2017-06-29 "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל"

"אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל" - דו"ח הוגש לאו"ם

   

29 ליוני, תל-אביב - Human Rights Alert - NGO שלח את ההגשה (כ-3,000 מילה) והתוסף (כ- 350 עמודים) לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל, שכותרתם: "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל".   הבדיקה נערכת על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לגבי כל אומה החברה באו"ם כל ארבע שנים.  בדיקת מדינת ישראל ואומות אחרות במושב הנוכחי מתחילה עתה, ובהליך מעורבים משרד החוץ ואומות אחרות. ההליך יסתיים במושב בג'נבה בינואר 2018.

ההגשה של Human Rights Alert - NGO ממוקדת במרמה והפרת אמונים של שופטים ועורכי דין לגבי כתבים חוקיים ומשפטיים,  בפרט כתבי בית דין אלקטרוניים, המופקים על ידי מערכות מידע חדשות בלתי תקניות בבתי המשפט, המאפשרות התנהלות זאת.  ההגשה והתוסף מעלים חששות של שיתוף פעולה או העלמת עין של מומחים ישראלים למדעי המידע בעלי שם עולמי.
קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29.html

  

תמונות.  היהודי מנדל בייליס הואשם לשווא ברצח נער באוקראינה לפני מאה שנה.  הנוצרי, אזרח אוקראינה רומן זדורוב הואשם והורשע לכאורה ברצח תאיר ראדה ז"ל בשנת 2006.

פרופ' בועז סנג'רו כתב:

הרשעה ללא ראיות של ממש.

פרופ' מוטה קרמניצר כתב:

ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות,אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה...

_____
ההגשה והתוסף מציגים סדרה ארוכה של מקרי בוחן כראיות להפרות חמורות של זכויות האדם על ידי מערכת המשפט עצמה.  המקרה של אזרח אוקראינה רומן זדורוב, המוחזק במאסר בישראל, לאחר הרשעה לכאורה, אך ללא כתבי הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין, וללא פקודת מאסר (הנדרשת בחוק לקבלת נידון למאסר) כלל, הוא כנראה המקרה החמור ביותר בין המקרים בהגשה ובתוסף.
ההגשה מגיעה למסקנה, שהראיות מצביעות על הפרות שיטתיות של זכויות האדם, אמנות בינלאומיות, וחוקי המדינה על ידי רשויות המשפט בישראל. למסקנות אלה השלכות חמורות לגבי כלל ההיבטים של חברה אזרחית מתוקנת בישראל:

1. תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ושיפוטי מישראל מוטלת בספק למיטב. בתי המשפט בישראל אינם יכולים להיחשב עוד כשירים כבתי משפט שבכתב. יש לראות את ישראל כמפירה את כל זכויות האדם, שלגביהן בתי משפט כשירים הם תנאי מוקדם. יש לראות את ישראל כמפירה את האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות, ואת אמנת האג – האפוסטיל. 

2.יש לראות את התנאים, שנוצרו בבתי המשפט בישראל, כמשבר חוקתי באומה ללא חוקה. יש לראות את “המהפכה החוקתית" לכאורה כתעלול יחצנות של אותן הדמויות, שהיו מרכזיות לערעור יושרת בתי המשפט. 

3. מוקדי כוח של קבוצות משפט, ביטחון והון, הנהנות מהמצב הקיים, יסכלו ככל הנראה כל נסיון לתיקון המצב בעתיד הנראה לעין. התנאים שנוצרו בישראל הם בבחינת אבדן החוזה החברתי. לכל נסיון תיקון יידרש חינוך יסודי של הציבור הרחב ומאבק ציבורי כביר ונחוש.

ההגשה ממליצה, שמוקד המאמצים צריך להיות תיקון ישרת בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין:

1. מומחים ישראלים למדעי המידע ולמשפט, הפועלים מתוך דין וחשבון לציבור הרחב, צריכים לשאת בתפקיד מרכזי בתיקון מערכות המידע הממשלתיות בכל זרועות הממשל, בראש ובראשונה בבתי המשפט ובתי הסוהר.  הכרחי ליישם כדין את חוק החתימה האלקטרונית על כתבים אלקטרוניים ממשלתיים בכלל, ועל כתבים שיפוטיים בפרט. אסור להתיר לבתי המשפט לפתח את מערכות המידע שלהם עצמם (מתוך עקרון הפרדת הרשויות), ויש להפוך מערכות אלה לשקיפות ככל הניתן (מתוך עקרון פובמיות החוק). על מומחים למדעי המידע לקבל על עצמם, כחובה ציבורית, תפקיד מרכזי בשמירת חברה אזרחית מתוקנת וזכויות האדם בימינו. על פעילי זכויות אדם ופעילי רשת לפקח בקפדנות על מערכות אלה באופן שוטף. ישראל מספקת דוגמה ייחודית לסיכונים הטמונים בהטמעת מערכות מידע ממשלתיות שאינן עולות בקנה אחד עם החוק.  

2. יש לאכוף בתוקף את מלוא חומרת הדין על מרמה והפרת אמונים בהתנהלות חוץ-שיפוטית של שופטים, כגון הנפקת כתבי בית דין משובשים, וכן על עורכי דין בשירות המדינה, בפרט על הפרקליטות. יש לבצע תיקון יסודי של הנהלת בתי המשפט ושל המזכירויות כתנאי מוקדם לתיקון יושרת בתי המשפט. בסופו של דבר ייתכן שיימצא צורך להקים וועדת אמת ופיוס על מערכת המשפט עצמה. 

3. התנהלות ועדת הבחירות המרכזית בראשות שופטי בית המשפט העליון כרוכה באי-כשירות או גרוע מכך. יש לבצע תיקון יסודי של הוועדה. עד לתיקון יושרת הוועדה מן הראוי להימנע משימוש במערכות המידע הקיימות היום. מן הראוי להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות הכלליות.

