עו"ד ברוריה שריר הראל וכב' השופט עדי הדר: מה לא עושים למען בנק הפועלים?
הכל מאהבת חינם!
תאריך חתימה: 6.6.2024
בבית משפט השלום בתל אביב עש"א 47263-06-23
בעניין שבין: ד"ר יוסף צרניק
מרח’ יפת 34, תל אביב
טל:0559837568; פקס: 077-3179186;
דוא"ל: joseph.zernik
המערער
- נ ג ד -
1. מזל טלמור
2. בנק הפועלים בע"מ
משדרות רוטשילד 50, תל אביב
ע"י עו"ד ברוריה שריר הראל
מגדלי הארבעה-מגדל צפוני, רח’ הארבעה 28, תל אביב
טל: 076-5316713; פקס: 076-5100358
דוא"ל: Bruria@hblawoffice.co.il
המשיבים
בקשה מטעם המערער להשלמת החלטת כב’ השו’ ע’ הדר מיום 5.6.2024 בעניין עמדת עו"ד ב’ שריר הראל ביחס לייפוי כוח פגום וחסר תוקף מאת המשיב 2, בנק הפועלים בע”מ, הנחזית כמעשה ליצנות - בדיחה פנימית בין עו"ד שריר הראל לבין כב’ השו’ עדי הדר
תמצית הבקשה
החלטת כב’ השו’ ע’ הדר מיום 5.6.2024 לא התייחסה לעניין המרכזי שבבקשת המערער מיום 4.6.2024: האירועים האחרונים בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ מעמידים באור חדש את האירועים בתיק דנן. בפרט - עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל, באת כוח למראית עין מטעם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ, בבקשת המערער מיום 15.7.2023 - להורות למשיב 2 להמציא ייפוי כוח עשוי כדין בתיק דנן. עמדת עו"ד שריר הראל נקראה כבר בזמנה כתשפוכת משפטית חסרת שחר ועזת מצח. אולם עתה היא נקראת כמעשה ליצנות - בדיחה פנימית בין עו"ד ברוריה שריר הראל לבין כב’ השו’ עדי הדר. הבקשה דנן חידדה נקודה זו, ובית המשפט מתבקש להתייחס אליה באופן ספציפי.
הרקע העובדתי
ביום 3.7.2023 הגישה עו"ד ברוריה שריר הראל ייפוי כוח מטעם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ, בתיק דנן. על פני ייפוי הכוח לא צוינו שם החותם וסמכותו ואין דרך לזהות את מיהותו ומהותו של החותם. כמו כן, חתימתו לא אושרה ע”י עורך דין כנדרש בדין. ייפוי הכוח היה פגום וחסר תוקף בעליל.
ייפוי הכוח חסר התוקף מיום 3.7.2023 הגיע ללא ספק לידיה של עו"ד ברוריה שריר הראל מאת המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ. האירועים האחרונים בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ מצביעים על כך שלא הייתה פה שגגה בתום לב, אלא שיבוש בכוונת מכוון מטעם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ.
ביום 15.7.2023 הגיש המערער את הבקשה לרפא את הפגם - להורות למשיב 2 להמציא ייפוי כוח עשוי כדין בתיק דנן.
בפסקה 4 לבקשה סיכם המערער את החלטות בית המשפט העליון וההלכה המחייבת בעניין זה:
על אף השינויים בתקנות סדר הדין האזרחי במהלך השנים, ההלכה נותרה בעינה: על אף שחוק השליחות התשכ"ה-1965 וחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 מאפשרים לכונן שליחות בין עורך דין ללקוחו אף ללא הרשאה בכתב, אין הם פוטרים את עורך הדין המייצג מן ההוראה הדיונית בסדרי הדין המחייבת הגשת ייפוי כוח בכתב בהליכים אזרחיים.
