2015-08-09 Additional request for clarification by Director of the Israeli courts regarding fraudulent court rfecords // בקשה להבהרה נוספת לגבי כתבים החשודים כהונאה

2015-08-09 Request for clarifications by Director of the Courts, Judge Michael Spitzer, regarding Judge David Rosen's conduct in the Holyland corruption case - suspected as fraud

בקשה להבהרות מידי השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט, לגבי התנהלותו של השופט דוד רוזן בתיק הולילנד – חשד להונאה.

[עברית להלן]

   

Judge Michael Spitzer, Director of the Courts, Shula Zaken and Ehud Olmert -Defendants in the Holyland corruption scandal, Judge David Rosen. 

____

OccupyTLV, August 9 – Joseph Zernik, PhD, of Human Rights Alert (NGO) filed a request for clarifications with Judge Michael Spitzer, Director of the Administration of Courts, regarding conduct of Judge David Rosen in the Holyland corruption case. The request followed a dubious letter, recently received by Dr Zernik from the Administration of Courts, as a “response” on an “inquiry” that never was...

The letter claims that “post-it decisions” of the Israeli courts cannot be viewed “from computational perspective”, and that the Israeli courts conduct fair process and due service in relationship to Requests to Inspect court records.

The Israeli Supreme Court itself declared the right to inspect court records “a fundamental principle of a democratic regime”, and “a constitutional, supra-statutory right”. However, a survey conducted by Dr Zernik, as part of academic research, shows that the Israeli courts routinely deny public access to court records, particularly in cases, which originate in government corruption.

The request for clarifications, sent today, focuses on one of the worst corruption cases in Israel's history – the Holyland corruption scandal, involving former prime minister Ehud Olmert and his secretary.

The letter, based on detailed analysis of the records in this case, and a series of Requests to Inspect, presents surprising conclusions:

1. Inspection of the records, which are publicly accessible, and the process involved in Requests to Inspect court file generated mounting evidence of perversion, forgery, and/or fraud in the records and process in the Holyland corruption case, which stands in contrast by scope and nature with the records and process in other court files, where Judge David Rosen presided.
2. Detailed inspection of the records would lead a reasonable person to conclude that Judge David Rosen is well-versed in the minutiae of criminal court procedures, but excelled in perverting court records in the Holyland corruption case.
3. The findings in the Holyland case and other cases, pertaining to government corruption, also produce evidence regarding the fundamental fraud in design, implementation and operation of Net-HaMishpat - IT system of the courts - which was established at the cost of NIS hundreds of millions, through a project of national scope, under the authority of senior judicial officers.
4. The findings, outlined here, are the diametrical opposite of media coverage of court process in this case, and Judge David Rosen's conduct.
5. The findings, outlined here, underscore the suspicion of fraud in Attorney Heli Bracha's letter from the Administration of Courts, which makes ludicrous statements regarding the ability to see “post-it decisions” “from computational perspective”, regarding request to inspect process, regarding service of court decisions...

Below is the full letter.

____
​בקשה להבהרות מידי השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט, לגבי התנהלותו של השופט דוד רוזן בתיק הולילנד – חשד להונאה.

  

השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט, אהוד אולמרט ושולה זקן – בין הנאשמים בתיק הולילנד, והשופט דוד רוזן, בית המשפט המחוזי ת"א.

______

מאהל המחאה ת"א, 9 לאוגוסט – דר' יוסף צרניק, Human Rights Alert – NGO - הגיש בקשה להבהרות מידי השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט, לגבי התנהלותו של השופט דוד רוזן בתיק הולילנד. הבקשה נשלחה בעקבות מכתב תמוה, שהתקבל לאחרונה על ידי דר' צרניק מהנהלת בתי המשפט, כ"תשובה" על "פנייה" שמעולם לא הייתה...

המכתב מהנהלת בתי המשפט טוען שאין אפשרות לראות "החלטות בפתקית של בתי המשפט "מבחינה מחשובית", ושבתי המשפט בישראל מנהלים הליכים הוגנים וממציאים את החלטותיהם כדין בנידון בקשות לעיון בתיקים.

בית המשפט העליון עצמו הכריז שהזכות לעיין בתיקים היא "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי" ו"זכות חוקתית על-חוקית". אולם סקר שעורך דר' צרניק, כחלק ממחקר אקדמי, מראה שבתי המשפט בישראל מונעים את גישת הציבור לכתבים באופן שגרתי, במיוחד בתיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון.

הבקשה להבהרות, שנשלחה לשופט מיכאל שפיצר היום, מתמקדת בתיק הולילנד – אחת מפרשיות השחיתות החמורות בתולדות מדינת ישראל – בה היו מעורבים ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ומזכירתו שולה זקן.

המכתב, המבוסס על ניתוח מפורט של הכתבים בתיק זה וסדרות בקשות לעיון, מציג מסקנות מפתיעות:

1. בדיקת הכתבים הנגישים לציבור והליכי הבקשות לעיון בתיקים מעלים אוסף ראיות לשיבוש, זיוף, ו/או הונאה בכתבים ובהליכים בתיק פרשת הולילנד על ידי השופט דוד רוזן, החריגים בהיקפם ובטיבם בהשוואה לתיקים פליליים אחרים אותם ניהל השופט רוזן.

2. בדיקה מפורטת של הכתבים תוביל כל בר-דעת למסקנה שהשופט דוד רוזן בקי ברזי סדר הדין הפלילי, אך השכיל להנפיק כתבי בית דין משובשים להפליא.

3.  הממצאים בתיק הולילנד ובתיקים אחרים של הליכים פליליים, הקשורים לשחיתות רשויות השלטון, מצביעים על ההונאה הבסיסית בפיתוחה, הטמעתה, והפעלתה של מערכת נט המשפט. מערכת מידע זאת הוקמה בעלות של מאות מליוני ש"ח, כפרויקט בהיקף לאומי, שנמשך שנים, והתנהל תחת סמכותם של שופטים בכירים, ובפרט – תחת סמכותה של הנהלת בתי המשפט.

4. הממצאים המתוארים כאן עומדים בסתירה מוחלטת לעומת הסיקור התקשורתי של ההליכים בתיק זה ושל התנהלותו של השופט דוד רוזן.

5.  הממצאים המתוארים כאן מחזקים את החשד להונאה במכתביה של עו"ד חלי ברכה מהנהלת בתי המשפט, המעלים טענות מופרכות לגבי האפשרות לראות החלטות בפתקית "מבחינה מחשובית", ולגבי ניהול הוגן של הליכי בקשות לעיון, והמצאת החלטות "כעניין שבשגרה" על ידי בתי המשפט בישראל היום...

המכתב במלואו להלן.

_____

[עברית להלן]

August 9, 2015

Judge Michael Spitzer

Director, Administration of Courts

By email

RE: Request for clarifications regarding letters from your office, suspected fraud, and suspected perversions, forgery and/or fraud by Judge David Rosen in the Holyland corruption scandal court file.

Your response within 45 days is kindly requested.

Dear Judge Spitzer:

Please accept instant letter as continuation of my previous letter, [¹] which asks for clarifications, pertaining to letters by Attorney Heli Bracha (whose position remains unknown) of the Administration of Courts, which states that there is no way to see “post-it decisions” “from computational perspective”, and also states that the Israeli courts conduct fair process and fair service of their decisions in requests to inspect court records “as a routine matter”.

As stated in my previous letter, Attorney Bracha's letters are suspected fraud, which intends to unlawfully deprive the public's right to inspect court decisions, which are not lawfully prohibited from publication. Attorney Bracha's letters should also be seen as an attempt to cover up the fundamental lack of integrity in the design, implementation and operation of Net-HaMishpat. Net-HaMishpat, IT system of the district and magistrate courts was developed and implemented over the past decade at the cost of NIS hundreds of millions.

Attached please find evidence from Net-HaMishpat record in State of Israel v Zerni et al (10291-01-12) [²] – the Holyland corruption scandal – which refutes Bracha's statements. There is no doubt that the case hold the highest public policy significance relative to public trust in the judicial system in particular, and in government authorities in general. The evidence, provided herein, includes but is not limited to: Maintenance of double-books for dockets, failure to register the entry of judgments, a “post-it decision” as part of a “Levy Decree”, where perversion, forgery and/or fraud are suspected, and refusal of the courts to duly serve duly executed court record on requests to inspect court files.

There is no doubt that Attorney Bracha's letters and your responses would become important input in the ongoing academic research regarding integrity, or lack thereof of IT systems and the courts in the State of Israel.

Truly,

Joseph Zernik, PhD

Human Rights Alert (NGO)

OccupyTLV

CC:

Activists, Israeli civil society organizations, scholars in Israel and abroad, Israeli elected and government officials.

_______

1] 2015-08-04 Request for response by Director of the Courts Judge Michael Spitzer on letters by Attorney Bracha of his office – suspected fraud //

בקשה לתגובת השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט, על מכתביה של עו"ד ברכה ממשרדו - החשודים כהונאה

https://www.scribd.com/doc/273499964/

2] 2015-03-01 State of Israel v Zerni (10291-01-12) in the Tel-Aviv District Court: Holyland corruption scandal, former PM Olmert, and Judge Rosen: Net-HaMishpat records – public access, remote terminal //

מדינת ישראל נ צרני (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א: פרשת הולילנד, ראש הממשלה לשעבר אולמרט, והשופט דוד רוזן: כתבים בתיק מנט המשפט – מסוף מרוחק, גישת הציבור

https://www.scribd.com/doc/257431369/

Evidence of perversion of records and process by Judge David Rosen in State of Israel v Zerni (10291-01-12) in the Tel-Aviv District Court – the Holyland corruption scandal.

