"אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל" - דו"ח הוגש לאו"ם
29 ליוני, תל-אביב - Human Rights Alert - NGO שלח את ההגשה (כ-3,000 מילה) והתוסף (כ- 350 עמודים) לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל, שכותרתם: "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל". הבדיקה נערכת על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לגבי כל אומה החברה באו"ם כל ארבע שנים. בדיקת מדינת ישראל ואומות אחרות במושב הנוכחי מתחילה עתה, ובהליך מעורבים משרד החוץ ואומות אחרות. ההליך יסתיים במושב בג'נבה בינואר 2018.
ההגשה של Human Rights Alert - NGO ממוקדת במרמה והפרת אמונים של שופטים ועורכי דין לגבי כתבים חוקיים ומשפטיים, בפרט כתבי בית דין אלקטרוניים, המופקים על ידי מערכות מידע חדשות בלתי תקניות בבתי המשפט, המאפשרות התנהלות זאת. ההגשה והתוסף מעלים חששות של שיתוף פעולה או העלמת עין של מומחים ישראלים למדעי המידע בעלי שם עולמי.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29.html
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29.html
תמונות. היהודי מנדל בייליס הואשם לשווא ברצח נער באוקראינה לפני מאה שנה. הנוצרי, אזרח אוקראינה רומן זדורוב הואשם והורשע לכאורה ברצח תאיר ראדה ז"ל בשנת 2006.
פרופ' בועז סנג'רו כתב:
הרשעה ללא ראיות של ממש.
פרופ' מוטה קרמניצר כתב:
ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות,אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה...
_____
ההגשה והתוסף מציגים סדרה ארוכה של מקרי בוחן כראיות להפרות חמורות של זכויות האדם על ידי מערכת המשפט עצמה. המקרה של אזרח אוקראינה רומן זדורוב, המוחזק במאסר בישראל, לאחר הרשעה לכאורה, אך ללא כתבי הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין, וללא פקודת מאסר (הנדרשת בחוק לקבלת נידון למאסר) כלל, הוא כנראה המקרה החמור ביותר בין המקרים בהגשה ובתוסף.
ההגשה מגיעה למסקנה, שהראיות מצביעות על הפרות שיטתיות של זכויות האדם, אמנות בינלאומיות, וחוקי המדינה על ידי רשויות המשפט בישראל. למסקנות אלה השלכות חמורות לגבי כלל ההיבטים של חברה אזרחית מתוקנת בישראל:
ההגשה ממליצה, שמוקד המאמצים צריך להיות תיקון ישרת בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין:
ההגשה והתוסף מציגים סדרה ארוכה של מקרי בוחן כראיות להפרות חמורות של זכויות האדם על ידי מערכת המשפט עצמה. המקרה של אזרח אוקראינה רומן זדורוב, המוחזק במאסר בישראל, לאחר הרשעה לכאורה, אך ללא כתבי הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין, וללא פקודת מאסר (הנדרשת בחוק לקבלת נידון למאסר) כלל, הוא כנראה המקרה החמור ביותר בין המקרים בהגשה ובתוסף.
ההגשה מגיעה למסקנה, שהראיות מצביעות על הפרות שיטתיות של זכויות האדם, אמנות בינלאומיות, וחוקי המדינה על ידי רשויות המשפט בישראל. למסקנות אלה השלכות חמורות לגבי כלל ההיבטים של חברה אזרחית מתוקנת בישראל:
1. תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ושיפוטי מישראל מוטלת בספק למיטב. בתי המשפט בישראל אינם יכולים להיחשב עוד כשירים כבתי משפט שבכתב. יש לראות את ישראל כמפירה את כל זכויות האדם, שלגביהן בתי משפט כשירים הם תנאי מוקדם. יש לראות את ישראל כמפירה את האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות, ואת אמנת האג – האפוסטיל.2.יש לראות את התנאים, שנוצרו בבתי המשפט בישראל, כמשבר חוקתי באומה ללא חוקה. יש לראות את “המהפכה החוקתית" לכאורה כתעלול יחצנות של אותן הדמויות, שהיו מרכזיות לערעור יושרת בתי המשפט.3. מוקדי כוח של קבוצות משפט, ביטחון והון, הנהנות מהמצב הקיים, יסכלו ככל הנראה כל נסיון לתיקון המצב בעתיד הנראה לעין. התנאים שנוצרו בישראל הם בבחינת אבדן החוזה החברתי. לכל נסיון תיקון יידרש חינוך יסודי של הציבור הרחב ומאבק ציבורי כביר ונחוש.
