2026-01-12 עו"ד רחל בן-ארי נדרשת לרשום את הסכם חלוקת העיזבון בלשכת רישום המקרקעין, בבנקים ובמשרדי האפ"כ עד יום חמישי 15.1.2026, הודעה בדבר אותות המרמה מס' 35-30, והתראה

 2026-01-12 

עו"ד רחל בן-ארי נדרשת לרשום את הסכם חלוקת העיזבון בלשכת רישום המקרקעין, בבנקים ובמשרדי האפ"כ עד יום חמישי 15.1.2026, הודעה בדבר אותות המרמה מס' 35-30, והתראה

 מכתב דרישה נשלח לעו"ד רחל בן-ארי בעניין אי רישום הסכם חלוקת העיזבון, שהיא עצמה ערכה, במשרדי הרשויות הרלוונטיות למעלה משנתיים לאחר שמונתה לבקשתה כממונה/נאמנה בשכר לביצוע ההסכם, וגם לאחר שגבתה מקדמה של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ עבור טרחתה בביצוע ההסכם, ובעודה מתנערת מההסכם ומסכלת אותו.

יש לציין כי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין אוסרים על עורך דין לטעון כנגד הסכם שהוא עצמו ערך.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/01/2026-01-12-1512026-35-30.html

בתקשורת עו"ד רחל בן-ארי מוצגת כדמות ציבורית ללא רבב ופעילת המחאה נגד רפורמה בבתי המשפט. היא מצוטטת בקשר לרפורמההמביעה דאגה "לדמוקרטיה" ו"לעצמאות השיפוטית". 

הלכה למעשה, עו"ד רחל בן-ארי נחזית כפועלת בצוותא חדא עם השופטת הילה גורביץ, שאת מינויה למשרה שיפוטית קידמה במהלך כהונתה של בן-ארי בוועדה לבחירת שופטים, תוך עצמאות שהקימו לעצמן מקיום חוקי מדינת ישראל, ואולי אף עצמאות לבצע עבירות על חוק העונשין. 

הפרשה בת 13 השנים החלה בשנת 2013 על ידי צמד אחר: השופטת אספרנצה אלון (חברתה הקרובה של השופטת הילה גורביץ) ועו"ד עמוס צדיקה, יד ימינה. עתה הפרשה מתקרבת לסיומה כשעו"ד רחל בן-ארי מובילה עם השופטת הילה גורביץ מהלכים הנחזים כאותות המרמה ומטרתם היא סיכול חלוקת העיזבון כדין. 

יש לציין שמידע מהימן מצביע על כך כי בשנים 2023-4 התנהלה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה     פרשה אחרת, בה עורך דין הטיח האשמות כי סגן הנשיאה טל פפרני היה מעורב במעשים לא ראויים בעיזבון ששויו 37,000,000 ש"ח. ככל הידוע, הפרשה לא נחקרה למרות שהוגשו תלונות במשטרת ישראל. עורך הדין הושתק באמצעות מערכת האכיפה המשמעתית של לשכת עורכי הדין...

מכיוון שהשחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה היא מן המפורסמות כבר מעל ל-10 שנים, ומכיוון שעד היום לא נעשה דבר לתיקון המצב...  ניתן היה לצפות כי בתי המשפט לענייני משפחה יככבו בשיח הציבורי המתלהם בעניין "רפורמה משפטית" או "הפיכה משטרית".

לא זה המצב. שני הצדדים נמינעים מלומר מילה בעניין שחיתות בבתי המשפט.

בדפדפן: 

ץ

 תמונה |אפי נוה מדווח מאילת. 

פרשת עו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ נחזית כשילוב רעיל במיוחד של פרשת אפי נוה עם פרשת השופטת ורדה אלשיך.

