היי טליה,
תודה רבה על התשובה המהירה.
אני לא מופתע.
אודה אם תוכלי להעביר את המסר שלהלן לתאני, ואם היא תמצא לנכון לענות, להעביר את התשובה בחזרה.
---
היי תאני,
שמך השתרבב לעניינים בבית המשפט לענייני משפחה.
כפי שאת יודעת, אמי נפטרה בדצמבר 2022. מההתחלה, אני ניסיתי ככל יכולתי למנוע מצב שנגיע לבית המשפט.
הסיבה הכללית היא, שכמחבר של דוחות על מערכת החוק והמשפט בישראל (ראי להלן רשימת דוחות בינלאומיים) - אני מבין היטב מה המצב: "ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט" - לפי פרופ' דפנה הקר, מאוניב' ת"א. וזה לא המקום עבורי.
הסיבה הספציפית היא סדרת מעשים לא ראויים של אורי ודרור בבתי המשפט מאחורי גבי:
1) בשנת 2010 - הם פתחו בסתר הליך למינוי אפוטרופוס לאמי, והגישו תצהירים כוזבים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, שאין יודע היכן אני, שבועיים שלושה אחרי שחלקתי עם אורי חדר בבית ההארחה בית בלגיה של האוניב' העברית, וכשהייתי בקשר רצוף איתם. בשנים אח"כ אורי ביקש מפעם לפעם סליחה על המרמה הזאת. אבל אני לא יודע מה המשמעות של בקשת סליחה כזאת, כשהוא ממשיך באותה התנהגות.
2) בשנת 2012 - עשו ניסיון להכניס אותי לעסקת נדל"ן מהסוג הנקרא "עסקת קש" - צד אחד חושב שיש עסקה, אבל הצד האחר יודע שזה בלוף. הם ניסו להחתים אותי על "הסכם מתנה למימוש ירושה" של אמי. הייתי אמור לקבל בעלות על דירה, אבל: נאסר עלי לראות את הנכס, נאסר עלי לקבל שמאות של הנכס, נאסר עלי להודיע לדיירים שהבעלות הועברה, נאסר עלי לקבל מפתח, ולא הסכימו לפרש אם ומתי יעבירו את הרישום בטאבו. אני סירבתי לחתום, והם היו מאד מאוכזבים...
2) בשנת 2013 - דרור בעזרת עו"ד עמוס צדיקה, ניהל הונאה מוזרה בשיתוף פעולה עם השופטת אספרנצה אלון. מה בדיוק הם רצו להשיג - אין לי מושג. כי אני הבנתי מהר מאד מה הם עושים, ונמנעתי מלהגיע לדיון.
תמונה | בקשת צו קיום צוואה (תיק מס 87019) שהגישו אורי ודרור בשנת 2016 בעזרת עו"ד עופר בן ארי, לאחר פטירתו של אבי. מצב כשרותי המשפטית: "לא ידוע".
---
4) בשנת 2016 - לאחר פטירת אבי, אורי ודרור, בעזרת עו"ד עופר בן ארי הגישו תצהיר לרשם הירושות, בו כתבו שמצב כשרותי המשפטית "לא ידוע"... (ראי להלן פעילות שלי לטובת הציבור ב-10 השנים האחרונות).
5) בשנים 2022-1999 - הסתירו את דבר קיומה של צוואה הדדית משותפת של הוריי, גם לאחר מותו של אבי בשנת 2016. עצם הסתרת דבר קיומה של הצוואה לאחר פטירתו של אבי היא עבירה פלילית. ובנוסף, - ההסתרה הייתה קשורה להונאה. ובפרשה הזאת היו מעורבים מספר לא מבוטל של אנשים.
בשנה שעברה הייתה הצלחה חלקית, ובאוגוסט 2023 חתמנו "הסכם חלוקה בין היורשים". היחסים בין היורשים וביני לבין עורכי הדין של אורי ודרור היו תקינים פחות או יותר.
אבל בהמשך, המצב התדרדר, ואחי אורי הגיש בבית המשפט "בקשה למינוי מנהלי עיזבון". המנהלים המוצעים הם עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן ארי (בר רב האי, אם את זוכרת אותה).
