2025-12-13 אות גשושית 105#
"90 שנים של מצוינות משפטית"? הודעה לעו"ד רחל בן-ארי בדבר אות מרמה 27# - היעדר צו למינוי מנהלי עיזבון
פנייה רשמית נשלחה היום, 13.12.2025 לעו"ד רחל בן-ארי בבקשה להפריך או להסביר את אות המרמה 27#: היעדר צו למינוי מנהלי העיזבון. ההודעה נמסרה גם לרשימת מוסדות חינוך ומוסדות אחרים בהם משמשת עו"ד רחל בן ארי כיועצת, כנספח מקדים לבקשה רשמית להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מכל תפקיד וכל מעמד במוסדות אלה.
בשבוע החולף התברר שמזכירות בית המשפט לא המציאה צו מינוי מנהלי העיזבון למשרדי האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה (האפ"כ). ההמצאה מחויבת על פי תקנה 37(ה) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998. לפיכך גם אין רישום כדין של צו מינוי לעו"ד רחל בן-ארי כמנהלת עיזבונה של המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל. זאת, למרות שעו"ד רחל בן-ארי טוענת שמונתה כדין כמנהלת העיזבון לפני שנה - ביום 1.12.2024.
מינויה כביכול של עו"ד רחל בן-ארי כמנהלת עיזבון גם לא נרשם כדין בתיק בית המשפט בנט המשפט.
בתוך כך, בהיעדר מינוי כדין ובהיעדר סמכות, עו"ד רחל בן-ארי השתלטה שלא כדין על חשבון בנק של עיזבונה של המנוחה בבנק הבינלאומי הראשון, סניף הכרמל, חיפה, ובו מעל ל-2,000,000 ש"ח.
יחד עם זאת, עו"ד רחל בן ארי מסרבת לקיים את חובותיה כמנהלת עיזבון לפי חוק הירושה: עד היום לא מסרה ליורש פרטה כדין, שהייתה חייבת למסור תוך 60 יום מיום מינויה; עד היום היא מסרבת למסור ליורש דין וחשבון כספי כדין, ועד היום היא מסרבת להגיש לבית המשפט את בקשותיה כשהן מאומתות בתצהיר מנהל העיזבון, כמחויב בדין.
הכיצד?
ההסבר הסביר ביותר למצב הוא פשוט: לא קיים צו מינוי תקף לעו"ד רחל בן-ארי כמנהלת עיזבון בתיק זה. והשופטת הילה גורביץ, שמונתה במהלך כהונתה של עו"ד רחל בן-ארי בוועדה לבחירת שופטים, היא שותפה מלאה למעשיה של עו"ד רחל בן-ארי.
חלף חתימה על צו בהתאם לנוסח הקבוע בתקנות הירושה, השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי רקחו יחד “פסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון”. מסמך זה אינו צו מינוי לפי דין, ואף אינו עומד בדרישות הבסיסיות של "פסיקתה" תקפה. יש לראות בו מעשה זיוף.
יחד עם זאת, עו"ד רחל בן-ארי הציגה את מסמך "הפסיקתה" לבנק הבינלאומי הראשון, והשתלטתה באמצעותו במרמה לכאורה על חשבון העיזבון ובו מעל ל-2,000,0000 ש"ח.
ביום שני שעבר, 8.12.2025, נרשמה בבית המשפט הודעת היורש, יוסף צרניק, למזכירות בית המשפט אודות ההמצאה שלא בוצעה, אף שהיא מחויבת לפי תקנה 37(ה) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, ואודות הרישום החסר במשרדי האפ"כ של מינוי עו"ד רחל בן ארי כמנהלת עיזבון.
ביום רביעי שעבר, 10.12.2025 הגיבה השופטת גורביץ הגיבה בהחלטה זועמת, בה מחקה את ההודעה וחייבה את היורש יוסף צרניק סך 800 ש"ח "הוצאות לאוצר המדינה".
הפרשה משלבת סממנים מובהקים של פרשת אפי נוה ושל פרשת הפרוטוקולים של ורדה אלשייך. יחד עם זאת, הפרשה נראית כפרשה חסרת תקדים בהיסטוריה של השחיתות השלטונית בישראל – שכן, הדמויות המרכזיות, השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי, פועלות בגלוי ובחוסר בושה.
