מפברקות: השופטות אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן ושות' בבית הדין האזורי לעבודה ת"א - גנוסר נ נתיבי הגז
השופטת אורנית אגסי נתפסה על חם מפברקת דיון. שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.” לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים.
שופטים ללא מינוי, דיונים הרשומים כ"לא התקיים", ופרוטוקולים מפוברקים שאינם כתבי בית דין כלל... מבחינת משפטנים ישראלים יש כאן אולי חשש ל"בטלות יחסית", "פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים, שלא ירדו לשורש העניין", "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"... נציב תלונות הציבור על השופטים אומר שבית דין אינו רשאי לעסוק ב"פישור" ו"גישור" (אבל מנקודת השקפתם של השופטים, החלטותיו הן בגדר "המלצה" בלבד). "משפטנים בכירים" הסבירו (אבל רק ב"פרטי") - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", "ירידת הערכים ועליית הברדק", ""אנחנו חיים באשליה שיש משפט ויש חוקים"...
מבחיננת משקיפים בינלאומיים - אין כאן בית משפט בכלל. מחזה תעתועים בקרקס הפשפשים...
מבחיננת משקיפים בינלאומיים - אין כאן בית משפט בכלל. מחזה תעתועים בקרקס הפשפשים...
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-11.html
צפו - קרקס הפשפשים: https://www.youtube.com/watch?v=8T1Wp-BgMGc&t=316s
תמונות. השופטות "המקצועיות" - אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן.
תמונות. נציגות ונציגי ציבור - עליזה מעין, רחל קפר, שולמית עתניאל שמואלי, אבי איילון
---
תל-אביב, 11 לדצמבר - מורן גנוסר פוטר מעבודתו בחברת החשמל, ואח"כ גם מעבודתו בנתיבי הגז. לטענתו - פוטר מחברת החשמל כיוון שחשף שחיתות, והפיטורים מנתיבי הגז גם הם היו קשורים לאירועים דומים. נתיבי הגז טענו שפוטר עקב צמצומים. [1]
באפריל 2014, מורן גנוסר תבע את נתיבי הגז בבית הדין האזורי לעבודה [גנוסר נ נתיבי הגז 24696-04-14] . באוגוסט 2018 נדחתה תביעתו בפסק דין החתום על ידי דגית ויסמן - שופטת, שולמית עתניאל שמואלי - נציגת ציבור-עובדים, ואבי איילון - נציג ציבור-מעסיקים.
אולם עיון בכתבים הנגישים לציבור במערכת נט-המשפט מעלה חששות כבדים, שלא התנהל בתיק זה הליך משפטי על פי חוקי מדינת ישראל, או על פי מה שייחשב על ידי משקיפים כהליך משפטי כלל.
החשש הברור הוא שהתנהל פה "פברוק" (מרמה והפרת אמונים) על ידי סדרת שופטות ואחרים... פרשת השופטת ורדה אלשייך ו"הפרוטוקולים המפוברקים" הבהירה, שהשופטים נטלו לעצמם פטור מאישום פלילי בהתנהלות מסוג זה - "חבריינות" - חסינות בדויה לעבריינות.
בקשה לעיון, שהוגשה היום בבית הדין לעבודה ת"א (העתקה להלן), מנסה להבהיר חלק מן השאלות העולות מן העיון בתיק זה:
* האם היה המותב ויסמן-עתניאל שמואלי-איילון מוסמך לדון בתיק ולתת בו פסק דין?
על פי הנתונים בנט-המשפט, המתוב שהיה מוסמך לדון בתיק במועד מתן פסק הדין היה בכלל דגית ויסמן - שופטת, עליזה מעין ורחל קפר - נציגות ציבור. במהלך הדיונים עסקו בתיק זה גם השופטות אורנית אגסי ואריאלה גילצר-כץ. במהלך הטיפול בתיק ישבו בדין מותבים של אחד, של שניים, ושל שלושה. אפילו המותבים בתיק נחזים כחסרי תוקף ושאינם עומדים בקנה אחד עם החוק והתקנות.
* האם התנהלו בכלל הליכי משפט של בית דין של מדינת ישראל בתיק זה?
הבקשה לעיון, שהוגשה היום בבית הדין לעבודה ת"א, מתעדת דיון בתיק זה, בו ישבה השופטת אורנית אגסי כמותב של יחיד, ונתפסה על חם מפברקת דיון (עוסקת במרמה והפרת אמונים):
* האם התקיימו דיונים אמתיים של בית דין של מדינת ישראל בתיק זה?
רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים בנט המשפט מראה, שרק שני דיונים התקיימו בתיק זה:
(1) ביום 01 לספטמבר, 2014, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
(2) ביום 20 לאפריל, 2015, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
מערכת גישת הציבור אינה מראה פרוטוקולים של דיונים אלה. לעומת זאת, מערכת גישת הציבור מראה פרוטוקלים מפוברקים בעליל, של דיונים שביחס אליהם נרשם "לא התקיים":
(1) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון. רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
(2) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול" (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן. רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
* כיצד ניתן להבחין בין דיון אמתי (אותנטי) של בית דין של מדינת ישראל, לבין דיון "מפוברק"?
הבקשה לעיון אומרת בעניין זה:
קרוב לוודאי, שכל טענה לגבי תקפותם של ההליכים והכתבים בתיק זה תידחה בערכאות במדינת ישראל. מבחינתם של משפטנים ישראלים יש כאן אולי חשש ל"בטלות יחסית", "פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים, שלא ירדו לשורש העניין", או "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"...
נציב תלונות הציבור על הציבור, לעומת זאת, מצא לאחרונה, שבית דין אינו רשאי לעסוק ב"פישור" ו"גישור", ובוודאי שלו באולם הדיונים... [2] אולם, כידוע, החלטותיו של הנציב הן בגדר "המלצה" בלבד מנקודת השקפתם של השופטים והנהלת בתי המשפט.
"משפטנים בכירים" הסבירו, בתכתובת פרטית - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", "ירידת הערכים ועליית הברדק", ""אנחנו חיים באשליה שיש משפט ויש חוקים"... אותם "משפטנים בכירים" גם "נתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת" ופירטו ב כיצד מתנהלים ההליכים בבתי הדין לעבודה בפרט, ובתי המשפט בכלל... [3]
מבחיננת משקיפים בינלאומיים - ברור שאין כאן התנהלות של בית משפט כשיר כלל, או בית משפט על פי המושגים המקובלים ברחבי העולם הנאור.
חמור מכך, הממצאים בתיק זה אינם ייחודיים לבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב, ממצאים דומים תועדו לרוחב מערכת המשפט בישראל בשנים האחרונות.
כשירות בתי המשפט וזכויות האדם בישראל
לרגל יובל ה-70 של ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם, העלה פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים בירושלים והמכון הישראלי לדמוקרטיה רעיון חדשני - הקמת "נציבות זכויות האדם" במדינת ישראל. [4]
אי אפשר לראות בהצעה הזאת דבר מלבד ניסיון להקים רשות ממשלתית לצורך פרופגנדה... רשות פוטיומקין... פרופ' יובל שני מתעלם הן מתכנה של ההכרזה על זכויות האדם, והן מהמציאות בישראל:
* כמחצית מתריסר הסעיפים הראשונים בהכרזה על זכויות האדם מחייבים פעולה של בתי משפט כשירים וישרים לקיום אותן זכויות האדם.
* קדקוד הכשל והפרות זכויות האדם בישראל, כמו גם קדקוד השחיתות השלטונית, הם בתי המשפט והשופטים עצמם!
כרך עב כרס, בן מאות עמודים, משופע בכתבי בית דין "מפוברקים" הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל. הדו"ח התקופתי של נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל סיכם את המצב כך:
סעיפים אחרים בדו"ח התקופתי מדברים על הדילמה הקבועה של ארגוני זכויות אדם בישראל - האם לפנות בכלל לבתי המשפט של ישראל, או להחרים אותם...
* ההליכים המתנהלים עכשיו בהאג, יהיו חייבים לפסוק תחילה לגבי כשירותה וישרתה של מערכת החוק והמשפט בישראל, ואופן טיפולה באירועים אותם חוקרים עכשיו. המצב לא נראה אופטימי...
על רקע זה, המסר אותו מנסה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (ההיא מתיק 1270) למכור לציבור בישראל - שהשופטים הם אלה המגינים על זכויות האדם בישראל - מגוחך לחלוטין.
