רפורמה עכשיו!
פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה: שמאות מיטלטלין כמטפורה - נספח 1
השבוע הייתי עסוק בכתיבת בקשה להוספת עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בכובעיהם השונים (פרטים ועורכי דין ו/או באי כוחם של מר דרור צרניק ואורי צרניק ו/או נאמנים ו/או ממונים לביצוע הסכם החלוקה, ו/או מנהלי עיזבון) כמשיבים בערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה. לכן, ביקשתי את עמדתם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בעניין.
במקביל, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון, שמונו כביכול ל"מנהלי עיזבון" בהליך מפוקפק שנוהל על ידי השופטת היה גורביץ עובדיה, שלחו מכתב בדבר צעדים שהם מתכוונים לנקוט בקרוב. בין השאר - שמאות מיטלטלין. לכן, הם ביקשו את עמדתי.
הסכם החלוקה קבע ששמאי מיטלטלין ייקבע בהסכמה על ידי הצדדים. אולם מר דרור צרניק סיכל את הסכם החלוקה בטענה ששמאות פוגעת בו אישית, ורק שני דפים מקושקשים שהציג יכולים לשמש כשמאות. עתה מודיעים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון על כוונתם להשתמש בשירותיו של מר דיויד אנדרס, שכבר נמצא בעבר לא ראוי - הוא מסר הערכה שקרית ביודעין.
העניין הטריוויאלי של שמאות מיטלטלין, המניפולציות והשקרים, מייצגים את הפרשה כולה מתחילתה ועד היום... קשה להאמין שבזה האנשים האלה עוסקים.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-30.html
מכתבם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מיום 27.1.2025
תגובתו של ד"ר יוסף צרניק מיום 31.1.2025
31.1.2025
לכבוד
עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בכובעיהם השונים
בדוא"ל
הנידון: מכתבכם מיום 27.1.2025 בעניין המשך הטיפול במיטלטלין ובדירה
שלום רב,
האמרה, "עד שהאמת קושרת את שרוכי הנעליים, השקר כבר עף סביב חצי העולם", מיוחסת דומני למארק טוויין. יש משהו חסר צדק באופן אינהרנטי בחוסר השוויון הזה בין האמת והשקר. מכתב מטעה של 4 משפטים קצרים מצריך כמה עמודים להפרכה.
לצערי מכתבתכם שבנידון אינו קביל ואני מבקש שתשלחו הודעה חוזרת.
כפי שביקשתי בעבר, אני חוזר ומבקש שבכל תקשורת אתי תציינו במפורש את כובעיכם לאותו עניין בחתימתכם על ההודעה. הפרקטיקה הנוכחית נחזית כהטעיה, ו/או למצער כתקשורת משפטית שלא בדרך המקובלת ושלא בתום לב...
ותוכנה של ההודעה ששלחתם נחזה כהטעיה על גבי הטעיה על גבי הטעיה...
הודעה מטעה מטעם עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון: עורכי הדין מרובי הכובעים מסרבים לחתום בכובעם המתאים
1. בפתח הדברים יש לציין כי המכתב חתום על ידי עו"ד יואב סלומון, אולם בנסיבות העניין ולאור נוסח המכתב עצמו, הח"מ רואה בו תמסורת שנשלחה מטעם עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון במשותף, כחלק מיזמתם המשותפת (לפי דברי עו"ד רחל בן ארי) החל בפתיחת תובענה והליכי משפט בת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק.2. הבחירה שבחרו לכנות באותה תובענה את מרשה של עו"ד רחל בן ארי "המשיב 2", בעוד מרשו של עו"ד יואב סלומון כונה "המבקש", וליצור בכך את מראית העין של יחס אדברסרי בין שני עורכי הדין ומרשיהם מסמלת היטב את התנהלותם בהליכים האמורים, בהם הציגו מידע כוזב ו/או הסתירו מידע אמיתי. יש לראות את מכתבם שבנידון כפריט נוסף בסדרה זו.
