2018-08-28 מוטי לייבל והבור השחור בסלמה: יניב ארקוס - עורך דין, שהוא גם איש משטרה, מתנהל כרמאי מושחת מהסוג המתועב והנקלה

מוטי לייבל והבור השחור בסלמה:  יניב ארקוס - עורך דין, שהוא גם איש משטרה, מתנהל כרמאי מושחת מהסוג המתועב והנקלה?

מוטי לייבל הוא פעיל מרכזי במחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה, במיוחד בעניין לקיחת ילדים מהוריהם... היום הוא קרבן לרדיפה על ידי מערכת החוק והמשפט.

אחת האפיזודות המתועבות בפרשה היא החזקתו של מוטי לייבל ב"בור שחור" - מתקן כליאה בלתי חוקי - במרתפי משטרת סלמה, בתנאים שייחשבו לעינויים, במטרה לחלץ ממנו הודאה.

אבל בתוך בירור העניין, מיד נתקלים במנגנון משטרתי מושחת ומשומן, וכמובן - עורכי דין במדי משטרה- עבריינים בחסות החוק...

כאן, תכתובת עם אחד, עו"ד יניב ארקוס, איש משטרה, שעוסק בהונאה בניסיון לשבש הליך בקשה על פי חוק חופש המידע בעניין הבור השחור בסלמה...
סוף ההתכתבות להיום:
"אדם בר דעת יסיק שאתה עוסק בהתחזות, מרמה, והפרת אמונים. במילים פשוטות - עורך דין, שהוא גם איש משטרה, המתנהל כרמאי מושחת מהסוג המתועב והנקלה.
מצד שני, כיוון שאני שולח תכתובת זאת לך ישירות, עם העתקים לרבים אחרים, נראה לי שיש מקום להאשים אותי ב"העלבת עובד ציבור". 
מצד שלישי, ייתכן שאני טועה.  אבל אתה יכול לשכנע אותי די בקלות - אם תענה ביושר על שלוש הבקשות לעיל... פשוט וקל..."

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/08/2018-08-28_28.html

תמונה. עו"ד יניב ארקוס
---

תמונה. הקרבנות מוטי לייבל ולורי שם-טוב 

---

 

תמונה. משטרת ישראל מנהלת בור שחור - מתקן כליאה בלתי חוקי - בלב תל-אביב, במרתפי מטה המשטרה בסלמה. המתקן משמש להחזקת אנשים בתנאים הנחשבים לעינויים במטרה לסחוט הודאות. רוח המפקד, רוני אלשייך, מנשבת בין שורות פיקודיו... האמת הפכה למצרך נדיר...  

---

Subject:	בקשה על פי חוק חופש המידע - א) "בית מעצר יפתח", ב) ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל
Date:	2018-08-28 9:09 pm
From:	hra-ngo.org
To:	חופש המידע , היחידה לתלונות הציבור משטרת ישראל

עו"ד יניב ארקוס,

בוא נסכם את התכתובת עד עתה:

1. אני מבקש שתאמר מה שמו של ממונה חופש המידע - הרי אתה כאילו העוזר שלו.  במקום לענות ולנקוב בשמו, אתה מפנה אותי למקור שאינו פרסום רשמי של מדינת ישראל.

2. אני מבקש כל מסמך המתעד מהו טיב המינוי שלך - אתה לא עונה.

3. אני מבקש כל מסמך ו/או אסמכתה המבהירים מהו הבסיס החוקי לסמכותך לחתום על תשובות על בקשות על פי חוק חופש המידע - אתה לא עונה.

אדם בר דעת יסיק שאתה עוסק בהתחזות, מרמה, והפרת אמונים. במילים פשוטות - עורך דין, שהוא גם איש משטרה, המתנהל כרמאי מושחת מהסוג המתועב והנקלה.

מצד שני, כיוון שאני שולח תכתובת זאת לך ישירות, עם העתקים לרבים אחרים, נראה לי שיש מקום להאשים אותי ב"העלבת עובד ציבור". 

מצד שלישי, ייתכן שאני טועה.  אבל אתה יכול לשכנע אותי די בקלות - אם תענה ביושר על שלוש הבקשות לעיל... פשוט וקל...

בברכה,

דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר)

העתקים:

ח"כ בצלאל סמוטריץ'
עו"ד רבקי דב"ש – היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים;
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי - האגודה לזכויות האזרח;
גב' אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל;
מר תומר אביטל – שקוף;

On 2018-08-28 7:10 pm, חופש המידע wrote:

דר' יוסף צרניק שלום רב,

שמו של הממונה על חופש המידע במשטרה מופיע באתר המקוון משטרת ישראל.