The core of the Holyland corruption scandal is the offering of bribes by interested parties, and the taking of bribes by government officials, including former prime minister Ehud Olmert and his secretary Shula Zaken.  There is no doubt that the case hold historic and public policy significance of the highest degree relative to public trust in the judicial system in particular, and in government authorities in general.  According to media reports, Olmert and Zaken were convicted by Judge David Rosen of the Tel-Aviv District Court and sentenced to prison terms.  Zaken served her prison term, while Olmert, according to media reports, is still engaged today (August 2015) in an appeal process in the Supreme Court.

The Tel-Aviv District Court has been administered by Net-HaMishpat IT system for over 5 years.  The system was developed and implemented by the Administration of Courts at the cost of NIS hundreds of millions, under the authority of senior judges.  The records presented herein, all originate in Net-HaMishpat.

a. Maintenance of double-books for decision dockets in Net-HaMishpat

a)

b)

Figure 1. State of Israel v Zerni et al (10291-01-12) in the Tel-Aviv District Court, decisions dockets in an unsealed file - “Open to the Public”: a) Public access system – the docket, as seen in Net-HaMishpat on April 6, 2015, holds 63 decisions.  b) Office of the Clerk system – the docket, as seen in Net-HaMishpat on March 22, 2015 holds 523 decisions.  Neither docket holds duly executed verdicts and sentencing records for Defendants Olmert and Zaken, in contrast with other Defendants in the same court file, and in contrast with Defendants in other criminal court files presided by Judge David Rosen.

____

Inspection discovered that while the docket in the Office of the Clerk system held 523 decisions, the docket in the public access system held only 63 decisions in the same court file.  There is no doubt that the maintenance of double-books for dockets would be deemed by outside observers a cardinal sign of lack of integrity in the conduct of this court file, and a fundamental deficiency in integrity of Net-HaMishpat system.  Moreover, the maintenance of double-books would raise concerns regarding competence of the Office of the Clerk and the Tel-Aviv District Court.

The law of the State of Israel regarding inspection of court decisions is clear:

• Regulations of the Courts – Inspection of Court Files (2003), Article 2(b) states: “Every person is permitted to inspect decisions, which are not prohibited for publication by law”.

• Judgment in petition The Association for Civil Rights in Israel v Minister of Justice (High Court of Justice  5917/97) declares that public access to court records is “a fundamental principle in a democratic regime” and “a constitutional, supra-statutory right”.  The same Judgment also clarified the expectation, that with implementation of Net-HaMishpat (IT system of the courts), decisions and judgments would be “open for inspection by every person on an ongoing basis, pursuant to the limits in the law”. [underline added -jz]

• The right to inspect court decisions is also founded in the Universal Declaration of Human Rights, Article 10, which establishes the right for “fair, public hearing”.

Therefore, the maintenance of double-books for “Decisions Dockets” would be deemed, no doubt, as conduct, which is intended to unlawfully deny ongoing public access to court decisions.

Inspection of various court files indicates that judges decide on an arbitrary and capricious basis, which decisions to permit public access to, with no lawful publication prohibition.  However, the “post-it decisions”, as a class, are those that public access is most often unlawfully denied to. Moreover, as demonstrated in Figures 3,4, and 7, below, the “post-it decisions” are also striking in their invalidity – they show no signature of any type. In addition, as demonstrated in those figures, the “post-it decisions” are also striking in their dubious content.

Such combination must raise concern that the “post-it decisions” were created from the start, and are routinely employed as an instrument for perverting court process.

b. Failure to register the entry of judgments, and conduct of an appeal in the Supreme Court from unentered judgments.

Figure 2. State of Israel v Zerni et al (10291-01-12) in the Tel-Aviv District Court, “Judgments” tab in an unsealed court file - “Open to the Public”: The lists in both the public access system and Office of the Clerk system in Net-HaMishpat fail to show duly executed verdict and sentencing records, pertaining to Defendants Olmert and Zaken, in contrast with other Defendants in the same court file, and in contrast with Defendants in other court files, where Judge David Rosen presided.  The list in the “Judgments” tab include three records:

a)  May 13, 2014 “Instruction for the Supervisor of Community Service in the Prison Service to file an Opinion – Avraham Feiner”, by Judge David Rosen – an unsigned sentencing record, pertaining to most Defendants in this court file.

b) June 9, 2014 “Instruction for the Supervisor of Community Service in the Prison Service to file an Updated Opinion - Feiner”, by Judge David Rosen – sentencing record, pertaining to Defendant Avraham Feiner.

c) June 19, 2014 “Sentencing dated June 19, 2014, rendered by David Rosen”, by Judge David Rosen – sentencing record, pertaining to Defendant Uri Lupolianki.

____

Inspection shows that no duly executed judgment records were entered in Net-HaMishpat system (either the public access system or the Office of the Clerk system) for defendants Olmert and Zaken.

Valid, public registration of judgments is considered one of the fundamental “Books of Court” in any competent court, and is one of the fundamental duties of the Office of the Clerk.  The failure to register the entry of judgments, moreover, the conduct of an appeal in the Supreme Court from an unentered judgment, must raise serious concerns regarding integrity of the Tel-Aviv District Court and beyond.

Figure 3. State of Israel v Zerni et al (10291-01-12) in the Tel-Aviv District Court,  March 18, 2015 “Post-it Decision” by Judge David Rosen, on Request to Inspect duly executed judgment records, pertaining to Defendants Olmert and Zaken.  The Decision, which is unsigned and unauthenticated, was initially hidden from the Requester by failing to register it in the publicly accessible “Decisions Docket”  and failing to duly serve it on the Requester.  Even after repeat “Requests for “Due Process”, the decision was never duly served on the Requester.  The Decision says: “The court file, where inspection is requested, is physically located in the Supreme Court, due to the appeal process, originating in the Judgment. Therefore, it is impossible to grant the Request”.

_____

In an effort to ascertain the existence, or lack thereof, and registration of entry of judgments, pertaining to Defendants Olmert and Zaken, request was filed to inspect such records.  Judge David Rosen's March 18, 2015 Decision confirmed that no judgments pertaining to Olmert and Zaken were entered in Net-HaMishpat.  The explanation provided for denial of the Request to Inspect was that the records were “physically” transferred to the Supreme Court. Such claim,  in a Court, which has been electronically administered for over 5 years, is entirely unreasonable. 

Moreover,  Judge Rosen's Decision is unsigned and unauthenticated, and Judge Rosen refused to provide a signed and authenticated copy of the March 18, 2015 decision.  The March 18 Decision record, as is, wouldn't be deemed a valid court record by any reasonable person.

Furthermore, it should be noted that the March 18 Decision was initially hidden from the Requester, by failing to register it in the public access system and by failing to serve it on the Requester.  Even after repeat “Requests for Due Process” no valid, signed and authenticated copy of the Decision was ever duly served on the Requester.

At the same time, it should be noted that the Administration of Courts distributed to media an electronic “judgment” for Defendant Olmert in the internet site of the Spokesman of the Administration of Courts. [1]

Media on their part, reported such “judgment”, without alerting the public that is fails to appear in the corresponding electronic court file.

c. July 28, 2014 “Post-it Decision” and “Criminal Levy Decree” by Judge David Rosen, pertaining to Defendant Shula Zaken – suspected fraud.

The two-page Criminal Levy Decree was registered in the Decisions Docket in the public access system in Net-HaMishpat as “Form 13-Shulamit Zaken, July 28, 2014 David Rosen”.

The core of the record is a “post-it decision” by Judge David Rosen.  The mere existence of the record in the public access system in Net-HaMishpat refutes the claim that there is no way to see “post-it decisions” from “computational perspective”.

a) Page No 1

b) Page No 2.

Figure 4. State of Israel v Zerni et al (10291-01-12) in the Tel-Aviv District Court - “Criminal Levy Decree” a two-page record by Judge David Rosen, pertaining to Defendant Shula Zaken in the Holyland file, suspected as perversion, forgery and/or fraud.

____

The “Criminal Levy Decree”, pertaining to Defendant 9 (Zaken), was rendered in response to request by the State Prosecution, Tel-Aviv District, Tax and Economy Division, pursuant to “Levy Order in the Sentencing record”.  The record is comprised of two pages:

• Page No. 1 is “Notice to the General Conservator regarding Levy Decree” - which is a paper form, which was completed by hand-writing, affixed with a “wet” stamp, and then scanned.  The “Notice” serves as an additional authentication of the Decree, prescribed by law.
• Page No. 2 is the core of the record – July 17, 2014 “Post-it Decision”by Judge David Rosen, which appears at the top of the page.  The “Post-it Decision” is an electronic record, a rectangular text frame, which was superimposed on another electronic record, which is the scanned July 17, 2014 State Prosecution Request.

Another component on the same page is the authentication “True Copy of the Original” at the top of the page, which was generated as a “wet” stamp with “wet” hand-written date and signature, which were executed on a printout of the page prior to its final scanning.

