השופטת הילה גורביץ עובדיה מתבקשת לחדול מלשבש, ניהול הליכים למראית עין אמור להיות הצגה אלגנטית

 השופטת הילה גורביץ עובדיה מתבקשת לחדול מלשבש, ניהול הליכים למראית עין אמור להיות הצגה אלגנטית

   

            עו"ד יואב סלומון          השו' הילה גורביץ           השו' אספרנצה אלון               עו"ד עמוס צדיקה

ד"ר יוסף צרניק הגיש הבוקר לשופטת הילה גורביץ עובדיה ולעו"ד יואב סלומון בקשה לחדול משיבושים. ריבוי השינויים בדיעבד ברישום הכתבים ייראה בעיני האדם הסביר כתזזית ניקיונות שתקפה את השופטת, כולל הסתרת החלטות שלה עצמה. ניהול הליכים למראית עין אמור להיות הצגה הרבה יותר אלגנטית. השתלמות אצל חברתה הטובה השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה יוכל להועיל...

כחלק מתזזית ניקיונות וסיכול הגשת בקשות ופניות ע"י בעל הדין יוסף צרניק, השופטת הילה גורביץ עובדיה מחדשת את תקנות האגרות (משפחה) ואופן פעולת נט המשפט.

יום החתימה: 4.11.2024

בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה

ת"ע 11650-06-24

בפני השופטת הילה גורביץ עובדיה

בעניין:	אורי צרניק ע"י ב"כ יואב סלומון, עו"ד	המבקש
	- נ’ -
1.	יוסף צרניק בעצמו
2.	דרור צרניק ע"י ב"כ רחל בן-ארי (בר רב האי), עו"ד
3.	ב"כ היועץ המשפטי לממשלה חיפה
4.	רבקה צרניק (המנוחה) ע"י עורכי הדין שמונו לטפל בענייני העיזבון בהסכם בין הזוכים, שאושר ע"י ביה"מ ב-13.12.2023 בת"ע 23208-09-23: (א) יואב סלומון, עו"ד (ב) רחל בן-ארי (בר רב האי), עו"ד	המשיבים

בעל הדין יוסף צרניק שילם מראש אגרה 267 ש"ח עבור הבקשה, ואישור התשלום מצורף כדף אחרון. מספר אישור תשלום: 220520480; מספר שובר לתשלום: 20019468479

בקשה מטעם בעל דין/המשיב 1/המבקש יוסף צרניק: 1) תגובה להגשת עמדתו כביכול של בעל הדין יוסף צרניק ע"י עו"ד יואב סלומון ובקשה בעניין, 2) אנא חדלו מלשבש

תגובה להגשה לרישום של עמדתו כביכול של בעל הדין יוסף צרניק ע"י עו"ד יואב סלומון

1. בעל הדין/המשיב 1/המבקש [להלן – “בעל דין”] יוסף צרניק, קיבל היום הודעה מעו"ד יואב סלומון, מי שהיה ב"כ בעל הדין/המבקש/המשיב 1 [להלן – “בעל דין”] אורי צרניק (כינויי הצדדים השתבשו כבר מזמן בתיק דנן). עו"ד יואב סלומון הודיע, כי הגיש את תגובתו כביכול של בעל הדין יוסף צרניק להצעת הפסיקתא של עו"ד יואב סלומון לבית המשפט.

2. ואכן, הגשתו וקליטתו של המסמך רשומות ב-04/11/2024, 11:50:22, הן ב"תיק הנייר", והן ב"מזכירות"-”מסמכים נכנסים". אולם המסמך לא נרשם (עדיין?) בתיקיית "בקשות לאחר סגירה".

3. בעל הדין יוסף צרניק מבקש שבית המשפט לא יחזור על פרשת "ההסכמה" מטעם בעל הדין יוסף צרניק, שהועברה בחשאי ע"י עו"ד יאיר שיבר לעו"ד יואב סלומון, שהוגשה לרישום ע"י עו"ד יואב סלומון ב-6.6.2004, ונרשמה ביום 9.6.2024, שפתחה הליך זה על יסוד כזב וכחש.

