עמונה במאהל ארלוזורוב: הונאות ופברוקים של השופט אליהו בכר, עיריית ת"א ואחרים
בעמונה: הממשלה ממטירה 150 מיליון ש"ח על 40 משפחות, והיועמ"ש מנדלבליט מבצע סלטות לאחור כדי לפברק חוקיות של גזל קרקעות ובנייה בלתי חוקית. מאהל ארלוזורוב הוקם על פי הסכם בין עיריית ת"א ותנועת המחאה כחלק מפינוי המאהל בשדרות רוטשילד. עתה, מציעות הרשויות מציעות לדרי רחוב החיים במאהל 7,500 ש"ח ואוכפות את פינויים, שיסתיים כפי שאחד מהם אמר לי: "על הספסל בצד השני של הרחוב". גם בפינוי מאהל ארלוזורוב מבזות הרשויות את שלטון החוק - השופט אליהו בכר, בשיתוף פעולה עם עיריית ת"א, עורכי דין, "הפעיל" רותם ואחרים, עוסק בהונאה על כס המשפט - ניהול הליכים וכתבי בית דין מפוברקים לחלוטין. התנהלות מסוג זה מתורצת על ידי אסכולת פרופ' מני מאוטנר כ"ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים". אולם "משפטנים בכירים" תיארו לאחרונה את המצב שנוצר כתוצאה מכך כ"ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", בו השופטים עושים כרצונם, תוך התעלמות מהעובדות ומהחוק... מבחינת משקיפים בינלאומיים, אין ספק שהמצב יימצא כאי כשירות ו/או שחיתות נרחבת של השופטים בישראל.
הבדל בולט ומוזר קיים בין עמונה למאהל ארלוזורוב: במאהל ארלוזורוב, עיריית ת"א לא תאכוף את הפינוי על בני משפחה עירקית מוסלמית, שאינם אזרחי ישראל. אין בכך כל חדש. אנשי הפיקוח של עיריית ת"א מסבירים כבר מספר שנים את האכיפה השרירותית והבררנית בכך שהעירקים הם "אנשי מדינה" - מעמד נפרד, שהוא מעל לאזרחי מדינת ישראל ומעל לחוק המפוברק...
כפי שתועד בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, השופטים הנהיגו בישראל מערכת משפט בה מותר לשופטים לעסוק בהונאה על כס המשפט ללא מורא החוק. עד לא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, דבר לא ישתנה!
תמונה 1: אכיפה בררנית ושרירותית - אוהל המחאה בגן וולובלסקי: השלטים בחזית האוהל מוחים על שחיתות השופטים - החל מהונאה של השופטים חגי ברנר ואיתן אורנשטיין על משה סילמן ז"ל (לטובת ביטוח לאומי), דרך הונאות השופטים, ביניהן דניאל בארי, על רפי רותם (במטרה לחפות על השחיתות ברשות המסים), וכלה בהונאה המתועבת של השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, המתחזה לשופט חיים גלפז, והשופט אברהם אברהם על רומן זדורוב (במטרה להביא למאסר שרירותי של אדם חף מפשע, ולמנוע חקירת אמת של רצח תאיר ראדה ז”ל). העירייה בשיתוף פעולה עם השופט אליהו בכר עוסקים בהונאות ופברוקים בבית המשפט במטרה לפנות את אוהל המחאה, למרות שזכות ההפגנה לא נידונה כלל בעתירה, ודר מאהל המחאה לא היה צד בעתירה.
____
. 
תמונה 2: אכיפה בררנית ושרירותית - המתחם העירקי בגן וולובלסקי: המתחם פטור מאכיפת החוק המפוברק. פקחי עיריית ת"א מסבירים כבר מספר שנים שמעמדם של בני משפחה עירקית, שאינם אזרחי ישראל הוא "אנשי מדינה". לכן הם פטורים מהאכיפה המופברקת שעיריית ת"א מנהלת על אזרחי ישראל.
____
. 
תמונה 3: אכיפה בררנית ושרירותית - עמונה: 150 מיליון ל-40 משפחות, וסלטות לאחור של היועמ"ש לפברוק חוקיות של גזל קרקעות ופיצוי לבנייה בלתי חוקית.