בפסקה 5 לבקשה תיאר המערער בקצרה את מגיפת ההונאות בהליכים משפטיים של הבנקים בארה"ב סביב תקופת משבר הסאבפריים של השנים 2011-2008. החלטה של השופט הפדרלי (ארה"ב) ג’ף בוהם חשפה, שהבנק הגדול ביותר למשכנתאות Countrywide Financial Corp נהג בקביעות לשכור עורכי דין שהופיעו בשמו בבתי המשפט ברחבי ארה"ב ללא ייפוי כוח. עורכי דין אלה היו קשורים כמובן ביחסי שליחות לבנק הלקוח. אולם יחסים אלה הוגבלו בהסכם, בין השאר: נאסר על עורכי הדין לקיים תקשורת עם עובדי הבנק או לבקש מהבנק מסמכים או תצהירים. בקיצור, עורכי הדין היו קשורים לבנק הלקוח ביחסי שליחות לדבר עבירה.
בפסקה 8 לבקשה נמסרה עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל:
עמדת המשיב 2: "מדובר בפניה שלישית באותו עניין (!) לאחר שעמדת המשיב פורטה במענה לפניותיך הקודמות בעניין זה וידועה לך היטב. למען הזהירות יחזור המשיב על עמדתו: מדובר בבקשה תמוהה ואף קנטרנית וטורדנית. בכל הכבוד, למערער אין כל מעמד בסוגיית ייפוי הכוח במערכת היחסים שבין הבנק לבין הח"מ. בכפוף לאמור, למעלה מן הצורך ומבלי למצות בשום אופן, הרי שהמערער אינו חולק (ואינו יכול לחלוק) על העובדה לפיה הח"מ מייצגת את המשיב על פי ייפוי הכוח שניתן והוזן המתייחס באופן ספציפי לתיק זה, או על האותנטיות של ייפוי הכוח. ייפוי הכוח תקין וממילא אין כמובן כל הפרה של תקנה 170א לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018. אף האסמכתאות הבלתי רלוונטיות המצוטטות בבקשה אינן מלמדות אלא (רק) על כך כי אין בענייננו כל הפרה. כמפורט לעיל, בין היתר, בענייננו הוזן ייפוי כוח כדין המתייחס באופן ספציפי לתיק זה. בית המשפט מתבקש לדחות את בקשת המערער ולחייבו בהוצאות".
עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל נקראה כבר אז כתשפוכת משפטית חסרת שחר ועזת מצח.
דף הרשת של הראל- בן דרור ושות', משרד עורכי דין, מתאר את המשרד כדלהלן:
"משרד בוטיק המתמחה בליטיגציה מסחרית מורכבת בתיקים בפרופיל גבוה במגוון רחב של תחומי המשפט המסחרי, לרבות ליטיגציה בינלאומית וליטיגציה בנקאית".
דף הרשת של הראל - בן דרור ושות', משרד עורכי דין, מתאראת הרקע המקצועי של עו"ד שריר הראל כדלהלן:
"עו"ד ברוריה שריר - הראל עומדת בראש משרד הראל – בן דרור ושות', ביחד עם עו"ד ליאור בן דרור.
עו"ד הראל היא בעלת ניסיון רב בייצוג לקוחות בתיקים מורכבים בעלי פרופיל גבוה בכל תחומי המשפט המסחרי.
עו"ד הראל הובילה בהצלחה מספר רב של תיקי ליטיגציה מסחרית, לרבות ליטיגציה בנקאית.
קודם להקמת המשרד שימשה עו"ד הראל כשותפה במשרד ליטיגציה מסחרית ובנקאית מוביל.
עו"ד הראל היא בעלת ניסיון עשיר ומומחיות בליווי וייצוג לקוחות בכל הערכאות השיפוטיות, לרבות גישורים ובוררויות במגוון תחומים ובכלל זה דיני בנקאות, הלבנת הון, מטבעות וירטואליים, דיני חוזים, דיני תאגידים, שוק ההון, דיני קניין, נדל"ן ועוד.
בנוסף עו"ד הראל בעלת התמחות וניסיון רב בייצוג בתביעות נגזרות ובתובענות ייצוגיות הן בתחום הכלכלי – מסחרי והן בתחום הצרכני.
עו"ד הראל מרצה בפורומים שונים בתחומי ניסיונה המגוונים, לרבות בהשתלמויות של לשכת עורכי הדין.
עו"ד הראל נשואה לאלדד ואמא לאלון, יונתן ואיתי.
השכלה: תואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות אוניברסיטת תל אביב (2005) ; תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה (B.A) אוניברסיטת תל אביב (2005)
הסמכה: לשכת עורכי הדין בישראל (2006)".