שלש הגשות של HRA-NGO נכללו עד היום בדוחות של מועצת זכויות האדם של האו"ם, עם ההערות שלהן:

* על ארה"ב (2010) : “שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה".
* על ישראל (2013) : “חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
* על ארה"ב (2015) : “Human Rights Alert ממליץ על תיקון יושרת מערכות המידע האלקטרוניות של בתי המשפט הפדרליים תחת סמכותו של הקונגרס".

שלש הגשות אלה של HRA-NGO הן כנראה הדוחות הראשונים אי פעם על זכויות האדם,הממוקדים על ניתוח מערכות מחשוב ממשלתי והשלכותיהן על זכויות האדם.

להלן תרגום עברי של ההגשה הקצרה. 

המקור האנגלי של ההגשה: 

2017-06-29 Human Right Alert: SUBMISSION: State of Israel HRC UPR (2018) - Incompetence and/or corruption of the courts and the legal profession, and discrimination by law enforcement in Israel

https://www.scribd.com/document/352527742/

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5N0RyelB6YTNBems/view?usp=sharing

התוסף:

2017-06-29 Human Right Alert: ANNEX to Submission: State of Israel HRC UPR (2018) - Incompetence and/or corruption of the courts and the legal profession, and discrimination by law enforcement in Israel

https://www.scribd.com/document/351709301/

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5a2ktaEhqdHk0b1U/view?usp=sharing

Human Rights Alert - NGO

Joseph Zernik, PhD

הבדיקה התקופתית של זכויות האדם - המושב ה-29

אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל

תקציר

ההגשה של Human Rights Alert-NGO מתעדת אי-כשירות ו/או שחיתות של בתי המשפט, מקצוע עריכת הדין ורשויות אכיפת החוק. הראיות מפרטות חוסר ישרה במערכות מידע ממשלתיות - פיתוחן, הטמעתן, והפעלתן. גישה זאת, המבוססת על חקר מערכות מידע, מייצרת תובנות ייחודיות לתהליכים בסיסיים, הקשורים להדרדרות ניכרת בישרת מערכת המשפט בעשורים האחרונים. סדרת מקרי בוחן מתעדת הנפקת כתבים שיפוטיים וחוקיים אלקטרוניים חסרי תוקף בעליל, או עמומים ודו-משמעיים, ואת השימוש במסמכים מסוג זה לשלילת זכויות בניגוד לחוק ואפלייה באכיפת החוק. התפתחות זאת במערכת המשפט נגרמה בתהליך שהוכתב מלמעלה למטה, והונהג על ידי דמויות בכירות במערכת המשפט והחוק, תוך שיתוף פעולה או העלמת עין על ידי מומחים בעלי שם עולמי למדעי המידע. הכשל הכללי בהעמדת שופטים ועורכי דין בשירות המדינה לדין על מרמה והפרת אמונים מערער את שלטון החוק. התוצאה – מערכת משפט של עידן הפוטס-אמת – הולידה שחיתות ממשלתית חסרת תקדים, ואיתה – תופעות חסרות תקדים של חושפי שחיתויות, מחאה חברתית, והצהרות של מומחים למשפט ודמויות פוליטיות – כולם נגד מערכת המשפט עצמה. דיכוי המחאה החברתית ורדיפת חושפי השחיתויות יוצרים את הראיות הטובות ביותר להפרות של זכויות האדם.  לתנאים שנוצרו השלכות רחבות לגבי טיב המשטר, ותיקונם יהיה קשה. ייתכן שבסופו של דבר יהיה צורך בוועדת אמת ופיוס על מערכת המשפט עצמה.

א) HRA-NGO

שלש הגשות של HRA-NGO נכללו עד היום בדוחות של מועצת זכויות האדם של האו"ם עם ההערות שלהן:

* על ארה"ב (2010) : “שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה". 

* על ישראל (2013) : “חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל". 

* על ארה"ב (2015) : “Human Rights Alert ממליץ על תיקון יושרת מערכות המידע האלקטרוניות של בתי המשפט הפדרליים תחת סמכותו של הקונגרס".

שלש הגשות אלה של HRA-NGO הן כנראה הדוחות הראשונים אי פעם על זכויות האדם, הממוקדים על ניתוח מערכות מחשוב ממשלתי והשלכותיהן על זכויות האדם.

ספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצטט מאמרים של דר’ צרניק בפסקה המתארת את חקר זכויות האדם כאחד השימושים הראויים לציון של כריית נתונים, ומסכם אותם כדלהלן:

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיותת שונות.

מר משה הלוי, מומחה למחשבים ומערכות מידע, ולמערכת נט-המשפט בפרט, סייע בהכנת דו"ח זה.

הכנת הדו"ח מבוססת גם על התייעצות עם מומחים ישראלים אחרים למשפט ולמחשבים בשנים האחרונות.

ב) הטענות

התנאים שנוצרו בבתי המשפט וברשויות משפט וחוק בישראל מהווים הפרות של: 

1. ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם – כל סעיף בהכרזה שבתי משפט ישרים וכשירים הם תנאי מוקדם לקיומו, בפרט – שימוע הוגן ופומבי (סעיף 10), חירות (סעיף 3), שויון בפני החוק (סעיף 7), ושלא להיות נתון למאסר או מעצר שרירותי (סעיף 9). 

2. האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות – במיוחד הזכות להליך ראוי, ובפרט לגבי הליכים נגד חושפי שחיתויות ופעילי מחאה חברתית, לגבי בני מיעוטים שאינם יהודים, וכן לגבי החייבים בלשכות ההוצאה לפועל. 

3. אמנת האג-אפוסטיל – בתי המשפט בצוותא עם משרד החוץ יצרו נהלים מרמתיים לאישור אפוסטילים של כתבים משפטיים ישראליים. 

