2017-01-30 חופש המחאה והיועמ"ש מנדלבליט - הודעה על שיבוש הליכים וכתבי בית דין הוגשה לשופטת שלהבת קמיר-וייס

חופש המחאה והיועמ"ש מנדלבליט - הודעה על שיבוש הליכים וכתבי בית דין הוגשה לשופטת שלהבת קמיר-וייס

עיקרון הבבושקה בפעולה: שכפוץ השחיתות השלטונית על ידי היועמ"ש מנדלבליט גורר מחאה ציבורית. המחאה הציבורית מחייבת דיכוי האזרחים ואלימות משטרתית בניגוד לחוק.  פעולות המשטרה מחייבות הונאות של השופטים על כס המשפט... 
השופטת קמיר-וייס פיברקה דיון ופרוטוקול לגבי "חשודים" שנעצרו על ידי המשטרה במהלך מחאה במוצ"ש: שלושה מתוך שישה "חשודים" לא נכחו כלל בדיון, אך נרשמו בפרוטוקול כ"נוכחים".  עורך דין הופיע על פי הפרוטוקול כ"בא-כוחם" של "חשודים" שלא נכחו בדיון, ללא ידיעתם, ללא הסכמתם וללא ייפוי כוח.  ובינתיים לא צלחו ניסיונות לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של ה"פרוטוקול" וה"החלטה" של קמיר-וייס.
הבקשה שהוגשה היום מנסה להבהיר עוד לפני סוף השבוע, האם ה"החלטה" של קמיר-וייס לגבי "החשודים" היא כתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף, ובר-אכיפה, או פברוק חסר כל תוקף, כדי שלא להחמיץ את המחאה האילמת שנקבעה למוצ"ש הקרוב.
זכויות היסוד לשימוע הוגן ופומבי ולהליך ראוי אינן קיימות בבתי המשפט של מדינת ישראל, פברוקים והונאות של השופטים הפכו לשגרה.  
מערכת המשפט ואכיפת החוק היא קדקוד השחיתות השלטונית! עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, דבר לא ישתנה!

קראו את הפוסט השלם:http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/01/2017-01-30.html

     

תמונות: עיקרון הבבושקה בפעולה -  היועמ"ש אביחי מנדלבליט משכפ"ץ את השחיתות השלטונית.  מפקד משטרת פ"ת ברק מרדכי מדכא שלא כדין ובאלימות את המחאה הציבורית, ושופטת בית משפט השלום פ"ת שלהבת קמיר-וייס עוסקת בהונאה על כס המשפט - פברוק הליכים וכתבי בית דין לחפות על כל אלה...

_____

מאהל המחאה ת"א, 30 לינואר - הודעה על שיבוש הליכים וכתבי בית דין הוגשה לשופטת שלהבת קמיר-וייס מבית משפט השלום פ"ת. ההודעה נובעת מהליכים נגד אזרחים, שנעצרו במהלך מחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט במוצאי שבת האחרון.

ההודעה מציינת שהמגיש ושני "חשודים" אחרים לא היו נוכחים כלל בדיון בבית המשפט. על פי מה שנאמר להם, השופטת החליטה שישארו מחוץ לדיון, מפאת "חוסר מקום באולם הדיונים".  אולם ב"פרוטוקול" נרשמו כ"נוכחים".  המגיש גם מציין שעורך דין הופיע כבא-כוחו ללא ידיעתו, ללא הסכמתו, וללא ייפוי כוח, אולם נרשם ב"פרוטוקול" כבא כוחו.

ניתן לשער שמשפטנים ישראלים רבים ימצאו מצב עניינים זה כולו, "פרוצדורלי ולא מהותי", או חלק מהמגמה הכללית בבתי המשפט - "ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים". אולם "משפטנים בכירים" הסבירו לאחרונה מצב עניינים זה כ"ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט". השופטים מתעלמים מהחוק ומן העובדות במציאות... בקיצור - השופטים מתנהלים בשרירות ובגחמנות, ככל העולה על רוחם.

הבקשה גם מציינת שהמבקש קיבל תדפיסים מנט-המשפט של "פרוטוקול" ו"החלטה" בעניינו בעודו אזוק, ונאלץ לחתום מתוך אונס על "התחייבות" בכדי לזכות בחירותו, שנשללה שלא כדין.  אולם מאמציו מיד אחר-כך, לקבל העתקים חתומים ומאושרים כדין של הכתבים לא צלחו.

הבקשה מתייחסת להחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.  ההחלטה מפרטת את שיטות הפברוק וההונאה בתדפיסים מנט-המשפט.  ההחלטה מציינת בפירוש שאין כל דרך לבעל דין או עורך דין לדעת אם תדפיס מנט-המשפט, כפי שהוא, חתום כדין, והוא כתב בית דין תקף ובר-אכיפה של מדינת ישראל, או שהוא מסמך בלתי חתום, חסר תוקף, "טיוטא" בלבד.

