2017-01-21 השופט משה סובל מתמיד בפברוקים והונאות במשפט רות דוד - עיקרון הבבושקה בפעולה
לאחר פרסום בתפוצה רחבה על הונאות ופברוקים של השופט משה סובל בנוגע לדיונים ולפרוטוקולים של עדותה של עדת המדינה עדי ישעיהו, שנרשמו תחילה, "לא התקיים", בוצע תיקון חלקי של הרישומים בנט-המשפט.
יחד עם זאת ברור שהשופט משה סובל מפברק גם את רשימת "החלטות בתיק" ומנהל ספרים כפולים על מנת להסתיר את החלטותיו בתיק זה מהציבור. בהליך פלילי שנרשם "פתוח לציבור" (אינו חסוי) רשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור מראה רק 19 החלטות, בשעה שבתיק זה יש ככל הנראה 200 החלטות או יותר נכון להיום...
כל זאת, בשעה שבית המשפט העליון הצהיר הצהרות נבובות, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי"... ושהציפיה הייתה שבנט-המשפט תינתן לציבור גישה שוטפת להחלטות בתי המשפט שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
בתגובה על ניסיונות חוזרים לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בתיק זה, הנפיק השופט משה סובל השבוע כתב "החלטה" שיש לראות בו הונאה בפני עצמה. ההחלטה מנסה לטעון שאין רשימת כוללת של "החלטות בתיק", או שהרשימה אינה "ניתנת להפקה". וגם החלטה זאת הוסתרה תחילה מהציבור שלא כדין...
התנהלותו של השופט משה סובל היא הפרה חמורה של זכות האדם "לשימוע הוגן ופומבי" והזכות האזרחית הבסיסית ל"הליך ראוי" במשפט פלילי. התנהלותו גם מדגימה שוב באופן ברור את ההונאה בפיתוחה והפעלתה של נט-המשפט, ומעלה חששות כבדים לגבי כשירותם וישרתם של בתי המשפט בישראל.
פרשת רות דוד היא מפרשות השחיתות החמורות ביותר בתולדות מדינת ישראל, כי היא מתעדת פשיעה מאורגנת בצמרת מערכת המשפט ואכיפת החוק. מערכת המשפט ואכיפת החוק אינה מסוגלת להתמודד עם שחיתותה עצמה. אין בכך כל חדש, זהו מצב מוכר באומות אחרות בהן מערכת המשפט מושחתת. על פי עקרון הבבוקשה - כשנחשפת שחיתות במערכת המשפט נוצר צורך מידי להפעיל שחיתות או הונאה ברמה גבוהה עוד יותר, על מנת להכיל את השחיתות הראשונה. לכן, מנהל השופט משה סובל משפט ראווה והליכים הונאתיים בשיתוף פעולה עם התביעה והסנגורים.
השאלה המתבקשת מאליה היא: מה מסתירים השופט משה סובל, התביעה והסנגורים מהציבור במשפט רות דוד ורונאל פישר???
עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, זה לא ייפסק!
תמונות 1: מדינת ישראל נ מלכה ואח' (28759-05-15) - השופט משה סובל, והנאשמים רות דוד, רונאל פישר, ערן מלכה. הפרשה חשפה את קצה הקרחון של הפשיעה המאורגנת במערכת המשפט ואכיפת החוק. והשופט משה סובל מפברק את ההליכים והכתבים במשפטם של רות דוד ורונאל פישר בשיתוף פעולה עם התביעה והסנגוריה יחדיו...
____
תמונות 2: עקרון הבבושקה - כשנחשפת שחיתות שלטונית, בפרט במערכת המשפט ואכיפת החוק, נוצר צורך מידי להפעיל שחיתות ברמה גבוהה עוד יותר בכדי להכיל את הפרשה הראשונה. התופעה בולטת במיוחד במשפטי השחיתות הגדולים - אולמרט, פינטו, רות דוד... עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, זה לא ייפסק!