___
מאהל המחאה ת"א, 21 לדצמבר - בקשה לעיון הוגשה אתמול בבית המשפט המחוזי ת"א בעתירת דרי רחוב ממאהל ארלוזורוב. במקביל, התבקשה עיריית ת"א, המפעילה אכיפה כביכול על פי "החלטה בפתקית" בלתי חתומה ובלתי מאושרת של השופט אליהו בכר בתיק זה, לספק העתק חתום ומאושר כדין של מסמך זה. יחדיו, הבקשה לעיון והדרישה לעיריית ת"א מעלות חשש ברור שהשופט אליהו בכר, עיריית ת"א ואחרים עסקו ועוסקים בהונאה תחת חזות התנהלות הליך משפטי על ידי פברוק הליכי משפט וכתבי בית דין ללא כל בסיס בחוק.
ההונאות בבתי המשפט הפכו למכת מדינה בעשור האחרון. המקרה המוכר ביותר הוא כמובן פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. אולם כפי שמציינת החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשה זאת, התנהלותה של השופטת אלשייך לא הייתה יוצאת דופן, והיא שגרתית היום בבתי המשפט בעקבות הפעלת מערכת נט המשפט.
עתירת דרי הרחוב ממאהל ארלוזורוב מסתמנת כמקרה שעתיד לככב בבדיקה הקרובה של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, שכן יש בתיק זה צירוף של אוסף מרכיבים הנוגעים לזכויות יסוד:
- שלילת הזכות למחסה (אי אפשר לדבר פה על "קורת גג" אפילו) של דרי רחוב;
- שלילת זכות ההפגה;
- אי כשירות ו/או שחיתות של בית המשפט בניהול הליכי משפט מפוברקים לחלוטין;
- סחטנות באיומים של עיריית ת"א על בסיס כתבי בית דין מפוברקים;
- סחטנות באיומים של עיריית ת"א בניסיון לכפות על אנשים לקבל את מרותו של עו"ס "יגאל" ללא כל בסיס בחוק,
- אכיפה בררנית ושרירותית של עיריית ת"א - על אזרחי ישראל בלבד, אך לא על אזרחי עירק, שהעירייה מחשיבה "אנשי מדינה"...
הבקשה לעיון בתיק אלכס רוסוב ואח’ נ עיריית ת"א ואח’ (18790-10-14) בבית המשפט לעניינים מנהליים, ת"א [1]
הבקשה לעיון מנסה לגלות מסמכים בסיסיים שיאפשרו לזהות את יסודות ההליך הראוי והתנהלות בית דין כשיר בתיק זה. לפי שעה, לא ניתן להבין מיהם הצדדים ומה הבסיס למעמדם כביכול בעניין בתיק זה, מיהם "באי כוח" ומה הבסיסי לסמכותם ככאלה, ומה הבסיס לסמכותו כביכול של בית המשפט על אנשים שלא היו צד לעתירה כלל ובעניינים שלא נידונו בבית המשפט...
הבקשה מבקשת:
א)
כל
כתב המבהיר מיהם "העותרים"
על
פי דין בתיק זה,
נכון
ליום 24
לנובמבר,
2016, כיצד
נוספו ו/או
נגרעו "עותרים"
בהליכים
בתיק זה.
ב)
כל
כתב המבהיר מיהם
האנשים
שהם
"אחרים
א’"
על
פי דין בתיק זה
-
אנשים
שאינם
עותרים,
אך
הם "ברשימה
הקובעת"
- מה
מעמדם על
פי דין בהליכים
השיפוטיים בתיק
זה,
ומה
מקור סמכותו של בית משפט זה בתיק זה לגביהם,
נכון
ליום 24
לנובמבר,
2016.
ג)
כל
כתב המבהיר מיהם האנשים
שהם
"אחרים
ב’”
על
פי דין בתיק זה
-
אנשים
שהם
דרי רחוב במאהל המחאה ת"א
(“דרי
הגן”),
ושאינם
עותרים,
ושאינם
"ברשימה
הקובעת"
- מה
מעמדם על
פי דין בהליכים
השיפוטיים בתיק זה,
ומה
הבסיס
לסמכותו
של בית משפט זה בהליכים
בתיק
זה לגביהם,
נכון
ליום 24
לנובמבר,
2016.
ד)
כל
כתב שנרשם
כדין בתיק זה והוא
ייפוי כוח מטעם כל מאן דהוא
של אלה שהופיעו כ"באי
כוח העותרים"
בתיק
זה,
ובכללם
עורכי הדין חגי קלעי,
דליה
בן-נון,
ויניב
מויאל.
ה)
כל
כתב אחר – כגון פרוטוקול או החלטה שיפוטית
– שנרשם
כדין בתיק זה,
המראה
על מקור סמכותם של אלה שהופיעו כ"באי
כוח העותרים"
בתיק
זה,
ובכללם
עורכי הדין חגי קלעי,
דליה
בן-נון,
ויניב
מויאל.
