המעורבים כולם ילידי הארץ, העשור הראשון לאחר קום המדינה. כולם גדלו בתוך כמה קמ"ר בחיפה, כולם זכו לילדות פריווילגית במונחי אותה תקופה. כולם זכו לחינוך יוקרתי, במונחי אותה תקופה. כולם בעלי השכלה גבוהה..
From: JZ <>
Subject: ת"ע 11650-06-24, צרניק נ' צרניק: בקשה מאורי, מעו"ד רחל בן ארי ומעו"ד יואב סלומון לצעדים בוני אמון - לקראת הגשת תגובתי על הבקשה למינוי מנהלי עיזבון
To: uri zernik <>, Rachel Ben-Ari <r>, yoav salomon <>
שלום רב לאורי, רחל, יואב,לאחרונה איתרתי בזריזות עורכת דין ותיקה בתחום דיני משפחה, והיא מייעצת לי כעת. היועצת גם מכירה חלק מבאי הכוח בעניין שלפנינו. זאת, לאחר שהפסקתי את הייצוג ע"י עו"ד יאיר שיבר, שהחל בתרומתו המעולה לקידום הסדר בין הזוכים מחוץ לבית המשפט (שקיבל אח"כ מעמד של פסק דין), והסתיים באירועים שאת פשרם איני יודע.בפגישה בה סקרנו, היועצת ואני, את העניינים העומדים ותלויים לפנינו כעת, ואת מהלך העניינים עד עתה, ההמלצה המרכזית שלה הייתה לנסות להתנהל בצורה יותר חברית עם הזוכים ובאי כוחם, לבנות אמון, ולנסות לגבש עמדה יותר שיתופית בבקשה למינוי מנהלי עיזבון.אין ספק שהיועצת הייתה יעילה מאד בדיון במצב, והיא השפיעה באופן יסודי וחיובי על עמדתי.מצד שני קיימות העובדות ביחס להליכים בבית המשפט לענייני משפחה בעבר, וביחס למצב הנוכחי.אורי נמנע עד כה מלענות בעצמו, עד כה. אני מקווה שהפעם הוא כן יענה בעצמו. אינני חושב שאורי נזקק לשכפ"צ, כפי שהוא עצמו כינה בעבר הסתתרות מאחורי עורך דין.לכן, אני פונה בעיקר לאורי, אבל גם לעורכי הדין, בבקשה לנקוט בצעדים בוני אמון: בין אם הסכמה להעברה אלי של סמכותו בעבר של עו"ד שיבר לאשר תשלומים מכספי העיזבון, בין אם מסירת דו"ח כספי של העיזבון, ובין אם כל הצעה אחרת שתיצור איזון כלשהו בין הזוכים/היורשים בביצוע החלוקה וסיומה בהקדם האפשרי.המטרה היא להגיש תגובה לבקשה למינוי מנהלי עיזבון, כשהיא בהסכמת כל הזוכים/היורשים.אודה אם גם אורי ישיב בעצמו.בברכה,יוסף צרניק1. "אנחנו בני 70 בערך, עם רגל אחת בקבר. הגיע הזמן לשנות כיוון... " פגישה עם אורי ב-3.2.2023 בקדרון 2, חיפהבשבת, 3.2.2023, כחודש וחצי לאחר פטירתה של אמנו ז"ל, עוד בטרם החלו ההליכים בבית המשפט או מחוצה לו בעניין הירושה, נסעתי לחיפה כדי להראות לאורי את "המגירה הסודית" ותוכנה (שם הוסתרו תכשיטי הזהב), ואת הפורטפוליו של יצירות אמנות על נייר, שאחסנתי מעל הארון בחדר הילדים לפני מעל ל-50 שנה. דברי ערך, שהבנתי שאורי ודרור אינם יודעים על קיומם.זאת הייתה גם פגישה נדירה ושיחה נדירה של שנינו פנים אל פנים, בפרטיות. אורי שאל אותי מה דעתי בעניין המצב שלפנינו והסדרת הירושה. אני פתחתי בהזכרת אירועים לא ראויים מ-12 השנים האחרונות, הקשורים לאפוטרופסות על אמנו, לעורכי דין חיפאיים (בראש ובראשונה עו"ד עמוס צדיקה), ולבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. אורי ביקש את סליחתי על מעשיו, ולא בפעם הראשונה. אבל כרגיל, אני בספק בקשר לכוונתו בבקשות סליחה אלה, כשאינן מלוות במעשים מתאימים.