4. חוקי מדינת ישראל עצמה – בתי המשפט ורשויות משפט וחוק מתעלמות במכוון מחוק יסוד-כבוד האדם וחירותו (כביכול הבסיס ל"מהפכה החוקתית"), סדר הדין הפלילי, סדר הדין האזרחי, תקנות בתי המשפט-מזכירות, תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים, פקודת בתי הסוהר ותקנותיה, חוק חופש המידע, וחוק החתימה האלקטרונית.

מערכת המשפט עצמה עומדת במרכז התנהלות זאת. מראית עין של שלטון החוק מיוצרת על ידי הנפקת שלל כתבים שיפוטיים וחוקיים חסרי תוקף בעליל, או עמומים ודו-משמעיים. השופטים עצמם רואים בכתבים אלה "טיוטות" בלבד, ואינם רואים את עצמם חייבים בדין וחשבון לגביהם. בפועל, בתי המשפט ורשויות החוק פועלים באופן שרירותי וגחמני. שופטים ועורכי דין בשירות המדינה עומדים מעל לחוק, ואינם עומדים לדין, גם כשהתנהלותם עולה לגדר מרמה והפרת אמונים בעליל.

הראיות מצביעות על הדרדרות חמורה ביושרת מערכת המשפט ואכיפת החוק בשני העשורים האחרונים, מתוך הליך מכוון, שנוהל מלמעלה למטה. הראיות הטובות ביותר למסקנות אלה, שאינן ניתנות להכחשה, נובעות מניתוח פיתוחן, הטמעתן, הפעלתן ואבטחתן של מערכות מידע ממשלתיות, וכן מחקיקה ומימושה, בקשר למעבר לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט.

ג) מעקב

ההגשה הקודמת של HRA-NGO נכללה בדו"ח המקצועי של הבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2013 עם ההערה: “חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".

הרשויות הישראליות לא השיבו על בקשות לדו-שיח לגבי הבדיקה התקופתית בכלל, ובפרט לגבי צעדים מתקנים לגבי הדו"ח הקודם.

ד) ראיות
ההגשה והתוסף הנוכחיים:

(א) מרחיבים את הראיות לגבי חוסר ישרה במערכות המידע והכתבים השיפוטיים בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים, ומציגים ראיות חדשות מבתי המשפט השלום, בתי המשפט לענייני משפחה, תביעות קטנות, ולשכות ההוצאה לפועל. ראיות חשובות במיוחד מובאות לגבי מרמה נרחבת במימוש חוק החתימה האלקטרונית (2001) ואי קיום רישום תקין ואמין של החלטות ופסקי דין בנט-המשפט (מערכת המידע של בתי המשפט) – עד למצב שבו אין ניתן להבחין בין כתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף, ובר-אכיפה לבין כתב שהוא בגדר "טיוטה" בלבד. 

(ב) מספקים סקירה מפורטת יותר של השינויים במסגרת החוקית והמוסדית, שאיפשרו את ערעור יושרת  בתי המשפט, ובכללם, חוק החתימה האלקטרונית (2001), חוק השב"כ (2002), תקנות בתי המשפט-מזכירות (2004), והקמת רשות הסייבר הלאומית על בסיס חוקי מפוקפק. 

(ג) מספקים סדרת מקרי בוחן, שהיו חסרים בהגשה לשנת 2013. הנוצרי האוקראיני רומן זדורוב מוחזק במאסר בישראל, לאחר שהורשע כביכול ברצח נערה, אך ללא כל ראיות הקושרות אותו לזירת הרצח, ללא כתבי הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין, וללא פקודת מאסר כלל. מקרה זה עורר ביקורת חסרת תקדים של הציבור הרחב ומומחים כאחת לגבי חוסר ישרה או שחיתות במערכת המשפט. מקרה זה היה גם נושא לתלונה נפרדת לקבוצת העבודה על מאסרים שרירותיים של מועצת זכויות האדם של האו"ם. מקרים אחרים ראויים לציון נוגעים לרדיפתם של חושפי השחיתויות ברשות המיסים שוקי משעול ורפי רותם, לרופאים במכון לרפואה משפטית דר מאיה פורמן ודר’ חן קוגל, ופעילי מחאה חברתית ברק כהן, לורי שם-טוב, מוטי לייבל, ז’ואל בן-סימון, דפני ליף ועוד.

להלן כמה דוגמאות ראויות לציון, המורחבות ומפורטות בתוסף:

(א) בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי (1623-00) – פשיטת רגל, כינוס נכסים – בבית המשפט המחוזי תל-אבי – פרשת"הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך

 

תמונות. עורך דין רפאל ארגז, השופטת ורדה אלייך, ואחד מ"הפרוטוקולים המפוברקים" מיום 12 לספטמבר, 2011.

המסמך אומר:

החלטה

לאור דבריה של עו"ד הרמלין הרי שהפרוטוקול הנוסף יועבר על ידי המזכירות הן לעו"ד ארבל ולעו"ד ארגז, ואני פונה אל מנהל בתי המשפט שכשיעביר את התלונה ללשכת עורכי הדין הוא יעביר גם את התוספת הזאת.

ניתנה והודעה היום, י"ג אלול, תשע"א, 12.09.2011, במעמד הנוכחים.

הפרוטוקולים שימשו את השופטת ורדה אלשייך לפעולות נקמה נגד עו"ד רפאל ארגז על ידי הגשת תלונה סמי-פלילית נגדו,בצוותא עם הנהלת בתי המשפט. בעשרות מקומות השופטת הכניסה דברים שעו"ד ארגז מעולם לא אמר בבית המשפט.

החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) מגיעה למסקנה שהפרוטוקולים היו "טיוטות" בלבד, והשופטת ורדה אלשייך הייתה בהסכמה איתו:

(1) המסמך שבתמונה נושא את "החתימה הגראפית" של השופטת, שהיא חסרת כל תוקף. המסמך מעולם לא נחתם בחתימה אלקטורנית כדין.