ו)
כל
כתב שהוא
הבסיס
לסמכותם
של אלה שהופיעו כ"באי
כוח העותרים"
בתיק
זה לייצג את אחרים א’ ואחרים ב’ הנ"ל.
ז)
כל
כתב המראה על מועד ההגשה על ידי "באי
כוח"
והקבלה
לרישום על
ידי המזכירות של
הבקשה
לאישור
של
"מתווה
לעזיבת
גן וולובלסקי”.
ח) נתוני
החתימה
האלקטרונית
על
פי חוק החתימה האלקטרונית (2001)
של
השופט אליהו בכר על "החלטה
בפתקית"
מיום
24
לנובמבר,
2016, על
פני “מתווה
לעזיבת גן וולובלסקי”.
ט)
כתב
החלטה עשוי כדין ורשום כדין של השופט
אליהו בכר,
המאשר
פתיחת חשבון נאמנות על ידי "באי
כוח העותרים".
הבקשה לעיון מסכמת:
סיכום:
מתוך
כל האמור לעיל מובן שמבקש העיון מנסה
להבהיר מתוך העיון המבוקש
תמיהות
וחששות חמורים לגבי הליך זה:
(1)
בו
נרשמו
כעותרים אנשים שלא היו ו/או
אינם דרי רחוב,
ו/או
לא היו ו/או
אינם
דרי מאהל המחאה ת"א
(“דרי
הגן”)
- לכן,
בעניין
שאין להם
מעמד
ישיר בו כלל.
(2)
בו
השתתפו
ככל
הנראה גם אחרים
א’ -
שאינם
עותרים,
אך
הם "ברשימה
הקובעת"
-
במעמד
בלתי ברור,
וכלל
הנראה
גם ביניהם יש
כאלה
שלא
היו ו/או
אינם דרי רחוב ו/או
אינם
דרי מאהל המחאה ת"א,
נכון
ליום 24
לנובמבר,
2016.
(3)
בו
טוען בית המשפט לסמכות כביכול של ההליכים
בתיק זה גם על אחרים ב’ -אנשים
שהם
דרי רחוב במאהל המחאה ת"א
(“דרי
הגן”),
ושאינם
עותרים,
ושאינם
"ברשימה
הקובעת".
(4)
בו
הופיעו
עורכי דין כ"באי
כוח"
- הן
של העותרים
והן של אחרים
א’,
אך לא ברור מקור סמכותם של
עורכי דין אלה
כבאי כוח של אלה,
או
של
אלה.
(5)
בו
שימש "פעיל"
בשם
"רותם",
שהוא
על פי דבריו בנה של עו"ד
דליה בן נון,
בתפקיד
בלתי ברור,
הנחזה
כמרכזי בשיבוש ההליכים בתיק זה.
(6)
בו
ניתנה
כביכול
הסכמתם
של עורכי
דין,
כ"באי
כוח"
בכיכול
של
עותרים
ואחרים א’,
כשאלה
ואלה נהנים,
או
עתידים ליהנות
מתשלומים מעיריית
ת"א,
לפעולות
של עיריית תל-אביב
לשלילת
זכויות היסוד של
אחרים ב’ -
שהם
דרי רחוב במאהל המחאה ת"א,
שאינם
עותרים,
ושאינם
"ברשימה
הקובעת".
(7)
בו
ניתן כביכול אישור בית המשפט ל"מתווה",
שהוא
בלתי תקין ובלתי סביר בעליל כחלק מהליך
משפטי זה.
(8)
בו
אושר
כביכול "המתווה"
על
ידי השופט אליהו בכר על פי
"החלטה
בפתקית",
שאינה
חתומה ואינה מאושרת,
ואינה
יכולה
להיחשב
כתב בית דין תקין,
תקף,
ובר
אכיפה כפי שהיא
-
ועיריית
ת"א
מפעילה כביכול על פי
מסמך
זה
פעולות סחטנות באיומים.
(9)
בו
נתן
כביכול
השופט
אליהו בכר
אישור
ל"באי
כוח"
שסמכותם
אינה
ברורה כלל,
לנהל
חשבון
נאמנות
עבור אנשים שמעמדם
בהליך
זה אינו
ברור כלל,
מכוח
"מתווה"
בלתי
תקין,
"החלטה
בפתקית"
הנחזית
חסרת כל תוקף על פניה,
והחלטה
שיפוטית נוספת,
שעדיין
לא נמצאה בתיק
בית המשפט.
