2016-03-05 ZADOROV affair: What is "ethical" conduct by an attorney before corrupt judges? //
דיני
נפשות ותיק זדורוב:
מהי
התנהלות "אתית"
של
עורך דין לפני שופטים מושחתים?
[עברית
להלן]
Prof
Uzzi Ornan referred to me a person, who was interested in creating an
archive of court records in the Roman Zadorov affair. My initial
responses were not clear enough. They I tried to explain again: There
is no way to create such archive, because there are no authentic
court records in the Zadorov affair. It is clear that Attorney
Avigdor Feldman, who acted pro bono as
Zadorov's counsel at the end of the appeal process in the Supreme
Court, was fully aware of the fact that there were no valid, lawful
“Verdict” and “Sentencing” records of the Nazareth District
Court in the Zadorov court file, in which the appeal, lasting 5
years, purportedly originated. However, even Attorney Avigdor
Feldman did not dare stand up in the Supreme Court and publicly
state: The criminal prosecution of Roman Zadorov for the murder of
Tair Rada is a despicable fraud by the Israeli justice system –
first and foremost – the judges!
Historic introduction regarding authentication of court records (for the eager reader)
Anybody,
who studied or read some in the field of law, computers, information
managements, librarianship, etc, is likely to understand the basic
concepts of authentication of records, verification and validation of
systems. Surely, it is required of anybody who wishes to engage in
collecting court records and making them accessible to the public.
Already
in the Talmud, the matter was addressed over 2000 years ago, in the
very first article in the first chapter of the Tractate of Divorces
(a field where keeping authentic, valid and honest records was of
pertinent significance).
Tractate
of Divorces, Chapter A
Mishnah:
He
would delivers a divorce certificate from over the sea must state who
drafted it and who signed it...
The
figure above shows a divorce certificate, 1166 CE, from the Cairo
Genizah. The divorcing couple is anonymous, but the two witnesses,
who signed on it are recognized historic figures of the contemporary
Cairo Jewish community.
Already
in the late middle ages, authentication was addressed in Europe.
Prior to that time, the vast majority of the population was
illiterate, and the issue was of no significance. The painting by
Albrecht Duerer shows Sir Nicholas Bacon, Lord Keeper of the Seal of
Queen Elizabeth I, with the Great Seal in his hand. On the right –
a decree of Queen Elizabeth with the seal imprint on it. Already
then, the signature of the Queen was insufficient to make a decree
authentic, valid and enforceable. It had to be imprinted and
authenticated by the Lord Keeper of the Seal, and the Royal was
prohibited from keeping the Seal. In France, there were periods were
two, three, or four seals were required for authentication of a royal
document.
Likewise,
in order the safeguard integrity of the courts against judicial
corruption, already in the late middle ages, Seals of the Courts were
established. The Clerk of the Court was the keeper of the Seal of
the Court and he had to sign and imprint the Seal in addition to the
Judge's signature in order to make a judicial record authentic, valid
and enforceable. Judges were prohibited from keeping the Seal of the
Court. The same system is common worldwide even today.
The
US Constitution also addressed the need to establish ways to
authenticate court records, and Congress enacted that court records
be authenticated by the Seal of the Court and signature of the Clerk
of the Court.
(28 U.S. Code § 1738)
During the Ottoman period in Palestine, the authorities established land registration system and population registration system, etc. I am not familiar with those systems, but they were reliable and honest enough, that their records are still recognized in the State of Israel today... The first Jewish judge, who was deposed under the British Mandate period, was deposed for forgery of Ottoman land registration records...
The authorities of the British Mandate in Palestine established here courts, following the British tradition. The Regulations of the Courts – Registration Office (1936) provided great details regarding the handling of court records and the safeguard of their authenticity. The Chief Clerk was charged with the authority and duties pertaining to the “excellent custody of the files and books of the Court”.
Israel also joined the Hague Apostille Convention (1961) in this matter, in order that the authenticity of Israeli public legal records be recognized by other nation members of the Convention.
Senior
justice system officers thoroughly corrupted the Israeli courts
during the previous decade, concomitantly with computerization of the
courts.
Presiding
Judge of the Supreme Court Aharon Barak, Magistrate of the Supreme
Court – later Director of the Courts Boaz Okon, and Justice
Minister Tommy Lapid – key figures in corruption of the Israeli
courts over the previous decade.