חיפוש בנבו מעלה למעלה מ-60 מופעים של עו"ד ברוריה שריר הראל. כמחציתם החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, רובם בענייני בנקאות. בכללם:
א)רע"א 8301-13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ: ביהמ"ש העליון מבטל את הלכת גויסקי (ההלכה המחייבת מזה למעלה מחמישים שנה, בדיני שטרות).
ב)דנ"א 8447-15 בנק לאומי לישראל נ' טל טריידינג קורפ – דיון אזרחי נוסף, נדיר, בהרכב מורחב, שאישר את ביטול הלכת גויסקי.
ג)ע"א 6916-04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ'היועץ המשפטי לממשלה: תיקונים לחוזה האחיד של בנק לאומי לישראל בע"מ.
כמחצית נוספת של המופעים של עו"ד ברוריה שריר הראל בנבו היא החלטות ופסקי דין מבתי המשפט המחוזיים, מספר הליכי תובענות ייצוגיות, ורק כ-4 החלטות מבתי משפט השלום.
ההליכים בהם הופיעה עו"ד ברוריה שריר הראל עוסקים בסכומי כסף גדולים ובהחלטות שהשפעתן מכרעת בענייני תאגידים. הליכים אלה סוקרו מעל ל-30 פעם (!) בתקשורת הכתובה - דה מרקר, כלכליסט, גלובס, מחלקה ראשונה, ידיעות אחרונות.
ביום 16.7.2023 נתן כב’ השו’ עדי הדר את החלטתו בבקשה להורות למשיב להמציא ייפוי כוח עשוי כדין בתיק דנן:
"ביהמ"ש ייתן החלטה בדיון, ככל שהמבקש יעמוד על מתן החלטה".
לאחר שהמערער בתיק דנן הגיש את תביעת הנזיקין בבית המשפט לתביעות קטנות, קיבל תמסורת דוא"ל מעו"ד ברוריה שריר הראל ב-18.4.2024:
Subject: | RE: עש"א 47263-06-23 צרניק נ' בנק הפועלים - החזר אגרה |
|---|
Date: | 2024-04-18 17:45 |
|---|
From: | Bruria Harel <Bruria@hblawoffice.co.il> |
|---|
To: | joseph zernik <joseph.zernik@hra-ngo.org> |
|---|
ד"ר צרניק שלום רב,
אני מנסה להשיג אותך במייל וטלפונית זה מכבר, ללא הצלחה.
מקוה שהכל בסדר.
פניתי אלי, כיון שהבנק מעוניין שאייצג אותו בתביעה הקטנה שהגשת בת"ק 45004-03-24 וחשבתי שנכון יהיה לפנות אליך ולבקש הסכמתך לבקשה להתיר ייצוג.
כידוע הינך בעל הבנה והשכלה משפטית וניסיון בניהול הליכים, לרבות מול הבנק. למעשה, בהליך הקודם, הנזכר אף בתביעה הקטנה שהגשת, ייצגת את עצמך תוך הפגנת בקיאות רבה, כאשר אני ייצגתי את הבנק.
בנסיבות אלה, לשם השוויון והיעילות, ביקש, כאמור, הבנק שאייצג אותו ומכאן פנייתי אליך.
אודה מאוד לקבלת הסכמתך על מנת שנוכל להגיש בקשה מתאימה כבר בשבוע הבא.
למען הסדר הטוב אני מציינת כי התביעה הומצאה לבנק ביום 25.3.24.
תודה רבה וחג שמח,
ברוריה
0544303488
כוונת בנק הפועלים בע"מ להפעיל עו"ד, ומהליגה של עו"ד ברוריה שריר הראל, בבית המשפט לתביעות קטנות נחזית תמוהה בלשון המעטה... הסכמתה של עו"ד ברוריה שריר הראל להירתם לניסיון נואל זה, ונוסח פנייתה דלעיל, סייעו למערער להבין טוב יותר את חוש ההומור המיוחד של עו"ד ברוריה שריר הראל.
