2018-05-04 השופט חנן מלצר ומרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - הביזיון של העליון!

השופט חנן מלצר ומרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית  - הביזיון של העליון! 

מידע מקיף על מחשוב ועדת הבחירות המרכזית מצביע על כשל חמור במחשוב ועדת הבחירות המרכזית.  אבל חמור עוד יותר, תשובות חופש המידע של הוועדה, שניתנו על ידי נושאי תפקידים בכירים בוועדה, כולל המנכ"לית עו"ד אורלי עדס,  מצביעות על חוסר ישרה ו/או מרמה.  שופט בית המשפט העליון חנן מלצר הוא יושב ראש הוועדה.  כבר בפברואר הופנתה תשומת ליבו של חנן מלצר לעניין זה, והוא התבקש לקיים את חובותיו כיו"ר ועדת הבחירות, ובפרט את חובת הדיווח.  חנן מלצר לא ענה כלל על הפנייה, בשעה שהחוק מורה על תשובה תוך 45 יום.  אתמול נשלחה לחנן מלצר תזכורת בעניין זה, והוא התבקש לענות ללא שיהוי נוסף.  העתק נשלח גם לראש השב"כ נדב ארגמן.  התנהלותם של שופטי בית המשפט העליון בתפקידם כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית, ובדומה - התנהלותה של הנשיאה אסתר חיות בפרשת הלה גרסטל מעלות חששות חמורים לגבי יושרת שופטי בית המשפט העליון עצמם.  התנהלותם של שופטי בית המשפט העליון עומדת בניגוד מוחלט לתדמית שמנסים לצייר - כאילו בית המשפט העליון הוא "מגן הדמוקרטיה" בישראל...  במצב הנתון, בית המשפט העליון הוא חלק מרכזי בבעיה, והוא לא חלק מהפתרון!

קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.com/2018/05/2018-05-04.html

צפו בוידאו:

בפייסבוק - https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10215863929572538/ 

ביוטיוב - https://youtu.be/Is5DaAZkM7A

    
____
תל-אביב, 04 למאי - לצופים ולצופות שלום,
הפעם אדבר על המצב בוועדת הבחירות המרכזית - הביזיון של בית המשפט העליון! 
מידע רב שהצטבר בשנה וחצי האחרונות מצביע על כשל חמור במחשוב ועדת הבחירות המרכזית. אבל עוד חמור מכך - המידע מצביע על חוסר ישרה ו/או מרמה בהתנהלותם של נושאי תפקידים בכירים בוועדה: המנכלית - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי- עו"ד דין ליבנה, והממונה על חופש המידע - עו"ד אלעד נווה.
על המצב בוועדת הבחירות המרכזית דיוותי ליו"ר הוועדה - השופט חנן מלצר מספר פעמים בעבר.
אתמול שלחתי לחנן מלצר תזכורת, לקיים את חובותיו בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ובפרט את חובת הדיווח.  חנן מלצר לא ענה עד היום על פנייה קודמת שלי באותו עניין מיום 28 לפברואר, 2018, למרות שהחוק מורה על תשובה בתוך 45 יום. 
למכתב שנשלח אתמול גם צורפה חוות דעת המסכמת את המידע לגבי המצב לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית.  חוות דעת זאת מגיעה למסקנות: א)  שהתנהלות נושאי תפקידים בכירים בוועדה לוקה בחוסר ישרה ו/או במרמה, ב) שהמצב ידוע לשב"כ, לרשות הסייבר ולכנסת. ג)  שהאחריות העליונה בעניין זה מוטלת על כתפיהם של סדרת שופטי בית המשפט העליון, שכיהנו כיושבי ראש הוועדה בעשור האחרון.  
הביזיון הוא של שופטי בית המשפט העליון!
חנן מלצר אינו לבד באי קיום חובת הדיווח..
רק לאחרונה התברר שגם הנשיאה אסתר חיות התעלמה מחובת הדיווח!
כזכור, עניין חובת הדיווח עלה לאחרונה בקשר להתנהלותה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בפרשת השופטת הלה גרסטל ומינוי היועמ"ש. פרשנים ראו גם בהתנהלותה של הנשיאה אסתר חיות כשל בחובת הדיווח, והכותרות אמרו: "חיות הביתה!" ו"אסתר חיות צריכה להתפטר היום".
כמובן, שבעניינים האלה, בית המשפט העליון נמצא רחוק מאד מהתדמית, שיש כאלה שמנסים לצייר - כאילו בית המשפט העליון הוא "מגן זכויות האדם" ו"מגן הדמוקרטיה"...
מהי חובת הדיווח?
סעיפי חוק העונשין, שעלולים להיות ישימים ביחס להתנהלותו של השופט חנן מלצר: א) סעיף 262 לחוק העונשין  - אי מניעה של פשע, ב) סעיף 95 לחוק העונשין - חיפוי על עבירה.
מה אמור השופט חנן מלצר לעשות? 
השופט חנן מלצר צריך לפחות להרים טלפון למשטרה או לשב"כ... העניין הובהר בפסק הדין בעניינה של מרגלית הר שפי, שהורשעה באי דיווח בפרשת רצח רבין. פסק הדין אומר:

