2016-08-29 חברי ועדת ארבל למניעת "בריונות ברשת" התבקשו לסייע בעניין ההונאות במחשוב בית המשפט העליון

הבהרה
רציתי להבהיר בקשר לכינוי "אבי כת הממזרים" לגבי אהרן ברק (מחשש עינא בישא של ועדת ארבל ו"הגורם הממונה לעניין הכפשות השופטים"): השימוש במונח זה בהקשר זה, הוא במובנו ההלכתי, בהשאלה. נניח שהיה בעיר אחת רב מפורסם, שהיה מקים כת, בה כתובות וגיטין אינם חתומים, אינם מומצאים על ידי שליח בית דין כהלכה, וכולם "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - כלום לא היו מכריזים עליו "אבי כת הממזרים"???
אבל כפי שהסביר הרב הצבאי הראשי אייל קרים בעניין "יפת התואר" - זאת רק שאלה הלכתית תיאורטית, ואם יש כאלה בקהילה המשפטית שנעלבים, אני מתנצל מראש...

 

חברי ועדת ארבל למניעת "בריונות ברשת" התבקשו לסייע בעניין ההונאות במחשוב בית המשפט העליון 
בעקבות ההונאה האחרונה, בתיק אבן-ישראל בע"מ נ שולמן (רע"א 1554/16), התבקשו חברי ועדת ארבל לסייע בקבלת תשובות מהנהלת בתי המשפט על בקשות על פי חוק חופש המידע לגבי מערכת המידע של בית המשפט העליון.  שינויים שחלו במערכת במרץ 2002, תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון ערערו את ישרת בית המשפט מיסודה.
קראו את הפוסט המלא בבלוג: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/08/2016-08-29.html

תמונה: תחת כהונתו של אהרן ברק, אבי "המהפכה החוקתית", כנשיא בית המשפט העליון, שובשה ישרת בית המשפט העליון מיסודה.
____

מאהל המחאה ת"א, 29 לאוגוסט -  בעקבות ההונאה האחרונה, בתיק אבן-ישראל בע"מ נ שולמן (רע"א 1554/16), התבקשו חברי ועדת ארבל, פרופ' אסא כשר, הסנגור הציבורי הארצי עו"ד יואב ספיר, ח"כ לשעבר אריה אלדד, העיתונאי חגי סגל, דר' ענת פלג, דר' נמרוד קוזלובסקי, דר' הדר דנציג, ודר' חיים ויסמונסקי לסייע בקבלת תשובות מהנהלת בתי המשפט על בקשות על פי חוק חופש המידע לגבי מערכת המידע של בית המשפט העליון.
שינויים שחלו במערכת במרץ 2002, תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון ערערו את ישרת בית המשפט מיסודה.

להלן לשון הבקשה במלואה:

הנידון: בקשת עזרה בעניין הונאות במחשוב בית המשפט העליון

לכבוד חברי ועדת השופטת ארבל " לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט",

הבוקר התפרסמה בתקשורת ידיעה, המנסה להסביר את ההונאה בתיק אבן ישראל בע"מ נ שולמן (רע"א 1554/16) בבית המשפט העליון, בו הפיץ בית המשפט שני פסקי דין הפוכים באותו התיק בתוך חודשיים. [1] אקווה שתוכלו לסייע בעניין זה, כמפורט להלן.

דיווחים קודמים בתקשורת אמרו שבא כוח אחד מבעלי הדין שקל לפנות למשטרה, כיוון שפסק הדין הראשון נעלם גם מתיק הנייר, במקביל להיעלמותו מרשימת ההחלטות במערכת המידע של בית המשפט. [2] על פי הידיעה היום, באי כוח בעלי הדין התעשתו, ופנו לבסוף לנציב תלונות הציבור על השופטים, ולא למשטרה...

יש לציין שהשינויים שנערכו בדיעבד במערכת המידע של בית המשפט העליון, נעשו ללא כל הערה, כמקובל בבתי דין כשירים, על שינויים או תיקונים בכתבים או ברישומים... רק לאחר שהעניין פורסם בתקשורת כ"שערוריה", פרסם בית המשפט העליון החלטה נוספת, המסבירה שפסק הדין הראשון היה "טיוטה".

אולם התרוצים של שופטי בית המשפט העליון נועם סולברג, יצחק עמית וצבי זילברטל, כפי שהתפרסמו היום, מציגים את השופטים כבלתי כשירים ו/או רמאים בעליל.

"השופטים: לא ידענו שהטיוטה נשלחה".

האמנם???

* על פי דברי באי כוח הצדדים, הופיע פסק הדין הראשון ברשימת "החלטות" עד ליום בו הופץ פסק הדין השני.

* עד היום מופיעים רישומים תחת "אירועים", המתעדים את משלוח פסק הדין הראשון ביום 11 לאפריל, 2016 (המצאה כביכול) (תמונה 1) .

השופטים הנכבדים רוצים שנאמין שהם והמתמחים שלהם ישבו במשך כחודשיים על המדוכה, בין הפצת פסק הדין הראשון לבין הפצת פסק הדין השני, אך לא הציצו אף פעם במערכת המידע לגבי הנתונים בתיק?

ועל ידי מי ותחת איזו סמכות נעשה "שחרור החלטה" ביום 10 לאפריל, 2016?

תמונה 1: רישומים תחת "אירועים" במערכת המידע של בית המשפט העליון, מתעדים גם היום "שחרור החלטה" ביום 10 לאפריל, 2016, ושליחתה לצדדים ביום 11 לאפריל, 2016.