(2) האישור "העתק מתאים למקור" וחותם בית המשפט הוטבעו על ידי אדם חסר סמכות ובלתי כשיר – המזכירה של השופטת.

נציב תלונות הציבור על השופטים מציין בהחלטתו שהנפקת "טיוטות" היא עניין נפוץ בקרב השופטים. חותם המים "טיוטה",שהופיע בעבר על כל הכתבים מסוג זה במערכת נט-המשפט, הוסר בחלק מבתי המשפט, שכן השופטים טענו שהוא "מפריע לשטף העבודה".

הנציב מציין בהחלטתו שאין דרך לבעלי דין ולציבור הרחב להבחין בין כתבים אמתייים, תקפים, ובני אכיפה לבין "טיוטות" במערכת נט-המשפט. הנציב גם מצטט את השופטת ורדה אלשייך, שטענה להגנתה, שבית המשפט העליון עוסק בשגרה בהתנהלות דומה…

למרות התיעוד המפורט במקרה זה לגבי הנפקה שגרתית של כתבים אלקטרוניים חסרי תוקף ומטעים על ידי השופטים, לשכת עורכי הדין, ו/או משרד המשפטים מעולם לא דרשו הפעלת צעדים מתקנים. בתגובה על בקשה על פי חופש המידע, הודיעה הנהלת בתי המשפט, שלא נערכו הצעדים המתקנים הדרושים, כיוון שהחלטת נציב תלונות הציבור הייתה בגדר "המלצה" בלבד.

השופטת ורדה אלשייך, שפרשה בינתיים, שפטה בכמה מהתיקים הגדולים בענייני תאגידים, פשיטות רגל ו"תספורות" של חוב ציבורי. היא גם שימשה כיו"ר איגוד השופטים. היא מעולם לא הועמדה לדין על מרמה והפרת אמונים.

(ב) צ'נרו נ צ'נרו (4835-06-13) – משמורת קטין - בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים - כתב “החלטה" חסר תוקף, מרמתי של השופט מנחם הכהן

   

  

תמונות. ג'ואל בן-סימון, השופט מנחם הכהן, וכתב "החלטה" מיום 26 ליולי, 2016.

בן-סימון ניהלה מחאה נגד שחיתות בית המשפט לענייני משפחה מול משרד שרת המשפטים איילת שקד, בטענה שבהליכי גירושים שופטים ואחרים גזלו את רכושה ועמדו לתת לאב להוציא קטין מתחומי המדינה. בהמשך, היא הוחזקה באשפוז פסיכיאטרי כפוי. הכתבים הרפואיים מציינים, שהאשפוז "תואם" על ידי עו"ד יעל קוטיק - בכירה במשרד המשפטים.

בזמן האשפוז ניהל לכאורה השופט מנחם הכהן דיון בתיקה של בן-סימון והנפיק את ה"החלטה", שהומצאה לבן-סימון על ידי בית המשפט. "החלטה" זאת אומרת בחלקה:

התייצבה לפני עורכת הדין ענבל וייל מהלשכה לסיועהמשפטי… כל ניסיונותי לאתר את בקשת האב ואת החלטת כבוד השופט אלבז לא צלחו...

עו"ד ענבל וייל הופיעה בבית המשפט ללא ידיעתה של בן-סימון וללא הסכמתה, ככל הנראה בניסיון לחקור את טענותיה של בן-סימון.

המסמך הוא תדפיס ממערכת נט-המשפט. הכיתוב האלכסוני של חותם המים על המסמך אומר: “טיוטה". החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך אומרת בפירוש שכתבים מסוג זה אינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין והם חסרי תוקף, אין להדפיס אותם, אין לאשר אותם, ואין להמציא אותם על הצדדים.

על התדפיס הוטבעה חותמתו האישית של השופט מנחם הכהן וחתימת ידו "הרטובה”, ואז המסמך נסרק חזרה לנט-המשפט. האישור "העתק מתאים למקור" וחותם בית המשפט הוספו על ידי אדם בלתי ידוע.

בעת הופעה במזכירות בית המשפט, שכותב שורות אלה היה עד לה, ניסתה בן-סימון לממש את העיון בתיקיה עצמה. עובדת המזכירות אסתי הדפיסה שוב את ה"החלטה", ואישרה אותה שוב. אח"כ הופיעה עובדת מזכירות בכירה בשם מאיה ודרשה את המסמך בחזרה, והסבירה שהמסמך הוא "טיוטה" בלבד, ואסור להדפיסו. מאיה סיפקה תדפיס של "מועדי דיון" מתיק זה, ולא נרשם בהם הדיון לכאורה מיום 26 ליולי, 2016. אולם היא סירבה להדפיס רשימת "החלטות בתיק" או את כתבי ההחלטות עצמם מתיקי בית המשפט של בן-סימון, והסבירה, שהם "טיוטות" בלבד.

לנוכח מספר השופטים ואחרים שהיו מעורבים בעניין, וכן מספר הפעולות שבוצעו, יש לראות במקרה זה פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

(ג) מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) – פלילי, רצח - בבית המשפט המחוזי נצרת – כתבי "הכרעת דין" חסרי תוק, מרמתיים

   

(1)

   

(2)

 

 (3)

תמונות. (1) היהודי מנדל בייליס הואשם לשווא ברצח נער באוקראינה לפני מאה שנה. הנוצרי, אזרח אוקראינה רומן זדורוב הואשם והורשע כביכול ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל בשנת 2006.

פרופ' בעז סנג'רו כתב:

הרשעה ללא ראיות של ממש.

פרופ' מוטה קרמניצר כתב:

ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה...