Combined, the record was supposed to include three-step verification: Judge's signature on the Decree, authentication of the Decree, “True Copy of the Original”, by the Chief Clerk,  and signature by the Magistrate of the Court on the “Notice to the General Conservator”. 

In fact, none of these verification exists on this record.  In addition, its content is false, as detailed below.

Request by the State Prosecution (Page 2)

The July 17, 2014 Request by the State Prosecution is based on:

• April 31, 2014 “Verdict”, “wherein the Defendant was convicted” of taking bribes and money laundering.

There are no 31 days in the month of April, and there is no April 31, 2014 “Verdict” record among the records in this court file in Net-HaMishpat. (Conviction of Defendant 9 appears in a perverted, unsigned, March 31, 2014 record).  Judge David Rosen also clarified in his March 18, 2015 “Post-it Decision” in response on Dr Joseph Zernik's request to inspect, that no verdict record, pertaining to Defendant Zaken, had been registered in the electronic file in Net-HaMishpat.

• May 15, 2015 “Sentence”, “wherein the Hon Court approved the plea bargain agreement signed between the Prosecution and the Defendant.  The Judgment in the matter of the Defendant became unappealable.”  Such record also fails to appear among the records in Net-HaMishpat, and regarding such records Judge Rosen also explained that it does not exist in the electronic file.  However, the reading of the Sentence in open court was widely reported by media.  May 15, 2015 Protocol pages (9351-9396) were also published by “Haaretz” daily, but the Protocol, which was published by “Haaretz” ends with a Decision, which says: “Decision will be rendered later today.” [2]

“Post-it Decision” by Judge David Rosen (Page 2)

The July 17, 2014 “Post-it Decision”, was superimposed on the State Prosecution Request.  The “Post-it Decision” says: “Decree granted as requested”.  The “Post-it Decision”, which purportedly produced the “Levy Decree”, is unsigned.

Authentication “True Copy of the Original” (Page 2)

The Decree was purportedly authenticated on July 28, 2014, “True Copy of the Original”, by the hand-signature of “Shatz”, or “Selly” (illegible), with neither name, nor title of the signer on the stamp, and no stamp number.  Such authentication should have been lawfully been signed by the Chief Clerk of the Tel-Aviv District Court, or the Magistrate of the Court.  Shatz, or Shelly wasn't the name of the Chief Clerk, or the Magistrate on that date.

Forgery of the authentication, “True Copy of the Original”, by persons, who are not lawfully authorized to sign such authentication, is a common phenomenon in the Israeli courts today,  from the magistrate courts to the Supreme Court.  Such forgeries have been documented numerous times in recent years, through requests, pursuant to the Freedom of Information Act on the Administration of Courts, to ascertain the names and authority of the persons, who signed the purported authentication on various court records in the various courts.

Such forgeries also stand contrary to the Hague Apostille Convention (1961), to which Israel is a party.

“Notice of Levy Decree” (Page 1)

The “Notice of Levy Decree”, prescribed by law, provides additional authentication of the Levy Decree.  The form is dated July 28, 2014.  On the form, signature of the Magistrate of the Tel-Aviv District Court is required.  However, the form is not signed at all. Instead of the Magistrate's signature, Judge David Rosen's stamp was affixed, upside down.

The entire Levy Decree

The entire court record shows no signature by any person, who is identified as an officer of the Tel-Aviv District Court by name and title.  No reasonable person would consider such record a valid and effectual, enforceable court record.

d. General perversion of the records, which appear in the public access “Decisions Docket”

The majority of the records, which appear in the public access system “Decisions Docket” are not signed at all.

Such records can be generally divided into three types:

a) Records, which were generated and registered as electronic records – some of these records show no signature at all, and others show various signature types, as detailed below.  However, in no case does any such record show a secure, certified signature, complying with the Israeli Electronic Signature Act.

b) Records, which were generated as paper records, then scanned and registered as electronic records – some of these records show scanned hand-signatures.

c)     Records, which were generated through a combined process, and finally registered as electronic records – the July 28, 2014 “Criminal Levy Decree” and “Post-it Decision” (c, above), are examples of such record.

Records, which were generated and registered as electronic records

Such records, as a rule, are not the original electronic record, but the products of a rendering process.  To the degree that any of these records were originally signed by an electronic signature, it cannot be determined by the rendering products, which appear in the public access system in Net-HaMishpat.  Some of these records who no signature at all (Example c.)  Others show graphic image of signatures, which were apparently generated, using two different electronic procedures (Examples a., b. and a.+b.).  Therefore, concern must be raised that the original electronic records were also generated, using two electronic procedures, and it is doubted that both processes were valid electronic signature process, if any.

Sample a. Signature box of Judge David Rosen on February 2, 2012 Decision – a graphic image.  There is no way to ascertain a valid secure, certified electronic signature in such electronic record.

Sample b. Signature box of Judge David Rosen on June 9, 2014 Decision, titled “Sentencing of Defendant 11” (Feiner), which was entered in the “Decisions Docket” as “Instruction for the Prison Service Supervisor  to file an updated opinion, in re; Avraham Feiner”. The signature box says, “Rendered today, June 9, 2014, in the absence of the parties.”  The signature is a graphic image.  There is no way to ascertain a valid secure, certified electronic signature in such electronic record.

Sample a+b. Signature box of Judge David Rosen on a March 8, 2012 Decision – showing double signature.  The differences between the two elements: Type a, on the right, includes the text “David Rosen, Judge” in san serif font, while Type b, on the left, shows the same text in serif font.  Additionally, Type a increases the distance between the numbered lines, while in Type b, if does not do that.  There is no way to identify a valid, secure, certified electronic signature in this record. a graphic image.  There is no way to ascertain a valid secure, certified electronic signature in such electronic record.

Sample c. Signature box with no name and no signature, on a May 13, 2014 Decision by Judge David Rosen, titled: “Sentencing of Defendants 1,2,5,7,8,10,12,14,15,16”, which was entered as “Instruction for the Prison Service Supervisor to file an Opinion regarding Avraham Feiner”.  The signature box says: “Rendered today, May 13, 2014, in the absence of the parties. Signature [sic, with neither name, nor signature -jz]

____

Records, which were generated as paper records, then scanned and registered as electronic records

The record, shown in Example d., is apparently a paper record, on which Judge David Rosen affixed his personal stamp and his hand-signature.  Thereafter, the record was scanned and registered in Net-HaMishpat as an electronic records.

Sample d. Hand written decision, which says: “Decision, October 10, 2013, Decree granted as requested”, with a “wet” hand signature of Judge David Rosen, accompanied by his stamp (No 1), on a scanned paper document.

____

Records, which were generated through a combined process, and finally registered as electronic records.

Such records show particularly serious perversions, and are suspected as true fraud.

The record in Example e., was registered as “Complete Verdict”.  The record was originally generated as an electronic record, and there is no reasonable explanation, why it was printed out, then scanned, generating a truncated, amateurish copy of the original, which was finally registered as an electronic record.  The final record is missing the final pages, including the signature page.

The record, which appears in Example f., was registered as “Form 13, Shulamit Zaken”, and is the “Criminal Levy Decree”, which is described in detail in c), above.  The perversion in this record is systematic to the degree that a reasonable person would come to the conclusion that it is a fraudulent court record.

Sample e. The final page of a 685 page record, dated March 31, 2014, which was entered in the “Decisions Docket” as “Complete Verdict”, but fails to appear under the “Judgments” tab.  The record is truncated, is unsigned, and show no signature box at all at its end.  It is obvious that the record, as it appears in Net-HaMishpat was generated through a process (including amateurish scanning), which is different from that which was used to generate most of the other electronic records in this court file.

Sample f. July 17, 2014 “Post-it Decision”, which says: “Decree granted as requested”, with no visible signature at all.  The decision itself was not registered under the “Decisions Docket” in the public access system.  However, the decision appears on a record, which was registered on July 28, 2014, as “Form 13, Shulamit Zaken”, and is an electronic record, which was generated through scanning the paper record of the electronic record of the “Post-it Decision”.

Figure 6.  State of Israel v Zerni et al (10291-01-12) in the Tel-Aviv District Court - Samples a.-f. – various types of signatures, which appear on records, found under the “Decisions Docket” in the public access system.

_____

As stated above, most of the records, which appear in the “Decisions Docket” in the public access system, show no signature whatsoever, and some are perverted in a manner that is suspected as real fraud.

It should also be noted, that the decision records in Net-HaMishpat are not numbered, which facilitates the display of different dockets in the public access system and the Office of the Clerk system.

Also striking is the lack of any sign of involvement of the Office of the Clerk in the registration of the decisions and judgments.  The only exception to this rule is the “Criminal Levy Decree”, described in detail in c), above.  That record shows the authentication, “True Copy of the Original”.  However, that authentication should be deemed a forgery.

Examination of the records in the public access system in this court file must raise serious concerns regarding the integrity and validity of Net-HaMishpat as an IT system for any court records.