4. בעל הדין יוסף צרניק מזכיר לבעל הדין אורי צרניק, שרק לפני מספר חודשים ערך מסע יח"ץ לעו"ד יואב סלומון, "ישר כסרגל – ואנושי", ומי שאינו עוסק ב"פוילה שטיק", ו"מייצג את האינטרסים של כולנו".

5. בעל הדין יוסף צרניק מזכיר לעו"ד יואב סלומון, שרק לפני מספר חודשים הלין בפני השופטת הילה גורביץ עובדיה, כי בעל הדין יוסף צרניק "מסתיר" את עמדתו כי בתיק זה "מנהלים הליכי משפט למראית עין".

   אנא חדלו מלשבש

6. בימים האחרונים תועדו שיבושים רבים אחרים ברישום הכתבים בתיק דנן בתיקיית "החלטות לאחר סגירה", כולל שינויים ברישומים בדיעבד. כל אלה מתועדים כיוזמות של השופטת הילה גורביץ עובדיה.

7. לאחר חידושיה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, השופטת הילה גורביץ עובדיה מחדשת עתה חידושים גם בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995, ובכללים המובנים לתוך מערכת נט המשפט בעניין אגרות, הגשה ורישום של בקשות ותהליכים אחרים. מעשים אחרים עוד קודם לכן הבהירו, שהשופטת הילה גורביץ עובדיה כופרת במושכלות יסוד בניהול בית משפט כשיר באשר לאיזונים ובלמים בהתנהלות הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית של בית המשפט.

8. ריבוי האירועים החריגים ברישום הכתבים בתיק המתועדים בימים האחרונים, והיעדר בסיס חוקי להם, יוצרים בעיני האדם הסביר את הרושם שהשופטת הילה גורביץ עובדיה נתפסה לתזזית של ניקיונות בתיק דנן, כולל הסתרת החלטות שלה עצמה וסיכול ממוקד של זכותו של בעל דין זה להגיש כתבים לרישום בתיק בית המשפט בתואנות שווא. לא למותר לציין שמעשים אלה הם פגיעה בזכויות יסוד חוקתיות והם גם נחשבים לסממנים של בית משפט מושחת.

   סיכום

9. ניהול הליכים למראית עין אמור להיות הצגה הרבה יותר אלגנטית. ייתכן שהשתלמות אצל השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה תועיל לשופטת הילה גורביץ עובדיה ולעו"ד יואב סלומון.

תאריך: 5 בנובמבר, 2024

בעל הדין ד"ר יוסף צרניק

תקסד"א 2018 - החלטות בע"פ וללא חתימה - חזרה לימי הביניים המאוחרים...

התמונה הגדולה: מבחינה תאורטית אני מוצא את המצב ביסודו (כולל פיתוח והטמעה של נט המשפט, שיבוש עבודת המזכירויות, מגיפת הפברוקים, וכו') - ערעור מכוון של מנגנוני האותנטיקציה בבתי המשפט של מדינת ישראל. מדובר במושכלות יסוד בניהול בתי המשפט ומערכת המשפט שכאילו נשכחו בן לילה. התהליך הזה נמשך כבר כ-25 שנים. לנשיא אהרן ברק ובן טיפוחיו בעז אוקון (תחילה כרשם בית המשפט העליון, אח"כ כמנהל בתי המשפט) תפקיד מרכזי בתהליך זה.

הדו"ח המקיף שהגשתי למועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018 לבדיקה התקופתית, עסק בנושא זה. הדו"ח עבר את בדיקת הצוות המקצועי וסוכם ואוזכר בדו"ח הסופי של המועצה על ישראל, בפסקה שסופה: "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...

הדו"ח שהגשתי ב-2012 עסק גם הוא באותו עניין, אולם אז הייתי חדש בארץ (חזרתי ב-2010) והדו"ח המתמקד בבדיקת מערכות מידע בבתי המשפט. הדו"ח נכלל בדו"ח הסופי, וסוכם בהערה אודות "חוסר ישרה במערכות ניהול התיקים בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים ובבתי הדין למוחזקי משמורת".

