הגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם (authenticity) ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים היא עקרון חוקתי מהמעלה הראשונה
כשל בהגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים מערער את שלטון החוק מיסודו. עיקרון זה מפורש, לדוגמה, כבר בחוקה של ארה"ב (1788), סעיף IV.
ניהול כתבי בית דין ורישומים אמינים ותקפים הוא גם עיקרון יסוד, המוכר כבר מאות שנים, בניהול בתי משפט ישרים וכשירים. בית משפט בו אין ניהול כתבי בית דין ורישומים שאמינותם ותקפותם ברורה וחד משמעית, הוא בית משפט שכשירותו ויושרתו מפוקפקות במקרה הטוב.
לעומת זאת, במדינת ישראל, המצב בעניין זה – הגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים ורישומם - עמום ודו-משמעי.
פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך היא דוגמה מרכזית בעניין זה. פרוטוקולים והחלטות, שיסודם במרמה, נחזו ככבתי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים ע"י בעלי הדין, ע"י הנהלת בתי המשפט, וע"י לשכת עורכי הדין. אותם כתבים עצמם נמצאו אח"כ ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים כ"טיוטות" חסרות תוקף בלבד (החלטה 88/12/מחוזי ת"א).
דו"ח ערנות לזכויות האדם-אל"מ (NGO) לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018, התמקד רובו ככולו בתיעוד של הנפקת כתבים חוקיים ומשפטיים מרמתיים, עמומים ודו-משמעיים (“פברוקים”) בבתי המשפט ורשויות אחרות של מדינת ישראל. דו"ח העמותה נכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לבדיקה התקופתית (2018) בלוויית ההערה:
ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק... יש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
לפיכך, תלונה זאת מוגשת מתוך תקווה, שבנוסף לבדיקת התנהלותו של השופט אביים ברקאי בעניין צו איסור הפרסום מיום 04 לנובמבר, 2019, הנציב יבדוק את העניינים שבבסיס תלונה זאת גם באופן מערכתי.
להלן התלונה שהוגשה היום לנציב תלונות הציבור על השופטים
תלונה המוגשת לנציב תלונות הציבור על השופטים, בנידון: צו איסור פרסום של השופט אביים ברקאי וחשש לתקלה מערכתית בטיפול במתן צווי איסור פרסום ואישור כתבי בית דין
1. המלין
חוק נציב תלונות הציבור על השופטים (2002), סעיף 14, אומר:
14. (א) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול משפט על ידיו...
המלין רואה את עצמו נפגע בשל התנהלות השופט אביים ברקאי והחשש לתקלה מערכתית שבנידון, שכן - לעניינים אלה חשיבות מן המעלה הראשונה לזכויות היסוד של כלל האנשים במדינה.
המלין עוסק במחקר אקדמי במסגרת העמותה הרשומה ערנות לזכויות האדם אל"מ, שעיקר עניינה ניטור מערכת החוק , והעצמת שקיפות מערכת המשפט. בתחום זה זכה להכרה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים כתבו כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה (4) דוחות, שהם תוצרי עבודת המחקר של המלין, התקבלו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי ונכללו בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2015 על ארה”ב, 2013, 2018 על ישראל). דו"ח נציב זכויות האדם על ישראל (2018) כולל את דו"ח העמותה עם ההערה:
דו"ח Human Rights Alert NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.”
בספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצוטטים מחקרים, שהמלין פרסם בכתבי עת אקדמיים: [1]
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.[2,3]
2. חשש לשיבוש בכתב צו איסור פרסום של השופט אביים ברקאי מיום 04 לנובמבר, 2019, וניהול ההליך ללא תיק בית המשפט וללא כל רישום מזכירותי. כמו כן - חשש לתקלה מערכתית בניהול הליכים בעניין צווי איסור פרסום
תלונה זאת מתייחסת באופן ספציפי לכתב צו איסור פרסום מאת השופט אביים ברקאי מיום 04 לנובמבר, 2019, שהעתקו לעיל.
על פני מסמך זה אין מופיע כל מספר תיק בית המשפט, ועל פי הנטען, יש לראות בו מסמך שיפוטי משובש. החשש הוא שהליך מתן צו איסור פרסום זה התנהל ללא תיק בבית המשפט וללא כל רישום מזכירותי.
כמו כן קיים חשש ברור, שצו איסור פרסום זה אינו חריג כלל. הראיות מראות, שצווי איסור פרסום מונפקים בשגרה באופן דומה בבית המשפט השלום ת"א ובבתי משפט אחרים ברחבי הארץ.
לעניין זה יש לציין תלונות דומות, שהוגשו בעבר לנציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין בעניין הליכים למתן צווי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת”א:
* החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (316/18/שלום תל-אביב) מיום 11 ליולי 2018, מצאה שהשופט עלאא מסארווה הוציא צווי חיפוש לקויים. [4]
* החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (341/17/שלום תל-אביב) מיום 28 לאוגוסט 2017, מצאה "תקלה מערכתית, שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר…", ושכללה ניהול הליכים ללא תיקים בבית המשפט וללא כל רישום מזכירותי. [5‘6]
לפיכך, מן הראוי לבדוק עניין זה – ניהול התיקים והרישום המזכירותי - לא רק בהקשר לצו איסור הפרסום של השופט אביים ברקאי, אלא באופן מערכתי.
3. חשש לשיבוש אישור ואימות (authentication) צו איסור הפרסום, וחשש לשיבוש מערכתי באישור ואימות כתבי בית דין בבתי משפט אחרים
א) לשון החותמת
הלשון הקבועה בחיקוק היא “העתק מתאים למקור" (תקנות בתי המשפט מזכירות 2004, תקנה 6א’). לעומת זאת, לשון חותמת האישור כביכול על פני המסמך שבנידון (חותמת מס’ 577) - “העתקה נכונה". על פי הנטען, לשון חותמת האישור כביכול על פני הצו שבנידון משובשת, חסרת משמעות וחסרת כל תוקף בהקשר לאישור כתבי בית דין.