למעלה מכך, מכלול העובדות מצביע על כך שהשתיים מתייחסות אל ההליך כולו — מראשיתו ועד סופו — כהליך המתנהל במערכת נט המשפט, אך מחוץ לחוקי מדינת ישראל.
הדיווח נדיר, ורובם אינם מגיעים לידיעת הציבור, אך מעשי המרמה הם תופעה נפוצה בבתי המשפט לענייני משפחה, "החור השחור של מערכת המשפט". לדוגמה, למיטב ידיעתו ואמונתו של יוסף צרניק, התנהלה בשנים 2023-4 פרשת עיזבון בן 37,000,000 ש"ח בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. עורך דין מהימן טען שסגן הנשיאה, השופט טל פפרני, היה מעורב במעשים אסורים בעיזבון זה. הפרשה לא נחקרה כראוי, ועורך הדין הושתק באמצעות מערכת אכיפת המשמעת של לשכת עורכי הדין.
השופט טל פפרני, שגם הוא מונה במהלך כהונתה של עו"ד רחל בן-ארי בוועדה לבחירת שופטים, מעורב כמסייע לכאורה גם בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי.
.
.
.
הפרשה שלפנינו משלבת מאפיינים קבועים של מערכת החוק והמשפט: (1) הפקרת הציבור לידי מעוולים וגזלנים בבתי המשפט לענייני משפחה, ששחיתותם היא מן המפורסמות כבר למעלה מעשור, ושהוכתרו השנה ע"י יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בתואר "החור השחור של מערכת המשפט". (2) מדיניות מושחתת ומשחיתה של אי-ענישה כלפי שופטים, המתרחבת בשנים האחרונות וכוללת גם את בכירי הפרקליטות ולשכת עורכי הדין. (3) סיכול ממוקד של האימות (אותנטיקציה) של הכתבים וההליכים בבתי המשפט של מדינת ישראל ברבע המאה האחרון. (4) התקנת מערכת נט המשפט, היום גם בבית המשפט העליון, שיש לראותה כמעשה בגדי המלך החדשים. המערכת מקלה על ביצוע מעשי מרמה בבתי המשפט והסתרתם.
.
ח"כ עו"ד דוד בר-רב-האי עו"ד מאיר בר רב האי
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית להסתדרות, 1969
---
סבה של רחל בן-ארי, עו"ד דוד בר רב האי, חבר כנסת בכנסות 5-1, ואביה, עו"ד מאיר בר רב האי, משמשים באופן קבוע לפרסום משרדה של עו"ד רחל בן-ארי - "90 שנים של מצוינות משפטית". שניהם בוודאי מתהפכים בקברם.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/12/2025-12-12-27.html
הודעה לעו"ד רחל בן-ארי בדבר אות המרמה 27# - היעדר צו למינוי מנהלי עיזבון
-------- Original Message --------
Subject: הודעה לעו"ד רחל בן-ארי בדבר אות המרמה 27# - היעדר רישום צו למינוי מנהלי עיזבון - ובקשה להסבר ו/או הפרכה
Date: 2025-12-13 23:53
From: JZ <1234@gmail.com>
To: Rachel Ben-Ari <rachelb@bf-law.co.il>
Cc: yoav <yoav@asc.co.il>, uri zernik <uri.zernik@gmail.com>, Dror Zernik <dror@empower-team.ai>, apac-haifa@justice.gov.il
13 בדצמבר, 2025
לכב'
עו"ד רחל בן-ארי
כנאמנה ו/או ממונה,
לביצוע "הסכם חלוקה בין יורשים לפי סעיף 110 לחוק הירושה התשכ"ה-1965", מיום 28.8.2023,
שאושר על ידי בית המשפט ביום 13.12.2023 בת"ע 23208-09-23 ו/או
כמנהלת עיזבון כביכול,
שמונתה כביכול על ידי השופטת הילה גורביץ ב"פסיקתה-מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024 בת"ע 1165-06-24 ו/או
כבאת כוחו של יורש,
לפי ייפוי כוח שנרשם כדין בת"ע 1165-06-24
העתקים
דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות,
פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון,
פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב,
פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן,
פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה,
פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע,
פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,
פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,
מר עידו מזורסקי, מנהל בית הספר הריאלי,
פרופ' אליעזר שלו, נשיא המכללה האקדמית תל חי,
פרופ' אילנה לבנברג, נשיאת האקדמית גורדון (מכללת גורדון לחינוך),
עו"ד ארנה לין, חברה מייסדת, מרכז השופט חיים כהן לזכויות אדם,
ועדת ביקורת והנהלת המועצה הארצית לצרכנות (חברה ממשלתית),
הנהלת אתוס (חברה עירונית),
הנהלת תיאטרון חיפה,
מר אבי וייס, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 12,
כולם בדוא"ל
הנידון: הודעה לעו"ד רחל בן-ארי בדבר אות המרמה 27# - היעדר צו למינוי מנהלי עיזבון - ובקשה להסבר ו/או הפרכה
אבקש את תשובתך עד ליום 18.12.2025.