בברכה,

רפ"ק יניב ארקוס, עו"ד

קצין מדור תלונות ציבור ארצי

ע' הממונה על חופש המידע

From: joseph.zernik@
Sent: Tuesday, August 28, 2018 3:40 PM
To: חופש המידע‏ 
Subject: Re: בקשה על פי חוק חופש המידע - א) "בית מעצר יפתח", ב) ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל

עו"ד יניב ארקוס הנכבד,

בתקשורת קודמת הבוקר (העתקה להלן) אתה מציין: "מתוקף תפקידי כעוזר הממונה על חוק חופש המידע", וחותם "ע' הממונה על חופש המידע".  בתקשורת האחרונה (העתקה להלן) אתה כותב: "הנני, יניב ארקוס, רפ"ק חותם על המענים מטעם עוזר הממונה במשטרת ישראל." שתי אמירות אלה נחזות כסותרות זו את זו.

אודה אם תוכל לספק:

א) כל מסמך המתעד מהו טיב המינוי שלך  - "עוזר הממונה על חוק חופש המידע", ו/או "מטעם עוזר הממונה במשטרת ישראל".

ב) כל מסמך ו/או אסמכתה המבהירים מהו הבסיס החוקי לסמכותך לחתום על "מענים" - בהנחה שהתכוונת ל"תשובות על בקשות על פי חוק חופש המידע".

ג) את שמו של "הממונה על פי חוק חופש המידע" במשטרת ישראל.

בכל התכתובות עד היום, כולל "תשובה" של משטרת ישראל (סימוכין 52518617) מיום 22 למרץ, 2017, על בקשה קודמת על פי חופש המידע בענין קיומו או אי קיומו של ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל, מעולם לא נקב איש במשטרת ישראל בשמו של הממונה, ולא ניתנה כל אסמכתה מתאימה לקיום ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל. 

זהו כמובן גם אחד משני העניינים בבקשה הנוכחית.

בדקתי בספר עורכי הדין, ואתה אכן רשום כעורך דין. אני אינני עורך דין, אבל למיטב הבנתי, אדם החותם ללא כל סמכות על מסמך חוקי ו/או משפטי עוסק בזיוף ו/או מרמה... 

כבר לבקשה המקורית צורף מספר האישור מאתר התשלומים הממשלתי (69886780), והאתר מספק לך באופן אוטומטי את האישור. לנוחותך אני מצרף העתק.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר)

העתקים:

ח"כ בצלאל סמוטריץ'
עו"ד רבקי דב"ש – היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים;
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי - האגודה לזכויות האזרח;
גב' אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל;
מר תומר אביטל – שקוף;

On 2018-08-28 2:16 pm, חופש המידע wrote:

 דר' יוסף צרניק שלום רב,

הנני, יניב ארקוס, רפ"ק חותם על המענים מטעם עוזר הממונה במשטרת ישראל.

לעניין תשלום האגרה והחתימה על טופס ההתחייבות- נא צרף טופס האישור המעיד על התשלום והחתימה כאמור.

בברכה,

רפ"ק יניב ארקוס, עו"ד

קצין מדור תלונות ציבור ארצי

ע' הממונה על חופש המידע

From: joseph.zernik@hra-ngo.org [mailto:joseph.zernik@hra-ngo.org]
Sent: Tuesday, August 28, 2018 1:41 PM
To: חופש המידע‏ <hofeshm@police.gov.il>
Subject: בקשה על פי חוק חופש המידע - א) "בית מעצר יפתח", ב) ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל

לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל (אם הוא קיים בכלל),

יש לתהות על התקשורת המועתקת להלן, מאת עו"ד יניב ארקוס, המציג את עצמו כ"כעוזר הממונה על חוק חופש המידע" - ללא ציון שמו של הממונה עצמו:

א) אנא דייקו! לא הגשתי "בקשה לקבלת מידע". הגשתי "בקשה על פי חוק חופש המידע".

ב) תשלום האגרה והחתימה על ההתחייבות כבר התבצעו באתר התשלומים הממשלתי, ומספר האישור ניתן בגוף הבקשה על פי חוק חופש המידע, שהוגשה כדין.

ג) עניין מרכזי בבקשה הוא דרישה לתיעוד קיום ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל.

