The True Economy
Post title:
12 Amazing Facts regarding Foreign Currency Purchases by Bank of Israel
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/03/12.html
1. BOI has purchased USD tens of billions since 2008.
2. BOI foreign currency reserves per capita are among the highest in the world.
3. Decisions regarding such purchases are made independently and secretly by BOI Governor.
4. BOI prints NIS hundreds of billions in order to finance such purchases, transacted for a fee, mostly through foreign traders.
5. BOI's USD billions out of such reserves are handled by an investment management firm, where BOI Governor Stanley Fischer has substantial holdings.
6. BOI incurred on such purchases a debt of NIS 125 billions and losses of about NIS 50 billions, huge sums relative to the Israeli economy.
7. Contrary to popular belief, such reserves wouldn't be accessible during emergency, since any attempt to liquidate such reserves would cause major instability of Israeli foreign trade.
8. Claims by Fischer that such purchases were motivated by the need to control NIS-USD exchange rates are not consistent with the true facts in this matter.
9. The true effect of these BOI purchases is expansion of money supply and increase in inflation.
10. BOI invests 12% of these USD reserves in stock, making it a significant player in world stock exchanges, and unnecessarily exposing Israel to related risks.
11. BOI policies are a major cause of the real-estate bubble created under Fischer's tenure.
12. The main beneficiaries from such BOI policies are international speculative currency traders.
Additional links to reports by this blog's author, regarding the conduct of Stanley Fischer (today No 2 in the Federal Reserve) as governor of Bank of Israel:
Governor of Bank of Israel Stanley Fischer Acted As a Foreign Agent for U.S. Security Apparatus Banking CartelThe yet-to-be promulgated U.S. act FATCA, part of a U.S. electronic-surveillance apparatus, was implemented in Israel by Israeli banks under the patronage of Governor of Bank of Israel Stanley Fischer-- contrary to the laws of the State of Israel, and with no basis in the law of the United States.
Stanley Fischer's legacy in Israel - placing banks above the law, subservient to the US surveillance apparatusUnder Stanley Fischer, Bank of Israel established Israeli banks as an arm of the US surveillance apparatus, reporting to the US government on their clients. A new Freedom of Information Act request by Washington DC attorney James Jatras (RepealFATCA.com) on new Bank of Israel Governor Karnit Flug would unveil whether she is ready, willing, able to chart a new path on such fundamental matters.
Stanley Fischer for No 2 at the Fed? Again rewarded for work on behalf of US agencies abroad? Already in 2001 none other than Nobel prize laureate Prof Joseph Stiglitz raised the concern that Fischer was rewarded for working on behalf of US agencies in Argentina as a senior IMF official. The evidence shows that he did the same as Governor of Bank of Israel, prior to his current nomination as No 2 at the Federal Reserve...
_____
יום שלישי, 11 במרץ 2014
עובדות מדהימות על רכישות המט"ח של בנק ישראל
מאת: בעז הירש
מי אלה המרויחים האמיתיים מרכישות המט"ח של בנק ישראל? מהם הקשרים העסקיים שקיימים בין חברת ניהול הדולרים שמעסיק בנק ישראל לנגיד לשעבר סטנלי פישר? מה התפקיד הנוסף של רכישות המט"ח שבנק ישראל לא מספר לציבור? לפניכם 12 עובדות מדהימות על רכישות המט"ח של בנק ישראל.
1. בנק ישראל רוכש עשרות מיליארדי דולרים משנת 2008
במהלך חודש אחד, ינואר 2014, רכש בנק ישראל מטבע חוץ ב – 1.7 מליארד דולר (כ-6 מליארד ₪). זה מצטרף לגידול משמעותי של היתרות בשנים האחרונות: ב-2008 גדלו היתרות ב-14 מליארד דולר, ב-2009 ב-17 מליארד, ב-2010 בכ-11 מליארד וב-2011 ב-4 מליארד.