____
מאהל המחאה ת"א, 21 לינואר - שתי בקשות הוגשו השבוע לשופט משה סובל בתיק פרשת רות דוד ורונאל פישר (מדינת ישראל נ מלכה ואח' 28759-05-15) בתגובה על מניעת גישת הציבור להחלטותיו של השופט משה סובל בתיק זה שלא כדין. [1,2]
א. החלטה מפוברקת של השופט משה סובל בתגובה על ניסיונות לממש את זכות העיון
הבקשות הוגשו בעקבות "החלטה" של השופט משה סובל מיום 17 לינואר (תמונה 3) האומרת בין השאר: "הבקשה לעיון ברשימת החלטות בתיק מניחה שתיק בית המשפט מכיל רשימת ההחלטות שאינן אסורות בפרסום, וכי אותה רשימה ניתנת להפקה".
תמונה 3: מדינת ישראל נ מלכה ואח' (28759-05-15) - פרשת רות דוד ורונאל פישר - כתב "החלטה" של השופט משה סובל מיום 17 לינואר, 2017, המונע בפועל את הגישה להחלטות בתיק שלא כדין. יש לראות כתב החלטה זה, שגם הוא הוסתר תחילה מהציבור שלא כדין כהונאה ופברוק נוספים.
_____
החלטתו של השופט משה סובל הונפקה בתגובה על ניסיונות חוזרים לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, אך מוסתרות מהציבור בתיק זה, ולרשימה של החלטות אלה.
ב. בקשה לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטת השופט סובל מיום 17 לינואר, 2017
הבקשה הראשונה שהוגשה בעקבות ה"החלטה" מיום 17 לינואר, היא בקשה לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטת השופט סובל מיום 17 לינואר, 2017. [1] הבקשה מציינת שהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך מפרשת שאין ניתן היום לדעת מתדפיס מנט-המשפט האם הכתב הוא החלטה אמתית (אותנטית), או "טיוטה" בלבד - כתב בית דין בדוי/"מפוברק". הבקשה מציינת שיש מקום סביר לחשש שכתב ההחלטה של השופט סובל מיום 17 לינואר הוא מסוג "טיוטה"/בדוי/"מפוברק".
הבקשה לקבלת העתק חתום ומאושר כדין אומרת בחלקה:
א.
לכתב
ה"החלטה"
מיום
17
לינואר,
2017, חשיבות
מרובה,
אך
תקפותו מפוקפקת
1.
ביום
17
לינואר,
2017, קיבלתי
בפקס את כתב ה"החלטה"
שבנידון. כתב
החלטה זה נוגע לעניינים שחשיבותם רבה
ועקרונית לגבי ישרתם
וכשירותם של
בתי המשפט של
מדינת ישראל בכלל,
וישרתה
ותקפותה של מערכת
נט-המשפט
בפרט.
יחד
עם זאת,
כתב
זה אינו מראה כל מספר אסמכתה,
נשלח
ללא מכתב מלווה (אותנטיקציה),
ואינו
מופיע נכון להיום ברשימת "החלטות
בתיק"
הנגישה
לציבור בנט-המשפט,
למרות
שאין כל ציון שכתב זה אסור בפרסום על פי
דין (חסוי).
2. החלטת
נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 31
למאי,
2012 (88/12/מחוזי
ת"א)
בפרשת
"הפרוטוקולים
המפוברקים"
של
השופטת ורדה אלשייך
[]
מבהירה
שאין ניתן להבחין היום בתדפיס מנט-המשפט
בין כתב החלטה חתום בחתימה אלקטרונית
כדין,
שהוא
כתב החלטה בר תוקף של בית משפט של מדינת
ישראל,
לבין
כתב החלטה שאינו חתום בחתימה אלקטרונית
כדין,
שהוא
"טיוטה"
– כלומר
כתב החלטה חסר
תוקף,
מדומה/למראית
עין/"מפוברק".
כמו
כן מבארת ההחלטה הנ"ל
ששופטים מפיצים בשגרה כתבי החלטות שאינם
חתומים כדין,
והם
חסרי כל תוקף – "טיוטות"
שנוצרו
בנט-המשפט.
3.