תפקידה של המשטרה הוא לשמור על שלום הציבור ועל ביטחונו... במקום זה מתבקש היחיד לעזור לכוחות הביטחון למנוע ביצועם של פשעים... הנדרש מן היחיד אינו רב, שעל הרוב די במסירת מידע למשטרה ולו בשיחת-טלפון...

על מה אמור השופט חנן מלצר לדווח?
הפניה והתזכורת מתייחסים לסדרת בקשות ותשובות על פי חוק חופש המידע של ועדת הבחירות המרכזית.  התשובות ניתנו תחת חתימתו של ממונה חופש המידע עו"ד אלעד נווה, ועל דעתם של מנכלית הוועדה עו"ד אורלי עדס והיועץ המשפטי של הוועדה עו"ד דין ליבנה. התשובות לוקות בחוסר ישרה ו/או מרמה. 
שתי דוגמאות בולטות: 
 1) ביקשתי מהוועדה לספק מסמכים שמראים, שמערכות המידע נבדקו ואושרו כנדרש בחקיקה, בנהלים ותקנים מחייבים.  הוועדה לא סיפקה כל מסמך כזה. במקום זאת, שלחו לי מכתב שאומר, שהשב"כ בדק ואישר את המערכות. אבל אחרי ששלחתי את תשובת הוועדה לשב"כ, השב"כ סתר את התשובה הזאת מכל וכל! אח"כ, שלחתי את תשובת השב"כ לוועדת הבחירות המרכזית.  ואז, ועדת הבחירות המרכזית חזרה בה מהתשובה המקורית, וטענה שהם בכלל לא יודעים מי בדק ואישר את המערכות... אבל מספר חודשים אח"כ, הופיעה מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ושם, ללא כל בושה, היא חזרה ביודעין על השקר - שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה.  
2) ביקשתי את הוועדה לספק מסמכים שמראים, מי מאשר את התוצאות הסופיות של הבחירות, שמתפרסמות באתר הוועדה. תשובת הוועדה יצרה מיצג כוזב, שהתהליך כולו הוא כביכול אוטומטי, ללא מגע יד אדם. לכל אדם שמבין משהו בנושא, היה ברור שזה שקר. בהמשך, שלחתי לוועדה דוגמה של מידע כוזב, שהתפרסם באתר הוועדה. כאן צריך לתת קרדיט לזאב לביא שפרסם את המידע הזה. בתגובה, הוועדה חזרה בה מהתשובה המקורית, וענתה שמישהו העלה בטעות את הקובץ הבלתי נכון... אולם הוועדה לא ענתה עד היום - מי אחראי על אישור סופי של המידע לגבי תוצאות הבחירות, שמתפרסם באתר הוועדה.
כשל כללי בישרת ועדת הבחירות המרכזית, והעלמת עין או חוסר מעש של רשויות המשטר האחרות
למכתב שנשלח אתמול לשופט חנן מלצר צורפה גם חוות דעת, הסוקרת את המצב לגבי ועדת הבחירות המרכזית:
א) מערכות המידע של הוועדה  - הוועדה הקימה את מערכות המידע שלה בניגוד להוראות החוק, החקיקה, נהלים ותקנים מחייבים.
ב) הנהלת הוועדה - תשובות חופש המידע של הוועדה ניתנו תחת חתימתו של ממונה חופש המידע עו"ד אלעד נווה, ועל דעתם של מנכ"לית הוועדה, עו"ד אורלי עדס, והיועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד דין לבנה. תשובות אלה לוקות בחוסר ישרה ו/או מרמה. 
ג) יושבי ראש הוועדה, שופטי בית המשפט העליון – אימון הציבור בוועדה תלוי בתפקודם של יושבי ראש הוועדה – שופטי בית המשפט העליון. תפקודם של יושבי הראש לוקה באי-כשירות או גרוע מכך. בשנים הרלוונטיות - 2004 - 2018 - כיהנו 10 שופטים בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה: דליה דורנר, יעקב טירקל, דורית בייניש, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ’ה, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, סלים ג’ובראן, אסתר חיות, והיום - חנן מלצר. לא זאת הייתה כוונת המחוקק. שופטי בית המשפט העליון יצרו תחלופה גבוהה במשרת יושב ראש הוועדה – מצב הפוטר אותם כביכול מאחריות אישית לנעשה בוועדה. האחריות העליונה למצב השורר בוועדת הבחירות המרכזית הייתה ונשארת אחריותם של שופטי בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי ראש הוועדה בשנים הרלוונטיות. 
ד) השב"כ – השב"כ פטור מחופש המידע, אבל בעניין זה ובעניינים דומים אחרים, השב"כ ענה בזריזות וביושר. 
ה) רשות הסייבר – גם רשות הסייבר פטורה מחופש המידע. תשובות רשות הסייבר על פניות בנידון, שהופנו לראש הרשות דר’ אביתר מתניה, נחזות כ"פברוקים" – חסרי תוקף וחסרי ישרה. 
ו) הכנסת – המידע על מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית הועבר לראשי הסיעות בכנסת. לא התקבלה כל תשובה ישירה מראשי הסיעות. המצב משקף כשל בסיסי בתפקודה של הכנסת - חדלות אונים ו/או אי-כשירות בביקורת ענייני המדינה. 
אז איך מתקנים את המצב בוועדת הבחירות המרכזית?
חוות הדעת כוללת גם המלצות:
א) בבחירות הקרובות מן הראוי להימנע משימוש במערכות המידע הקיימות. מומלץ לחזור לניהול הבחירות בנייר. בנוסף, מומלץ להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות הכלליות.
ב) יש לדרוש את החלפת ההנהלה הבכירה של הוועדה, כולל מנכלית הוועדה - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי של הוועדה - עו"ד דין לבנה, והממונה על פי חוק חופש המידע - עו"ד אלעד נווה. 
ג) מן הראוי להקים פיקוח ציבורי על ועדת הבחירות המרכזית על ידי ועדת מומחים, שתפרסם  דוחות לציבור הרחב. 
צריך לציין, שהמצב בוועדת הבחירות המרכזית משקף את המצב במחשוב הממשלתי בישראל בכללותו. במצב הקיים, יש לראות במערכות מידע אלה כלים להפרות חמורות של זכויות האדם ולחתירה תחת סדרי המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. 

