פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן מסתיר את הפברוקים
שלוש בקשות עיון חדשות הוגשו הבוקר לשופט אברהם היימן בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים. הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל מחו נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ולקיחת ילדים מהוריהם (בפרט הורים עניים) על ידי שירותי הרווחה תחת חסות בתי המשפט.
לאחר סדרת בקשות עיון קודמות, השופט אברהם היימן נעתר לבסוף והתיר את העיון ב"פרוטוקול" הדיון מיום 15 לאוגוסט בתיק המעצרים. ואז התגלה מה שהיה ברור מהתחלה - הפרוטוקול עדיין בלתי חתום - כלומר "טיוטה", או "פברוק" חסר כל תוקף. גם כתב האישום שנרשם בתיק המעצרים מפוברק, אבל אין זה הפברוק שפורסם בתקשורת, אלא פברוק מתוחכם יותר, שהוכן ככל הנראה במיוחד על ידי הפרקליטות - עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי.
ובינתיים, השופט אברהם היימן ממשיך בשגרה לסמן את הפרוטוקולים של דיונים הנערכים בדלתיים פתוחות בחותם-מים כוזב - "בדלתיים סגורות", והתיק כולו חסום לגישת הציבור, ככל הנראה ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. בו בזמן, הפרקליטות התנגדה לבקשות עיון קודמות, בטענה המוזרה והשקרית, שהתיק "פתוח לעיון הציבור".
התוצאה הכללית היא יצירת הרושם הכוזב של איסור פרסום גורף, ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. ובהתאם - התקשורת אינה מסקרת כלל את הפרשה. זאת - לאחר מסע הכפשה תקשורתי מתוזמר ביומיים שלאחר תחילת המעצר, שעל פי הסנגורים ניזון מהדלפות הפרקליטות והמשטרה.
פרשת האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר יצרה תיעוד חסר תקדים לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק:
- צווי חיפוש מפוברקים - ללא תיקים כלל וללא כל רישום מזכירותי - השגרה בבית המשפט השלום ת"א;
- החזקת מוטי לייבל בבור שחור - מתקן כליאה בלתי חוקי - "בית מעצר יפתח" במרתפי סלמה - בתנאים שיש לראות בהם עינויים לצורך סחיטת הודאה;
- שלוש גרסאות של כתב האישום - הגרסה הראשונה - מפוברקת - נמסרה לנאשמים במעצר והייתה לכאורה הבסיס לשני דיוני "הקראת כתב אישום" לפני השופט בני שגיא, הגרסה השנייה - האמתית, נרשמה בתיק הפלילי, והגרסה השלישית - מפוברקת גם היא - נרשמה בתיק המעצרים;
- החזקת לורי שם-טוב בבידוד מעל לחודש, לאחר שדיווחה לתקשורת על התעללות חמורה באסירה אחרת;
- מניעת גישת הנאשמים לחומר הראיות נגדם, 5 חודשים לאחר הגשת כתב האישום, ו-7 חודשים לאחר תחילת המעצר - בדיון האחרון התברר שלורי לא ראתה עד אותו יום עמוד אחד מחומר הראיות, ועל מוטי וצבי מטפטפים את חומר הראיות בקצב איטי, על פי החלטות שרירותיות של שב"ס.
ובינתיים, השופט אברהם היימן ממשיך בשגרה לסמן את הפרוטוקולים של דיונים הנערכים בדלתיים פתוחות בחותם-מים כוזב - "בדלתיים סגורות", והתיק כולו חסום לגישת הציבור, ככל הנראה ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. בו בזמן, הפרקליטות התנגדה לבקשות עיון קודמות, בטענה המוזרה והשקרית, שהתיק "פתוח לעיון הציבור".
התוצאה הכללית היא יצירת הרושם הכוזב של איסור פרסום גורף, ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. ובהתאם - התקשורת אינה מסקרת כלל את הפרשה. זאת - לאחר מסע הכפשה תקשורתי מתוזמר ביומיים שלאחר תחילת המעצר, שעל פי הסנגורים ניזון מהדלפות הפרקליטות והמשטרה.
בתי המשפט ממשיכים בסירוב מוחלט לשחרר את הנאשמים לחלופת מעצר - חלק מהתנהלות כללית הנחזית כנקמנות של השופטים בפעילים שמחו נגד שחיתות בתי המשפט. התוצאה הסופית היא שהנאשמים אינם יכולים להשתתף ביעילות ובכשירות בהליכי המשפט, או לקבל החלטות המבוססות על ידיעה ישירה של החומר.
