Issuing fake, fraudulent search warrants is a serious violation of the constitutional rights of the individual, and like the issuance of other fake, fraudulent judicial records - a hallmark of organized crime in the courts.
First Rule of the Gang: Judges are above the law, and are permitted to perpetrate fraud from the bench. Second Rule of the Gang: Freedom of Speech ends when victims of the fraud publish the fake, fraudulent search warrants - it is cantankerous conduct (Ombudsman of the Judiciary Rivlin, Decision 15/57).
Fraudulent conduct by the judges is particularly noticed in cases that pertain to whistleblowers and retaliation against them by the justice system, and in cases that originate directly in government corruption.
The Roman Zadorov affair, on the one hand, and the massive fraud in the Debtors' Courts (tip of the iceberg was exposed in the recent State Ombudsman report) signify the progression of government corruption in Israel, in general, and corruption of the justice system, in particular, to advanced "widespread public corruption" - corrupt government officers have no shame left.
The judges are the crux of government corruption in Israel today!
הונאות למכביר בבתי המשפט - צווי חיפוש מפוברקים...
הנפקת צווי חיפוש מפוברקים, הונאתיים היא הפרה חמורה של הזכויות החוקתיות של הפרט, וכמו הנפקת כתבים שיפוטיים מפוברקים, הונאתיים אחרים - סימן מובהק של פשיעה מאורגנת בבתי המשפט.
הנפקת צווי חיפוש מפוברקים, הונאתיים היא הפרה חמורה של הזכויות החוקתיות של הפרט, וכמו הנפקת כתבים שיפוטיים מפוברקים, הונאתיים אחרים - סימן מובהק של פשיעה מאורגנת בבתי המשפט.
כלל ראשון בכנופיית שלטון החוק: השופטים מעל לחוק - מותר להם לעסוק בהונאות מכס המשפט. כלל שני של כנופיית שלטון החוק: לקורבנות ההונאה אסור לדבר על כך - זאת "התנהלות קנטרנית" (השופט ריבלין - נציב תלונות הציבור על השופטים - בהחלטה 57/15).
הונאות השופטים בולטות במיוחד בתיקים הקשורים לחושפי שחיתויות ובהתנכלות להם על ידי מערכת המשפט, ובתיקים הנובעים ישירות משחיתות השלטונות.
פרשת רומן זדורוב מחד, והונאות הענק על החייבים בהוצאה לפועל מאידך (שרק קצה הקרחון שלהן נחשף בדו"ח מבקר המדינה) מצביעים על העמקת השחיתות השלטונית בישראל בכלל, ושחיתות מערכת המשפט בפרט, למצב הנקרא בקרימינולוגיה "שחיתות ציבורית נרחבת בפרהסיה" - בו המושחתים מאבדים כל בושה.
הונאות השופטים בולטות במיוחד בתיקים הקשורים לחושפי שחיתויות ובהתנכלות להם על ידי מערכת המשפט, ובתיקים הנובעים ישירות משחיתות השלטונות.
פרשת רומן זדורוב מחד, והונאות הענק על החייבים בהוצאה לפועל מאידך (שרק קצה הקרחון שלהן נחשף בדו"ח מבקר המדינה) מצביעים על העמקת השחיתות השלטונית בישראל בכלל, ושחיתות מערכת המשפט בפרט, למצב הנקרא בקרימינולוגיה "שחיתות ציבורית נרחבת בפרהסיה" - בו המושחתים מאבדים כל בושה.
השופטים הם קדקד השחיתות השלטונית בישראל היום!
ראה בבלוג:
ראה בבלוג:
תמונה 1: לורי שם טוב היא פעילת מחאה מוכרת ובולטת, בעיקר במחאה נגד השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה. לורי היא גם קרבן התנכלות מתמשכת של מערכת המשפט בשנים האחרונות.
Figure 1: Lori Shem-Tov is a well-known social protest activist, particularly relative to corruption of the family courts. She has also been the victim of ongoing retaliation by the justice system in recent year.