2. יתרות המט"ח לנפש שמחזיק בנק ישראל הן מהגבוהות בעולם
יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל עומדות כיום על כ-83 מליארד דולר, פי 3 מרמתן בשנת 2008. רמת יתרות מטבע החוץ בישראל הן יותר מכפול מן הממוצע ב – OECD – כ-10,500 דולר לאדם נכון לעדכון האחרון.
3. ההחלטה על רכישת מט"ח מתקבלת בחשאיות ומלבד הנגיד איש לא יודע מי מעורב בתהליך קבלת ההחלטות.
בנק ישראל, שהוא הגוף הממונה על ניהול יתרות המט"ח של מדינת ישראל, מחליט על רכישות מט"ח. בפרוטוקולים של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל אין זכר לדיונים אודות תהליך קבלת ההחלטה לרכישת מט"ח. למעשה, החלטות בעלות משמעות של מאות מליארדי שקלים, נלקחות באופן שניתן להגדירו חשאי ובידי מספר אנשים בודדים.
4. בנק ישראל מדפיס/מייצר מאות מיליארדי ש"ח על מנת לרכוש את הדולרים ומעביר אותם בעיקר לגופים זרים.
בנק ישראל מחליט לרכוש מט"ח. נניח שמדובר ב- 100 מליון דולר ביום מסוים. לשם כך הבנק ,על פי דבריו, מדפיס/מייצר כ350 מיליון שקלים (לפי שער של 3.5 שקלים לדולר) .את הכסף הוא מעביר לבנק מסחרי לצורך ביצוע העסקה. הבנק המסחרי מאתר לקוחות המעוניינים למכור דולרים, ואז מתבצעת העסקה. הגופים שמוכרים את הדולרים ומקבלים תמורתם שקלים הם, על-פי-רוב, גופים זרים שלא מתוך הכלכלה המקומית (בנקי השקעות, קרנות גידור, השקעות וכו'). הדולרים מועברים לבנק ישראל, השקלים עוברים לגורמים שקנו, הבנק מקבל את העמלה שלו. עסקה סגורה.
5. מיליארדים מהדולרים שרכש בנק ישראל הועברו לניהול חברת ההשקעות שפישר מושקע בה.
 |
| סטנלי פישר. גרף רווחים אישיים מרכישות המט"ח של בנק ישראל? |
6. בנק ישראל נמצא בחוב אדיר של 125 מיליארד ש"ח והפסד של כ44.5 מיליארד ש"ח בעקבות רכישות מט"ח.
השקלים שבנק ישראל הדפיס, ושייכים כעת לגופי השקעות מחו"ל, נכנסים למחזור הכלכלי של מדינת ישראל. מכיוון שמדובר בסכומי כסף גדולים מאד, שהימצאותם בשוק תוביל לאינפלציה חריפה, יש צורך "לספוג" אותם מן השוק. לכן בנק ישראל יוצר מכשיר ספיגה, קוראים לו מק"מ (מלווה קצר מועד), וסופג את מרבית השקלים החדשים מן הציבור. עבור מק"מים אלה משלם בנק ישראל ריבית. זהו המחיר הראשוני של רכישת הדולרים. בסוף 2013 עמדה יתרת המק"מים על 125 מליארד ש"ח, 43% בידי הבנקים וחברות הביטוח, 43% בידי קרנות הפנסיה, הגמל וקרנות נאמנות ו-14% בידי הציבור.
7. בנק ישראל לא יוכל להשתמש ברזרבות הדולרים שרכש למקרה שיתרחשו אירועים עתידיים.
בניגוד לדעה הרווחת שהרזרבות שמחזיק הבנק הכרחיות לצורך התמודדות עם אירועים עתידיים, פרופ' ירון זליכה, מי שהיה החשב הכללי, הסביר בעניין זה כי אין כל סיכוי שבנק יממש את הר הדולרים שהוא יושב עליו. ברגע שהוא ינסה לממש חלק ממנו, כל הייצוא של מדינת ישראל יקרוס. לטענת זליכה, דולרים שנרכשו לפני כ-20 שנה, בתקופת כהונתו של הנגיד פרנקל, עדיין מצויים בבנק ישראל "ועוד לא הצלחנו להיפטר מהם".
