2018-08-05 חוק הלאום, המשפטנים, ושכבת המשכילים בישראל- "בגידת האינטלקטואלים"???
---
קשה להאמין כשצופים בפסטיבל שמתנהל פה בחודש האחרון לגבי חוק הלאום. הרי כבר שנים שבית המשפט העליון פוסק שוב ושוב, שאין שוויון כערך "חוקתי, על חוקי" במדינת ישראל. חוק הלאום לא שינה בעצם דבר, חוץ מזה שהפך את העניין לגלוי, ידוע, ומפורסם...
סוף סוף שניים, שמסכימים עם דעתי: אמיר פאח'ור במאמר בשיחה מקומית, [1] וזאב שטרנהל במאמר בהארץ. [2]
עיקרה של הטענה: המשפטנים - החל מפרופ' קרמניצר המתבכיין, דרך פרופ מני מאוטנר, שפתאום התעורר וגילה ב-20 שנה איחור שכל "המהפכה החוקתית" של אהרן ברק היא בלוף, וכלה בעו"ד בהפוגה אלדד יניב ("הבכי של קרמניצר הרעיד את כל הלבבות, חיללו את מגילת העצמאות, קודש הקודשים...") משחקים משחק שרלטני ביותר.
אני לא יכול להעלות בדעתי מצב שאפילו בוגר תיכון נבון (לא משפטן) בארה"ב יקשקש שטויות גמורות בעניין זכויות היסוד האזרחיות ("מגילת הזכויות" - עשרת התיקונים הראשונים לחוקה). פשוט לומדים את זה בעל-פה בבית ספר תיכון, עם הפרשנות הבסיסית.
אז איך יכול להיות מצב בישראל, שאפילו עורכי דין ואפילו פרופסורים למשפטים מברברים את הציבור לדעת בעניין מעמדה של מגילת העצמאות, עקרון השוויון, ומעמדו במדינת ישראל???
צריך כמובן לקשר את זה למאמר של זאב שטרנהל - מומחה לפשיזם. הוא כתב ביום שישי על "בגידת האינטלקטואלים" - ספר מופת בעניין התנהלות המשכילים באירופה בין מלחמות העולם...
ושטרנהל מיד העביר את זה לזירה העכשווית בישראל - חלק מרכזי בבעיה בישראל היום, הוא חוסר התפקוד (או "בגידה") של המשכילים!
-קישורים-
[1] חוק הלאום חשף שני בלופים: האחד – צפוי. השני – פחות
מספיק לקרוא את המאמרים של אהרון ברק כדי להבין עומק הבלוף של ההתנגדות של הציונות הליברלית לחוק הלאום. אבל החוק הזה מאתגר גם את החזון שהמיעוט הפלסטיני בישראל מציג. הרי הוא, בניגוד לדרוזים, לא יכול לצעוק: אני ישראלי
https://mekomit.co.il/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%9C%D7%9…/
[2] חייבים לגייס את העולם נגד חוק הלאום
בשנת 1927 פירסם ז'וליין בנדה את ספרו "בגידת האינטלקטואלים", שהפך עד מהרה לקלסיקה. המחבר מתח ביקורת קשה על האינטלקטואלים, בעיקר הצרפתים אך גם הגרמנים ואחרים, שמפרשת דרייפוס ועד למלחמת העולם הראשונה והמשברים שבעקבותיה, בגדו בתפקידם: הגנה על ערכים אוניוורסליים. באותה עת באיטליה הפשיזם כבר היה בשלטון, גרמניה היתה ערב התמוטטותה של רפובליקת ויימאר, ואילו בצרפת התנהלה מערכת הסתה נגד המורשת הליברלית, שהגיעה לשיאה בימי משטר "המהפכה הלאומית" של וישי, כפי שנקרא המשטר האנטישמי.
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6339466
---
קשה להאמין כשצופים בפסטיבל שמתנהל פה בחודש האחרון לגבי חוק הלאום. הרי כבר שנים שבית המשפט העליון פוסק שוב ושוב, שאין שוויון כערך "חוקתי, על חוקי" במדינת ישראל. חוק הלאום לא שינה בעצם דבר, חוץ מזה שהפך את העניין לגלוי, ידוע, ומפורסם...
סוף סוף שניים, שמסכימים עם דעתי: אמיר פאח'ור במאמר בשיחה מקומית, [1] וזאב שטרנהל במאמר בהארץ. [2]
עיקרה של הטענה: המשפטנים - החל מפרופ' קרמניצר המתבכיין, דרך פרופ מני מאוטנר, שפתאום התעורר וגילה ב-20 שנה איחור שכל "המהפכה החוקתית" של אהרן ברק היא בלוף, וכלה בעו"ד בהפוגה אלדד יניב ("הבכי של קרמניצר הרעיד את כל הלבבות, חיללו את מגילת העצמאות, קודש הקודשים...") משחקים משחק שרלטני ביותר.
אני לא יכול להעלות בדעתי מצב שאפילו בוגר תיכון נבון (לא משפטן) בארה"ב יקשקש שטויות גמורות בעניין זכויות היסוד האזרחיות ("מגילת הזכויות" - עשרת התיקונים הראשונים לחוקה). פשוט לומדים את זה בעל-פה בבית ספר תיכון, עם הפרשנות הבסיסית.
אז איך יכול להיות מצב בישראל, שאפילו עורכי דין ואפילו פרופסורים למשפטים מברברים את הציבור לדעת בעניין מעמדה של מגילת העצמאות, עקרון השוויון, ומעמדו במדינת ישראל???
צריך כמובן לקשר את זה למאמר של זאב שטרנהל - מומחה לפשיזם. הוא כתב ביום שישי על "בגידת האינטלקטואלים" - ספר מופת בעניין התנהלות המשכילים באירופה בין מלחמות העולם...
ושטרנהל מיד העביר את זה לזירה העכשווית בישראל - חלק מרכזי בבעיה בישראל היום, הוא חוסר התפקוד (או "בגידה") של המשכילים!
-קישורים-
[1] חוק הלאום חשף שני בלופים: האחד – צפוי. השני – פחות
מספיק לקרוא את המאמרים של אהרון ברק כדי להבין עומק הבלוף של ההתנגדות של הציונות הליברלית לחוק הלאום. אבל החוק הזה מאתגר גם את החזון שהמיעוט הפלסטיני בישראל מציג. הרי הוא, בניגוד לדרוזים, לא יכול לצעוק: אני ישראלי
https://mekomit.co.il/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%9C%D7%9…/
[2] חייבים לגייס את העולם נגד חוק הלאום
בשנת 1927 פירסם ז'וליין בנדה את ספרו "בגידת האינטלקטואלים", שהפך עד מהרה לקלסיקה. המחבר מתח ביקורת קשה על האינטלקטואלים, בעיקר הצרפתים אך גם הגרמנים ואחרים, שמפרשת דרייפוס ועד למלחמת העולם הראשונה והמשברים שבעקבותיה, בגדו בתפקידם: הגנה על ערכים אוניוורסליים. באותה עת באיטליה הפשיזם כבר היה בשלטון, גרמניה היתה ערב התמוטטותה של רפובליקת ויימאר, ואילו בצרפת התנהלה מערכת הסתה נגד המורשת הליברלית, שהגיעה לשיאה בימי משטר "המהפכה הלאומית" של וישי, כפי שנקרא המשטר האנטישמי.
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6339466
