להלן הבקשה להמצאה ראויה שהוגשה הבוקר לבית המשפט
בבית המשפט השלום ת"א
11235-02-20 מדינת ישראל נ צרניק
המבקש: יוסף צרניק
בעצמו - בלתי מיוצג
פקס: 077-317918
דוא"ל: joseph.zernik@
המשיבה: מדינת ישראל
התביעה המשטרתית, שלוחת מעצרים
פקס: 03-6803715
דואר אלקטרוני: matap-ta@
בקשה להמצאה ראויה
“החשוד" יוסף צרניק מגיש בזאת בקשה להמצאה ראויה מהסיבות שכדלקמן:
1. ביום א', 09 לפברואר, 2020, ערכתי ביקור בבית המשפט, רח’ וייצמן 1, תל-אביב, במטרה לעיין ולבדוק את מצב התיק הנדון. סיכום מאורעות היום ניתן בפרסום מיום 09 לפברואר, 2020, המועתק להלן (“ההסגרה נכשלה!”), לאחר הטקסט באנגלית.
2. למרות שהניסיון לממש את זכות העיון לא צלח, כחלק מבדיקה זאת התברר שקיימות בתיק החלטות ש"החשוד" אינו מודע כלל לקיומן, ושיש חוסר בהירות לגבי מספרן של ההחלטות בתיק, מי מהן היא החלטה אותנטית ותקפה, ומי מהן היא "החלטה טיוטה".
3. לפיכך, הריני מבקש שבית המשפט ימציא לי בדוא"ל (joseph.zernik@hra-ngo.org ) ו/או בפקס (077-317918) את כל ההחלטות בתיק, שהן החלטות אותנטיות, תקפות בתיק הנדון, כשהן מאושרות כדין ע”י המזכירות, כולל הפרוטוקולים של שני הדיונים, ביום ד’ - 05 לפברואר, 2020, וביום ה’ - 06 לפברואר, 2020 - ככל שהם פרוטוקולים אותנטיים ותקפים, ולא “פרוטוקולים טיוטות” (לעניין חוסר הבהירות ביחס לתקפותם של הכתבים בנט-המשפט, ראו את החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך [88/12/מחוזי תל-אביב]).
4. בפרט, מידע שנמסר ע"י נציג הנהלת בתי המשפט בשירות הטלפוני, וכן מידע שהגיע ממקור מהימן אחר, אומר שבתיק מופיעה "פקודת שחרור" ו/או הוראה חוקית המורה על שחרורי, מיום 06 לפברואר, 2020. ככל שמסמך זה הוא כתב בית דין אותנטי ותקף, בית המשפט מתבקש להמציא גם מסמך זה כשהוא מאושר כנ"ל.
מן הראוי שבית המשפט ייעתר לבקשה זאת, כחלק מקיום הזכות להליך ראוי. מדינת ישראל מחויבת לקיים זכות זאת על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות. ישראל הצטרפה לאמנה ב-1991, והאמנה נכנסה לתוקף לגביה בתחילת 1992.
היום, 10 לפברואר, 2020, על החתום ______________________
“החשוד" יוסף צרניק
בעצמו – בלתי מיוצג
■ ההסגרה נכשלה! נחשפה מרמה בצוותא חדא של השופטת ענת יהב, התביעה, הסנגוריה הציבורית, המשטרה ושב"ס... תודה לכל החברים והחברות! ■
לא צריך 1,000,000 איש ברחובות. מספיקים כמה בטלנים, ליצנים, והכי חשוב - חטיאריות ממוקדות - כדי לתעד את הפשיעה המאורגנת בבתי המשפט.
כמובן - אני לא במעצר, ההסגרה נכשלה. ברור שלא היה ואין צו הרחקה נגדי ביחס לבית המשפט ברח' וייצמן 1, תל-אביב. האם אני עציר נמלט? שאלה זאת נותרה עמומה ודו-משמעית...
השופטת ענת יהב, התביעה המשטרתית, הסנגוריה הציבורית, המשטרה ושב"ס נתפסו במרמה בצוותא חדא... פשיעה מאורגנת במערכת המשפט...