____
מאהל המחאה ת"א, 14 למאי - באפיזודות קודמות, תואר "פסק דין בפתקית", בלתי חתוום, מפוברק/למראית עין של השופט אבי כהן מבית המשפט השלום ת"א, שהטיל על הבלוגרית לורי שם-טוב ענישה דרקונית כביכול - תשלום של 300,000 ש"ח לעו"ד חווה קליין - על הוצאת דיבה. אולם "פסק הדין בפתקית" שהטיל גם 500,000 ש"ח ענישה על מוטי לייבל, חורג יותר מפי עשר מסמכות השיפוט של הרשם. וההליך כולו התנהל ללא המצאת כתב התביעה לנתבעים על ידי התובעת, וללא המצאת "פסק הדין בפתקית" על ידי בית המשפט. "פסק הדין בפתקית" גם לא נרשם בכרטיסיית "פסקי דין" במערכת נט-המשפט. בקיצור: הונאה טיפוסית של שופט בנט-המשפט - מערכת המידע וניהול התיקים ההונאתית החדשה של בתי המשפט בישראל. [1] כמו כן, תוארו הכשלים הבסיסיים בהתנהלות המזכירויות לאחר השינויים שהוכנסו בהנהלת בתי המשפט החל בשנת 2000, בהנהגותו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק. במקביל למחשוב חדש בבתי המשפט, והמעבר לניהול תיקים אלקטורניים, בוטלו למעשה המזכירויות, ונתנה לשופטים גישה ישירה לתיקים ולרישומים. בכך בוטל מנגנון שהתפתח במשך מאות שנים למנוע את שחיתות השופטים. ביטול למעשה של סמכות המזכיר הראשי על משמורת ויושרת התיקים והרישומים גם הופכת את בתי המשפט בישראל לבלתי כשירים בעליל מבחינת משקיפים בינלאומיים ומומחים למשפט, וכר פעולה נוח לשופטים נוכלים. [2,3 ]
תמונה 2: חוה קליין נ לורי שם-טוב ומוטי לייבל (621-02-16) בבית המשפט השלום ת"א – "פסק דין בפתקית" של הרשם אבי כהן מיום 17 לאפריל, 2016, שהטיל כביכול תשלום של 500,000 ש"ח על מוטי לייבל וכן 300,000 ש"ח על לורי שם טוב לזכות עו"ד חוה קליין: "כמובקש ניתן בזאת פס"ד כנגד הנתבעים 2+1". ה"החלטה בפתקית" אינה נושאת חתימה בכל צורה שהיא. תקנות סדר הדין האזרחי (1984) לעומת זאת, קובעות בפירוש: "190. (א) כתום הדיון בכל הליך, או לאחר מכן, בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, יתן בית המשפט פסק דין או החלטה אחרת, לפי הענין; ההחלטה תהיה בכתב ותיחתם בידי השופטים שישבו לדין." פסק הדין גם לא הומצא על הנתבעים כדין. החלטה בפתקית זאת גם אינה מופיעה בתיק נט-המשפט - גישת הציבור, בין בכרטיסיית "החלטות בתיק" ובין בכרטיסיית "פסקי דין". [1]
באפיזודה הנוכחית, נתאר סוג הונאה דומה - הנפקת "צווי חיפוש" מפוברקים/למראית עין על ידי שופטי בית המשפט השלום ת"א על לורי שם טוב ופעילים אחרים, מתוך ניהול דיונים למראית עין באולם בית המשפט...
Figures 2: Hava Klein v Lori Shem Tov and Moti Leybel (621-02-16) in the Tel-Aviv Magistrate Court - fake, simulated "post-it judgment" record, issued by Tel-Aviv Magistrate Avi Cohen on April 17, 2016. Israeli law prescribes that judicial decisions and judgments be signed. The "post-it judgment" is unsigned, was never duly served, and fails to appear in the Court's public docket... [1]
_____
צו חיפוש מפוברק/למראית עין של השופטת דנה אמיר בבית המשפט השלום ת"א על לורי שם טוב
Fake/simulated search warrant by Judge Danna Amir of the Tel-Aviv Magistrate Court against Lori Shem Tov
צו החיפוש המפוברק/למראית עין של השופטת דנה אמיר מיום 13 ליוני, 2014
תמונות 3: "צו חיפוש" מפוברק/למראית עין של השופטת דנה אמיר מיום 13 ליוני, 2014, על לורי שם טוב. ל"צו חיפוש" זה אין מספר תיק, והשופטת לא סימנה אם נעתרה לבקשה או דחתה אותה - כי השופטת דנה אמיר ישרה כמו סרגל... יש לשים לב לרקע המקצועי של השופטת דנה אמיר - היא שרתה בתפקיד בכיר במשרד היועץ המשפטי של רשות המסים, בשנים בהן הייתה פרשת השחיתות ברשות המסים בשיאה. שופט בית המשפט העליון מני מזוז, אז היועמ"ש לשעבר, תיאר את הפרשה כקרובה ביותר לפשיעה מאורגנת בחלונות הגבוהים...
Figures 3: June 13, 2014 Judge Danna Amir fake/simulated "search warrant" on Lori Shem Tov. The "search warrant" has no court file number, and the Judge never marked whether she granted or denied police request for a search warrant - because she is honest as the day is long... One should not her professional career - she served in a senior position in the Tax Authority Legal Counsel office during the years that the Tax Authority corruption scandal was at its height. Supreme Court Justice Menahem Mazuz, then former Attorney General, described the scandal as the closest to organized crime in high offices...
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין ( 329/14/ שלום ת"א ) לגבי צו החיפוש המפוברק/למראית עין של השופטת דנה אמיר מיום 13 ליוני, 2014
Ombudsman of the Judiciary decision (329/14), regarding Judge Danna Amir's June 13, 2014 fake/simulated search warrant, found: "The complaint was justified".
נציב תלונות הציבור על השופטים בדק את תלונתה של לורי שם טוב על הפברוק, ומצא "התלונה מוצדקת" - רבותא!
