In such case, it appears that Judges, the State Prosecution and Attorney David Levy are united in their efforts to unlawfully conceal the matter from public scrutiny.
In the past, Judge Ruth Lorch conducted in this case double books for dockets, in a manner that denied public access even to the decisions in the case, in disregard of the law.
Two weeks ago, under Judge Dana Marshak Marom, the entire case was no longer accessible in Net-HaMishpat - IT system of the courts - with no lawful sealing or publication prohibition decree.
On a request to inspect all court decisions in the case, alternatively present a lawful sealing order, Judge Dana Marshak Marom answered with a "Post-it Decision" stating that the case is "not sealed today". Judge Marshak Marom avoided saying any word on the right to inspect the decision records.
The case again documents that Net-HaMishpat is a fraudulent IT system for case management of the courts.
The case also again documents that Israeli judges ignore the public's lawful right to access judicial records, and do so particularly in matters that involve government corruption...
In a 2009 Judgment, Supreme Court Presiding Justice Dorit Beinisch declared public access to decision records "a constitional, supra-statutory right", and "a fundamental principle in a democratic regime". It also stated that Net HaMishpat system, then being implemented would provide public access to all decisions that are not lawfully sealed on an ongoing basis.
Beinisch's judgment cannot be taken at face value, since in 2009, Net-HaMishpat was already installed, and Benisch surely knew by 2009 of the various ways that Net HaMishpat enabled judges to unlawfully hide judicial records.
Such conditions also question the "Constitutional Revolution", conjured up by Presiding Justice Aharon Barak and the Israeli Supreme Court - since the judiciary themselves do not appear keen to abide by the Constitutional Rights that they declare.
הנאשם עו"ד דוד לוי והשופטת דנה מרשק מרום
_____
מאהל המחאה ת"א, 27 לספטמבר - בקשה "למען הסדר הטוב" לעיין בכלל ההחלטות בתיק מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הוגשה לשופטת דנה מרשק מרום. הבקשה נובעת מהסתרה מתמשכת של החלטות בית המשפט בתיק זה שלא כדין, ללא כל חסיון או צו איסור פרסום על ידי הושפטות רות לורך ודנה מרשק מרום, ומהתחכמות נכלולית של השופטת מרשק מרום בהחלטה על בקשה קודמת לעיין בכלל ההחלטות בתיק.
הבקשה "למען הסדר הטוב", שהוגשה ביום 27 לספטמבר, הרביעית במספר, אומרת בחלקה:
3. יחד עם זאת, מופיעים היום ברשימת "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור בנט המשפט
רק שלשה (3) כתבים, שניים (2) בנוגע לבקשות לעיון, ורק אחד (1) בנוגע להליך הראשי בתיק זה עצמו.
תמונה מס 1: רשימת "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור בנט המשפט
הראתה ביום 27 לספטמבר, 2015, שלוש החלטות בלבד.
____
4. לעומת זאת, רשימת
"החלטות
בתיק"
במערכת
בגישת בית המשפט הראתה כבר ביום ה-22 למרץ, 2015, עשרים ואחת (21)
החלטות.
תמונה
מס' 2:
רשימת "החלטות בתיק" במערכת גישת בית המשפט
הראתה כבר ביום ה-22 למרץ, 2015, עשרים ואחת (21) החלטות.
____
5 בדומה, רשימת
"מועדי
דיונים"
הראתה
ביום 27 לספטמבר,
2015, על
קיומם של חמישה (5) פרוטוקולים
בתיק זה, אך
אף אחד מהם אינו מופיע ברשימת "החלטות בתיק" הנגישה
לציבור.
6. מתוך כך, ברור
שבית המשפט ממשיך לנהל ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות
בתיק"
בתיק
זה.
7. תקנות בתי המשפט -מזכירות, עיון
בתיקים (2003)
אומרות: “כל
אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".
8. מתוך כך, ברור
שעל ידי ניהול הספרים הכפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק", בית
המשפט ממשיך למנוע את גישת הציבור לכלל כתבי ההחלטות בהליך המרכזי בתיק זה שלא
כדין.