לפיכך,
הריני
מבקש בזאת לקבל בדואר רשום עם אישור מסירה
העתק חתום ומאומת כדין של כתב ה"החלטה"
שבנידון,
כדלהלן.
ב.
כתב
החלטה חתום ומאושר כדין
4.
כתב
ההחלטה שבנידון נדרש גם לשם הגשה לפורומים
בינלאומיים,
ביניהם
– הבדיקה התקופתית הקרובה של זכויות האדם
בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו”ם.
לפיכך,
הריני
מבקש בזאת שבית המשפט יספק העתק של כתב
ה"החלטה"
שבנידון,
שיימצא
קביל בעיני גורמים בינלאומיים על פי אמנת
האג-אפוסטיל
(1961).
כלומר
-
יהיה
חתום כדין על ידי השופט משה סובל,
ומאושר
כדין על ידי מזכיר/ה
ראשי/ת
ממונה כדין או רשם בית המשפט המחוזי
ירושלים.
...
מן
הראוי שבית דין כשיר יספק העתק חתום ומאושר
כדין של החלטותיו על פי בקשת המבקש.
ניסיון השנים האחרונות מראה שהסיכויים לקבל כתב החלטה חתום ומאושר כדין בבית משפט של מדינת ישראל הוא אפסי.
אחת הדוגמאות החמורות ביותר לעניין זה היא מתיק רומן זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) - ערעור פלילי במשפט רצח - בבית המשפט העליון. היום כבר ברור לחלוטין ששופטי בית המשפט המחוזי נצרת - יצחק כהן, אסתר הלמן, והמתחזה ׁׂׂ(ללא מינוי כדין) חיים גלפז - עסקו בהונאה על כס המשפט וניהלו הליכי משפט למראית עין על רומן זדורוב, ללא כתבי בית דין עשויים כדין. רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי מנע את מימוש זכות העיון בהחלטות (ככל הנראה מפוברקות כולן) בתיק הנייר מנצרת (מדינת ישראל נ רומן זדורוב - 502-07), שנשמר בבית המשפט העליון, בתואנה "ערבוביה בתיק".
אולם בית המשפט העליון עומד בסירובו לספק העתק חתום ומאושר של "החלטה" הזויה זאת של הרשם גלעד לובינסקי... (תמונות 4). בית המשפט העליון חזר וסיפק כתבים משובשים ו/או מזויפים. ולבסוף שלחה המתחזה ל"מזכירה ראשית" (ללא מינוי כדין) עידית מלול מכתב האומר שלא תענה עוד לפניות בעניין זה...
תמונות 4: רומן זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) - ערעור פלילי - בבית המשפט העליון - שיבוש/זיוף של אישור על כתב החלטה: בתגובה על ניסיונות לממש את זכות העיון בתיק הנייר מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) מבית המשפט המחוזי נצרת (שהוא תיק מפוברק בעליל), שנשמר בבית המשפט העליון, הנפיק רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי "החלטה" המונעת את הגישה לעיון בתואנת "ערבוביה בתיק". אולם בית המשפט העליון עומד בסירובו לספק העתק חתום ומאושר כדין של "החלטה" הזויה זאת... כאן דוגמה אחת מיני רבות של שיבושים וזיופים: הכתב אינו חתום על ידי הגורם השיפוטי - גלעד לובינסקי. לשון האישור מפוברקת במכוון - "העתקה מתאימה למקור" במקום "העתק מתאים למקור", והאישור כביכול נחתם על ידי אדם חסר סמכות על פי דין - מר דני לוי. ולכן יש לראות בכתבים אלה גם שיבוש וגם זיוף. בנוסף לכל אלה, כל כתבי בית המשפט העליון מאז 2002 (אהרן ברק) נושאים את תניית הפטור: "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - למעשה בית המשפט העליון עבר לפעול בשיטת ה"טיוטות" (שיטת ורדה אלשייך) בהיקף מלא...
___
בית משפט שמסרב לספק החלטות חתומות ומאושרות כדין ייחשב ללא כל ספק כבית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת בעליל...