קישור להחלטת הנציב ( 329/14/ שלום ת"א ):
https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5WDlCVkhIeFkyRDQ/view?usp=sharing
https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5WDlCVkhIeFkyRDQ/view?usp=sharing
צו חיפוש מפוברק/למראית עין של השופט שמואל מלמד (שלום, ת"א), שמטרתו הייתה המחשב של לורי שם טוב
Fake/simulated search warrant by Judge Shmuel Melamed of the Tel-Aviv Magistrate Court, which targeted Lori Shem Tov's computer
צו החיפוש המפוברק/למראית עין של השופט שמואל מלמד מיום 18 ליוני, 2014
תמונות 4: "צו חיפוש" מפוברק/למראית עין של השופט שמואל מלמד מיום 18 ליוני, 2014, שמטרתו הייתה המחשב של לורי שם טוב. ל"צו חיפוש" זה אין מספר תיק, והשופט מלמד לא סימן אם נעתר לבקשה או דחה אותה - כי השופט שמואל מלמד ישר כמו סרגל... הדמיון בשיטת הפברוק בין "צו החיפוש" של השופטת דנה אמיר ו"צו החיפוש" של השופט שמואל מלמד בולט... יש לשים לב לרקע המקצועי של השופט שמואל מלמד - היה בכיר בתביעה המשטרתית - גוף שהוא אנומליה ישראלית וידוע בשחיתותו...
Figures 4: June 18, 2014 Judge Shmuel Melamed fake/simulated "search warrant", targeting Lori Shem Tov's computer. The "search warrant" has no court file number, and the Judge never marked whether he granted or denied police request for a search warrant - because she is honest as the day is long... The similarity in the faking method of Judge Amir's "search warrant" and Judge Melamed's "search warrant" is striking... One should notice the latter's professional career - he served in a senior position in the Israel Police Prosecution. In Israel, police prosecutes, and police prosecution is notoriously corrupt...
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין ( 57/15/ שלום ת"א ) לגבי צו החיפוש המפוברק/למראית עין של השופט שמואל מלמד מיום 18 ליוני, 2014 014
במקרה זה, סירב נציב תלונות הציבור על השופטים לבדוק תלונה על הונאה של שופט, ודחה את התלונה על הסף. הסיבה - לורי פרסמה את "צו החיפוש" המפוברק/למראית עין ואת העתק התלונה בבלוג שלה, ותייגה את השופט שמואל מלמד "רשלן". על פי נציב תלונות הציבור על השופטים, לורי נקטה "התנהלות קנטרנית". הכלל הנובע מהתנהלות הנציב הוא, שלשופטים מותר לעסוק בהונאות, ללא מורא החוק. אבל לקורבנותיהם אין עומדת הזכות לחופש הביטוי בעניין. כלומר, חובה על הציבור לשמור על נוכלויות השופטים בסוד...
קישור להחלטת הנציב ( 57/15/ שלום ת"א ) :
https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5RW5WcTk3ZWZGNEE/view?usp=sharing
Ombudsman of the Judiciary decision (57/15), regarding Judge Shmuel Melamed's June 18, 2014 fake/simulated search warrant, found: "cantankerous conduct by the complainant".
https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5RW5WcTk3ZWZGNEE/view?usp=sharing
תגובת לורי שם טוב על החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים ( 57/15/ שלום ת"א ) לגבי צו החיפוש המפוברק/למראית עין של השופט שמואל מלמד מיום 18 ליוני, 2014
לורי שם טוב כמובן לא נשארה חייבת, וכתבה בתגובה לנציב: "תשובתך המטייחת מעידה אחת: השופט פעל ברמיה, חוסר דעת ורשעות בהוצאת צו הפוגע בערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל, וביזה את מוסד השיפוט, ובעיקר את עצמו... במקום לברר את התלונה, פעלת בצורה קנטרנית, וחיפשת סיבה מדוע לפסול את התלונה... אף נתת במה לשופט להכפיש ולהשמיץ, ואף להציג את עצמו בעזות מצח כאילו הוא הנפגע מן ההליך..."
קישור לתגובת לורי שם טוב על החלטת הנציב ( 57/15/ שלום ת"א ) :
https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5dHZMNENLcGRlSDA/view?usp=sharing
נציב תלונות הציבור על השופטים - עלה תאנה מהודר להונאות השופטים
בין החלטתו של נציב תלונות הציבור על השופטים על "צו החיפוש" המפוברק של השופטת דנה אמיר ובין החלטתו של הנציב על "צו החיפוש" המפוברק של השופט שמואל מלמד, הם עלי תאנה מהודרים לנוכלויות השופטים ותו לאו!
לנציב אין כל סמכות, פרט להחלטה "התלונה מוצדקת". וכפי שנראה להלן בהחלטתו לגבי הונאה דומה של השופטת ורדה אלשייך, גם כשהמליץ על תיקונים מערכתיים למנוע את ההונאות מסוג זה שביצעה אלשייך, המלצותיו לא מומשו...
הקמת מוסד הנציב, כמו תלונות "אתיות" ותלונות "משמעת" על השופטים הן כולם דרכים בהן התנהלות המוכרת ברחבי העולם כהתנהלות פלילית למהדרין של שופטים, הופכת לעניין בלתי משמעותי וזניח.
להלן, דוגמה מאולם הדיונים של השופטת אגסי בבית הדין האזורי לעבודה ת"א. כשנתפסה על חם, בעת שניהלה הונאה רבתי, צעקה על הציבור, "לכו תגישו תלונה לנציב"...