הטיעונים המשפטיים
בבקשתו הקודמת בתיק דנן, מיום 4.6.2024, לא הסביר המערער מה הקשר בין הופעת עורך דין ללא ייפוי כוח להונאות בבית המשפט: הפסיקה הישראלית מדגישה כי ניתן לכונן שליחות בין עורך דין ללקוחו גם ללא ייפוי כוח, וכי הדרישה להגשת ייפוי הכוח היא בהוראות סדרי הדין. מתוך הפסיקה הישראלית בעניין קשה להבין, כי הגשת ייפוי הכוח לבית המשפט לא נועדה לכינון יחסי השליחות בין עורך הדין ללקוחו, אלא לכינון היחסים בין עורך הדין לבית המשפט. דהיינו, מעמדו של עורך הדין כקצין בית המשפט, שהוא בא כוחו של צד בהליך, וחובותיו של בא הכוח לבית המשפט בהתאמה.
לפיכך, משעה ששופט התיר ביודעין, בכוונת מכוון, את הופעתו של עורך דין ללא ייפוי כוח תקף, נוצר מצב של "הליכים למראית עין", בהם הוקם בית משפט שאינו בית משפט של ממש, המנהל הליכים שאינם הליכים של ממש.
בפסיקה הפדרלית (ארה"ב) מצב זה מכונה Fraud upon the Court, שאינו סתם הונאה מצויה, כגון העדת עד שקר, או הגשת ראיות שקריות. קיימות מספר הגדרות בפסיקה הפדרלית לזן מיוחד זה של הונאות:
Fraud upon the Court: is limited to "that species of fraud which does or attempts to defile the court itself so that the judicial machinery can not perform in the usual manner its impartial task of adjudging cases that are presented for adjudication."
Martina Theatre Corp. v. Schine Chain Theatres, Inc., 278 F.2d 798, 801 (2d Cir. 1960).
Fraud upon the Court: "where the court or a member is corrupted or influenced or influence is attempted or where the judge has not performed his judicial function — thus where the impartial functions of the court have been directly corrupted."
Bulloch v. United States, 721 F.2d 713, 718 (10th Cir.1983)
לאור האירועים בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ, חזר וקרא המערער בתיק דנן, ד"ר צרניק, את הכתבים בתיק דנן:
א) כאז כן עתה, ברור שעו"ד ברוריה שריר הראל עמדה על כך שייפוי הכוח חסר התוקף לא יתוקן למרות פניותיו החוזרות של המערער, ד"ר יוסף צרניק.
ב) כאז כן עתה, ברור שעמדת עו"ד ברוריה שריר הראל (פסקה 6, לעיל), באת כוח למראית עין, הייתה תשפוכת משפטית חסרת שחר ועזת מצח. לאור הרקע המקצועי שלה, הליכים בהם הייתה מעורבת, והישגיה המקצועיים, בלתי סביר בעליל, שעו"ד ברוריה שריר הראל כתבה את עמדתה מתוך כוונה שתיקרא ע"י כב’ השו’ ע’ הדר כטיעונים של ממש כנגד בקשת המערער להורות למשיב 2 להמציא ייפוי כוח עשוי כדין בתיק דנן.
ג) כאז כן עתה, ברור שעמדת עו"ד ברוריה שריר הראל נעדרה כל תום לב.
אולם עתה, לאור האירועים בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ, הפירוש הסביר לעמדת עו"ד ברוריה שריר הראל, באת כוח למראית עין, הוא, שעמדתה לא הייתה אלא בדיחה, מעשה ליצנות, כחלק מהליכים למראית עין.
מי היה קהל היעד למעשה הליצנות של עו"ד ב’ שריר הראל? קהל היעד כלל שני קוראים בלבד – כב’ השו’ ע’ הדר והמערער ד"ר י’ צרניק. ד"ר צרניק לא היה אמור להבין את הבדיחה, שהייתה על חשבונו. אם כן, נותר קהל יעד של אדם אחד בלבד – כב’ השו’ ע’ הדר.
לפיכך, לטענת המערער עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל נכתבה כבדיחה פנימית בין עו"ד ברוריה שריר הראל לבין כב’ השו’ עדי הדר. מעשה ליצנות זה משקף מצב בו היה ברור לשניהם, מראש, כי ייפוי הכוח הפגום וחסר התוקף לא יתוקן, בניגוד להוראות החיקוק וההלכה המחייבת. מעשה ליצנות זה גם משקף את כוונת שניהם, מראש, לנהל הליך בו מופיע עורך דין מטעם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ, ללא ייפוי כוח כדין. כלומר – לנהל הליכים למראית עין.