3. עו"ד יואב סלומון חותם על המכתב שבנידון, "יואב סלומון, עו"ד, אבניאל סלומון ושות'", והוא מכתב את עו"ד רחל בן ארי, "העתק: רחל בן ארי (בר רב האי), עו"ד". עו"ד יואב סלומון נמנע מלציין בחתימתו או ברישום ההעתק לעו"ד רחל בן ארי את תפקידיהם של שני עורכי הדין שמכוחם נשלחה הודעה זו.
4. הח"מ ביקש וחזר וביקש שעורכי הדין יציינו בהודעותיהם את תפקידיהם המתאימים להודעות המסוימות, שכן כפי שצוין בעבר גם ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מחזיקים במספר כובעים, ביניהם אציין:
(א) פרטים שהם עורכי דין;
(ב) באי כוחם של המשיב 2 - מר דרור צרניק, והמבקש - מר אורי צרניק, בהתאמה;
(ג) צדדים להסכם החלוקה - בין אם כממונים ו/או כנאמנים, שני עורכי הדין הם גם צדדים להסכם.
(ד) נאמנים לביצוע הסכם החלוקה בין הזוכים מיום 28.8.2023 - בסעיף 7.5 להסכם מוגדר עו"ד יואב סלומון כ"נאמן מכירת הדירה"; בסעיף 13 להסכם החלוקה נקבעו סדרים לחלוקת העיזבון ע"י "נאמנים שנקבעו בסעיף 25"… וסעיף 25 להסכם קובע את חובותיהם הספציפיות של עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי במימוש ויישום הסכם החלוקה ואת שכר טרחתם;
(ה) הממונים לטפל במימוש הסכם החלוקה בין הזוכים, לפי פסקה 3 לבקשה למינוי מנהלי עיזבון מיום 5.6.2024, כתב הטענות הראשון בת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק וסעיף 25.2 להסכם החלוקה;
(ו) מנהלי עיזבון שמונו כדין;
(ז) עו"ד יואב סלומון טען בעבר שהוא משמש גם כמגשר ו/או מעין מגשר בין עו"ד רחל בן ארי לבין הזוכה יוסף צרניק.
5. בכובעיהם השונים המנויים לעיל עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מחזיקים בסמכויות שונות ומוטלות עליהם חובות שונות על פי דין. יתר על כן, קיימים ניגודי אינטרסים בין סמכויותיהם וחובותיהם של שני עורכי הדין בתפקידיהם השונים. לפיכך, הח"מ אינו יכול להשיב לעניינים שבמכתב זה עצמם, כל עוד אינו יודע מה מהות תפקידיהם של השולחים שמכוחם נשלח המכתב.
6. לאור הנסיבות המתוארות בפסקאות 5-1 לעיל, התנהגותם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון במשלוח מכתב ללא ציון מהות תפקידיהם, שמכוחם נשלח המכתב, נחזית כהתנהגות שאינה בדרך המקובלת ואינה בתום לב. לפיכך, יש לראות את משלוח המכתב כהפרה של חובת תום לב וחובת אמונים יתר על כן, יש לראות את משלוח מכתב זה כהפרה של חובת אי ההטעיה המוטלת על עורכי דין הפועלים מול צד שאינו מיוצג. לפיכך, הח"מ מוגבל בזאת אך ורק להערות ביחס לתקינות, או חוסר תקינות המכתב עצמו.
הודעה מטעה: "יחלו בהליך המכירה כפי שנקבע בהסכם החלוקה"
7. פסקה 1 למכתב פותחת: "מנהלי העיזבון החליטו"... ופסקה 4 למכתב מסיימת: "מנהלי העיזבון יפנו לשמאי ערן בנטל...".
8. בפסקה 4 למכתב, עו"ד יואב סלומון מודיע ביחס לדירה ברח' קדרון 2, שהיא חלק מהעיזבון, כי בכוונתו להתחיל "בהליך המכירה כפי שנקבע בהסכם החלוקה".
9. לעומת זאת, בהודעה שהגישו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לבית המשפט לענייני משפחה ביום 4.11.2024 הם טוענים:
"1.1 מינוי מנהלי העיזבון אינו על פי או בהתאם להסכם לחלוקת העיזבון ,וזאת משום שבהסכם לא נקבע מינוי מנהלי עיזבון".