In
2004, all these systems were dramatically undermined. Under Justice
Minister Tommy Lapid and Presiding Justice Aharon Barak, the British
Mandate Regulations of the Courts – Registration Office
(1936) were abolished, and new regulations were promulgated. The new
regulations were promulgated concomitantly with the launching an
initiative for computerization of the courts, where Boaz Okon was a
key figure. The new Regulations of the Courts – Office of the
Clerk (2004) failed to say a word regarding the authority and
duty for custody and integrity of court records, their handling, and
their authentication. In 2005, an inadequate correction was made,
relative to certification of court records by the Chief Clerk, but it
no upheld by the courts. In none of the courts (including the Supreme
Court) there today a lawfully appointed Chief Clerk. In 2013, I filed
a criminal complaint in this matter in the Tel-Aviv Police, with a
copy to the Attorney General, against Presiding Justice Asher Grunis,
and “Chief Clerk” of the Supreme Court Sarah Lifschitz,
pertaining to fraud, false appearance as “Chief Clerk”, and
forgery of Supreme Court records. Two weeks later Ms Lifschitz
“retired” from the Supreme Court. Today, and new impostor is
occupying the same office with no lawful appointment - Idit Melul.
Net-HaMishpat
system is a classic example of “Shell Game Fraud”. Any sign of
authenticity
or validity and effect was systematically removed from it. That
matter is detailed in the Ombudsman of the Judiciary 2012 Decision in
the Judge Varda AlSheihk “Reconstructed Protocol” affair.
[2]
The
decision describes in great detail how judges operate the
Net-HaMishpat system today, so that parties, counsel, and the public
at large would not be able to distinguish between a valid, authentic
court record and a false, fabricated, simulated court record. Such
circumstances are the essence of Shell Game Fraud.
However,
even earlier, the State Ombudsman Report 60b, pertaining to
computerization of the courts (2010), [1]
provided a unique picture of the fraud in development of
Net-HaMishpat. Any reasonable person, who would review the facts in
this matter, which involved senior judges and Ministry of Justice
officers, as well as senior computer experts in the State of Israel,
would reach the conclusion that this is not a case of human error,
but fraud. Any reasonable person, which some knowledge of IT
systems, who would carefully read the State Ombudsman's report 60b is
likely to see in it indictment of senior justice system officers of
the State of Israel.
Moreover,
two US-based corporations, IBM and EDS were involved in the fraud.
Simple search shows that IBM was involved in similar conduct,
relative to government IT systems, in various nations worldwide...
You
ask: Why implementation of fraudulent IT systems in the courts
amounts to a “regime change”? [3]
Because
they enable corrupt State officers to place any person for life in
prison, for example, Roman Zadorov, with no lawful, valid judgment.
Similarly – to loot the property of any person.
In
practice, the Zadorov affair demonstrates how the judges themselves
have voided the law of the land. All of that, while legal scholars
and the media babble in analysis of blatantly irrational judicial
decisions of the courts in the Zadorov's affair, based on blatantly
invalid court records, on their faces...
The “Judgment Docket” in Net-HaMishpat in the Roman Zadorov court file in Nazareth fails to show the 2010 “Verdict” and “Sentencing” records. At the same time, the 5 year long appeal in the Supreme Court purpotedly originated in such judgment records...
At
the same time, Presiding Judge Avraham Avraham of the Nazareth
District Court,
Chief Clerk Oshrat Avichezer, and the Administration of Courts refuse to answer:
Chief Clerk Oshrat Avichezer, and the Administration of Courts refuse to answer:
a.
Who is lawfully charged with the duty and authority to enter judgment
records under the “Judgment Docket” in Net-HaMishpat in the
Nazareth District Court?
b.
Does the entry of a court record as a “Judgment”, “Verdict”,
and/or “Sentencing” under the “Judgment Docket” in
Net-HaMishpat indicate that it is indeed a lawfully made, valid and
effectual judgment in the respective court file?
c.
Does the failure to register a court records as a “Judgment”,
“Verdict”, and/or “Sentencing” under the “Judgment Docket”
in Net-HaMishpat indicate that it is indeed not a lawfully made,
valid and effectual judgment in the respective court file?
Needless
to say, the matter is addressed in great detail in the British
Mandate period Regulations of the Court – Registration Office
(1936), but Israeli Regulations of the Courts – Office of the
Clerk (2004) are entirely silent on this matter.
A
court, where there is no valid and honest entry of judgments, and
instead - vague and ambiguous judgment records are maintained, would
no doubt be deemed incompetent and/or corrupt court.
Figures: State of Israel v Roman Zadorov (502/07) in the Nazareth District Court, records, which were discovered during inspection of the court file in January 2016 in the Office of the Clerk: a. “Verdict”; b. “Sentencing”; c. “Supplementary Judgment”.
_______
No
reasonable person could deem the 2010 “Verdict” and “Sentencing
records, which were discovered in the Office of the Clerk during
inspection in January 2016, valid and effectual court records.