סיכום
לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן כל הסבר שימצא כב’ השו’ עדי הדר לנכון לספק בעניין הספציפי של עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל, בבקשת המערער מיום 15.7.2023 להורות למשיב 2 להמציא ייפוי כוח עשוי כדין בתיק דנן. לטענת המערער בלתי סביר בעליל שעמדתה של עו"ד ברוריה שריר הראל נועדה להיקרא ע"י כב’ השו’ עדי הדר כטיעונים עובדתיים ו/או משפטיים של ממש כנגד בקשת המערער. לטענת המערער עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל נכתבה כבדיחה פנימית בין עו"ד ברוריה שריר הראל לבין כב’ השו’ עדי הדר, מעשה ליצנות המשקף את כוונת שניהם, מראש, כי ייפוי הכוח הפגום וחסר התוקף לא יתוקן, וכי יתנהל הליך בו מופיע עורך דין מטעם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ, ללא ייפוי כוח כדין, כלומר – יתנהלו הליכים למראית עין.
מצ"ב נספח: החלטות כב’ השו’ עדי הדר בעש"א 47263-06-23 צרניק נ’ טלמור ובנק הפועלים בע"מ, המשקף אותה פרשנות.
תל-אביב, 7 ביוני, 2023
ד"ר יוסף צרניק
נספח: החלטות כב’ השו’ עדי הדר בעש"א 47263-06-23 צרניק נ’ טלמור ובנק הפועלים בע"מ
תקציר
סיכום זה מצורף כנספח למען הסדר הטוב. כאז כן עתה, החלטותיו של כב’ השו’ ע’ הדר בתיק זה נותרו תמוהות. ההסבר המתקבל על הדעת הוא שהן חלק מהליכים למראית עין. בהחלטות אלה יצר כב’ השו’ ע’ הדר הליך בו אין סדרי דין ברורים ומחייבים כלל, לקראת דיון שאפילו טיבו על פי סדר דין כלשהו אינו ידוע. יש לראות בעצם ניהול הליך משפטי כשסדרי הדין עמומים ודו-משמעותיים הפרת זכויותיו של המערער. אדם בר דעת לא ישתתף בהליך משפטי שכזה.
ההחלטה מיום 16.7.2023 – בהחלטה זו דחה כב’ השו’ ע’ הדר הלכה למעשה את הבקשה להורות לעו"ד ברוריה שריר הראל לרפא את ייפוי הכוח הפגום, חסר התוקף מאת בנק הפועלים בע”מ. תקנה 170א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת כי, “עורך דין המייצג בעל דין, יצרף לכתב הטענות הראשון את ייפוי הכוח מטעם בעל הדין". כלומר, עורך הדין המייצג חייב להגיש את ייפוי הכוח מיד בתחילת ההליך. בדומה נוהגים בתי משפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל ברחבי העולם. במצב בו הוגש ייפוי כוח פגום, ההלכה המחייבת היא כי בית המשפט יורה לעורך הדין לרפא את הפגם תוך זמן קצוב (לדוגמה – 14 יום).
השו’ עדי הדר החליט, לעומת זאת, לדחות את החלטתו בעניין עד לדיון עתידי, קרוב לוודאי בסוף ההליך – מועד בו החלטת כב’ השו’ ע’ הדר תהיה לא רלוונטית. בכך, התיר השו’ ע’ הדר לעו"ד ב’ שריר הראל להמשיך להופיע בהליך כבאת כוח למראית עין. לטענת ד"ר צרניק החלטה זו סימנה את הפיכת ההליך כולו להליך משפטי למראית עין.
ההחלטה מיום 28.7.2023 – בהחלטה זו דחה כב’ השו’ ע’ הדר את הבקשה לזמן את המצהירה, מנהלת מחלקת מיסוי בינלאומי וציות בבנק הפועלים בע"מ הגב’ מיכל איילון רונן, לחקירה: "אין מקום לניהול חקירות בערעור מינהלי ולכן ביהמ"ש דוחה הבקשה ללא צורך במתן תשובה" [קו תחתון הוסף – י”צ].
