In a criminal prosecution pertaining to government agencies, Judge Ruth Lorch is unlawfully hiding the records.
Abstract:
Over the past decade, public access to court records in the State of
Israel has been drastically restricted. However, beyond the
restrictions, provided by law, judges have grabbed the permit to
unlawfully hide court records from public access. Such conduct is
particularly noticeable in cases pertaining to government corruption.
Such conduct was enabled by the implementation of new fraudulent IT
systems in the courts. Hiding the records in criminal prosecutions
created conditions, where the public cannot ascertain what a person wa
indicted for, what a person was convicted of, what person's sentences
was, and whether a person is held in prison pursuant to a lawfully made
and executed arrest warrant. Such conditions fit in tribunals of a
military dictatorship, but not in a civil society.
בהליכים פליליים הנוגעים לרשות האכיפה והגביה ולרשות המסים, השופטת רות לורך מסתירה את הכתבים שלא כדין
בעשור האחרון, הוגבלה גישת הציבור לכתבים במדינת ישראל בצורה קיצונית. גישת הציבור לכתבים הכרחית על מנת לשמור על שקיפות ההליך השיפוטי וישרת בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין. אולם מעבר לכך, השופטים נטלו לעצמם חירות להסתיר את הכתבים שלא כדין. התנהלות זאת בולטת במיוחד בתיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון. מצב זה מתאפשר עקב התקנת מערכת מידע הונאתית בבתי המשפט – נט המשפט. מעבר לכך, הסתרת הכתבים בהליכים פליליים יצרה מצב בו אין הציבור יכול לדעת במה הואשמו אנשים, במה הורשעו, מה גזר דינם, והאם הם מוחזקים בבתי הסוהר על פי צווי מאסר עשויים כדין. המצב שנוצר תואם טריבונלים של דיקטטורה צבאית, אך לא חברה אזרחית מתוקנת.
תמונות: השופטת רות לורך, מנהל רשות האכיפה והגבייה דוד מדיוני, מנהל רשות המסים משה אשר.
______
מאהל המחאה ת"א, 15 לאפריל - דר' יוסף צרניק הגיש לשופטת רות לורך בבית המשפט המחוזי, מרכז ,בקשה חוזרת להליך הוגן בבקשתו לעיין בתיק מדינת ישראל נ דוד לוי. [1] הבקשה שהוגשה היום היא המשך הניסיון המתמשך של דר' צרניק ואחרים לממש את זכות העיון בכתבים בתיק זה, שיש בו עניין ציבורי רב. בתיק זה מעורבות בו שתי רשויות אכיפת החוק – רשות האכיפה והגביה ורשות המסים - לגביהן הועלו באופן קבוע טענות על שחיתות במשך שנים.
הבקשה שהוגשה היום מבקשת שוב את המצאת תגובות הצדדים על הבקשה לעיון, מתן החלטה על ידי השופטת רות לורך, או לחלופין - רישום והמצאה כדין של החלטה, אם כבר ניתנה, אך היא מוסתרת מהמבקש.
הבקשה לעיון בתיק זה הוגשה לראשונה ביום 28 לפברואר, 2015. [2]הבקשה הראשונה להליך הוגן - מתן החלטה, רישומה והמצאתה – הוגשה ביום 22 למרץ, 2015. [3]בעקבות הבקשה להליך הוגן, התקבלה בפקס ביום 23 למרץ, 2015, החלטה של השופטת לורך המורה לצדדים להגיש את תגובותיהם ולהמציאן למבקש. [4]אולם מאז ועד היום לא נמסרה למבקש כל תגובה מאת הצדדים, לא התקבלה החלטה על הבקשה לעיון, ולא נרשמה כל החלטה בעניין במערכת גישת הציבור לכתבים בנט המשפט.
הבקשה להליך הוגן מיום 22 למרץ וכן הבקשה החוזרת היום מציינות שלמרות שהתיק אינו חסוי, רוב ההחלטות בתיק זה לא נרשמו במערכת גישת הציבור. כתבים המוגשים על ידי הצדדים ממילא אינם נגישים לציבור כלל. לפיכך, נוצר מצב, בו אין בידי המבקש לדעת אל נכון מה מצב הבקשה לעיון.
במקרים קודמים, רשמו שופטים החלטות על בקשותיו של דר' צרניק לעיין בתיקים במערכת המזכירות, אך לא רשמו אותן במערכת גישת הציבור, וכן לא המציאו אותן למבקש - כך שהמבקש לא היה יכול לדעת על רישום ההחלטות וקיומן. התנהלות מעין זאת, הסתרת החלטות על בקשות מן המבקש עצמו, אינה עומדת כמובן בקנה אחד עם יסודות ההליך ההוגן.