Beyond the fact that they records were never entered in the “Judgment
Docket” in Net-HaMishpat, the signature of Judge Haim Galpaz is
entirely missing on these records. “Graphic signatures” (lacking
any validity and effect, as clearly stated in Ombudsman of the
Judiciary decision in the Varda AlSheikh affair) of judges Esther
Hellman and Judge Yitzhak Cohen do appear on the records – but in a
negative form (a phenomenon, which had never been been previously
encountered in any court record in any court.)
The
Nazareth District Court unlawfully refuses to permit inspection of
the electronic signature data (if such signatures exist at all on
these records)...
Already several months ago I announced a prize – NIS 10,000 cash – for any person who would discover the authentic 2010 Verdict and Sentencing records in State of Israel v Zadorov (502/07) of the Nazareth District Court. A chance for easy money, but no takers yet...
In
response, Attorney Avigdor Feldman, one of the best known and
appreciated criminal defense attorneys in Israel, who was defending
Roman Zadorov pro bono at that time, published a column in an
alternative news site named “The Hottest Spot in Hell”, under the
title “The Zadorov affair: Cadavers, stench, and strong
formaldehyde odor”. Attorney Feldman explained that he failed in
his efforts to secure a copy of the Zadorov judgment records, “or
more precisely, the remnants, which the blowing winds did not scatter
across the valley of Jezreel”. [which the Nazareth court overlooks
– jz]
And
yet, even Avigdor Feldman did not dare stand up in front of the
justices of the Supreme Court during the appeal and publicly state
that, which is self-evident: The criminal prosecution of Roman
Zadorov in the murder of Tair Rada is a despicable fraud by the
justice system – headed by the judges!
This
is the gist of it...
Epilogue
In
addition to all the above, the judges are also unlawfully hiding
court records in the Zadorov court file. The combination of hiding
court records and generating vague and ambiguous court records, so
that parties, their counsel, and the public at large would not be
able to distinguish between authentic court records and false court
records, is a hallmark of corrupt courts. Such conduct was typical
of the medieval courts. In our case – medieval-digital courts...
The
entire matter is a bit funny. The people of the State of Israel like
to be considered the “Start-up Nation”... Here we have some of
the founders of the field of cryptolog... Here some of the leading
data security corporations were founded... Here we have the Shin Bet
and the National Authority for Data Security, who are charged with
securing the State's IT systems... Unit 8200 is “The best cyber
school in the world” (when its people are not busy hacking to
create illegal payments to themselves...) But over the previous
decade, the State was stolen through a pretty basic national computer
network fraud.
LINKS:
Below
דיני נפשות ותיק זדורוב: מהי התנהלות "אתית" של עורך דין לפני שופטים מושחתים?
הקדמה היסטורית על אימות כתבים משפטיים (למיטיבי לכת)
כל מי שלמד או קרא מעט בתחום המשפטים, המחשבים, או ניהול מערכות מידע וספרנות מבין את המושגים הבסיסיים של אימות מסמכים ומערכות (אותנטיקציה, וריפיקציה, ולידציה). בוודאי שזה עניין הכרחי לכל מי שמעוניין לעסוק במידע והנגשתו בצורה אמינה.
בתלמוד עסקו בעניין זה כבר לפני 2000 שנה במשנה הראשונה במסכת גיטין. בענייני גיטין היו זהירים במיוחד, מחשש ממזרות:
מסכת גיטין פרק א
כבר בימי הביניים המאוחרים נזקקו לענייין באירופה. לפני כן, הם לא ידעו לקרוא ולכתוב, אז לא הייתה לעניין משמעות. התמונה של אלברכט דירר מראה את סיר ניקולס בייקון, הלורד שומר החותם של המלכה אליזבט I, עם החותם בידו. והתמונה השנייה - צו מלכותי מתקופת המלכה אליזבט I הנושא חותם זה. כבר אז, לא היה די בחתימת המלכה. כדי שמסמך מלכותי יהיה אמיתי ותקף, היה צורך בחתימת המלך ובחותם המלכות וחתימת הלורד שומר החותם. ולמלך אסור היה להחזיק את חותם המלכות... בצרפת, היו תקופות בהן היו שניים, שלושה, או ארבעה חותמים נחוצים לאימות מסמך מלכותי...
השלטון העות'ומני הנהיג בארץ מערכת לרישום קרקעות, לרישום אוכלוסין, וכו. אינני בקיא במערכות אלה, אבל המסמכים תקינים ואמינים דיים, כיוון שהם בשימוש במדינת ישראל עד היום.... השופט היהודי הראשון שהודח ממשרתו תחת המנדט הבריטי - הודח על זיוף מסמכי טאבו...