---

11 בינואר, 2026

לכב'

עו"ד רחל בן-ארי

בדוא"ל

העתקים:

פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות,

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון,

פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,

פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, 

פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, 

פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, 

פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, 

פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,

פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,

השופטות בדימוס דורית ביניש - נגידה, עדנה ארבל ונילי ארד - חברות מועצה, האוניברסיטה הפתוחה,

פרופ' אליעזר שלו, נשיא מכללת תל-חי,

פרופ' אילנה לבנברג, המכללה האקדמית גורדון, 

מר עידו מזורסקי, המנהל הכללי, בית הספר הריאלי העברי בחיפה,

מר יונה יהב, ראש העיר וחברי מועצת עיריית חיפה

חיים א. גרשון, יו"ר הדירקטוריון, וחברי דירקטוריון תיאטרון חיפה,

מר יוסי שלום, סגן ראש העיר ויו"ר מועצת המנהלים, אתו"ס (חברה עירונית),

עו"ד ארנה לין, מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות חוקתיות,

עו"ד עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח,

עו"ד תומר נאור, התנועה לאיכות השלטון,

עו"ד שאדי סרוג'י, יו"ר ועד מחוז חיפה, לשכת עורכי הדין,

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין,

הוועד המרכזי, לשכת עורכי הדין, 

עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי,

ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט,

עו"ד יריב לוין, שר המשפטים,

מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים,

בדוא"ל

העתקים נשלחים לנמענים לעיל, שהם מוסדות חינוך ו/או מוסדות ציבוריים,

כנספח מקדים לבקשה פורמלית להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מכל מעמד

 וכל תפקיד, כגון ייעוץ משפטי, במוסדות אלה.

הנידון: א) הודעה בדבר אותות המרמה מס' 35-30, ב) דרישה לרישום הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים בלשכת רישום המקרקעין ובבנקים, שניהם, א) ו-ב), עד יום חמישי זה, 15.1.2026, ג) התראה

עו"ד רחל בן-ארי שלום רב,

צר לי שאת מכריחה אותי לכלות את זמני במעקב אחרי מעשיך ולגלות שוב ושוב אותות מרמה על כל צעד ושעל. זאת, לאחר שלקחת מכספי העיזבון שכר עבור עבודתך כממונה/נאמנה לביצוע הסכם החלוקה בעיזבון אמי ז"ל, רבקה שמי צרניק (נפטרה 15.12.2022, ת"ז 000645846). התנהגותך נחזית כמשחק שוטרים וגנבים, בו אני נאלץ  לשחק את השוטר, בעוד את עסוקה בהעלמת המלקוח. 

ההבדל בין דמותך, כפי שהיא עולה מתוך פרשת העיזבון, בו לטענתי את והשופטת הילה גורביץ הדמויות המרכזיות, לבין דמותך כפי שהיא עולה מדיווחי התקשורת, הוא בלתי נתפס. את מתוארת בתקשורת כאשת מחאה וכמתנגדת נחרצת לתכנית הרפורמה המשפטית: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן..."; "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...". לנוכח מעשיך במעמקי "החור השחור של מערכת המשפט" (הכינוי לבתי המשפט לענייני משפחה בפי ח"כ עו"ד שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט), התייחסותך ל"העצמאות השיפוטית" מתפרשת כתרתי משמע, בדיחה למביני דבר בלבד. בפרט, במצורף עם השלט שמאחוריך: "מאבק הגלימות להגנת ישראל וחוקיה"...

תמונה| צילום מסך מתוך סרטון בכתבת חדשות במקומון, שסיקרה את מחאת עורכי הדין בחיפה. עו"ד רחל בן-ארי בחזית המחאה: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן..."; "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...".

---

א) הודעה בדבר אותות המרמה מס' 35-30, את מוזמנת להסביר ו/או להפריך את אותות המרמה מס' 35-30 עד יום חמישי זה, 15.1.2026

1. הודעה מוגשת לך בזאת, כי העניינים המפורטים להלן, הקשורים לשיהוי בלתי סביר לכאורה ברישום הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים מיום 28.8.2023 בלשכת רישום המקרקעין, בבנקים ובמשרדי האפ"כ, נרשמו כאותות המרמה מס' 35-30, ברשימת אותות המרמה  שדבקו בך לכאורה. את מוזמנת להסביר ו/או להפריך את אותות המרמה מס' 35-30 עד  יום חמישי זה, 15.1.2026.

2. הודעה זו בדבר אותות המרמה  שדבקו בך לכאורה, מועתקת לראשי האוניברסיטאות ומוסדות ציבוריים אחרים בהם את מכהנת כיועצת משפטית לפי פרסומי משרדך, כנספח מקדים לבקשה פורמלית להשעייתך מכל מינוי מסוג זה.

