2016-02-29 Magistrate Einat Ravid's sequel to Judge Varda AlSheikh “reconstructed protocol” affair...//
המשך ל"פרוטוקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייך בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים – הרשמת עינת רביד מפברקת באותו תיק
[עברית להלן]
English
abstract
The
Judge Varda AlSheikh “reconstructed protocol” affair (2011) in
Bank HaPoalim v State
Receiver in the
Tel-Aviv District Court is of historic significance. The Ombudsman
of the Judiciary decision in this case (2012) documented in great
detail perversion of court records and perversion of court process by
a judge. The response by the judiciary and the justice system
documented its position: A judge, who was caught in what should be
deemed serious criminality, would not be prosecuted, and would not
suffer any significant consequences. “Pro-forma
Request”, recently (2016) filed in the same court file, points out
that the false records in Net-HaMishpat – case management system of
the Court – have not been corrected to this day... Instead, public
access to the records is unlawfully denied. In response, Magistrate
of the Tel-Aviv District Court Einat Ravid issued a “Post-it
Decision”. “Request for Clarifications”, which has been filed
today, raises concerns that the Magistrate Einat Ravid's “Post-it
Decision” is yet another fabrication in the same court file... The
Ombudsman of the Judiciary's decision in this affair also documented
in detail the fraud in development and operation of Net-HaMishpat
system. The judiciary created a system, where any sign of
authenticity or validity of court records was systematically removed.
The same issue is also striking in Magistrate Einat Ravid's “Post-it
Decision”, issued yesterday. As noted in the Ombudsman's decision,
under such circumstances parties, counsel and the public at large
cannot distinguish between a valid court record and a fabricated,
invalid court record... However, even after the Ombudsman's
decision, the judiciary have never initiated any corrective
measures... The total sum of matters in this affair demonstrates the
determination of the judges to maintain what they consider their
right – to engage in Fraud Upon the Court.
פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך (2011) בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי היא בעלת חשיבות היסטורית. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בתיק זה (2012) תיעדה בצורה מפורטת שיבוש כתבי בית דין ושיבוש הליכים על ידי שופטת. התנהלות מערכת המשפט גם הדגימה את עמדתה הנחרצת, ששופטת הנתפסת במה שנחשב להתנהלות פלילית חמורה, לא תועמד לדין ולא ינקטו נגדה כל צעדי ענישה ממשיים. "בקשה למען הסדר הטוב",שהוגשה לאחרונה (2016), מפנה את תשומת לב בית המשפט לכך שהכתבים הכוזבים בתיק זה במערכת נט-המשפט לא תוקנו עד היום... במקום זאת, נמנעת גישת הציבור לכתבים שלא כדין. בתגובה הנפיקה רשמת בית המשפט המחוזי ת"א עינת רביד "החלטה בפתקית". “בקשה להבהרות", שהוגשה היום, מעלה חששות שה"החלטה בפתקית" של הרשמת רביד היא פברוק נוסף בתיק זה... החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בתיק זה גם תיעדה בצורה מפורטת את ההונאה בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת נט-המשפט. השופטים יצרו מערכת מידע שבה הוסרו בשיטתיות מהכתבים כל סממני האמיתות (אותנטיות) והתוקף.תופעה זאת בולטת גם ב"החלטה בפתקית" של הרשמת עינת רביד שהונפקה אתמול. כפי שתיעד הנציב, בעלי דין, באי כוחם, והציבור אינם יכולים להבחין היום בין כתבים תקפים לבין כתבים מפוברקים... אולם גם לאחר החלטת הנציב, לא נקטו השופטים כל צעדים מתקנים... כלל העניינים בפרשה זאת מתעדים את נחישותם של השופטים לשמור על מה שהם מחשיבים כזכותם - לעסוק בהונאות בבתי המשפט, ואת מקומה של מערכת נט-המשפט כמכשיר מרכזי למטרה זאת.