8. הטענה שמניעת התחזקות השקל היא זו שמניעה את הבנק לרכוש את המט"ח לא עומדת במבחן המציאות.
בחינה של רכישות המט"ח של הבנק תגלה כי דווקא בחודשים שהבנק רכש מט"ח באופן מאסיבי (אוגוסט 2009 או אפריל 2010) שער הדולר הממוצע היה גבוה יחסית (סביב 3.75). לעומת זאת, בחודשים בהם שער הדולר היה נמוך מאד – סביב 3.30 –כמו בקיץ 2011, בנק ישראל כמעט ולא רכש דולרים.
9. בנק ישראל משתמש ברכישות המט"ח כדי להגדיל את כמות הכסף במשק.
בנק ישראל מודה שחלק מהכסף שהוא מייצר לצורך רכישת המט"ח לא בהכרח נספג או יספג על ידו וזאת על מנת שיוכל להגדיל את כמות הכסף במשק וליצור אינפלציה. מדובר בהרחבה כמותית ברורה שנעשית כאן בידי בנק ישראל.
השקלים שבנק ישראל הדפיס, ושייכים כעת לגופי השקעות מחו"ל, נכנסים למחזור הכלכלי של מדינת ישראל. מכיוון שמדובר בסכומי כסף גדולים מאד, שהימצאותם בשוק תוביל לאינפלציה חריפה, יש צורך "לספוג" אותם מן השוק. לכן בנק ישראל יוצר מכשיר ספיגה, קוראים לו מק"מ (מלווה קצר מועד), וסופג את מרבית השקלים החדשים מן הציבור. עבור מק"מים אלה משלם בנק ישראל ריבית. זהו המחיר הראשוני של רכישת הדולרים. בסוף 2013 עמדה יתרת המק"מים על 125 מליארד ש"ח, 43% בידי הבנקים וחברות הביטוח, 43% בידי קרנות הפנסיה, הגמל וקרנות נאמנות ו-14% בידי הציבור.
7. בנק ישראל לא יוכל להשתמש ברזרבות הדולרים שרכש למקרה שיתרחשו אירועים עתידיים.
בניגוד לדעה הרווחת שהרזרבות שמחזיק הבנק הכרחיות לצורך התמודדות עם אירועים עתידיים, פרופ' ירון זליכה, מי שהיה החשב הכללי, הסביר בעניין זה כי אין כל סיכוי שבנק יממש את הר הדולרים שהוא יושב עליו. ברגע שהוא ינסה לממש חלק ממנו, כל הייצוא של מדינת ישראל יקרוס. לטענת זליכה, דולרים שנרכשו לפני כ-20 שנה, בתקופת כהונתו של הנגיד פרנקל, עדיין מצויים בבנק ישראל "ועוד לא הצלחנו להיפטר מהם".
8. הטענה שמניעת התחזקות השקל היא זו שמניעה את הבנק לרכוש את המט"ח לא עומדת במבחן המציאות.
בחינה של רכישות המט"ח של הבנק תגלה כי דווקא בחודשים שהבנק רכש מט"ח באופן מאסיבי (אוגוסט 2009 או אפריל 2010) שער הדולר הממוצע היה גבוה יחסית (סביב 3.75). לעומת זאת, בחודשים בהם שער הדולר היה נמוך מאד – סביב 3.30 –כמו בקיץ 2011, בנק ישראל כמעט ולא רכש דולרים.
9. בנק ישראל משתמש ברכישות המט"ח כדי להגדיל את כמות הכסף במשק.
בנק ישראל מודה שחלק מהכסף שהוא מייצר לצורך רכישת המט"ח לא בהכרח נספג או יספג על ידו וזאת על מנת שיוכל להגדיל את כמות הכסף במשק וליצור אינפלציה. מדובר בהרחבה כמותית ברורה שנעשית כאן בידי בנק ישראל.
10. בנק ישראל משקיע עד 12% מיתרות המט"ח במניות.