Lori Shem Tov's response on the Ombudsman of the Judiciary decision (57/15), regarding Judge Shmuel Melamed's June 18, 2014 fake/simulated search warrant: "You were looking for an excuse to summarily dismiss the complaint... Judge Melamed acted deceitfully, mindlessly, and maliciously... contemning the judiciary and himself..."
https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5dHZMNENLcGRlSDA/view?usp=sharing
נציב תלונות הציבור על השופטים - עלה תאנה מהודר להונאות השופטים
The Ombudsman of the Judiciary is a glorified fig leaf - he has no authority to punish judges that are caught perpetrating criminality
בין החלטתו של נציב תלונות הציבור על השופטים על "צו החיפוש" המפוברק של השופטת דנה אמיר ובין החלטתו של הנציב על "צו החיפוש" המפוברק של השופט שמואל מלמד, הם עלי תאנה מהודרים לנוכלויות השופטים ותו לאו!
לנציב אין כל סמכות, פרט להחלטה "התלונה מוצדקת". וכפי שנראה להלן בהחלטתו לגבי הונאה דומה של השופטת ורדה אלשייך, גם כשהמליץ על תיקונים מערכתיים למנוע את ההונאות מסוג זה שביצעה אלשייך, המלצותיו לא מומשו...
הקמת מוסד הנציב, כמו תלונות "אתיות" ותלונות "משמעת" על השופטים הן כולם דרכים בהן התנהלות המוכרת ברחבי העולם כהתנהלות פלילית למהדרין של שופטים, הופכת לעניין בלתי משמעותי וזניח.
להלן, דוגמה מאולם הדיונים של השופטת אגסי בבית הדין האזורי לעבודה ת"א. כשנתפסה על חם, בעת שניהלה הונאה רבתי, צעקה על הציבור, "לכו תגישו תלונה לנציב"...
"צווי החיפוש" המפוברקים/למראית עין מהווים ראיה חותכת לניהול דיונים מפוברקים/למראית עין
השופטת דנה אמיר טענה בתגובתה לנציב, שאי הופעת מספר תיק על "צו החיפוש" המפוברק הייתה "טעות". אולם קרוב לוודאי ששיקרה:
* דמיון מפתיע נמצא בין "צו החיפוש" המפוברק של השופטת דנה אמיר ו"צו החיפוש" המפוברק של השופט שמואל מלמד.
* מידע שהוגש בתביעה של פעיל אחר - הלמו - באותו עניין - "צווי חיפוש" מפוברקים של בית המשפט השלום ת"א, גם הוא מראה שהתנהלות זאת היא השגרה בבית המשפט השלום ת"א, ואינה "טעות" כלל.
יש לציין בעניין זה, שהחלטת הנציב גולדברג בעניין הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי ת"א שיקפה בדיקה יסודית בהרבה מהחלטתו של הנציב ריבלין בעניין השופטת דנה אמיר. הנציב גולדברג לא הסתפק בטענותיה של ורדה אלשייך, ותיעד שהנפקת פרוטוקולים מפוברקים לא הייתה "טעות" כלל - אלא נוהל מקובל (ועדיין כך היום על פי הראיות) הן אצל השופטת ורדה אלשייך והן אצל שופטים אחרים בבית המשפט המחוזי ת"א.
בתגובתה לנציב, מדגישה השופטת דנה אמיר, שלא נהגה כחותמת גומי על בקשות "צווי החיפוש" של משטרת ישראל, אלא קיימה דיונים על כל בקשה באולם הדיונים. עניין זה מעלה קושי חמור עוד יותר:
כיצד מתנהלים יומני הדיונים של השופטים ללא מספרי תיקים לבקשות ל"צווי חיפוש"?
יומן הדיונים של כל שופט, ויומן בית המשפט כולו, נחשב מזה מאות שנים בכל בית משפט כשיר כ"ספר יסוד", המגדיר את היקף פעולתו החוקית של בית המשפט.
ניהול היומן הוא אחד מתפקידיו הבסיסיים של מזכיר בית המשפט ברחבי העולם, וכך היה גם בישראל עד לפני כתריסר שנים (2004), על פי התקנות המנדטוריות (1938). אולם במקביל להנהגת מערכת נט-המשפט, הותקנו תקנות בתי המשפט -מזכירות (2004), שלמעשה ביטלו את חובת המזכיר הראשי ב"שמירה מצוינת של התיקים והפנקסים".
ברור שאם אין מספרי תיקים, גם אין יומן דיונים, ואין פרוטוקולים. בקיצור: השופטים מנהלים בעניין "צווי החיפוש" דיונים "בלתי פורמליים מחוץ לפרוטוקול" - בלשון השופטים, או מה שידוע ברחבי העולם - דיונים מפוברקים/למראית עין - הונאה ידועה ומקובלת, וסימן מובהק לפשיעה מאורגנת בבתי המשפט.
The fake/simulated "search warrants" provide indisputable evidence of the conduct of fake/simulated court hearings: Judges conduct hearings with no court files and no court file numbers...
* דמיון מפתיע נמצא בין "צו החיפוש" המפוברק של השופטת דנה אמיר ו"צו החיפוש" המפוברק של השופט שמואל מלמד.