יש לציין, שבעקבות הגשת הבקשה לקבלת העתק חתום ומאושר כדין, הוסיף השופט משה סובל בדיעבד את ה"החלטה" מיום 17 לינואר, 2017 לרשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור.
אולם שילוב הנסיבות, שאיפשר לשופט משה סובל להוסיף את ההחלטה לרשימת "החלטות בתיק" בדיעבד, מצביע גם הוא על חוסר התקינות וחוסר הישרה במערכת נט-המשפט: המערכת מאפשרת לשופטים להוסיף, לגרוע, או להחליף החלטות ברשימת "החלטות בתיק" באופן שרירותי וגחמני בכל עת: הההחלטות המופיעות ברשימה אינן ממוספרות, אין עליהן כל אימות נראה לעין או הניתן לזיהוי אלקטרוני, ואין עליהן כל סימן המראה מתי הוספו לרשימה.
ג. בקשה להבהרות על החלטת השופט סובל מיום 17 לינואר, 2017
הבקשה השנייה שהוגשה בעקבות ה"החלטה" מיום 17 לינואר, היא בקשה להבהרות. [2]
בקשה זאת אומרת שהחלטתו של השופט משה סובל היא בעלת חשיבות יתרה לגבי ישרתה ותקינותה של מערכת נט-המשפט, לגבי ישרתם וכשירותם של בתי המשפט במדינת ישראל, ולגבי ישרתם וכשירותם של ההליכים בתיק מדינת ישראל נ מלכה ואח'. יחד עם זאת, תכנה של ה"החלטה" עמום.
הבקשה להבהרות אומרת בחלקה:
2. כתב ההחלטה הנ"ל אומר בין השאר, "…לאור נימוקי הבקשה וניהול ההליך בדלתיים פתוחות… זכאי המבקש לעיין, בין היתר… בכל ההחלטות בתיק זה שלא נאסרו בפרסום". על פי הערכתי בתיק זה ניתנו עד היום 200 החלטות או יותר. אולם רשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור בנט-המשפט, מראה נכון להיום רק 18 החלטות.
לפיכך, הריני מבקש בזאת את ההבהרות הבאות: א) האם רשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור בתיק זה היא רשימה תקינה, שלמה, וישרה של כלל ההחלטות בתיק זה, שאינן אסורות בפרסום על פי דין? ב) מהו מספר ההחלטות ההחלטות האסורות בפרסום על פי דין בתיק זה?
3. ההחלטה מיום 17 לינואר, 2017, עצמה, אינה מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור. לפיכך הריני מבקש בזאת את ההבהרות הבאות: ג) האם ההחלטה מיום 17 לינואר, 2017, אסורה בפרסום על פי דין? ד) אם אינה אסורה בפרסום על פי דין, מה הבסיס בחוק להדרתה מרישום ברשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור?
4. כתב ההחלטה שבנידון גם אומר: "הבקשה… מניחה כי תיק בית המשפט מכיל רשימה של ההחלטות שאינן אסורות בפרסום...". פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (בג"ץ 5917/97) בעניין גישת הציבור לעיון בתיקים מציין את הציפיה שלאחר התקנת מערכת נט-המשפט יהיו החלטות בתי המשפט נגישות לציבור באופן שוטף. יתרה מכך, פרסום רשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור, אך רישום שרירותי וגחמני, חלקי ביותר, של ההחלטות בתיק ברשימה זאת, יעלה חששות כבדים לגבי ישרתם וכשירותם של בתי המשפט במדינת ישראל בכלל, לגבי קיום הזכות לשימוע הוגן ופומבי, וכן לגבי ישרתה ותקפותה של מערכת נט-המשפט. לפיכך, הריני מבקש בזאת את ההבהרה הבאה: ה) מהו הבסיס בחוק להכללתן או הדרתן של החלטות השופט משה סובל מרשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור בתיק זה?