(2) מותב השופטים כלל את השופט יצחק כהן (שהורשע בינתיים בעבירות מין), השופטת אסתר הלמן, וחיים גלפז. האחרון היה שופט בדימוס. הנהלת בתי המשפט לא ענתה כראוי על בקשה על פי חופש המידע לגבי מינויו כדין כשופט עמית בתקופה המתאימה, ולא נמצא עבורו יומן דיונים לשופט לתקופה זאת כלל.

(3) תדפיסים מנט-המשפט של כתב "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, שאינו מופיע ברשימת "החלטות בתיק" וכן אינו מופיע ברשימת "פסקי דין".

כתב זה אומר בחלקו:

הוחלט איפא פה אחד להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.נתנה והודעה היום, ו' תשרי,תשע"א, 14.09.2010, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

מימין - תדפיס מאוקטובר, 2010, שהוגש עם הודעת הערעור, כפי שנתגלה בעת עיון בתיק הערעור זדורוב נ מדינת ישראל(7939/10) בבית המשפט העליון. המסמך אינו חתום ואינו מאושר, בניגוד להוראות הדין. על כתב זה אין מופיעות אפילו "החתימות הגראפיות" חסרות התוקף של השופטים.

משמאל – תדפיס ממזכירות בית המשפט המחוזי נצרת מדצמבר, 2015, אינו מראה את "החתימה הגראפית" של חיים גלפז, וכן מראה "חתימות גראפיות" משובשות – בתשליל – של השופט יצחק כהן והשופטת אסתר הלמן.

החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) מספקת פרטים טכניים על אופן הנפקת כתבי החלטות בנט-המשפט וחתימתם. מתוך כך ברור שהכתבים המוצגים כאן אינם כתבים מוגמרים ולא נחתמו בחתימות אלקטרוניות כדין.  עובדה זאת גם ברורה מתוך ההבדלים בין שני התדפיסים המוצגים כאן.

עו"ד אביגדור פלדמן, שהיה בא כוחו של רומן זדורוב בערעור, פרו בונו, כתב בעוד הערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון, שפסקי הדין של זדורוב הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל" (שעליו משקיף בית המשפט המחוזי נצרת).

יש לראות את החזקתו של רומן זדורוב במאסר בישראל כמאסר שרירותי.

תמונות. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, השופט אברהם אברהם והחלטתו מיום 25 לינואר, 2016, על בקשות חוזרות לעיון בפסקי דין עשויים כדין ונתוני החתימות האלקטרוניות המתאימות לגבי רומן זדורוב:

המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון בתיקים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות מערכת נט0המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתי הנ"ל.בכגון אלה ין לבית משפט זה להידרש…

ה) מסקנות

הראיות מצביעות על הפרות שיטתיות של זכויות האדם, אמנות וחוקי המדינה על ידי רשויות המשפט בישראל. למצב זה השלכות חמורות לגבי כלל ההיבטים של חברה אזרחית מתוקנת בישראל:

1. תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ושיפוטי מישראל מוטלת בספק למיטב. בתי המשפט בישראל אינם יכולים להיחשב עוד כשירים כבתי משפט שבכתב. יש לראות את ישראל כמפירה את כל זכויות האדם, שלגביהן בתי משפט כשירים הם תנאי מוקדם. יש לראות את ישראל כמפירה את האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות, ואת אמנת האג – האפוסטיל. 

2.יש לראות את התנאים, שנוצרו בבתי המשפט בישראל, כמשבר חוקתי באומה ללא חוקה. יש לראות את “המהפכה החוקתית" לכאורה כתעלול יחצנות של אותן הדמויות, שהיו מרכזיות לערעור יושרת בתי המשפט. 

3. מוקדי כוח של קבוצות משפט, ביטחון והון, הנהנות מהמצב הקיים, יסכלו ככל הנראה כל נסיון לתיקון המצב בעתיד הנראה לעין. התנאים שנוצרו בישראל הם בבחינת אבדן החוזה החברתי. לכל נסיון תיקון יידרש חינוך יסודי של הציבור הרחב ומאבק ציבורי כביר ונחוש.

ו) המלצות

מוקד המאמצים צריך להיות תיקון ישרת בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין:

1. מומחים ישראלים למדעי המידע ולמשפט, הפועלים מתוך דין וחשבון לציבור הרחב, צריכים לשאת בתפקיד מרכזי בתיקון מערכות המידע הממשלתיות בכל זרועות הממשל, בראש ובראשונה בבתי המשפט ובתי הסוהר.  הכרחי ליישם כדין את חוק החתימה האלקטרונית על כתבים אלקטרוניים ממשלתיים בכלל, ועל כתבים שיפוטיים בפרט. אסור להתיר לבתי המשפט לפתח את מערכות המידע שלהם עצמם (הפרדת רשויות), ויש להפוך מערכות אלה לשקיפות ככל הניתן (פובמיות החוק). על מומחים למדעי המידע לקבל על עצמם חובה בתפקיד מרכזי בשמירת חברה אזרחית מתוקנת וזכויות האדם בימינו. על פעילי זכויות אדם ופעילי רשת לפקח בקפדנות על מערכות אלה באופן שוטף. ישראל מספקת דוגמה ייחודית לסיכונים הטמונים בהטמעת מערכות מידע ממשלתיות חסרות חוק.  

2. יש לאכוף בתוקף את מלוא חומרת הדין על מרמה והפרת אמונים בהתנהלות חוץ-שיפוטית של שופטים, כגון הנפקת כתבי בית דין משובשים, וכן על עורכי דין בשירות המדינה, בפרט על הפרקליטות. יש לבצע תיקון יסודי של הנהלת בתי המשפט ושל המזכירויות כתנאי מוקדם לתיקון יושרת בתי המשפט. בסופו של דבר ייתכן שיימצא צורך להקים וועדת אמת ופיוס על מערכת המשפט עצמה. 

3. התנהלות ועדת הבחירות המרכזית בראשות שופטי בית המשפט העליון כרוכה באי-כשירות או גרוע מכך. יש לבצע תיקון יסודי של הוועדה. עד לתיקון יושרת הוועדה מן הראוי להימנע משימוש במערכות המידע הקיימות היום. מן הראוי להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות הכלליות.