להלן המכתב שנשלח לשופט בית המשפט העליון חנן מלצר אתמול, ואחריו- חוות דעת בעניין מחשוב ועדת הבחירות המרכזית

03 למאי, 2018

‫שופט בית המשפט העליון חנן מלצר

בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית

בפקס: 02-675964; בדוא"ל; ובדואר רשום

הנידון: בקשה לתשובה על פנייה מיום 28 לפברואר, 2018 - בקשה לקיים את חובותיך בתפקידך כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית

לכבוד יו”ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר,

ביום 28 לפברואר, 2018, פניתי אליך בבקשה למלא את חובותיך כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כולל חובת הדיווח. החוק לתיקוןסדרי המנהל (החלטות והנמקות), 1958, מורה על מתן תשובה בתוך 45 יום, אולם עד היום לא קיבלתי כל תשובה על פנייתי.בינתיים, התבקשתי לכתוב חוות דעת בנושא, והיא מצורפת לפניה זאת, לתשומת לבך.

לפיכך, הריני מבקש בזאת את תשובתך על פנייתי מיום 28 לפברואר, 2018, ללא שיהוי נוסף.

בברכה,

ד 
ר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר) – לשקיפות בתי המשפט

ת"ד 33407, ת"א 6133301

פקס: 077-3179186; דוא"ל: 

העתקים: ראש השב"כ נדב ארגמן, תפוצה רחבה

מצורפת: חוות דעת

מחשוב ועדת הבחירות המרכזית – חוות דעת

סיכום המידע מתוך בקשות חופש המידע שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית ומשרד הפנים, תכתובת עם השב"כ ורשות הסייבר

חוות הדעת שלהלן נכתבה בתגובה לבקשה לסכם את המסמכים והמידע שבידי בנושא מחשוב ועדת הבחירות המרכזית. אשמח להעמיד את המסמכים עצמם לעיון כל המבקש, ולספק הסברים מפורטים יותר למעוניינים.

