נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס התבקש לדאוג לרישום הוגן של עתירה לבג"ץ, המתעדת חוסר יושרה בכתבים הממוחשבים של בתי המשפט בעשור האחרון

Englush text below.

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס התבקש לדאוג לרישום הוגן של עתירה לבג"ץ, המתעדת חוסר יושרה בכתבים הממוחשבים של בתי המשפט בעשור האחרון

לבתי המשפט חלק מרכזי, שלא נחקר דיו, בשינויים החברתיים-כלכליים בישראל בעשור האחרון, החל מן הפיקוח על הבנקים ותספורות לקרנות הפנסיה על ידי טייקונים, עבור דרך הפשרת קרקעות לדיור מוזל, וכלה בזכויותיהם של קבוצות חלשות - נפגעי רדיפות הנאצים, נפגעי קרינה בדימונה, נכי צהל, ונזקקי הביטוח הלאומי.

    

הרשם חגי ברנר מבית המשפט המחוזי, תל-אביב, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, ומשה סילמן, ז"ל.  העתירה לבג"ץ מביאה ראיות המאשרות את דבריו של סילמן בשורות הפתיחה של מכתבו האחרון, "ובית המשפט המחוזי בתל אביב חסם אותי לקבל צדק. חנן ברנר[כך -יצ] רשם בית המשפט המחוזי ת"א, שעבר על החוק, ושיבש הליכי משפט, מתוך התנשאות.”

תל-אביב, ה-19 לאפריל - במכתב שנשלח אתמול לשופט אשר גרוניס, מתבקש נשיא בית המשפט העליון לדאוג לרישום הוגן של עתירה לבג"ץ (דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, בג"ץ 2689/13), או לחלופין - להחזר דמי אגרת העתירה. [1]

הסיבה לבקשה יוצאת דופן זאת, היא פתיחת תיק העתירה על ידי המזכירות במערכת הממוחשבת של בית המשפט העליון ללא רישום הקבלה של כתב העתירה עצמו. יחד עם זאת, "שוחררה" אתמול החלטה כביכול מאת השופטת אסתר חיות בתיק זה, בעניין שלמעשה אינו לפני בית המשפט. [2]

העתירה עצמה טוענת שיש לבטל את הסמכות שניתנה למנהל בתי המשפט על ידי שר המשפטים דאז ב-2004 להכניס שינויים בלתי מוגדרים לתקנות בתי המשפט במהלך הנהגת המערכות הממוחשבות בבתי המשפט. [3]  לטענת העתירה, לא היה שר המשפטים דאז רשאי להאציל סמכות זאת, ומנהל בתי המשפט לא רשאי לקבל סמכות זאת, כיוון שיש בכך פגיעה מהותית בעקרון הפרדת הרשויות.  בנוסף טוענת העתירה שהמצב שנוצר נוגד את עקרון פומביות החוק, כיוון שהנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות (בכפוף לחוק חופש המידע) מהם השינויים שהוכנסו בתקנות על ידי מנהל בתי המשפט.  שינויים סודיים אלה מערערים למעשה את תקנות בתי המשפט וסדרי הדין האזרחי והפלילי, כפי שהם מפורסמים כיום.

העתירה מביאה ראיות שמצב העניינים שנוצר בעקבות הנהגת המערכות הממוחשבות מן הדור האחרון בבתי המשפט, ובכללן נט המשפט, הוא גורם מרכזי בערעור יושרת בתי המשפט בעשור האחרון.  

חלק מרכזי בראיות המובאות בעתירה מקורו בבדיקת התיקים בעניינו של משה סילמן, ז"ל, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב: שלושה מספרי תיקים נמצאו בעניין זה. בתיק הראשון, נרשם כביכול כתב התובענה של סילמן נגד הביטוח הלאומי. אולם מזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב טוענת כיום שתיק זה לא היה קיים מעולם.  בתיק השני גרם הרשם חגי ברנר לסגירת התביעה, ובתיק שהשלישי גרם השופט מחוזי בפועל חגי ברנר לדחיית ערעורו של סילמן מהחלטתו של חגי ברנר בתיק השני.

הראיות בעתירה מבוססות גם על בדיקה מערכתית של הכתבים הממוחשבים בבתי המשפט בישראל, שנערכה במסגרת דוח סייג לזכויות האדם (NGO) על זכויות האדם בישראל לשנת 2013. [4] בין הממצאים מבדיקה זאת - החלטות רבות של בית המשפט העליון, שאושרו כביכול בחתימה אלקטרונית על ידי המזכיר הראשי לשעבר, שמריהו כהן, ז"ל, עד חמש שנים לאחר מותו.

כתב החלטה ממוחשב של בית המשפט העליון משנת 2007 כביכול, בתיק פרנקו-סידי נ הרשות בכפוף לחוק נפגעי רדיפות הנאצים (1583/02). בשנת 2007 לא היה המזכיר הראשי של בית המשפט העליון שמריהו כהן ז"ל בין החיים מעל לחמש שנים, והרשם בועז אוקון לא היה כבר רשם בבית המשפט העליון.   

כחלק מהראיות, מביאה העתירה את התנהלותם של שופטים בשנים האחרונות, כגון סילוף כתבי בית המשפט על ידי השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב,  ופברוק כתבי בית המשפט על ידי השופטת לשעבר הילה כהן בבית המשפט המחוזי בחיפה. לו היו המערכות הממוחשבות בבתי המשפט תקינות, קרוב לוודאי שהתנהלות זאת הייתה בלתי אפשרית.

העתירה מציינת, ששלושה חברי סגל בכירים במחלקות למדעי המחשב בשלוש אוניברסיטאות שונות בישראל בדקו חלקים מדוח סייג לזכויות האדם, ועל סמך ממצאים אלה הביעו שלושתם חשש כבד לגבי חוסר יושרה במערכות הממוחשבות של בתי המשפט. על סמך ממצאים אלה אף העביר אחד מהם בשם העותר בקשה לפסק הלכה על ידי הרב עדין שטיינזלץ: האם התנהלותו של בית המשפט העליון של מדינת ישראל היא בבחינת גנבת דעת הציבור?

לבתי המשפט חלק מרכזי, שלא נחקר דיו, בשינויים החברתיים-כלכליים בישראל בעשור האחרון, החל מן הפיקוח על הבנקים ותספורות לקרנות הפנסיה על ידי טייקונים, עבור דרך הפשרת קרקעות לדיור מוזל, וכלה בזכויותיהם של קבוצות חלשות - נפגעי רדיפות הנאצים, נפגעי קרינה בדימונה, נכי צהל, ונזקקי הביטוח הלאומי.

______

דר' יוסף צרניק, סייג זכויות האדם (NGO)

מאהל המחאה החברתית, דרך נמיר, תל-אביב

קישורים

[1]  דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, בג"ץ 2689/13: מכתב לנשיא בית המשפט העליון מיום ה-18 לאפריל, 2013

http://www.scribd.com/doc/136732687/

[2] דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, בג"ץ 2689/13: הכתבים, כפי שהם מופיעים במערכת המקוונת לגישת הציבור, ובכללם החלטה מאת השופטת אסתר חיות, ש"שוחררה" ב-18 לאפריל, 2013.

http://www.scribd.com/doc/136669632/

[3] דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, בג"ץ 2689/13: כתב העתירה לבג"ץ שנתקבל כביכול לרישום ב-15 לאפריל, 2013.

http://www.scribd.com/doc/136215148/

[4]  דו"ח סייג לזכויות האדם  (NGO) לגבי זכויות האדם בישראל לשנת 2013.

http://www.scribd.com/doc/114254105/