הערה: הגשת HRA-NGO מתייחסת למדינת ישראל בגבולות 1967 בלבד.

התוסף עם האסמכתאות: https://www.scribd.com/document/351709301

תל-אביב, 29 ליוני, 2017                           דר' יוסף צרניק

                                                                Human Rights Alert-NGO

2017-06-29 "Incompetence and/or corruption of the courts... in Israel" - Human Rights Alert (NGO) submission to the UN

2017-06- 29 "Incompetence and/or corruption of the courts and the legal profession, and discrimination by law enforcement in Israel" - Human Rights Alert (NGO) submission to the UN

   

Read the complete post: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29-incompetence-andor.html

June 29, 2017 - Human Rights Alert (-NGO) filed Submission (~3,000 words) and Annex (over 350 pages) for the Universal Periodic Review of Human Rights in Israel, titled: "Incompetence and/or corruption of the courts and the legal profession, and discrimination by law enforcement in Israel".   The review is conducted by the UN Human Rights Council for every member nation every 4 years.  The review of Israel and other nations in the current session starts now, a process involving the Israeli Foreign Ministry and other nations, and will conclude in a meeting in Geneva in January 2018.

The Human Rights Alert (NGO) Submission focuses on deceit and breach of trust by judges and attorneys, related to judicial and legal records, particularly electronic court records, generated in new invalid IT systems of the courts, which enable such conduct.  The Submission and Annex raise concerns regarding collusion and/or acquiescence of informatics experts, for which Israel is world-renown.

  

Figures. The Jew Mendel Beilis was falsely prosecuted and falsely convicted of the murder of a boy in the Ukraine a century ago.  The Christian, Ukrainian Roman Zadorov was prosecuted and purportedly convicted in the 2006 murder of a girl in Israel.
Law professor Boaz Sangero wrote: "Conviction with no real evidence."
Law professor Mordechai Kremnitzer wrote: "Conduct of the State Prosecution in the Zadorov case is scary, it is not conduct of Prosecution, which is seeking the truth…  Adding to that the Supreme Court’ stance and the Attorney General’s conduct in recent years, one is left with a justice system, which is primarily defending itself."
_____

The Submission and its Annex provide a long list of cases as evidence of serious violations of Human Rights by the justice system itself.  The case of Ukrainian citizen, Roman Zadorov, who is confined in Israel, purportedly after being convicted of murder, but with neither valid, enforceable Verdict nor Sentencing records, and with no Arrest Decree (prescribed by Israeli law for admitting a convict to prison) at all, is probably the most notorious of the cases in the Submission and Annex.

The submission concludes that the evidence indicates systemic violations of Human Rights, treaties and conventions as well as State law by Israeli justice agencies, holding serious implications relative to all aspects of Civil Society in Israel:

1. The validity and integrity of any legal and judicial records of Israel should be deemed dubious at best. The Israeli courts can no longer be deemed competent Courts of Record.  Israel should be deemed in violation of all Human Rights, where competent courts are a prerequisite.  Israel should be deemed in violation of the International Covenant on Civil and Political Rights and the Hague Apostille Convention.
2. Conditions, which have emerged in the Israeli courts should be deemed a constitutional crisis in a nation with no constitution. The purported “Constitutional Revolution” should be deemed a public relations charade by the same actors, who were central to undermining integrity of the courts.
3. Concentration of power in legal, security, and capital groups is likely to frustrate any corrective efforts. Conditions in Israel amount to loss of social contract.  Correction would require long-term, fundamental public education and massive exertion of public will and determination.

The submission recommends that major efforts should focus on restoring integrity of the courts and the legal profession:

1. Israeli informatics and legal experts, operating under direct public accountability, should assume a central role in repairing e-government systems in all branches of government, first and foremost in the courts and prisons. Lawful implementation of e-signatures on electronic government records in general and judicial records in particular is essential.  The courts must not be permitted to develop and implement their own IT systems (Separation of Powers), and their IT systems should be as transparent as possible (Publicity of the Law). Informatics experts should assume a central role in the safeguard of Civil Society and Human Rights in our era. Human Rights and internet activists must vigorously monitor such systems on an ongoing basis. Israel provide a unique example of the risks, inherent in unlawful implementation of e-government systems.
2. Deceit and Breach of Trust should be vigorously enforced on extra-judicial conduct by judges, such as falsification of court records, as well as on conduct of attorneys in State service, particularly prosecutors. Major reform in Administration of Courts and Offices of the Clerks is a prerequisite for restoring integrity of the courts.  Truth and Reconciliation Commission may be eventually required, regarding current conduct of the courts and the legal profession.
3. Chairmanship of the Central Election Committee by Supreme Court justices was mired in incompetence or worse. The Committee needs to be fundamentally reformed. Until its integrity is restored, administration of the general elections should avoid the use of existing IT systems. Invitation of international observers is desirable.

Three previous HRA submissions, have been incorporated into UN HRC UPR reports, with the following notes:

1. United States (2010) - “Corruption of the courts and the legal profession and discrimination by law enforcement in California”;
2. State of Israel (2013) - “Lack of integrity in the electronic records of the supreme court, the district courts and the detainees courts in Israel”, and
3. United States (2015) - “HRA NGO recommended restoring the integrity of the IT systems of the courts, under accountability to the Congress, with the goal of making such systems as transparent as possible to the public at large.”

These three HRA submissions may be the first ever Human Rights reports, which focus on analysis of e-government and its effects on Human Rights.

Below is the Submission itself.  The Annex can be viewed at: https://www.scribd.com/document/351709301/

Leonardo in Israel

Art for art sake!