מעניין מה עמדתך בעניין שהוא לדעתי השלב הנוכחי בתהליך הנ"ל:

בתקסד"א 2018 השמיטו בתקנות בדבר  פסק דין או החלטה אחרת את חובת ייצור מסמך החלטה "בכתב... ותיחתם ע"י השופטים שישבו לדין", שהופיעו בתקסד"א 1984.

אני מוצא ראיות לכך שהשופטים רואים בכך את ההיתר לניהול הליכים המתועדים בקלטות שמע, אך ללא כתבים תקפים, חתומים של החלטות ופסקי דין. זהו תהליך הרס והשחתה ברמה מתקדמת. ואותי תמיד מפתיע שלא נמצאו די עורכי דין שיתקוממו וידרשו את תיקון המצב, שלא לדבר על הלשכה. מדובר בחזרה לימי הביניים המאוחרים...

תקסד"א 1984

מתן פסק דין או החלטה אחרת [213]

190. (א)  כתום הדיון בכל הליך, או לאחר מכן, בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, יתן בית המשפט פסק דין או החלטה אחרת, לפי הענין; ההחלטה תהיה בכתב ותיחתם בידי השופטים שישבו לדין.

          (ב)  החלטת בית המשפט תהיה על פי דעת רוב השופטים שישבו לדין, אך כל אחד מהם רשאי לרשום דעה חולקת וליתן את נימוקיו לכך; אם אין רוב לדעה אחת – תכריע דעת אב-בית-הדין.

          (ג)   תאריך השימוע ייחשב לתאריך ההחלטה.

          (ד)  בית-המשפט הדן בערכאה ראשונה יתן החלטתו לא יאוחר משלושים ימים לאחר תום הדיון; לא נתן החלטתו במועד האמור, יתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

תקסד"א 2018

פסק דין או החלטה אחרת

תק' תשפ"א-2020

129.(א) בתום הדיון בכל הליך ייתן בית המשפט את החלטתו בהקדם האפשרי בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה ובמורכבותו של ההליך.

תק' תשפ"א-2020

(ב) ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט לתת הנמקה מפורטת.

תק' תשפ"א-2020

(ג) בלי לגרוע מתקנת משנה (א), בית משפט הדן בערכאה ראשונה ייתן את החלטתו לא יאוחר מתשעים ימים לאחר תום הדיון בהליך; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

2024-11-04 בואו ניתן לכם חידת ורדה אלשיך

אתה כל כך עקשן. 

בוא נעשה לך מבחן ורדה אלשיך: 

ב-3.17.2013 השופטת אספרנצה אלון הנפיקה שתי החלטות בפתקית, שונות וסותרות, באותו עניין: בקשה למינוי אפוטרופוס. רק אחת מהן מופיעה היום בתיק נט המשפט.

העזר כנגדה, עו"ד עמוס צדיקה, שנשכר ע"י אבי במחיר מופקע במיוחד, למשימות מיוחדות, המציא לי את שתי ההחלטות, כשהוא מסביר שהאמתית היא טיוטה, וחסרת התוקף היא ההחלטה האמתית והתקפה. מטרתם היית ללכוד אותי בדיון למראית עין ב-4.4.2013.

לאכזבתם, אני הבנתי את המזימה ולא הגעתי לדיון (לא הייתה לי כל סיבה להגיע מלכתחילה).

ב-4.4.2013 השופטת  אספרנצה אלון הנפיקה מסמך יחיד ומיוחד בתולדות המשפט הישראלי: פרוטוקול "טרם נחתם" צרניק. תוכנו משובש, החל בכינויי הצדדים וכלה בשמות הנוכחים. השופטת אספרנצה אלון סירבה לתקן את המידע השגוי, או להסיר את חותמת המים "טרם נחתם".

הנהלת בתי המשפט מתכחשת לחותמת המים "טרם נחתם", ומנסה לשכנע את מי שמוכן להקשיב, שזהו מוצר מקומי של חיפה.

מבחן ורדה אלשיך: האם פרוטוקול "טרם נחתם" צרניק הוא כתב בית דין תקף ובר אכיפה?