גורלם של הטייקון נוחי דנקנר ושל משה סילמן, ז"ל, נחרץ בבית המשפט המחוזי ת"א. בשני המקרים נהגו שופטי בית המשפט כפי שתיאר משה סילמן במכתבו האחרון, "עברו על החוק ושיבשו הליכי משפט מתוך התנשאות". במקרה של נוחי דנקנר התוצאה היא שדנקנר נשאר בראש הפירמידה הקורפורטיסטית המירמתית שבנה, וגישתם של מחזיקי אגרות החוב והמפקח על שוק ההון באוצר לבית המשפט נחסמה. במקרה של משה סילמן, התוצאה הייתה שנותר בלי כול... הטיפול בשחיתות השופטים ומקצוע עריכת הדין חייב להיות אחת ממטרותיה המרכזיות של המחאה החברתית!
השופט חגי ברנר עסק במירמה בתיק משה סילמן בבית המשפט המחוזי ת"א. השופט איתן אורנשטיין עסק במירמה בתיק נוחי דנקנר (אי.די.בי.) בבית המשפט המחוזי ת"א. סימן שאלה מרחף עדיין על התנהלותם של השופטת אסתר חיות והנשיא אשר גרוניס בבית המשפט העליון, בעתירה העוסקת בשחיתות בתי המשפט בישראל בעשור האחרון (צרניק נ שרת המשפטים ומנהל בתי המשפט 2689/13).
ה-6 למאי, מאהל המחאה, ת"א - ניירות שהוגשו אתמול לרישום בבית המשפט העליון מפרטים מירמה (הליכים למראית עין) בבית המשפט המחוזי ת"א על ידי השופט איתן אורנשטיין בתיק נוחי דנקנר (הרמטיק נ אי.די.בי.). בחידלון פירעון חובות מהגדולים בתולדות מדינת ישראל. [1] נושים שהם תאגידים הורשו להשתתף במירמה, אך גישתם לבית המשפט של נושים שהם מחזיקי אגרות החוב וכן גישתו של המפקח על שוק ההון באוצר נחסמה. ההליכים החלו ללא כל כתבי זימון, עורכי הדין שהופיעו בבית המשפט לא הגישו ייפויי כוח, ההליכים הסתיימו ללא כל פסק דין או החלטה בעלת תוקף פסק דין, וגישת הציבור לכתבים נמנעת ללא כל בסיס חוקי. [2] בסופה של הצגה זאת בבית המשפט, נותר נוחי דנקנר בעמדת שליטה בפירמידה המירמתית שבנה.מקרה זה הוא האחרון בסידרת מקרים שתוארו בניירות שהוגשו לבית המשפט העליון ומתעדים שחיתות חסרת תקדים של שופטי מדינת ישראל בעשור האחרון. [3]מקרה אחר שהוצג בעתירה זאת נובע מתיקי משה סילמן ז"ל בבית המשפט המחוזי ת"א. בתיקים אלה התנהלה המירמה (הליכים למראית עין) בבית המשפט על ידי השופט חגי ברנר. עו"ד (שופטת בדימוס) שרה פריש, שהופיעה בשם הביטוח הלאומי וכן הביטוח הלאומי עצמו מסרבים לענות: מי היה מיופה כוח לייצוג הביטוח הלאומי בתיקים אלה? הרשם חגי ברנר גרם לדחיית תביעתו של סילמן נגד הביטוח הלאומי בתיק האחד, והשופט מחוזי בפועל חגי ברנר גרם לדחיית ערעורו של משה סילמן מהחלטתו של הרשם חגי ברנר בתיק השני... וגם בתיקים אלה נמנעת גישת הציבור לכתבים ללא בסיס חוקי. [3]בשורות הפתיחה של מכתבו האחרון תיאר סילמן נכונה התנהלות מסוג על ידי שופטים: 'עברו על החוק ושבשו הליכי משפט מתוך התנשאות'.יחדיו, התיקים הנוגעים לנוחי דנקנר ומשה סילמן מצביעים בבירור על חלקה המרכזי של שחיתות השופטים ועורכי הדין בשינויים החברתיים-כלכליים בישראל בעשור האחרון ובהגדלת העוני והפערים הכלכליים. יתרה מזאת, כלי התקשורת נוקטים בצנזורה עצמית, או גרוע מכך, עוסקים בדיווח כוזב על המתרחש בבתי המשפט.העתירה לבג"ץ, המתעדת מקרים אלה ואחרים, מופנית כנגד שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר.[3] העתירה טוענת שמשרד המשפטים והנהלת בתי המשפט שיתפו פעולה בעשור האחרון בהנהגת מערכות מחשבים מירמתיות בבתי המשפט (ובכללן נט המשפט), שהן מכשיר מרכזי בניהול הליכים למראית עין.