פשוט בלתי מתקבל על הדעת שכב’ השו’ ע’ הדר אכן סבר שההליך דנן בערעור מינהלי. חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, קובע רשימה סגורה של הליכי ערעור מינהלי. ההליך דנן אינו אחד מהם.
ההחלטה מיום 29.8.2023 - בהחלטה זו דחה כב’ השו’ ע’ הדר את הבקשה לעיון מחדש בהחלטתו, שההליך דנן הוא הליך "ערעור מינהלי".
בפתיחה – כב’ השו’ ע’ הדר מסכם נכונה - “בקשה של המערער לעיון חוזר בהחלטה בה ביהמ"ש... קבע שמדובר בערעור מינהלי”.
אכן, טיעונו המרכזי של המערער בבקשה לעיון חוזר היה, שאין מדובר ב”ערעור מינהלי” כלל ועיקר. בפסקה 7 לבקשה לעיון חוזר, טען המערער:
ההליך דנן אינו "ערעור מינהלי“: סעיף 5(2) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים קובע:
"5. בית משפט לעניינים מינהליים ידון באלה –
…
(2) ערעור המנוי בתוספת השנייה (להלן - ערעור מינהלי)…“
ערעור מינהלי הוא הליך המתנהל בבית המשפט לעניינים מינהליים, המהווה ערכאת ערעור על החלטות המפורטות בתוספת השנייה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. הרשימה בתוספת השנייה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים היא רשימה סגורה. בקשת עיון המוגשת לתאגיד שהוא בנק אינה מופיעה בתוספת השנייה.
אולם לאחר הפתיחה, כב’ השו’ ע’ הדר בונה טיעונים הבנויים על "רשות מינהלית”, “החלטה מינהלית", ו"ערעור" בניסיון להגיע למסקנה, שתשבש את סדרי הדין, ותצדיק את מניעת חקירת המצהירה, מנהלת מחלקת ציות בבנק הפועלים בע”מ, אודות תצהירה, שהוא מעשה מרמה לכאורה.
בפסקה 1 – כב’ השו’ ע’ הדר כותב - “המערער טען שבנק הפועלים אינו רשות מינהלית”.
בפסקה 2 – כב’ השו’ ע’ הדר כותב: "המחוקק קבע שניתן לתקוף את החלטותיו [של המשיב 2 בנק הפועלים – י”צ]… באמצעות ערעור… בשונה מתביעה אזרחית, בה יש ליתן כבשגרה זכות לבעל דין להעיד עדים, בערעור, כבשגרה אין זכות קנויה לכך“ [קו תחתון הוסף - י”צ]. ההנמקה שנותן כב’ השו’ ע’ הדר למניעת חקירת המצהירה בנויה כולו סביב השימוש במילה "ערעור".
דא עקא, המחוקק תיקן את החוק כבר מזמן, והסיר במיוחד את המילה "ערעור". שכן ההליך בו מדובר מעולם לא היה “ערעור” במובנו המקובל – הליך משפטי בערכאה גבוהה יותר, לאחר הליך מקורי.
בתיקון מס' 9, תשס"ז-2007, לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, החליף המחוקק את המילה "ערעור" שהופיעה בחוק, במילה "תובענה":
ערעורתובענה לבית המשפט
15. על סירובו של בעל מאגר מידע לאפשר עיון כאמור בסעיף 13 או בסעיף 13א ועל הודעת סירוב כאמור בסעיף 14(ג), רשאי מבקש המידע לערער לפני בית משפט השלוםלהגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.
בפסקה 3 - כב’ השו’ ע’ הדר מפנה למאמרו של כב’ שו’ בית משפט השלום בעכו (כתוארו אז) יצחק עמית (באזכרו אותו כ"המחבר שופט בית המשפט העליון יצחק עמית") "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981" הפרקליט מד 449, 463, (תשנ"ח-תש"ס).
ראשית יש להדגיש כי המאמר הוא בעניין חוק שיקים ללא כיסוי, ולא בעניין חוק הגנת הפרטיות. כמו כן, מאמר זה נכתב כ-10 שנים לפני תיקון 9 לחוק הגנת הפרטיות (שצוטט לעיל), שהסיר את המילה "ערעור" מחוק הגנת הפרטיות. לפיכך, הרלוונטיות של הטיעונים המורכבים שבנה כב’ השו’ ע’ הדר בעניין זה מפוקפקת במקרה הטוב.