3. מקורה של דוקטרינת אותות המרמה הוא במשפט האנגלי. הדוקטרינה אומרת כי במקרי מרמה מורכבים, הצטברות אותות מרמה, שהחשוד במרמה אינו מסביר ואינו מפריך באופן מתקבל על הדעת, יכולה להיחשב הוכחה נסיבתית של המרמה, והיא אף מעבירה את נטל ההוכחה והשכנוע לצד המואשם במרמה. ראי, פסק דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן בע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003), "כאשר מתגלים מספר אותות מרמה... ניתן להסיק מהם על כוונת מרמה, והנטל עובר לנתבע להסביר את ההתנהלות".

4. כמי שמכיר אותך מילדותך, קשה לי להבין איך התפתחת למה שאת היום. ניסיתי להסביר לעצמי את המצב כתופעה שהחלה רק לאחרונה. שכן, את פרסמת שרק לאחרונה פיתח משרדך פעילות בתחום בתי המשפט לענייני משפחה ששחיתותם היא מן המפורסמות. אולם קשה לי להאמין שאדם משנה באופן מהותי את אופיו קרוב לגיל 70. כמו כן, השופטות והשופט, המעורבים בפרשה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, מונו למשרותיהם השיפוטיות במהלך כהונתך כחברה בוועדה לבחירת שופטים: השופטת הילה גורביץ - בשנת 2012, השופטת רויטל באום - בשנת 2009 (לרשמת), ובשנת 2012 (לשופטת שלום), השופט טל פפרני - בשנת 2013. כלומר, כבר לפני יותר מעשר שנים קידמת את מינוייהם של שופטים מפוקפקים במחוז חיפה, והם השותפים עתה למעשייך. לכן, הפירוש הנחזה כסביר יותר הוא שבמהלך השנים פיתחת אישיות מקצועית כפולה: מצד אחד, ירשת מאביך את המוניטין ואת משרת היועץ המשפטי לטכניון, והרחבת אותה לייעוץ למוסדות אוניברסיטאיים נוספים. מצד שני, פיתחת כישורים דומים לאלה של אפי נוה.

5. להלן פירוט אותות המרמה 35-30:

30. הגשת "פסיקתה" (שאינה "צו ערוך על פי טופס 10", כדרישת תקנה 37 (א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998) במקום "צו למינוי מנהלי עיזבון" בלשכת רישום מקרקעין, חיפה, ורישום הערה בדבר מינוי מנהלי עיזבון בלשכת רישום המקרקעין על פי "פסיקתה" משובשת זו.

31. אי קיום חובותיך כנאמנה וממונה לביצוע הסכם החלוקה בין היורשים, שאת היית השותפה הראשית לעריכתו, כמו גם פעולותיך לסיכולו של ההסכם, כל זאת, תוך לקיחת השכר של 30,000 ש"ח+מע"מ מקופת העיזבון, שהוא התשלום הראשון של שכרך כנאמנה וממונה עבור ביצוע הסכם החלוקה בין היורשים.

32. אי קיום חובתך המסוימת כנאמנה וממונה בשכר לביצוע הסכם החלוקה בין היורשים, מיום שאושר ההסכם על ידי בית המשפט, 13.12.2024, ועד היום (מעל לשנתיים) -- לרשום את הסכם החלוקה בין היורשים בלשכת רישום מקרקעין.

33. אי קיום חובותיך כמנהלת עיזבון, מיום שמונית לטענתך, 1.12.2024, ועד היום (מעל לשנה) – לרשום את הסכם החלוקה בין היורשים בלשכת רישום המקרקעין.

34. אי קיום חובתך המסוימת כנאמנה וממונה בשכר לביצוע הסכם החלוקה בין היורשים, מיום שאושר ההסכם על ידי בית המשפט, 13.12.2024, ועד היום (מעל לשנתיים) -- לרשום את הסכם החלוקה בין היורשים בבנקים.

35. אי קיום חובותיך כמנהלת עיזבון, מיום שמונית לטענתך, 1.12.2024, ועד היום (מעל לשנה) – לרשום את הסכם החלוקה בין היורשים בבנקים.