ההגשה ממליצה, שמוקד המאמצים צריך להיות תיקון ישרת בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין:
1. מומחים ישראלים למדעי המידע ולמשפט, הפועלים מתוך דין וחשבון לציבור הרחב, צריכים לשאת בתפקיד מרכזי בתיקון מערכות המידע הממשלתיות בכל זרועות הממשל, בראש ובראשונה בבתי המשפט ובתי הסוהר. הכרחי ליישם כדין את חוק החתימה האלקטרונית על כתבים אלקטרוניים ממשלתיים בכלל, ועל כתבים שיפוטיים בפרט. אסור להתיר לבתי המשפט לפתח את מערכות המידע שלהם עצמם (מתוך עקרון הפרדת הרשויות), ויש להפוך מערכות אלה לשקיפות ככל הניתן (מתוך עקרון פובמיות החוק). על מומחים למדעי המידע לקבל על עצמם, כחובה ציבורית, תפקיד מרכזי בשמירת חברה אזרחית מתוקנת וזכויות האדם בימינו. על פעילי זכויות אדם ופעילי רשת לפקח בקפדנות על מערכות אלה באופן שוטף. ישראל מספקת דוגמה ייחודית לסיכונים הטמונים בהטמעת מערכות מידע ממשלתיות שאינן עולות בקנה אחד עם החוק.2. יש לאכוף בתוקף את מלוא חומרת הדין על מרמה והפרת אמונים בהתנהלות חוץ-שיפוטית של שופטים, כגון הנפקת כתבי בית דין משובשים, וכן על עורכי דין בשירות המדינה, בפרט על הפרקליטות. יש לבצע תיקון יסודי של הנהלת בתי המשפט ושל המזכירויות כתנאי מוקדם לתיקון יושרת בתי המשפט. בסופו של דבר ייתכן שיימצא צורך להקים וועדת אמת ופיוס על מערכת המשפט עצמה.3. התנהלות ועדת הבחירות המרכזית בראשות שופטי בית המשפט העליון כרוכה באי-כשירות או גרוע מכך. יש לבצע תיקון יסודי של הוועדה. עד לתיקון יושרת הוועדה מן הראוי להימנע משימוש במערכות המידע הקיימות היום. מן הראוי להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות הכלליות.
שלש הגשות של HRA-NGO נכללו עד היום בדוחות של מועצת זכויות האדם של האו"ם, עם ההערות שלהן:
* על ארה"ב (2010) : “שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה".
* על ישראל (2013) : “חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
* על ארה"ב (2015) : “Human Rights Alert ממליץ על תיקון יושרת מערכות המידע האלקטרוניות של בתי המשפט הפדרליים תחת סמכותו של הקונגרס".
שלש הגשות אלה של HRA-NGO הן כנראה הדוחות הראשונים אי פעם על זכויות האדם,הממוקדים על ניתוח מערכות מחשוב ממשלתי והשלכותיהן על זכויות האדם.
להלן תרגום עברי של ההגשה הקצרה.
המקור האנגלי של ההגשה:
2017-06-29
Human Right Alert: SUBMISSION: State of Israel HRC UPR (2018) -
Incompetence and/or corruption of the courts and the legal
profession, and discrimination by law enforcement in Israel
התוסף:
2017-06-29 Human Right Alert: ANNEX to Submission: State of Israel HRC UPR (2018) - Incompetence and/or corruption of the courts and the legal profession, and discrimination by law enforcement in Israel
Human Rights Alert - NGO
Joseph Zernik, PhD
הבדיקה התקופתית של זכויות האדם - המושב ה-29
אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל
תקציר
ההגשה של Human Rights Alert-NGO מתעדת אי-כשירות ו/או שחיתות של בתי המשפט, מקצוע עריכת הדין ורשויות אכיפת החוק. הראיות מפרטות חוסר ישרה במערכות מידע ממשלתיות - פיתוחן, הטמעתן, והפעלתן. גישה זאת, המבוססת על חקר מערכות מידע, מייצרת תובנות ייחודיות לתהליכים בסיסיים, הקשורים להדרדרות ניכרת בישרת מערכת המשפט בעשורים האחרונים. סדרת מקרי בוחן מתעדת הנפקת כתבים שיפוטיים וחוקיים אלקטרוניים חסרי תוקף בעליל, או עמומים ודו-משמעיים, ואת השימוש במסמכים מסוג זה לשלילת זכויות בניגוד לחוק ואפלייה באכיפת החוק. התפתחות זאת במערכת המשפט נגרמה בתהליך שהוכתב מלמעלה למטה, והונהג על ידי דמויות בכירות במערכת המשפט והחוק, תוך שיתוף פעולה או העלמת עין על ידי מומחים בעלי שם עולמי למדעי המידע. הכשל הכללי בהעמדת שופטים ועורכי דין בשירות המדינה לדין על מרמה והפרת אמונים מערער את שלטון החוק. התוצאה – מערכת משפט של עידן הפוטס-אמת – הולידה שחיתות ממשלתית חסרת תקדים, ואיתה – תופעות חסרות תקדים של חושפי שחיתויות, מחאה חברתית, והצהרות של מומחים למשפט ודמויות פוליטיות – כולם נגד מערכת המשפט עצמה. דיכוי המחאה החברתית ורדיפת חושפי השחיתויות יוצרים את הראיות הטובות ביותר להפרות של זכויות האדם. לתנאים שנוצרו השלכות רחבות לגבי טיב המשטר, ותיקונם יהיה קשה. ייתכן שבסופו של דבר יהיה צורך בוועדת אמת ופיוס על מערכת המשפט עצמה.
א) HRA-NGO
שלש הגשות של HRA-NGO נכללו עד היום בדוחות של מועצת זכויות האדם של האו"ם עם ההערות שלהן:
* על ארה"ב (2010) : “שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה".
* על ישראל (2013) : “חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
* על ארה"ב (2015) : “Human Rights Alert ממליץ על תיקון יושרת מערכות המידע האלקטרוניות של בתי המשפט הפדרליים תחת סמכותו של הקונגרס".
שלש הגשות אלה של HRA-NGO הן כנראה הדוחות הראשונים אי פעם על זכויות האדם, הממוקדים על ניתוח מערכות מחשוב ממשלתי והשלכותיהן על זכויות האדם.
ספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצטט מאמרים של דר’ צרניק בפסקה המתארת את חקר זכויות האדם כאחד השימושים הראויים לציון של כריית נתונים, ומסכם אותם כדלהלן:
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיותת שונות.
מר משה הלוי, מומחה למחשבים ומערכות מידע, ולמערכת נט-המשפט בפרט, סייע בהכנת דו"ח זה.
הכנת הדו"ח מבוססת גם על התייעצות עם מומחים ישראלים אחרים למשפט ולמחשבים בשנים האחרונות.
ב) הטענות
התנאים שנוצרו בבתי המשפט וברשויות משפט וחוק בישראל מהווים הפרות של:
1. ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם – כל סעיף בהכרזה שבתי משפט ישרים וכשירים הם תנאי מוקדם לקיומו, בפרט – שימוע הוגן ופומבי (סעיף 10), חירות (סעיף 3), שויון בפני החוק (סעיף 7), ושלא להיות נתון למאסר או מעצר שרירותי (סעיף 9).
2. האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות – במיוחד הזכות להליך ראוי, ובפרט לגבי הליכים נגד חושפי שחיתויות ופעילי מחאה חברתית, לגבי בני מיעוטים שאינם יהודים, וכן לגבי החייבים בלשכות ההוצאה לפועל.
3. אמנת האג-אפוסטיל – בתי המשפט בצוותא עם משרד החוץ יצרו נהלים מרמתיים לאישור אפוסטילים של כתבים משפטיים ישראליים.
4. חוקי מדינת ישראל עצמה – בתי המשפט ורשויות משפט וחוק מתעלמות במכוון מחוק יסוד-כבוד האדם וחירותו (כביכול הבסיס ל"מהפכה החוקתית"), סדר הדין הפלילי, סדר הדין האזרחי, תקנות בתי המשפט-מזכירות, תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים, פקודת בתי הסוהר ותקנותיה, חוק חופש המידע, וחוק החתימה האלקטרונית.
מערכת המשפט עצמה עומדת במרכז התנהלות זאת. מראית עין של שלטון החוק מיוצרת על ידי הנפקת שלל כתבים שיפוטיים וחוקיים חסרי תוקף בעליל, או עמומים ודו-משמעיים. השופטים עצמם רואים בכתבים אלה "טיוטות" בלבד, ואינם רואים את עצמם חייבים בדין וחשבון לגביהם. בפועל, בתי המשפט ורשויות החוק פועלים באופן שרירותי וגחמני. שופטים ועורכי דין בשירות המדינה עומדים מעל לחוק, ואינם עומדים לדין, גם כשהתנהלותם עולה לגדר מרמה והפרת אמונים בעליל.
הראיות מצביעות על הדרדרות חמורה ביושרת מערכת המשפט ואכיפת החוק בשני העשורים האחרונים, מתוך הליך מכוון, שנוהל מלמעלה למטה. הראיות הטובות ביותר למסקנות אלה, שאינן ניתנות להכחשה, נובעות מניתוח פיתוחן, הטמעתן, הפעלתן ואבטחתן של מערכות מידע ממשלתיות, וכן מחקיקה ומימושה, בקשר למעבר לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט.
ג) מעקב
ההגשה הקודמת של HRA-NGO נכללה בדו"ח המקצועי של הבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2013 עם ההערה: “חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
הרשויות הישראליות לא השיבו על בקשות לדו-שיח לגבי הבדיקה התקופתית בכלל, ובפרט לגבי צעדים מתקנים לגבי הדו"ח הקודם.
ד) ראיות
ההגשה והתוסף הנוכחיים:
ההגשה והתוסף הנוכחיים:
(א) מרחיבים את הראיות לגבי חוסר ישרה במערכות המידע והכתבים השיפוטיים בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים, ומציגים ראיות חדשות מבתי המשפט השלום, בתי המשפט לענייני משפחה, תביעות קטנות, ולשכות ההוצאה לפועל. ראיות חשובות במיוחד מובאות לגבי מרמה נרחבת במימוש חוק החתימה האלקטרונית (2001) ואי קיום רישום תקין ואמין של החלטות ופסקי דין בנט-המשפט (מערכת המידע של בתי המשפט) – עד למצב שבו אין ניתן להבחין בין כתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף, ובר-אכיפה לבין כתב שהוא בגדר "טיוטה" בלבד.
(ב) מספקים סקירה מפורטת יותר של השינויים במסגרת החוקית והמוסדית, שאיפשרו את ערעור יושרת בתי המשפט, ובכללם, חוק החתימה האלקטרונית (2001), חוק השב"כ (2002), תקנות בתי המשפט-מזכירות (2004), והקמת רשות הסייבר הלאומית על בסיס חוקי מפוקפק.
(ג) מספקים סדרת מקרי בוחן, שהיו חסרים בהגשה לשנת 2013. הנוצרי האוקראיני רומן זדורוב מוחזק במאסר בישראל, לאחר שהורשע כביכול ברצח נערה, אך ללא כל ראיות הקושרות אותו לזירת הרצח, ללא כתבי הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין, וללא פקודת מאסר כלל. מקרה זה עורר ביקורת חסרת תקדים של הציבור הרחב ומומחים כאחת לגבי חוסר ישרה או שחיתות במערכת המשפט. מקרה זה היה גם נושא לתלונה נפרדת לקבוצת העבודה על מאסרים שרירותיים של מועצת זכויות האדם של האו"ם. מקרים אחרים ראויים לציון נוגעים לרדיפתם של חושפי השחיתויות ברשות המיסים שוקי משעול ורפי רותם, לרופאים במכון לרפואה משפטית דר מאיה פורמן ודר’ חן קוגל, ופעילי מחאה חברתית ברק כהן, לורי שם-טוב, מוטי לייבל, ז’ואל בן-סימון, דפני ליף ועוד.
להלן כמה דוגמאות ראויות לציון, המורחבות ומפורטות בתוסף:
(א) בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי (1623-00) – פשיטת רגל, כינוס נכסים – בבית המשפט המחוזי תל-אבי – פרשת"הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך
תמונות. עורך דין רפאל ארגז, השופטת ורדה אלייך, ואחד מ"הפרוטוקולים המפוברקים" מיום 12 לספטמבר, 2011.
המסמך אומר:
החלטה
לאור דבריה של עו"ד הרמלין הרי שהפרוטוקול הנוסף יועבר על ידי המזכירות הן לעו"ד ארבל ולעו"ד ארגז, ואני פונה אל מנהל בתי המשפט שכשיעביר את התלונה ללשכת עורכי הדין הוא יעביר גם את התוספת הזאת.