לא הייתה לי התנגדות לעצם הרעיון של מנהל עיזבון. אולם כשקראתי את הבקשה שהגיש עו"ד יואב סלומון, היא נראתה לי לא תקינה, בלשון המעטה: הפגמים הבולטים הם: 1. היעדר תצהיר, 2. היעדר הזמנה לדין, 3. ייפויי כוח לא רלוונטיים (הוא צירף 4!). 4. בקשה שאין בה טיעונים עובדתיים ומשפטיים המגלים עילת תביעה. כלומר, כתב התביעה מעלה חשש לשימוש לרעה בהליכי משפט. (המומחיות שלי, אם תעברי על הרשימה שלהלן, במקום קורות חיים, היא ברמאויות במערכת המשפט ובמחשוב ממשלתי.)
הבקשה הוגשה ע"י עו"ד יואב סלומון, שעומד בראש משרד רציני וותיק בחיפה. הוא הגיש את הבקשה בשיתוף פעולה עם עו"ד רחל בן ארי, שעומדת בראש משרד רציני וותיק בחיפה. הפגמים הנ"ל הם כל כך בולטים, שאפילו עורך דין מתחיל לא היה עושה אותם לפי דעתי. קשה לקבל את הפגמים האלה, כשהם מופיעים במסמך, שיצא מעו"ד שהוא ראש משרד עורכי דין רציני, כטעויות בתום לב.
כשהערתי על הפגמים הבולטים האלה, אחי אורי יצא להגנת עורך הדין שלו, יואב סלומון. אורי כתב השבוע להגנת עורך הדין יואב סלומון, בלי להתייחס לעניין עצמו. במקום זאת, הוא העלה את שמך, תאני, כמעין עדת אופי: "יואב בן כיתתי ידוע בתור אדם ישר כסרגל – ואנושי. אני קיבלתי את המלצתה של תאני [עו"ד תאנה ארז – י"צ] לקחת אותו בתור עו"ד. היא אמרה שהוא יהפוך את המו"מ לתהליך קונסטרוקטיבי והוגן, ולא יאפשר פוילה שטיק מהצד. הוא, כמו יאיר לגביך, כבר מזמן הפסיק לייצג אותי אישית, ולמעשה מייצג את האינטרס המשותף של שלושתנו".
המצב עכשיו: עו"ד יואב סלומון אינו מגלה כל סימן של כוונה לתקן את הפגמים בבקשה למינוי מנהלי עיזבון. הבוקר שלחתי תזכורת לאורי ולעו"ד יואב סלומון: נותרו עוד שבועיים עד למועד הסופי להגשת תגובתי. אולי תתקנו לפחות את בעיית היעדר התצהיר? זה לא קשה, ויש עדיין זמן.
אם עו"ד יואב סלומון לא יתקן דבר, אחרי שקיבל הודעה מספר שבועות מראש, יהיה קשה לי לקבל שהוא מתנהג בתום לב.
תאני, אשמח לשמוע מה דעתך.
ד"ש לויוי.
יוסי
מצ"ב מעין קורות חיים מהשנים האחרונות
יוסף צרניק, PhD, הוא מנהל המחקר ב- Human Rights Alert NGO. הוא גם המחבר הראשי של הגשות ה-NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם בהליכי הבדיקה התקופתית של ארה"ב (2010, 2015) ושל ישראל (2012, 2018). ההגשות התמקדו בהתנהלות רשויות החוק והמשפט, ובפרט בהשפעה השלילית של מערכות ניהול התיקים בבתי המשפט על ישרת בתי המשפט. כל 4 ההגשות הנ"ל עברו את בדיקת הצוות המקצועי של המועצה, נכללו ואוזכרו בדו"חות הסופיים של המועצה.
ההגשה משנת 2010 סוכמה ע"י הצוות המקצועי של האו"ם, בדו"ח הסופי על ארה"ב: "… שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה". זהו קרוב לוודאי דו"ח זכויות האדם הראשון אי פעם, שהיה מבוסס על ניתוח מערכות מידע – של בתי המשפט ובתי הכלא בקליפורניה. ההגשה משנת 2012 על ישראל סוכמה ע"י הצוות המקצועי בדו"ח הסופי: "...חוסר ישרה במערכות המידע של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל". ההגשה משנת 2018 על ישראל סוכמה ע"י הצוות המקצועי בדו"ח הסופי על ישראל: "… התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל. ההגשה מאשרת, כי כתוצאה מהתקנת מערכות ניהול תיקים, יש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב".