Such state of affairs, where the publicly accessible records are mostly invalid records, voids the public right to access court records, even regarding the minority of records, which were made accessible to the public in this court file.

e. Failure to duly serve court decisions

Judge David Rosen's dubious March 18, 2015 “Post-it Decision” in response to the Request to Inspect duly executed judgment records, pertaining to Defendants Olmert and Zaken, is shown in Figure 3, above.  The “Post-it Decision” wasn't duly served on the Requester when it was registered in Net-HaMishpt.  Moreover, it was hidden from the Requester, sicne it fails to appear in the public access system.  The Decision came to the Requester's attention only after he filed a “Request for Due Process”, [3] but it was never duly served on the Requester.

Judge David Rosen's conduct in this respect is not unusual.  Similar conduct was documented in other court files by other judges in the Tel-Aviv District Court, and likewise, in other Israeli courts.

The most striking example in this respect is conduct of Judge Hagai Brenner of the Tel-Aviv District Court in the case of Moshe Silman v Social Security. The late Moshe Silman was a social protest activist, who self-immolated.  In the opening lines of his last letter, he wrote: “The Tel-Aviv District Court, Magistrate Hagai Brenner, obstructed my access to justice, perverted court process with impunity.”  Inspection of the court files pertaining to Moshe Silman shows that he was accurate in his statements.  Moreover, Judge Hagai Brenner issued a full series of “post-it decisions”, pertaining to requests to inspect the court file, which were never served on the Requester, and which were hidden from the Requester, even after repeat Requests for Due Process. [4]

Figure 7.  State of Israel v Pinto (43357-09-14) in the Tel-Aviv District Court – Judge Oded Mudrik's Decision on Request No 30 – for due service of duly executed decision on Request to Inspect the court file. The Decision says: “My decisions are rendered in the shape and manner in which I believe that I am permitted to employ...”  The Decision was received by fax transmission from an unidentified fax machine, the Decision is unsigned, and it arrived with no accompanying letter from the Office of the Clerk.

____

Another striking example in this respect, is Judge Oded Mudrik's May 18, 2015 Post-it Decision (Figure 7) in State of Israel v Pinto, also in the Tel-Aviv District Court.  The Post-it Decision also originates in a Request to Inspect, and the court file also originates in one of the worst corruption scandals in the history of the State of Israel. 

Judge Oded Mudrik also denied acces to the court file under unreasonable pretenses.  Judge Mudrik also refused to serve a signed and authenticated decision on the Request to Inspect.

Any reasonable person, who would read the chapter on “Service of Records” in late Chief Justice Yoel Susman's book “Civil Court Procedures”, would conclude that the transmission by fax from an unidentified fax machine of an unsigned, unauthenticated record, cannot possibly deemed lawful service of valid court decision.

Judge Mudrik's response on repeat Requests for Due Process and Due Service: “My decisions are rendered in the shape and manner in which I believe that I am permitted to employ...” - also unsigned, unauthenticated, and never duly served...

Such decision by Judge Mudrik reflects the prevailing belief of Israeli judges today – that they are permitted to pervert court records and court process, and such conduct does not amount to criminality.  Such belief, and the refusal of the courts to duly serve duly signed and authenticated decision records are the routine today in all courts in Israel, from the labor courts, through the magistrate courts and the district courts to the Supreme Court.

There is no doubt that such conduct would be deemed violation of the fundamentals of Due Process, and evidence of fundamental lack of integrity in the Israeli courts.

f. Perversion of records in the Holyland case stand contrary to Judge David Rosen's conduct in other criminal cases

Inspection of the publicly accessible records in Net-HaMishpat in various other criminal court files, where Judge David Rosen presided, indicates that his conduct in the Holyland case was unusual in the scope of perversion, forgery and/or fraud in court records.

g. Others were partners in the perversion of records in the Holyland case

Inspection of the court records in the Holyland case would lead a reasonable person to conclude that the perversion of the records in this case could not have been perpetrated by Judge David Rosen alone, absent collusion by others, including – court personnel, the prosecution, and the Public Defender's office.

h. Similar perversion is found in other cases, which originate in government corruption.

The perversion of records by Judge David Rosen in the Holyland corruption case are not unique.  Similar perversions have been discovered in other cases, which originate in government corruption scandals.  Combined, the initial findings of the survey, now underway, indicate that the courts, judges and attorneys are a central partners in corruption of government in Israel today.

i. Lack of integrity in design, implementation and operation of Net-HaMishpat IT system

The findings, detailed herein, pertaining to the records and registrations in the Holyland corruption case, demonstrate the fundamental lack of integrity in design of Net-HaMishpat system, and its operation for the perversion of court records and court process.

j. Competence, or lack thereof, of the Office of the Clerk and the Tel-Aviv District Court

The findings, detailed above, must raise serious concerns regarding  competency of the Office of the Clerk in the Tel-Aviv District Court.  It should also be noted in this respect that in any court in Israel, where the appointment of the “Chief Clerk” was inspected, from the Tel-Aviv Regional Labor court to the Supreme Court – it was discovered that the “Chief Clerk” holds no valid appointment record at all.

There is no doubt, that a court, where a person with no lawful appointment routinely appears as “Chief Clerk” would be deemed an incompetent court.

k.  Media collude with the judges in reporting from the courts on cases pertaining to government corruption

It is entirely unreasonable that experience legal correspondents are unaware of the serious perversion of court records and court process in the cases, related to government corruption.  However, Israeli media fail to report on such perversions.  Moreover, legal correspondents report to the public, based on records that are not found in the court files, but instead are distributed to media by the Spokesman of the Administration of Courts (e.g., the Olmert Judgment records in the Holyland corruption case, described above).

Even after journalists are noticed of such discrepancies in their reporting, they fail to correct them.

Such circumstances are not unusual.  United Nations reports, regarding “Strengthening Judicial Integrity against Corruption” note that in nations, where the judges are corrupt, media usually collude with them.

l. What is the purpose of the perversions in the Holyland corruption case?

At this stage it is impossible to clearly state, what the purpose is of the perversions in the Holyland corruption case, since access to most records in this case is still denied.  However, it is likely that the purpose was two-fold: On the one hand – hide from the public the true scope of the corruption in which the case originated, and on the other hand – discriminate among the Defendants in the case.

Summary

1. Inspection of the records, which are publicly accessible, and the process involved in Requests to Inspect court file generated mounting evidence of perversion, forgery, and/or fraud in the records and process in the Holyland corruption case, which stands in contrast by scope and nature with the records and process in other court files, where Judge David Rosen presided.

2. Detailed inspection of the records would lead a reasonable person to conclude that Judge David Rosen is well-versed in the minutiae of criminal court procedures, but excelled in perverting court records in the Holyland corruption case.

3. The findings in the Holyland case and other cases, pertaining to government corruption, also produce evidence regarding the fundamental fraud in design, implementation and operation of Net-HaMishpat - IT system of the courts - which was established at the cost of NIS hundreds of millions, through a project of national scope, under the authority of senior judicial officers. 

4. The findings, outlined here, are the diametrical opposite of media coverage of court process in this case, and Judge David Rosen's conduct.

5. The findings, outlined here, underscore the suspicion of fraud in Attorney Heli Bracha's letter from the Administration of Courts, which makes ludicrous statements regarding the ability to see “post-it decisions” “from computational perspective”, regarding request to inspect process, regarding service of court decisions...

_______

ףש
9 לאוגוסט, 2015

השופט מיכאל שפיצר
מנהל בתי המשפט
בדוא"ל:

הנידון: בקשה להבהרות בעניין מכתבים ממשרדך החשודים כהונאה, וחשד לשיבושים, זיופים, ו/או הונאה על ידי השופט דוד רוזן בתיק הולילנד

הריני מבקש את תגובתך בתוך 45 יום.

לכבוד השופט מיכאל שפיצר,
אנא קבל מכתבי זה בהמשך למכתבי הקודם, [1] המבקש הבהרות בנוגע למכתבה של עו"ד חלי ברכה (שתפקידה נותר בגדר תעלומה) מהנהלת בתי המשפט, האומר שאין אפשרות לראות החלטות בפתקית “מבחינה מחשובית", וכן אומר שבתי המשפט מקיימים "כעניין שבשגרה" הליך תקין והמצאה תקינה של החלטותיהם בעניין בקשות לעיון בכתבים.
כפי שציינתי במכתבי הקודם, מכתבים אלה חשודים כהונאה, שנועדה לשלול שלא כחוק את זכות הציבור לעיין בהחלטות בתי המשפט שאינן אסורות בפרסום כחוק. יש לראות במכתבים אלה גם ניסיון לחפות על חוסר היושרה הבסיסי בתכנונה, הטמעתה, והפעלתה של מערכת נט המשפט. מערכת מידע זאת, הותקנה בבתי המשפט השלום והמחוזיים בעשור האחרון על ידי הנהלת בתי המשפט בעלות של מאות מליוני ש"ח.
להלן מובאים ממצאים מנט המשפט בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) - פרשת הולילנד – [2] בכדי להפריך את אמירותיה של עו”ד ברכה. אין ספק שזהו תיק שחשיבותו הציבורית גדולה מעין כמוה לאימון הציבור במערכת המשפט בפרט, וברשויות הממשל בכלל.  הממצאים בתיק זה מראים בין השאר: ניהול ספרים כפולים ברשימת “החלטות בתיק”, אי רישום פסקי דין, "החלטה בפתקית" כחלק מ"צו חילוט פלילי" החשוד כשיבוש, זיוף, ו/או הונאה, שיבוש כללי של הכתבים, וסירוב להמציא כדין החלטות עשויות כדין בעניין בקשות לעיון בתיק.
אין ספק שמכתביה של עו"ד חלי ברכה ותגובותיך יהיו חלק חשוב מהמחקר האקדמי לגבי ויושרתם, או אי יושרתם של מערכות המידע ובתי המשפט בישראל.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
מאהל המחאה ת"א
העתקים:
פעילים, עמותות, מומחים אקדמאים, נבחרי ציבור ופקידי ממשלה.
_____

ראיות לשיבוש הכתבים וההליכים על ידי השופט דוד רוזן בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח'   (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת”א – חשד להונאה רבתי בניהול ההליכים בפרשת הולילנד
פרשת הולילנד בעיקרה היא מתן שוחד על ידי בעלי עניין, וקבלתו על ידי פקידי ממשלה, ביניהם  - ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט ומזכירתו שולה זקן.  אין ספק שפרשה זאת היא בעלת חשיבות היסטורית וציבורית גבוהה לגבי אימון הציבור במערכת המשפט בפרט, ורשויות הממשל בכלל. על פי דיווחי התקשורת הורשעו אולמרט וזקן על ידי השופט דוד רוזן על קבלת שוחד, ונגזר דינם למאסר.  שולה זקן אף ריצתה את עונש מאסרה, בעוד שעל פי דיווחי התקשורת עומד ותלוי היום (אוגוסט 2015) ערעורו של אולמרט על פסק הדין בבית המשפט העליון.
בית המשפט המחוזי ת"א מתנהל על ידי מערכת המידע "נט המשפט" כבר יותר מחמש שנים. מערכת זאת הוקמה על ידי הנהלת בתי המשפט בעלות של מאות מליוני ש"ח, תחת סמכותם של שופטים בכירים. הכתבים להלן כולם כתבים שמקורם בנט המשפט.
הממצאים להלן מצביעים על שיבוש שיטתי של הכתבים, וייראו קרוב לוודאי כראיות להונאה בניהול ההליכים בתיק זה.  מממצאים אלה יעלו קרוב לוודאי חששות חמורים לגבי כשירות המזכירות ובית המשפט המחוזי ת"א בכללו.
כיוון שהגישה לרוב הכתבים בתיק זה נמנעת עד עתה, קשה לומר בוודאות מה הייתה מטרת שיבושים אלה, אך קרוב לוודאי שמטרתם כפולה: למנוע מן הציבור מידע לגבי ממדי השחיתות בפרשת הולילנד מחד, ומאידך – להפלות בין הנאשמים.

א. ניהול ספרים כפולים לרשימת "החלטות בתיק" בנט המשפט


א)


ב)
תמונה מס' 1. מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א, כרטיסיית "החלטות בתיק" בתיק שאינו חסוי - “פתוח לציבור”: א) גישת הציבור - הרשימה, כפי שהיא נראית בנט המשפט ממסוף מרוחק לגישת הציבור ביום 6 לאפריל, 2015, כוללת 63 החלטות בלבד. ב) גישת המזכירות - הרשימה, כפי שהיא נראית בנט המשפט ממסוף מזכירות ביום ה-22 למרץ, 2015, כוללת 523 החלטות. שתי הרשימות אינן כוללות כתבים עשויים כדין של הכרעת דין וגזר דין של הנאשמים אהוד אולמרט ושולה זקן, בניגוד לנאשמים אחרים בתיק זה, ובניגוד לנאשמים בתיקים אחרים בהם דן השופט דוד רוזן.
____
הבדיקה מעלה שבזמן שמערכת גישת מזכירות הראתה 523 החלטות בתיק זה, מערכת גישת הציבור הראתה רק 63 החלטות בתיק.  אין ספק שניהול ספרים כפולים לגבי רשימת החלטות בתיק (docket)  ייחשב על ידי משקיפים לסימן מובהק של חוסר יושרה בניהול תיק זה, ולכשל בסיסי ביושרת מערכת נט המשפט. יתרה מכך, ניהול ספרים כפולים יעלה חששות לגבי כשירות מזכירות בית המשפט המחוזי ת"א ובית המשפט כולו.
החוק בישראל בעניין זכות העיון בהחלטות בתי המשפט ברור:
תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), סעיף 2 (ב) אומר: "כל אדם ראשי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.”  
פסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97) הכריז שגישת הציבור לעיון בכתבי בתי המשפט היא "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי" ו"זכות חוקתית על-חוקית". אותו פסק דין גם מבהיר שהציפייה הייתה שעם התקנת נט המשפט, יהיו פסקי הדין והחלטות בתי המשפט "פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף בכפוף למגבלות הדין". [קו תחתון הוסף - יצ]
זכות העיון בהחלטות בתי המשפט גם נובעת מההצהרה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיף 10, הקובעת את הזכות ל”שימוע הוגן ופומבי”.
    לפיכך, ניהול הספרים הכפולים לגבי כרטיסיית "החלטות בתיק" ייחשב ללא כל ספק להתנהלות שמטרתה למנוע מן הציבור את הגישה השוטפת לעיון בהחלטות בתי המשפט.
העיון בתיקים השונים מראה שהשופטים מחליטים באופן שרירותי וגחמני באלה החלטות לאפשר את גישת הציבור, ללא איסור פרסום כדין.  אולם ההחלטות בפתקית, כקבוצה, הן אלה לגביהן מניעת גישת הציבור היא הבולטת ביותר.  יתרה מזאת, כפי שמודגם בתמונות מספר 3,4,7, להלן, ההחלטות בפתקית גם בולטות באי תקינותן – אינן מראות כל חתימה מסוג כלשהו.  בנוסף, כמודגם בתמונות הנ"ל, ההחלטות בפתקית גם בולטות בתוכנן התמוה.
שילוב זה חייב להעלות חששות שההחלטות בפתקית נועדו מתחילתן, ומשמשות בשגרה ככלי מרכזי לשיבוש הליכים.

ב. אי רישום פסקי דין, וניהול ערעור בבית המשפט העליון מפסקי דין שלא נרשמו


תמונה מס' 2. מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א, רשימת "פסקי דין" בתיק שאינו חסוי - “פתוח לציבור”: הרשימות במערכת גישת הציבור ובמערכת גישת המזכירות בנט המשפט אינן כוללות כתבים עשויים כדין של הכרעת דין וגזר דין של הנאשמים אהוד אולמרט ושולה זקן, בניגוד לנאשמים אחרים בתיק זה, ובניגוד לנאשמים בתיקים אחרים בהם דן השופט דוד רוזן. הרשימות תחת "פסקי דין" בתיק זה כוללות שלשה כתבים:
א) 13/5/2014 "הוראה לממונה על עבודות שירות בשירות בתי הסוהר להגיש חו"ד – פיינר אברהם", מאת השופט דוד רוזן – כתב גזר דין שאינו חתום לגבי רוב הנאשמים בתיק זה.
ב) 09/06/2014 "הוראה לממונה על עבודות שירות בשירות בתי הסוהר להגיש חו"ד מעודכנת – פיינר", מאת השופט דוד רוזן – כתב גזר דין לגבי הנאשם אברהם פיינר.
ג)  19/06/2014 “גזר דין מתאריך  19/06/14 שניתנה [כך-יצ] ע"י דוד רוזן", מאת השופט דוד רוזן – כתב גזר דין לגבי הנאשם אורי לופוליאנסקי.
____
הבדיקה מראה שלא נרשמו במערכת נט המשפט (בין במערכת גישת הציבור ובין במערכת גישת המזכירות) כתבי הכרעת הדין וגזר הדין עשויים כדין לעניין הנאשמים אולמרט וזקן.
רישום מהימן, פומבי של פסקי הדין נחשב לאחד מ"ספרי היסוד" של כל בית משפט, והוא אחד מתפקידיה הבסיסיים של המזכירות.  אי רישום פסקי דין, ועוד יותר מכך, ניהול ערעור מפסק דין שלא נרשם, יעורר חששות כבדים לגבי יושרת בית המשפט המחוזי ת"א.


תמונה מס' 3. מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א, "החלטה בפתקית" של השופט דוד רוזן מיום 18 למרץ, 2015, על בקשה לעיון בפסקי דין עשויים כדין לגבי הנאשמים אהוד אולמרט ושולה זקן. החלטה זאת, שאינה חתומה ואינה מאומתת, הוסתרה תחילה ממבקש העיון על ידי אי רישומה במערכת גישת הציבור ואי המצאתה.  גם לאחר הגשת "בקשה להליך הוגן", מעולם לא הומצאה כדין. החלטה זאת אומרת: “התיק בו מתבקש העיון נמצא פיזית בבית המשפט העליון, כחלק מהליכי הערעור על פסק הדין.  על כן לא ניתן להיעתר לבקשה.”
_____
מתוך ניסיון לברר את קיומם ורישומם של פסקי דין עשויים כדין לגבי הנאשמים אולמרט וזקן, הוגשה בקשה לעיון בכתבים אלה.  החלטתו מיום 18 למרץ, 2015, של השופט דוד רוזן מאשרת למעשה שפסקי דין לגבי הנאשמים אולמרט וזקן לא נרשמו במערכת נט המשפט.  התואנה לדחיית הבקשה לעיון -  שכתבים אלה הועברו "פיזית" לבית המשפט העליון. זאת - בבית משפט המתנהל על ידי מערכת אלקטרונית כבר יותר מחמש שנים.
יתרה מכך, כתב החלטה זה אינו חתום ואינו מאומת, והשופט דוד רוזן סירב לספק העתק חתום ומאומת של כתב החלטה זה. כתב החלטה זה, כפי שהוא, לא ייחשב ככתב בית דין אמין ובעל תוקף בידי כל בר-דעת. 
כמו כן, החלטה זאת הוסתרה תחילה ממבקש העיון על ידי אי-רישומה במערכת גישת הציבור ואי המצאתה למבקש העיון.  גם לאחר הגשת "בקשה להליך הוגן", מעולם לא הומצאה החלטה זאת כדין. אולם החלטה זאת הגיעה לידי המבקש כשאינה חתומה, אינה מאומתת, וללא מכתב מלווה מטעם המזכירות...
יחד עם זאת יש לציין שהנהלת בתי המשפט הפיצה לתקשורת כתב "פסק דין" אלקטרוני לגבי הנאשם אולמרט באתר דובר הנהלת בתי המשפט. [3]
הותקשורת מצידה דיווחה על פסק דין זה, מבלי לציין שאינו מופיע בתיק האלקטרוני של בית המשפט.
ועתה, מנהל בית המשפט העליון ככל הנראה הליך ערעור מפסקי דין, לגבי הנאשם אולמרט, שמעולם לא נרשמו כדין...

ג. "החלטה בפתקית" ו"צו חילוט פלילי" מיום 28 ליולי, 2014, של השופט דוד רוזן לגבי שולה זקן – חשד להונאה
כתב צו החילוט הפלילי בן שני העמודים, נרשם בין הכתבים ברשימת "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור בנט המשפט כ-"טופס 13-שולמית זקן 28/07/2014 דוד רוזן".
ליבתו של כתב "צו החילוט" היא "החלטה בפתקית" של השופט דוד רוזן. עצם הופעתו של כתב זה במערכת גישת הציבור מפריכה את הטענות, שאין אפשרות לראות החלטות בפתקית בנט המשפט "מבחינה מחשובית".


א) עמ' מס 1


ב) עמוד מס 2
תמונה מס 4: כתב "צו חילוט פלילי" של השופט דוד רוזן לגבי שולה זקן בתיק הולילנד, בן שני עמודים, החשוד כשיבוש, זיוף, ו/או הונאה.
_____
כתב "צו חילוט פלילי" לעניין נאשמת9 (זקן) הוצא לבקשת פרקליטות מחוז ת"א, אגף מיסוי וכלכלה, בכפוף ל"הוראת החילוט בגזר הדין".  כתב זה כולל שני עמודים:

• עמוד מס' 1  הוא "הודעה לאפוטרופוס הכללי על צו חילוט" – שהוא טופס שמולא בכתב יד על נייר, הוחתם בחותמת "רטובה", ואח"כ נסרק. ה"הודעה" ממלאת תפקיד של אימות נוסף של הצו, הנדרש בחוק.
• עמוד מס' 2 כולל את ליבתו של כתב זה - "החלטה בפתקית" של השופט דוד רוזן מיום 17 ליולי, 2014, המופיעה בראש העמוד.  ה"החלטה בפתקית" היא כתב אלקטרוני, מסגרת כיתוב מלבנית, שהושמה על פני מסמך אלקטרוני אחר, שהוא סריקה של כתב הבקשה של הפרקליטות, גם הוא מיום17 ליולי, 2014.

מרכיב נוסף בעמוד זה הוא אימות "העתק מתאים למקור" המופיע בראש העמוד, שנוצר כחותמת "רטובה" וכן חתימת יד ותאריך "רטובים", שבוצעו על פני תדפיס של דף זה לפני סריקתו הסופית.
צו החילוט היה אמור להכיל שלושה מרכיבי אימות (three-step verification): חתימת שופט על ההחלטה בדבר צו חילוט, אימות מזכיר ראשי "העתק מתאים למקור" על ההחלטה, וחתימת רשם על ה"הודעה לאפוטרופוס הכללי".
בפועל, אין אף אחד מגורמי אימות אלה נמצא בכתב זה, כמפורט להלן. בנוסף, תוכנו של כתב זה שיקרי, כמפורט להלן.

בקשת הפרקליטות (עמ' 2)
בקשת הפרקליטות מיום 17 ליולי, 2014, מסתמכת על:

• "הכרעת דין" מיום 31 לאפריל, 2014, "במסגרתה הורשעה המשיבה" בלקיחת שוחד והלבנת הון.

    בחודש אפריל אין31 ימים, וכתב "הכרעת הדין" מיום31 לאפריל, 2014, אינו מופיע בין הכתבים בתיק בנט המשפט. (הרשעת הנאשמת9 (שולה זקן) מופיעה בכתב משובש מיום31 למרץ, 2014, שאינו חתום). השופט דוד רוזן גם הבהיר ב"החלטה בפתקית מיום 18 למרץ, 2015, בתשובה על בקשתו לעיון של דר' יוסף צרניק, שלא נרשם כתב הכרעת דין עשוי כדין לגבי הנאשמת שולה זקן בתיק האלקטרוני בנט המשפט.

• "גזר דין" מיום 15 למאי, 2015 "במסגרתו אישר בית המשפט הנכבד את הסדר הטיעון שנחתם בין המבקשת למשיבה. פסק הדין בעניינה של המשיבה הפך לחלוט."

    גם כתב זה אינו מופיע בין הכתבים בתיק זה בנט המשפט, וגם לגביו הבהיר השופט רוזן שאינו קיים בתיק האלקטרוני. אולם הקראתו באולם בית המשפט ביום 15 למאי, 2015, דווחה בהרחבה בתקשורת. דפי פרוטוקול (עמ' 9351-9396) מיום 15 למאי, 2015, התפרסמו באתר עיתון "הארץ", אולם ה"פרוטוקול" שפורסם ב"הארץ" מסתיים בהחלטה האומרת: "ההחלטה תינתן בהמשך היום". [4]

"החלטה בפתקית" מאת השופט דוד רוזן (עמ' 2)
 ה"החלטה בפתקית" מיום 17 ליולי, 2014, נרשמה על פני כתב בקשת הפרקליטות. ה"החלטה בפתקית" אומרת, "ניתן צו כמבוקש". החלטה זאת, שמכוחה נוצר כביכול "צו חילוט", אינה חתומה כלל.

אימות "העתק מתאים למקור" (עמ' 2)
הצו אומת כביכול בתאריך 28 ליולי, 2014, "העתק זה נכון ומתאים למקור" בחתימת יד "שץ" או "שלי" (בלתי קריא), ללא ציון שם המאשר וללא ציון תפקידו בחותמת, וללא מספר חותמת. אימות מסוג זה היה צריך להיות מונפק על פי תקנות בתי המשפט (מזכירות)-2004 תחת שמו ותפקידו של המזכיר הראשי או הרשם של בית המשפט המחוזי ת"א. "שץ" או "שלי" לא היו המזכיר הראשי או רשם בית המשפט המחוזי ת"א באותו יום.
זיוף האימות "העתק מתאים למקור" על ידי כאלה שאינם מוסמכים בדין לחתום על אישור זה הוא תופעה נפוצה בכל בתי המשפט בישראל היום, מבתי המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון. זיופים מעין אלה תועדו פעמים רבות בשנים האחרונות על ידי בקשות על פי חופש המידע שהוגשו להנהלת בתי המשפט, על מנת לזהות את שמם ותפקידם של אלה שחתמו על אימותים כביכול מסוג זה על כתבים שונום בבתי המשפט השונים.
זיופים מסוג זה גם עומדים בניגוד לאמנת האפוסטיל – האג (1961), בה מדינת ישראל חברה.

“הודעה על צו חילוט" (עמ' 1)
ה"הודעה על צו חילוט" הנדרשת על פי דין, היא אימות נוסף של צו החילוט. טופס זה מתוארך ליום 28 ליולי, 2014. טופס זה מודיע ש"צו חילוט ניתן ביום 17 ליולי, 2014”, וכן ש"צו זה הפך לחלוט ביום 15 למאי, 2014” – כלומר, הצו הפך לחלוט עוד בטרם ניתן...
על טופס זה נדרשת חתימת רשם בית המשפט המחוזי ת”א, אך אינו חתום כלל. במקום חתימתו של רשם בית המשפט, הוטבעה חותמת השופט דוד רוזן במהופך.

צו החילוט בכללו
כתב בית דין זה בכללו אינו מראה אף חתימה של אדם הנושא תפקיד וסמכות מתאימים בבית המשפט המחוזי ת"א, המזוהה בשמו ובתפקידו.  אדם בר-דעת לא יראה בכתב בית דין מעין זה כתב בין דין אמין, בר-תוקף ובר-אכיפה.

ד. שיבוש כללי של הכתבים המופיעים בכרטיסיית "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור
רובם המכריע של הכתבים המופיעים בכרטיסיית "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור הם כתבים שאינם חתומים כלל.
כתבים אלה ניתנים לחלוקה לשלושה סוגים כלליים:
א)     כתבים שנוצרו ונרשמו ככתבים אלקטורניים – כתבים אלה בחלקם אינם מראים כל סוג של חתימה, ואחרים מראים תמונות חתימה שונות, כמפורט להלן. אך באף מקרה אינם מראים חתימה אלקטרונית מאובטחת ומאושרת, בכפוף לחוק החתימה האלקטרונית.
ב)     כתבים שנוצרו ככתבי נייר, נסרקו, ונרשמו ככתבים אלקטרוניים – כתבים אלה בחלקם מראים חתימות שהן חתימת יד.
ג)     כתבים שנוצרו מתוך הליך מורכב, ונרשמו לבסוף ככתבים אלקטרוניים - ה"החלטה בפתקית" ו"צו חילוט פלילי" מיום 28 ליולי, 2014, הם דוגמה של כתב מסוג זה (ג, לעיל).

כתבים שנוצרו ונרשמו ככתבים אלקטורניים
כתבים אלה, ככלל, אינם הכתבים האלקטרוניים המקוריים, אלא תוצרים של המרה (rendering). במידה שנחתם מי מכתבים אלה בחתימה אלקטרונית, אין ניתן לדעת זאת על פי תוצרי ההמרה המופיעים במערכת גישת הציבור בנט המשפט. חלקם של כתבים אלה אינם מראים חתימה כלל (דוגמה ג'). חלקם מראים תמונות חתימה, שנוצרו ככל הנראה בשני תהליכים שונים (דוגמאות א' ו-ב', א'+ב').  לפיכך, עולה החשש שהכתבים המקוריים התואמים גם הם נוצרו בשני תהליכים שונים, וספק אם שניהם היו הליך חתימה אלקטרונית בר-תוקף, אם בכלל.


דוגמא א'. תיבת החתימה של השופט דוד רוזן על החלטה מיום 2 לפברואר, 2012 – חתימה שהיא תמונה גראפית. אין כל אפשרות לזהות חתימה אלקטרונית מאושרת בכתב אלקטרוני זה.


דוגמא ב'. תיבת חתימה של השופט דוד רוזן על כתב החלטה מיום 9 ליוני, 2014, שכותרתו "גזר דין נאשם 11” (פיינר), שנרשם ברשימת ההחלטות כ"הוראה לממונה בשב"ס להגיש חוות דעת מעודכנת בנידון אברהם פיינר".  תיבת החתימה אומרת, “ניתן היום, י"א סיוון תשע"ד, 09 יוני 2014, בהעדר הצדדים.” החתימה היא תמונה גראפית. אין כל אפשרות לזהות חתימה אלקטרונית מאושרת בכתב אלקטרוני זה.


דוגמא א'+ב'. החלטה של השופט דוד רוזן מיום 2012-03-08, המראה חתימה כפולה.  ההבדלים בין שני אלמנטים אלה:
סוג א', מימין, הכיתוב "דוד רוזן, שופט" הוא בגופן נטול סריף (אריאל או דומהו), בעוד שסוג ב', משמאל, אותו כיתוב הוא בגופן בעל סריף (דוד או דומהו).  סוג א' מרחיב את המרווח בין השורות הממוספרות, בעוד שסוג ב' אינו עושה כך.  אין כל אפשרות לזהות חתימה אלקטרונית מאושרת בכתב אלקטרוני זה.


דוגמא ג'. תיבת חתימה ללא חתימה וללא שם החותם, על החלטה מאת  השופט דוד רוזן מיום  13 למאי, 2014, שכותרתה "גזר דין של הנאשמים “1,2,5,7,8,10,12,14,15,16”, ושנרשמה כ"הוראה לממונה בשב"ס להגיש חוות דעת בנידון: אברהם פיינר". תיבת החתימה אומרת: ”ניתן היום, י"ג אייר תשע"ד, 13 מאי 2014, בהעדר הצדדים. חתימה [ללא חתימה מסוג כלשהו – יצ]”.
____

כתבים שנוצרו ככתבי נייר, נסרקו, ונרשמו ככתבים אלקטרוניים
כתב ההחלטה המובא בדוגמא ד', הוא ככל הנראה סריקה של כתב נייר, עליו הטביע השופט דוד רוזן את חותמתו האישית, בצירוף חתימת ידו.  לאחר מכן, נסרק כתב זה, ונרשם במערכת נט המשפט ככתב אלקטרוני.

דוגמא ד'. החלטה בכתב יד, האומרת, "10/10/13 החלטה ניתן צו כמבוקש”, וחתימה ידנית "רטובה" בצירוף חותמת "רטובה" של השופט דוד רוזן על מסמך נייר סרוק. 
____

כתבים שנוצרו מתוך הליך מורכב, ונרשמו לבסוף ככתבים אלקטרוניים
כתבים אלה מראים שיבושים חמורים במיוחד וחשודים כהונאה של ממש.
הכתב המופיע בדוגמא ה', נרשם כ"הכרעת דין מלאה".  כתב זה נוצר תחילה ככתב אלקטרוני, ואין סיבה מתקבלת על הדעת מדוע נסרק בסריקה חובבנית וקטועה לפני שנרשם לבסוף כמסמך אלקטרוני, בו חסרים העמודים האחרונים ועמוד החתימה.
הכתב המופיע בדוגמא ו', נרשם כ”טופס 13, שולמית זקן”, והוא "צו חליטה פלילית" המתואר בפירוט ב-ג', לעיל. השיבוש בכתב זה שיטתי במידה שתוביל אדם בר דעת למסקנה שהוא כתב בית דין הונאתי.


דוגמא ה'. העמוד האחרון בכתב בן 685 עמודים, מיום 31 למרץ, 2014, שנרשם ברשימת ה"החלטות בתיק", כ "הכרעת דין מלאה", אך אינו מופיע תחת כרטיסיית “פסקי דין”.  המסמך  קטוע, אינו חתום, ואין בסופו כל תיבת חתימה.  ברור שמסמך זה כפי שהוא מופיע בנט המשפט נוצר בתהליך שונה (שכלל סריקה חובבנית) מהתהליך שבו נוצרו רוב המסמכים האלקטרוניים האחרים בתיק.


דוגמא ו'. “החלטה בפתקית" מיום 17 ליולי, 2014, האומרת, "ניתן צו כמבוקש", ללא כל חתימה נראית לעין.  ההחלטה עצמה לא נרשמה במערכת גישת הציבור תחת "החלטות בתיק". אולם החלטה זאת מופיעה על כתב שנרשם ביום 28 ליולי, 2014, כ”טופס 13, שולמית זקן”, והוא כתב אלקטרוני שנוצר על ידי סריקה של כתב נייר.
תמונה מס' 6, דוגמאות א'-ו'. סוגים שונים של חתימות המופיעים על כתבים שנרשמו תחת "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור.
_____

כאמור, רובם של הכתבים המופיעים במערכת גישת הציבור בכרטיסיית "החלטות בתיק", אינם כוללים חתימה מכל סוג שהוא, וחלקם משובשים בצורה החשודה כהונאה של ממש.
יש לציין גם את העובדה שכתבי ההחלטות ופסקי הדין בנט המשפט אינם ממוספרים, דבר המאפשר את הצגת רשימות שונות של ההחלטות בתיק במערכת גישת הציבור ובמערכת גישת המזכירות.
כמו כן בולט בהעדרו של כל סימן המעיד על מעורבות כלשהי של מזכירות בית המשפט בקבלתם לרישום של כתבי ההחלטות ופסקי הדין. יוצא דופן היחידי מבחינה זאת הוא כתב "צו חילוט פלילי", המתואר בפירוט ב-ג', לעיל, עליו מופיע האישור “העתק מתאים למקור”, שיש לראותו כמזוייף.
בדיקת הכתבים במערכת גישת הציבור בתיק זה חייבת לעורר חששות ותהיות לגבי אמינות, תקינות, ותקפות מערכת נט המשפט כמערכת מידע של כתבי בית משפט כלשהו.
מצב עניינים זה, בו הכתבים הנגישים לציבור ברובם אינם כתבים בני תוקף, גם מרוקן מתוכן את זכות גישת הציבור לכתבים, אפילו לגבי מיעוט הכתבים שנכללו במערכת גישת הציבור.