לא נותר אלא לצטט את ח"כ עו"ד בצלאל סמוטריץ' בעניין זה:
קישורים
[1] תחקיר "גלובס": למה פוטר מורן גנוסר מחברת החשמל ומנתיבי גז? | משה ליכטמן
גנוסר, שהתריע על יחסי חח"י וסימנס ופוטר, קיבל גם מנתיבי גז מכתב פיטורים בנימוק של צמצום בכ"א, אך החברה פרסמה מודעת דרושים לתפקיד, ופרקליטה אמר כי גנוסר לא יוחזר לעבודה משום ש"השמיץ" את החברה
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001038249
[2] ריבלין: ביה"ד הארצי לעבודה אינו רשאי לפשר בין הצדדים | אליעזר לוין
נציב התלונות על שופטים פוסל את ההסדר הנוהג מזה שנים בבית הדין, בעיקר בסכסוכים הגדולים ובשביתות הכלליות אומר שהכוונה רצויה - אך החוק אינו מאפשר דיונים שכאלו, במיוחד שלא באולם
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-407771-00.html
[3] "יש ג'ונגל בבתי המשפט. תעשו הכול לא להגיע לשם" | חן מענית
חשיפת "גלובס": התכתבות בפייסבוק בין משפטנים בכירים, שנתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת, חושפת ביקורת על מערכת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט בכלל
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449
[4] הגיע הזמן להקים נציבות זכויות אדם בישראל | יובל שני
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6727432
בקשה לעיון (מס' 58) שהוגשה היום בתיק גנוסר נ נתיבי הגז בבית הדין האזורי לעבודה ת"א
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
1) כל מסמך אמתי (אותנטי), המתעד את מינוי הגורמים השיפוטיים שישבו בדין בתיק זה.
2) כל מסמך בקשה, הסכמה, או החלטה, שהוא כתב בית דין אמתי (אותנטי), ביחס לניהול הליכים במותב של שופט אחד בלבד בתיק זה.
3) רשימת מועדי דיון אמתית, עשויה כדין, והפרוטוקולים המתאימים - אמתיים (אותנטיים), עשויים כדין.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) תיק זה מוגדר במערכת נט-המשפט - "פתוח לציבור" – אינו חסוי.
ב) הנתונים שנמצאו בתיק זה במערכת נט-המשפט אינם ניתנים להסבר באופן העומד בקנה אחד עם התנהלותו של בית משפט כשיר וישר.
ג) המבקש נכח באחד הדיונים הראשונים בתיק זה, בו ישבה בדין השופטת אורנית אגסי לבדה. לאחר כ-10 דקות לתוך הדיון, ביקשה השופטת שאלה מאיתנו שרשמו את תוכן הדיון יפסיקו לכתוב, והוסיפה שגם הקלדנית אינה רושמת דבר. אז התברר לי שאני נוכח בדיון שהוא למעשה דיון מפוברק "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול". שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.” לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים. מתוך תגובות האנשים מחוץ לאולם הדיונים היה לי ברור שאיש מהם, כולל התובע, לא הבין כלל מה התרחש באולם הדיונים בקשר לשאלתי והתפרצותה של השופטת, וברור שלא הבינו כלל, שהם משתתפים בדיון מפוברק. לא ברור אם באי כוח הצדדים ידעו מראש שהם הולכים להשתתף בדיון כזה, והאם נתנו את הסכמתם מראש.
ד) בחודש שעבר הוזמנתי לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בחסות האיחוד האירופי. נושא המפגש היה "סייבר ומשפט". אני הוזמנתי להציג ולדון בדו"ח שהגשנו למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018. הדו"ח כולו עסק ב"פברוקים" במערכת המשפט הישראלית, בקשר להתקנת מערכות מידע בבתי המשפט – בראש ובראשונה נט-המשפט. בדיון עלתה השאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי של בית משפט לבין דיון מפוברק? הקונצנזוס היה שדיון אמתי מתאפיין בכך שיושבים בדין הגורמים השיפוטיים הממונים כדין, שהוא רשום ביומן הדיונים, ושיש לו פרוטוקול אמתי, חתום. על פי מאפיינים אלה, נראה שחלקים גדולים מההליכים בתיק זה היו "מפוברקים" – ראו להלן.
יתרה מכך,הממצאים בתיק זה מעלים את השאלות:
האם השופטים המקצועיים בבית הדין לעבודה מכירים בכלל בזכותו של התובע להליך ראוי?