כדי לממן תשלומי ריבית על המק"מים, שהבנק צובר וצובר, נאלץ בנק ישראל להפוך לשחקן מרכזי בבורסות העולם והוא מקצה עשרות מליארדי שקלים (כיום התיר הבנק לעצמו להשקיע עד 12% מן היתרות – שהם כ-10 מליארד דולר) למסחר במניות ומכשירים פיננסיים. משבר עולמי נוסף, שאינו תרחיש מופרך, עלול להפיל על בנק ישראל הפסדים עצומים העלולים להעמיד את הכלכלה הישראלית במצב חמור.
11. רכישות המט"ח מונעות את יכולתו של בנק ישראל להתמודד עם בועת הנדל"ן ויוקר המחיה.
בנק ישראל אינו יכול להעלות את הריבית (משום שאז יספוג תשלומי ריבית כבדים במק"מים). הריבית הנמוכה מעודדת את הציבור לפנות בעל כרחו להשקיע את כספו בנדל"ן והתוצאה היא עלייה של 50% במחירי הנדל"ן בארץ מאז 2009. השילוב של כסף חדש שנוצר במשק הישראלי כתוצאה מהגדלת יתרות המט"ח בשילוב עם חוסר היכולת של בנק ישראל להעלות את הריבית יוצר מלכוד של עליות מחירים שקשה לראות את סופו.
12. המרוויחים הגדולים מרכישות המט"ח: תאגידים בינלאומיים.המרוויחים הגדולים מן המהלך הזה הם תאגידים בינלאומיים, הנקראים בעיתונות הכלכלית הישראלית "הספקולנטים". אלה מספקים את הדולרים הזולים לבנק ישראל ומקבלים תמורתם שקלים חזקים. המהלך חושף את הכלכלה הישראלית ללחצים וסיכונים מיותרים. גורמים ספקולנטיים אלה, שאין להם כל זיקה לחברה הישראלית, יכולים להשפיע בצורה מסוכנת על המשק הישראלי.
כדי לממן תשלומי ריבית על המק"מים, שהבנק צובר וצובר, נאלץ בנק ישראל להפוך לשחקן מרכזי בבורסות העולם והוא מקצה עשרות מליארדי שקלים (כיום התיר הבנק לעצמו להשקיע עד 12% מן היתרות – שהם כ-10 מליארד דולר) למסחר במניות ומכשירים פיננסיים. משבר עולמי נוסף, שאינו תרחיש מופרך, עלול להפיל על בנק ישראל הפסדים עצומים העלולים להעמיד את הכלכלה הישראלית במצב חמור.
11. רכישות המט"ח מונעות את יכולתו של בנק ישראל להתמודד עם בועת הנדל"ן ויוקר המחיה.
בנק ישראל אינו יכול להעלות את הריבית (משום שאז יספוג תשלומי ריבית כבדים במק"מים). הריבית הנמוכה מעודדת את הציבור לפנות בעל כרחו להשקיע את כספו בנדל"ן והתוצאה היא עלייה של 50% במחירי הנדל"ן בארץ מאז 2009. השילוב של כסף חדש שנוצר במשק הישראלי כתוצאה מהגדלת יתרות המט"ח בשילוב עם חוסר היכולת של בנק ישראל להעלות את הריבית יוצר מלכוד של עליות מחירים שקשה לראות את סופו.
12. המרוויחים הגדולים מרכישות המט"ח: תאגידים בינלאומיים.המרוויחים הגדולים מן המהלך הזה הם תאגידים בינלאומיים, הנקראים בעיתונות הכלכלית הישראלית "הספקולנטים". אלה מספקים את הדולרים הזולים לבנק ישראל ומקבלים תמורתם שקלים חזקים. המהלך חושף את הכלכלה הישראלית ללחצים וסיכונים מיותרים. גורמים ספקולנטיים אלה, שאין להם כל זיקה לחברה הישראלית, יכולים להשפיע בצורה מסוכנת על המשק הישראלי.
No comments:
Post a Comment