המנדט הבריטי התקין בפלשתינה-א"י בתי משפט על פי המסורת הבריטית. ותקנות בתי המשפט - משרד רישום (1936) עוסקות בפירוט רב בדרך הטיפול בכתבי בתי המשפט על מנת לוודא את אמיתותם. על המזכיר הראשי ("הפקיד הראשי") הוטלה האחראיות על "השמירה המצויינת של התיקים והפנקסים".
ישראל גם חתומה על אמנה בין לאומית - אמנת האג -האפוסטיל (1961) בעניין זה, בכדי לאפשר הכרה במסמכים משפטיים של מדינת ישראל במדינות אחרות החברות באמנה.
משפטנים בכירים השחיתו את יושרת בתי המשפט בישראל בעשור הקודם במהלך מחשוב בתי המשפט
אהרן ברק, בעז אוקון, טומי לפיד - דמויות מפתח בהשחתת בתי המשפט בעשור הקודם.
בשנת 2004 חל מהפך במערכות אלה. תחת טומי לפיד כשר המשפטים ואהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, בוטלו התקנות המנדטוריות לגבי התנהלות מזכירויות בתי המשפט, ותוקנו תקנות חדשות. התקנות החדשות תוקנו במקביל להשקת היוזמה למחשוב בתי המשפט, בה היה בעז אוקון דמות מפתח. בתקנות החדשות - תקנות בתי המשפט -מזכירות (2004), לא נאמר דבר לגבי האחריות למשמורת וישרת הכתבים ואימותם. בשנת 2005 נערך תיקון לא מספק לגבי אישור הכתבים. אבל גם היום התקנות לא אומרות כמעט דבר על הטיפול בכתבים, והתיקון לגבי האימות על ידי המזכיר הראשי, אינו מקוים. באף אחד מבתי המשפט (כולל בית המשפט העליון) אין היום "מזכיר ראשי" ממונה כחוק. בשנת 2013 הגשתי תלונה פלילית במשטרת ת"א וליועמ"ש נגד אשר גרוניס ו"המזכירה הראשית" שרה ליפשיץ על הונאה, התחזות, וזיוף כתבי בית המשפט העליון. שבועיים אח"כ ליפשיץ "פרשה". היום יש שם מתחזה חדשה - עדית מלול.
מערכת נט-המשפט היא דוגמה מובהקת של "הונאת משחק הצדפות". ממערכת זאת הוסר בשיטתיות כל סממן המעיד אל אמתיתות או תקפות של מסמכים משפטיים. עניין זה מפורט בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים משנת 2012 בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך. [2] ההחלטה מתארת בפירוט רב כיצד השופטים מפעילים את מערכת נט-המשפט היום, כך שבעלי הדין, באי כוחם, והציבור, לא יוכלו להבחין בין מסמך אמיתי לבין מסמך שקרי. מצב זה ידוע בתורת ההונאות כ"הונאת משחק הצדפות" (SHELL GAME FRAUD).
אבל עוד קודם לכן, דו"ח מבקר המדינה 60ב' על מחשוב בתי המשפט משנת 2010, [1] סיפק תמונה ייחודית של ההונאה בפיתוח מערכת נט-המשפט. כל בר דעת, שיבדוק את העובדות בעניין, בו מעורבים בכירי השופטים והמשפטנים ואנשי מחשבים בכירים במדינת ישראל, יגיע למסקנה שאין מדובר פה בטעות אנוש, אלא בהונאה. כל בר דעת בעל הבנה בסיסית במערכות מידע, שיקרא את דו"ח מבקר המדינה, יראה בו ככתב אישום נגד דמויות בכירות במערכת המשפט בישראל...
יתרה מזאת, בהונאה זאת היו מעורבות שתי חברות, שבסיסן בארה"ב: IBM ו- EDS. לגבי IBM, חיפוש פשוט מראה שהחברה הייתה מעורבת בהתנהלות דומה בקשר להתקנת מערכות מידע ממשלתיות באומות שונות ברחבי העולם...
אתה שואל מדוע התקנת מערכות מידע הונאתיות בבתי המaפט היא שינוי שיטת משטר? [3]
כי אנשי שררה מושחתים יכולים להכניס כל אדם לכלא למאסר עולם, למשל - את רומן זדורוב, ללא כל פסק דין אמיתי ותקף. בדומה - לגזול את רכושו.