תמונות 1: השופטת ורדה אלשייך – על פי התקשורת "שפצה" פרוטוקול דיון בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי (1623/00), על מנת להגיש במרמה תלונה (באמצעות עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט) נגד עו"ד רפאל ארגז. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בדק והחליט שהמצב חמור עוד יותר: השופטת ורדה אלשייך ושופטים אחרים נהגו לפברק בשגרה את כתבי בית המשפט במערכת נט-המשפט. גולברג קבע שהשופטים יצרו כתבים, שהשופטים אינם מחשיבים חתומים ותקפים, אלא רק "טיוטות". אבל בעלי דין, באי כוחם והציבור אינם יכולים להבחין בנט-המשפט בין כתב בית דין אמתי (אותנטי) ותקף לבין כתב בית דין מפוברק. רשמת בית המשפט המחוזי ת"א עינת רביד ממשיכה בפברוק בתיק זה בתגובה על בקשה לעיון, שמטרתה לבדוק כיצד תיקן בית המשפט המחוזי את הפברוקים של השופטת ורדה אלשייך, אם בכלל...
תמונה 2: כרטיסיית "החלטת בתיק" בנט-המשפט, תיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים (1623/00) - המידע, המוצג בנט-המשפט בתיק "הפרוטוקול המשופץ" היום(2016), הוא בבירור שקרי. תחת "חסיון" - התיק רשום "פתוח לקהל", תחת “מצב התיק” - התיק רשום "סגור". סיבת הסגירה - “פסק דין/החלטה". אולם ההחלטות האחרונות הרשומות בתיק הן שני פרוטוקולים שונים, שניהם מיום 12 לספטמבר, 2011. כתבים אלה עמדו במרכז פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייך. התקשורת תיארה את גרסה א' של הפרוטוקול - אמתית, ואת גרסה ב' - "משופצת". אולם החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג מיום 31 למאי, 2012, קבעה ששתי הגרסאות גם יחד היו מפוברקות. השופטת ורדה אלשייך מעולם לא חתמה על אף אחד מהפרוטוקולים... הן אלשייך והן הנציב הסכימו שהחלטות ופרוטוקולים בלתי חתומים הם חסרי תוקף – "טיוטות" בלבד. החלטת הנציב גם מתעדת בפירוט, כיצד פותחה ומופעלת מערכת נט-המשפט כך שבעלי דין, באי כוחם והציבור לא יוכלו להבחין בין כתב בית דין אמתי ותקף לבין "טיוטא" - כתב בית דין מפוברק.
תמונה 3: עיון בפרוטוקול בנט-המשפט, תיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים (1623/00) - בתגובה על ניסיונות עיון ב”פרוטוקולים” הרשומים בתיק בנט-המשפט,מופיע כיתוב “מסמך אינו זמין כעת”... החוק אומר, "כל אדם ראשי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין”, והחלטת בית המשפט העליון משנת 2009 הכריזה על הציפייה שהחלטות ופסקי דין שאינם חסויים יהיו נגישים לציבור "באופן שוטף" במערכת נט-המשפט... אולם כמו בתיקים רבים אחרים, גם בתיק זה מונעים השופטים את גישת הציבור לכתבים באופן שרירותי וגחמני. במקרה זה, מניעת גישת הציבור נועדה ככל הנראה לכסות על שחיתות בית המשפט...
עמוד מס 2
תמונות 4: “החלטה בפתקית" מיום 28 לפברואר, 2016 של הרשמת עינת רביד בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים (1623/00), שהתקבלה בפקס - מסמך זה,שהונפק בנט-המשפט, נעדר כל סממן של אמיתות (אותנטיות) ותוקף. ה"החלטה בפתקית נשלחה ממכונת פקס בלתי מזוהה, המכתב הממלווה אינו חתום ושם שולחו אינו מופיע. ההחלטה עצמה גם היא אינה חתומה, ואינה רשומה בכרטיסיית "החלטות בתיק" בנט המשפט. “ההחלטה בפתקית" הונפקה בתגובה על"בקשה למען הסדר הטוב", שהוגשה ביום 15 בפברואר ושהפנתה את תשומת לב בית המשפט למידע הכוזב בנט-המשפט בתיק זה, ולמניעת גישת הציבור לכתבים שלא כדין. גם תוכנה של "ההחלטה בפתקית אינו תואם את החוק. במקום לתקן את מניעת גישת הציבור לכתבים שלא כדין, מנסה הרשמת עינת רביד לנהל הליך שיפוטי בעניין...
