לחג החירות: עדי שמיר, אלי ביהם, דני דולב, אור דונקלמן, אסא כשר, עוזי אורנן - חתימות אלקטרוניות וחירות האדם!
בשנת 2010 עברו בתי המשפט המחוזיים והשלום לניהול תיקים אלקטרוניים במערכת "נט-המשפט". בטרם חלפו שנתיים התפוצצה פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. בהחלטה (88/12/מחוזי ת"א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" מבהיר נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג את המובן מאליו: החלטות שיפוטיות חייבות להיות חתומות על ידי השופטים שישבו בדין. מסמך "החלטה" שאינו חתום הוא "טיוטה" חסרת תוקף, שאינה בת אכיפה. אולם בהמשך, הנציב יוצר מיצג שווא - שבמערכת "נט-המשפט" מסמכי ההחלטות ופסקי הדין, שהם כתבים אלקטרוניים, נחתמים ע"י השופטים בחתימות אלקטרוניות נסתרות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).
יחד עם זאת, הנציב אומר בפירוש, שאין לציבור ולבעלי דין כל אפשרות להבחין בין מסמך שהוא כתב בית דין חתום אלקטרונית, תקף ובר-אכיפה, לבין "טיוטה", שלא נחתמה, ואינה מסמך תקף כלל.
בסופו של יום - "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך הוכרזו כ"טיוטות", כיוון שלא נחתמו בחתימות אלקטרוניות כדין. הנציב חילץ את השופטת ורדה אלשייך ללא העמדה לדין פלילי, לאחר שעסקה שוב ושוב במרמה, הונאה, שיבוש מהלכי משפט, והפרת אמונים...
בתי המשפט של מדינת ישראל מעולם לא יישמו חתימות אלקטרוניות כדין במערכת "נט-המשפט". אין ולא היה החלטה או פסק דין חתום כדין מאז 2010 במערכת "נט-המשפט" בבתי המשפט המחוזי והשלום. במצב שנוצר, כפי שהוא מתועד בהחלטת הנציב בפרשת ורדה אלשייך, השופטים עצמם רואים בכתבים "טיוטות", שאין בהן קבלת אחריות ואין בהן גמירות הדעת, ומותר לשנותן בהמשך.
החיקוק גם אוסר על שירות בתי הסוהר לקבל אדם לכליאה ללא מסמך שיפוטי עשוי וחתום כדין... אולם מאז 2010, שירות בתי הסוהר מקבל אנשים לכליאה ללא כל מסמכים חתומים כדין. התוצאה היא מרמה רחבת ממדים של השופטים על הציבור, בפרט בענייני חירות האדם וזכויות האדם.
החיקוק גם אוסר על שירות בתי הסוהר לקבל אדם לכליאה ללא מסמך שיפוטי עשוי וחתום כדין... אולם מאז 2010, שירות בתי הסוהר מקבל אנשים לכליאה ללא כל מסמכים חתומים כדין. התוצאה היא מרמה רחבת ממדים של השופטים על הציבור, בפרט בענייני חירות האדם וזכויות האדם.
ואיפה המומחים להצפנה ומדעי המחשב? כאן - לכבוד חג החירות - דיון קצר בנושא השבוע עם פרופ' אור דונקלמן מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה...
מועצת זכויות האדם של האו"ם, כנס פרופסורים למשפטים באירופה, ואוסף כנסים אקדמיים אחרים רואים בבירור את הכשל בישרת הכתבים האלקטרוניים בבתי המשפט בישראל. לעומת זאת, במדינת ישראל - אומת ההיי-טק והסטארט-אפ - נוצר עיוורון נקודתי בנושא...
המרמה עצמה - יצירת מסמכים, הנחזים ע"י אחרים ככתבי בית דין תקפים, אך אינם נחשבים ככאלה ע"י השופטים - מוכרת וידועה ברחבי העולם כבר מאות שנים. החדשנות הישראלית היא בשדרוג המרמה לעידן הכתבים האלקטרוניים, והפעלת המרמה באופן אוניברסלי, על כל כתבי בתי המשפט השלום והמחוזיים בישראל.
המרמה עצמה - יצירת מסמכים, הנחזים ע"י אחרים ככתבי בית דין תקפים, אך אינם נחשבים ככאלה ע"י השופטים - מוכרת וידועה ברחבי העולם כבר מאות שנים. החדשנות הישראלית היא בשדרוג המרמה לעידן הכתבים האלקטרוניים, והפעלת המרמה באופן אוניברסלי, על כל כתבי בתי המשפט השלום והמחוזיים בישראל.