בשנת 2018 - ד"ר צרניק הוזמן לנהל סמינריון בנושא נט המשפט ומערכת המשפט בישראל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי האיחוד האירופי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה.
בשנת 2018 - בעקבות הדו"ח הנ"ל של מועצת זכויות האדם של האו"ם, ד"ר צרניק פנה לכב' הנשיאה א' חיות, ובעקבותיה הוסרה ביולי 2018 הערת השוליים "עותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח", שהופיעה עד אז במשך כ-16 שנה על כל החלטות בית המשפט העליון. ד"ר צרניק אף זכה למכתב תודה מלשכתה של הנשיאה חיות. הערת השוליים הנ"ל הותקנה בשנת 2002 תחת כהונתם של כב' הנשיא א' ברק וכב' רשם בית המשפט העליון ב' אוקון, והיא החליפה את הערת השוליים שהייתה שם עוד מימי המנדט: "העתק מתאים למקור. מזכיר ראשי [שמריהו כהן]".
בינואר 2019 - (לפני בחירות סבב א' בסדרה הנוכחית) ד"ר צרניק הוזמן להשתתף במפגש מצומצם, סגור, בהנחיית פרופ' יובל שני, דיקן בי"ס למשפטים באונ' העברית לשעבר, בהשתתפות כב' השו' חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, נציג בכיר של מבקר המדינה, ראש המחלקה המשפטית וראש המחלקה הטכנולוגית בשב"כ בדימוס (היום שניהם ב-INSS) בנושא "איומים על טוהר הבחירות בישראל". ד"ר צרניק הוזמן להשתתף עקב פרסומים ביקורתיים מטעמו, החל מ-2017, אודות מערכת המידע של ועדת הבחירות המרכזית – "דמוקרטיה".
בשנת 2020 - ד"ר צרניק התבקש ע"י מחלקת המדינה של ארה"ב, מיוזמתה, לתרום דו"ח תקופתי קצר על מערכת המשפט בישראל.
באוגוסט 2020 - כחלק מניהול ענייניה המשפטיים של העמותה, ד"ר צרניק זכה בערעור על החלטת מותב שלושת השופטים המחוזיים בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ’ נתניהו, בה מנעו את גישת הציבור להחלטותיהם "הטכניות" בנט המשפט. פסק דינו של כב' השו' ע' גרוסקופף ברע"א 4421/20 ד"ר יוסף צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ (20.8.2020) הוכתר במאמר של עו"ד אביגדור פלדמן - "אירוע היסטורי בעולם המשפט שלנו" [אביגדור פלדמן "ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים" הארץ (27.8.2020)].
בדצמבר 2022 – עת"מ 15789-09-22 ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נ’ שר הבריאות הורוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש, שד"ר צרניק ניהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, הגיעה לכותרות החדשות, כשמשרד הבריאות מסר לבית המשפט, על דעת מנכ"ל משרד הבריאות, כי הוא לא מוצא את ההסכם שנחתם עם חברת פייזר, ואינו מצליח לברר אם הוא נחתם בכלל.
מרץ 2023 – בספטמבר 2022, התפרסם: משה גורלי "אפי נוה הורשע במה שהיה אפשר" כלכליסט (21.09.2022)... דא עקא – אפי נוה לא הורשע כלל. אמנם הנהלת בתי המשפט הפיצה "הכרעת דין" והיא התפרסמה בתקשורת, אולם עיון בתיק נט המשפט הראה שנשיאת בתי משפט השלום מרכז, השו’ ע’ רון, לא רשמה את הכרעת הדין בתיק. במקום הכרעת הדין, הופיעה בתיק "הודעה קופצת" – "מסמך אינו זמין כעת". ד"ר צרניק הגיש בקשת עיון לשו’ ע’ רון, ותיעד שגם לאחר שהודיע לה שהמסמך נעדר מתיק בית המשפט, היא סירבה לתקן את המצב. ברע"א 17690-12-22 ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נ’ מדינת ישראל, אפי נוה, בר כץ, והנהלת בתי המשפט , השו’ ו’ פלאוט נתנה להנהלת בתי המשפט ארכה קצובה לתקן את המצב. ע’ רון נפטרה בינתיים, והנהלת בתי המשפט יצרה פתרון לא מקורי: לתיק מ"י נ’ נוה העלו הכרעת דין "סרוקה".
