Monday, July 30, 2018

אזרחות למתחילים: הצהרות העצמאות ושוויון - השוואה בין ארה"ב וצרפת לבין מדינת ישראל

אזרחות למתחילים: הצהרות העצמאות ושוויון - השוואה בין ארה"ב וצרפת לבין מדינת ישראל
הפוליטיקאים והמשפטנים, שהוכו בתדהמה והתבכיינו החודש עם חקיקת "חוק יסוד - הלאום", חשודים בשרלטנות כלשהי. יפה שהציבור יצא לרחובות תחת דגל ה"שוויון", אבל חשוב באותה מידה להנחיל לציבור מושגי יסוד באזרחות.
הבדל בין שלוש ההכרזות הוא ברור: ההכרזה האמריקאית וההכרזה הצרפתית מתחילות מהאקסיומה והעקרון "הטבעי" של זכויות היסוד של הפרט, ובמרכזן החירות והשוויון. הגוף המדיני (הפוליטי) נוצר רק מתוך התאגדות והסכמה של הנשלטים, בני חורין ושווים - כלומר, הגוף המוקם הוא "רפובליקה" - מדינה של הציבור, של כל אזרחיה... הן ההכרזה האמריקאית והן ההכרזה הצרפתית גם מכירות במציאות ההיסטורית - שהשלטון נוטה להפוך למושחת במוקדם או במאוחר, ואז יש לתקנו.

Image may contain: text

הכרזות העצמאות - ארה"ב, צרפת, וישראל
^ 1776 - הצהרת העצמאות של המושבות (שהפכו אח"כ לארצות הברית) נגד הכתר האנגלי - "אנו מחזיקים אמתות אלה ברורות מאליהן, שכל האנשים נבראו שווים; שניתנו להם על ידי הבורא זכויות שאין ניתן להתכחש להן, וביניהן החיים, החירות, והחיפוש אחר האושר; שעל מנת להבטיח זכויות אלה, שלטונות נוסדים על ידי אנשים; שסמכויותיהם החוקיות של שלטונות אלה נובעות מהסכמתם של הנשלטים; שבכל עת בה השלטון הופך להרסני, זכותם של האנשים לשנותו או לבטלו..." [1]
^ 1789 - הצהרת זכויות האדם והאזרח בפתח המהפכה הצרפתית - "1. האנשים נולדים ונותרים בני חורין ושווים. אבחנות חברתיות ניתן לייסד רק לטובת הכלל. 2. מטרת כל התאגדות פוליטית היא שמירה על זכויות האדם הטבעיות, שאין ניתן להתכחש להן. זכויות אלה הן חירות, קניין, ביטחון, והתנגדות לדיכוי. 3. העקרון של כל ריבונות נתון ביסודו לעם. אסור לשום גוף או יחיד להשתמש בסמכות, שאינה נובעת ישירות מהעם..." [2]
^ 1948 - מגילת העצמאות של מדינת ישראל - "זוֹהִי זְכוּתוֹ הַטִּבְעִית שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי לִהְיוֹת כְּכָל עַם וְעַם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ בִּמְדִינָתוֹ הָרִבּוֹנִית. לְפִיכָךְ נִתְכַּנַּסְנוּ, אָנוּ חַבְרֵי מוֹעֶצֶת הָעָם, נְצִיגֵי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי וְהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, בְּיוֹם סִיּוּם הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּבְתֹקֶף זְכוּתֵנוּ הַטִּבְעִית וְהַהִיסְטוֹרִית וְעַל יְסוֹד הַחְלָטַת עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל... מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