2017-06-18 Settled down in Lisbon // התנחלתי בליסבון

I found a great coffee shop  with AC (it's in the 40c Centigrade here) - right in the old Rossio train station, with view of the castle on the hill across from the square. I am going to finish the periodic review on Human Rights in Israel here!
It's easy to figure out why people fall in love with Lisbon!

2017-06-15 פרשת רומן זדורוב: אומץ נ היועמ"ש ופרקליט המדינה - תצהיר דר' חן קוגל - דנציגר, סולברג והנדל עוסקים בפעלולי ורדה אלשייך ו"הפרוטוקולים המפוברקים"

פרשת רומן זדורוב: אומץ נ היועמ"ש ופרקליט המדינה - תצהיר דר' חן קוגל - דנציגר, סולברג והנדל עוסקים בפעלולי ורדה אלשייך ו"הפרוטוקולים המפוברקים"

בקשה למינוי מותב חדש בבקשות העיון בתיק אומץ נ היועמ"ש הוגשה לנשיאה מרים נאור, לאחר שמותב השופטים יורם דנציגר, נועם סולברג, ניל הנדל לא ענה כדין עד היום על בקשת פסלות. במקום זאת עסק בהתחכמות חסרת ישרה וחסרת תום לב - הנפקת שני כתבי החלטות שונים, שניהם משובשים וחסרי תוקף על פניהם.  התחכמות זאת היא המשך התנהלות המותב לגבי בקשות העיון עצמן.  המותב מנע את העיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר. במקביל - שלח שוב ושוב בדואר תדפיסים בלתי חתומים ובלתי מאומתים, חסרי כל תוקף. זאת, בבית משפט שהכריז על זכות העיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי".

הבקשה שהוגשה היום מסכמת: 

2. ...  זכות העיון בתיקי בתי המשפט מוכרת וידועה ברחבי העולם הנאור כבר מאות שנים.  מימוש כביכול של זכות העיון על ידי משלוח מסמכים חסרי תוקף "ישירות בדואר”, תוך מניעת הגישה לעיון בכתבי המקור בתיק בית המשפט עצמו, ייחזה ללא כל ספק על ידי משקיפים בינלאומיים כחוסר ישרה או הונאה של ממש...

3. התנהלותו של המותב בתיק זה נחזית כחלק בלתי נפרד מ...  כלל התנהלות מערכת המשפט בפרשת רומן זדורוב, אותה תיאר פרופ’ מוטה קרמניצר כדלהלן: "ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה… כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה.”

4. התנהלות המותב בעניין בקשת הפסלות גם  מעלה חששות כבדים לגבי כשירותו של המותב בתיק זה, וכשירותו של בית המשפט העליון של מדינת ישראל כ"בית משפט שבכתב”. 

בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" טענה ורדה אלשייך להגנתה, שגם בית המשפט העליון עוסק בהתנהלות דומה בשגרה. תגובת הנציב (החלטה 88/12/מחוזי ת"א) - "נתלתה באילן גבוה". הונאות השופטים על כס המשפט על ידי שיבוש הכתבים הפכו לעניין נדוש ושגרתי בבתי המשפט בשנים האחרונות. התנהלות זאת מוכרת ברחבי העולם מזה מאות שנים כעבריינות שאין חלה עליה כל חסינות שיפוטית. אולם כפי שהדגימו פרשת ורדה אלשייך, פרשת הילה כהן, ופרשיות דומות אחרות - מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל מתירה לשופטים התנהלות זאת ללא מורא החוק.  
התפתחות זאת של מערכת המשפט נחשבת אולי על ידי השופטים כחלק ממה שתואר על ידי פרופ' מאוטנר - "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי".  אולם משפטנים בכירים אחרים תיארו את המצב כ"ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט".

קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.pt/2017/06/2017-06-15.html

  

תמונות: רומן זדורוב - מנדל בייליס בישראל... היהודי מנדל בייליס הורשע ברצח נער באוקראינה לפני מאה שנה. רק לחץ בינלאומי כבד הביא לשחרורו.  האוקראיני רומן זדורוב מוחזק במאסר שווא בישראל היום... 

____

   

תמונות: השופטים יורם דנציגר, נועם סולברג, ניל הנדל - מונעים את העיון בהחלטות בתיק, שלא כדין. מסרבים לענות כדין על בקשת פסלות.  עוסקים בהתחכמויות חסורת יושרה וחסרות תום לב.

____

א)

_______ 

ב)

____

תמונות.  שני כתבים שונים שהנפיק מותב השופטים יורם דנציגר, נועם סולברג, ניל הנדל בתגובה על בקשת פסלות בתיק אומ"ץ נ היועמ"ש (5514/16): א) כתב מיום 29 למאי, 2017, שכותרתו "פסק דין" ב"עתירה למתן צו על תנאי" - נרשם ברשימת "החלטות" וברשימת "אירועים". ב) כתב מיום 06 ליוני, 2017, שכותרתו "החלטה" ב"בקשת פסלות" - ובסופו מציין "ניתנה ביום... 29 למאי... תוקנה היום... 06 ליוני" - אך לא נרשם ברשימת "החלטות" בתיק ולא נרשם ברשימת "אירועים", ונשלח בלתי חתום ובלתי מאומת ממספר פקס חסוי. למרות בקשה והודעה על שיבוש הכתבים, לא תיקנו השופטים דנציגר, סולברג והנדל את הכתבים והרישומים במערכת ניהול התיקים של בית המשפט העליון. אף אחד משני הכתבים אינו יכול להיחשב כתב בית דין אמתי (אותנטי). יתרה מזאת, על ידי הנפקת שני כתבים עמומים ודו-משמעותיים אלה יצרו השופטים דנציגר, סולברג והנדל שיבוש כפול חמור: העתירה למתן צו על תנאי נפטרה בטרם עת על ידי רישום "פסק דין" לגבי העתירה כולה, ובקשת הפסלות מעולם לא נפטרה כדין.