יש להזכיר שוב לעו"ד יניב ארקוס את מה שכתוב בגוף הבקשה עצמה: המבקש דורש תשובה עשויה כדין  - חתומה על ידי ממונה על פי חוק חופש המידע, ובצירוף התיעוד המתאים למינויו כדין של ממונה כזה במשטרת ישראל.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר)

העתקים:

ח"כ בצלאל סמוטריץ'
עו"ד רבקי דב"ש – היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים;
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי - האגודה לזכויות האזרח;
גב' אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל;
מר תומר אביטל – שקוף;

On 2018-08-28 11:48 am, חופש המידע wrote:

מר זרניק

שלום רב,

1.      בקשתך לקבלת מידע הועברה לטיפולי מתוקף תפקידי כעוזר הממונה על חוק חופש המידע.

1.      מענה יישלח מטעמי וניתן ליצור עמי קשר באמצעות מייל זה.

2.      כמו כן, עליך לשלם האגרה הקבועה בחוק על סך 20 ₪ ולחתום על טופס התחייבות המצ"ב כנדרש על פי תקנות חופש המידע (אגרות) התשנ"ט -1999 

3.      את האגרה ניתן לשלם באמצעות אתר התשלומים הממשלתי (מצ"ב קישור) או באמצעות הפקדת הסכום ישירות בבנק הדואר (כל סניף ) לטובת חשבון מספר  0022191.

4.      יובהר כי מניין הימים לטובת הטיפול בבקשה נספר ממועד קבלת אישור התשלום .

https://ecom.gov.il/Counter/general/homepage.aspx?counter=38&catalog=36&category=InfoPayment&language=he

בברכה,

רפ"ק יניב ארקוס, עו"ד

קצין מדור תלונות ציבור ארצי

ע' הממונה על חופש המידע

From: tlunot [mailto:tlunot@police.gov.il]
Sent: Tuesday, August 28, 2018 12:29 PM
To: hofeshm@police.gov.il
Subject: FW: חשש חמור לכליאה בלתי חוקית ב"בית מעצר יפתח" למטרת סחיטת הודאות בעינויים, מרמה בקיום חוק חופש המידע –בקשה לצעדים מתקנים

From: joseph.zernik@hra-ngo.org [mailto:joseph.zernik@hra-ngo.org]
Sent: Tuesday, August 28, 2018 12:09 AM
To: היחידה לתלונות הציבור משטרת ישראל
Subject: חשש חמור לכליאה בלתי חוקית ב"בית מעצר יפתח" למטרת סחיטת הודאות בעינויים, מרמה בקיום חוק חופש המידע – בקשה לצעדים מתקנים

א/ג נכבדים, אנא קבלו את המכתב המצורף למפכ"ל רוני אלשייך. יצ

---

PO Box 33407, Tel Aviv, Israel Fax: 077-3179186 Email: joseph.zernik@hra-ngo.org 

[Bilingual filing – English follows the Hebrew]

28 לאוגוסט, 2018

רוני אלשייך, מפכ"ל

משטרת ישראל
פקס: 02-5898823
ובדוא"ל: tlunot@police.gov.il 

הנידון: חשש חמור לכליאה בלתי חוקית ב"בית מעצר יפתח" למטרת סחיטת הודאות בעינויים, מרמה בקיום חוק חופש המידע – בקשה לצעדים מתקנים

הריני מבקש בזאת את תשובתך בתוך 45 יום, בכפוף לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958

לכבוד המפכ”ל רוני אלשייך,

מצורפת בזאת בקשה חוזרת על פי חוק חופש המידע, שהוגשה אמש למשטרת ישראל.  המידע בבקשה זאת מעלה חששות חמורים:

א)  כליאה בלתי חוקית ב"בית מעצר יפתח" למטרת סחיטת הודאות בתנאים שייחשבו לעינויים,

ב) מרמה בקיום חוק חופש המידע במטרה להסתיר התנהלות זאת.

הריני מבקש בזאת שתנקוט מיד בצעדים המתקנים המתאימים ותודיעני על כך.

בברכה,

________________

דר' יוסף צרניק

סייג לזכויות האדם – אל”מ (ע”ר)

העתקים: 

ח"כ בצלאל סמוטריץ’

עו"ד רבקי דב"ש – היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים;

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי - האגודה לזכויות האזרח;

גב’ אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל;

מר תומר אביטל – שקוף;

עו"ד עינת הורביץ – התנועה לחופש המידע.