האם נציגי הציבור המשתתפים כגורמים שיפוטיים בהליכים בבית הדין לעבודה מכירים בכלל את החיקוק הנוגע להתנהלות בית הדין לעבודה?
והאם נציגי הציבור כשירים בכלל להבין אם הם משתתפים בהליכים המתנהלים כדין וכראוי?
ה) לגבי מינויים וסמכותם של הגורמים השיפוטיים,חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, אומר:
תמונה 1. גורם שיפוטי (הורדה מיום 05 לנובמבר, 2018)
---
(1) מיום 27-04-2014 ועד יום 20-04-2015 אורנית אגסי
(2) מיום 20-04-2015 ועד יום 27-02-2017 דגית ויסמן
(3) מיום 27-02-2017 – דגית ויסמן, עליזה מעין, רחל קפלר
לעומת זאת, רשימת “החלטות בתיק” (תמונה 2) מראה:
תמונה 2. החלטות בתיק (הורדה מיום 05 לנובמבר, 2018)
---
(1) מיום 24 למאי, 2016 מופיעה החלטה של השופטת גילצר-כץ לבדה.
(2) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון. כתבים אלה לא נוצרו במערכת נט-המשפט, אינם חתומים ע"י איש, והם מסמכים "סרוקים" (תמונה3).
תמונה 3. “פרוטוקול מתוקן" מיום 20 לפברואר, 2017 – עמוד ראשון (מס 1) ואחרון (מס’ 78)- נחזה ככתב בית דין מפוברק.
---
(3) מיום 26 לאפריל, 2017, מופיעה החלטה של השופטת דגית ויסמן לבדה.
(4) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול" (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן. כתב זה לא נוצר במערכת נט-המשפט, אינו חתום ע"י איש, והוא מסמך "סרוק" (תמונה 4).
תמונה 4. “פרוטוקול" מיום 26 ליוני, 2017,2017 – עמוד ראשון (מס 1) ואחרון (מס’ 125)- נחזה ככתב בית דין "מפוברק”.
---
(5) מיום 28 לאוגוסט, 2018, מופיע "פסק דין" מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון.
ז) רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים (תמונה 5) מראה:
תמונה 5. מועדי דיון (הורדה מיום 05 לנובמבר, 2018)
---
רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים בנט המשפט מראה, שרק שני דיונים התקיימו בתיק זה:
(1) ביום 01 לספטמבר, 2014, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
(2) ביום 20 לאפריל, 2015, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
לעומת זאת, רשימת “החלטות בתיק” (תמונה 2) מראה:
(1) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון (תמונה 3). רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
(2) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול" (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן (תמונה 4). רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
ח) רשימת גורמים שיפוטיים, רשימת מועדי דיון, רשימת החלטות בתיק – כולם מסמכי יסוד לגבי ישרת התיק בבית משפט כשיר וישר, המתנהל כבית משפט שבכתובים (COURT OF RECORD). לפיכך, המצב המתגלה בנתוני נט-המשפט בתיק זה, מערער את אמון הציבור בבית המשפט האזורי לעבודה תל-אביב מיסודו. ועל כך אמר לאחרונה נשיא המדינה בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: "הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות… בתי משפט שאיבדו את אמון הציבור, אין להם זכות קיום.”
ט) המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש קשר ישיר או עקיף לתיק זה. המבקש מכיר את התובע בתיק זה, אך אינו בקשר אתו כבר מספר שנים. המבקש ביקר בדיון אחד בתיק זה, שנחזה כדיון מפוברק (ראו לעיל).
5. המצאה למשיבים
בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם. מן הראוי שבית המשפט ימציא בקשה זאת גם לנציגי הציבור שהשתתפו בתיק זה – כדי ליידע אותם לגבי מצב הכתבים והרישומים בתיק.
תאריך: 11 לדצמבר, 2018:
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
על"ה – לשקיפות בתי המשפט
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
באפריל 2014, מורן גנוסר תבע את נתיבי הגז בבית הדין האזורי לעבודה [גנוסר נ נתיבי הגז 24696-04-14] . באוגוסט 2018 נדחתה תביעתו בפסק דין החתום על ידי דגית ויסמן - שופטת, שולמית עתניאל שמואלי - נציגת ציבור-עובדים, ואבי איילון - נציג ציבור-מעסיקים.