בפועל, פרשת רומן זדורוב מדגימה כיצד השופטים עצמם השעו את כל חוקי המדינה. כל זאת, בשעה שהתקשורת ומשפטנים בכירים מתקשקשים בניתוח ההחלטות הבלתי סבירות בעליל של בתי המשפט בתיק זדורוב מכתבים חסרי תוקף בעליל...
כרטיסיית "פסקי דין" מנט-המשפט בתיק זדורוב בנצרת אינה מראה את "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010. בה בשעה, "פסקי דין" אלה היו כביכול הבסיס לערעור שנמשך 5 שנים בבית המשפט העליון...
יחד עם זאת, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם, המזכירה הראשית אשרת אביכזר והנהלת בתי המשפט מסרבים לענות:
א. מי מחזיק כדין בסמכות ועל מי מוטלת כדין החובה לרשום את פסקי הדין תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" בבית המשפט המחוזי נצרת?
ב. האם רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שהוא אכן פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
ג. האם אי רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שאינו פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
בית משפט שאין בו רישום תקין ואמין של פסקי הדין ייחשב ללא כל ספק לבית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת!
תיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) במחוזי נצרת: א. "הכרעת דין"; ב. "גזר דין"; ג. "פסק דין משלים".
הכתבים שהתגלו בשעת עיון במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בינואר 2016. אין אדם בר דעת שיוכל לראות בהם כתבי תקינים ותקפים. על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010 (שאינם מופיעים כלל בכטיסיית "פסקי דין"), חסרה לחלוטין חתימתו הל השופט חיים גלפז. "חתימות גראפיות" (חסרות תוקף על פי החלטת נציב תלונות השופטים בפרשת אלשייך) של השופט יצחק כהן והשופטת אסתר הלמן מופיעות על כתבים אלה בתשליל (תופעה שלא נצפה עד היום על אף כתב בית דין אחר באף בית משפט אחר).
כבר לפני חדשים מספר הכרזתי על פרס - 10,000 ש"ח במזומן לכל מי שימצא את הכרעת הדין וגזר הדין האמתיים (אותנטיים) משנת 2010 בתיק מדינת ישראל נ זדורוב (502/07) מבית המשפט המחוזי נצרת. הזדמנות לכסף קל...
עו"ד פלדמן, שייצג אז את רומן זדורוב, פרסם בתגובה טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורוב: גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין". עורך דין פלדמן הסביר שאינו יכול למצוא את פסק הדין של זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "
יחד עם זאת, אפילו אביגדור פלדמן לא העיז לקום לפני בית המשפט העליון ולומר בפרהסיה את הברור מאליו: התביעה הפלילית נגד רומן זדורוב ברצח תאיר זאדה ז"ל היא הונאה מחפירה של מערכת המשפט, ובראשה - השופטים!
זהו העניין על קצה המזלג.
אפילוג
השופטים גם מחביאים את כתבי בתי המשפט בניגוד לחוק. השילוב של החבאת כתבי בתי המשפט, ויצירת כתבי עמומים ודו משמעיים, כך שבעלי דין, באי כוחם, והציבור לא יכול לדעת מהו כתב אמיתי ומהו כתב שקרי, הם סימני היכר מובהקים של בתי משפט מושחתים. אלה תופעות של בתי משפט בימי הביניים. אבל במצב שלנו - ימי הביניים הדיגיטליים...
העניין כולו די משעשע. אחינו הישראלים אוהבים לראות את עצמם כחכמים בני חכמים. כאן יושבים כמה ממניחי היסוד לתורת ההצפנה... כאן נוסדו כמה מן החברות המובילות בעולם לאבטחת מידע... השב"כ והרשות הממלכתית לאבטחת מידע (ראם) אחראים לאבטחת מערכות המידע של המדינה... יחידה 8200 היא "ביה"ס הטוב בעולם לסייבר" (כשאנשיה אינם עסוקים בהונאות מחשבים לצורך תשלומים בלתי חוקיים לעצמם...)... אבל גנבו את המדינה בהונאות די בסיסיות ברשת מחשבים לאומית...
קישורים:
[1] 2012-05-31 Israeli Ombudsman of the Judiciary Decision - "Confidential"- in Judge Varda AlSheikh "Reconstructed Protocol" scandal //
החלטת ניצב תלונות השופטים - "סודי" - בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של כתבי בית דין על ידי השופטת ורדה אלשייך
[2] 10-00-00 State of Israel - Ombudsman's Report 60b, Ministry of Justice Computerization (2010) p 693 Et Seq
דו"ח מבקר המדינה 60ב על מחשוב בתי המשפט (2010)
[3] 2015-01-10 Zernik, J. "Fraudulent New IT Systems of the Israeli Courts - Unannounced Regime Change? " ECEG 2015
