2025-12-12 יסיון לארגן עתירה קבוצתית לבג"ץ נגד בתי המשפט לענייני משפחה (גרסת AI)

עיבוד של הפוסט הקודם בעזרת AI 

ניסיון לארגן עתירה קבוצתית לבג"ץ נגד בתי המשפט לענייני משפחה

כל אחד מאיתנו נשחק אחרת. כל אחד הגיע לבית המשפט לענייני משפחה מסיבה אישית.
אבל בסופו של דבר כולנו נתקלים באותה מערכת — ובאותן תופעות.

מה הבעיה המרכזית?

בתי המשפט לענייני משפחה הוצגו פעם כחידוש חיובי. בפועל, הם הפכו למערכת לא שקופה, לא אחידה, ולעיתים לא חוקית בפעולה שלה.
מדינת ישראל לקחה מודל שהיה מסודר וברור בתקופת המנדט — והפכה אותו למערכת שמבוססת על “סידורים”, “נוהגים”, ופעולות לא פורמליות.

המכנה המשותף: פגיעה בזכויות יסוד

אני מציע עילה אחת פשוטה וברורה: 

הפרות חמורות ומתמשכות של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

החוק אומר במפורש:

• אין לפגוע בכבוד, בקניין ובפרטיות של אדם.

• כל רשות חייבת לכבד את הזכויות האלה.

אבל המציאות בבתי המשפט לענייני משפחה היא בדיוק ההפך.

איך זה נראה במציאות?

בבדיקות שעשינו לאחרונה לגבי מינויים של אפוטרופוסים, כונסי נכסים ומנהלי עיזבון — כמעט לא מצאנו מינוי חוקי אחד.
מה שחסר כמעט תמיד:

1. כתב מינוי תקף וחתום ע"י מי שמוסמך.

2. רישום רשמי בתיק לפי הנהלים המחייבים.

3. רישום מסודר של הדוחות והמסמכים של בעל התפקיד.

במקום הליך מסודר — יש תופעה של “ניהול בלתי פורמלי”:

• קלטות שמע במקום פרוטוקול.

• אפוטרופוסית בלי כתב מינוי.

• שופט שנכנס לתיק בלי ניתוב.

• מסמכים חסרי תוקף שמוצגים כאילו הם “כתבי בית דין”.

הספרות האקדמית קוראת לזה "פגיעה בפורמליזם".
אבל בספרות הקרימינולוגית — קוראים לזה פשוט שחיתות.

המחיר האנושי

הפגיעה בזכויות האלה אינה תיאורטית.
היא משפיעה על הורים, על ילדים, על רכוש, ועל מהלך חיים שלם.
היא פוגעת במשפחות ובהורים — וגם בדור הבא.

אז מה מבקשים בעתירה לבג"ץ?

לא אשליות. לא “תרופת פלא”.

הצעדים כמו “פרסום פסקי דין” הם חשובים — אבל איטיים.
נציב תלונות על עובדים סוציאליים? לא באמת משנה את התמונה.

מבג"ץ אנחנו יכולים לצפות בעיקר לדבר אחד:
יצירת הד ציבורי ותקשורתי חזק, אם ננסח את העתירה נכון, נאגד נתונים, ונציג דפוס שיטתי — לא מקרה אישי.

זה לא ישנה הכל ביום אחד — אבל זו הדרך היחידה להתחיל.