____

 הכל טיוטות...

מילת הקסם "טיוטה" הפכה לתירוץ השגרתי להונאות השופטים:

* הן השופטת ורדה אלשייך והן נציב תלונות השופטים אליעזר גולדברג הסכימו ש"הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך היו "טיוטות" בלבד.

* עכשיו מסכימים שופטי בית המשפט העליון ונציב תלונות הציבור אליעזר רבלין שגם ההונאה בתיק אבן ישראל נ שולמן הייתה מקרה של "טיוטה"...

בית משפט, בו אין ניתן להבחין בין כתב בית דין אמתי (אותנטי) לבין "טיוטה" הוא בית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת בעליל...

 בית המשפט העליון הפך את כל החלטותיו ל"טיוטות" במרץ 2002, תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא

עדמרץ 2002, הופיע אישור "העתק מתאים למקור" על כל החלטות בית המשפט העליון, מטעם "שמריהו כהן, מזכיר ראשי", בצירוף אסמכתה לקובץ אלקטרוני (מאובטח ככל הנראה).

החל ממרץ 2002, הוסר האישור "העתק מתאים למקור", ובמקומו הוספה תניית הפטור "כפוך לשינויי עריכה ונוסח" על כל החלטות בית המשפט העליון - כלומר - כולן בבחינת טיוטות היום (תמונה 2).

במקביל, תועדו מקרים רבים של סילוף בדיעבד של כתבי ההחלטות האלקטרוניים של בית המשפט העליון לאחר 2002.

תמונה 2: השינויים בתבנית החלטות בית המשפט העליון במרץ 2002.

___

בנוסף, יש לציין שבעשור האחרון, בית המשפט העליון:

* אינו ממציא את החלטותיו כדין - בית המשפט שולח תדפיסים בלתי חתומים, "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", ללא כל מכתב מלווה מטעם המזכירות (אותנטיקציה).

* מסרב בעקשנות לאשר את החלטותיו "העתק מתאים למקור" כדין.  במקום זאת, מספק בית המשפט העליון אישורים מסולפים או מזוייפים בלבד (שלא על ידי המוסמכים בדין לאשר את החלטותיו - מזכיר ראשי או רשם בית המשפט העליון - ו/או תוך שימוש בלשון אישור בלתי תקינה וחסרת משמעות, כגון "העתקה מתאימה למקור").

בקיצור: אדם בר דעת יסיק ששופטי בית המשפט העליון עצמם מחשיבים היום את כל החלטותיהם לטיוטות.

 משקיפים בינלאומיים רואים במצב שנוצר בבית המשפט העליון "חוסר ישרה", "הונאה"...

הפצת כתבי בית דין למראית עין ("מפוברקים" - על פי התקשורת, "טיוטות" - על פי השופטים) מוכרת היטב ברחבי העולם במשך מאות שנים כהתנהלות עבריינית בבתי משפט מושחתים...

מידע מפורט שהגשתי למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2013) נכלל בדו"ח הסופי של המועצה בתוספת הערת מחברי הדו"ח: "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".

מאמר אקדמי שכתבתי בנושא זה, התפרסם בכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015), לאחר בדיקת עמיתים כפולה על ידי מיטב המומחים למערכות מידע, ותיעד את מערכות המידע שהותקנו בבתי המשפט במדינת ישראל בעשור האחרון כ"הונאתיות" וכ"שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז"...

 סירוב הנהלת בתי המשפט לענות על בקשות על פי חוק חופש המידע

במקביל לכל האמור לעיל, מסרבת הנהלת בתי המשפט לענות על בקשות על פי חוק חופש המידע:

1) תחת סמכותו של מי, ומהו הבסיס החוקי לשינוי המופלג שחל בתבנית החלטות בית המשפט העליון במרץ 2002?

2) מי מחזיק היום בסמכות המנהלית העליונה לשרתי בית המשפט העליון?

3) מי אחראי על אבטחת שרתי בית המשפט העליון? (בתגובה על פנייה מסר השב"כ שאינו אחראי על אבטחת מערכות אלה).

לפיכך, אודה אם תוכלו לסייע לקבל תשובות ראויות מהנהלת בתי המשפט על בקשות על פי חוק חופש המידע אלה, שהוגשו כבר לפני מספר שנים...

בברכה,

דר' יוסף צרניק

מאהל המחאה ת"א

 קישורים:

[1] 2016-08-29 העליון מסביר: איך קורה שביהמ"ש מפיץ שתי החלטות הפוכות באותו התיק בתוך חודשיים
טיוטת החלטה של שופט העליון סולברג היתה אמורה להישלח רק לשופטים הנוספים בהרכב, אך במקום זאת הופצה לצדדים שהתייחסו אליה כהחלטה סופית ■ כעבור חודשיים התקבלה בתיק החלטה הפוכה ■ נציב תלונות הציבור: "היה צריך להבהיר כי מדובר בטיוטה"

http://www.themarker.com/law/1.3051805

[2] 2016-06-21 פסק הדין שניתן "בטעות": לאן נעלמו מסמכים מתיק העליון?

אחרי שהורשה לפרקליטים לעיין בתיק שבתחילה נטען כי הועבר לארכיב, הם גילו כי חסרים בו מסמכים. פסק הדין הראשון נעדר, וכן המסמכים המוכיחים את המצאתו. הצדדים שוקלים לפנות למשטרה. בהנהלת בתי המשפט לא מגיבים

http://news.walla.co.il/item/2972169