10. סתירה זו מדגישה את אופיו של המכתב, בו שני עורכי הדין נמנעו מחתימה בתפקיד מסוים, ובמקביל נחזים כמי שמנסים לבלבל בכוונת מכוון בין מעמדם כנאמנים או ממונים לביצוע הסכם החלוקה, לבין טענתם שמונו כדין כמנהלי עיזבון, מינוי שאינו על פי או בהתאם להסכם חלוקת העיזבון...
11. בכך מפרים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון את חובת אי ההטעיה כלפי צד שאינו מיוצג, וכן את חובת תום לב וחובת אמונים בתפקידיהם כצדדים להסכם, כממונים ו/או נאמנים לביצוע ההסכם, או כמנהלי עיזבון שמונו כדין.
הודעה מטעה: פעולה "על פי הצעת יוסף מיום 17.4.2024" - טענה עובדתית ומשפטית שנכתבה ביודעין שאינה נכונה
12. כאן אינכם מותירים לי ברירה, אלא לחזור על ההיסטוריה של סיכול הסכם החלוקה, שהביא אותנו עד הלום... קיצורו של העניין: הסכם החלוקה קבע שהצדדים יקבעו במשותף שמאי למיטלטלין. מר דרור צרניק התנגד לאורך כל התקופה מאז חתימת הסכם החלוקה לשמאות מיטלטלין לאחר שלקח את היצירות לביתו ללא הסכמת היורשים האחרים, בכך סיכל ביעילות את הסכם החלוקה. תחילה היו טענותיו עמומות, אולם בתחילת מאי 2024 העניינים התבררו: לאחר שמר דרור צרניק נתפס במה שנחזה כסיכול השמאות המוסכמת ע"י "חזקיהו & א.ש.ט. הערכות" וכו', הוא פתח בסדרת טענות חדשות: כל שמאות חיצונית עצמאית פוגעת בו. רק השימוש בשני הדפים המקושקשים שהציג הוא שמאות טובה לעניין הסכם החלוקה. ההסכם שנחתם קיפח אותו, הוא לא הבין על מה הוא חותם, וההסכם מבוטל. מוזרות ככל שהיו טענות אלה, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הצטרפו אליהן בהמשך.
הפרשה סוכמה בהודעה שלי לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון והזוכים מר אורי צרניק ודרור צרניק מיום 25.8.2024, שכותרתה: "דרור, יצירות האמנות ושמאות לפי הסכם החלוקה -- כישלון הצעת הפשרה".
לפיכך יש לראות את ההודעה של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בפסקה 1, "על פי הצעת יוסף מיום 17.4.2024", כהודעה מטעה: טענה עובדתית או משפטית שהועלתה על ידי עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון ביודעם שאינה נכונה...
העניין הטריוויאלי של שמאות מיטלטלין, המניפולציות והשקרים... שמאוות מיטלטלין היא מטפורה לפרשה כולה... במה עסוקים הצדדים לעניין...
פרטים נוספים בפרשת השמאות בנספח 1...
עו"ד רחל בן ארי - ראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים; עו"ד יואב סלומון - "ישר כסרגל"... "לא יאפשר פוילה שטיק מהצד"
14. עו"ד רחל בן ארי, באת כוחו של מר דרור צרניק לא נזקקה להצגה:14. בהודעה מיום 30.6.2024 הזוכה מר אורי צרניק הציג את בא כוחו עו"ד יואב סלומון כך:
"יואב בן כיתתי ידוע בתור אדם ישר כסרגל -- ואנושי. אני קיבלתי את המלצתה של תאני [עו"ד תאנה ארז - י'צ'] לקחת אותו בתור עו"ד. היא אמרה שהוא יהפוך את המו"מ לתהליך קונסטרוקטיבי והוגן, ולא יאפשר פוילה שטיק מהצד. הוא, כמו יאיר [עו"ד יאיר שיבר - י'צ'] לגביך, כבר מזמן הפסיק ליצג אותי אישית, ולמעשה מייצג את האינטרס המשותף של שלושתנו".