הזכרתי לאורי גם את התצהיר שהגישו הוא ודרור לרשם הירושות ב-2016 לאחר פטירתו של אבי, ללא ידיעתי, ללא הסכמתי, בעזרת עו"ד עופר בן ארי הזכור ממספר פעולות לא ראויות קודמות, בו רשמו שמצב כשרותי המשפטית "לא ידוע". הוא השיב: "היינו מודאגים מאד". בשלב זה, ראיתי בדבריו בדיחה צינית.בתשובה לשאלה שלו כיצד אני רואה את פתרון המצב שלפנינו, אמרתי לו, שאני חושש שהעניין יסתיים במרמה כלשהי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.הוספתי ששלושתנו בסביבות גיל 70, עם רגל אחת בקבר, ונראה לי שהגיע הזמן לשנות כיוון.לרגע היה לי נדמה שאורי הסכים אתי בכנות.2. הבקשה למינוי מנהלי עיזבון - הצורך באיזון מינימלי בין הזוכים בסמכויות בביצוע הסכם החלוקהללא הבדל כיצד אני בוחן את הדברים ומנסה להפנים את עצתה של היועצת, קיימות העובדות שלפנינו: במצב שנוצר לאחר שהפסקתי את הייצוג ע"י עו"ד יאיר שיבר, ולפי הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כפי שהיא, נוצר חוסר איזון בולט בין הצדדים, מצב שאינו רצוי בניהול עזבונות.(א) סיכום מצב העניינים - אני מתקשה לקבל את התמונה שמציירת עו"ד רחל בן אריב-11.5.2024 עו"ד בן ארי מסכמת את המצב כך:"מבקשת להבהיר- למרות שדרור ואני סברנו שאין טעם ואין הגיון לא ניהולי ולא כלכלי לשמאות נוספת על כל הפריטים הרבים, הלכנו עם זה לאור ההסכם. ואמנם יואב פנה ולא ניתנה כל הצעה מזה כמה שבועות. ובינתיים, ההסכם הופר הפרה גסה עי העדר שיתוף הפעולה וביצוע הנדרש לצורך העברת החזר ההוצאות לדרור והפעימה הראשונה של שכר הטרחה ליואב ולי. משכך דרור הודיע כי אינו רואה עצמו מחוייב יותר על פי אותו הסכם ובקש לנהל מומ" [קווים תחתונים הוספו - י"צ].
אני מתקשה בעיקר עם המילים שהדגשתי בקו תחתון: "שמאות נוספת" על מה??? לא בוצעה כל שמאות לפי ההסכם עד היום... "יואב פנה ולא ניתנה כל הצעה"??? כי הפנייה שובשה ו"השמאים ברחו" כפי שתיאר עו"ד סלומון את המצב... "משכך דרור הודיע" - הסיבות להכרזות יוצאות הדופן של דרור מוכרות לכולנו ואין צורך לחזור עליהן. דרור לא קשר את הכרזותיו אלה להתנהלותו הבלתי סבירה של עו"ד יאיר שיבר בחודשיים האחרונים.באשר למצב ביחס לעו"ד יאיר שיבר: אני פעלתי לתקן את המצב: הפסקתי את הייצוג ע"י עו"ד שיבר.כמו כן, הסרתי חלקית חיסיון עו"ד לקוח, כדי להראות שאני פעלתי בעקביות ובעקשנות, ובתאום ושיתוף פעולה עם עו"ד בן ארי, בניסיון להניע את עו"ד שיבר לקיים את חובותיו.עמדת היועצת: לא להתרגש. התנסחות בצורה כזאת היא חלק מהתנהלות שגרתית של עורכי דין.(ב) איזון במינוי מנהל עיזבון - אני מתקשה לקבל את עמדתו של עו"ד יואב סלומון בעניין "ביצוע בקירוב" במצב שלפנינוכשאני קורא את הספרות המשפטית בעניין מינוי מנהל עיזבון, ההתוויות ברורות: על המנהל להיות ניטרלי, יחסו לצדדים שוויוני, אין למנות מנהל המייצג רק חלק מהיורשים/זוכים במצב של מחלוקת, וכו'.