* מידע שהוגש בתביעה של פעיל אחר - הלמו - באותו עניין - "צווי חיפוש" מפוברקים של בית המשפט השלום ת"א, גם הוא מראה שהתנהלות זאת היא השגרה בבית המשפט השלום ת"א, ואינה "טעות" כלל.
יש לציין בעניין זה, שהחלטת הנציב גולדברג בעניין הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי ת"א שיקפה בדיקה יסודית בהרבה מהחלטתו של הנציב ריבלין בעניין השופטת דנה אמיר. הנציב גולדברג לא הסתפק בטענותיה של ורדה אלשייך, ותיעד שהנפקת פרוטוקולים מפוברקים לא הייתה "טעות" כלל - אלא נוהל מקובל (ועדיין כך היום על פי הראיות) הן אצל השופטת ורדה אלשייך והן אצל שופטים אחרים בבית המשפט המחוזי ת"א.
בתגובתה לנציב, מדגישה השופטת דנה אמיר, שלא נהגה כחותמת גומי על בקשות "צווי החיפוש" של משטרת ישראל, אלא קיימה דיונים על כל בקשה באולם הדיונים. עניין זה מעלה קושי חמור עוד יותר:
כיצד מתנהלים יומני הדיונים של השופטים ללא מספרי תיקים לבקשות ל"צווי חיפוש"?
יומן הדיונים של כל שופט, ויומן בית המשפט כולו, נחשב מזה מאות שנים בכל בית משפט כשיר כ"ספר יסוד", המגדיר את היקף פעולתו החוקית של בית המשפט.
ניהול היומן הוא אחד מתפקידיו הבסיסיים של מזכיר בית המשפט ברחבי העולם, וכך היה גם בישראל עד לפני כתריסר שנים (2004), על פי התקנות המנדטוריות (1938). אולם במקביל להנהגת מערכת נט-המשפט, הותקנו תקנות בתי המשפט -מזכירות (2004), שלמעשה ביטלו את חובת המזכיר הראשי ב"שמירה מצוינת של התיקים והפנקסים".
ברור שאם אין מספרי תיקים, גם אין יומן דיונים, ואין פרוטוקולים. בקיצור: השופטים מנהלים בעניין "צווי החיפוש" דיונים "בלתי פורמליים מחוץ לפרוטוקול" - בלשון השופטים, או מה שידוע ברחבי העולם - דיונים מפוברקים/למראית עין - הונאה ידועה ומקובלת, וסימן מובהק לפשיעה מאורגנת בבתי המשפט.
רישום הליך בקשה לצו חיפוש בבית המשפט השלום ת"א בעידן התיק האלקטרוני ונט-המשפט
In the age of e-courts and electronic court files, the Tel-Aviv Magistrate Court maintains fake, sloppy, handwritten Index of Search Warrant...
תמונה 5: חברי הטוב, הלמו - חובב מחשבים מושבע - היה קרבן של "צווי חיפוש" מפוברקים/למראית עין של בית המשפט השלום ת"א גם הוא. גם שם הייתה מטרת הצווים מחשבים אישיים, שנתפסו על ידי הרשויות. הלמו הגיש תביעה - משה הלוי נ מדינת ישראל (משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט ופרקליטות המדינה) 13131-11-08 בבית המשפט לתביעות קטנות, חיפה. הכתבים שהוגשו על ידי המדינה בתביעה זאת, מספקים ראיות חותכות, שבית המשפט השלום ת"א עוסק בהפרות חמורות של ההליך הראוי, של זכויות האזרח, ושהוא בית דין בלתי כשיר בעליל.
Figure 5: My good friend, Halemo - an avid computer fan - was also a victim of fake "search warrants" of the Tel-Aviv Magistrate Court. There too, his personal computers were the target, and they were seized by police. Halemo sued - Moshe HaLevy v State of israel (Israel Police, Administration of Courts, and State Prosecution) (13113-11-08) in the Haifa Small Claims Court. Papers, which were filed in that lawsuit by the State, provide indisputable evidence that the Tel-Aviv Magistrate Court routinely perpetrates serious violations of Due Process, of Civil Rights, and that it is a patently incompetent court.
_____
כידוע, אפילו גנבי פרדות נוהגים לקיים רישומים - ממי גנבו ולמי מכרו (ראה "הבלתי מנוצחים" מאת ויליאם פוקנר). אז איך רושמים בבית המשפט השלום ת"א ובמשטרת ישראל את צווי החיפוש המפוברקים ללא מספרי תיקים?
עניין זה התברר בתביעה של פעיל חברתי אחר - משה הלוי, שגם הוא היה קרבן של "צו חיפוש" מפוברק/למראית עין של בית המשפט השלום ת"א. גם במקרה של משה הלוי, מטרת צווי החיפוש המפוברקים/למראית עין הייתה המחשבים האישיים, שנתפסו במקרה של משה הלוי על ידי המשטרה.