15. הודעת מר אורי צרניק נשלחה כתגובה להודעה מיום 27.6.2024, בה פנה הח"מ לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון ולזוכה אורי צרניק והביע את חששותיו באשר לישרת ההליך המשפטי שפתחו בת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק:
(א) לנוכח הפגמים החמורים בכתב הטענות הראשון, ובכללם היעדר תצהיר מטעם הזוכה אורי צרניק וייפוי כוח מתאים מטעם הזוכה אורי צרניק לעו"ד יואב סלומון, הגשת כתב הטענות הראשון נחזתה כ"הודעה לכל באי בית המשפט בדבר כוונה לנהל הליכי משפט למראית עין"...
(ב) לנוכח פרשת עו"ד יאיר שיבר, שהונה את הח"מ, לקוחו, סביב יום 5.6.2024, ולא גילה לו את דבר הגשת כתב הטענות הראשון ופתיחת התיק בת"ע 11650-06-24. במקביל - שלח בסתר, בכזב, "הסכמה" מטעם הח"מ לעו"ד יואב סלומון, ללא ידיעתי, ללא הסכמתי, ותוך חריגה מהסכם הייצוג.
16. עו"ד יואב סלומון לא נתן מעולם הסבר להגשת כתב הטענות המשובש. באשר לאירוע עם עו"ד שיבר נטען שלא היה קשור לעו"ד יואב סלומון.
17. יחד עם זאת, "ההודעה" המשותפת מטעם עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לבית המשפט מיום 4.11.2024, המצוטטת לעיל בפסקה 9, ניתנה בקשר להגשה ע"י שני עורכי הדין של תגובה בשמי כביכול לבית המשפט - הגשה שקרית וחסרת סמכות.
לסיכום
18. הריני חוזר ומבקש שכל הודעה מעורכי הדין רחל בן ארי ו/או יואב סלומון תציין במפורש בתיבת החתימה את הכובע, מבין שלל כובעיהם, בו שלחו את ההודעה. הפרקטיקה הנוכחית נחזית כהטעיה ו/או למצער - התנהלות שלא בדרך המקובלת ולא בתום לב.
בברכה,
יוסף צרניק
נספח 1
הרפתקאות היורשים למשפחת צרניק בשמאות מיטלטלין - או איך הגענו לבית המשפט
15.12.2022 - אימי ז"ל, רבקה שמי צרניק, נפטרה.
בהמשך התגלה לי לראשונה, מה שהוסתר ממני במשך שנים: אימי ואבי חתמו בשנת 1999 על צוואה משותפת והדדית. עניין זה הוסתר מרשם הירושות בעת שאבי ערך צוואה נוספת, סותרת בשנת 2012, וכן לאחר פטירתו של אבי (מעשה פלילי).
מכל מקום, לאחר פטירתה של אמי, אלה שבידם הופקדה הצוואה למשמורת, ושהסתירו את קיומה לאחר פטירתו של אבי, מסרו את הצוואה מ-1999 לרשם הירושות. לפיכך, עלה הצורך לבצע את הצוואה ולחלק את העיזבון בין שלושת בניה, היורשים.
לי היה חשוב מאד לסיים את התהליך בהסכמה, ללא הזדקקות לבתי המשפט. זאת, מסיבה כפולה:
א) לבתי המשפט לענייני משפחה בישראל יצא שם רע. פרופ' דפנה הקר, שמלמדת דיני משפחה בבי"ס למשפטים באוניב' תל אביב, התפרסמה בדעתה על בתי המשפט לענייני משפחה: "יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכל לא להגיע לשם". היא המשיכה בדיון תיאורטי, בניסיון להבין, האם אלה בתי משפט בכלל. שכן, לדעתה, השופטים פוסקים בניגוד לעובדות, בניגוד לחוק ובניגוד להלכה המחייבת...
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449
ב) גם למשפחת צרניק היו מספר אפיזודות לא מכובדות בבתי המשפט לענייני משפחה מאז 2010... ראו למשל את פרשת השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה בשנת 2013:
3.2.2023 - באותה שבת נסעתי לחיפה, כדי להראות לאורי ששהה בדירה היכן הוחבאו תכשיטי זהב והיכן נשמרו יצירות אמנות על נייר, כיוון שידעתי שקרוב לוודאי שאורי ודרור לא ימצאו אותם. זאת הייתה פגישה נדירה ושיחה בינינו. השיחה התגלגלה כרגיל לענייני ההונאות בעשור שחלף. אורי שוב ביקש סליחה, למרות שאף פעם לא ידעתי מה לעשות עם בקשות סליחה כאלה, שנשמעו מהשפה ולחוץ, בפרט לאור התנהגותו בהמשך.