על פניו, המינוי המוצע בבקשה למינוי מנהלי עיזבון נחזה כסותר את ההתוויות הבסיסיות הנ"ל, אולם אני מנסה למצוא דרך להגיב לבקשה במתן הסכמה. לכן, יש צורך בקביעת איזון כלשהו בסמכויות הביצוע.בעת עריכת הסכם החלוקה עו"ד שיבר לא היה מוכן להיות מעורב בביצוע, שרובו ככולו מתנהל בחיפה. לכן נוצר חוסר איזון בין הצדדים. באי כוחם של אורי ודרור קיבלו את כל סמכויות הביצוע, כל חובות הביצוע, וכל התגמול עבור הביצוע.בכדי לאזן מצב זה, דרשתי שעו"ד שיבר, בתפקידו כבא כוחי, יקבל סמכות שווה בהסכם החלוקה, לפחות באישור הוצאת כספים מהעיזבון. וכך היה.סמכות זאת הגיעה לסיומה עם הפסקת ייצוגי ע"י עו"ד שיבר. נותרה הבעיה הפתוחה: כיצד לבצע את הסכם החלוקה בעניין אישור הוצאת כספים בהיעדרו של עו"ד שיבר?עו"ד סלומון מציג לאחרונה את הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כפתרון הבעיה הנ"ל באמצעות "ביצוע בקירוב".כיוון שכך, השתמשתי באותו טיעון משפטי עצמו, ופניתי לעו"ד בן ארי וסלומון, בבקשה לתקן את הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, ולהחזיר את סמכות האישור של עו"ד שיבר אלי. שכן, אני מקור הסמכות הזאת. זהו "הביצוע בקירוב" הקרוב ביותר להסכם המקורי, וזהו גם הביצוע בקירוב המתאים והראוי ביותר לאור התכלית של סמכות האישור שהייתה בידי עו"ד שיבר. התכלית הייתה יצירת איזון כלשהו בסמכויות הזוכים/היורשים במהלך ביצוע חלוקת העיזבון.יתר על כן, כפי שמדגימה התכתובת ביני לבין עו"ד שיבר שחשפתי, אני פועל בעקביות ובנחישות לזירוז החלוקה.זאת הייתה גם עמדתי בעבר: מלכתחילה פעלתי ליצור הליך גישור, או כל הליך מחוץ לבית המשפט במטרה לסיים את חלוקת העיזבון בצורה מהירה, ללא מחלוקות.ובהמשך, לדוגמה, כשדרור נמנע מלבצע את חובתו לפי הסכם החלוקה, ולא הכין רשימת מיטלטלין במשך חודשים רבים, אני הכנתי את הרשימה במקומו, למרות שאין לי ידיעה אישית אודות נכסי העיזבון במיטלטלין.פניתי מספר פעמים לעו"ד סלומון בעניין זה. וכו, ביקשתי שאורי יהיה מעורב בהחלטה זו.תשובתו האחרונה של עו"ד סלומון ב-23.6.2024 הייתה:"שלום רב, אני מתנגד לכל שינוי שהוא בהסכם. כך המלצתי לאורי והוא קיבל את המלצתי." [קו תחתון הוסף - י"צ]אני מתקשה לקבל את הטיעון הנ"ל של עו"ד סלומון "בערכו הנקוב" [at face value]. הרי עו"ד סלומון עצמו מציג את הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כ"ביצוע בקירוב". אם כך, מובן מאליו שהבקשה למינוי מנהלי עיזבון היא שינוי בהסכם.
יתר על כן, מינוי מנהלי עיזבון הוא שינוי מהותי, יסודי, הוא משנה את הסכם החלוקה כולו, מעבר לשאלת פתרון סמכותו של עו"ד שיבר באישור תשלומי העיזבון.
אני לעומת זאת, נמנע מהצעת כל שינוי נוסף על השינוי המינימלי, הנדרש על פי "ביצוע בקירוב" לביצוע ההסכם ככתבו וכלשונו. והשינוי שאני מציע הוא ספציפי לעניין הבעייה שנוצרה עקב הפסקת הייצוג ע"י עו"ד שיבר.
יתר על כן, המצב שיווצר לפי הצעת עו"ד סלומון נוגד את ההתוויות הבסיסיות בעניין מינוי מנהל עיזבון. הוא יוצר למעשה אפליה בין הזוכים/היורשים.
מצב זה מודגם כבר עתה בסירובם של עו"ד בן ארי וסלומון למסור לי דו"ח כספי של העיזבון, כפי שהוסכם בפברואר שנה זו, ומה שעו"ד בן ארי תיארה אז כחובתם המובנת מאליה של עורכי הדין שמבצעים את החלוקה לפי ההסכם.
עמדת היועצת: להתרכז בסיום מהיר של חלוקת העיזבון וחסל.אולם מנסיוני, הקמת מצב לא תקין מלכתחילה, עלולה להסתיים בהארכת התהליך במקום קיצורו. בפרט - מצב כזה עלול בסבירות גבוהה לגרום לפניות חוזרות לבית המשפט. חלקן מחויבות בחוק במצב של מינוי מנהל עיזבון. אבל עדיף שאם וכאשר יהיה צורך בכך, הפניות לבית המשפט תהיינה בקשות בהסכמה, כמו הבקשה לאישור הסכם החלוקה.3. הבקשה למינוי מנהלי עיזבון שהגיש עו"ד סלומון, והתנהלות בית המשפט לענייני משפחה בחיפההמצב שלפנינו עתה, מגיע על רקע ניסיון העבר ביחס לפעולות בהן היו מעורבים אורי ודרור בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, המצב בבתי המשפט לענייני משפחה בכלל, וחששות ספציפיים שלי ביחס לבקשה למינוי מנהלי עיזבון שהגיש עו"ד סלומון.
(א) ניסיון העבר ביחס לפעולות בהן היו מעורבים אורי ודרור בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה
אינני מעוניין לפרט את כל הפרשות.
האירועים החמורים ביותר התנהלו בשנת 2013, בהליך שיזמו דרור ואבי ז"ל למינוי דרור כאפוטרופוס נוסף לאמי. אירועים אלה התנהלות בהובלת עו"ד עמוס צדיקה בשיתוף פעולה עם השופטת אספרנצה אלון. יש לראות בהם פעולות עברייניות של קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט, ופעולות עברייניות ספציפיות, המוכרות היטב בחוק ובפסיקה מחוץ לישראל: ניהול הליכים למראית עין [simulated court process], והונאה של בית המשפט [Fraud Upon the Court].
דרור נזכר פתאום לאחרונה בהליך משנת 2013, והעלה טרוניה כפולה: (1) על כך שאני נמנעתי מלהשתתף בדיון בהליך הנ"ל -- כאילו אני הטרחתי אותם בבתי המשפט! (2) שאני חייב לעיזבון אבי ז"ל 2,000 ש"ח, שהשופטת אספרנצה אלון פסקה לפי בקשת עו"ד עמוס צדיקה ל"הוצאות לדוגמה", באותו הליך, שלא אני יזמתי, בו לא הגשתי התנגדות, ובו לא הופעתי לדיון.
בתגובה לטרוניות שדרור העלה לאחרונה, העברתי לצדדים ובאי כוחם את המסמכים המתעדים מה התרחש בבית המשפט לענייני משפחה בשנת 2013 בהליך האמור. בפרט: הדיון האמור לעיל, שהיה דיון למראית עין, אינו מופיע ביומן בית המשפט בתיק המתאים, ופרוטוקול הדיון, שהיה פרוטוקול למראית עין, אינו מופיע בין הפרוטוקולים בתיק המתאים.
אני לא הופעתי לדיון, כיוון שידעתי עוד בטרם הדיון, שעו"ד עמוס צדיקה והשופטת אספרנצה אלון מתנהלים במרמה, מנהלים דיון למראית עין, מנפיקים וממציאים לי כתבי בית דין למראית עין, חסרי תוקף, בטלים מיסודם, שאינם ניתנים לביטול - void, not voidable.
כאמור, אורי ביקש סליחה מספר פעמים על חלקו בעניינים אלה. דרור, לעומת זאת, דבק בהכחשה.
(ב) הרקע הבעייתי - התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה בישראל
יש לציין שהאירועים הנ"ל היו אולי קיצוניים, אולם בתי המשפט לענייני משפחה בישראל ידועים בהתנהלות בלתי סבירה. אסתפק בחוות דעתה של פרופסורית ידועה בתחום - פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב:
"יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכל כדי לא להגיע לשם". פרופ' הקר ממשיכה בניסיון לנתח את המצב בהתאמה למצב בחברות הנחשבות פרימיטיביות, לפי התיאוריות של מקס ובר בתורת המשפט - האם אלה בתי משפט שבטיים? האם אלה בתי משפט כריזמטיים? היא גם מציינת את הקשיים בהוראת דיני משפחה - כיוון שבתי המשפט אינם פוסקים לפי העובדות שלפניהם, אינם פוסקים לפי החוק, ואינם פוסקים לפי ההלכה המחייבת.
אינני עורך דין, אבל אני מתמצא היטב בנושאים הקשורים לבעיות במערכת המשפט בישראל ומחוצה לה:
יוסף צרניק, PhD, הוא מנהל המחקר ב- Human Rights Alert NGO. הוא גם המחבר הראשי של הגשות ה-NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם בהליכי הבדיקה התקופתית של ארה"ב (2010, 2015) ושל ישראל (2012, 2018). ההגשות התמקדו בהתנהלות רשויות החוק והמשפט, ובפרט בהשפעה השלילית של מערכות ניהול התיקים בבתי המשפט על ישרת בתי המשפט. כל 4 ההגשות הנ"ל עברו את בדיקת הצוות המקצועי של המועצה, נכללו ואוזכרו בדו"חות הסופיים של המועצה.
ההגשה משנת 2010 סוכמה ע"י הצוות המקצועי של האו"ם, בדו"ח הסופי על ארה"ב: "… שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה". זהו קרוב לוודאי דו"ח זכויות האדם הראשון אי פעם, שהיה מבוסס על ניתוח מערכות מידע – של בתי המשפט ובתי הכלא בקליפורניה.
ההגשה משנת 2012 על ישראל סוכמה ע"י הצוות המקצועי בדו"ח הסופי: "...חוסר ישרה במערכות המידע של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
ההגשה משנת 2018 על ישראל סוכמה ע"י הצוות המקצועי בדו"ח הסופי על ישראל: "… התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל. ההגשה מאשרת, כי כתוצאה מהתקנת מערכות ניהול תיקים, יש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב".
בשנת 2018 - ד"ר צרניק הוזמן לנהל סמינריון בנושא נט המשפט ומערכת המשפט בישראל, בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי האיחוד האירופי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה.
בשנת 2018 - בעקבות הדו"ח הנ"ל של מועצת זכויות האדם של האו"ם, ד"ר צרניק שלח הודעה לכב' הנשיאה א' חיות, ובעקבותיה הוסרה ביולי 2018 הערת השוליים "עותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח", שהופיעה עד אז על כל החלטות בית המשפט העליון. ד"ר צרניק אף זכה למכתב תודה מלשכתה של הנשיאה חיות. הערת השוליים הנ"ל הותקנה בשנת 2002 תחת כהונתם של כב' הנשיא א' ברק וכב' רשם בית המשפט העליון ב' אוקון, והיא החליפה את הערת השוליים שהייתה שם עוד מימי המנדט: "העתק מתאים למקור. מזכיר ראשי [שמריהו כהן]".
בינואר 2019 - (לפני בחירות סבב א' בסדרה הנוכחית) ד"ר צרניק הוזמן להשתתף במפגש מצומצם, סגור, בהנחיית פרופ' יובל שני, דיקן בי"ס למשפטים באונ' העברית לשעבר, בהשתתפות כב' השו' חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, נציג בכיר של מבקר המדינה, ראש המחלקה המשפטית וראש המחלקה הטכנולוגית בשב"כ בדימוס (היום שניהם ב-INSS) בנושא "איומים על טוהר הבחירות בישראל". ד"ר צרניק הוזמן להשתתף, לאחר פרסומים ביקורתיים שלו החל מ-2017 אודות מערכת המידע של ועדת הבחירות המרכזית – "דמוקרטיה".
בשנת 2020 - ד"ר צרניק התבקש ע"י מחלקת המדינה של ארה"ב, מיוזמתה, לתרום דו"ח תקופתי קצר על מערכת המשפט בישראל.
באוגוסט 2020 - כחלק מניהול ענייניה המשפטיים של העמותה, ד"ר צרניק זכה בערעור על החלטת מותב שלושת השופטים המחוזיים בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ’ נתניהו, שמנעו את גישת הציבור להחלטותיהם בנט המשפט. פסק דינו כב' השו' ע' גרוסקופף ברע"
א 4421/20 ד"ר יוסף צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ (20.8.2020) הוכתר במאמר של עו"ד אביגדור פלדמן - "אירוע היסטורי בעולם המשפט שלנו". אביגדור פלדמן "ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים" הארץ (27.8.2020). בדצמבר 2022 - עת"מ 15789-09-
22 ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נ’ שר הבריאות הורוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש, שד"ר צרניק ניהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, הגיע לכותרות החדשות, כשמשרד הבריאות מסר לבית המשפט, על דעת מנכ"ל משרד הבריאות, כי הוא לא מוצא את ההסכם שנחתם עם חברת פייזר, ואינו מצליח לברר אם הוא בכלל נחתם. במרץ 2023 – ניתן פסק הדין של השו’ ו’ פלאוט בבית המשפט המחוזי מרכז, ברע"א 17690-12-22 ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נ’ מדינת ישראל, אפי נוה, בר כץ, והנהלת בתי המשפט. בספטמבר 2022, התפרסם:
משה גורלי "אפי נוה הורשע במה שהיה אפשר" כלכליסט (21.09.2022)... דא עקא – אפי נוה לא הורשע כלל. אמנם הנהלת בתי המשפט הפיצה "הכרעת דין" והיא התפרסמה בתקשורת, אולם עיון בתיק נט המשפט הראה שנשיאת בתי משפט השלום מרכז, השו’ ע’ רון, לא רשמה את הכרעת הדין בתיק. במקום הכרעת הדין, הופיעה בתיק "הודעה קופצת" – "מסמך אינו זמין כעת". ד"ר צרניק הגיש בקשת עיון לשו’ ע’ רון, ותיעד שגם לאחר שהודיע לה שהמסמך חסר בתיק בית המשפט, היא סירבה לתקן את המצב. בערעור לבית המשפט המחוזי, השו’ ו’ פלאוט נתנה להנהלת בתי המשפט 45 ימים לתקן את המצב. הנהלת בתי המשפט יצרה פתרון לא מקורי: ע’ רון נפטרה בינתיים, לתיק מ"י נ’ נוה העלו הכרעת דין "סרוקה". (ג) חששות שלי ביחס לבקשה למינוי מנהלי עיזבון שהגיש עו"ד סלומון
על רקע זה, הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, שהגיש עו"ד יואב סלומון, העומד בראש משרד ותיק ומוביל בחיפה, ובהסכמה עם עו"ד רחל בן ארי, העומדת בראש משרד ותיק ומוביל אחר בחיפה, והתנהלות ההליך עד עתה עוררו קושיות פרוצדורליות:
(1) הבקשה הוגשה ללא תצהיר - פגם היורד לשורש תקינותה ותקפותה של הבקשה.
(2) הבקשה נחזית בעיני כדלה ו/או נעדרת טיעונים עובדתיים ומשפטיים מתאימים.
(3) יש מקום לראות בבקשה זו כתב טענות נעדר עילת תביעה.
(4) חלף ייפוי כוח אחד, פשוט ולעניין מטעם אורי, עו"ד סלומון צירף בנספח מיוחד 4 ייפויי כוח, אולם ספק אם הם רלוונטיים ותקפים לבקשה שלפנינו.
(5) בהמשך, עו"ד סלומון נחזה כמנסה להוסיף טיעונים עובדתיים ומשפטיים לכתב הטענות המרכזי ב"תגובה" לבקשות שלי: הודעה על הפסקת ייצוג ע"י עו"ד שיבר ומשיכת ההסכמה שניתנה ללא הסכמה. הוספה כזאת, בפרט - מבלי לציין אותה במפורש כתוספת לכתב הטענות המרכזי, נחשבת פסולה בד"כ. בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל הכל זורם...
(6) כל הנ"ל אינם מעשי ידיו של מתמחה, או עורך דין זוטר. אלה פעולות וכתבים שהוכנו ע"י עורך דין ותיק, מנוסה, העומד בראש משרד מוביל בחיפה. לכן, התנהלותו מעוררת חשש להעדר תום לב בעריכת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון ובהגשתה לבית המשפט בחיפה.
עמדת היועצת: זה מה שיש. ככה מתנהלים בתי משפט לענייני משפחה בישראל.
בברכה,
יוסף צרניק
No comments:
Post a Comment