ניתנה והודעה היום, י"ג אלול, תשע"א, 12.09.2011, במעמד הנוכחים.
הפרוטוקולים שימשו את השופטת ורדה אלשייך לפעולות נקמה נגד עו"ד רפאל ארגז על ידי הגשת תלונה סמי-פלילית נגדו,בצוותא עם הנהלת בתי המשפט. בעשרות מקומות השופטת הכניסה דברים שעו"ד ארגז מעולם לא אמר בבית המשפט.
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) מגיעה למסקנה שהפרוטוקולים היו "טיוטות" בלבד, והשופטת ורדה אלשייך הייתה בהסכמה איתו:
(1) המסמך שבתמונה נושא את "החתימה הגראפית" של השופטת, שהיא חסרת כל תוקף. המסמך מעולם לא נחתם בחתימה אלקטורנית כדין.
(2) האישור "העתק מתאים למקור" וחותם בית המשפט הוטבעו על ידי אדם חסר סמכות ובלתי כשיר – המזכירה של השופטת.
נציב תלונות הציבור על השופטים מציין בהחלטתו שהנפקת "טיוטות" היא עניין נפוץ בקרב השופטים. חותם המים "טיוטה",שהופיע בעבר על כל הכתבים מסוג זה במערכת נט-המשפט, הוסר בחלק מבתי המשפט, שכן השופטים טענו שהוא "מפריע לשטף העבודה".
הנציב מציין בהחלטתו שאין דרך לבעלי דין ולציבור הרחב להבחין בין כתבים אמתייים, תקפים, ובני אכיפה לבין "טיוטות" במערכת נט-המשפט. הנציב גם מצטט את השופטת ורדה אלשייך, שטענה להגנתה, שבית המשפט העליון עוסק בשגרה בהתנהלות דומה…
למרות התיעוד המפורט במקרה זה לגבי הנפקה שגרתית של כתבים אלקטרוניים חסרי תוקף ומטעים על ידי השופטים, לשכת עורכי הדין, ו/או משרד המשפטים מעולם לא דרשו הפעלת צעדים מתקנים. בתגובה על בקשה על פי חופש המידע, הודיעה הנהלת בתי המשפט, שלא נערכו הצעדים המתקנים הדרושים, כיוון שהחלטת נציב תלונות הציבור הייתה בגדר "המלצה" בלבד.
השופטת ורדה אלשייך, שפרשה בינתיים, שפטה בכמה מהתיקים הגדולים בענייני תאגידים, פשיטות רגל ו"תספורות" של חוב ציבורי. היא גם שימשה כיו"ר איגוד השופטים. היא מעולם לא הועמדה לדין על מרמה והפרת אמונים.
(ב) צ'נרו נ צ'נרו (4835-06-13) – משמורת קטין - בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים - כתב “החלטה" חסר תוקף, מרמתי של השופט מנחם הכהן
תמונות. ג'ואל בן-סימון, השופט מנחם הכהן, וכתב "החלטה" מיום 26 ליולי, 2016.
בן-סימון ניהלה מחאה נגד שחיתות בית המשפט לענייני משפחה מול משרד שרת המשפטים איילת שקד, בטענה שבהליכי גירושים שופטים ואחרים גזלו את רכושה ועמדו לתת לאב להוציא קטין מתחומי המדינה. בהמשך, היא הוחזקה באשפוז פסיכיאטרי כפוי. הכתבים הרפואיים מציינים, שהאשפוז "תואם" על ידי עו"ד יעל קוטיק - בכירה במשרד המשפטים.
בזמן האשפוז ניהל לכאורה השופט מנחם הכהן דיון בתיקה של בן-סימון והנפיק את ה"החלטה", שהומצאה לבן-סימון על ידי בית המשפט. "החלטה" זאת אומרת בחלקה:
התייצבה לפני עורכת הדין ענבל וייל מהלשכה לסיועהמשפטי… כל ניסיונותי לאתר את בקשת האב ואת החלטת כבוד השופט אלבז לא צלחו...
עו"ד ענבל וייל הופיעה בבית המשפט ללא ידיעתה של בן-סימון וללא הסכמתה, ככל הנראה בניסיון לחקור את טענותיה של בן-סימון.
המסמך הוא תדפיס ממערכת נט-המשפט. הכיתוב האלכסוני של חותם המים על המסמך אומר: “טיוטה". החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך אומרת בפירוש שכתבים מסוג זה אינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין והם חסרי תוקף, אין להדפיס אותם, אין לאשר אותם, ואין להמציא אותם על הצדדים.
על התדפיס הוטבעה חותמתו האישית של השופט מנחם הכהן וחתימת ידו "הרטובה”, ואז המסמך נסרק חזרה לנט-המשפט. האישור "העתק מתאים למקור" וחותם בית המשפט הוספו על ידי אדם בלתי ידוע.
בעת הופעה במזכירות בית המשפט, שכותב שורות אלה היה עד לה, ניסתה בן-סימון לממש את העיון בתיקיה עצמה. עובדת המזכירות אסתי הדפיסה שוב את ה"החלטה", ואישרה אותה שוב. אח"כ הופיעה עובדת מזכירות בכירה בשם מאיה ודרשה את המסמך בחזרה, והסבירה שהמסמך הוא "טיוטה" בלבד, ואסור להדפיסו. מאיה סיפקה תדפיס של "מועדי דיון" מתיק זה, ולא נרשם בהם הדיון לכאורה מיום 26 ליולי, 2016. אולם היא סירבה להדפיס רשימת "החלטות בתיק" או את כתבי ההחלטות עצמם מתיקי בית המשפט של בן-סימון, והסבירה, שהם "טיוטות" בלבד.
לנוכח מספר השופטים ואחרים שהיו מעורבים בעניין, וכן מספר הפעולות שבוצעו, יש לראות במקרה זה פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
(ג) מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) – פלילי, רצח - בבית המשפט המחוזי נצרת – כתבי "הכרעת דין" חסרי תוק, מרמתיים
(1)
(2)
(3)
(2)
תמונות. (1) היהודי מנדל בייליס הואשם לשווא ברצח נער באוקראינה לפני מאה שנה. הנוצרי, אזרח אוקראינה רומן זדורוב הואשם והורשע כביכול ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל בשנת 2006.
פרופ' בעז סנג'רו כתב:
הרשעה ללא ראיות של ממש.
פרופ' מוטה קרמניצר כתב:
ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה...
(2) מותב השופטים כלל את השופט יצחק כהן (שהורשע בינתיים בעבירות מין), השופטת אסתר הלמן, וחיים גלפז. האחרון היה שופט בדימוס. הנהלת בתי המשפט לא ענתה כראוי על בקשה על פי חופש המידע לגבי מינויו כדין כשופט עמית בתקופה המתאימה, ולא נמצא עבורו יומן דיונים לשופט לתקופה זאת כלל.
(3) תדפיסים מנט-המשפט של כתב "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, שאינו מופיע ברשימת "החלטות בתיק" וכן אינו מופיע ברשימת "פסקי דין".
כתב זה אומר בחלקו:
הוחלט איפא פה אחד להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.נתנה והודעה היום, ו' תשרי,תשע"א, 14.09.2010, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.
מימין - תדפיס מאוקטובר, 2010, שהוגש עם הודעת הערעור, כפי שנתגלה בעת עיון בתיק הערעור זדורוב נ מדינת ישראל(7939/10) בבית המשפט העליון. המסמך אינו חתום ואינו מאושר, בניגוד להוראות הדין. על כתב זה אין מופיעות אפילו "החתימות הגראפיות" חסרות התוקף של השופטים.
משמאל – תדפיס ממזכירות בית המשפט המחוזי נצרת מדצמבר, 2015, אינו מראה את "החתימה הגראפית" של חיים גלפז, וכן מראה "חתימות גראפיות" משובשות – בתשליל – של השופט יצחק כהן והשופטת אסתר הלמן.
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) מספקת פרטים טכניים על אופן הנפקת כתבי החלטות בנט-המשפט וחתימתם. מתוך כך ברור שהכתבים המוצגים כאן אינם כתבים מוגמרים ולא נחתמו בחתימות אלקטרוניות כדין. עובדה זאת גם ברורה מתוך ההבדלים בין שני התדפיסים המוצגים כאן.
עו"ד אביגדור פלדמן, שהיה בא כוחו של רומן זדורוב בערעור, פרו בונו, כתב בעוד הערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון, שפסקי הדין של זדורוב הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל" (שעליו משקיף בית המשפט המחוזי נצרת).