ב) דרישה למסירת כל מידע אודות רישום שכבר נעשה, ו/או אודות השלמת הגשת הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים לרישום בלשכת רישום המקרקעין, בבנקים, ובמשרדי האפ"כ עד יום חמישי זה, 15.1.2026

6. הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים מיום 28.8.2023, שאת עצמך ערכת, ושאת מונית בו, לבקשתך, כממונה/נאמנה בשכר לביצועו, אושר על ידי בית המשפט בפסק דינו מיום 13.12.2023, והוא "מעשה בית דין".

7. רישומו של הסכם החלוקה בפנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות נדרש להגנה על נכסי העיזבון. 

8. בין אם כממונה/נאמנה לביצוע הסכם החלוקה מזה יותר משנתיים (מיום אישור ההסכם על ידי בית המשפט), ובין אם כמנהלת עיזבון שמונתה ביום 1.12.2024, מזה יותר משנה, היה עליך לרשום בזריזות את הירושה בלשכת רישום המקרקעין ובבנקים, לפי הוראות תקנה 39(ב) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998:

39.(ב) "משנודע למנהל העזבון שיש בעזבון מקרקעין או נכסים אחרים שמתנהלים לגביהם על פי כל דין פנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג שתירשם בהם הערה על מינוי מנהל עזבון; הממונה על הרישום האמור ירשום הערה כנדרש משהוגש לו צו המינוי."

9. לשכת רישום המקרקעין: הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים חייב להיות חלק מרישומים אלה. עניין רישום הירושה במקרקעין נקבע בתקנות 17 ו-18 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011. רישום הסכם חלוקת העיזבון נקבע במפורש בתקנה 18(ב):

 רישום ירושה על פי בקשה

17.(א) לעניין סימן זה, "רישום ירושה" – לרבות רישום צו ירושה וצו קיום צוואה, הסכם חלוקת עיזבון כמשמעותו בסעיף 110 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), צו חלוקת עיזבון כמשמעותו בסעיף 111 לחוק הירושה או צו מינוי מנהל עיזבון.

(ב) רישום ירושה ייערך על פי בקשה של מעוניין בדבר; על אף האמור, רישום הסכם חלוקת עיזבון כאמור בתקנת משנה (א) שאינו מאושר בידי בית משפט ייערך על פי בקשת כל היורשים.

הגשת הבקשה

18.(א) הבקשה לרישום ירושה תוגש בלשכה שרשומים בה המקרקעין שלגביהם מבוקש הרישום.

(ב) לבקשה יצורף צו ירושה, צו קיום צוואה, צו חלוקת עיזבון, הסכם חלוקת עיזבון או צו מינוי מנהל עיזבון, אם ניתן או אושר בידי בית משפט, בית דין דתי או רשם לענייני ירושה.

(ג) מונה מנהל עיזבון, יגיש מנהל העיזבון את הבקשה לרישום ירושה או שהבקשה תוגש בהסכמתו. [קווים תחתונים הוספו - י' צ']

10. הבנקים: סעיף 110 לחוק הירושה קובע כי נכסי העיזבון (לרבות כספים בבנק) יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם. בדומה למה שנקבע בתקנות המקרקעין, הבנק נדרש לראות את צו הירושה או צו קיום הצוואה המגדיר את הזכאים, ואת הסכם החלוקה המשנה את ברירת המחדל של החלוקה היחסית.

סעיף 110 | חוק הירושה, תשכ"ה-1965

ת"ע (משפחה תל אביב-יפו) 9035-04-23 מ.ד נ' י.ד (29.05.2023) 

11. משרדי האפ"כ: גם במקרים שבהם לא נדרשת בדיקה מהותית של האפוטרופוס הכללי (מקרים שאינם מנויים בתוספת השנייה), תקנה 38(2) לתקנות הירושה וסעיף 84(ד) לחוק קובעים במפורש כי על מנהל העיזבון למסור את הפרטה (הכוללת את מצבת הנכסים והחובות) לאפוטרופוס הכללי באופן מקוון "לשם תיעוד". חובה זו נועדה ליצור רישום רשמי של נכסי העיזבון ופעולות המנהל במשרדי המדינה, עוד בטרם מסירתם ליורשים.