5. כתב ההחלטה שבנידון גם אומר: "הבקשה… מניחה כי... אותה רשימה ניתנת להפקה". כפי שהדגמתי בעבר במספר רב של תיקים, השופטים מנהלים בנט-המשפט ספרים כפולים ומשולשים לגבי רשימת "החלטות בתיק", ורשימות ההחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין ניתנת להפקה. תמונה 2 מראה לדוגמה תדפיסים של רשימות "החלטות בתיק" מנט-המשפט בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח’ (10291-01-12), שנידון לפני השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי תל-אביב. תיק זה נובע מפרשת הולילנד, גם היא, כמו הפרשה בתיק זה, אחת מפרשות השחיתות החמורות בתולדות מדינת ישראל.
תמונה 2 א) מראה את רשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור ביום 6 לאפריל, 2015, שכללה 63 החלטות בלבד (רובן כתבים משובשים וחסרי תוקף בעליל). תמונה 2 ב) מראה את רשימת "החלטות בתיק" ממסוף המזכירות ביום 22 למרץ, 2015, שכללה 523 החלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין. תמונות אלה גם מדגימות שרשימות אלה ניתנות להפקה. לפיכך הריני מבקש בזאת הבהרה: ו) מה כוונתו של השופט משה סובל לגבי "הבקשה… מניחה כי… אותה רשימה ניתנת להפקה"?
6. כפי שצוין בבקשתי מיום 11 לינואר, 2017, תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת:
כל אדם ראשי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
ופסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (בג"ץ 5917/97) משנת 2009, מצהיר לגבי זכות העיון:
עיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי...
ללא ההבהרות המבוקשות כאן, יש חשש שהתקנה הנ”ל, העיקרון החוקתי הנ"ל, והזכות לשימוע הוגן ופומבי מעוקרים מכל משמעות.
מן הדין והצדק שהשופט משה סובל יספק את ההבהרות המבוקשות בבקשה זאת.
ד. פברוקים חמורים של השופט משה סובל ברשימת "החלטות בתיק"
א.
ב.
תמונות 5: מדינת ישראל נ מלכה ואח' (28759-05-15) - פרשת רות דוד ורונאל פישר - א. בקשה לעיון שהוגשה ביום 09 לינואר, 2017, נרשמה כבקשה מס' 190. מתוך כך אפשר להסיק שבתיק זה קיימות היום200 החלטות או יותר. ב. לעומת זאת, רשימת "החלטות בתיק" כללה באותו יום 18 החלטות בלבד. ניהול ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק" בהליכים פליליים בתיק "פתוח לציבור" - שאינו חסוי - ייחשב ללא כל ספק להפרה חמורה של הזכות ל"שימוע הוגן ופומבי" והזכות ל"הליך ראוי". כמו כן, יש בכך ראיות מובהקות להתנהלות בית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת בעליל.
____
ה. השופט משה סובל אינו יחידי בהתנהלותו בתיק פרשת רות דוד ורונאל פישר. השופט דוד רוזן עסק בהונאה חמורה דומה בתיק משפט הולילנד (אהוד אולמרט ושולה זקן).
התנהלותו של השופט משה סובל אינה יוצאת דופן, והיא בולטת במיוחד במשפטי השחיתות הגדולים.
דוגמה, שהוצגה בבקשה להבהרות שהוגשה לשופט משה סובל השבוע, מראה שהשופט דוד רוזן הסתיר גם הוא שלא כדין כ- 90% מן ההחלטות בתיק פרשת הולילנד. יתרה מזאת, ההחלטות שנרשמו על ידי השופט דוד רוזן ברשימת "החלטות בתיק" הגלויה לציבור, היו רובן ככולן כתבים משובשים וחסרי תוקף בעליל. ובשתי הרשימות, הגלויה והנסתרת, לא נמצאו פסקי דין עשויים כדין לגבי אהוד אולמרט ושולה זקן...
\יחד עם זאת, התיעוד של הספרים הכפולים לגבי "החלטות בתיק" בפרשת הולילנד מראה שרשימות ההחלטות בנט-המשפט "ניתנות להפקה"...