לפיכך, דורש המבקש לקבל במהירות העתק חתום ומאושר כדין "העתק מתאים למקור" על ידי מזכיר ראשי או רשם בית המשפט.  

החלטת הנציב בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך גם מתארת בפרוטרוט זיוף האישורים, "העתק מתאים למקור", על ידי עובדים בבתי המשפט, שאינם מוסמכים בדין לאשר כתבי בית דין, ואינם יודעים או אפילו אינם יכולים לדעת האם המסמכים שהם מאשרים כביכול חתומים או אינם חתומים על ידי השופטים...

מובן מאליו, שגם אין ניתן להגיש ערעור מהחלטה שאינה כתב בית דין אמתי (אותנטי)... לפיכך, מן הראוי שהשופטת קמיר-וייס תנקוט בצעדים מתקנים בעצמה.

השאלות המתבקשות עתה מאליהן הן:

* האם חתמה השופטת שלהבת קמיר-וייס על פרוטוקול בו נרשמו פרטים שקריים?

* האם תספק השופטת שלהבת קמיר-וייס העתק חתום ומאושר כדין של פרוטוקול שקרי זה?  

נחכה ונראה...

להלן הבקשה (מס' 2), שהוגשה היום בתיק מדינת ישראל נ קלס ואח' (63343-01-17) במלואה: 

                               בבית משפט השלום בפתח תקווה

מדינת ישראל נ קלס ואח' (63343-01-17)

הודעה על הליך משובש ודרישה לקבלה מידית של העתק חתום ומאושר כדין של כתב "פרוטוקול" ו"החלטה" מיום 29 לינואר, 2017 בתיק זה

בית המשפט נדרש להודיע על תגובתו לבקשה זאת במהירות שתאפשר קבלת הכתבים לפני סוף השבוע.

המגיש: דר' יוסף צרניק - "החשוד"

בלתי מיוצג

פקס: 077-3179186 ; דוא"ל: joseph.zernik@ ; ת"ד 33407, תל-אביב

"החשוד" בתיק זה, דר’ יוסף צרניק, בלתי מיוצג, מגיש בזאת הודעה על הליך משובש ודרישה לקבלה מידית של העתק חתום ומאושר כדין של כתב "פרוטוקול" ו"החלטה" מיום 29 לינואר, 2917: 

א) ביום 29 לינואר, 2017, התנהל לגבי הליך משפטי משובש מיסודו בתיק זה
1. ההליך הנ"ל נערך לגבי שלא בנוכחותי, אך אני רשום ב"פרוטוקול" כ"נוכח". על פי מה שנאמר לי, השופטת החליטה ששלושה מן "החשודים" לא יהיו נוכחים בדיון מחוסר מקום באולם הדיונים. בהליך הנ"ל הופיע עורך דין כבא-כוחי כביכול, ונרשם ב"פרוטוקול" כ"בא-כוח המשיבים", ללא ידיעתי, ללא הסכמתי, וללא ייפוי כוח מטעמי.  בתום הדיון הוכנסתי לאולם הדיונים, ומיד הכרזתי בקול רם לפני השופטת: "אני בלתי מיוצג".  דברי בשלב זה לא שינו מאומה בהתנהלות הדיון, שכבר הסתיים.
2. אח"כ הוחזרתי לתא מעצר באזיקים ושלשלאות, ושם ניתן לי תדפיס מנט-המשפט של כתב "פרוטוקול" ו"החלטה" שבנידון. [1] על סמך כתבים אלה, נאלצתי לחתום תחת אונס על "כתב התחייבות עצמית"  [2] בכדי לזכות בחזרה בחירותי, שנשללה שלא כדין.
3. מיד עם שחרורי ניסיתי לקבל אישור הפרוטוקול "העתק מתאים למקור" כדין, אולם המזכירות הראשית כבר הייתה סגורה לקהל.

ב) הודעה לשופטת שלהבת קמיר-וייס
4. הריני מודיע בזאת לשופטת שלהבת קמיר-וייס שהדיון אתמול היה משובש מיסודו, כמתואר לעיל. מן הראוי ששופטת ישרה תנקוט מיזמתה בצעדים מתקנים בהתאם. 

ג) ללא אישור "העתק מתאים למקור" כתב ה"פרוטוקול" וה"החלטה" הנ"ל חסרי כל תוקף מיסודם ואינם בני אכיפה, וכמותם גם כתב ה"כתב התחייבות עצמית" 
5. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 31 למאי, 2012 (88/12/מחוזי ת"א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך [3] מבהירה שאין ניתן להבחין היום בתדפיס מנט-המשפט בין כתב החלטה חתום בחתימה אלקטרונית כדין, שהוא כתב החלטה בר תוקף של בית משפט של מדינת ישראל, לבין כתב החלטה שאינו חתום בחתימה אלקטרונית כדין, שהוא "טיוטה" – כלומר כתב החלטה חסר תוקף, מדומה/למראית עין/"מפוברק". כמו כן מבארת ההחלטה הנ"ל ששופטים מפיצים בשגרה תדפיסים מנט-המשפט, שאינם חתומים כדין, והם חסרי כל תוקף – "טיוטות". כמו כן, כתב בית דין שאינו מאושר "העתק מתאים למקור" אינו כתב בית דין בר-אכיפה.
6. לפיכך, ככל שהשופטת שלהבת קמיר וייס  מחזיקה את הכתבים הנ"ל כתבי בית דין אמתיים (אותנטיים), תקפים ובני-אכיפה, הריני דורש בזאת הודעה מידית מבית המשפט מתי והיכן אוכל לבוא ולקבל העתקים חתומים ומאושרים כדין של הכתבים הנ"ל, כמפורט להלן.

ד) כתב החלטה חתום ומאושר כדין
7. הכתבים הנ"ל נדרשים גם לשם הגשה לפורומים בינלאומיים, ביניהם – הבדיקה התקופתית הקרובה של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו”ם. לפיכך, הריני מבקש בזאת שבית המשפט יספק העתק של הכתבים שבנידון, שיימצאו קבילים בעיני גורמים בינלאומיים על פי אמנת האג-אפוסטיל (1961).  כלומר - יהיו חתומים כדין על ידי השופטת שלהבת קמיר-וייס, ומאושרים כדין על ידי מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין או רשם בית משפט השלום בפתח-תקווה.
8. אישור על ידי מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין:
    (א) תקנות בתי המשפט (מזכירות) 2004, תקנה 6א, אומרת:

6א. המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט.

    (ב) פרסום של נציבות שירות המדינה, "עקרונות יסוד... נוהלי העסקת עובדים בכירים", עמודים 9-11, מפרט מהן הדרכים בהן מתועד מינוי כדין בשירות המדינה.
    (ג) תשובות של הנהלת בתי המשפט על בקשות על פי חוק חופש המידע לגבי תיעוד מינויים כדין של "מזכירים ראשיים" בבתי המשפט השונים של מדינת ישראל לא העלו עד היום כל תיעוד של מינוי כדין של אף מזכיר ראשי אחד. 
    לפיכך, ככל שהאישור המבוקש ייחתם על ידי "מזכיר/ה ראשי/ת" של בית משפט השלום פ"ת, הריני מבקש בזאת, שיצורף אליו תיעוד של מינויו/ה כדין של אותו אדם כ”מזכיר/ה ראשי/ת”.
9. אישור על ידי רשם בית המשפט:
    חוק בתי המשפט – 1984, סעיף 105(א), אומר:

105.(א) הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.

     לפיכך, באם אין היום בבית המשפט השלום פ"ת מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין, ניתן לאשר את הכתבים הנ"ל כדין על ידי רשם בית המשפט.
10.    אישור מזויף על ידי מי שאינו מוסמך בדין:
    בית המשפט מתבקש במפורש, שהאישור לא ייחתם על ידי אדם שאינו מוסמך בדין לחתום על אישור זה, כגון: “המזכיר/ה של השופטת".  בבית משפט כשיר, אישור כתבי בית דין על ידי אנשים חסרי סמכות בחוק ייחשב לזיוף.
11.    לשון האישור:
    (א) מן הראוי שלשון האישור תהיה הלשון המפורשת בתקנה הנ"ל, "העתק מתאים למקור".
    (ב) בית המשפט מתבקש במפורש שהאישור לא יהיה על ידי לשון משובשת וחסרת תוקף, כגון,  “העתקה מתאימה למקור".
12.    שם המאשר וסמכותו:
    (א) מן הראוי ששם המאשר וסמכותו יופיעו במפורש על פני המסמך.
    (ב) בית המשפט מתבקש במפורש להימנע מאישור בחתימת, "בשם", שכן המזכיר/ה הראשי/ת ורשם בית המשפט אינם מורשים בחוק להאציל את סמכותם לאשר כתבי בית דין. 

מן הראוי שבית דין כשיר יספק העתק חתום ומאושר כדין של החלטותיו על פי בקשת המבקש. באם לא אקבל כל הודעה בעניין זה, שתאפשר קבלת הכתבים המאושרים לפני סוף השבוע, אראה עצמי פטור מסמכותם של כתבים אלה, שיש לראות בהם כתבי בית דין בטלים ומבוטלים מיסודם על פי דין.
 
תאריך: 30 לינואר, 2017  
                        _______________                 
                        דר' יוסף צרניק

קישורים

[1] מדינת ישראל נ קלס ואח' (63343-01-17) - "פרוטוקול" ו"החלטה" מיום 29 לינואר, 2017

https://www.scribd.com/document/337903356/

[2] מדינת ישראל נ קלס ואח' (63343-01-17) "כתב התחייבות עצמית" מיום 29 לינואר, 2017

https://www.scribd.com/document/337903405/

[3] החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 31 למאי, 2012 (88/12/מחוזי ת"א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך

https://drive.google.com/open?id=0B8Aa2xQGbmk5SUZuQlU5eXVIc2M