סעיף 84(ד) | חוק הירושה, תשכ"ה-1965 

תקנה 38(2) | תקנות הירושה, תשנ"ח-1998

12. סעיף 86 לחוק הירושה מחייב מנהל עיזבון לנהל חשבונות ולהגיש דין וחשבון על כל ענייני העיזבון. הסכם חלוקה שאושר בבית המשפט הוא המסמך המכונן המסיים את ניהול העיזבון, ולכן הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהדיווח הסופי. הפסיקה מדגישה כי מנהל העיזבון הוא "נאמן" ו"ידו הארוכה של בית המשפט", ופעולותיו, כולל חלוקת הנכסים, חייבות להיות שקופות ומתועדות אצל הגורם המפקח (האפ"כ), במיוחד כאשר האפ"כ היה צד להליך האישור.

סעיף 86 | חוק הירושה, תשכ"ה-1965

ריקרדו בן-אוליאל דיני בנקאות - חלק כללי כרך א (2021) | פרק רביעי סוגים של חשבונות בנק

13. על פי תקנה 45א, מנהל עיזבון המסיים את תפקידו חייב להגיש בקשה לאישור סיום תפקיד ופסיקת שכר טרחה. במקרים המנויים בתוספת השנייה (כגון עיכוב של מעל 6 חודשים במתן צו), בית המשפט לא ידון בבקשה בטרם קיבל הודעה מהאפ"כ בדבר בדיקת הדוחות. גם במקרים רגילים, מנהל העיזבון לא יוכל להשתחרר מתפקידו ולקבל את שכרו כל עוד לא הוגשו הפרטה והדוחות (הכוללים את אופן החלוקה) לאפ"כ.

תקנה 45א(ג) | תקנות הירושה, תשנ"ח-1998

שמואל שילה פירוש לחוק הירושה כרך ג (2002) | סעיף 84: פרטת עיזבון

14. כאשר עולה חשש לזיוף בפרטה או לדיווחים לא מדויקים, התיעוד הרשמי של הסכם החלוקה אצל האפוטרופוס הכללי הופך לקריטי. הפסיקה קובעת כי על האפוטרופוס הכללי חלה חובת זהירות מוגברת, ועליו לפעול ב"שקידה סבירה" לאיתור בעלי זכויות ולמניעת פגיעה בקניין. דרישתי לתיעוד ההסכם באפ"כ מבטיחה כי הגרסה שאושרה בבית המשפט היא זו שתופיע ברישומי המדינה, ובכך נמנעת האפשרות להצגת מצגים סותרים בפני רשויות אחרות (כמו הבנקים או לשכת רישום המקרקעין).

ת"א (שלום חי') 23842-09-17 אשר כהן נ' מדינת ישראל / משרד המשפטים - האפוטרופוס הכללי (28.12.2021)

ע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי נ' יוסף פרידמן (24.12.2003)

15. נאמנות כלפי היורשים: מנהל עיזבון פועל כנאמן. עליו להציג לבנק את פסק הדין המאשר את הסכם החלוקה כדי להבטיח שהחשבונות יתנהלו בהתאם לזכויות היורשים שנקבעו בו.

16. אחריות אישית: אי-ביצוע הרישום בבנקים, תוך הצהרה על כוונה להתנער מההסכם, מהווה חריגה מסמכות ועלולה להוביל להטלת אחריות אישית על מנהלי העיזבון לפי סעיף 91 לחוק הירושה ("אחריות מנהל העיזבון").

סעיף 86 | חוק הירושה, תשכ"ה-1965

סעיף 91 | חוק הירושה, תשכ"ה-1965

17. הפרת חובות הממונים/נאמנים ו/או מנהלי עיזבון במניעת מידע מן היורש: למיטב ידיעתי, הסכם החלוקה לא נרשם עד היום בלשכת רישום המקרקעין ובבנקים. ביחס למשרדי האפ"כ אין לי ספק כי הסכם החלוקה לא הוגש לאפ"כ. הודעה זו נמסרת בעוד מנהלי העיזבון מפרים את חובותיהם ומונעים ממני כל מידע אודות ניהול העיזבון. יש לראות מצב זה בחומרה יתירה, שכן לאחר תיקון 18 לחוק הירושה, נטל הפיקוח הועבר לכתפי היורשים. את נחזית כמי שמסכלת בכוונת מכוון את יכולת הפיקוח על מעשיך. מעשים מסוג זה עשויים לעלות לגדר עבירה פלילית בפני עצמם.

18. הפרת חובות הממונים/נאמנים ו/או מנהלי עיזבון בניסיונותיהם להתנער מהסכם החלוקה: כ"מנהלת עיזבון" הרי שאת מחויבת לפעול למימוש רצון המוריש והסכמות היורשים (סעיף 110), והימנעות מרישום הסכם שאושר בבית המשפט, תוך התנערות ממנו, מהווה חריגה מסמכות והפרת חובת הנאמנות המוטלת עליך. מנהל עיזבון מחויב לבצע את תפקידו בתוך "זמן סביר", וחובתו הסטטוטורית היא לחלק את העיזבון ולבצע כל דבר הדרוש למימוש צווי בית המשפט. 

19. משעה שהסכם חלוקה אושר וקיבל תוקף של פסק דין, הוא יוצר "מעשה בית דין" (השתק פלוגתה). מנהלי העיזבון, ובמיוחד אם הם אלו שערכו את ההסכם או הגישו אותו לאישור, מנועים מלהעלות טענות הסותרות את תוכן ההסכם או להתנער ממנו. הפסיקה קובעת כי הדרך היחידה לתקוף הסכם כזה היא בתביעה נפרדת לביטולו, וכל עוד לא בוטל, חובה על מנהל העיזבון לפעול לפיו. הימנעות מרישום הסכם, שאושר על ידי בית המשפט, והוא "מעשה בית דין", במשך למעלה משנה מהווה שיהוי בלתי סביר.

תמ"ש (משפחה קריות) 149-05-17 ע.ג' נ' ח.ג' ו.ג' ג'.ו (28.02.2023)

ת"ע (משפחה ירושלים) 1975-07-20 עו"ד מנהל עיזבון נ' מ' (12.09.2024)

20. הפסיקה קובעת כי הימנעות של בעל תפקיד (כמו מנהל עיזבון) מלגלות עובדות מהותיות או רישום זכויות תוך התעלמות מזכויות ידועות של אחרים עשויה להיחשב כמרמה. אם מנהלי עיזבון פועלים לרישום צו המינוי תוך "שתיקה" לגבי קיומו של הסכם החלוקה המאושר, מדובר למצער בהתנהגות פסולה.

ת"א (מחוזי חי') 61466-01-18 סמארה אמארה נ' מוחמד עבד אלרחמן אמארה (17.05.2023)

21. סעיף 82 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מטיל על מנהל העיזבון חובה אקטיבית "לעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם" של צווי בית המשפט. מאחר שהסכם החלוקה אושר בפסק דין (ביום 13.12.2023), אי-רישומו עשוי להימצא כהפרת חובה חקוקה.

22. תקנה 18(ג) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 (ראי לעיל), קובעת כי מנהל העיזבון הוא הגורם המוסמך והמחויב להגיש את הבקשה לרישום הירושה על פי ההסכם, לפיכך, אי-רישומו עשוי להימצא כהפרת חובה חקוקה.

סעיף 82 | חוק הירושה, תשכ"ה-1965

ע"א 1405/19 עזבון המנוח יוסף נעאמנה ז"ל נ' נעאמנה עומר חמאדה (16.11.2020)

23. מניעת נזק: הימנעות מרישום ההסכם חושפת את העיזבון לסיכונים של "עסקאות נוגדות" או עיקולים מצד ג', ועל פי הפסיקה, מנהל עיזבון המשתהה ברישום זכויות יורשים עלול להיחשב כמתרשל בתפקידו.

24. לוח זמנים: קציבת הזמן עד ליום חמישי הקרוב היא סבירה בנסיבות שבהן חלפה למעלה משנה מאישור ההסכם.

ג) התראה

25. התראה לפני נקיטת הליכים: ככל שהרישום לא יבוצע, והמידע בדבר רישומו או אי רישומו של הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים בלשכת רישום המקרקעין ובכל הבנקים בהם נשמרים כספי העיזבון לא יימסר לי עד יום חמישי הקרוב, 15.1.2026, אמצא את עצמי מחויב לנקוט בכל הצעדים החוקיים הנדרשים למצב זה.

סעיף 92 | חוק הירושה, תשכ"ה-1965

בברכה,

 

יוסף צרניק, Joseph Zernik, PhD, LLB