דר’ יוסף צרניק – הכותב, עסק במשך שנים במחקר בתחום הביולוגיה המולקולרית באוניברסיטאות בארה”ב, אך בעשור האחרון הוא עוסק בחקר מערכות מחשוב ממשלתי וחשיבותן המכרעת לזכויות האדם וסדרי המשטר.

עבודתו בתחום המחשוב הממשלתי זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה: 

* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”

* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”

* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".

* מבקרים בינלאומיים (כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית) – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.

מסקנות כלליות

סדרת בקשות חופש המידע הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית החל בדצמבר 2016, והן הראשונות מסוגן אי פעם. חומר נרחב הצטבר כתוצאה מבקשות אלה. יש לציין, שהוועדה, בראשות שופטי בית המשפט העליון, החזיקה בעבר בעמדה שהיא פטורה מחוק חופש המידע. הגשת הבקשות התאפשרה רק לאחר תיקון מיוחד בחוק על ידי הכנסת.

א) מערכות המידע - הוועדה הקימה את מערכות המידע שלה בניגוד להוראות החוק, החקיקה, נהלים ותקנים מחייבים. בכך, הוועדה הקימה למעשה "קופסה שחורה", שאת תכנה קשה לוודא היום. יתרה מכך, לאחר מעשה, יהיה קשה גם למומחים לוודא את תקינות המערכות שבקופסה השחורה.

ב) הנהלת הוועדה - תשובות הוועדה ניתנו תחת חתימתו של ממונה חופש המידע עו"ד אלעד נווה, ועל דעתם של מנכלית הוועדה- עו"ד אורלי עדס, והיועץ המשפטי של הוועדה - עו"ד דין לבנה. תשובות אלה לוקות בחוסר ישרה ו/או מרמה. הדוגמאות לחוסר ישרה ו/או מרמה רבות וחמורות. שתי דוגמאות בולטות: 1) התשובה שאמרה שהשב"כ בדק ואישר את המערכות: התשובה נסתרה על ידי השב”כ. 2) התשובה על השאלה מי מאשר את התוצאות הסופיות, המתפרסמות באתר הוועדה: תשובת הוועדה יצרה מיצג כוזב, שהתהליך כולו הוא כביכול אוטומטי, ללא מגע יד אדם. אולם לאחר שהוצגו לוועדה התוצאות השקריות שפורסמו באתר הוועדה בעבר, הוועדה שלחה תיקון לתשובתה, שאומר שמישהו פרסם בטעות את הקובץ הבלתי נכון. אולם הוועדה לא ענתה עד היום - מי אחראי על אישור סופי של המידע המתפרסם באתר הוועדה.

ג) יושבי ראש הוועדה, שופטי בית המשפט העליון – אימון הציבור בוועדה תלוי בתפקודם של יושבי ראש הוועדה – שופטי בית המשפט העליון. תפקודם של יושבי הראש לוקה באי-כשירות או גרוע מכך. בשנים הרלוונטיות - 2004 - 2018 - כיהנו 10 שופטים בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה: דליה דורנר, יעקב טירקל, דורית בייניש, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ’ה, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, סלים ג’ובראן, אסתר חיות, והיום - חנן מלצר. לא זאת הייתה כוונת המחוקק. שופטי בית המשפט העליון יצרו תחלופה גבוהה במשרת יושב ראש הוועדה – מצב הפוטר אותם כביכול מאחריות אישית לנעשה בוועדה. היו"ר הנוכחי, השופט חנן מלצר גם לא ענה עד היום על פנייה שלי מיום 28 לפברואר, 2018 (החוק מחייב אותו לענות בתוך 45 יום), למלא את חובותיו כיו”ר הוועדה, כולל חובת דיווח על חשדות ביחס להתנהלות בכירים בוועדה. האחריות העליונה למצב השורר בוועדת הבחירות המרכזית הייתה ונשארת אחריותם של שופטי בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי ראש הוועדה בשנים הרלוונטיות.

ד) השב"כ – השב"כ פטור מחופש המידע, אבל בעניין זה ובעניינים דומים אחרים, השב"כ ענה בזריזות וביושר על פניות שלי לראש השב”כ הנוכחי נדב ארגמן וקודמו בתפקיד יורם כהן. במקרה של ועדת הבחירות המרכזית, השב"כ סתר את התשובה השקרית של הוועדה, שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה. השב"כ מופקד כביכול על "שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ 2002). אולם סמכותו זאת של השב"כ התערערה כתוצא מחוסר תקינה מתאימה (ככל הידוע), וכן כתוצאה מחקיקה ותקינה סותרות.

