2025-12-12 ניסיון לארגן עתירה קבוצתית לבג"ץ נגד בתי המשפט לענייני משפחה

 2025-12-12אות גשושית 106#

ניסיון לארגן עתירה קבוצתית לבג"ץ נגד בתי המשפט לענייני משפחה

 בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/12/2025-12-12.html

**ניסיון לארגן עתירה קבוצתית לבג"ץ נגד בתי המשפט לענייני משפחה**

לכל אחד פה בקבוצה ("שוויון הורי") יש בעיה מיוחדת, כי כל אחד מאיתנו הוא אדם מיוחד...  אבל בסופו של דבר הבעיה של כולנו היא אותה בעיה: בתי המשפט לענייני משפחה.

בתי המשפט לענייני משפחה הם אולי החידוש הבולט ביותר במערכת המשפט שמדינת ישראל ירשה מהשלטון הבריטי. אבל מדינת ישראל הצליחה להשחית את המערכת שקיבלה בירושה. ובפרט -- החידוש, בתי המשפט לענייני משפחה, הם מודל כושל ומושחת.

אם רוצים להתאחד לקבוצת מאבק, צריך לנסות למצוא את המכנה המשותף. אני מציע פה מכנה משותף אחד:

העילה להליך המשפטי: הפרות חמורות ומתמשכות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

"1א. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו...
2. אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
3. אין פוגעים בקניינו של אדם.
4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
7.(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
11.כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה".

הטענה שלי היא כפולה:

(א) שהמודל עצמו, של בתי המשפט לענייני משפחה של מדינת ישראל, הוא הפרה חמורה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

(ב) בנפרד - הדרך שבו חוק בית המשפט לענייני משפחה מיושם הלכה למעשה, היא הפרה חמורה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

לדוגמה: בשבועות האחרונים, בעזרת אנשים יקרים, אנחנו בודקים את המינויים של בעלי תפקידים שמונו על ידי בית המשפט כביכול. עדיין לא מצאתי מקרה של מינוי כדין ורישום כדין. מדובר באפוטרופוסים, אפוטרופוסים לדין, כונסי נכסים, מנהלי עיזבון וכו'. הבדיקה עוסקת בד"כ בהיבטים הבאים:

1. הימצאות מסמך שהוא כתב מינוי תקף, חתום על ידי בעל הסמכות המתאימה, שנוסחו תואם את דרישות החיקוק.

2. רישום נכון של המינוי בתיק בית המשפט, לפי הוראה 117/10 "‫הגדרת ‬‫בעלי‬ ‫תפקיד‬ ‫הממונים‬‫ על‬ ‫ידי‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬" המחייבת של הנהלת בתי המשפט.

3. רישום נכון של הגשות של אותו בעל תפקיד.

התמונה המצטיירת אינה מפתיעה כלל: בתי המשפט לענייני משפחה עברו למודל "בלתי פורמלי". 

יש פרופסור למשפטים מאוניב ת"א בשם מני מאוטנר שכתב בסביבות 1990 מאמר מכונן: "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים ". כך הוא תיאר את החידושים המופלאים במשפט הישראלי בעשור שקדם למאמר (1980s).

מצד שני, בספרות הקרימינולוגית כותבים שהשחיתות במזרח התיכון מתאפיינת בשימוש ב"פרקטיקות בלתי פורמליות". כלומר, מה שפרופ' מאוטנר תיאר כהישג של מערכת המשפט הישראלי, נחשב לסממן מובהק של שחיתות.

כך למשל - קלטת שמע במקום פרוטוקול. מנהל עיזבון ללא כתב מינוי חוקי, אפוטרופוסית לדין ללא כתב מינוי חוקי, שופט ללא ניתוב שנכנס לתיק ופועל בהיעדר סמכות... ניהול מסמכים חסרי תוקף... והצגתם לבעלי הדין ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה.

להפרות אלה של כבוד האדם וחירותו יש מחיר כבד בחייהם של פרטים ומשפחות, כולל הדור הבא.

אבל מה אנחנו רוצים לבקש בעתירה לבג"ץ?

תרופות כגון פרסום החלטות ופסקי דין - היוזמה של שמחה רוטמן היא חיובית, אבל התוצאות שלה לא יהיו מיידיות, הן ייראו בעוד שנים.

נציב תלונות הציבור על עוסים - נראה לי כוסות רוח למת.

מה אפשר לצפות מבג"ץ?

אני ממליץ להנמיך ציפיות. אין שם תרופת פלא. אבל אם מבצעים את המהלכים נכון, יכולים ליצור הד תקשורתי וציבורי חזק.