התופעה של שיבוש בצוותא של הליכים וכתבי בית דין על ידי שופטים ואנשי פרקליטות המדינה תועדה שוב ושוב בשנים האחרונות בבתי המשפט - מהשלום ועד לעליון. תופעות אלה מוכרות ברחבי העולם כבר מאות שנים כ"ניהול הליכים למראית עין" - התנהלות חוץ שיפוטית שאין חלה עליה כל חסינות, ויש לראות בה מרמה והפרת אמונים.
התרופה היעילה ביותר לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק היא הפיקוח הציבורי. השופט הדגול לואיס ברנדייס כתב: "אין דבר מחטא יותר מאור השמש". הניסיון של הפרקליטות והשופטים לנהל את פרשת הבלוגרים במחשכים, תוך שיבושים בוטים של הכתבים וההליכים, יחשב ללא ספק הפרה חמורה של זכויות האדם וכן של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.
בשלב זה יש לראות בלורי שם-טוב, מוטי לייבל, וצבי זר אסירים פוליטיים.
בשלב זה יש לראות בלורי שם-טוב, מוטי לייבל, וצבי זר אסירים פוליטיים.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/09/2017-09-18.html
תמונות 1. ההתעללות בפעילי מחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה נמשכת, ומייצרת תיעוד ייחודי של הפרות חמורות של זכויות האדם.
____
תמונה 2. באי-כוח הפרקליטות עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי: פברוק כתב-האישום נחזה כמבצע משותף של הפרקליטות והשופטים.
______
______
תמונה 3. מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17) – התיק כולו חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט שלא כדין (תמונת מסך מיום 30 לאוגוסט, 2017).
____
תמונה 4. מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17) – "החלטה בפתקית" תמוהה של השופט אברהם היימן: "למען הסר ספק, העיון מוגבל אך ורק לפרוטוקול הנ"ל, משמע איני מתיר עיון בכל מסמך אחר מהתיק". התקנות ברורות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". ובית המשפט העליון הכריז על זכות העיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." אז היימן מפברק חוק חדש? בקשה לעיון שהוגשה היום מבקשת צו איסור פרסום עשוי כדין.
____
תמונות 5. כתב האישום גרסה א' - 152 עמודים, פברוק שהתפרסם בתקשורת ונמסר לנאשמים במעצר, ושימש לכאורה בסיס לשני דיונים שנרשמו על ידי השופט בני שגיא בתיק הפלילי כ"הקראת כתב-האישום".
תמונות 6. כתב האישום גרסה ב' - 164 עמודים, כתב האישום האמתי (אותנטי) שנרשם בתיק הפלילי. כתב אישום זה נמסר בסופו של דבר לנאשמים באולם הדיונים על ידי אדם מן הציבור! וגם לאחר מכן ניסה השופט בני שגיא לטעון שאינו שונה מגרסה א' המפוברקת. בסופו של דבר, ערך השופט בני שגיא דיון שלישי של "הקראת כתב האישום" על סמך המסמך האמתי.
_____
תמונות 7. כתב האישום גרסה ג' - 151 עמודים, פברוק שונה מגרסה א', מתוחכם יותר, שנרשם בתיק המעצרים, ועליו אישור אוטומטי מפוברק "מתאים למקור" (החידוש האחרון של הנהלת בתי המשפט).
______
תמונה 8. כתב-האישום האמתי (אותנטי) - גרסה ב': "הסכמת ממלא מקום היועמ"ש להגשת כתב-אישום". כתב האישום כולל הפעלה של סעיפים דרקוניים של חוק העונשין, שהשימוש בהם דורש על פי החוק אישור היועמ"ש. כאן - על ידי פרקליט המדינה שי ניצן כממלא מקומו. הפברוקים בגרסה א' וגרסה ב' השמיטו חלק מהותי זה של כתב האישום, ועל ידי כך העלימו את מעורבותם הישירה של מנדבלבליט וניצן בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים.