_____

  

תמונות: דר' חן קוגל - עמד בנחישות מול נסיונות השיבוש וההפחדה של הפרקליטות.  היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן - שני בוגרי החינוך הדתי הערכי עוסקים בהמצאת דיבר חדש: "ענה ברעך עד שקר". על פי שיטתם הדבר מותר אם העד הוא עובד מדינה...

____

תמונות: למעלה - תצהיר דר' חן קוגל לאחר שיפוץ על ידי הפרקליטה עו"ד דורית דרורי-יפרח.  באמצע - דוא"ל של עו"ד דורית דרורי-יפרח המסביר את סמכותה לשבש את התצהיר כבאת כוחו של היועמ"ש. למטה - סירובו של דר' חן קוגל לשתף פעולה בהתנהלות פלילית חמורה זאת. 

____

  

תמונות: השופטים יצחק כהן ואסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז עסקו בשיבוש מתועב של ההליכים והכתבים בתיק רומן זדורוב בנצרת.

_____

 

תמונות: בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת לא נרשמה מעולם הכרעת דין עשויה כדין.  מימין - תדפיס משנת 2010, שהוגש על עם הודעת הערעור - אינו חתום ואינו מאושר, בניגוד להוראות החוק. משמאל - תדפיס משובש משנת 2015.  עו"ד אביגדור פלדמן כתב שפסקי הדין של רומן זדורוב הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל". בית המשפט העליון עסק במשך 5 שנים בניהול ערעור מפוברק ללא פסק דין וללא סמכות כלל.

_____ 

תמונות: החלטה הזויה של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת על בקשות חוזרות לעיין בפסקי דין עשויים כדין מתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת:

"המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים.  אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש..." יש לראות את החלטתו זאת של השופט אברהם אברהם כהעלמת עין מדבר עבירה ו/או שותפות לדבר עבירה בבית המשפט המחוזי נצרת.

____

ליסבון, פורטוגל - 15 ליוני - להלן בקשה שהוגשה היום לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור - למינוי מידי של מותב חדש בהליך בקשות העיון בתיק אומץ נ היועמ"ש (5514/16).  העתירה בתיק זה עוסקת בטענותיהם של היועמ"ש אביחי מנדבלבליט (כמו קודמו יהודה ויינשטיין) ופרקליט המדינה שי ניצן - שבסמכותם לשבש תצהיר של עד מומחה (במקרה זה - דר' חן קוגל בפרשת רומן זדורוב) על פי צרכי הפרקליטות.

הבקשה למינוי מותב חדש הוגשה לאחר שמותב השופטים יורם דנציגר, נועם סולברג, ניל הנדל לא ענה כדין עד היום על בקשת פסלות. במקום זאת עסק בהתחכמות חסרת ישרה וחסרת תום לב מבית מדרשה של השופטת ורדה אלשייך ("הפרוטוקולים המפוברקים") - הנפקת שני כתבי החלטה שונים, שניהם משובשים וחסרי תוקף על פניהם.  

התחכמות זאת היא המשך התנהלות המותב לגבי הבקשות לעיון עצמן.  המותב מנע את העיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר, עיון המותר על פי דין ל"כל אדם".  במקום זאת - שלחו שוב ושוב בדואר תדפיסים בלתי חתומים ובלתי מאומתים, חסרי כל תוקף. כל זאת, בבית משפט שהכריז על זכות העיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי".

הבקשה שהוגשה היום מסכמת: 

2. ...  זכות העיון בתיקי בתי המשפט מוכרת וידועה ברחבי העולם הנאור כבר מאות שנים.  מימוש כביכול של זכות העיון על ידי משלוח מסמכים חסרי תוקף "ישירות בדואר”, תוך מניעת הגישה לעיון בכתבי המקור בתיק בית המשפט עצמו, ייחזה ללא כל ספק על ידי משקיפים בינלאומיים כחוסר ישרה או הונאה של ממש...

3. התנהלותו של המותב בתיק זה נחזית כחלק בלתי נפרד מ:... כלל התנהלות מערכת המשפט בפרשת רומן זדורוב, אותה תיאר פרופ’ מוטה קרמניצר כדלהלן: "ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה… כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה."

4. התנהלות המותב בעניין בקשת הפסלות גם  מעלה חששות כבדים לגבי כשירותו של המותב בתיק זה, וכשירותו של בית המשפט העליון של מדינת ישראל כ"בית משפט שבכתב”. 

5. לאור כל האמור לעיל, יש לראות את מותב השופטים יורם דנציגר, נועם סולברג, וניל הנדל כמי שלא ענו כלל על בקשת הפסלות בהליך הנלווה של בקשת עיון בתיק, ויש לראותם כפסולים.

בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" טענה ורדה אלשייך להגנתה, שגם בית המשפט העליון עוסק בהתנהלות דומה בשגרה. תגובת הנציב (החלטה 88/12/מחוזי ת"א) - "נתלתה באילן גבוה".

הונאות השופטים על כס המשפט על ידי שיבוש הכתבים הפכו לעניין נדוש ושגרתי בבתי המשפט בישראל בשנים האחרונות. התנהלות זאת מוכרת ברחבי העולם מזה שנים כ"התנהלות חוץ-שיפוטית" - עבריינות שאין חלה עליה כל חסינות שיפוטית.  אולם כפי שהדגימו פרשת ורדה אלשייך, פרשת הילה כהן, ופרשיות דומות אחרות - מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל מתירה לשופטים התנהלות זאת ללא מורא החוק.

התפתחות זאת של מערכת המשפט נחשבת אולי על ידי השופטים כחלק ממה שתואר על ידי פרופ' מאוטנר - "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי".  אולם משפטנים בכירים אחרים תיארו את המצב כ"ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט".

להלן הבקשה למינוי מותב חדש בבקשות העיון בתיק אומ"ץ נ היועמ"ש (5515/16), שהוגשה היום לנשיאה מרים נאור: