2018-02-13 משפט הרפז - השופט שאול אבינור מפברק, אלא מה?

משפט הרפז  - השופט שאול אבינור מפברק, אלא מה?

הפרשה התפוצצה בשנת 2010... "פוטש", וכו'. ואח"כ - הסיפור הרגיל בפרשות השחיתות הגדולות: בשנת 2014 המשטרה הגישה המלצות, כולל "תשתית ראייתית לביצוע עבירות שונות על ידי בעז הרפז, גבי אשכנזי, ארז וינר, אבי בניהו, גבי סיבוני, ואביחי מנדלבליט"... בשנת 2016 היועמ"ש יהודה ויינשטיין סגר את התיקים לכל הבכירים. כתב אישום מעודן הוגש נגד בעז הרפז בבית המשפט השלום ת"א. 2018 - השופט שאול אבינור הפרקליטות והמוסמך לרבנות פעמיים יחיאל ויינרוט מפברקים הליכי משפט...  עברו רק שמונה שנים, אז צריך להמשיך לבשל את זה על אש קטנה על פי מיטב המסורת היהודית-דמוקרטית, עד שיהיה ממש מוכן להגשה...  הדיון הבא ביום 22 לפברואר, 2018, הציבור מוזמן!

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/02/2018-02-13.html

 

 

תמונות.  ויינשטיין סגר את התיקים לבכירים, גבי אשכנזי, ארז וינר, אבי בניהו והחביב מכל - אביחי מנדלבליט. נגד בעז הרפז הוגש כתב אישום מעודן.

תמונה.  שופט בית המשפט השלום ת"א שאול אבינור - המפברק התורן.
___
תל-אביב, 13 לפברואר - בקשה לעיון הוגשה הבוקר בתיק מדינת ישראל נ הרפז (36377-10-16) בבית המשפט השלום ת"א. הבקשה לעיון מעלה חששות לפברוק הרישומים בתיק זה.
דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לבדיקה התקופתית 2018 אומר:

24. דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

להלן בקשת העיון שהוגשה היום

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות: 

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית המשפט השלום תל-אביב, תיק 36377-10-16

ב) הצדדים בתיק:

מדינת ישראל נ בעז הרפז

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

(1) צו איסור פרסום עשוי כדין – ככל שהוא קיים;

(2) רשימת "החלטות בתיק" עשויה כדין;

(3) העתקי כל ההחלטות בתיק שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. שכן, החקיקה בעניין פשוטה וברורה – תקנות העיון (2003), תקנה 2(ב): “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". ופסה"ד של בית המשפט העליון משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (5917/97) מפרש שאין צורך בהגשת בקשה כלל לעיון בהחלטות שאינן אסורות על פי דין. אותו פס"ד גם אומר שהציפייה היא שעם השלמת מערכת נט-המשפט, החלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, יהיו נגישות לציבור "באופן שוטף". אותו פס"ד גם מצהיר שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על חוקי…", ומצטט אוסף שלם של הצהרות לגבי חשיבות זכות העיון לאמון הציבור בבתי המשפט, שקיפות ההליך השיפוטי, ומראית פני הצדק. לעומת זאת, הניסיון מראה שכל בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון, מונעים את הגישה לעיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, ללא הגשת בקשה.

ב) נכון להיום, תיק זה רשום בנט-המשפט - "פתוח לציבור" (תמונה 1). נכון להיום אין רשומה גם החלטה אחת ברשימת "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור (תמונה 2). מצב זה בלתי סביר בעליל בתיק שנפתח באוקטובר, 2016, והתקיימו בו דיונים רבים.

תמונה 1. מדינת ישראל נ בעז הרפז (36377-10-16) בבית המשפט השלום ת"א- "פרטים כלליים" - “פתוח לציבור" (תדפיס מסך מנט-המשפט – גישת הציבור ביום 12 לפברואר, 2018).

___

תמונה 2. מדינת ישראל נ בעז הרפז (36377-10-16) בבית המשפט השלום ת"א- "החלטות בתיק" - “לא נמצאו פרטים" (תדפיס מסך מנט-המשפט – גישת הציבור ביום 12 לפברואר, 2018).

___

ג) לתיק זה חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. פרשת מסמך הרפז התפוצצה בשנת 2010. התקשורת עסקה בפרשה זאת בהרחבה במשך שנים, והכותרות דיברו על "הפרשה החמורה בתולדות המדינה", “ניסיון פוטש", וכו’. המלצות המשטרה משנת 2014 אומרות "התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שונות על ידי בעז הרפז, גבי אשכנזי [בזמן כהונתו כרמטכ”ל -יצ], ארז וינר, אבי בניהו [בזמן כהונתם כקצינים בכירים בצה”ל], גבי סיבוני ואביחי מנדלבליט [היום היועמ”ש].” אולם בסופו של דבר, הוגש כתב אישום רק נגד בועז הרפז, וגם זה – בבית משפט השלום (ולא במחוזי).

ד) המבקש עוסק במחקר אקדמי שעיקר עניינו מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות וזכויות האדם. בתחום זה זכה להכרה בינלאומית.

   בין השאר, ארבעה (4) דוחות, שהם תוצרי עבודת מחקר מקורית, התקבלו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה ( ארה"ב (2010), ישראל (2013), ארה"ב (2015), ישראל (2018)).

   דו”ח נציב זכויות האדם של האו”ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) אומר:

"24. דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב." [קישור לצרופה 52, שהיא הדו"ח המקוצר של HRA-NGO]

   בספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצוטטים מחקרים, שפרסמתי בכתבי עת אקדמיים, בפסקה המתארת את חקר זכויות האדם כאחד השימושים הראויים לציון של שיטות כריית נתונים (תחום בו אני כנראה הראשון שפרסם מחקרים): [¹]

"כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.[²,³]"

ה) יחד עם זאת, בקשה זאת גם מהווה הודעה לשופט שאול אביגור. לפיכך, ככל שהשיבוש ברישום ההחלטות בתיק (שלא היה אמור להיות אפשרי כלל במערכת ניהול תיקים תקינה) נובע מטעות אנוש ניתן לצפות שהשופט יתקן בזריזות טעות זאת מיזמתו הוא.

ו) עצם הבקשות לעיון יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, שכן הבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט. כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):

אין למבקש קשר ישיר או עקיף לתיק זה.

תאריך: 12 לפברואר, 2018, חתימת המבקש:

דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

בעצמו, בלתי מיוצג

1 Wiki Nerds, "Machine Learning" | Google books

http://books.google.co.il/books?id=4ZayAwAAQBAJ&printsec=frontcover&source=gbs_atb#v=onepage&q&f=false

2Joseph Zernik. "Design and Operation of the Electronic Record Systems of the US Courts are Linked to Failing Banking Regulation" | Data Analytics, 2012

http://www.thinkmind.org/index.php?view=article&articleid=data_analytics_2012_3_50_60059

3Joseph Zernik, "Integrity, or Lack Thereof, of the Electronic Record Systems of the Courts of the State of Israel" | Data Analytics, 2012

http://www.thinkmind.org/index.php?view=article&articleid=data_analytics_2012_2_10_60063