_____
תמונות. 9 חתימות באי-כוח הפרקליטות, עורכי הדין מירב גבע ואלירן גלילי: למעלה - על כתב-האישום גרסה ב' - כתב-האישום האמתי (אותנטי); למטה - על כתב-האישום גרסה ג' - הפברוק שנרשם בתיק המעצרים. ההבדל בחתימות מראה ששני המסמכים נוצרו בנפרד, ושכתב-האישום המפוברק - גרסה ג' - נוצר קרוב לוודאי (אלא אם כן החתימות מזוייפות) בידי עורכי הדין מירב גבע ואלירן גלילי עצמם. מדוע היה צורך לעו"ד גבע וגלילי לייצר את הפברוק של כתב-האישום גרסה ג' בתיק המעצרים?
______
תמונה 10. פרוטוקול מפוברק של הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שנשלח על ידי בית המשפט לאחר סדרת בקשות לעיון ב"פרוטוקול עשוי כדין". הפרוטוקול אינו חתום - ולכן חסר כל תוקף, והוא נושא חותם-מים כוזב "בדלתיים סגורות" (הדיון נערך בדלתיים פתוחות). הסימון השגרתי "בדלתיים סגורות" של הפרוטוקולים של דיונים שנערכים בדלתיים פתוחות נועד כככל נראה למנוע כיסוי תקשורתי של פרשה חמורה זאת. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שפרוטוקול בלתי חתום חסר כל תוקף. ההחלטה גם מבהירה ומוסיפה שאסור להדפיס אותו, אסור לאשר אותו, ואסור להמציא או למסור אותו לבעלי דין או לאחרים. מקרה זה מדגים הדפסה, אישור והמצאה כוזבת של כתב בית דין מפוברק.
____
תל-אביב, 18 לספטמבר - שלוש בקשות לעיון הוגשו היום בתיק המעצרים מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א. הבקשות מנסות להביר בפירוט את פברוק הכתבים וההליכים בתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים.
א) בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין [1]
הבקשה הוגשה בעקבות "החלטה בפתקית" תמוהה (תמונה 4) של השופט אברהם היימן מיום 10 לספטמבר, 2017, על בקשה קודמת לעיון בתיק זה: "למען הסר ספק, העיון מוגבל אך ורק לפרוטוקול הנ"ל, משמע איני מתיר עיון בכל מסמך אחר מהתיק".
תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003), לעומת זאת ברורות:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
יתרה מזאת, בית המשפט העליון הכריז על זכות העיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." מכיוון שהשופט היימן לא המציא כל צו איסור פרסום, לא ברור כלל מהו הבסיס החוקי ל"החלטה בפתקית" התמוהה.
ב) בקשה לעיון בכתב-אישום עשוי כדין שנרשם בתיק המעצרים [2]
הממצאים מראים שבתיק המעצרים נרשם כתב-אישום מפוברק - הגרסה השלישית שהתגלתה עד כה של כתב האישום (תמונות 5-7). כתב האישום הוא מסמך יסוד, הן בתיק הפלילי, והן בתיק המעצרים. פברוק כתב האישום הביא כבר קודם לכן לשיבוש "הקראת כתב האישום" על ידי השופט בני שגיא בתיק הפלילי.
פברוק כתב-האישום בתיק המעצרים נחזה כיצירה נפרדת, שבאי-כוח הפרקליטות - עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי היו מעורבים בה אישית. שכן - בניגוד לפברוק שהתפרסם בתקשורת, ונמסר לנאשמים במעצר (גרסה א' - תמונה 5), הפברוק שנרשם בתיק המעצרים (גרסה ג' - תמונה 7) חתום על ידי עו"ד גבע וגלילי, אך בחתימות שונות בבירור מהחתימות בכתב-האישום האמתי (אותנטי) שנרשם בתיק הפלילי (תמונות 9).
לא ברור מה היה המניע לפברוק כתב האישום- גרסה ג', למרות שפברוקים דומים שכיחים היום בתיקים בבתי המשפט. אולם במקרה זה, אחד ההבדלים הבולטים בין הגרסאות המפוברקות לבין כתב האישום האמתי הוא בהשמטת אישור היועמ"ש להגשת כתב האישום (תמונה 8) מהגרסאות המפוברקות. לכן, ייתכן שאחד המניעים לפברוק כתב האישום היה להסתיר את המעורבות הישירה של היועמ"ש אביחי מנדבליט ופרקליט המדינה שי ניצן בהגשת כתב-האישום יוצא הדופן והחמור בפרשה זאת.