אולם עיון בכתבים הנגישים לציבור במערכת נט-המשפט מעלה חששות כבדים, שלא התנהל בתיק זה הליך משפטי על פי חוקי מדינת ישראל, או על פי מה שייחשב על ידי משקיפים כהליך משפטי כלל.
החשש הברור הוא שהתנהל פה "פברוק" (מרמה והפרת אמונים) על ידי סדרת שופטות ואחרים... פרשת השופטת ורדה אלשייך ו"הפרוטוקולים המפוברקים" הבהירה, שהשופטים נטלו לעצמם פטור מאישום פלילי בהתנהלות מסוג זה - "חבריינות" - חסינות בדויה לעבריינות.
בקשה לעיון, שהוגשה היום בבית הדין לעבודה ת"א (העתקה להלן), מנסה להבהיר חלק מן השאלות העולות מן העיון בתיק זה:
* האם היה המותב ויסמן-עתניאל שמואלי-איילון מוסמך לדון בתיק ולתת בו פסק דין?
על פי הנתונים בנט-המשפט, המתוב שהיה מוסמך לדון בתיק במועד מתן פסק הדין היה בכלל דגית ויסמן - שופטת, עליזה מעין ורחל קפר - נציגות ציבור. במהלך הדיונים עסקו בתיק זה גם השופטות אורנית אגסי ואריאלה גילצר-כץ. במהלך הטיפול בתיק ישבו בדין מותבים של אחד, של שניים, ושל שלושה. אפילו המותבים בתיק נחזים כחסרי תוקף ושאינם עומדים בקנה אחד עם החוק והתקנות.
* האם התנהלו בכלל הליכי משפט של בית דין של מדינת ישראל בתיק זה?
הבקשה לעיון, שהוגשה היום בבית הדין לעבודה ת"א, מתעדת דיון בתיק זה, בו ישבה השופטת אורנית אגסי כמותב של יחיד, ונתפסה על חם מפברקת דיון (עוסקת במרמה והפרת אמונים):
המבקש נכח באחד הדיונים הראשונים בתיק זה, בו ישבה בדין השופטת אורנית אגסי לבדה. לאחר כ-10 דקות לתוך הדיון, ביקשה השופטת שאלה מאיתנו שרשמו את תוכן הדיון יפסיקו לכתוב, והוסיפה שגם הקלדנית אינה רושמת דבר. אז התברר לי שאני נוכח בדיון שהוא למעשה דיון מפוברק "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול". שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.” לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים. מתוך תגובות האנשים מחוץ לאולם הדיונים היה לי ברור שאיש מהם, כולל התובע, לא הבין כלל מה התרחש באולם הדיונים בקשר לשאלתי והתפרצותה של השופטת, וברור שלא הבינו כלל, שהם משתתפים בדיון מפוברק. לא ברור אם באי כוח הצדדים ידעו מראש שהם הולכים להשתתף בדיון כזה, והאם נתנו את הסכמתם מראש.השאלה המתבקשת היא: מדוע נזקקה השופטת אורנית אגסי לפברק את הדיון? אלו החלטות היה בדעתה לתת במעמד הדיון המפוברק?
* האם התקיימו דיונים אמתיים של בית דין של מדינת ישראל בתיק זה?
רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים בנט המשפט מראה, שרק שני דיונים התקיימו בתיק זה:
(1) ביום 01 לספטמבר, 2014, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
(2) ביום 20 לאפריל, 2015, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
מערכת גישת הציבור אינה מראה פרוטוקולים של דיונים אלה. לעומת זאת, מערכת גישת הציבור מראה פרוטוקלים מפוברקים בעליל, של דיונים שביחס אליהם נרשם "לא התקיים":
(1) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון. רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
(2) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול" (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן. רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
* כיצד ניתן להבחין בין דיון אמתי (אותנטי) של בית דין של מדינת ישראל, לבין דיון "מפוברק"?
הבקשה לעיון אומרת בעניין זה:
בחודש שעבר הוזמנתי לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בחסות האיחוד האירופי. נושא המפגש היה "סייבר ומשפט". אני הוזמנתי להציג ולדון בדו"ח שהגשנו למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018. הדו"ח כולו עסק ב"פברוקים" במערכת המשפט הישראלית, בקשר להתקנת מערכות מידע בבתי המשפט – בראש ובראשונה נט-המשפט. בדיון עלתה השאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי של בית משפט לבין דיון מפוברק? הקונצנזוס היה שדיון אמתי מתאפיין בכך שיושבים בדין הגורמים השיפוטיים הממונים כדין, שהוא רשום ביומן הדיונים, ושיש לו פרוטוקול אמתי, חתום. על פי מאפיינים אלה, נראה שחלקים גדולים מההליכים בתיק זה היו "מפוברקים"..."פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים"? או קרקס הפשפשים?
קרוב לוודאי, שכל טענה לגבי תקפותם של ההליכים והכתבים בתיק זה תידחה בערכאות במדינת ישראל. מבחינתם של משפטנים ישראלים יש כאן אולי חשש ל"בטלות יחסית", "פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים, שלא ירדו לשורש העניין", או "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"...
נציב תלונות הציבור על הציבור, לעומת זאת, מצא לאחרונה, שבית דין אינו רשאי לעסוק ב"פישור" ו"גישור", ובוודאי שלו באולם הדיונים... [2] אולם, כידוע, החלטותיו של הנציב הן בגדר "המלצה" בלבד מנקודת השקפתם של השופטים והנהלת בתי המשפט.
"משפטנים בכירים" הסבירו, בתכתובת פרטית - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", "ירידת הערכים ועליית הברדק", ""אנחנו חיים באשליה שיש משפט ויש חוקים"... אותם "משפטנים בכירים" גם "נתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת" ופירטו ב כיצד מתנהלים ההליכים בבתי הדין לעבודה בפרט, ובתי המשפט בכלל... [3]
מבחיננת משקיפים בינלאומיים - ברור שאין כאן התנהלות של בית משפט כשיר כלל, או בית משפט על פי המושגים המקובלים ברחבי העולם הנאור.
חמור מכך, הממצאים בתיק זה אינם ייחודיים לבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב, ממצאים דומים תועדו לרוחב מערכת המשפט בישראל בשנים האחרונות.
כשירות בתי המשפט וזכויות האדם בישראל
לרגל יובל ה-70 של ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם, העלה פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים בירושלים והמכון הישראלי לדמוקרטיה רעיון חדשני - הקמת "נציבות זכויות האדם" במדינת ישראל. [4]
אי אפשר לראות בהצעה הזאת דבר מלבד ניסיון להקים רשות ממשלתית לצורך פרופגנדה... רשות פוטיומקין... פרופ' יובל שני מתעלם הן מתכנה של ההכרזה על זכויות האדם, והן מהמציאות בישראל:
* כמחצית מתריסר הסעיפים הראשונים בהכרזה על זכויות האדם מחייבים פעולה של בתי משפט כשירים וישרים לקיום אותן זכויות האדם.
* קדקוד הכשל והפרות זכויות האדם בישראל, כמו גם קדקוד השחיתות השלטונית, הם בתי המשפט והשופטים עצמם!
כרך עב כרס, בן מאות עמודים, משופע בכתבי בית דין "מפוברקים" הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל. הדו"ח התקופתי של נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל סיכם את המצב כך:
* ההליכים המתנהלים עכשיו בהאג, יהיו חייבים לפסוק תחילה לגבי כשירותה וישרתה של מערכת החוק והמשפט בישראל, ואופן טיפולה באירועים אותם חוקרים עכשיו. המצב לא נראה אופטימי...
על רקע זה, המסר אותו מנסה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (ההיא מתיק 1270) למכור לציבור בישראל - שהשופטים הם אלה המגינים על זכויות האדם בישראל - מגוחך לחלוטין.