ה) רשות הסייבר – גם רשות הסייבר פטורה מחופש המידע. תשובות רשות הסייבר על פניות בנידון, שהופנו לראש הרשות - דר’ אביתר מתניה, נחזות כ"פברוקים" – חסרי תוקף וחסרי ישרה. על פי הדיון בנושא זה בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, גם רשות הסייבר אינה אחראית על בדיקה ואישור של מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית.

ו) הכנסת – המידע על מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית הועבר לראשי הסיעות בכנסת. לא התקבלה כל תשובה ישירה מראשי הסיעות. אולם מספר חדשים אח"כ התנהל דיון בוועדת חוץ וביטחון בנידון מחשוב ועדת הבחירות המרכזית, תחת האמתלה של "סכנת פריצה רוסית". מנכלית ועדת הבחירות המרכזית - עו"ד אורלי עדס הופיעה בדיון, וחזרה שם על האמירה השקרית, שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית. חברי ועדת החוץ והביטחון העירו לה שהיא לא אומרת אמת. הדיון משקף אל הכשל הבסיסי בתפקודה של הכנסת - חדלות אונים ו/או אי-כשירות בביקורת ענייני המדינה. הכנסת אינה יכולה, רוצה, או מוכנה לעסוק באכיפה על פקידי הממשל.

המלצות

א) בבחירות הקרובות מן הראוי להימנע משימוש במערכות המידע הקיימות, ולחזור לניהול הבחירות בנייר. גם הולנד, בה אין בעיה חריפה וחמורה כמו ישראל, בחרה לחזור לניהול בנייר של הבחירות הכלליות במרץ 2017 – בכדי למנוע את אבדן אימון הציבור בהליך הבחירות. בנוסף, מומלץ להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות הכלליות (לדוגמה – מרכז קרטר, או המשרד למוסדות דמוקרטיים וזכויות האדם של הארגון לשיתוף פעולה ביטחוני באירופה - OSCE).

ב) יש לדרוש את החלפת ההנהלה הבכירה של הוועדה, כולל מנכלית הוועדה - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי של הוועדה - עו"ד דין לבנה, והממונה על פי חוק חופש המידע - עו"ד אלעד נווה. תחת ההנהלה הנוכחית, כל צעד אחר לתיקון המצב צפוי להיכשל. (לא ניתן לצפות שפקידים אלה יתנו את הדין באקלים החוקי/משפטי השורר היום בישראל).

ג) מן הראוי להקים פיקוח ציבורי על ועדת הבחירות המרכזית על ידי ועדת מומחים, שתפרסם דוחות לציבור הרחב. ועדות מומחים לניטור מחשוב הבחירות הוקמו בארה"ב באופן וולונטרי על ידי מכוני המרכז המובילים - CALTECH ו- MIT. הם מצאו לקויים חמורים במחשוב הבחירות בארה"ב. אולם הרשויות שם מתעלמות מהמלצות המומחים כבר יותר מעשור. לכן, אם הכוונה היא להקים ועדת מומחים אמינה ואפקטיבית, מן הראוי לבסס את פעולתה בחקיקה על ידי הכנסת, תוך הגדרת אופן מינויה, סמכויותיה וחובותיה.

הערת סיכום

המצב בוועדת הבחירות המרכזית משקף את המצב במחשוב הממשלתי בישראל בכללותו. במצב הקיים, יש לראות במערכות מידע אלה כלים להפרות חמורות של זכויות האדם ולחתירה תחת סדרי המשטר החוקיים במדינת ישראל. מצב חמור זה תועד בפירוט בדוחות של ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר) [Human Rights Alert – NGO], שהוגשו ופורסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה, ושהתפרסמו גם בסדרת כנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית.

____________

02 למאי, 2018, דר’ יוסף צרניק

ת"ד 33407, ת"א 6133301

דוא"ל:  ; פקס: 077-3179186

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) – לקידום השקיפות בבתי המשפט  - העמותה נוסדה בשנת2017, כממשיכתו של הארגון הלא ממשלתי (אל"מ) Human Rights Alert- NGO, שנוסד בשנת 2010.

משימת העמותה: ניטור מערכת המשפט ואכיפת החוק, תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות, תקשורת וחינוך הציבור בנושאים אלה. ארבעה דוחות שהגיש הארגון למועצת זכויות האדם של האו"ם כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית" של ארה"ב ושל ישראל, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018). בנוסף, התפרסמו מאמרים אקדמיים בנושאים אלה בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2011), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017). עבודות אלה גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת".