מה לא בסדר ב"מערך הסייבר"?
קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/01/2019-01-11.html
הבעיה היא שנתניהו הקים את "מערך הסייבר" בהחלטת ממשלה, ללא בסיס ראוי בחוק. זה התחיל כמשהו תמים - ייעוץ לגופים בלתי ממשלתיים איך להתגונן מפני איומי סייבר, ופתאום זה הפך לזרוע ביטחון חדשה ללא בסיס בחוק.
השב"כ - פעל ללא בסיס בחוק במשך יותר מ-50 שנה. רק בשנת 2002 כתבו את חוק השב"כ. ולפני כן היה מעורב בכמה פרשות חמורות ביותר.
המוסד - עד היום פועל ללא חוק, ותמיר פרדו אמר לאחרונה משהו בסגנון שזה "ארגון פשע עם רישיון".. אבל המוסד אמור לפעול רק בחו"ל, לא בתוך ישראל.
"מערך הסייבר" - לקח לעצמו סמכויות לנטר ולרגל על כל התקשורת האלקטרונית בישראל... לצנזר ולהסיר פרסומים מהרשתות. ואין עליו כל בקרה שיפוטית - כי אין לו בכלל בסיס בחוק.
באפריל 2017 - ראש השב"כ, ראש המוסד, סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון - כולם מינויים של ממשלת נתניהו, אם לא שלו אישית - כתבו מכתב ופרסמו בתקשורת - שהם מתנגדים נחרצותת להקמת מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה ללא בסיס ראוי בחוק, שזה פוגע בביטחון המדינה.
ח"כ נחמן שי כתב: "הקמת מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה - מעשה לא דמוקררטי".
זהו חלק מקריסת שיטת המשטר. נתניהו עושה מה שבא לו. אין איזונים ובלמים.
קשר לשאלה איפה זה היה קודם? חלקים מהסמכויות היו בידי השב"כ, חלקים בידי המשטרה, חלקים בידי 8200, חלקים בידי מלמ"ב, חלקים בידי המוסד.
אבל הכשל הברור הוא שאף אחת מהמערכות החיניות ל"סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ, סעיף 7), כגון - מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית, מערכות המידע של בית המשפט העליון, של בתי המשפט המחוזיים והשלום, של בתי הסוהר, של הכנסת - אינם מוגדרים "מערכות חיוניות" על פי החוק להסדרת אבטחה בגופים ציבוריים (1998), ולכן בפועל אין עליהם סמכות לשב"כ, או גם לרשות הסייבר. העסק פרוץ לחלוטין.
קשר לשאלה איפה זה היה קודם? חלקים מהסמכויות היו בידי השב"כ, חלקים בידי המשטרה, חלקים בידי 8200, חלקים בידי מלמ"ב, חלקים בידי המוסד.
אבל הכשל הברור הוא שאף אחת מהמערכות החיניות ל"סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ, סעיף 7), כגון - מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית, מערכות המידע של בית המשפט העליון, של בתי המשפט המחוזיים והשלום, של בתי הסוהר, של הכנסת - אינם מוגדרים "מערכות חיוניות" על פי החוק להסדרת אבטחה בגופים ציבוריים (1998), ולכן בפועל אין עליהם סמכות לשב"כ, או גם לרשות הסייבר. העסק פרוץ לחלוטין.
מה עוד אפשר לעשות? אין לי מושג. כיכר גורן חייבת להמשיך.
בקשר לשאלה איפה זה היה קודם? חלקים מהסמכויות היו בידי השב"כ, חלקים בידי המשטרה, חלקים בידי 8200, חלקים בידי מלמ"ב, חלקים בידי המוסד.
כשל מרכזי וברור הוא, שאף אחת מהמערכות החיוניות ל"סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ, סעיף 7), כגון - מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית, מערכות המידע של בית המשפט העליון, של בתי המשפט המחוזיים והשלום, של בתי הסוהר, של הכנסת - אינם מוגדרים "מערכות חיוניות" על פי החוק להסדרת אבטחה בגופים ציבוריים (1998), ולכן על פי החוק, אין עליהם סמכות לשב"כ, או גם לרשות הסייבר.
הכשל המרכזי במצב זה אינו בנוגע לאבטחת חוץ, אלא דווקא לאבטחת פנים, ואמון בישרת המערכות - כי אף אחת מהן לא עברה אישור ובדיקה על ידי עובד מדינה כנדרש.
ש
ש
ש
ש
אין לי מושג איך להתמודד עם זה. העסק עכשיו מטורלל לגמרי. כיכר גורן חייבת להמשיך. מה עוד אפשר לעשות? אין לי מושג.
כשל מרכזי וברור הוא, שאף אחת מהמערכות החיוניות ל"סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ, סעיף 7), כגון - מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית, מערכות המידע של בית המשפט העליון, של בתי המשפט המחוזיים והשלום, של בתי הסוהר, של הכנסת - אינם מוגדרים "מערכות חיוניות" על פי החוק להסדרת אבטחה בגופים ציבוריים (1998), ולכן על פי החוק, אין עליהם סמכות לשב"כ, או גם לרשות הסייבר.
הכשל המרכזי במצב זה אינו בנוגע לאבטחת חוץ, אלא דווקא לאבטחת פנים, ואמון בישרת המערכות - כי אף אחת מהן לא עברה אישור ובדיקה על ידי עובד מדינה כנדרש.
ש
ש
ש
ש
אין לי מושג איך להתמודד עם זה. העסק עכשיו מטורלל לגמרי. כיכר גורן חייבת להמשיך. מה עוד אפשר לעשות? אין לי מושג.
No comments:
Post a Comment