(10)
בו
נתנו כביכול "באי
כוח",
“עותרים"
אחרים
א’ ואחרים את הסכמתם,
והשופט
אליהו בכר נתן כביכול את אישורו לשלילת
זכות ההפגנה של אחר או אחרים ב’ שאינם
חלק מהליך זה – ועניין שלא היה חלק מההליכים
בתיק זה כלל.
(11)
בו
עיריית ת"א
עוסקת עתה בסחטנות באיומים,
כביכול
על סמך "החלטה
בפתקית"
הנ"ל,
במטרה
להכריח אנשים שלא היו חלק מההליכים בתיק
זה,
להסכים
לטיפול על ידי עו"ס
מסוים,
ולהפוך
כביכול בדיעבד לחלק מההליכים בתיק זה.
לפיכך,
עולה
חשש חמור שההליכים והכתבים בתיק זה חסרי
כל בסיס בחוק
בעליל,
ומשקפים
התנהלות של בית משפט בלתי כשיר בעליל
– או
כפי שתיארו זאת
לאחרונה
"משפטנים
בכירים"
-
“ג’ונגל
טוטלי בבתי המשפט".
הבקשה לעיון מציינת שהעובדה שהוגש (אם הוגש) לבית המשפט "מתווה" בהסכמת עורכי דין, אינה פוטרת את השופט בכר מחובתו לבחון האם
הסכמה בין "באי
כוח"
כביכול
אלה נופלת בגבולות החוק,
ההגינות,
ההיגיון,
והתקינות. לעניין זה, הובאה דוגמה מהליך
שזכה לסיקור ברחבי העולם בעקבות המשבר
הבנקאי של שנת 2008. בהליך בבית משפט פדרלי בניו-יורק הופיעו
באי כוח של רשות ניירות הערך של ארה"ב ובנק אוף
אמריקה לפני השופט ובקשו את אישורו על "הסכם
פשרה".
ההליך
נבע מלקיחת 5.8
מיליארד
דולר שלא כחוק על ידי מנהלי הבנק.
“הסכם
הפשרה"
לא
חייב את המנהלים להחזיר אגורה מהכספים
שלקחו מבעלי המניות,
אך
חייב תשלום קנס
של 33
מיליון
דולר על ידי בעלי המניות (נפגעי
הלקיחה)
לרשות
לניירות ערך.
השופט
ג’ד רקוף דחה "הסכם
פשרה"
זה.
וכך
כתב:
אולם,
כאשר
כפי שטיפוסי לפסק דין בהסכמה… כשרשות
מבקשת להפעיל את כוחו של בית המשפט עצמו…
ההחלטה מקבלת אופי של צו שיפוטי,
ועל
בית המשפט מוטלת לכן החובה לבחון את ההצעה
קצת יותר בפירוט,
ולבדוק
האם היא עומדת בגבולות ההגינות,
ההיגיון,
והתקינות…
הבקשה לעיון מבארת שמבקש העיון אינו עורך דין והוא חסר השכלה משפטית. יחד עם זאת, הוכרה מומחיותו בניתוח הונאות בבתי המשפט בקהילה הבינלאומית:
בעשור האחרון התמחיתי בניתוח מערכות מידע וכריית נתונים של בתי המשפט בישראל ומחוצה לה:
א) שלושה דוחות שהגשתי למועצת זכויות האדם של האו"ם, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי ונכללו בדוחות התקופתיים של המועצה:
* על ארה"ב (2010) – הדו"ח שהגשתי נכלל בדו"ח הסופי של המועצה בלוויית ההערה: “שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה".
* על ישראל (2013) – הדו"ח שהגשתי נכלל בדו"ח הסופי של המועצה בלוויית ההערה: “חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון,בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
* על ארה"ב (2015) – הדו"ח שהגשתי נכלל בדו"ח הסופי של המועצה בלוויית ההערה: “Human Rights Alert ממליץ על תיקון יושרת מערכות המידע האלקטרוניות של בתי המשפט הפדרליים תחת סמכותו של הקונגרס".
ב) בספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצוטטים מאמרים, שפרסמתי בכתבי עת אקדמיים, בפסקה המתארת את חקר זכויות האדם כאחד השימושים הראויים לציון של שיטות כריית נתונים:
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקש עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי סוכנויות ממשלתיות שונות.
ג) בתחום זה פרסמתי מחקרים בכתבי עת ובכנסים אקדמיים בנושאים המתאימים, ובכללם הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012).
ד) בכנס בדירוג גבוה על מחשוב ממשלתי (European Conference on E-Government 2015) פורסם מאמר שלי, בכפוף לבדיקת עמיתים כפולה, שכותרתו:
מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל – שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?