_____
מאהל המחאה ת"א, 29 לפברואר – "בקשה להבהרות" הוגשה היום לרשמת עינת בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי(1623/00) – תיק "הפרוטקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייך. [6] הבקשה מעלה תהיות וחששות לגבי התנהלותה של רשמת בית המשפט המחוזי ת"א עינת רביד בתיק זה, בקשר ל"החלטה בפתקית" שהנפיקה ביום 28 לפברואר, 2016.
ה"החלטה בפתקית" עצמה הונפקה בתגובה על "בקשה למען הסדר הטוב", המצביעה על כך שהכתבים המוצגים בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים במערכת נט-המשפט לא תוקנו גם לאחר החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בנושא וגישת הציבור לכתבים נמנעת שלא כדין...
ה"בקשה להבהרות", שהוגשה היום, מצביעה על כך שמסמך ה"החלטה בפתקית" של הרשמת עינת רביד אינו יכול להיחשב מסמך תקין ותקף:
א. המסמך נשלח ממספר פקס בלתי מזוהה ומכונת פקס בלתי מזוהה. באומות שונות קיימים חוקים, האוסרים על תקשורת בפקס בענייני עסקים וחוק ממכונות בלתי מזוהות (UETA – Universal Electronic Transactions Act). תקשורת מסוג זה חשודה כהונאה מלכתחילה. יתרה מזאת, בניגוד לתקשורת פקס מבתי משפט אחרים, המגיעה בד"כ מאזור החיוג של בית המשפט עצמו, ה"החלטה בפתקית" של הרשמת עינת רביד מבית המשפט המחוזי ת""א נשלחה ככל הנראה מאזור חיוג ירושלים...
ב. עמוד מספר 1 של מסמך זה הוא "מכתב מלווה", הנחשב מבחינה משפטית לאימות (אותנטיקציה). אולם המכתב המלווה אינו מציין את שם שולחו, ואינו חתום כלל...
ג. עמוד מספר 2 כולל "החלטה בפתקית", שאינה חתומה כלל...
ד. ה"החלטה בפתקית" גם אינה מופיעה כלל בכרטיסיית "החלטות בתיק" (DOCKET) בתיק זה בנט-המשפט...
הכשלים, המפורטים ב"בקשה להבהרות" לגבי ה"החלטה בפתקית", טיפוסיים למסמכים של בתי המשפט בישראל לאחר התקנת מערכת נט-המשפט. במערכת זאת הוסרו באופן שיטתי כל הסממנים המעידים על אמיתות (אותנטיות) המסמכים ותוקפם.
בכך, מערכת נט-המשפט, שפותחה תחת ידם של בכירי השופטים בישראל, נראית כאילו נשכחו מהם יסודות ניהול תקין וישר של בתי המשפט, המוכרים ברחבי העולם מזה מאות שנים. פיתוחה של מערכת נט-המשפט היה כרוך גם בביטולן בשנת 2004 של תקנות בתי המשפט-משרד רישום (1938), מתקופת המנדט הבריטי, שחייבו התנהלות תקינה וישרה של המזכירויות...
ה"בקשה להבהרות" גם מציינת שתוכנה של ה"החלטה בפתקית" אינו תואם את החוק. ה"בקשה למען הסדר הטוב" מציינת בפירוש שאינה בקשה של ממש, אלא תזכורת לבית המשפט. זאת, כיוון שתקנות בית המשפט אומרות בפירוש ש"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין". כמו כן, התקנות מחייבות את נשיא בית משפט לפרסם סדרים למימוש העיון - אולם אף נשיא בית משפט בישראל אינו מקיים את החוק בעניין זה... ה"בקשה למען הסדר הטוב" רק הוגשה כתזכורת לבית המשפט, שגישת הציבור לכתבים בתיק זה נמנעת שלא כדין, מתוך ציפייה שהמצב יתוקן על ידי בית המשפט כראוי.
לעומת זאת, ה"החלטה בפתקית" של הרשמת עינת רביד נראית כצעד ראשון של הרשמת בניהול דיון בעניין בו אין מקום לשפיטה על ידי השופטים. החוק פשוט וברור - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם חסויים מוקנית לכל אדם.