השיטה? מניעת גישת החשוד לעיון בתיק, וניהול מערכת רישומים כפולה ומכופלת, עמומה ודו-משמעית, עם החלטות שונות וסותרות באותו עניין. הונאות מסוג זה מוכרות ברחבי העולם כבר מאות שנים כעבריינות נפוצה בבתי המשפט - FRAUD UPON THE COURT, SIMULATING LEGAL PROCESS. גם בישראל עבריינות מסוג זה נפוצה - ראו פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. אולם השופטים, עורכי הדין, והמשפטנים שלנו אינם מכירים כביכול את מושגי היסוד המתייחסים לעבריינות מסוג זה, ומסרבים להודות באפשרות קיומה...
מכשיר ההונאה? מערכת נט-המשפט. מערכת ניהול תיקים, שנבנתה להונות את הציבור. מערכת שמסכלת את זכות העיון ופומביות הדיון, מערכת שהופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא.
מטרת ההונאה? שלילת חירות וסחיטה באיומים, בכדי לשלול את חופש הביטוי וזכות המחאה נגד שחיתות מערכת המשפט והשופטים. בפרט - למנוע מחאה בעניין הבורדל במינוי שופטים... איתן אורנשטיין, אפי נוה, ושות'...
דוד רוזן הכריז בחודש שעבר: "שוטרים מרמים בבתי המשפט כל יום בהליכי מעצרים". תיאור ממצה יותר של המצב הוא: "שוטרים, תובעים, סנגורים, ושופטים עוסקים בהונאה בצוותא חדא בבתי המשפט כל יום!"
תל-אביב, 09 לפברואר - הבוקר, בסביבות השעה 06:00 שלחתי "הודעה ובקשה" לשופטת ענת יהב (בוגרת התביעה המשטרתית) ולתביעה המשטרתית-שלוחת מעצרים (ת"א). הודעתי להם אודות כוונתי לבקר בבית המשפט ברח' וייצמן 1, תל-אביב היום (א') בסביבות השעה 11:00 (העתק ההודעה להלן). ההודעה הבהירה שהמצב שנוצר עקב האירועים בשבוע שעבר סביב משמרת המחאה מול בית המשפט ("בית זונות במינוי שופטים! שוחד מרמה וזיונים! אפי נוה, אורנשטיין, יוסף אלרון ואתי כרייף!", "אין אמון בלי שקיפות", "שופטים לא מעל לחוק"), ומעצרי יצרו מצב הדורש הבהרה. [1]
הבקשה סוכמה כך:
5. מתוך כך עולות הטענות הבאות:
א) חוקיות התנהלות המשטרה מפוקפקת במקרה הטוב, כולל המעצר בתואנות שווא שונות, עבור בניסיון להציב תנאים משטרתיים לשחרור ממעצר, וכלה בטענות שווא בבית המשפט. כוונת המשטרה ברורה – לשלול את חופש המחאה, בפרט מחאה נגד שחיתות מערכת המשפט.
ב) "החשוד” שוחרר ממעצר ע"י שב"ס שלא כדין, ללא חתימה על התנאים שקבעה השופטת ענת יהב. החלטתה של השופטת ענת יהב, למרות ניסוחה העמום והדו-משמעי, צופה את האפשרות שמצב ייווצר, בו החשוד לא יחתום על התנאים ויוותר במעצר. לכן הורתה במצב זה על החזרתו לדיון ביום ו’, 07 לפברואר, 2020. שב"ס לא קיים את הוראות בית המשפט.
ג) מתוך הכרה רבת שנים של המערכת, אפשר לנחש, שאנשי שב"ס לא התנהלו כך על דעת עצמם. סביר יותר, שהשופטת ענת יהב נתנה להם הוראות בע"פ, הנוגדות את ההחלטה שנתנה בכתב.
ד) כתוצאה מכך נוצר מצב בו חוקיותה של חירותו של “החשוד” ממעצר מפוקפקת. יצירת מצב עמום ודו-משמעי ביחס לקבלה ושחרור ממעצר היא הפרה חמורה של זכויות האדם, של זכות היסוד לכבוד האדם וחירותו, של שלטון החוק - אם לא מרמה והפרת אמונים בצוותא חדא של השופטת, המשטרה, ושב"ס…
6. לפיכך, על מנתי להסיר כל חשש שאני חופשי ממעצר שלא כדין - עציר נמלט - אני מתכוון להגיע לבית המשפט ברחוב וייצמן 1, תל-אביב, ביום א', 09 לפברואר, 2020, בשעה 11:00 ולהסגיר את עצמי למשמר בתי המשפט, ולהגיש הודעה ובקשה זאת במזכירות בית המשפט.