מדינת ישראל נ דוד לוי (4284-10-14)בבית המשפט המחוזי מרכז, לוד.
תיק מדינת ישראל נ דוד לוי רשום כתיק שאינו חסוי - "פתוח לציבור" - אך על פי המצב השורר היום בבתי המשפט אין לציבור גישה לכתב האישום בתיק זה וכן לא לתשובת הנאשם.
על פי דיווחי התקשורת, כתב האישום בתיק זה נובע מטענה על גניבת 16-17 מליון ש"ח על ידי עו"ד דוד לוי, שפעל במשך שנים עבור רשות המסים כגובה חובות בהוצאה לפועל, ונחשב בעבר למקורב לבכירים ברשות המסים. [5] לפיכך, ניתן לצפות שתיק זה כולל כתבים המפרטים את דרכי עבודתן של שתי רשויות אכיפת החוק – ההוצאה לפועל ורשות המסים. לגבי שתי רשויות אלה קיימים חששות חמורים לשחיתות רחבת-ממדים.
ההוצאה לפועל: ראיות למכביר מצביעות על הונאות ענק על החייבים בהליכי אכיפה וגביה בהוצאה לפועל. בהליכים אלה מעורבים בד"כ עורכי דין חיצוניים, המופיעים בשם בנקים וחברות גדולות, בעוד שהחייבים אינם מיוצגים ברוב המכריע של המקרים. הראיות מצביעות על גבית חובות שאינם קיימים כלל, ועל לקיחת כספים מהחייבים על ידי עורכי דין ללא רישום מתאים וללא העברת הכספים שנגבו לבעלי החוב. [6] כתב האישום בתיק זה, כפי שתואר בתקשורת, מעלה טענות מסוג דומה.
רשות המסים: בראיון לתקשורת, אמר שופט בית המשפט העליון מנחם מזוז (היועץ המשפטי לממשלה לשעבר דאז), שפרשת השחיתות ברשות המסים היא הקרובה ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים. [7] תלונות שהגיש רפי רותם, חושף השחיתויות ברשות המסים, מעלות בין השאר טענות על סגירת תיקי חקירה וערעור חקירות על חבויות מסים בעשרות ומאות מיליוני ש"ח נגד טייקונים, בכירים בארגוני פשע, וחברות הקשורות למפלגת השלטון. [8] תשובת הנאשם בתיק זה, כפי שתוארה בתקשורת, מעלה טענות מסוג דומה.
גישת הציבור ל"החלטות בתיק"
על פי תקנות בתי המשפט - עיון בתיקים, מותרת גישת הציבור להחלטות ופסקי דין שאינם חסויים כדין. פסק הדין משנת 2009 בעתירה האגודה לזכויות האזרח ואח' נ שר המשפטים ואח' (בג"ץ 5917/97) , מתאר מצב בו מתקיימת כביכול גישת הציבור להחלטות ולפסקי הדין שאינם חסויים באופן שוטף במערכת נט המשפט.
תיק מדינת ישראל נ דוד לוי מספק דוגמה טובה לכך שמצב זה אינו מתקיים בפועל כלל ועיקר.
א)
ב)
תמונה מס' 1. מדינת ישראל נ דוד לוי (4284-10-14) בבית המשפט המחוזי מרכז, לוד,רשימת "החלטות בתיק" בתיק שאינו חסוי - "פתוח לציבור": א) גישת הציבור - הרשימה, כפי שהיא נראית בנט המשפט ממסוף מרוחק לגישת הציבור ביום 23 למרץ, 2015, כוללת שתי החלטות בלבד. שתי החלטות אלה נוגעות לדחיית בקשות לעיון בתיק על ידי השופטת רות לורך. ב) גישת המזכירות - הרשימה, כפי שהיא נראית בנט המשפט ממסוף מזכירות ביום ה-22 למרץ, 2015, כוללת 21 החלטות.
____
הבדיקה מראה שבזמן שמערכת גישת הציבור בנט המשפט הציגה רק שתי (2) החלטות בתיק זה (שתיהן נוגעות לדחיית בקשות לעיון), מערכת גישת המזכירות בנט המשפט הציגה 21 החלטות באותו התיק.
יש להדגיש גם את העובדה שכתבי ההחלטות ופסקי הדין בנט המשפט אינם ממוספרים, דבר המאפשר הצגת רשימות שונות של ההחלטות בתיק במערכת גישת הציבור ובמערכת גישת המזכירות, ללא ידיעת הציבור.
כמו כן בולט בהעדרו של כל סימן המעיד על מעורבות של מזכירות בית המשפט בקבלת כתבי ההחלטות לרישום. למעשה, עם התקנת מערכת נט המשפט, ביטלו השופטים את קיומה של מזכירות כדין בבתי המשפט. היום, שופטים במדינת ישראל אינם מגישים את החלטותיהם לרישום על ידי המזכירות ובאחריות המזכיר הראשי. במקום זאת, השופטים רושמים, או שאינם רושמים את כתבי ההחלטות במערכת גישת המזכירות; רושמים, או שאינם רושמים את כתבי ההחלטות במערכת גישת הציבור; גורמים להמצאה, או אי המצאה של ההחלטות לצדדים. מצב עניינים זה פותח פתח נרחב לשיבוש הכתבים וההליכים בבתי המשפט. אין ספק שמצב עניינים זה גם ייחשב בעיני משקיפים כהתנהלות של בתי משפט שאינם כשירים.
המצב בתיק זה ובתיקים אחרים מדגים שלמעשה השופטים מחליטים היום בצורה שרירותית וגחמנית לגבי גישת הציבור לכתבי החלטות ופסקי דין, ללא כל חסיון כדין. תחת מצב עניינים זה, העיון ב"רשימת ההחלטות" במערכת גישת הציבור לכתבים בנט המשפט מציגה תמונה כוזבת של ההליכים בתיק, ואדם המעוניין לדעת מהן ההחלטות בתיק, כולל ההחלטות שאינן חסויות, יאלץ להגיש בקשה לעיון.
זהו אינו המצב כפי שהיה אמור להתקיים על פי תקנות בתי המשפט - עיון בתיקים, ופסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח משנת 2009.
בקשות לעיון
תיק מדינת ישראל נ דוד לוי הוא תיק שמן הראוי שהציבור יהיה מעורה בפרטיו, שכן הוא עשוי ללמד רבות על התנהלות שתי רשויות אכיפת החוק – ההוצאה לפועל ורשות המסים. בהתאם, מספר אנשים, ובהן המחבר, שאינם צדדים בתיק, הגישו בקשות לעיון בכתבים בתיק זה.
שני הצדדים בתיק התנגדו לכל עיון בתיק זה.
החלטתה של השופטת לורך, הדוחה את בקשתו של מר אהרן ליפשיץ לעיין בתיק, אומרת בין השאר: "עקרון פומביות הדיון, עליו מבסס המבקש את בקשתו, אין משמעו מתן זכות עיון וצילום התיק לכל דורש..." [6]
המחבר הגיש את בקשתו לעיין בתיק זה בפברואר, 2015, אך עד היום אינו יכול לממש אפילו את הגישה להחלטות בתיק זה, שאינו חסוי. יתרה מכך, אינו יכול לדעת אל נכון מה מצבה של בקשתו לעיין בתיק.
פסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח משנת 2009 מתאר מצב בו הגשת בקשה לעיון של מי שאינו צד בתיק היא הליך פשוט וקל, שאינו יוצר נטל כבד על המבקש, ואינו מגביל בצורה בלתי מידתית את גישת הציבור לכתבים. תיק מדינת ישראל נ דוד לוי מספק דוגמה טובה לגבי המצב בפועל. היום, במקרים רבים מצריך מימוש הגישה לכתבים, ואפילו כתבי החלטות שאינן חסויות, ערעור לערכאות והשקעת זמן ומשאבים ניכרים.
פסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח משנת 2009 הצדיק את הגבלת גישת הציבור לכתבים ב"זכות הפרטיות". זכות הפרטיות היא מזכויות הפרט. אולם פסק הדין הנ"ל העניק זכות זאת באופן גורף גם לרשויות השלטון (כפי הנראה בתיק כאן) ולחברות. יש לראות במתן הזכות לפרטיות לישויות אלה אבסורד.
קיום ספרים כפולים לגבי "החלטות בתיק" מתעד את ההונאה הבסיסית במערכת נט המשפט
תיק מדינת ישראל נ דוד לוי גם מדגים מצב בו מקיימת השופטת רות לורך בו בזמן שתי גרסאות שונות בתכלית של רשימת ה"החלטות בתיק". עצם המצב בו מערכת נט המשפט מאפשרת לקיים שתי גרסאות שונות בתכלית של "החלטות בתיק", ללא כל ציון שהרשימה האחת היא רשימה חלקית ביותר, היא הוכחה ברורה לאי-תקינותה של מערכת נט המשפט כמערכת ניהול תיקים וניהול גישת הציבור לכתבי בתי המשפט.
דו"ח הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2013) אומר: "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
מאמר שהתקבל לפרסום, בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית בינלאומית, בכנס האירופי על מערכות מידע ממשלתיות (2015), אומר: "מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?"