יש לראות את החזקתו של רומן זדורוב במאסר בישראל כמאסר שרירותי.
תמונות. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, השופט אברהם אברהם והחלטתו מיום 25 לינואר, 2016, על בקשות חוזרות לעיון בפסקי דין עשויים כדין ונתוני החתימות האלקטרוניות המתאימות לגבי רומן זדורוב:
המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון בתיקים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות מערכת נט0המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתי הנ"ל.בכגון אלה ין לבית משפט זה להידרש…
ה) מסקנות
הראיות מצביעות על הפרות שיטתיות של זכויות האדם, אמנות וחוקי המדינה על ידי רשויות המשפט בישראל. למצב זה השלכות חמורות לגבי כלל ההיבטים של חברה אזרחית מתוקנת בישראל:
1. תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ושיפוטי מישראל מוטלת בספק למיטב. בתי המשפט בישראל אינם יכולים להיחשב עוד כשירים כבתי משפט שבכתב. יש לראות את ישראל כמפירה את כל זכויות האדם, שלגביהן בתי משפט כשירים הם תנאי מוקדם. יש לראות את ישראל כמפירה את האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות, ואת אמנת האג – האפוסטיל.
2.יש לראות את התנאים, שנוצרו בבתי המשפט בישראל, כמשבר חוקתי באומה ללא חוקה. יש לראות את “המהפכה החוקתית" לכאורה כתעלול יחצנות של אותן הדמויות, שהיו מרכזיות לערעור יושרת בתי המשפט.
3. מוקדי כוח של קבוצות משפט, ביטחון והון, הנהנות מהמצב הקיים, יסכלו ככל הנראה כל נסיון לתיקון המצב בעתיד הנראה לעין. התנאים שנוצרו בישראל הם בבחינת אבדן החוזה החברתי. לכל נסיון תיקון יידרש חינוך יסודי של הציבור הרחב ומאבק ציבורי כביר ונחוש.
ו) המלצות
מוקד המאמצים צריך להיות תיקון ישרת בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין:
1. מומחים ישראלים למדעי המידע ולמשפט, הפועלים מתוך דין וחשבון לציבור הרחב, צריכים לשאת בתפקיד מרכזי בתיקון מערכות המידע הממשלתיות בכל זרועות הממשל, בראש ובראשונה בבתי המשפט ובתי הסוהר. הכרחי ליישם כדין את חוק החתימה האלקטרונית על כתבים אלקטרוניים ממשלתיים בכלל, ועל כתבים שיפוטיים בפרט. אסור להתיר לבתי המשפט לפתח את מערכות המידע שלהם עצמם (הפרדת רשויות), ויש להפוך מערכות אלה לשקיפות ככל הניתן (פובמיות החוק). על מומחים למדעי המידע לקבל על עצמם חובה בתפקיד מרכזי בשמירת חברה אזרחית מתוקנת וזכויות האדם בימינו. על פעילי זכויות אדם ופעילי רשת לפקח בקפדנות על מערכות אלה באופן שוטף. ישראל מספקת דוגמה ייחודית לסיכונים הטמונים בהטמעת מערכות מידע ממשלתיות חסרות חוק.
2. יש לאכוף בתוקף את מלוא חומרת הדין על מרמה והפרת אמונים בהתנהלות חוץ-שיפוטית של שופטים, כגון הנפקת כתבי בית דין משובשים, וכן על עורכי דין בשירות המדינה, בפרט על הפרקליטות. יש לבצע תיקון יסודי של הנהלת בתי המשפט ושל המזכירויות כתנאי מוקדם לתיקון יושרת בתי המשפט. בסופו של דבר ייתכן שיימצא צורך להקים וועדת אמת ופיוס על מערכת המשפט עצמה.
3. התנהלות ועדת הבחירות המרכזית בראשות שופטי בית המשפט העליון כרוכה באי-כשירות או גרוע מכך. יש לבצע תיקון יסודי של הוועדה. עד לתיקון יושרת הוועדה מן הראוי להימנע משימוש במערכות המידע הקיימות היום. מן הראוי להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות הכלליות.
הערה: הגשת HRA-NGO מתייחסת למדינת ישראל בגבולות 1967 בלבד.
התוסף עם האסמכתאות: https://www.scribd.com/document/351709301
תל-אביב, 29 ליוני, 2017 דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert-NGO
No comments:
Post a Comment