לא נותר אלא לצטט את ח"כ עו"ד בצלאל סמוטריץ' בעניין זה:
[1] תחקיר "גלובס": למה פוטר מורן גנוסר מחברת החשמל ומנתיבי גז? | משה ליכטמן
גנוסר, שהתריע על יחסי חח"י וסימנס ופוטר, קיבל גם מנתיבי גז מכתב פיטורים בנימוק של צמצום בכ"א, אך החברה פרסמה מודעת דרושים לתפקיד, ופרקליטה אמר כי גנוסר לא יוחזר לעבודה משום ש"השמיץ" את החברה
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001038249
[2] ריבלין: ביה"ד הארצי לעבודה אינו רשאי לפשר בין הצדדים | אליעזר לוין
נציב התלונות על שופטים פוסל את ההסדר הנוהג מזה שנים בבית הדין, בעיקר בסכסוכים הגדולים ובשביתות הכלליות אומר שהכוונה רצויה - אך החוק אינו מאפשר דיונים שכאלו, במיוחד שלא באולם
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-407771-00.html
[3] "יש ג'ונגל בבתי המשפט. תעשו הכול לא להגיע לשם" | חן מענית
חשיפת "גלובס": התכתבות בפייסבוק בין משפטנים בכירים, שנתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת, חושפת ביקורת על מערכת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט בכלל
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449
[4] הגיע הזמן להקים נציבות זכויות אדם בישראל | יובל שני
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6727432
בקשה לעיון (מס' 58) שהוגשה היום בתיק גנוסר נ נתיבי הגז בבית הדין האזורי לעבודה ת"א
Human Rights Alert – NGO AR 80654598
PO Box 33407, Tel Aviv, Israel Fax: 077-3179186 Email
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בית הדין האזורי לעבודה – תל-אביב, תיק 24696-04-14ב) הצדדים בתיק:
מורן גנוסר נ נתיבי הגז לישראלג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
1) כל מסמך אמתי (אותנטי), המתעד את מינוי הגורמים השיפוטיים שישבו בדין בתיק זה.
2) כל מסמך בקשה, הסכמה, או החלטה, שהוא כתב בית דין אמתי (אותנטי), ביחס לניהול הליכים במותב של שופט אחד בלבד בתיק זה.
3) רשימת מועדי דיון אמתית, עשויה כדין, והפרוטוקולים המתאימים - אמתיים (אותנטיים), עשויים כדין.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) תיק זה מוגדר במערכת נט-המשפט - "פתוח לציבור" – אינו חסוי.
ב) הנתונים שנמצאו בתיק זה במערכת נט-המשפט אינם ניתנים להסבר באופן העומד בקנה אחד עם התנהלותו של בית משפט כשיר וישר.
ג) המבקש נכח באחד הדיונים הראשונים בתיק זה, בו ישבה בדין השופטת אורנית אגסי לבדה. לאחר כ-10 דקות לתוך הדיון, ביקשה השופטת שאלה מאיתנו שרשמו את תוכן הדיון יפסיקו לכתוב, והוסיפה שגם הקלדנית אינה רושמת דבר. אז התברר לי שאני נוכח בדיון שהוא למעשה דיון מפוברק "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול". שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.” לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים. מתוך תגובות האנשים מחוץ לאולם הדיונים היה לי ברור שאיש מהם, כולל התובע, לא הבין כלל מה התרחש באולם הדיונים בקשר לשאלתי והתפרצותה של השופטת, וברור שלא הבינו כלל, שהם משתתפים בדיון מפוברק. לא ברור אם באי כוח הצדדים ידעו מראש שהם הולכים להשתתף בדיון כזה, והאם נתנו את הסכמתם מראש.
ד) בחודש שעבר הוזמנתי לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בחסות האיחוד האירופי. נושא המפגש היה "סייבר ומשפט". אני הוזמנתי להציג ולדון בדו"ח שהגשנו למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018. הדו"ח כולו עסק ב"פברוקים" במערכת המשפט הישראלית, בקשר להתקנת מערכות מידע בבתי המשפט – בראש ובראשונה נט-המשפט. בדיון עלתה השאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי של בית משפט לבין דיון מפוברק? הקונצנזוס היה שדיון אמתי מתאפיין בכך שיושבים בדין הגורמים השיפוטיים הממונים כדין, שהוא רשום ביומן הדיונים, ושיש לו פרוטוקול אמתי, חתום. על פי מאפיינים אלה, נראה שחלקים גדולים מההליכים בתיק זה היו "מפוברקים" – ראו להלן.
יתרה מכך,הממצאים בתיק זה מעלים את השאלות:
האם השופטים המקצועיים בבית הדין לעבודה מכירים בכלל בזכותו של התובע להליך ראוי?
האם נציגי הציבור המשתתפים כגורמים שיפוטיים בהליכים בבית הדין לעבודה מכירים בכלל את החיקוק הנוגע להתנהלות בית הדין לעבודה?
והאם נציגי הציבור כשירים בכלל להבין אם הם משתתפים בהליכים המתנהלים כדין וכראוי?