ג) בקשה לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על פרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017 [3]
מלכתחילה היה ברור שהשופט אברהם היימן פברק את פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2015. סדרת בקשות לעיון ב"פרוטוקול עשוי כדין" מאותו יום, הציגה את הראיות הברורות לכך, וגם ציינה שהבקשות מהוות גם הודעה. לפיכך, אם הייתה כאן "טעות אנוש", הובעה הצפייה, שהשופט היימן יתקן שיבוש זה.
אולם לאחר סדרת בקשות לעיון והחלטות מתחמקות, השופט אברהם היימן נעתר לבסוף והתיר את העיון ב"פרוטוקול" הדיון מיום 15 לאוגוסט בתיק המעצרים. ואז התגלה מה שהיה ברור מהתחלה - הפרוטוקול עדיין בלתי חתום - כלומר "טיוטה", או "פברוק" חסר כל תוקף (תמונה 10).
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שפרוטוקול בלתי חתום חסר כל תוקף. החלטת הנציב מוסיפה וקובעת, שאין להדפיס פרוטוקול בלתי חתום, אין לאשר אותו, ואין להמציא או למסור אותו לבעלי דין או לאחרים. בתיק זה מדגים השופט אברהם היימן ששופט בית המשפט המחוזי ת"א (בו פברקה השופטת ורדה אלשייך את הפרוטוקולים), ממשיך באותן שיטות יותר מ-5 שנים לאחר החלטת הנציב בעניין.
ברור שהשופטים ממשיכים לפברק פרוטוקולים, החלטות, ופסקי דין בבתי המשפט השלום, בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון, תוך התעלמות מוחלטת מהחלטת הנציב והשחיתות החמורה שהתגלתה בפרשת ורדה אלשייך. זאת - כיוון שפרשת ורדה אלשייך הייתה למעשה קו פרשת המים - היא סימנה בבירור שמערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל מתירה לשופטים לעסוק במרמה והפרת אמונים על כס המשפט על ידי שיבוש כתבי בית דין והליכי משפט, ללא חשש שיעמדו לדין.
לעומת זאת, ברחבי העולם הנאור, התנהלות מסוג זה מוכרת היטב כבר מאות שנים כמרכיב מרכזי בניהול הליכים בדויים/למראית עין. התנהלות מסוג זה נחשבת "התנהלות חוץ שיפוטית" שאין חלה עליה כל חסינות, והיא עבריינות חמורה.
השילוב של פברוק כתבים והליכים , והסתרתם מהציבור - טיפוסי לבתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים
השילוב המודגם שוב בתיק זה - שיבוש הכתבים וההליכים, יחד עם הפעלת חסיון מפוברק, על מנת למנוע את גישת הציבור וכיסוי תקשורתי - טיפוסי לבתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים.
בדיוק מסיבה זאת, נחשבת זכות העיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי...", כיוון ששקיפות הכתבים וההליכים היא הדרך המוכרת כבר מאות שנים כבדוקה והיעילה ביותר למנוע את שחיתות בתי המשפט. ללא שקיפות של בתי המשפט, אין דבר קל יותר מפברוק ומרמה על ידי השופטים. או בניסוח הידוע של השופט הדגול לואיס ברנדייס - " אין דבר מחטא יותר מאור השמש".
דו"ח שהוגש ביוני שנה זאת לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם מביא שלל דוגמאות של מרמה על ידי השופטים בישראל בשנים האחרונות. המתועבת מכולן היא מתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בנצרת. שם ניהלו השופט יצחק כהן ואסתר הלמן והמתחזה לשופט חיים גלפז (ללא כתב מינוי, ללא יומן שופט) הליכים בדויים והנפיקו כתבים מפוברקים במשפט רצח!
חובתו של הציבור לפקח על השופטים והפרקליטות 24/7. שום מנגנון בקרה אחר, כולל נציב ביקורת הפרקליטות ונציב תלונות הציבור על השופטים לא ישנו דבר לגבי שחיתות בתי המשפט בישראל!
הדו"ח שהוגש לאו"ם ביוני שנה זאת מסכם: "אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל".
קישורים
[1] 2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א - בקשה (מס’ 53) לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין
2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א - בקשה (מס’ 54) לעיון בכתב-אישום עשוי כדין
[3] 2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א - בקשה (מס’ 55) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על פרוטוקול והחלטות מדיון ביום 15 לאוגוסט, 2017