העתירה גם מתעדת שהחל מ-2004, תחת טומי לפיד כשר המשפטים, הורשתה הנהלת בתי המשפט להכניס שינויים בלתי מוגדרים לתקנות בתי המשפט. תוצאת מצב זה הוא, שהיום תקנות בתי המשפט נשמרות בסוד על ידי הנהלת בתי המשפט.בנוסף, העתירה מתעדת שהנהגת הדור האחרון של המערכות הממוחשבות הייתה כרוכה בעירעור סמכותם של מזכירי בתי המשפט לגבי יושרת הכתבים בבתי המשפט. תוצאת מצב זה היא מכת מדינה של כיזוב כתבי בתי המשפט על ידי שופטים, כפי שדווח בהרחבה בתקשורת לגבי השופטת ורדה אלשייך והשופטת לשעבר הילה כהן. גם הדו"ח האחרון של נציב תלונות הציבור על השופטים נוגע בבעיה זאת.העתירה לבג"ץ גם מתעדת ש"המזכירה הראשית" בבית המשפט העליון, שרה ליפשיץ, אוחזת במשרתה מעל לעשר שנים ללא כתב מינוי כחוק, וכן גם "המזכיר הראשי" בבית המשפט המחוזי ת"א, מר קובי בלייך. במקביל, מסרבים מזכירי בתי המשפט לאשר את החלטות השופטים ולחתום על המכתבים המלווים בעת המצאת החלטות השופטים.האם תיזכה העתירה לבג"ץ למשפט הוגן בבית המשפט העליון?בקצרה - בעקבות הגשת עתירה לבג"ץ, המתעדת מירמה רחבת היקף בבתי המשפט באמצעות הנפקת כתבים שקריים במערכות הממוחשבות של בתי המשפט בישראל בעשור האחרון, נוקט בית המשפט העליון ברישומים שקריים ומטעים במערכת הממוחשבת של בית המשפט העליון...
- כתב הפתיח של העתירה הוגש והתקבל כביכול לרישום ב-15 לאפריל, אך עד היום מסרבת המזכירות לרשום את קבלתו במערכת הממוחשבת של בית המשפט העליון. [4]
- השופטת אסתר חיות "שיחררה" תחת עתירה זאת החלטה בעניין בקשה שהמזכירות סירבה לקבל לרישום. [4]
- בעקבות שני מכתבי מחאה, שהופנו ישירות לנשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס בעניין התנהלות בית המשפט בעתירה זאת, חלו שינויים מהותיים ברישומים במערכת הממוחשבת של בית המשפט העליון, שמן הראוי לראות בהם רישומים שקריים ומטעים בכוונת תחילה. [4,5]
מצבה של עתירה זאת, נכון להיום, מצביע על כך שבית המשפט העליון אינו מוכן, רוצה, או מסוגל לדון בשחיתות השופטים במדינת ישראל.לפיכך, קרוב לודאי שרפורמה בבתי המשפט בישראל תצטרך להיכפות על השופטים. מן הראוי שתיקון מערכת המשפט בישראל יהייה אחת ממטרותיה המרכזיות של המחאה החברתית בישראל!דר' יוסף צרניקסייג לזכויות האדם (NGO)מאהל המחאה החברתית, ת"א_____* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בארה"ב (2010), עם הערה: "שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בקליפורניה".* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בישראל (2013), עם הערה: "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל"._____קישורים:[1] 13-05-05 דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (36681/13) - ראיות נוספות לשחיתות בבית המשפט המחוזי ת"א - תיק הרמטיק נ אי.די.בי. (36681-04-13)
[2] 13-05-02 הרמטיק נגד אי.די.בי. (36681-04-13) בבית המשפט המחוזי ת"א, הכתבים בתיק בית המשפט
[3] 13-04-15 דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (36681/13) - עתירה לבג"ץ[4] 13-04-15 דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (36681/13) -מכתב מס' 1 לנשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס[5] 13-04-15 דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (36681/13) -מכתב מס' 2 לנשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס
No comments:
Post a Comment