עו"ד בן-ארי שלום רב,
1. מטרת הפנייה
פנייה זו לעו"ד רחל בן-ארי נעשית בשלושת כובעיו של הפונה, יוסף צרניק, PhD, LLB:
(1) כיורש על פי דין ובנה של המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל;
(2) כבעל דין הנפגע ישירות ממעשי עו"ד רחל בן-ארי;
(3) וכחוקר עצמאי העוסק זה למעלה מ־15 שנה בביקורת מערכת המשפט, ובפרט מערכות ניהול תיקים בבתי המשפט בישראל ומחוצה לה.
פנייה זו מוגשת לעו"ד רחל בן-ארי בניסיון לשמוע את עמדתה ולאפשר לה להסביר ו/או להפריך את העובדות והמסקנות באשר לאות מרמה 27#, שעניינו מרכזי לפרשה שלפנינו - עצם מינויה כדין של עו"ד בן-ארי כמנהלת עיזבונה של אמו ז"ל של יוסף צרניק - רבקה שמי צרניק. ומתוך כך - חוקיות פעולותיה של עו"ד רחל בן-ארי, וביניהן השתלטות על חשבון בנק שבו מעל ל-2,000,000 ש"ח בבנק הבינלאומי הראשון, סניף הכרמל, חיפה.
תחום זה — ניהול תיקים, אותנטיקציה של מסמכים, ובקרה על רשומות שיפוטיות — הוא תחום מחקר שבו זכה יוסף צרניק להכרה על ידי גופים ממלכתיים ובינלאומיים, בהם מועצת זכויות האדם של האו"ם, מחלקת המדינה של ארצות הברית, האיחוד האירופי, ואף בית המשפט העליון של מדינת ישראל.
תחום זה — ניהול תיקים, אותנטיקציה של מסמכים, ובקרה על רשומות שיפוטיות — הוא תחום מחקר שבו זכה יוסף צרניק להכרה על ידי גופים ממלכתיים ובינלאומיים, בהם מועצת זכויות האדם של האו"ם, מחלקת המדינה של ארצות הברית, האיחוד האירופי, ואף בית המשפט העליון של מדינת ישראל.
במסגרת עבודתו המחקרית בתחום זה, קיבל יוסף צרניק הבעות הוקרה רבות, ביניהן:
עו"ד אביגדור פלדמן – "אתה עושה עבודה חשובה מאוד... תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית",
פרופ' אמנון שעשוע – "עבודה חשובה מאוד",
פרופ’ עוזי אורנן ז"ל – "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!",
וכן הערכות של מומחים בינלאומיים במסגרת בדיקת עמיתים אנונימית של מאמרים לפרסום: "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום".
2. בקשה להסבר ו/או הפרכה של אות מרמה 27# - היעדר צו למינוי מנהלי עיזבון
עו"ד רחל בן-ארי מתבקשת להסביר ו/או להפריך, כמפורט להלן, את אות מרמה 27#, היעדר המצאה כדין על ידי מזכירות בית המשפט והיעדר רישום כדין במשרדי האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה (האפ"כ) של צו למינוי עו"ד רחל בן-ארי מנהלת עיזבון כביכול בת"ע 11650-06-24. זאת כתוספת להודעות קודמות בדבר אותות המרמה שדבקו בך לכאורה.
פנייה זו מבוססת על דוקטרינת אותות המרמה [Badges of Fraud] כשיטה ראייתית ודיונית, שמקורה במשפט האנגלי, ושנקלטה והורחבה במשפט הישראלי. ראו, פסק דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן בע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003), "כאשר מתגלים מספר אותות מרמה... ניתן להסיק מהם על כוונת מרמה, והנטל עובר לנתבע להסביר את ההתנהלות".
3. שאלה מקצועית פשוטה ליועצת המשפטית של הטכניון
כיצד הייתה עו"ד רחל בן-ארי, מגיבה — בתפקידה כיועצת משפטית לטכניון, לדוגמה — אילו הייתה נחשפת להתנהלות דומה בטכניון?
האם הייתה מקבלת מצב שבו אדם מנהל חשבון בנק של מיליונים, שאמורים להתממש כרכושו החוקי של הטכניון, תוך שהוא מציג את עצמו כמי שמונה כדין לנהל כספים אלה, אך על בסיס מסמך חסר תוקף, ללא רישום המחויב בתקנות, ללא פיקוח, תוך חריגה מינהלית ומשפטית שיטתית, תוך סירוב קבוע ומתמשך למסור דוחות כספיים המחויבים בחוק, וסירוב להסביר את התנהגותו כשמעלים לפניו את הסממנים המרמתיים של מעשיו?
באילו פעולות הייתה מייעצת עו"ד רחל בן-ארי לנשיא הטכניון לנקוט, מתוך חובתו לפי תפקידו כנשיא הטכניון?
4. ההמצאה שלא בוצעה והרישום החסר של צו למינוי מנהלת עיזבון כביכול רחל בן-ארי
לפי תקנה 37(ה) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 [להלן - "התקנות"], מזכירות בית המשפט מחויבת להמציא לאפ"כ את צו המינוי מיד לאחר נתינתו. המצאת הצו היא שפותחת תיק ניהול עיזבון במשרדי האפ"כ. המצאת מסמכים על ידי המזכירות היא נוהל אותנטיקציה מובהק.
בדיקה שנערכה השבוע העלתה כי לא הומצא עד היום למשרדי האפ"כ ולא נרשם צו למינוי מנהלת עיזבון באשר לרחל בן-ארי בת"ע 11650-06-24 — למרות שלטענת עו"ד בן-ארי היא מונתה כבר ביום 1.12.2024, כלומר, לפני שנה.
תמונה | צו למינוי מנהל עיזבון, טופס 10, תקנה 37(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.
---
5. הודעה למזכירת בית משפט קרן פלס, ותגובת השופטת הילה גורביץ
לאחר שהתברר כי צו מינוי מנהלת העיזבון כביכול רחל בן-ארי לא נרשם כדין במשרדי האפוטרופוס הכללי, הגיש היורש ובעל הדין יוסף צרניק הודעה למזכירת בית המשפט, גב׳ קרן פלס, שנרשמה בתיק בית המשפט, ת"ע 11650-06-24, ביום שני של השבוע שחלף, 8.12.2025, 81#. בהודעה הובהרה חשיבותו של הרישום במשרדי האפ״כ לצורך קיום תקין של ניהול עיזבונות. כמו כן ביקש היורש ובעל הדין יוסף צרניק כי המזכירות תעדכן אותו כיצד בכוונתה לטפל בעניין.
ביום רביעי שעבר, 10.12.2025, נתנה השופטת הילה גורביץ החלטה, שלפיה "לא שולמה אגרה עבור הבקשה – הבקשה נמחקת". בנוסף למחיקת ההודעה למזכירות, חייבה השופטת הילה גורביץ את יוסף צרניק בתשלום 800 ש״ח הוצאות לטובת אוצר המדינה. למרות שהודעה למזכירות אינה בגדר בקשה המצריכה החלטה שיפוטית ואינה טעונה אגרה.
החלטה זו מעוררת קושי מהותי, שכן היא מתייחסת למסמך שאינו בקשה שיפוטית, מחילה עליו דיני אגרות שלא חלים עליו, ומוסיפה סנקציה כספית שאין לה עיגון בדין בנסיבות העניין.
לפיכך, עצם התגובה מעוררת שאלה עקרונית באשר ליכולתה של השופטת הילה גורביץ מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה לטפל בפניות ענייניות הנוגעות לפיקוח על ניהול העיזבון.