השוואת ההכרזות - ותפיסות היסוד שמאחוריהן
הבדל בין שלוש ההכרזות הוא ברור: ההכרזה האמריקאית וההכרזה הצרפתית מתחילות מהאקסיומה והעקרון "הטבעי" של זכויות היסוד של הפרט, ובמרכזן החירות והשוויון. הגוף המדיני (הפוליטי) נוצר רק מתוך התאגדות והסכמה של הנשלטים, בני חורין ושווים - כלומר, הגוף המוקם הוא "רפובליקה" - מדינה של הציבור, של כל אזרחיה...
הן ההכרזה האמריקאית והן ההכרזה הצרפתית גם מכירות במציאות ההיסטורית - שהשלטון נוטה להפוך למושחת במוקדם או במאוחר, ואז יש לתקנו. לכן שתי ההכרזות אומרות, שאם בהמשך, ההתאגדות אינה פועלת כראוי, יש זכות ברורה לאנשים לבטל את ההתאגדות הקיימת, ולהקים במקומה התאגדות אחרת.
אמנם החוקה האמריקאית לא בוטלה רשמית במהלך כ-250 שנה, אך היא תוקנה פעמים רבות. החוקה הצרפתית, לעומת זאת, שונתה מהיסוד מספר פעמים, הפעם האחרונה בה שונתה החוקה באופן יסודי היתה בשנת 1958, ומאז, צרפת היא "הרפובליקה החמישית".
תפיסות יסוד אלה שגורות בפילוסופיה המדינית (הפוליטית) כבר מאז ספרו של אפלטון - "הרפובליקה".
לעומת זאת, מגילת העצמאות יוצאת מהנחת יסוד שונה לגמרי - זכותו הטבעית של העם היהודי למדינה ריבונית בארץ ישראל. ורק המדינה שמוקמת, היא שתעניק לכל אזרחיה "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור". אין בהכרזה כל הכרה באפשרות שהשלטון המוקם במדינת ישראל יהפוך בהמשך למושחת, ויהיה צורך לבטלו ולהקים אחר במקומו.
בניגוד לציבור ולפוליטיקאים במדינת ישראל היום, דור המייסדים של מדינת ישראל היה מצוי ובקיא בהיסטוריה ובפילוסופיה המדינית (הפוליטית), ובפרט בפילוסופיה המהפכנית. לכן קשה להאמין, שנוסח מגילת העצמאות של מדינת ישראל והפילוסופיה שהיא משקפת נובעים משגגה או חוסר הבנה.

ההיסטוריה של 70 שנות מדינת ישראל בעניין שוויון, חוקה, הגדרת משטר רפובליקאי
א) 1948 - מגילת העצמאות אינה מכירה בזכויות היסוד של האדם והאזרח לחירות ושוויון כהנחות יסוד לכינונו של הגוף המדינתי. גם אין למעשה הכרה במדינת ישראל כ"רפובליקה" - שנוצרה מתוך הסכמה של ציבור אנשים בני-חורין ושווים. נהפוך הוא - מקורן של זכויות האדם וזכויות האזרח הוא בגוף המדינתי. אין הכרה באפשרות שהשלטון יהפוך למושחת, ויהיה צורך לבטל את ההתאגדות הקיימת ולהקים אחרת במקומה.
ב) 1948-2018 - ההבטחה לכונן חוקה לא מומשה,
ג) 1992 - הכנסת חוקקה את "חוק יסוד - כבוד האדם וחירותו" (בתמיכת חלק קטן בלבד, כרבע ממליאת הכנסת) - שקבע לחירות מעמד מיוחד, שאח"כ פורש כ"חוקתי, על חוקי" - אך גם פרשנות זאת שנויה במחלוקת. אבל "חוק יסוד - כבוד האדם וחירותו" השמיט את עקרון השוויון ממעמד דומה.
ד) 1992-2018 - בית המשפט העליון פסק שוב ושוב שעקרון השוויון לא זכה למעמד "חוקתי, על חוקי" ב"חוק יסוד - כבוד האדם וחירותו", הדבר אינו נובע מ"שגגת שכחה", אלא מחוסר הסכמה פוליטית על מעמדו של עקרון השוויון.
ה) יוני 2018 - נשיאות הכנסת נקטה בצעד חריג וסירבה לבקשת בל"ד להביא את הצעת החוק "חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה" לדיון והצבעה במליאת הכנסת. כלומר מדינת ישראל בבירור איננה "רפובליקה" - מדינה בהסכמה של ציבור אנשים בני-חורין ושווים. אסור אפילו לדון בנושא.
ו) יולי 2018 - "חוק יסוד הלאום" חוקק בכנסת. בעקבותיו פרץ גל מחאה נרחב, בפרט לגבי מעמד הדרוזים.

סיכום
הפוליטיקאים והמשפטנים, שהוכו בתדהמה והתבכיינו החודש עם חקיקת "חוק יסוד - הלאום", חשודים בשרלטנות כלשהי. המצב קיים ועומד כבר 70 שנה. החידוש היחיד החודש היה במתן פירסום נרחב למצב הקיים.
---
[1] 1776 - הצהרת העצמאות של ארה"ב
We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty and the pursuit of Happiness.
That to secure these rights, Governments are instituted among Men, deriving their just powers from the consent of the governed, That whenever any Form of Government becomes destructive of these ends, it is the Right of the People to alter or to abolish it...
[2] 1789 - הצהרת זכויות האדם והאזרח בפתח המהפכה הצרפתית
Articles:
1. Men are born and remain free and equal in rights. Social distinctions may be founded only upon the general good.
2. The aim of all political association is the preservation of the natural and imprescriptible rights of man. These rights are liberty, property, security, and resistance to oppression.
3. The principle of all sovereignty resides essentially in the nation. No body nor individual may exercise any authority which does not proceed directly from the nation.