הריני מבקש בזאת שבית המשפט יתקן את ההליכים המעוותים ויבהיר את מצב חירותי או מעצרי בעת הזאת.
בשעה 11:00 בבוקר, אכן הגענו לבית המשפט. בכניסה עמדו אנשי משמר בתי המשפט שהיו מעורבים באירועים בשבוע שעבר. אולם איש מהם לא ניסה למנוע את כניסתי לבית המשפט. זאת - למרות ה"הרחקה" כביכול שעליה הורתה השופטת ענת יהב...
בבית המשפט הלכנו ראשית למזכירות, במטרה לוודא ולתעד את רישום "הבקשה וההודעה", שהוגשה הבוקר. התור במזכירות היה ארוך ולא הגענו לפקיד גם לאחר שבילינו שם כשעה.
בינתיים, ניסינו לממש את זכות העיון בתיק האלקטרוני בנט-המשפט (התיק פתוח לציבור כביכול, אבל מערכת גישת הציבור אינה מראה כל החלטות). לשם כך, ניסיתי לפנות לעמדת העיון - אולם התברר שעמדת העיון שפעלה במשך שנים בבית המשפט השלום, ואוישה ע"י פקיד מזכירות ייעודי, נסגרה, וכל המחשבים הוסרו ממנה. על פי ההסברים, מעתה העיון מתבצע אך ורק במזכירות. כמובן שאין זה עיון כלל, כיוון שאין למעיין כל יכולת לראות את המסכים. פקיד מזכירות מספר למעיין מה הוא רואה במערכת נט-המשפט.
בינתיים, מקוצר הזמן, גם פנינו והקלטנו שיחה עם שירות המענה הקולי של הנהלת בתי המשפט (פועל כמובן תחת תניית פטור, שאין אחריות לנאמר, והכתבים הקובעים הם אלה שבתיק - שבעל הדין מנוע מגישה אליו). השיחה העלתה:
* על בקשתי לדעת את מספר ההחלטות הרשומות בכרטיסיית "החלטות בתיק", ניתנה תשובה לא ברורה, אבל כנראה שרשומות רק החלטה אחת או שתיים.
* בירור המצב בכרטיסיית "תיק הנייר" העלתה מספר רב יותר של החלטות, ביניהן החלטות שנרשמו, ואח"כ נמחקו. לא ניתן לדעת מה תוכנן של החלטות אלה, מי רשם אותן, מתי, מי מחק אותן, ומתי.
* בירור בכרטיסיית "תיק הנייר" העלה מסמך "פקודת שחרור" מיום חמישי, 06 לפברואר, 2020. לא ניתן היה לברר באיזו שעה נרשמה "פקודת השחרור". מקור מהימן מסר לנו עוד קודם לכן, ש"פקודת שחרור", המורה לשב"ס לשחרר אותי ללא תנאים, הופיעה בתיק ביום חמישי בסביבות השעה 14:00. ביחס לגורם החותם על "פקודת השחרור" - המענה הקולי הסביר שהחותם הוא "בית המשפט". בתשובה על שאלת בירור נוספת: "פקודת השחרור" היא מסמך נייר סרוק, ולא מסמך אלקטרוני.
כזכור, הדיון ביום חמישי התנהל בסביבות השעה 15:30, ב"בקשה להארכת מעצר", שבה ניסו המשטרה, שב"ס והשופטת ליצור רושם כוזב, של שחרור בתנאים של "הרחקה" מבית המשפט ברחוב וייצמן 1, תל-אביב. יש לציין שרישום הדיון ביומן "דיונים בתיק" שגוי ומטעה - מראה שהתקיים בשעות 12:00-13:00.
כזכור, ביום חמישי בסביבות השעה 17:00 אנשי שב"ס עדיין עסקו במרמה ואיומים בניסיונות נואלים לסחוט ממני חתימה על מסמך "תנאי שחרור"...