2018-08-28 האם מותר לשופטים בישראל לרמות בהליכי כליאה? מאמר שלי יוצג בכנס האירופי למחשוב ממשלתי בספרד, אוקטובר 2018

Joseph Zernik

האם מותר לשופטים בישראל לרמות בהליכי כליאה? מאמר שלי יוצג בכנס האירופי למחשוב ממשלתי בספרד, אוקטובר 2018

שופטים, עורכי דין, ובכירי הפרופסורים למחשבים ואבטחת סייבר בשיתוף פעולה ייחודי המערער את המשטר במדינת ישראל מיסודו.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/08/2018-08-28-2018.html
  

הכנס האירופי למחשוב ממשלתי יתקיים השנה בסן ג'קומו די קומפוסטלה, צפון מערב ספרד.

המאמר שלי עוסק בהונאות השופטים בענייני כליאה, בין השאר בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים ובפרשת רומן זדורוב... הרקע יותר מקצועי - הונאה כללית ביישום חוק החתימה האלקטרונית בבתי המשפט, ומרמה בפיתוחה, התקנתה, והפעלתה של מערכת "נט-המשפט" לניהול התיקים האלקטרוניים.

 

ולקינוח - עמדת בית המשפט העליון בנושא: בסוף שנת 2017 הגשתי ערעור בנושא המרמה בניהול התיקים האלקטרוניים במערכת נט-המשפט וביישום חוק החתימה האלקטרונית. הערעור נבע ממעצרה של הבלוגרית לורי שם-טוב.  התנהלות בית המשפט העליון בתיק הערעור, ובמיוחד פסק הדין של השופט ניל הנדל, מראה שבית המשפט העליון מסנדק ביודעין את המרמה במערכת נט-המשפט.

בפשטות: רמאים כולם! משופטי המעצרים ועד לשופטי העליון.

והדובדבן: אוסף של פרופסורים למחשבים באוניברסיטאות הבכירות - מומחים לאבטחת סייבר, המתוגמלים ישירות על ידי משרד ראש הממשלה, ומסרבים לפצות את הפה...

לעניין זה השלכות עצומות על מהות המשטר בישראל.  המאמר מתרכז בהליכי כליאה - שלילת חירות, כיוון שהכיוון שלי הוא זכויות האדם. אולם אותו עניין תקף כמובן גם בעניינים כלכליים. לדוגמה - פירוקים, כינוסים, תספורות. והשופטת ורדה אלשייך - נערת השער של שחיתות השופטים - היתה כמובן אשפית הפירוקים, הכינוסים, והתספורות...

המצב בכללותו גם מדגים יסודות השחיתות השלטונית, ההתפוררות החברתית, ו"בגידת האינטלקטואלים" בישראל.

להלן התקציר באנגלית.

E-courts in Israel: Are judges permitted to deceive in imprisonment?

Joseph Zernik, PhD

Human Rights Alert (NGO), Tel-Aviv, Israel

joseph.zernik@

Abstract: Previous reports (ECEG2015, ECDG2017) reviewed e-courts in Israel, documenting large-scale fraud in new IT systems of the Israeli courts. The current report reviews the Human Rights Alert (HRA) submission to the UN Human Rights Council (HRC) on the same subject for the Universal Periodic Review. The submission was incorporated by reference into the UN High Commissioner of Human Rights report on Israel (2018) with a note referring to “serious deterioration in integrity of law and justice agencies as a consequence of the implementation of e-government systems... affirmed that the validity and integrity of any legal and judicial records of Israel should be deemed dubious at best.” The current report further reviews the critical failure/deceit in implementation of “detached”, inaccessible, invalid electronic signatures in Net-HaMishpat e-court system. The effect of such circumstances relative to Human Rights and Liberty is demonstrated through a series of cases. In order to document responses of the judiciary, including the Israeli Supreme Court, when confronted with such practices, an appeal was filed in October 2017 in the Supreme Court, originating in the case of detained blogger Lori Shem-Tov. The appeal asked, relative to e-court and electronic signature practices: “Is a court permitted, in a criminal process, to serve a person documents with the intention that the recipient accept their authority as valid court decisions and judgments, and at the same time hold the authenticity of the same records as valid court records a riddle?” In April 2018, the appeal was summarily dismissed. Resulting conditions should be deemed a unique example of Fraud Upon the Court by the judiciary as a class, which was enabled through the implementation of unlawful, invalid e-court systems. Circumstances in the State of Israel highlight the risks, inherent in implementation of e-court systems without adequate public oversight, and the key role that informatics experts should assume in the protection of Human Rights and Civil Society in the digital era.

Keywords: e-courts, e-signatures, human rights, civil society