גישת הציבור לעיון בתיקים ידועה מזה מאות שנים כבסיס לשקיפות בתי המשפט, והאמצעי הבסיסי והיעיל ביותר לשמירה על יושרת בתי המשפט. בתי המשפט של מדינת ישראל גם ציטטו פעמים רבות את השופט האמריקאי הנודע לואיס ברנדייס: "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר" (1914). אולם נראה שהשופטים אינם ששים להפעיל עקרון זה על עצמם, גם כשהחוק מחייב זאת במפורש...
גישת הציבור לעיון בתיקים הייתה גם נושא עתירה לבג"ץ (האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים), שנמשכה 12 שנים, ובסיומה התפרסם פסק דין של הנשיאה דורית בייניש, הכולל הצהרות נשגבות: זכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי", וזכות "חוקתית, על חוקית"... פסק הדין גם מציין את הציפייה שהחלטות ופסקי דין שאינם חסויים יהיו נגישים לציבור "באופן שוטף" עם סיום התקנת מערכת נט-המשפט...
אולם כפי שנמצא כאן, בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים, ובתיקים רבים אחרים, השופטים משתמשים במערכת נט-המשפט למניעה שרירותית וגחמנית של גישת הציבור להחלטות ופסקי דין, ללא כל בסיס בחוק. בתיק "הפרוטוקול המשופץ" - בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי - ובתיקים אחרים גם נראה שמניעת גישת הציבור נועדה לכסות על שחיתות בית המשפט...
יתרה מזאת, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך מראה שמערכת נט-המשפט מאפשרת לשופטים לפברק כתבי החלטות ופסקי דין בשגרה, ואינה מאפשרת לבעלי דין, לבאי כוחם, ולציבור להבחין בין כתבים אמתיים (אותנטיים) ותקפים לבין כתבים שאינם אמתיים ושאינם תקפים...
לאור כלל המאפיינים של מערכת נט-המשפט, ניתן לומר בבירור שפיתוחה והפעלתה הם הונאה רבתי של השופטים על הציבור בישראל.
להלן תוכן ה"הבקשה להבהרות" שהוגשה היום בבית המפשט המחוזי ת"א לרשמת עינת :
א. על פניו, מסמך ה"החלטה בפתקית" הנ"ל אינו כתב בית דין תקין ותקף שהומצא כדין
2. מסמך ה"החלטה בפתקית" הנ"ל אינו כתב בית דין תקין ותקף, שהומצא כדין, על פניו, מהסיבות הבאות:
(1) כתב זה נשלח ממספר פקס בלתי מזוהה בירושלים.
(2) המכתב המלווה של מסמך זה אינו חתום, ואין שם השולח נזכר בו כלל.
(3) כתב "החלטה בפתקית" זה אינו חתום על ידי הגורם השיפוטי, אף לא ב"חתימה גראפית" (שגם היא חסרת כל תוקף, כפי שהבהירה החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, שלהלן).
(4) כתב "החלטה בפתקית" זה אינו מופיע בכרטיסיית "החלטות בתיק" נגישה לציבור בתיק זה בנט-המשפט.
(5) המסמך, כפי שהוא, אינו תואם המצאה כדין של החלטה שיפוטית על פי ספרו של נשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" בפרק "המצאת מסמכים".
ג. תוכנו של מסמך זה אינו תואם את החוק בישראל
3. ה"בקשה למען הסדר הטוב" הוגשה ככזאת: תזכורת לבית המשפט על אי קיום החוק על ידי בית המשפט בתיק זה - מניעת גישת הציבור בנט-המשפט להחלטות בתיק זה, שאינו חסוי על פי דין. ה"בקשה למען הסדר הטוב" ציינה בפירוש שהוגשה מתוך צפייה שבית המשפט מתוך עצמו יתקן התנהלות חסרת יושרה זאת.
4. ה"בקשה למען הסדר הטוב" אמרה במפורש שעניינה תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) האומרת: “כל אדם ראשי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין".
5. לפיכך אין תוכן מסמך ה"החלטה בפתקית" תואם את החוק המתאים לעניין.
ד. בכללה: התנהלות הרשמת עינת רביד בעניין זה תואמת ניהול הליך למראית עין.
6. התנהלותה של הרשמת עינת רביד בעניין הבקשה למען הסדר הטוב כוללת את המאפיינים הבסיסיים של ניהול הליכים למראית עין:
(1) משלוח של מסמך מתוך כוונה שהמקבל יאמין שמשלוח זה הוא המצאה כדין מבית המשפט, בשעה שהמשלוח אינו המצאה כדין.