תמונה | החלטת השופטת הילה גורביץ מיום 10.12.2025 בת"ע 11650-06-24 שמחקה הודעה למזכירות כ"בקשה" כביכול. עקב נטייתה של השופטת לבדות אגרות, פיתח בעל הדין את הנוהג של רישום הפטור מאגרה על פני ההגשה. כפי שמראה הדוגמה כאן. ללא הועיל. שיטות נוספות להשתקת בעל דין: "צו חוסם", שאינו צו חוסם מהסוג המוכר, אלא צו חוסם האוסר לדוגמה על בעל דין להזכיר בטיעוניו והגשותיו כי השופטת פועלת ללא ניתוב כדין, כי השופטת ניהלה דיון כביכול, אך מסרבת להפיק לו פרוטוקול כדין, כי השופטת שבה ומתייחסת ל"פסק דין" בפרוטוקול שאינו קיים, ולהסכמה שלא הייתה, או כל אזכור אחר של חוסר תוקפם של הכתבים וההליכים המופרכים בת"ע 11650-06-24 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
---
6. היעדר רישום גם בתיק בית המשפט
לא רק באפ"כ:
גם בתיק בית המשפט עצמו אין רישום כדין של מינוי מנהלת עיזבון רחל בן-ארי, בניגוד להוראות התקנות והוראה 117/10 (“הגדרת בעלי תפקיד הממונים על ידי בית המשפט”) המחייבת של הנהלת בתי המשפט.
לפיכך, אין למעשה לעו"ד רחל בן-ארי כל מעמד להגיש בקשות בתיק בית המשפט, ת"ע 11650-06-24, כ"מנהלת עיזבון".
בפועל, בקשות המוגשות כביכול ע"י “מנהלת העיזבון”, עו"ד רחל בן-ארי, נרשמות לסירוגין תחת שמו של התובע או הנתבע — מצב המאפיין העדר סטטוס משפטי תקף. יש לראות במצב זה שיבוש מהלכי משפט.
7. “פסיקתה — מינוי מנהלי עיזבון”: יצירה שאינה עומדת בדרישות החוק
הפירוש הפשוט והסביר לעובדות המתוארות לעיל הוא, שההמצאה והרישום במשרדי האפ"כ לא בוצעו, ובדומה, גם הרישומים בתיק בית המשפט לא בוצעו, כיוון שלעו"ד רחל בן-ארי אין צו למינוי מנהלת עיזבון באשר לת"ע 11650-06-24.
תמונה | "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון", שעו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ היו שותפות ליצירתה. היורש יוסף צרניק, PhD, LLB, התריע בזמן אמת כי היצירה היא מעשה הונאה.
---
במרכזו של אות המרמה 27# עומד מסמך שכותרתו "פסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון", אשר הוצג על־ידי עו״ד רחל בן־ארי כמסמך מינויה למנהלת העיזבון, חלף צו מינוי מנהלת עיזבון, שנערך כדין.
בדיקה מדוקדקת מעלה כי מסמך זה אינו עומד בדרישות הצורניות והמהותיות הקבועות בדין לצו מינוי מנהל עיזבון, והוא לא הומצא כדין לאפוטרופוס הכללי. יתר על כן, המסמך אף אינו עומד בדרישות המהותיות הקבועות בדין לפסיקתה.
מסמך ה"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" מהווה, לפיכך, נקודת כשל כפולה:
מחד – הוא שימש בפועל בסיס לפעולות מהותיות בנכסי העיזבון, לרבות מול מוסדות פיננסיים ורשויות, תוך הצגתו כמסמך שיפוטי תקף, ומינוי תקף של עו"ד רחל בן-ארי כמנהלת העיזבון בת"ע 11650-06-24, בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה; מאידך – הוא חסר כל מעמד רשמי כצו מינוי מנהלת עיזבון.
מצב עניינים זה יוצר פער מובנה בין המראית לבין המציאות – בין מצג רשמי של מינוי לבין היעדר מינוי פורמלי במערכת המשפטית.
פער זה הוא ליבת אות המרמה 27#, שכן הוא מאפשר פעולות בעלות השלכות מהותיות על נכסי העיזבון, מבלי שקיים מינוי תקף לפי חוק הירושה, התשכ"כ-1965.
8. "הפסיקתה" משקפת מעשי מרמה לכאורה של השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי בצוותא חדא - שהם כנראה שכיחים היום בבתי המשפט לענייני משפחה
משפט הפתיחה של ה"פסיקתה" קובע: “על פי המוסכם בין יורשי המנוחה שנרשמה [כך, י' צ'] בפרוטוקול...”. בפועל – אין כל פרוטוקול שבו נרשמו הסכמות בין היורשים.
מדובר בדפוס מוכר של ניהול הליכים בעל־פה, ללא כתבי בית דין תקפים וללא פרוטוקול שנערך כדין. לפי ממצאים אנקדוטיים, שופטי משפחה נוהגים להסתמך על קלטות שמע, תמלילים או תיעוד בלתי חתום – תחליפים מאולתרים לפרוטוקול רשמי. כך גם בעניינה של השופטת הילה גורביץ, המתייחסת ל“פרוטוקול” שלא קיים, ומסרבת בעקשנות לערוך פרוטוקול כדין. בתי משפט מסוג זה, שאינם “Courts of Record”, היו מאפיין של תקופת ימי הביניים באנגליה – אך אינם תואמים מערכת משפט מודרנית.
ה"פסיקתה" עצמה אינה משקפת כל הסכמה בין היורשים. השיטה – לפיה מייחסים לצדדים הסכמות בעל פה שמעולם לא נחתמו – מאפשרת לשופטים ולעורכי דין להעניק תוקף להחלטות ולפסקי דין חסרי בסיס חוקי, תוך שימוש בטענה שהם “על בסיס הסכמה”. בכך מתאפשר ניהול הליכים שלא לפי חוקי מדינת ישראל, תוך עקיפת הדין הפורמלי והחוק המהותי.
סעיף 1 ל"פסיקתה" מכריז על מינוי מנהלי עיזבון – אך נמנע מאזכור חוק הירושה, התשכ"ה–1965. למעשה, בכל מהלך ההליכים, השופטת ועורכי הדין נמנעו מאזכור החוק, באופן שיטתי.
סעיף 2 ל"פסיקתה" משקף עמדה עקרונית של שלילת ההכרה באישיות המשפטית של בעל דין בלתי מיוצג. עו"ד רחל בן-ארי אף הגישה טענה בכתב כי שלילה זו היא יישום של דוקטרינת “ביצוע בקירוב” בדיני היושר, שנקלטו במשפט הישראלי תחת עקרון תום הלב. זהו עיוות מהותי של דיני היושר. הדבר צורם במיוחד נוכח מעמדה הציבורי של עו"ד בן-ארי כמייסדת ופעילה ב“מרכז השופט חיים כהן לזכויות אדם”.
בבקשה שהוגשה ביום 30.6.2025 (70#) הסביר היורש יוסף צרניק לשופטת גורביץ כי מרמה מסוג זה מוכרת בהיסטוריה האמריקאית: לאחר מלחמת האזרחים, נעשה שימוש בפרקטיקות דומות לדיכוי עבדים משוחררים. בעקבות זאת חוקק הקונגרס חוקים כגון Conspiracy Against Rights ו־Deprivation of Rights Under Color of Law – שמטרתם לאכוף אחריות פלילית כלפי שופטים ועובדי ציבור הפוגעים בזכויות אדם “תחת דגל כוזב של החוק”. העונש המרבי הקבוע לעבירות אלה בחוקים הנ"ל, הוא עונש מוות.
בתגובה נתנה השופטת הילה גורביץ ביום 7.6.2025 החלטה (אות 70#), ובה:
-
חיוב היורש ב־6,000 ₪ “הוצאות לטובת אוצר המדינה”;
-
דרישה להפקדת 25,000 ₪ כערובה להוצאות עתידיות כתנאי להגשת בקשות בהמשך;
-
וכן “צו חוסם” תקדימי, האוסר על הזכרת השיבושים הדיוניים בתיק.
עד מועד זה חייבה השופטת הילה גורביץ את היורש בסכום מצטבר של כ־30,000 ₪ “לטובת אוצר המדינה”. ואולם, בשל “תקלה” מתמשכת, החיובים אינם מועברים למרכז הגבייה של רשות האכיפה – וממילא לא ניתן לשלמם כדין. למרות זאת, השופטת דורשת הצגת קבלות תשלום כתנאי לכל פנייה לבית המשפט.