כב’ השו’ ע’ הדר מצטט: "בית משפט השלום דן בבקשה כמבקר החלטה מינהלית, ובכך הפעיל את סמכותו המקורית ולא את סמכותו כערכאת ערעור… הכרעת בית משפט השלום היא אפוא החלטה בערעור על החלטה מנהלית“ [ההדגשה בהחלטה - י”צ].
בציטוט זה, רישא סותר כביכול את סיפא. אלא מאי? במאמר עצמו, רישא וסיפא של הציטוט הנ"ל הם במרחק של כשתי פסקאות… בקונטקסט של המאמר עצמו, כוונתו של המחבר, ועמדתו באשר למהות ההליך וסדרי הדין בו, ברורות לחלוטין, והן ההפך הגמור מהעמדה שמפתח כב’ השו’ ע’ הדר:
במשפט הקודם המידי לרישא של הציטוט (עמ’ 463) כותב כב’ השו’ י’ עמית במפורש: "הלכה פסוקה היא כי קביעת שמו של ההליך כ"ערעור" אינה בהכרח קובעת".
במשפט הבא המידי לרישא של הציטוט כותב כב’ השו’ י’ עמית במפורש: "מכאן נובעת הזכות הקבועה בחוק להגשת ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי".
בנוסף, בעמוד 462 כותב כב’ השו’ י’ עמית במפורש: "כאשר המחלוקת בין הצדדים היא עובדתית… טוב יעשה הבנק אם יצרף תצהיר לתשובתו. בכל מקרה אין בהוראת תקנה 6(ג) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לחייב את הבנק לצרף תצהיר לתשובתו. במקרים מתאימים ראוי לחייב את הבנק להגיש תצהיר נגדי, כדי שפקיד הבנק יוכל לעמוד בחקירה נגדית" [קו תחתון הוסיף - י”צ].
יתר על כן, בעמ’ 461 כותב כב’ השו’ י’ עמית במפורש: "אין בחוק התייחסות לדיני הראיות והפרוצדורה, ועל בית המשפט להכריע בבקשה על פי כללי הדיון והראיות הרגילים, החלים בהליך אזרחי – בכפוף לכללי הדיון, שנקבעו בתקנות סדרי הדין". [ההדגשות כולן הוספו – י”צ]
הפועל היוצא של שלוש החלטותיו של כב’ השו’ ע’ הדר דלעיל היה הליך בו אין לדעת מהם סדרי הדין, והם אינם קבועים מראש. השופט בהליך יקבע את סדרי הדין לפי שיקול דעתו עם התקדמות ההליך.
כב’ השו’ א’ שטיין נודע באמרתו "פרוצדורה אזרחית אינה "תכנית כבקשתך". כלליה נועדו להבטיח בירור צודק ויעיל של סכסוכים בין אדם לחברו על ידי בתי המשפט" [פסקה 1 לע"א 5400/18 דוד מיר נ’ יעקב מירון (28.1.2019)] כב’ השו’ א’ שטיין מפנה אמרה זו בהחלטותיו במהלך השנים הן אל בעלי הדין והן אל השופטים היושבים בדין.
הפועל היוצא של שלוש החלטותיו של כב’ השו’ ע’ הדר, שסוכמו לעיל, היה עמימות גבוהה באשר לסדרי הדין החלים בהליך המשפטי בתיק זה. עמימות זו נוגדת את הזכות להליך הוגן מיסודה.
עמימות גבוהה באשר לסדרי הדין החלים בהליך המשפטי גם נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי הפרוצדורלי (“procedural natural law”) מבית מדרשו של לון ל’ פולר [Lon L. Fuller, The Morality of Law (1964)]. תקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת: "הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי…“ [קו תחתון הוסף – י”צ].
דחיית ההחלטה בעניין ייפוי הכוח, שיש להגישו בתחילת ההליך, לסופו של ההליך, היא דוגמה קיצונית לשיבוש סדרי הדין הבסיסיים בהליך ע”י השופט היושב בדין.
שומר נפשו ירחק מבית משפט בו אין סדרי דין קבועים וידועים מראש.
.png)
.png)