מניעת גישת הציבור לכתבים בהליכים פליליים אינה תואמת חברה אזרחית מתוקנת
תקנות בתי המשפט - עיון בתיקים ופסק הדין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח הגבילו את גישת הציבור לכתבים בישראל בצורה קיצונית לעומת אומות אחרות, בהן מקורם של בתי המשפט במשפט האנגלי המקובל. במשפט האנגלי המקובל, זכות הציבור לגישה לכתבי בתי המשפט מעוגנת כבר מאות שנים כזכות אזרחית בסיסית, והיא נחשבת כזכות חיונית לשמירה על שקיפות ההליך השיפוטי וישרת בתי המשפט.
יתרה מכך, בפסק דין ידוע של בית המשפט העליון של ארה"ב (Nixon v Warner Communications, Inc, 1976), אושרה זכות זאת שוב, בין השאר - "לאפשר לציבור לשמור עין פקוחה על רשויות השלטון".
תיק מדינת ישראל נ דוד לוי מציג את המצב ההפוך בישראל: על ידי מניעת גישת הציבור לכתבים, נמנעת מן הציבור האפשרות לשמור עין פקוחה על רשות המסים ורשות האכיפה והגבייה – שתי רשויות לגביהן קיימות ראיות למכביר לשחיתות רחבת-ממדים. יתרה מכך, הסתרת הכתבים שלא כדין בבתי המשפט בישראל בולטת במיוחד בתיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון.
אולם חמור מכל, המצב שנוצר במדינת ישאל ייחשב ללא כל ספק להפרה חמורה של זכויות האדם - הזכות לפומביות המשפט בהליכים פליליים: השופטים בארץ יצרו מצב בו אין הציבור יכול לדעת במה הואשם אדם, במה הורשע, מה גזר דינו, והאם הוא מוחזק בבית הסוהר על פי צו מאסר עשוי כדין.
מצב זה הודגם לאחרונה בבהירות בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח' (פרשת הולילנד) בבית המשפט המחוזי ת"א. בתיק פרשת הולילנד, מן החשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל, שגם הוא רשום כתיק שאינו חסוי, ניתנת גישת הציבור בצורה שרירותית וגחמנית ל- 63 החלטות מתוך יותר מ- 260 החלטות בתיק. חמור מכל - בתיק הולילנד לא רשם השופט דוד רוזן את פסקי הדין לגבי הנאשמים אהוד אולמרט ושולה זקן ברשימת "החלטות בתיק" וברשימת "פסקי דין" – לא במערכת גישת המזכירות ולא במערכת גישת הציבור. כמו כן לא רשם השופט דוד רוזן בתיק זה את צו המאסר לגבי הנאשמת זקן, שכבר הוחזקה בבית הסוהר. [9]
המצב שנוצר במדינת ישראל, בו נמנעת גישת הציבור לכתבי אישום, להחלטות, פסקי דין וצווי מאסר בהליכים פליליים, תואם טריבונלים של דיקטטורה צבאית, אך לא חברה אזרחית מתוקנת.
קישורים
[1] 2015-04-15 State of Israel v David Levy (42814-10-14) - Dr Zernik's Repeat Request for Due Process, in re: February 28, 2014 Request to Inspect
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – בקשתו החוזרת של דר' יוסף צרניק להליך הוגן בנידון בקשה לעיון מיום 28 לפברואר, 2015
[2] 2015-02-28 State of Israel v David Levy (42814-10-14) - Dr Zernik's Request to Inspect
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – בקשתו של דר' יוסף צרניק לעיין בתיק
[3] 2015-03-22 State of Israel v David Levy (42814-10-14) - Dr Zernik's Request for Due Process, in re: February 28, 2014 Request to Inspect
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – בקשתו של דר' יוסף צרניק להליך הוגן בנידון בקשה לעיון מיום 28 לפברואר, 2015
[4] 2015-03-23 State of Israel v David Levy (42814-10-14) – Judge Lorch Decision on Dr Zernik's Request for Due Process, in re: February 28, 2014 Request to Inspect
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – החלטת השופטת לורך על בקשתו של דר' יוסף צרניק להליך הוגן בנידון בקשה לעיון מיום 28 לפברואר, 2015
[5] 0000-00-00 State of Israel v David Levy (42814-10-14) in the Lydia-Center District Court – Index of Records //
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד: רשימת כתבים וקישורים
הוצאה לפועל: רשימת כתבים וקישורים
[7] 2013-06-07 ראיון עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מנחם מזוז, הארץ
[8] 0000-00-00 Tax Authority whistle-blower Rafi Rotem - index of records and links by subject
חושף השחיתויות ברשות המסים רפי רותם - רשימת כתבים וקישורים על פי נושאים
[9]
2015-04-14 Holyland II: Senseless decisions by Judge Rosen on requests
to inspect missing former PM Olmet's and Zaken's corruption judgments.
//
הולילנד 2: החלטות בלתי מתקבלות על הדעת של השופט דוד רוזן לגבי עיון בפסקי הדין החסרים של אולמרט וזקן