אורי שאל אותי איך לדעתי הפרשה תסתיים. אני עניתי - שנראה לי שהפרשה תסתיים במרמה כלשהי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה... הוספתי - אנחנו בערך בני 70, עם רגל אחת בקבר... לא הגיע הזמן לשנות כיוון? לרגע היה נדמה לי שהיינו בהסכמה..
בהמשך, ניסיתי לשכנע את שני אחיי - אורי ודרור לנסות להסדיר את העניינים באמצעות גישור. התחלנו גישור, ואז התברר שדרור לא היה מוכן להופיע בגישור בעצמו, כמו אחי אורי וכמוני. עו"ד רחל בן ארי הופיע כבאת כוחו. אורי העיר ש"דרור נזקק לשכפ"צ". אני תהיתי מדוע דרור נזקק לשכפ"צ מלכתחילה.
הגישור לא צלח, ובהמשך, שלושת האחים שכרו עורכי דין. עורכי הדין נכנסו בעובי הקורה.
מאותו רגע, היו מעורבים שלושה עורכי דין מהשורה הראשונה... האם יביאו לפתרון המחלוקת, או שמא רק יסבכו את העניינים?
ימים יגידו...
28.8.2023 - חתמנו על הסכם חלוקת העיזבון. הסכמה. הצלחה!
13.12.2023 - ההסכם אושר כפסק דין של בית המשפט, לאחר שהוגש בהסכמה ע"י באת כוחו של דרור, עו"ד רחל בן ארי. הסכמה נוספת, הצלחה נוספת.
עתה היה עלינו לבצע את ההסכם. לפי סדר הדברים, תחילה, על דרור היה להחזיר לדירה בקדרון 2 דברי ערך שהוציא ממנה ללא הסכמה וללא סמכות. על דרור היה גם להכין רשימה של דברי הערך, שכן הוא זה שהייתה לו ידיעה אישית. ואז היה עלינו להסכים על שמאי, לקבל שמאות, לחלק את דברי הערך, לפנות את הדירה, להעמיד את הדירה למכירה, וחסל.
אבל הדברים לא נועדו להיות כל כך פשוטים.
24.12.2023 - פחות משבועיים לאחר שההסכם זכה לאישור כפסק דין של בית המשפט, דרור הודיע שהוא לא מוכן לקיים את ההסכם. תחילה חשבתי שאני לא מבין אותו... עברו עוד 8 חודשים עד שהבנתי שבאמת לא הבנתי אותו...
8.4.2024 - עו"ד יואב סלומון, בא כוחו של אורי שלח פנייה לשמאי "חזקיהו & א.ש.ט. הערכות" בשם העיזבון. לפנייה צורף קובץ אקסל שאני הכנתי עוד בדצמבר 2023, במטרה לזרז את החלוקה, ולאחר שדרור לא הכין רשימת מיטלטלין כפי שהיה עליו להכין לפי הסכם החלוקה.
4.5.2024 לא זו אף זו (כמאמר עורכי הדין) - בפרץ הזעם דרור הכריז שהסכם החלוקה בטל, ויש לערוך מו"מ מחדש על הסכם חדש.
11.5.2024 - באת כוחו של דרור, עו"ד רחל בן ארי (המועמדת עכשיו למינוי כמנהלת העיזבון), שלחה הודעה מוזרה, שתמכה בעמדתו של דרור, לאחר שהיא עצמה טרחה והשיגה להסכם תוקף של פסק דין. עו"ד סלומון ועו"ד שיבר החזיקו בעמדה שההסכם תקף.
23.5.2024 עו"ד יואב סלומון (בא כוחו של אורי) שלח לעו"ד יאיר שיבר (בא כוחי) ולעו"ד בן ארי הודעה, שביצוע ההסכם "תקוע", והפתרון לדעתו הוא מינוי מנהל עיזבון. עו"ד סלומון הודיע, שבכוונתו להכין טיוטת בקשה למינוי מנהל עיזבון, אותה ישלח לצדדים. כוונתו של עו"ד סלומון הייתה קרוב לוודאי להגיש בקשה בהסכמה לבית המשפט, כדי למנוע הליכים לעומתיים בין האחים. ואני משער ששלושת עורכי הדין תמכו ברעיון באופן עקרוני, וציפו לקבל את הטיוטה להערותיהם.
אין לי שמץ מושג אם מי מבין עורכי הדין העלה את הרעיון של הגשת בקשה משובשת למינוי מנהל עיזבון. רעיון כזה נשמע בלתי סביר בעליל.
בתקופה זאת חל שינוי מוזר ובלתי מובן בהתנהלותו של בא כוחי, עו"ד יאיר שיבר. עורך דין שהוא מקצוען, יעיל, ושנחזה על ידי כחריף במיוחד וישר ללא דופי, פתאום ניתק מגע ממני ומבאי כוחם של שני אחיי. באי כוחם של אחיי ואני נזקקנו לו, כיוון שהוא לא חתם על אישור תשלומים מכספי העיזבון שנדרשו לתשלום. עו"ד בן ארי חזרה והזהירה את עו"ד שיבר ואותי שהוא מפר את הסכם החלוקה. אני שלחתי לו כל יומיים שלושה תזכורת מנומסת אך ברורה, שעליו לחתום על התשלומים, ושהוא מעמיד אותי במצב של הפרת הסכם החלוקה.
בנוסף, אני נזקקתי לעו"ד שיבר לצורך דיון בשאלת הבקשה למינוי מנהל עיזבון, לאחר שהוא הודיע לי שעו"ד יואב סלומון עתיד להכין בקשה להגשה. אולם כאמור, פתאום עו"ד שיבר ניתק מגע, ולא הייתה כל אפשרות לתקשר עם עו"ד שיבר.
2.6.2023 - עו"ד יואב סלומון שלח טיוטה של הבקשה למינוי מנהל עיזבון לעו"ד שיבר ולעו"ד בן ארי לקראת הגשתה לרישום בבית המשפט, לצורך קבלת עמדתם. עו"ד יואב סלומון קיווה להגיש את הבקשה בהסכמת שלושת הזוכים/היורשים.
עו"ד בן ארי מסרה מיד לעו"ד סלומון את הסכמת היורש דרור צרניק לבקשה.
עו"ד שיבר לא מסר לעו"ד סלומון את הסכמתי, ועו"ד יואב סלומון חזר ופנה אליו בימים הבאים.
עו"ד שיבר מסר לי שיש בידיו טיוטה של הבקשה למינוי מנהל עיזבון ועמדתי נדרשת. אני ביקשתי לקבל את המסמך לקריאה.
אני משער שהעניין היה הבדל גדול בהערכת המצב בין עו"ד שיבר ועו"ד סלומון. עו"ד שיבר הכיר אותי הרבה יותר טוב מעו"ד סלומון. עו"ד שיבר ידע, שאם אקרא את הבקשה אזהה מיד את הפגמים החמורים שבה, ואסרב לחתום.
5.6.2024 - לאחר שעו"ד סלומון פנה בדוא"ל לעו"ד שיבר בימים 2,3,4.6.2024, אך לא קיבל כל תגובה, עו"ד סלומון הגיש את הבקשה בבית המשפט, מבלי שקיבל מעו"ד שיבר את הסכמתי (או עמדתי), והודיע על כך לעו"ד שיבר.
רק מאוחר הרבה יותר עלתה בדעתי השאלה בדבר הפרטים הטכניים יוצאי הדופן של הרישום והטיפול בבקשה בבית המשפט באותו היום.
6.6.2024, בשעה 16:00-16:05 יום חמישי אחה"צ, סוף שבוע העבודה. ואז, במפתיע, קיבלתי שיחת טלפון נדירה ובלתי צפויה מעו"ד שיבר (במשך שבועות נראה היה שאני מסונן מהמשרד. לא יכולתי להשיג אפילו את המזכירה. אולם כשצלצלתי מטלפון שונה, שאינו המספר שלי, קיבלתי את המזכירה מיד...). עו"ד שיבר שאל אותי לגבי עמדתי ביחס לבקשה למינוי מנהל עיזבון. עניתי שאיני יכול לתת עמדה, כיוון שעדיין לא ראיתי את הבקשה. בשיחה זו התייחסתי לבקשה למינוי מנהל עיזבון כטיוטה (לא ידעתי שכבר הוגשה) ביחיד (לא ידעתי שמדובר בשני מנהלים). כמו כן, הנחתי שמדובר במנהל חיצוני. עו"ד שיבר לא תיקן אותי.
6.6.2024 בשעה 16:06 (לפי הרישומים בתמונות שלהלן) בדקה שלאחר שסיימנו את שיחת הטלפון, בוצעו 3 תמסורות דוא"ל:
(א) אני ביקשתי מעו"ד שיבר לשלוח לי את הטיוטה.
(ב) עו"ד שיבר שלח לי הודעה ללא מלל, וצרף אליה את קובץ הטיוטה של הבקשה למינוי מנהל עיזבון.
(ג) עו"ד שיבר שלח לעו"ד סלומון הודעה: "אנחנו מסכימים".
עו"ד סלומון הגיש את ההודעה אודות הסכמתי כביכול לבית המשפט עוד באותו ערב. אבל היא נרשמה רק ב-9.6.2024.
13.6.2024 שבוע אח"כ, יום חמישי אחה"צ, סוף שבוע העבודה. במהלך עיון שגרתי בנט המשפט, גיליתי את "ההסכמה" בשמי כביכול שנרשמה ע"י עו"ד יואב סלומון. נסעתי למשרדו של עו"ד שיבר (כי ידעתי שלא אצליח להשיג אותו בטלפון, והוא לא יענה לדוא"ל). הגעתי למשרד אחרי השעה 16:00 וחיכיתי כשעה עד שעו"ד שיבר התפנה. בפגישה במשרדו עו"ד שיבר לא היה יכול להסביר את האירועים של השבועות האחרונים. אבל הוא התעקש: (א) הוא פעל לטובתי (אני משער שהוא חשב שאין לי סיכוי להצליח בהתנגדות לעו"ד סלומון בבית המשפט, והבקשה תתקבל ללא הבדל כמה היא משובשת), (ב) עו"ד סלומון הוא אדם ישר והגון.
ההערות של עו"ד שיבר על כך שעו"ד סלומון הוא אדם ישר והגון, ללא כל הקשר ברור לשיחה המתנהלת, הפכו למעין רוטינה במקביל להתפרקות הייצוג. תחילה חשבתי שאלו הערות ציניות, שמטרתן הייתה להימנע מלהביע את דעתו של עו"ד שיבר על עו"ד ר' בן ארי. בהמשך הבנתי שלא הבנתי נכון... עו"ד שיבר מצא לנכון להפוך למליץ יושר של עו"ד סלומון. אף הערתי לעו"ד שיבר, שההערות החוזרות בדבר ישרתו של עו"ד סלומון חסרות פשר.
בתשובה, עו"ד שיבר שאל מה דעתי על ישרתו של עו"ד סלומון. עניתי שהעניין לא ברור לי דיו. בכל המצבים הבעייתיים, התנהלותו של עו"ד סלומון הייתה קשורה לעו"ד בן ארי באופן שלא היה ניתן לייחס באופן ברור את מקור הבעייה לאחר משניהם:
1. באוגוסט 2023, לקראת החתימה על הסכם החלוקה, ערכנו מו"מ על תיקונים אחרונים. הייתה טעות, שנחזתה בעייני תחילה כטעות סופר. בפסקה כלשהי הופיעה פתאום ללא כל הקשר ברור וללא הגדרה משפטית/חוזית "נאמנות ספי". דרשתי שהאזכור הזה יימחק. עו"ד סלומון ובן ארי הסכימו ללא התנגדות כלל. בהמשך קיבלתי מה שתואר כנוסח מתוקן. התיקונים לא היו מסומנים בבירור ב"עקוב אחרי שינויים". אולם כשבדקתי, מצאתי ש"נאמנות ספי" לא נמחקה, אלא הועברה לפסקה אחרת. נראה לי שהשיבוש התרחש במשרדה של עו"ד בן ארי.עו"ד סלומון היה רק השליח.
2. בתחילת 2024, כשדרור סירב לקיים את הסכם החלוקה, עו"ד ר' בן ארי נמנעה מתקשורת בין הצדדים. במקומה, עו"ד סלומון העביר את עמדתה. בניסוח לקוני, ללא כל נימוקי הצדקה. עו"ד סלומון הסביר שהוא פועל כמעין מגשר, ולכן אין לו סמכות לגלות בתקשורת יותר ממה שעו"ד בן ארי הורתה לו למסור. אני השבתי לעו"ד סלומון, שמעולם לא מונה למעין מגשר, וההתנהלות שלו מספקת לעו"ד בן ארי "מרחב הכחשה". לכן, התנהלות זו אינה מקובלת עלי, ואני מבקש שיפסיק אותה. עו"ד סלומון כעס מאד על פנייתי, אך אכן חדל מאותו הרגל.
3. באפריל 2024, כשדרור שיבש את טבלת האקסל בפנייה לשמאי, הפנייה התבצעה ע"י עו"ד סלומון, שמסר שזו הייתה "טעות". "טעות", או רשלנות, הבעייה נוצרה בצד של דרור ווע"ד בן ארי. עו"ד סלומון, שוב, היה רק השליח.
14.6,2024 היה לי ברור שהייצוג ע"י עו"ד שיבר, וכן כל הליך חלוקת העיזבון הגיעו למשבר. מעתה והלאה אנחנו בנסיבות חדשות. שקלתי היטב את צעדיי, והגעתי למסקנה שאין ברירה. ביום שישי, למחרת, הגשתי בנט המשפט בקשה למשיכת ה"הסכמה" שניתנה ללא הסכמתי, ללא ידיעתי, ותוך חריגה מהסכם הייצוג בין עו"ד שיבר לביני.
16.6.2024 ביום ראשון השכם בבוקר, הגשתי הודעה על הפסקת הייצוג ע"י עו"ד שיבר.
16.6.2024 השופטת ה' גורביץ עובדיה נתנה 3 החלטות: (א) מאשרת את משיכת ההסכמה. (ב) מאשרת את הפסקת הייצוג. (ג) מורה לעו"ד סלומון להמציא את הבקשה למינוי מנהל עיזבון למשיבים, עם הוראה למתן תגובה בתוך 30 יום.
בהמשך, נפגשתי עם עורכי דין בתחום דיני משפחה במטרה למצוא בא כוח חדש ולקבל ייעוץ. במקרה אחד, לאחר שהרציתי את העובדות במהלך העניינים בחודשיים האחרונים. העצה הראשונה שקיבלתי הייתה לשלוח התרעה לעו"ד יאיר שיבר, שלפני התפתחות העניינים בהמשך, הוא עלול להיות חב בנזיקין עקב התנהלותו בייצוגי.
כאמור, אינני ממחבבי בתי המשפט. ואין לי נוהג לאיים על אנשים בתביעות משפטיות כשאין לי כוונה לבצע זאת.
התנהלותו של עו"ד יאיר שיבר בחודשיים שלפני הפסקת הייצוג נותרה חסרת פשר. התנהלותו של עו"ד שיבר באותם ימים נחזתה כהתנהלות ילדותית, לחלוטין לא מתאימה להערכתי אותו כאיש מקצוע. הצעד האחרון, שגרם למשבר, היה ה"הסכמה" ללא הסכמתי, מאחורי גבי. פה כבר הגענו להתנהלות בעייתית ממש.
חסר לי מידע להסביר מה קרה שם. אני מניח שהתנהלותו של עו"ד שיבר הייתה קשורה ליחסים בינו לבין עו"ד יואב סלומון. עוד אני מנחש, שנוצר מצב בלתי אפשרי מבחינת עו"ד יאיר שיבר, והוא רצה להשתחרר מייצוגי. ייתכן שאף תמה מדוע לא פיטרתי אותו מוקדם יותר, ובכך הייתי חוסך ממנו את פרשת "ההסכמה" ב-6.6.2024.