9. לפיכך, רשאי
מגיש בקשה זאת לעיין בכלל ההחלטות בתיק זה, ואינו נדרש כלל להגיש בקשה לעיון בעניין זה.
10. יחד עם זאת, על
מנת למנוע אי הבנות בעניין זה עם סגל המזכירות בבואו לממש את זכותו זאת, מגיש בזאת החתום מטה בקשה למען הסדר הטוב: בית המשפט מתבקש להורות לסגל המזכירות לקיים את
חוקי מדינת ישראל ולאפשר את הגישה לעיון בכלל החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
בתיק זה.
11. בית המשפט מתבקש להגיב
בכתב על בקשה זאת, על
מנת למנוע מן המבקש טרחת שווא בבואו לממש את זכותו ולעיין בכלל החלטות בית המשפט
המחוזי מרכז-לוד
בתיק זה.
הבקשה "למען הסדר הטוב" הוגשה לאחר קבלת "החלטה בפתקית" של השופטת דנה מרשק מרום מיום 24 לספטמבר, 2015, הנובעת מבקשה קודמת לעיון בכלל ההחלטות בתיק, או לחלופין - לקבלת העתק צו איסור פרסום בתיק זה.
החלטתה של השופטת מרשק מרום מיום 24 לספטמבר אינה מרבה במילים, ואומרת רק:
"התיק כיום אינו חסוי, אלא פתוח לציבור".
תמונה: "החלטה בפתקית" של השופטת דנה מרשק מרום מיום 24 לספטמבר, 2015,מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) על בקשה לעיון בהחלטות בית המשפט, לחלופין - לקבלת העתק צו איסור פרסום.
_______
ההחלטה אינה אומרת דבר וחצי דבר על הבקשה לעיון בהחלטות בית המשפט בתיק.
הבקשה לעיון מיום 20 לספטמבר הוגשה לאחר שהתיק הפך לבלתי נגיש לציבור לחלוטין, ללא כל צו איסור פרסום או חיסיון כדין. זאת - לאחר שהוגשו מספר בקשות לעיון על ידי בעלי עניין בתיק.
בדיקה בנט המשפט לאחר קבלת החלטתה של השופטת מרשק מרום, הראתה שאכן התיק הפך התיק שוב ל"בלתי חסוי", או "פתוח לציבור" כביכול. יחד עם זאת, הבדיקה הראתה שהחלטות בית המשפט רובן ככולן עדיין מוסתרות מן הציבור ללא כל בסיס בחוק.
לפיכך, יש לראות בהחלטתה של השופטת דנה מרשק מרום, על הבקשה לעיון מיום 20 לספטמבר, 2015, תעלול נכלולי, אם לא הונאה של ממש.
יחד עם זאת, החלטתה של השופטת מרשק מרום ניתנה ב"החלטה בפתקית". "החלטות בפתקית" אינן חתומות, ואינן נרשמות ברשימת "החלטות בתיק" הנגישה לציבור. כמו כן, הניסיון מראה שהשופטים נווטים להונות ב"החלטות בפתקית", וככל הנראה אינם רואים בהן כתבי בית דין בני תוקף...
מניעה שרירותית של גישת הציבור לתיק בנט המשפט
חסימת גישת הציבור לתיק מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) בסביבות יום ה-20 לספטמבר, התבררה בבדיקה שגרתית של התיק בנט המשפט, שנערכה על ידי מר יוסי הרמן, בעל עניין בתיק. בדומה, נמסר לו באותו זמן ממזכירות בית המשפט שהתיק חסוי.
בדומה, נמסר ביום 20 לספטמבר לדר' צרניק על ידי נציג השרות של בתי המשפט, שהתיק חסוי.
תמונה: בדיקה ביום 20 לספטמבר, 2015, הראתה שתיק מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) הפך לבלתי נגיש לחלוטין בנט המשפט.
_____
בחודשים קודם לכן, היה התיק רשום ב"פתוח לציבור", "בלתי חסוי". אולם גם כשהיה "בלתי חסוי" כביכול, הוסתרו החלטות בית המשפט מגישת הציבור ללא בסיס בחוק.
