ורדה אלשייך, עו”ד ברק לייזר, והפרוטוקולים המפוברקים בנט-המשפט – פרשה שלא נגמרה...
בקשה לעיון שהוגשה לבית המשפט המחוזי ת"א מבקשת גישה לכל ההחלטות, הצווים ופסקי הדין בתיק “הפרוטוקול המשופץ” של ורדה אלשייך, שאינו חסוי. כוונת הבקשה לבדוק אם וכיצד פעל בית המשפט בעקבות החלטתו של נציב תלונות הציבור על השופטים השופט אליעזר גולדברג לתקן את השיבושים בתיק זה על ידי השופטת ורדה אלשייך.התקשורת עסקה בעיקר בהונאה בהתנהלותה של ורדה אלשייך. אולם הפרשה חשובה עוד יותר כיוון שתיעדה את ההונאה בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת נט-המשפט, וכן את תפקידה המרכזי של הנהלת בתי המשפט בעניין. יחד עם זאת ברור שלא ננקטו כל צעדים לתיקון המערכת עד היום. הבקשה אומרת, שהרישומים והכתבים בנט-המשפט בתיק זה כפי שהם מוצגים לציבור היום, הם תזכורת קבועה לחוסר יושרת השופטים ולהונאה הבסיסית בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת נט-המשפט.
תמונות: השופטת ורדה אלשייך, עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט, עו"ד רפאל ארגז, נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג
__________
מאהל המחאה, ת"א, 17 לפברואר – בקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי ת"א לעיון בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי (פש”ר 1623/00) - תיק “הפרוטוקול המשופץ” של השופטת ורדה אלשייך. [1] לתיק זה חשיבות ציבורית מן המעלה הראשונה. החלטתו של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בפרשה זאת תיעדה בפירוט רב התנהלות של השופטת ורדה אלשייך, בשיתוף פעולה עם עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט, שיש לראותה כהונאה ושיבוש הליכי משפט. [2] יתרה מזאת, בתיק זה תועדה בפירוט רב ההונאה הבסיסית בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת נט-המשפט.
הבקשה לעיון מציינת שהכתבים והרישומים בתיק זה, אינם מראים גם היום אם וכיצד פעל בית המשפט לתיקון השיבושים בעקבות החלטתו של נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר גולדברג.
דיווחי התקשורת התמקדו בעניין "הפרוטוקול המשופץ" וההבדלים בין גרסה א' לגרסה ב' (המשופצת) של הפרוטוקול.אולם החלטתו של הנציב אליעזר גולדברג מבהירה ששתי הגרסאות של הפרוטוקול, גרסה א' וגרסה ב', היו מסמכים מפוברקים – כתבי בית דין למראית עין. דבר מכל זה אי אפשר ללמוד מעיון בתיק בנט-המשפט היום.
תמונה: עיון ביום 11 לפברואר, 2016 הראה בכרטיסיית "החלטות בתיק" שני רישומים של "פרוטוקול", שניהם מיום 12 לספטמבר, 2011, שניהם מאת השופטת ורדה אלשייך. לגבי כתבי הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשייך (גרסה א' וגרסה ב') מיום זה קבע נציב תלונות הציבור על השופטים שלא היו חתומים כדין, היו בגדר "טיוטות" בלבד, ולא היו אמורים להירשם בכרטיסיית "החלטות בתיק" בנט-המשפט מלכתחילה.
_____
תמונה: שני כתבי ה"פרוטוקול" מיום 12 לספטמבר, 2011, הרשומים בכרטיסיית "החלטות בתיק" אינם נגישים לציבור בנט-המשפט. ניסיונות חוזרים לעיין בהם, גורמים להופעת ההודעה "מסמך אינו זמין כעת".
____
החלטתו של הנציב גם מבהירה שבמערכת נט-המשפט אין בעלי דין, באי כוחם והציבור יכולים להבחין בין כתבים אמתיים(אותנטיים) לבין כתבים מפוברקים (“טיוטות"). אולם דבר לא נעשה מאז ועד היום לתיקון מערכת נט-המשפט. נהפוך הוא,השופטים ממשיכים בפברוק הכתבים כעניין שגרתי.
סיפור בדיוני על הבורסה לניירות ערך, המנהלת הנודעת ורדה אלשייך מחברת "מחוזי ת"א בע"מ", בכיר בהנהלת הבורסה בשם ברק לייזר, ומערכת "נט החברות" לניהול חשבונות בחברות ציבוריות
אנלוגיות לרוב לוקות בחוסר דיוק, אבל בכל זאת מסייעות בהבנת העניין:
הנהלת הבורסה לניירות ערך של מדינת ישראל השקיעה בעשור הקודם קרוב למיליארד ש"ח בפרויקט ברמה לאומית לפיתוח מערכת בשם "נט החברות" להנהלת החשבונות בחברות הנסחרות בבורסה, ולניהול גישת ציבור המשקיעים לדוחות התקופתיים של חברות אלה.
במהלך פרויקט זה, בוטלו הסמכויות של מנהלי החשבונות הראשיים של החברות לישרת הדוחות הפיננסיים התקופתיים של החברות. לעומת זאת, ניתנה למנהלים הבכירים של החברות גישה ישירה להוסיף או לגרוע מסמכים כגון המחאות וקבלות על הכנסות והוצאות במערכת "נט החברות". במערכת זאת גם הוסתרה הגישה למידע מי ומתי הוסיף או גרע מסמכים או רישומים מן המערכת.
על הדוחות התקופתיים במערכת זאת גם אין מופיעה עוד חתימה של מנהל החשבונות הראשי של החברה כלל.
יתרה מזאת, על המסמכים עצמם, מופיעות "חתימות גראפיות" שהן בבחינת קישוט בלבד, ואינן תקפות כלל. לעומת זאת,החתימות האלקטרוניות במערכת “נט החברות”, התקפות על פי החוק, הן בלתי נראות לציבור או אפילו לעובדי הנהלת החשבונות של החברות עצמן - “בגדי המלך החדשים". החתימות האלקטרוניות ניתנות לראייה רק על ידי המנהלים הבכירים בחברות ועל ידי עובדים בכירים בהנהלת הבורסה.
ורדה אלשייך הייתה מנהלת בכירה בחברת "מחוזי ת"א בע"מ", והייתה ידועה במשך שנים רבות כאחת מן המנהלות הבולטות בעולם החברות בישראל, מומחית גדולה לניהול חברות בכלל, וניהול חשבונות בפרט.
בעקבות התקנת מערכת הנהלת החשבונות הלאומית החדשה, “נט החברות", נתפסה המנהלת הבכירה ורדה אלשייך מחברת "מחוזי ת"א בע”מ” בכך שרשמה בספרי החשבונות של החברה מסמכי תשלומים מפוברקים, שאינם חתומים כלל.
את המסמכים המפוברקים רשמה המנהלת ורדה אלשייך בספרי החשבונות של חברת "מחוזי ת"א בע"מ" במערכת "נט החברות", על מנת להשתמש בהם לשם הגשת תלונה סמי-פלילית לרשות ניירות הערך בשיתוף פעולה עם עובד בכיר בהנהלת הבורסה בשם ברק לייזר נגד רפאל ארגז, אחד מבעלי התפקידים בחברת "מחוזי ת"א בע"מ”. כפי שהתברר בדיעבד, הבכיר בהנהלת הבורסה ברק לייזר היה בין הבודדים שלהם הייתה גישה לבדיקת הפעולות והחתימות במערכת"נט החברות". לעומת זאת, למנהל רפאל ארגז, מחברת "מחוזי ת"א בע"מ" לא הייתה יכולת לדעת מהם מסמכים אמתיים ומהם מסמכים מפוברקים במערכת "נט החברות".
למרות זאת, הבכיר בהנהלת הבורסה ברק לייזר שיתף פעולה עם המנהלת ורדה אלשייך מחברת "מחוזי ת"א בע"מ",והגיש את התלונה הסמי-פלילית לרשות לניירות ערך נגד המנהל רפאל ארגז על סמך מסמכי התשלומים המפוברקים במערכת "נט החברות".
בהמשך, הפרשה כולה התפוצצה.
חקירה ממושכת של הרשויות הסתיימה בהחלטה בעלת תוקף חוקי, שקבעה, שהמסמכים שהגישו המנהלת הבכירה ורדה אלשייך מחברת "מחוז ת"א בע”מ" והבכיר ברק לייזר מהנהלת הבורסה כבסיס לתלונה הסמי-פלילית נגד רפאל ארגז היו מסמכים מפוברקים.
יחד עם זאת, לא ננקטו כל צעדים פליליים נגד המנהלת הבכירה ורדה אלשייך, או נגד הבכיר בהנהלת הבורסה ברק לייזר, ששיתף אתה פעולה.
יתרה מזאת, בדיקה שנערכה מספר שנים לאחר סופה של הפרשה, הראתה שהדוחות החשבונאיים התקופתיים של חברת"מחוזי ת"א בע"מ" אינם מראים על תיקון הדוחות והסרת מסמכי התשלומים המפוברקים של המנהלת ורדה אלשייך ממערכת “נט החברות”. המסמכים המפוברקים עדיין רשומים בספרי החשבונות של חברת "מחוזי ת"א בע"מ”, אולם אינם ניתנים לצפייה ישירה. במקום זאת מופיע הכיתוב "מסמך אינו זמין כעת". יתרה מזאת, גם סך החשבונות של הוצאות החברה ומאזן התשלומים התקופתי לא תוקנו לאחר החקירה וההחלטה בעניין מסמכי התשלומים המפוברקים.
בנוסף לכל זאת: בעקבות פרשת התשלומים המפוברקים של המנהלת ורדה אלשייך והבכיר בהנהלת הבורסה ברק לייזר לא בוצעו כל תיקונים במערכת "נט החברות". מנהלים בכירים בחברת שונות ממשיכים לפברק מסמכים חשבונאיים בשגרה.
בתיק "הפרוטוקול המשופץ" הקימו השופטים לעצמם בפועל חסינות נגד מרות החוק, והתירו לעצמם התנהלות פלילית חמורה שאין חלה עליה כל חסינות שיפוטית – שיבוש הליכי משפט.
בפרשה זאת תיעד נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג בפירוט רב התנהלות של השופטת ורדה אלשייך ועו”ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט, שיש לראותה כשיבוש הליכי משפט. שיבוש ההליכים בפרשה זאת הוא כפול: לא רק בתיק עצמו (בנק הפועלים נגד כונס הנכסים הרשמי), אלא גם בהליך תלונה סמי-פלילית שהגישה על ידי השופטת ורדה אלשייך בשיתוף פעולה עם עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט נגד עו”ד ארגז.
החלטות בית המשפט העליון מדגישות את חומרת העבירה בשיבוש הליכי משפט, הפוגעת בטוהר ההליך השיפוטי ותקינותו,היכולת להגיע לחקר האמת, וההגנה על שלטון החוק.
יש לראות התנהלות מסוג זה, כשהיא מתבצעת על ידי שופט בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט בחומרה יתרה. מצב זה נקרא בחוק של ארה"ב "הונאה על בית המשפט", והוא מתייחס למצב בו שופטים, מזכירים, או אנשים אחרים בבית המשפט עצמו פועלים לערעור המכונה השיפוטית מיסודה.
על התנהלות מסוג זה לא חלה כל חסינות שיפוטית, שכן היא נחשבת להתנהלות “חוץ-שיפוטית”.
אולם לאחר שנחשפה ההונאה שבהתנהלותה של השופטת ורדה אלשייך, עמדו רשויות המשפט כחומה בצורה להגן עליה.טיפולם של שר המשפטים יעקב נאמן, נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניסהקים בפועל לשופטים הגנה נגד מרות החוק, והתיר לשופטים התנהלות פלילית חמורה – שיבוש הליכי משפט.
לגבי עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט – לא נמצא כל מידע על בדיקה של התנהלותו בפרשה...
לב הפרשה לא היה "הפרוטוקול המשופץ", אלא "הפרוטוקולים המפוברקים" וההונאה הבסיסית בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת נט המשפט.
"הפרוטוקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייך נוצר ביום 12 לספטמבר, 2011, כשנתיים- שלוש לאחר הפעלת מערכת נט-המשפט בבית המשפט המחוזי ת"א. הפעלת המערכת שינתה לחלוטין את אופן ניהול התיקים, שהפכו מתיקי נייר לתיקים אלקטרוניים. במקביל, השתנה לחלוטין אופן פעולתה של מזכירות בית המשפט. בין השינויים הבולטים עם הפעלת המערכת – המעבר לכתבים אלקטרוניים, החתומים בחתימות אלקטרוניות, על פי חוק החתימה האלקטרונית 2001. לפני כן, התנהלו בתי המשפט על ידי כתבי נייר, חתומים בחתימות ידם של השופטים ("חתימות רטובות").
למרות שהפרשה נקראה בתקשורת "הפרוטוקול המשופץ", שם מתאים יותר לפרשה הוא "הפרוטוקולים המפוברקים".התיעוד החשוב ביותר בהחלטתו של נציב תלונות הציבור על השופטים הוא שבמערכת נט המשפט התקינו השופטים חתימות אלקטרוניות בלתי נראות - “בגדי המלך החדשים". במקביל, התקינו במערכת "חתימות גראפיות" נראות, אך חסרות כל תוקף. רוב רובם של עורכי הדין, ובוודאי שבעלי דין מהציבור הרחב אינם מבינים כלל את ההבדל בין מונחים אלה. אולם החלטת הנציב מראה שהן הנציב, והן השופטת ורדה אלשייך הבחינו היטב בין כתב בית דין אלקטרוני תקף – חתום בחתימה אלקטרונית, לבין כתב בית דין אלקטרוני חסר כל תוקף – חתום ב"חתימה גראפית", הנחשב ל”טיוטה”,ושאין לרושמו בכרטיסיית “החלטות בתיק”, או להמציאו לצדדים.
תיבות החתימה בשני פרוטוקולים מפוברקים של השופטת ורדה אלשייך בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי (פש”ר 1623/00)
הן גרסה א' והן גרסה ב' (“הפרוטוקול המשופץ") של פרוטוקול הדיון של השופטת ורדה אלשייך מראים שלל חתימות כביכול – אולם כולן "חתימות גראפיות" חסרות כל תוקף. יתרה מכך, כפי שמתועד בהחלטת הנציב, גם האישור "העתק מתאים למקור" (אימות – אותנטיקציה נוספת), המופיע על גרסה א' של מסמך הפרוטוקול הוא חסר תוקף לחלוטין.
יתרה מזאת, החלטת הנציב מתעדת בבירור שלעו"ד רפאל ארגז, בעלי דין ובאי כוחם ולציבור בכלל, אין דרך להבחין בין כתבי בית דין אמיתיים (אותנטיים) ותקפים, לבין כתבים מפוברקים (כתבי בית דין למראית עין) במערכת נט-המשפט.
פרוטוקול מפוברק (“טיוטא”) – גרסה א', ופרוטוקול מפוברק (“טיוטא”) ומשופץ –גרסה ב'
1) החלטה, חתימה -עמוד 02- דחיית בקשה מס' 4 של עו"ד ארגז
2) פסק דין, חתימה -עמוד 05- על התיק כולו – ביטול הליכי כינוס והגנות החוק לחייב
3) החלטה, חתימה -עמוד 06- על השגת עו"ד ארגז שלא ניתן לו לטעון את טענותיו
4) החלטה, חתימה -עמודים 07-08- הודעה על הגשת תלונה נגד עו"ד ארגז
5) החלטה, חתימה -עמוד 08- לגבי החייב
6) החלטה, חתימה -עמוד 09- תוספת לתלונה נגד עו"ד ארגז
תמונות: שש (6) תיבות חתימה על שתי "טיוטות" (גרסה א', גרסה ב' - “המשופצת”) של כתבי "פרוטוקול" מיום 12לספטמבר, 2011, מאת השופטת ורדה אלשייך בתיק בנק הפועלים נ הכונס כונס הנכסים הרשמי (פש”ר 1623/00). כתבים אלה היו ליבה של פרשת “הפרוטוקול המשופץ” של השופטת ורדה אלשייך. על פי החלטת נציב תלונות השופטים על הציבור מיום 31 למאי, 2012, שני כתבי ה"פרוטוקול" הם כתבים מפוברקים וחסרי כל תוקף, שכן לא נחתמו מעולם בחתימות אלקטרוניות, אלא רק ב"חתימות גראפיות”. הנציב גם מבהיר שבעלי דין, באי כוחם והציבור אינם יכולים להבחין בין כתבים חסרי תוקף וכתבים תקפים בנט המשפט. הסיבה היא שבמערכת זאת הותקנו חתימות אלקטרוניות בלתי נראות (“בגדי המלך החדשים").
_________
הכתבים נוצרו במערכת נט-המשפט, מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים של בתי המשפט המחוזיים והשלום. התקשורת עסקה בעיקר בעובדה שלאחר שהסתיים הדיון ועו"ד ארגז קיבל העתק של הפרוטוקול (גרסה א'), השופטת ורדה אלשייך"שיפצה" אותו, על מנת להגיש אותו (גרסה ב'-המשופצת) עם תלונתה נגד עו"ד רפאל ארגז.
אולם הממצא החשוב יותר בפרשה זאת הוא פברוק כללי של כתבי בית דין על ידי השופטים – שני כתבי ה”פרוטוקול” נחתמו רק ב”חתימות גראפיות” שהן חסרות כל תוקף, ולכן שני הכתבים הם בבחינת “טיוטות”. אף אחד מהם לא נחתם בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית. כפי שמבהיר נציב התלונות, החתימות האלקטרוניות במערכת נט המשפט בלתי נראות (“בגדי המלך החדשים”), ולכן בעלי דין, באי כוחם, והציבור אינם יכולים להבחין בין כתב בית דין חתום ותקף, לבין "טיוטה" חסרת תוקף.
בבדיקה שערך נציב תלונות הציבור על השופטים, טענה השופטת ורדה אלשייך שגרסה א' של הפרוטוקול נחתמה רק ב"חתימות גראפיות" ולא בחתימות אלקטרוניות כדין. לכן גרסה א' הייתה רק "טיוטה", ולא היה בה גימור הדעת, סמכות,או תוקף. לכן היה מותר לאלשייך על פי טענתה לשפץ את הפרוטוקול מאוחר יותר. נציב תלונות הציבור על השופטים קיבל את העובדה שגרסה א' הייתה בלתי חתומה וחסרת תוקף, "טיוטה" בלבד.אולם הנציב מצא שגם גרסה ב',המשופצת, של הפרוטוקול נחתמה רק ב"חתימות גראפיות" ולא בחתימות אלקטרוניות כדין. לכן גם גרסה ב' הייתה רק"טיוטה", ולא היה בה גימור הדעת, סמכות, או תוקף.
על פי החוק, כתב בית דין תקף ובר אכיפה, וקביל בהליכים משפטיים נזקק לשני אימותים (TWO STEP VERIFICATION):א. חתימת הגורם השיפוטי. ב. אישור "העתק מתאים למקור" של מזכיר ראשי של בית המשפט.
בתיק זה, גרסה א' של הפרוטוקול המפוברק נושאת סדרה של שש (6) "חתימות גראפיות" של השופטת ורדה אלשייך, וכן הוטבע עליו חותם בית המשפט פעמים רבות, וניתן עליו אישור "העתק מתאים למקור".
השופטת ורדה אלשייך, בתשובתה לנציב תלונות הציבור טענה שהעובדה שעו"ד ארגז טרח לקבל אישור "העתק מתאים למקור" על הפרוטוקול – גרסה א' - מראה "על ראש הגנב בוער הכובע". טיעון זה מדהים, כיוון שהועלה על ידי שופטת שנחשבה לחריפה במיוחד, לשופטת הכלכלית הבכירה במדינת ישראל במשך שנים רבות, והיא גם זאת שפסקה בתיקים הכלכליים הגדולים ביותר בזמנה.
יש לציין שנציב תלונות הציבור על השופטים והשופטת ורדה אלשייך התעלמו שניהם מהעובדה שהאישור "העתק מתאים למקור" אינו מציין את שמו ותפקידו של המאשר, ולכן מן הראוי שאישור זה יחשב בלתי תקין על פניו. יתרה מזאת,מהחלטתו של הנציב מתברר שהאישור הונפק על ידי מזכירתה של השופטת ורדה אלשייך, שלא הייתה מוסמכת כלל להנפיק אישור מסוג זה. החלטתו של הנציב גם מבהירה שהמזכירה כמו שאר עובדי בית המשפט, לא הייתה בקיאה כלל בהבדל בין תוקפו של כתב בית דין חתום בחתימה אלקטרונית לבין חוסר תוקפו של כתב בית דין, החתום רק ב"חתימה גראפית". בנוסף לכך, ההבדל בין כתבים תקפים וחסרי תוקף אינו מצוין בצורה ברורה בנט המשפט גם לצוות בית המשפט.
אולי הראיה הברורה ביותר לכוונת ההונאה בפיתוחה והפעלתה של מערכת נט-המשפט, הוא בתיעוד בהחלטת הנציב של ביטול סימון הטיוטות: על פי ההחלטה, היו הכתבים הבלתי חתומים בנט-המשפט מסומנים תחילה בסימן מים "טיוטה".אולם על פי החלטת הנציב, השופטים דרשו להסיר סימן מים זה מן הטיוטות, כך שהיום אין ניתן להבחין בתדפיסי החלטות ופרוטוקולים בין "טיוטה" לבין כתב בית דין תקף.
בתיק זה מתועד בפירוט תפקידה המרכזי של הנהלת בתי המשפט בהונאה שבפיתוחה והפעלתה של מערכת נט המשפט.
תמונות: מנהלי בתי המשפט ב-15 השנים האחרונות הם דמויות מרכזיות בהשחתת בתי המשפט – דן ארבל, בעז אוקון,משה גל, מיכאל שפיצר.
_____
בתגובה על פרסומים קודמים לגבי ההונאה במערכת נט-המשפט בתיק רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת, כתב עו"ד אביגדור פלדמן בהומור האופייני: “נט המשפט הומצאה לפני מספר שנים על ידי שופט מתוסכל שהיה מנהל בתי משפט ולא מונה לבית המשפט העליון, חכם כמו שד, עשיר כמו קורח, שהחליט להוכיח כי אין למעשה צורך בשופטים ומערכת מחשבים תעשה את העבודה לא פחות טוב...”
אולם השופט משה גל לא היה לבדו בעניין זה. יש לראות את סדרת מנהלי בתי המשפט ב-15 השנים האחרונות, דן ארבל,בועז אוקון, משה גל, ומיכאל שפיצר, דמויות מרכזיות בהשחתה שיטתית של בתי המשפט בישראל.
כמובן, שהתנהלותם של מנהלי בתי המשפט הייתה בלתי אפשרית ללא תמיכה, או יוזמה לפעולותיהם על ידי הנשיאים התואמים בבית המשפט העליון: אהרן ברק, דורית בייניש, אשר גרוניס, ומרים נאור.
הן תיק הפרוטוקול המשופץ, והן התיקים בהם הונפקו לאחרונה כתבי "צו הרחקה" נגד עו"ד ברק כהן על ידי השופטת אפרת בוסני בבית המשפט השלום ת"א, החשודים גם הם כמפוברקים, קשורים לבנק הפועלים...
יש לציין שהן תיק "הפרוטוקול המשופץ”, בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי, בו התבצעה ההונאה של השופטת ורדה אלשייך, והן התיקים שניהלה לאחרונה השופטת אפרת בוסני בבית המשפט השלום ת"א – ציון קינן נ ברק כהן, החשודים גם הם כמפוברקים, נוגעים לבנק הפועלים.
בעקבות המשבר הבנקאי של שנת 2008 הצביעו מומחים רבים על הקשר שבין המשבר הבנקאי לבין הונאות בבתי המשפט ושחיתות חסרת תקדים בבתי המשפט בארה"ב היום.
לכן, יש לראות את המצב שנוצר בבתי המשפט, ובמיוחד בבית המשפט המחוזי ת"א כסיכון מהותי ליציבות שוק ההון בישראל.
קישורים
{1] 2016-02-15 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court – the “Reconstructed Protocol” affair – Pro Forma Request to Inspect Court File//
בנק הפועלים נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ת"א (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א - פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך – בקשה למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט
{2] 2012-05-31 Decision (88/12/Tel-Aviv District) by Ombudsman of the Judiciary Eliezer Goldberg on complaints against Judge Varda AlSheikh in the “Reconstructed Protocol” affair//
החלטה (88/12/מחוזי ת"א) של נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אליעזר גולדברג מיום 31 למאי, 2012, בעניין"הפרוטוקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייך
No comments:
Post a Comment