במהלך התביעה זאת, משה הלוי נ מדינת ישראל (משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט ופרקליטות המדינה) 13131-11-08 בבית המשפט לתביעות קטנות חיפה, הגישה המדינה "תעודת עובד ציבור" של "מרכזת בכירה של מדור פלילי" בבית המשפט השלום ת"א, הגב' רחל שירן (תמונה 6). גם אם נניח לעניין שאין לראות בה עדה מוסמכת וכשירה לעניין זה (בקשות על פי חוק חופש המידע מראות שבעשור האחרון, במסגרת פירוק מזכירויות כדין, אין איש מאנשי המזכירויות בבתי המשפט, כולל "מזכירים ראשיים" ממונה כדין על פי התקשי"ר. לכן שם התפקיד "מרכזת בכירה של מדור פלילי" - גם הוא מפוברק), דבריה מספקים מידע מאלף:
"הוצאת צו חיפוש אינה מלווה בפתיחת תיק בבית המשפט, והמספר שבראש צו החיפוש, מהווה את מספר הצו. העתק צו החיפוש מתויק בקלסר המעקב וגם נרשם ביומן המעקב."
הגב' שירן גם הגדילה לעשות, והגישה עם "תעודת עובד הציבור" דוגמה של רישום מסוג זה.
הבת דודה הג'ינג'ית שלי היא הסמכות המשפטית הבכירה במשפחה. אין לה כל השכלה משפטית. היא מורה בדימוס וסבתא לשמונה נכדים. לדעתה, רישום מסוג זה לא היה עובר אפילו כגליון ציונים בבית ספר תיכון, והציון להתנהלות זאת של בית המשפט השלום ת"א הוא "בלתי מספיק".
אין ספק ש"תעודת עובד הציבור" של הגב' שירן מתעדת שחור על גבי לבן שבית המשפט השלום ת"א הוא בית משפט בלתי כשיר, שהשופטים בו עוסקים בזילות ההליך הראוי, זכויות האזרח, וזכויות האדם (זכויות הנחשבות חוקתיות באומות בהן קיימת חוקה).
קרוב לוודאי, שהנהלים שתיעדה הגב' שירן גם מעידים שהשופטת דנה אמיר שיקרה בתגובתה לנציב תלונות הציבור על השופטים (כאילו שזה לא היה מובן מאליו).
במהלך התביעה זאת, משה הלוי נ מדינת ישראל (משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט ופרקליטות המדינה) 13131-11-08 בבית המשפט לתביעות קטנות חיפה, הגישה המדינה "תעודת עובד ציבור" של "מרכזת בכירה של מדור פלילי" בבית המשפט השלום ת"א, הגב' רחל שירן (תמונה 6). גם אם נניח לעניין שאין לראות בה עדה מוסמכת וכשירה לעניין זה (בקשות על פי חוק חופש המידע מראות שבעשור האחרון, במסגרת פירוק מזכירויות כדין, אין איש מאנשי המזכירויות בבתי המשפט, כולל "מזכירים ראשיים" ממונה כדין על פי התקשי"ר. לכן שם התפקיד "מרכזת בכירה של מדור פלילי" - גם הוא מפוברק), דבריה מספקים מידע מאלף:
"הוצאת צו חיפוש אינה מלווה בפתיחת תיק בבית המשפט, והמספר שבראש צו החיפוש, מהווה את מספר הצו. העתק צו החיפוש מתויק בקלסר המעקב וגם נרשם ביומן המעקב."
הגב' שירן גם הגדילה לעשות, והגישה עם "תעודת עובד הציבור" דוגמה של רישום מסוג זה.
הבת דודה הג'ינג'ית שלי היא הסמכות המשפטית הבכירה במשפחה. אין לה כל השכלה משפטית. היא מורה בדימוס וסבתא לשמונה נכדים. לדעתה, רישום מסוג זה לא היה עובר אפילו כגליון ציונים בבית ספר תיכון, והציון להתנהלות זאת של בית המשפט השלום ת"א הוא "בלתי מספיק".
אין ספק ש"תעודת עובד הציבור" של הגב' שירן מתעדת שחור על גבי לבן שבית המשפט השלום ת"א הוא בית משפט בלתי כשיר, שהשופטים בו עוסקים בזילות ההליך הראוי, זכויות האזרח, וזכויות האדם (זכויות הנחשבות חוקתיות באומות בהן קיימת חוקה).
קרוב לוודאי, שהנהלים שתיעדה הגב' שירן גם מעידים שהשופטת דנה אמיר שיקרה בתגובתה לנציב תלונות הציבור על השופטים (כאילו שזה לא היה מובן מאליו).
תמונה 6: משה הלוי נ מדינת ישראל (משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט ופרקליטות המדינה) 13131-11-08 בבית המשפט לתביעות קטנות, חיפה - "תעודת עובד ציבור" שהגישה "מרכזת בכירה של מדור פלילי" בבית המשפט השלום ת"א, הגב' רחל שירן. הגב' שירן תיעדה שההתנהלות ב"צויי החיפוש" המפוברקים/למראית עין במקרה של לורי שם-טוב אינה "טעות" כלל, כפי שטענה השופטת דנה אמיר. לבקשות משטרה לצווי חיפוש אין תיקים בבית המשפט כלל, ואינם נרשמים בנט-המשפט... הגב' שירן גם הגדילה לעשות, והגישה עם "תעודת עובד הציבור" דוגמה של אופן רישום צווי החיפוש בבית המשפט השלום ת"א.