מספר בקשות לעיון הוגשו על ידי מספר אזרחים בתיק זה בעבר, ונדחו רובן ככולן ללא הסבר מניח את הדעת. לאחר בקשות חוזרות, ניתנה רשות העיון רק לדר' צרניק, ורק בכתב האישום.
השופטות רות לורך ודנה מרשק מרום עוסקות במאמצים להסתיר מהציבור שלא כדין את ענייניהן של שתי רשויות אכיפת החוק הידועות בשחיתותן - רשות המסים והוצאה לפועל
תיק רשות המסים נ דוד לוי הוא בעל עניין ציבורי רב: עו"ד דוד לוי הועסק על ידי רשות המסים בגביית חבויות מס דרך ההוצאה לפועל. לוי נאשם עתה בגנבת יותר מ-16 מליון ש"ח מתוך כספים שגבה מחייבים.
לוי, שנחשב בעבר מקורב לבכירים ברשות המסים, טוען שחילוקי הדעות החלו בתיק גדול של דמות פשע, שהופנה לטיפולו. לאחר שהשקיע בתיק עבודה רבה, קיבל הוראה ללא כל בסיס חוקי להפסיק את פעולות הגבייה בתיק, ולא קיבל כל תמורה לעבודתו.
טענותיו של לוי תואמות את הראיות שהציג רפי רותם – חושף השחיתויות ברשות המסים: ויתור על חבויות מסים בשווי מאות מיליוני ש"ח על ידי רשות המסים לטייקונים, לדמויות בכירות בארגוני פשיעה, ולמקורבים למפלגת השלטון מסיבות פסולות.
יתרה מזאת, בראיון עיתונאי אמר מנחם מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה לשעבר והיום שופט בית המשפט העליון, שפרשת השחיתות ברשות המסים היא הקרובה ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים של רשויות השלטון.
טענותיה של רשות המסים לגבי התנהלותו של עו"ד לוי בהליכי ההוצאה לפועל תואמות את הראיות שמציגים החייבים בהוצאה לפועל – הונאות וגנבות של כספי החייבים על ידי עורכי דין הפועלים בשם בעלי החוב בשיתוף פעולה עם רשמים ובחסות בתי המשפט. חלקם הקטן של מקרים אלה גררו אישומים והרשעות. אולם ברובם הגדול של המקרים מסרבות רשויות אכיפת החוק בעקשנות לפעול נגד עורכי דין שעשקו את החייבים בהליכי ההוצאה לפועל.
לאור מספר התיקים בהוצאה לפועל וממדי ההונאות, יש לראות בהוצאה לפועל גורם מהותי בהעמקת העוני בישראל היום.
סממן מעניין נוסף בתיק זה: לאחר שעו"ד דוד לוי העלה טענות על שחיתות ברשות המסים בקשר לוויתור על חבות המסים של דמות הפשע, העלתה רשות המסים טענות לגבי מצבו הפסיכיאטרי של עו"ד דוד לוי. בדומה, העלו אנשי רשות המסים טענות לגבי מצבו הפסיכיאטרי רפי רותם, לאחר שהגיש תלונות על שחיתות ברשות המסים. טענות של רשויות השלטון על הפרעות פסיכיאטריות של אלה הטוענים לשחיתותן, הן תופעה מוכרת היטב מהגוש הסובייטי...
השופטת רות לורך אינה לבדה בהסתרת כתבי החלטות שלא כדין
סקר המתנהל בימים אלה לגבי מימוש זכות העיון בכתבים, מראה שהשופטים במדינת ישראל מונעים את גישת הציבור לכתבים באופן שרירותי וגחמני באופן שגרתי.
תופעה זאת בולטת במיוחד בתיקים הפליליים הנובעים משחיתות רשויות השלטון עצמן:
* השופט דוד רוזן פעל בצורה דומה או חמורה מזאת בתיק פרשת הולילנד.
* השופט עודד מודריק פעל בצורה או חמורה מזאת בתיק פרשת הרב פינטו.