דרישה הוגשה לעיריית ת"א לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של "ההחלטה בפתקית" של השופט אליהו בכר [2]
במקביל, הוגשה לעיריית ת"א דרישה לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של "החלטה בפתקית" של השופט אליהו בכר מיום 24 לנובמבר, 2016 (תמונה 4) שהעירייה עוסקת כביכול באכיפתה. החוק מחייב המצאת החלטת בית דין חתומה ומאושרת לצורך אכיפה. פברוק כתבי בית דין חסרי תוקף למטרות אכיפה הוא הבסיס להתנהלות פלילית המוכרת ברחבי העולם מזה דורות כ"ניהול הליכים למראית עין". זה היה גם עיקר התנהלותה העבריינית של השופטת ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". אולם השופטים והיועמ"ש הנהילו בישראל תקנים חדשים ומופלאי - על פיהם מותר לשופטים לעסוק בהונאה על כס המשפט ללא מורא החוק.
תמונה 4: רוסוב ואח' נ עיריית ת"א ואחרים (18790-10-14) בבית המשפט המחוזי ת"א (עניינים מנהליים) - הונאה מגוכחת של השופט אליהו בכר. "החלטה בפתקית" בלתי חתומה ובלתי מאושרת, שנשלחה על ידי עיריית ת"א, כבסיס לפעולות אכיפה. ה"החלטה בפתקית" מאשרת כביכול "מתווה" שאין להבין מתוכו מי היו הצדדים בתיק, מי היו מוסמכים כבאי כוח על פי דין, ומה סמכותו של בית המשפט על אנשים שאינם צדדים בתיק כלל, או בעניינים שלא נידונו כלל בבית המשפט... מכשיר ה"ההחלטה בפתקית" הוא אחד הסממנים ההונאתיים הבולטים של מערכת נט המשפט.
____
החשש הברור הוא שהשופט אליהו בכר, עיריית ת"א ואחרים עסקו בהונאה ופברוקים בבית המשפט, מבית מדרשה של השופטת ורדה אלשייך...
הדרישה לעיריית ת"א מספקת אוסף של כתבי בית דין מפוברקים מתיקים שונים, ששימשו ומשמשים להונאה. הדרישה לעיריית ת"א מציינת שהדוגמה הדומה ביותר למצב בתיק עתירת דרי הרחוב הוא הונאה מגוכחת ב"החלטה בפתקית" של הרשם הבכיר אבי כהן בתיק עו"ד חווה קליין נ לורי שם טוב ומוטי לייבל (
תמונה 5).
תמונה 5: חוה קליין נ לורי שם-טוב ומוטי לייבל (621-02-16) בבית המשפט השלום ת"א – הונאה מגוחכת של הרשם אבי כהן. "פסק דין בפתקית" מיום 17 לאפריל, 2016, שגזר כביכול 800,000 ש"ח לטובת עורכת הדין חווה קליין - יותר מפי 10 מסמכותו בחוק... הבקשה לעיון, שהוגשה היום לשופט אליהו בכר, מציינת שההונאה במקרה זה דומה להפליא להונאה של השופט אליהו בכר בעתירת דרי הרחוב בתיק רוסוב ואח' נ עיריית ת"א ואח'.
כבר בדו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם על זכויות האדם בישראל לשנת 2013 מצוין מכשיר ה"החלטה בפתקית" כסממן הונאתי מובהק במערכת נט המשפט. החלטות אלה אינן חתומות, ואינן נרשמות ברשימה הפומבית של "החלטות בתיק".
ניסיון השנים האחרונות גם מראה שהסיכוי לקבל העתק חתום ומאושר כדין של "החלטה בפתקית" של בית משפט בישראל הוא אפסי.
קישורים
[1]
2016-12-20
Alex
Russov et al v City of Tel-Aviv et al (18790-10-14)
in
the Tel-Aviv Court for Administrative Matters
– Request
(No 52) to Inspect Court File //
אלכס
רוסוב ואח’
נ
עיריית
ת"א
ואח’ (18790-10-14)
בבית
המשפט לעניינים
מנהליים,
ת"א
– בקשה
(מס’
52)
לעיון
בתיק בית המשפט
[2]
2016-12-20
OccupyTLV: Notice to cease and desist and demand for a duly signed
and certified copy of court decision - delivered to City of Tel-Aviv
//
מאהל
המחאה ת"א:
הודעה
לחדול מפעולות נגד המאהל ודרישה להעתק
חתום ומאושר של החלטת בית המשפט – נמסרה
לידי עיריית ת"א
celebrating this special day with Ora Cohen Debi and Joseph Zernik.