א)
ב)
תמונות 6: מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) - פרשת הולילנד - ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק": א) מראה את רשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור ביום 6 לאפריל, 2015, שכללה 63 החלטות בלבד (רובן כתבים משובשים וחסרי תוקף בעליל). תמונה ב) מראה את רשימת "החלטות בתיק" ממסוף המזכירות ביום 22 למרץ, 2015, שכללה 523 החלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין. תמונות אלה גם מדגימות שרשימות אלה "ניתנותת להפקה". בכל הרשימות בתיק אלקטרוני זה בנט המשפט אין בנמצא פסקי דין עשויים כדין לגבי אהוד אולמרט ושולה זקן...
____
ו. זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..."
על פי החוק בישראל, "כל אדם ראשי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין". ונשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש הגדילה לעשות והצהירה
בפסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, שזכות העיון היא
"עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי"... אותו פסק דין גם מצהיר, שהציפיה הייתה
שבנט-המשפט תינתן לציבור גישה שוטפת להחלטות בתי המשפט שאינן אסורות בפרסום על פי
דין.
בפועל,
הצהרותיה של הנשיאה דורית בייניש היו הצהרות נבובות ושקריות, שכן מערכת
נט-המשפט הושלמה תחת כהונתה... במערכת נט-המשפט, התקינו השופטים מערכת
הונאתית למהדרין. במערכת זאת, השופטים מנהלים ספרים כפולים, משולשים
ומרובעים, ומסתירים את החלטותיהם מהציבור, באופן שרירותי וגחמני, ללא כל
איסור פרסום כדין. המערכת גם מאפשרת לשופטים לשנות את הרשימות ואת ההחלטות ברשימות בכל עת כטוב בעיניהם...
לכן, בעקבות הפעלת מערכת נט-המשפט, אין לראות בבתי המשפט של מדינת ישראל "בתי משפט שבכתב" (COURTS OF RECORD) - כלומר הם בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים בעליל...
ז. על מה צריך לחפות? עדות מפורטת על פשיעה מאורגנת בצמרת מערכת המשפט ואכיפת החוק - רות דוד, רונאל פישר, ערן מלכה ואחרים.
עדת המדינה עדי ישעיהו פירטה בעדותה מקרה אחר מקרה של פשיעה מאורגנת בצמרת מערכת המשפט ואכיפת החוק.
לדוגמה: העדות בפרשת יאיר ביטון, נגדו התנהלה חקירה סמויה בלה"ב בעניין
הלבנת כספים עבור משפחת אברג'יל בפרויקט בנייה באילת. בעוד החקירה הסמויה
מתנהלת, עסקו ערן מלכה, רונאל פישר, ורות דוד במכירת חומרי החקירה ליאיר
ביטון והכשלת החקירה...
העדות גם עסקה בפרטי פרטים ב"מעטפה החומה" של ה"חומרים" שהעביר ערן מלכה
לרות דוד ורונאל פישר מתוך החקירה הסמויה לגבי יאיר ביטון. כל המעורבים
בדבר ידעו שאלה "חומרים מסוכנים"... "המעטפה החומה" התגלגלה והוחבאה לפעמים
במשרדו של רונאל פישר, לפעמים במשרדה של רות דוד, לפעמים בלול בחצר של
ההורים של עדי ישעיהו במושב בית חנן, ובשלב סופי רות דוד הוציאה את "המעטפה
החומה" מהארץ...
ביום עדות קודם לכן, תיארה מפגשים קבועים של "סיעור מוחות" להרחבת עסקי המשרד, בהם בדקו רשימות של תיקי חקירה חדשים בלה"ב ויאח"ה לזיהוי לקוחות עתידיים...
חמור עוד יותר היה תיאור של מפגש "סיעור מוחות" לאחר שהקבוצה נתפסה בעת איסוף מזוודת מזומנים מאלון חסן. בפגישה זאת, אספו "קלפים" ונשק ל"יום שחור" - רשימות של בכירים במשטרה ובתביעה שעסקו בשחיתות ג"כ. על פי דיווחי תקשורת - היו גם שופטים בין מקבלי השוחד ממשרדם של רות דוד ורונאל פישר...