כמו כן, לשון החותמת על פני הצו שבנידון גם חריגה ביחס ללשון המקובלת בבתי המשפט בארצות דוברות אנגלית, שהיא מקור הלשון בחיקוק הישראלי – "TRUE COPY OF THE ORIGINAL”.
לעניין זה יש לציין שהלשון המשובשת של החותמת בצו הנ"ל אינה יוצאת דופן כלל, שיבושים בלשון חותמות האישורים בבתי המשפט השונים תועדו בעבר, כולל בבית המשפט העליון. לפיכך, מן הראוי לבדוק עניין זה באופן מערכתי. בפרט – בידי מי הסמכות לקבוע את לשון החותמות ולהורות על יצירתן.
ב) חתימת האישור וסמכות המאשר
על פי החיקוק, הסמכות לאשר כתבי בית דין נתונה אך ורק למזכיר הראשי של בית המשפט (תקנות בתי המשפט מזכירות 2004, תקנה 6א’).
על פני צו איסור הפרסום שבנידון, אין שמו וסמכותו של זה שהטביע את החותמת מופיעים בהקשר לחותמת האישור כביכול. כמו כן, לא נחזית חתימת ידו של איש על חותמת האישור כביכול.
לעניין זה יש לציין שבבתי המשפט השונים, כולל בבית המשפט העליון, תועדו בעבר חתימות אישור כביכול ע"י אנשים חסרי כל סמכות ובלתי כשירים – שתוצאתן אישורים מפוברקים של כתבי בית דין בלתי תקפים בעליל.
לעניין זה יש לציין תלונה שהוגשה נגד השופטת ורדה אלשייך מבית המשפט המחוזי ת"א בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת”א) דנה בין השאר בעניין האישור על פני אחת הגרסאות של הפרוטוקול המפוברק, ומצאה שחותמת האישור על פני הפרוטוקול המפוברק הוטבעה ונחתמה ע"י "המזכירה של השופטת" – אמנם עובדת בתי המשפט, אך חסרת סמכות ובלתי כשירה.
לעניין זה יש לציין שמדינת ישראל גם חתומה על אמנה בינלאומית בעניין אישור כתבי בית דין - אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים) 1961. דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית 2018 גם תיעד פברוקים של אפוסטילים של בתי המשפט בישראל, בעניין האישורים...
לפיכך, מן הראוי לבדוק את עניין חותמות האישור, לשונן, זהותם וסמכותם של אלה המנפיקים אותן, זהותם וסמכותם של אלה המעבירים אותן לרשותם של אחרים, זהותם וסמכותם של אלה המחזיקים בהן ומשתמשים בהן בסמכות כדין או שלא בסמכות כלל, לא רק בהקשר לצו איסור הפרסום של השופט אביים ברקאי שבנידון, אלא באופן מערכתי.
4. חשש לפגיעה חמורה בזכויות יסוד
לעניינים העומדים במרכז תלונה זאת חשיבות "חוקתית" מן המעלה הראשונה:
א) הזכות לחופש הביטוי והזכות לחופש העיתונות
הזכויות לחופש הביטוי ולחופש העיתונות הן חלק בלתי נפרד מזכויות האדם בחוק הבינלאומי (ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם, 1948, סעיף 19). באומות אחרות, בעלות משטר חוקתי, זכויות אלה הן גם זכויות חוקתיות, לדוגמה, התיקון הראשון לחוקת ארה"ב (1791).
ב) הגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם (authenticity) ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים היא עקרון חוקתי מהמעלה הראשונה
כשל בהגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים מערער את שלטון החוק מיסודו. עיקרון זה מפורש, לדוגמה, כבר בחוקה של ארה"ב (1788), סעיף IV.
ניהול כתבי בית דין ורישומים אמינים ותקפים הוא גם עיקרון יסוד, המוכר כבר מאות שנים, בניהול בתי משפט ישרים וכשירים. בית משפט בו אין ניהול כתבי בית דין ורישומים שאמינותם ותקפותם ברורה וחד משמעית, הוא בית משפט שכשירותו ויושרתו מפוקפקות במקרה הטוב.
לעומת זאת, במדינת ישראל, המצב בעניין זה – הגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים ורישומם - עמום ודו-משמעי.
פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך היא דוגמה מרכזית בעניין זה. פרוטוקולים והחלטות, שיסודם במרמה, נחזו ככבתי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים ע"י בעלי הדין, ע"י הנהלת בתי המשפט, וע"י לשכת עורכי הדין. אותם כתבים עצמם נמצאו אח"כ ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים כ"טיוטות" חסרות תוקף בלבד (החלטה 88/12/מחוזי ת"א).
דו"ח ערנות לזכויות האדם-אל"מ (NGO) לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018, התמקד רובו ככולו בתיעוד של הנפקת כתבים חוקיים ומשפטיים מרמתיים, עמומים ודו-משמעיים (“פברוקים”) בבתי המשפט ורשויות אחרות של מדינת ישראל. [7] דו"ח העמותה נכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לבדיקה התקופתית (2018) בלוויית ההערה: [8]
ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק... יש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
לפיכך, תלונה זאת מוגשת מתוך תקווה, שבנוסף לבדיקת התנהלותו של השופט אביים ברקאי בעניין צו איסור הפרסום מיום 04 לנובמבר, 2019, הנציב יבדוק את העניינים שבבסיס תלונה זאת גם באופן מערכתי.
Joseph Zernik