(2) ייצור מסמך מתוך כוונה שמקבלו יאמין שהוא כתב החלטה שיפוטית תקין ותקף, בשעה שהמסמך הוא אינו כתב שיפוטי תקין ותקף.
(3) שימוש בפעולות שתוארו ב(1) ו-(2) לעיל, בניסיון להוליך את מקבל המסמך להשתתף בהליך שיפוטי שאינו תואם את החוק.
ה. הנפקת כתב "החלטה בפתקית" מעין זה בתיק "הפרוטוקול המשופץ" מעלה תהיות חמורות
7. לתיק זה חשיבות היסטורית בתולדות בתי המשפט בישראל: הן מבחינת התנהלות השופטים ושאר מערכת המשפט בעניינה של השופטת ורדה אלשייך, והן משום שהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג (88/12/מחוזי ת"א) מיום 31 למאי, 2012, לגבי הכתבים בתיק זה, תיעדה בפירוט רב את ההונאה בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת נט המשפט.
8. החלטת הנציב הנ"ל הבהירה בין השאר את חוסר תקפותם של כתבי בית דין בלתי חתומים בנט-המשפט. החלטת הנציב הנ"ל גם צוטטה בעניין זה בהרחבה ב"בקשה למען הסדר הטוב" (בקשה מס' 6) מיום 15 לפברואר, 2016 בתיק זה. לפיכך, יש לתהות על הנפקת "החלטה בפתקית" מפוברקת על ידי הרשמת עינת רביד בתיק זה.
ו. הרשמת עינת רביד מתבקשת בזאת להבהיר את התנהלותה
9. במידה וכוונת הרשמת עינת רביד הייתה לתת החלטה בת תוקף על פי חוקי מדינת ישראל בעניין ה"בקשה למען הסדר הטוב" (מס' 6), הריני מבקש בזאת שהרשמת עינת רביד תיתן החלטה חתומה כדין ומנומקת על פי חוקי מדינת ישראל, ושתמציא לי אותה כדין.
קישורים:
[1] 2012-05-31 Decision (88/12/Tel-Aviv District) by Ombudsman of the Judiciary Eliezer Goldberg on complaints against Judge Varda AlSheikh in the “Reconstructed Protocol” affair//
החלטה (88/12/מחוזי ת"א) של נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אליעזר גולדברג מיום 31 למאי, 2012, בעניין "הפרוטוקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייך
[2] 2016-02-11 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court – the “Reconstructed Protocol” affair – online records in Net-HaMishpat//
בנק הפועלים נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ת"א (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א - פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך - כתבים ציבוריים בנט המשפט
[3] 2016-02-15 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court – the “Reconstructed Protocol” affair – Pro Forma Request (#6) to Inspect Court File//
בנק הפועלים נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ת"א (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א - פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך – בקשה (מס' 6) למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט
[4] 2016-02-24 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court (the “Reconstructed Protocol” affair) – Request for rendering a decision on Pro Forma Request (#6) to Inspect Court File//
בנק הפועלים נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ת"א (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א (פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך) – בקשה למתן החלטה על בקשה (מס' 6) למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט
[5] 2016-02-28 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court (the “Reconstructed Protocol” affair) – “Post-it Decision” by Judge Einat Ravid on Request for rendering a decision on Pro Forma Request (#6) to Inspect Court File – instructing service on parties (as received by fax)//
בנק הפועלים נ' כונס הנכסים הרשמי (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א (פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך) – "החלטה בפתקית" של השופטת עינת רביד על בקשה למתן החלטה על בקשה (מס' 6) למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט – המצאה על הצדדים (כפי שהתקבלה בפקס)
[6] 2016-02-29 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court (the “Reconstructed Protocol” affair) – Request for clarifications, in re: “Post-it Decision” by Magistrate Einat Ravid on Pro Forma Request (#6) //
בנק הפועלים נ' כונס הנכסים הרשמי (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א (פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך) – בקשה להבהרות, בנידון: "החלטה בפתקית" של הרשמת עינת רביד על בקשה (מס' 6) למען הסדר הטוב