בקיצור, כנופייה לתפארת בהנהגת מי שהייתה פרקליטת מחוז ת"א - רות דוד...
אבל כל חקירה לגבי התנהלותה בזמן שהייתה פרקליטת המחוז- מושחתת בעליל -
נחסמה כמובן על ידי היועצים המשפטיים לממשלה... אנשי משמר השחיתות
בישראל...
כמו כן, ברור שחקירת הפרשה מעולם לא מוצתה... כיוון שלרות דוד ורונאל פישר הייתה רשימת "קלפים" ונשק ל"יום שחור"...
למרות חומרת הפשעים בהם מדובר, באולם הדיונים האווירה נינוחה עד משועשעת...
הנאשמים ובאי כוחם מתבדחים עם עדת המדינה על חשבון התובעת... רונאל פישר
מתפרץ ועונה על שאלת התובעת במקום עדת המדינה... רות דוד מתפרצת מתי שבא
לה, למרות שרוב הזמן היא כנראה בפייסבוק או בווטסאפ...
ח. במשפט רות דוד מתנהל משפט ראווה מתוך שיתוף פעולה של השופט משה סובל, התביעה והסנגורים
עד לפרסום הקודם [3]
על הפברוק שבאי רישום הדיונים של עדויות עדת המדינה עדי ישעיהו (הדיונים נרשמו כולם, "לא התקיים", וללא פרוטוקולים), לא נשמע דבר
בעניין באולם הדיונים, וככל הנראה לא פעל אף אחד מבאי הכוח לתיקון העניין.
לכן, יש לראות במצב זה למעשה פשיעה מאורגנת בבית המשפט המחוזי ירושלים עצמו -
שיבוש הליכי המשפט וכתבי בית דין על ידי השופט משה סובל בשיתוף פעולה ו/או
העלמת עין של התביעה והסנגורים יחדיו...
לעומת
זאת, לאחר הפרסום ולאחר התיקון החלקי של העניין, התנגן הסיפור שוב
ושוב באולם הדיונים. באי הכוח ציינו שוב ושוב שאין בידם פרוטוקולים של
הדיונים של עדותה של עדי ישעיהו.
בדומה, ברור שהן התביעה והן הסנגורים אינם מוחים בכל דרך שהיא על כך שהשופט משה סובל מסתיר מהציבור את החלטותיו בתיק זה שלא כדין, ללא צו איסור פרסום כדין. מצב זה נוח לכל הצדדים...
השופטים ועורכי הדין הם קדקוד השחיתות השלטונית בישראל היום!
קישורים:
[1] מדינת
ישראל נ מלכה ואח'
(28759-05-15) – בקשה
(מס’
197)
לקבלת
העתק חתום ומאושר כדין של כתב
"החלטה"
מאת
השופט סובל מיום 17
לינואר,
2017 (ללא
מספר)
בנידון
קיומה
בנט-המשפט
של
רשימת "החלטות
בתיק"
[2] מדינת
ישראל נ מלכה ואח'
(28759-05-15) – בקשה
(מס’
198)
להבהרות
בנוגע להחלטה מאת השופט סובל מיום 17
לינואר,
2017 (ללא
מספר)
בנידון
קיומה והפקתה של רשימת "החלטות
בתיק"
בנט-המשפט
[3] 2017-01-03 פברוקים חמורים של השופט משה סובל במשפט רות דוד – בקשה לתיקון דיווחים משובשים נשלחה לעיתונאי יואב יצחק מ"מחלקה ראשונה"
השופט משה סובל מפברק את הליכי המשפט באחת מפרשיות השחיתות החמורות בתולדות מדינת ישראל. גישת הציבור לאולם הדיונים מוגבלת על ידי הנהלת בתי המשפט, ודיווחי התקשורת המשובשים מציגים את הדיונים המפוברקים כדיונים אמתיים של בית משפט של מדינת ישראל. ככה זה נראה במדינה בה מערכת המשפט מושחתת. עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, זה לא יפסק!