תמונות. השופטת ורדה אלשייך, ואחד "הפרוטוקולים המפוברקים" ממערכת "נט-המשפט". על פי החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, המסמך הוא "טיוטה" בלבד. חתימת השופטת, הנראית לעין, היא "חתימה גרפית" - מעשה ידי הקלדנית ב"העתק והדבק" - חסרת כל תוקף. האישור "מתאים למקור" נעשה ונחתם על ידי אדם בלתי כשיר וחסר כל סמכות - "המזכירה של השופטת". אולם המסמך מעולם לא נחתם כדין ע"י השופטת בחתימה אלקטרונית (הנסתרת מעין הציבור) - ולכן הוא "טיוטה".
---
תמונה. דו"ח עמותת "ערנות לזכויות האדם" [Human Rights Alert - NGO] למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל בשנת 2018 עסק כולו ב"פברוקים" - מרמה במערכות מידע אלקטרוניות ומסמכים אלקטרוניים חוקיים ומשפטיים במדינת ישראל. דו"ח העמותה הפך לחלק מהדו"ח הסופי של נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018.
---
תמונה. נתוני כאילו "חתימה אלקטרונית" על פסק דין במערכת "נט המשפט", כפי שהיא נבדקת על ידי התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין:
מידע אישור: "אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין..."
הונפק עבור: Israeli Courts Authority [גוף שאינו מוכר בדין בישראל, ובוודאי שאינו גוף המוסמך בדין לחתום על כתבי החלטות ופסקי דין של שופטים.]
הונפק על ידי: Israeli Courts Authority [גוף שאינו מוכר בדין בישראל, ובוודאי שאינו גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית.]
בתוקף מ: 01/01/2000 עד: 01/01/2099 [בשנת 2000 חוק החתימה האלקטרונית עדיין לא נחקק כלל, והנפקת אמצעי חתימה למאן דהוא ל-99 שנה אינו סביר בעליל.]
נתוני הכאילו "חתימות אלקטרוניות" על פסקי דין במערכת "נט המשפט" אינם כוללים את מועד החתימה, ואינם כוללים את שם החותם ותפקידו. אדם בר-דעת לא יוכל לראות במיצג זה "חתימה אלקטרונית" של שופט כלשהו על פי המושג המקובל - "חתימה אלקטרונית" - בכלל, ובפרט שלא "חתימה אלקטרונית" על פי חוק החתימה האלקטרונית - 2001.
נתוני הכאילו "חתימות אלקטרוניות" על פסקי דין במערכת "נט המשפט" אינם כוללים את מועד החתימה, ואינם כוללים את שם החותם ותפקידו. אדם בר-דעת לא יוכל לראות במיצג זה "חתימה אלקטרונית" של שופט כלשהו על פי המושג המקובל - "חתימה אלקטרונית" - בכלל, ובפרט שלא "חתימה אלקטרונית" על פי חוק החתימה האלקטרונית - 2001.
---
תמונה. תשובה בדויה, חסרת תוקף, שקרית ומטעה מיום 06 לינואר, 2016, על בקשה על פי חוק חופש המידע, שהוגשה כדין ואגרה עבורה שולמה ביום 05 למרץ, 2015, ושביקשה: א) נוהלי קבלת אדם למאסר בעקבות הטמעת מערכות תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט, ב) כתב מינוי של ממונה על פי חוק חופש המידע בשירות בתי הסוהר. (מועד התשובה על פי דין 30 יום, והארכות אפשריות על פי נהלים קבועים בדין עד 120 יום.)
---
---
להלן שרשור בטוויטר השבוע עם פרופ' אור דונקלמן בנושא החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט - וסירובם של מומחים להצפנה ולאבטחת מידע לחוות דעה בפומבי בנושא זה
שניהם מסרבים לחוות דעה על האופן בו כאילו יושם חוק החתימה האלקטרונית של מדינת ישראל במשרדי הממשלה עצמם, כולל בתי המשפט - עניין קריטי לשלטון החוק, חירות האדם, זכויות האדם בישראל. ***ואתה***, האם תהיה מוכן לחוות דעה בעניין?
קראו את הפוסט השלם: inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-1…
זה שאתה לא שומע משהו לא אומר שהוא קיים.
ואני מסרב לתת לך טראפיק לאתר שלך.
וכלה בדיון לעומק בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בנושא "סייבר ומשפט" בחסות האיחוד בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, בגרמניה (נובמבר 2018), לשם הוזמנתי להציג ולדון בדו"ח למועצת זכויות האדם של האו"ם על מערכת המשפט בישראל בעידן התיקים האלקטרוניים... 
רק לשם הסדר הטוב ומתן קרדיט במקום שמגיע: יש גם חוות דעת בכתב של מומחה ישראלי מוכר לאבטחת מידע, מהשוק הפרטי. גם הוא מסכים עם דעתי שיישום החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט הוא מעשה מרמה. אבל הוא כתב: "אסור לדבר על זה, כי אם נגיד שכל השופטים רמאים, אז מה נשאר לנו מהדמוקרטיה?"
No comments:
Post a Comment