ה. אי המצאת החלטות בית המשפט כדין
ההחלטה בפתקית התמוהה של השופט דוד רוזן מיום 18 למרץ, 2015, בתגובה לבקשה לעיון בפסקי דין עשויים כדין לגבי הנאשמים אולמרט וזקן, מובאת בתמונה מס' 3, לעיל.  החלטה בפתקית זאת, לא הומצאה למבקש העיון עם רישומה במערכת נט המשפט.  יתרה מזאת, היא הוסתרה מידיעת המבקש, כיוון שאינה מופיעה במערכת גישת הציבור.
החלטה זאת הגיעה לידיעת המבקש רק לאחר הגשת "בקשה להליך הוגן", [5] אולם מעולם לא הומצאה כדין.
התנהלותו של השופט דוד רוזן בעניין ההחלטה לגבי הבקשה לעיון אינה יוצאת דופן.  הנהלות דומה תועדה הן בבית המשפט המחוזי ת"א בתיקים אחרים על ידי שופטים אחרים, והן בבתי משפט אחרים. 
הדוגמה הבולטת ביותר לעניין זה היא התנהלותו של השופט חגי ברנר בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק משה סילמן נ ביטוח לאומי.  משה סילמן ז"ל הוא פעיל המחאה החברתית, שהתאבד בשריפה.  בפתח מכתבו האחרון כתב: “בית המשפט המחוזי ת"א, הרשם חגי ברנר, חסמו את דרכי לצדק, שבשו הליכי משפט מתוך התנשאות".  העיון בתיקים הנוגעים למשה סילמן הראה שדייק בדבריו.  יתרה מזאת, השופט חגי ברנר הנפיק סדרה שלמה של החלטות בפתקית בתיק משה סילמן נ ביטוח לאומי בבית המשפט המחוזי ת"א בתגובה על בקשות לעיון, החלטות שלא הומצאו, ושהוסתרו ממבקש העיון, גם לאחר הגשת בקשות חוזרות להליך הוגן. [6]


תמונה מס' 7 מדינת ישראל נ פינטו (43357-09-14) "החלטה" של השופט מודריק על בקשה מס' 30 להמצאת החלטה עשויה כדין על הבקשה לעיון בתיק.  ההחלטה אומרת: “החלטותי ניתנות בדרך ובאופן שאני סבור שמותר לי לנקוט בהם...”  החלטה זאת הגיעה בתשדורת פקס ממספר פקס בלתי מזוהה, אינה חתומה, ואין עימה מכתב מלווה מטעם המזכירות.
____
דוגמה בולטת אחרת לעניין זה, היא החלטה בפתקית של השופט עודד מודריק (תמונה מס' 7) בתיק מדינת ישראל נ פינטו בבית המשפ המחוזי ת"א מיום 18 למאי, 2015. החלטה זאת גם היא נובעת מבקשה לעיון בתיק, ותיק זה גם הוא נובע מפרשת שחיתות, מהחמורות בתולדות מדינת ישראל.
השופט עודד מודריק מנע גם הוא את הגישה לעיון בכתבים בתואנות בלתי סבירות.  וגם הוא סירב להמציא כדין כתב החלטה חתום ומאומת כדין בנידון הבקשה לעיון. 
כל בר דעת, שיקרא את הפרק על "המצאת מסמכים" בספרו של נשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן ז"ל "סדרי הדין האזרחי", יגיע למסקנה, שמשלוח בפקס ממספר פקס בלתי מזוהה, של כתב החלטה בלתי חתום, בלתי מאומת, וללא מכתב מלווה מטעם המזכירות, לא יכול להיחשב כהמצאה כדין של כתב בית דין בר תוקף.
תגובתו של השופט מודריק על בקשות חוזרות להליך הוגן והמצאה כדין: “החלטותי ניתנות בדרך ובאופן שאני סבור שמותר לי לנקוט בהם...” - גם היא בלתי חתומה, בלתי מאומתת, ומעולם לא הומצאה כדין...
החלטה זאת של השופט עודד מודריק משקפת היטב את הסברה הרווחת בקרב השופטים בישראל היום  - שמותר לשופטים לשבש את הכתבים וההליכים, ואין בכך משום התנהלות פלילית. עמדה זאת, והסירוב להמציא החלטות כדין שהן כתבי בית דין חתומים ומאומתים כדין הם הם השיגרה בכל בתי המשפט בישראל היום – מבתי הדין לעבודה, דרך בתי המשפט השלום, בתי המשפט המחוזיים, ועד לבית המשפט העליון.
אין ספק שהתנהלות זאת תיחשב להפרה של יסודות ההליך ההוגן, וראיה לחוסר יושרה בסיסי של בתי המשפט בישראל..
 
ו. השיבושים בתיק הולילנד עומדים בניגוד להתנהלותו של השופט דוד רוזן בתיקים פליליים אחרים
בדיקת הכתבים בתיקים אחרים של הליכים פליליים, אותם ניהל השופט דוד רוזן, מראה שהתנהלותו בתיק הולילנד חריגה בהיקף השיבושים, זיופים, ו/או הונאות בכתבים המופיעים במערכת גישת הציבור בנט המשפט.

ז. שותפים אחרים לשיבושים בתיק הולילנד
בדיקת הכתבים בתיק הולילנד תוביל אדם בר-דעת למסקנה שהשיבושים בתיק זה על ידי השופט דוד רוזן לא היו יכולים להתבצע ללא שיתוף פעולה על ידי אחרים, ביניהם – המזכירות, התביעה, והסנגוריה הציבורית.

ח. שיבושים דומים בתיקים פליליים אחרים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון
השיבושים בתיק הולילנד על ידי השופט דוד רוזן אינם יחידים במינם.  שיבושים דומים נמצאו בתיקים אחרים של הליכים פליליים הקשורים לשחיתות רשויות השלטון בבתי המשפט השונים.  הממצאים הראשוניים מן הסקר המתבצע עתה, בכללם מצביעים על בתי המשפט, השופטים ועורכי הדין כשותף מרכזי לשחיתות רשויות השלטון.

ט. חוסר יושרה בתכנונה, הטמעתה והפעלתה של מערכת נט המשפט
הממצאים המתוארים כאן לגבי הכתבים והרישומים בתיק פרשת הולילנד מדגימים את חוסר היושרה הבסיסי בפיתוח מערכת נט המשפט, ואת הפעלתה של מערכת זאת לשיבוש הכתבים וההליכים בבתי המשפט.

י. כשירות, או אי כשירות המזכירות בפרט, ובית המשפט המחוזי ת"א בכללו
הממצאים המתוארים לעיל חייבים להעלות חששות חמורים לגבי קיום מזכירות כשירה בבית המשפט המחוזי ת"א. לעניין זה יש לציין שבכל בית המשפט בו נבדקה כשירות מינויו/ה של "המזכיר/ה הראשי/ת" – החל מבית הדין האזורי לעבודה ת"א ועד לבית המשפט העליון – נמצא שאין לו/ה כתב מינוי כדין כלל.
אין ספק שבית דין בו מופיע בשגרה אדם ללא כתב מינוי כ"מזכיר ראשי" – ללא סמכות כלל -  יימצא כבית דין בלתי כשיר.

י”א. התקשורת משתפת פעולה עם השופטים בדיווח על ההליכים במשפטים הנוגעים לשחיתות השלטון
בלתי סביר לחלוטין שעיתונאים, שהם כתבים משפטיים מנוסים, אינם ערים ומודעים לשיבושים החמורים בכתבים ובהליכים בתיקים הקשורים לשחיתות רשויות השלטון.  אולם התקשורת אינה מדווחת על כך לציבור.  יתרה מכך, כתבים משפטיים מדווחים לציבור על סמך כתבים שאינם רשומים כלל בתיק בית המשפט, אך מופצים לתקשורת על ידי דובר הנהלת בתי המשפט (לדוגמא – פסק הדין לגבי אהוד אולמרט בתיק הולילנד, המתואר לעיל).
גם לאחר ששיבושים אלה מובאים לתשומת ליבם של הכתבים המשפטיים, הם מסרבים לתקן את הדיווחים.
מצב זה אינו יוצא דופן.  דוחות של וועדות האו"ם על "חיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" מציינים שבאומות בהם השופטים מושחתים, התקשורת משתפת איתם פעולה.

י”ב. מה מטרת השיבושים בתיק הולילנד?
בשלב זה אין ניתן לקבוע בבירור מה מטרת השיבושים בתיק הולילנד, עקב מניעת הגישה לכתבים.
אולם ניתן להניח שהמטרה כפולה: מחד – להסתיר מהציבור את היקף השחיתות בפרשה זאת, ומאידך – להפלות בין הנאשמים.

סיכום
1.    בדיקת הכתבים הנגישים לציבור והליכי הבקשות לעיון בתיקים מעלים אוסף ראיות לשיבוש, זיוף, ו/או הונאה בכתבים ובהליכים בתיק פרשת הולילנד על ידי השופט דוד רוזן, החריגים בהיקפם ובטיבם בהשוואה לתיקים פליליים אחרים אותם ניהל השופט רוזן.
2. בדיקה מפורטת של הכתבים תוביל כל בר-דעת למסקנה שהשופט דוד רוזן בקי ברזי סדר הדין הפלילי, אך השכיל להנפיק כתבי בית דין משובשים להפליא.
3. הממצאים בתיק הולילנד ובתיקים אחרים של הליכים פליליים, הקשורים לשחיתות רשויות השלטון, מצביעים על ההונאה הבסיסית בפיתוחה, הטמעתה, והפעלתה של מערכת נט המשפט.  מערכת מידע זאת הוקמה בעלות של מאות מליוני ש"ח, כפרויקט בהיקף לאומי, שנמשך שנים, והתנהל תחת סמכותם של שופטים בכירים, ובפרט – תחת סמכותה של הנהלת בתי המשפט.
4. הממצאים המתוארים כאן עומדים בסתירה מוחלטת לעומת הסיקור התקשורתי של ההליכים בתיק זה ושל התנהלותו של השופט דוד רוזן.
5. הממצאים המתוארים כאן מחזקים את החשד להונאה במכתביה של עו"ד חלי ברכה מהנהלת בתי המשפט, המעלים טענות מופרכות לגבי האפשרות לראות החלטות בפתקית "מבחינה מחשובית", ולגבי ניהול הוגן של הליכי בקשות לעיון, והמצאת החלטות "כעניין שבשגרה" על ידי בתי המשפט בישראל היום...