Figure 6: In Moshe HaLevy v State of israel (Israel Police, Administration of Courts, and State Prosecution) (13113-11-08) in the Haifa Small Claims Court the State filed an affidavit by "Senior Coordinator of the Criminal Division" (most likely a fake position title) in the Tel-Aviv Magistrate Court, Ms Rachel Shiran. Ms Shiran documented that the conduct in the case of Lori Shem Tov's fake/simulated "search warrants was no "error" at all, contradicting Judge Danna Amir's claims. Israel Police requests for search warrants are conducted with no court files at all, and are not entered in the Court's case management system, Net-HaMishpat. Ms Shiran went further, and submitted an example, how search warrants registry is conducted in the Tel-Aviv Magistrate Court today...
פרפראות לקינוח - דיונים מפוברקים/למראית עין
התנהלותם המתוארת לעיל של השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד כללה ניהול דיונים מפוברקים/למראית עין, שתוצאתם היא מסמך "צו חיפוש" חסר תוקף, שקרי ומטעה - מסמך מפוברק/למראית עין. התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם מזה דורות כשיטת הונאה נפוצה של שופטים, טיפוסית לפשיעה מאורגנת בבתי המשפט. אולם במונחים של השופטים בישראל היום - השופטים אמיר ומלמד ניהלו "דיונים בלתי פורמליים, מחוץ לפרוטוקול".
בדומה, יש לראות כדיון מפוברק/למראית עין, כל דיון שתוצאתו היא פרוטוקול או החלטה חסר תוקף, שקרי ומטעה - מסמך מפוברק/למראית עין. כאלה יש לנו בשפע:
* השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי ת"א - הפרוטוקולים המשופצים בתיק בנק הפועלים כונס הנכסים הרשמי.
* השופטת אורנית אגסי בבית הדין האזורי לעבודה ת"א - נתפסה "על חם" מנהלת דיון "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול" ללא ידיעת הצדדים והציבור באולם הדיונים בתיק מורן גנוסר נ נתיבי הגז לישראל.
* השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז בבית המשפט המחוזי נצרת - ניהלו דיון מפוברק/למראית עין בהקראת פסק הדין בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב - שכן מעולם לא רשמו בתיק בית המשפט "הכרעת דין" ו"גזר דין" חתומים כדין.
* השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי ת"א - ניהל דיון מפוברק/למראית עין בהקראת פסק הדין בתיק הולילנד - שכן מעולם לא רשם בתיק בית המשפט "הכרעת דין" ו"גזר דין" חתומים כדין.
Fake/simulated court records are common in all Israeli courts today, including some of the highest public policy cases, pertaining to government corruption...
התנהלותם המתוארת לעיל של השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד כללה ניהול דיונים מפוברקים/למראית עין, שתוצאתם היא מסמך "צו חיפוש" חסר תוקף, שקרי ומטעה - מסמך מפוברק/למראית עין. התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם מזה דורות כשיטת הונאה נפוצה של שופטים, טיפוסית לפשיעה מאורגנת בבתי המשפט. אולם במונחים של השופטים בישראל היום - השופטים אמיר ומלמד ניהלו "דיונים בלתי פורמליים, מחוץ לפרוטוקול".
בדומה, יש לראות כדיון מפוברק/למראית עין, כל דיון שתוצאתו היא פרוטוקול או החלטה חסר תוקף, שקרי ומטעה - מסמך מפוברק/למראית עין. כאלה יש לנו בשפע:
* השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי ת"א - הפרוטוקולים המשופצים בתיק בנק הפועלים כונס הנכסים הרשמי.
* השופטת אורנית אגסי בבית הדין האזורי לעבודה ת"א - נתפסה "על חם" מנהלת דיון "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול" ללא ידיעת הצדדים והציבור באולם הדיונים בתיק מורן גנוסר נ נתיבי הגז לישראל.
* השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז בבית המשפט המחוזי נצרת - ניהלו דיון מפוברק/למראית עין בהקראת פסק הדין בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב - שכן מעולם לא רשמו בתיק בית המשפט "הכרעת דין" ו"גזר דין" חתומים כדין.
* השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי ת"א - ניהל דיון מפוברק/למראית עין בהקראת פסק הדין בתיק הולילנד - שכן מעולם לא רשם בתיק בית המשפט "הכרעת דין" ו"גזר דין" חתומים כדין.
* בית המשפט העליון מנהל באופן קבוע דיונים מפוברקים/למראית עין - שכן בית המשפט העליון מנפיק "הזמנה לדיון" מפוברקת/למראית עין, ושומר רק פרוטוקולים בלתי חתומים - מפוברקים/למראית עין. דוגמה בולטת - מוטי אשכנזי+48 אח' נ מנהל רשות האכיפה והגביה ושרת המשפטים - הנובע מההונאות בהוצאה לפועל. בתיק זה ניהל נשיא בית המשפט העליון במשך 4 שנים הונאה על העותרים לבג"ץ, ובסופה הנפיק החלטה בה "מחק" את העתירה כולה...
הנהלת בתי המשפט היא החמ"ל - או מתאם הפעולות בשטח
The Administration of Courts is a senior partner in the fraud - releasing fake/simulated court records to media
הנהלת בתי המשפט היא שותף קבוע להונאות השופטים. הנהלת בתי המשפט מפיצה באופן קבוע לכלי התקשורת כתבי בית דין מפוברקים/למראית עין, שאינם רשומים בתיק האלקטרוני בנט- המשפט. דוגמה בולטת היא "פסק הדין" של השופט דוד רוזן בתיק הולילנד, שהופץ על ידי הנהלת בתי המשפט, אך אינו מופיע בתיק בית המשפט המחוזי ת"א כלל.
בפרשת "הפרוטוקולים המשופצים" של השופטת ורדה אלשייך, היה עו"ד ברק לייזר ("היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט" - שם תפקיד מפוברק - ללא מינוי כדין) שותף בכיר להונאה, שכן הגיש את התלונה נגד עו"ד רפאל ארגז ללשכת עורכי הדין על סמך פרוטוקול מפוברק.
התקשורת משתפת פעולה עם השופטים הנוכלים
Israeli media cooperates with the crooked judges in publishing fake/simulated court records without reasonable professional review
התקשורת בישראל משתפת פעולה עם השופטים הנוכלים, ומפרסמת באופן קבוע פסקי דין, המופצים על ידי "ראש מערך ההסברה של מערכת בתי המשפט" הגב' איילת פילו (שם תפקיד מפוברק של זוגתו של עו"ד ברק לייזר). כלי התקשורת מעלימים עין מן העובדה שהכתבים המסופקים להם על ידי הגב' פילו אינם מופיעים ברשימת הכתבים ורשימת פסקי הדין בתיקים המתאימים.
אולם התנהלותה זאת של התקשורת בישראל אינה מפתיעה. דוחות של ועדות האו"ם על "חיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" מציינים שבאומות בהן השופטים מושחתים, התקשורת בד"כ משתפת עימם פעולה. הסיבה ברורה ג"כ - השופטים נקמנים, והתקשורת מפחדת...
דו"ח שגריר ארה"ב בישראל משנת 2009 - "ישראל - הארץ המובטחת לפשע המאורגן?"
US Ambassador to Israel 2009 cable to State Department "Israel - promised land for organized crime?" noted the merger of government and organized crime in Israel, but failed to notice the degree to which the justice system is part of it.
תמונות 7: פרשת רומן זדורוב מחד, והונאות הענק על החייבים בהוצאה לפועל מאידך (שרק קצה הקרחון שלהן נחשף בדו"ח מבקר המדינה) מצביעים על העמקת השחיתות השלטונית בישראל בכלל, ושחיתות מערכת המשפט בפרט, למצב הנקרא בקרימינולוגיה "שחיתות ציבורית נרחבת בפרהסיה" - בו המושחתים מאבדים כל בושה.
Figure 7: The Roman Zadorov affair, on the one hand, and the massive fraud in the Debtors' Courts (tip of the iceberg was exposed in the recent State Ombudsman report) signify the progression of government corruption in Israel, in general, and corruption of the justice system, in particular, to advanced "widespread public corruption" - corrupt government officers have no shame left.
________
דו"ח של שגריר ארה"ב בישראל משנת 2009, שהודלף על ידי ויקיליקס, מתאר את מיזוג הפשע המאורגן ורשויות השלטון במדינת ישראל. אולם דו"ח זה, הסוקר גם את מערכת המשפט, לא חדר לעומק השחיתות שפשתה במערכת המשפט בישראל.
שחיתות מערכת המשפט התגלתה, לעומת זאת, לציבור בישראל בעיקר בשנה-שנתיים האחרונות, ובפרט בפרשת הרב פינטו ובפרשת רומן זדורוב. יש לראות בפרשת רומן זדורוב את קו פרשת המים בשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק. עד לפרשה זאת, התנהלו אנשי מערכת המשפט ואכיפת החוק מתוך ניסיון להסתיר את השחיתות. היום, לעומת זאת, פועלים ראשי המערכת - שופטים, פרקליטים והמשטרה - בפרשת רומן זדורוב באופן הנקרא בקרימינולוגיה "שחיתות ציבורית נרחבת בפרהסיה" - (Widespread Public Corruption). זהו שלב אופייני לאומות בהן אבדו השופטים המושחתים כל בושה...
התנהלות מערכת המשפט ואכיפת החוק לגבי ההונאות הענקיות של רשמים, שופטים, עורכי דין ותאגידים (בעיקר בנקים) בהוצאה לפועל, שקצה הקרחון שלהם נחשף בדו"ח מבקר המדינה, היא דוגמה נוספת ל"שחיתות ציבורית נרחבת בפרהסיה".
קישורים:
[1] 2016-05-10 Rampant fraud in the Israeli Courts - Magistrate Avi Cohen's "Post-it Judgment" //
Judgment" // הונאות למכביר בבתי המשפט - "פסק-דין בפתקית" של הרשם אבי כהן
[2] 2016-05-09 The Israeli courts - the viral joke is on us... //
בתי המשפט - הבדיחה הויראלית עלינו - הלמו הגיש כתב אישום פלילי נגד עצמו...
[3] 2106-05-06 ISRAELI Courts - the viral joke is on us..... //
בתי המשפט בישראל - הבדיחה הויראלית עלינו...
No comments:
Post a Comment