יתרה מזאת, כמידה שהתאפשרה גישת הציבור לכתבים בתיקים אלה, התגלו שיבושים חמורים של הכתבים והרישומים, במידה המעלה חששות חמורים לגבי טיבם של ההליכים בכללותם.
ניסיון של מאות שנים מראה שהתרופה היעילה ביותר לשחיתות היא חשיפתה לאור השמש. לכן, יש לתמוה על השופטים בישראל, המתעקשים על שמירת הכתבים של משפטי השחיתות הגדולים במחשכים, ועל ניהול הליכים שתקינותם ויושרתם מפוקפקת בתיקים אלה.
לכן, יש לראות בשופטים גורם מרכזי בהכשלת המאבק בשחיתות במדינת ישראל.
זכות העיון בכתבים - "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי"
זכות הציבור לעיין בתיקים הוכרזה על ידי נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש כ"עקרון יסוד במשטר דמוקרטי" וכן "זכות חוקתית על חוקית" (האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, בג"ץ 5917/97)
תקנות בתי המשפט, עיון בתיקים (2003) ברורות לחלוטין בעניין זה: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין."
זכות העיון בכתבים, בפרט בהליכים פליליים, היא גם מיסודות זכויות האדם - הזכות לשימוע הוגן ופומבי.
פסק דין ידוע של בית המשפט העליון של ארה"ב (הקלטות הנשיא ניקסון) מוצא שעניין מרכזי בזכות זאת הוא לאפשר לאזרחים "לשמור עין פקוחה על התנהלות הרשויות".
על רקע זה, מן הראוי לראות בהסתרת כתבי החלטות הפרה חמורה של החוק, והתנהלות פלילית של השופטים המעורבים בדבר, שאינה מכוסה בכל חסינות שיפוטית.
מניעת גישת הציבור על ידי ניהול ספרים כפולים - סממן הונאתי מובהק של מערכת נט המשפט
ההחלטה התעלולית-נכלולית של השופטת דנה מרשק מרום מיום 24 לספטמבר בעניין העיון בהחלטות בתיק מדינת ישראל נ דוד לוי, היא רק הגלגול האחרון של מאמציה של השופטת רות לורך, שהחזיקה בתיק זה עד לפני מספר חודשים, למנוע את זכות הציבור לעיין בכתבים בתיק זה.
גם בעבר, כשהתיק היה נגיש לציבור בנט המשפט, כ"פתוח לציבור" ו"בלתי חסוי", ניהלה השופטת רות לורך ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק".
אין ספק שניהול ספרים כפולים לגבי רשימת ההחלטות בתיק (DOCKET) ייחשב לסימן מובהק של בית משפט העוסק בהונאה על הציבור, וכן לסימן מובהק לטיבה ההונאתי של מערכת נט המשפט.
"מהפכה חוקתית"? "זכויות חוקתיות"?
קשה לקבל את "המהפכה החוקתית" ו"הזכויות החוקתיות" מבית מדרשם של אהרן ברק ודורית בייניש כהכרזות שנכתבו בתום לב...
_____
התנהלות זאת גם אינה תואמת את פסק הדין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (בג"ץ 5917/97) בו הבהירה הנשיאה בייניש שהציפייה הייתה שעם התקנת נט המשפט, יהיו פסקי הדין והחלטות בתי המשפט "פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף בכפוף למגבלות הדין". [קו תחתון הוסף - יצ]
אולם קשה לקבל את פסק הדין של דורית בייניש משנת 2009, וההכרזות המפוארות שבו על זכות העיון כ"זכות חוקתית על חוקית" כדברים שנכתבו מתוך תום לב. בשנת 2009 כבר הושלם פיתוחה של מערכת נט המשפט, והיא כבר הותקנה חלקית בבתי המשפט. לכפיכך, ואין ספק שדורית בייניש הייתה מודעת לשלל אפשרויות ההונאה המובנות במערכת זאת, בשעה שכתבה את פסק דין המפואר בבג"ץ 5917/97...