בביקור במשרד משמר בתי המשפט - סירבו לשתף פעולה בקבלת הסגרתי כ"עציר נמלט", והפנו אותנו למשטרה בעניין זה. אולם בעניין "הרחקה" ו/או "צו הרחקה" כלשהו מבית המשפט בוייצמן 1, תל-אביב - בדקו במשך זמן ממושך, ולבסוף הודיעו שאין כל "הרחקה" ו/או "צו הרחקה" רשומים בענייני.
מאוחר יותר ביצעתי גם אונליין צ'ט עם נציגת השירות של הנהלת בתי המשפט (פועל כמובן תחת תניית פטור, שאין אחריות לנאמר, והכתבים הקובעים הם אלה שבתיק - שבעל הדין מנוע מגישה אליו). במקרה זה:
* נציגת השירות לא יכלה למצוא את "פקודת השחרור" כלל, לא בכרטיסיית "החלטות בתיק" ולא בכרטיסיית "תיק הנייר".
* נציגת השירות מסרה, שהבקשה שהגשתי הבוקר נרשמה כבקשה מס' 4, ועדיין לא ניתנה עליה החלטה (גם התביעה המשטרתית אישרה את קבלת המצאת הבקשה הבוקר).
* נציגת השירות מסרה, שלא נמצא כל מסמך שהוגש ע"י הסנגוריה הציבורית ו/או ע"י עו"ד וטורי, שהתחזה לבא כוחי בדיון ביום ד', 05 לפברואר, 2020. בפרט - לא נמצא כל כתב "ייפוי כוח" או כתב "מינוי סנגור ציבורי". כזכור, מיד עם כניסתי לאולם הדיונים ביום ד', דרשתי שעו"ד וטורי יסתלק מעמדת באי הכוח, שכן אין לו כל מעמד בתיק. אולם השופטת ענת יהב החליטה לתת לו מעמד, באומרה - "המדינה חייבת להקים סנגורים לחשודים בהליכי מעצרים". יחד עם זאת - השמיטה את התנגדותי להופעתו ואת תשובתה מהפרוטוקול... התנהלות בוגדנית של הסנגוריה הציבורית ושת"פיות עם התביעה המשטרתית תועדו כבר בעבר...
בקיצור:
1) המשטרה, התביעה המשטרתית, שב"ס והשופטת ענת יהב שיתפו פעולה במרמה טיפוסית לבתי משפט מושחתים - ניהול הליכים למראית עין - ישראבלוף - במטרה לשכנע את "החשוד" שקיימים בעניינו "שחרור בתנאים", "הרחקה" ו/או "צו הרחקה" מבית המשפט ברח' וייצמן 1, תל-אביב.
מכשיר המרמה - כרגיל בעשור האחרון - מערכת נט-המשפט. המערכת משמשת לסיכול זכות העיון ("עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי, חוקתי, על-חוקי..." על פי פסק דין נמלץ של דורית בייניש משנת 2009 (בג"ץ האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים 5917/97). המערכת גם מאפשרת ייצור מערכות כתבים מרמתיים, חסרי תוקף ("טיוטות"), המוצגות בשעת הצורך ככתבי בית דין אותנטיים, תקפים, ובני אכיפה.
מטרת המרמה - לסכל מחאה חוקית נגד שחיתות מערכת המשפט והשופטים - אפי נוה, איתן אורנשטיין, יוסף אלרון, אתי כרייף - הבורדל בוועדה למינוי שופטים...
2) יש לראות התנהלות מסוג זה, ניהול הליכים למראית עין - ישראבלוף - שתועדה גם במקרים אחרים, כפשיעה מאורגנת במערכת המשפט.
דוד רוזן הכריז בחודש שעבר: "שוטרים מרמים בבתי המשפט כל יום בהליכי מעצרים". תיאור ממצה יותר של המצב הוא: "שוטרים, תובעים, סנגורים ושופטים עוסקים בהונאה בצוותא חדא בבתי המשפט כל יום!"
פוסטים קודמים בנושא
[1] 2020-02-08 יום א, 10:30 מלווים את זרניק שמסגיר את עצמו חזרה למעצר בבית המשפט וייצמן 1
[2] 2020-02-06 מה נהיה? שב"ס זרקו אותי מהמעצר תוך הפרת החלטה מפורשת של השופטת!