ה) לגבי מינויים וסמכותם של הגורמים השיפוטיים,חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, אומר:
הרכב בית דין אזורי (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014ותקנות בתי הדין לעבודה (1991) אומרות:
18. (א) בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעסיקים.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים האמור בפסקאות (1) או (2), ידון בית הדין האזורי לפני השופט כדן יחיד, בכפוף לאמור באותן פסקאות:
(1) בהליך המנוי בתוספת השלישית; ואולם רשאי נשיא בית דין אזורי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א);
(2) אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לצדדים האחרים בהליך הזדמנות להשמיע את דבריהם בפניו; ואולם לא יחליט שופט של בית דין אזורי כאמור, בעניין תובענה לפי סעיף 24(א)(2) או (4).
(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין ואין אחריה ולא כלום.
בקשה לדן יחידו) רשימת הגורמים השיפוטיים (תמונה 1) מראה:
42. (א) בקשת בעל דין שתובענה תידון לפני השופט כדן יחיד תהיה בכתב ומנומקת; הבקשה תוגש בעת הגשתהתובענה או כתב ההגנה או במועד אחר, אך לפני שנקבע מותב בית הדין.
(ב) השופט רשאי לדחות את הבקשה על אתר או לצוות שהעתקים ממנה יומצאו לבעלי הדין האחרים; מי שקיבלהעתק בקשה כאמור רשאי להגיש תשובה מנומקת בכתב, תוך שבעה ימים או תוך מועד ארוך יותר שקבע השופט בצו כאמור; השופט רשאי להחליט בבקשה על יסוד טענות שבכתב בלבד.
---
(1) מיום 27-04-2014 ועד יום 20-04-2015 אורנית אגסי
(2) מיום 20-04-2015 ועד יום 27-02-2017 דגית ויסמן
(3) מיום 27-02-2017 – דגית ויסמן, עליזה מעין, רחל קפלר
לעומת זאת, רשימת “החלטות בתיק” (תמונה 2) מראה:
---
(1) מיום 24 למאי, 2016 מופיעה החלטה של השופטת גילצר-כץ לבדה.
(2) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון. כתבים אלה לא נוצרו במערכת נט-המשפט, אינם חתומים ע"י איש, והם מסמכים "סרוקים" (תמונה3).
---
(3) מיום 26 לאפריל, 2017, מופיעה החלטה של השופטת דגית ויסמן לבדה.
(4) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול" (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן. כתב זה לא נוצר במערכת נט-המשפט, אינו חתום ע"י איש, והוא מסמך "סרוק" (תמונה 4).
---
(5) מיום 28 לאוגוסט, 2018, מופיע "פסק דין" מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון.
ז) רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים (תמונה 5) מראה:
---
רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים בנט המשפט מראה, שרק שני דיונים התקיימו בתיק זה:
(1) ביום 01 לספטמבר, 2014, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
(2) ביום 20 לאפריל, 2015, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
לעומת זאת, רשימת “החלטות בתיק” (תמונה 2) מראה:
(1) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון (תמונה 3). רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
(2) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול" (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן (תמונה 4). רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
ח) רשימת גורמים שיפוטיים, רשימת מועדי דיון, רשימת החלטות בתיק – כולם מסמכי יסוד לגבי ישרת התיק בבית משפט כשיר וישר, המתנהל כבית משפט שבכתובים (COURT OF RECORD). לפיכך, המצב המתגלה בנתוני נט-המשפט בתיק זה, מערער את אמון הציבור בבית המשפט האזורי לעבודה תל-אביב מיסודו. ועל כך אמר לאחרונה נשיא המדינה בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: "הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות… בתי משפט שאיבדו את אמון הציבור, אין להם זכות קיום.”
ט) המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס אירופי לסייבר ומשפט בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה (2018).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.י) עצם הבקשות לעיון יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, שכן הבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט. כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש קשר ישיר או עקיף לתיק זה. המבקש מכיר את התובע בתיק זה, אך אינו בקשר אתו כבר מספר שנים. המבקש ביקר בדיון אחד בתיק זה, שנחזה כדיון מפוברק (ראו לעיל).
5. המצאה למשיבים
בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם. מן הראוי שבית המשפט ימציא בקשה זאת גם לנציגי הציבור שהשתתפו בתיק זה – כדי ליידע אותם לגבי מצב הכתבים והרישומים בתיק.
תאריך: 11 לדצמבר, 2018:
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
על"ה – לשקיפות בתי המשפט
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