9. ה"פסיקתה" וכתבים נוספים שהופקו בנט־המשפט בת"ע 11650-06-24 – חשד לעבירות לפי חוק העונשין
לטענת היורש יוסף צרניק, PhD, LLB, ה"פסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון" מהווה מעשה מרמה לכאורה, שראוי להיכנס בגדר עבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977:
“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות – מאסר חמש שנים.”
הנסיבות המחמירות נקבעו בפסיקה וכוללות, בין היתר:
-
היקף הנזק או התמורה (כאן – מיליוני שקלים);
-
משך הזמן והתכנון (תרמית שיטתית, מתמשכת ומתוכננת מראש);
-
עמדת אמון או סמכות (עו"ד, שופטת, עובד מדינה);
-
תחכום מיוחד (שימוש במסמכים דמויי צווים שיפוטיים);
-
ופגיעה באמון הציבור (במערכת המשפט ובמוסדות המדינה).
בנוסף, לטענת היורש יוסף צרניק, ה"פסיקתה" ראויה גם להימצא כמעשה זיוף, כהגדרתו בסעיף 414 לחוק העונשין:
“זיוף – עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות.”
הדמיון לפרשת ורדה אלשייך מתבקש. באותה פרשה התברר כי נמסרו לצדדים כתבי בית דין שלא נחתמו כדין. למרות זאת, נשיא בית המשפט העליון דאז, אשר גרוניס, הצהיר כי “אין מה לדבר פה על זיוף כלל.”
היורש יוסף צרניק מציין כי ההיגיון המשפטי או העובדתי שהוביל למסקנה זו נותר בלתי מוסבר עד היום.
לטענתו, פרשת גורביץ–בן-ארי מתעדת דפוס פעולה דומה – שימוש לרעה בסמכות שיפוטית ובמערכת נט־המשפט לצורך יצירת כתבים הנחזים להיות צווים תקפים. התופעה, לשיטתו, היא חלק ממורשת מוסדית שנולדה בבית מדרשם של אהרן ברק ובעז אוקון: מערכת נט המשפט יוצרת כתבים שנראים פורמליים וחתומים לכאורה. אך אין דרך לבעלי הדין ובאי כוחם לוודא אם הכתבים חתומים כדין, בשל “חתימות אלקטרוניות” שאינן נראות לעין ואינן ניתנות לאימות ציבורי.
יש לציין כי היורש יוסף צרניק הגיש לשופטת הילה גורביץ הודעת עיון בה ביקש לעיין ברישום החתימות האלקטרוניות על הכתבים בתיק העיזבון, ת"ע 11650-06-24. רישום זה מופיע במסכי מזכירות בית המשפט, אך אינו מופיע בנתונים הנגישים למשתמש כגון בעל דין או בא כוח בתיק.
כבר בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשייך, נקבע כי אין בידי בעלי דין או הציבור אפשרות להבחין בין כתב שיפוטי חתום ותקף לבין “טיוטה” חסרת תוקף בנט המשפט. באותה החלטה נמסר כי נוהג זה – הנפקת כתבים שאינם חתומים בחתימה אלקטרונית תקפה – היה נפוץ כבר אז (2012) בקרב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב.
לפיכך, אם אכן מדובר בנוהל רווח, הרי שהכרה בכך שכתבים “לא חתומים” נמסרו לצדדים כאילו היו פסקי דין בני־אכיפה, עלולה להיחשב כמעשה זיוף שיטתי.
לטענת היורש יוסף צרניק, PhD, LLB, יש לראות בהפקת ה"פסיקתה" ובמסמכים שיפוטיים נוספים בת"ע 11650-06-24, המתייחסים לעו"ד רחל בן-ארי כמנהלת עיזבון, זיוף בידי עובד ציבור, כהגדרתו בסעיף 421 לחוק העונשין, התשל"ז–1977:
"421. עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו – דינו מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר – דינו מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזויף כאמור – דינו מאסר שבע שנים עם או בלי קנס."
לגישת היורש, ה"פסיקתה" נראית כמסמך שנערך בידי עובדת ציבור (שופטת), במסגרת סמכותה הרשמית ובתוך מערכת נט־המשפט, אך אינה משקפת החלטה שיפוטית תקפה, ולכן עלולה להיחשב מסמך הנחזה להיות את אשר איננו – כנדרש להוכחת יסוד הזיוף.
בנוסף, יש לראות בהפקת ה"פסיקתה" וכתבים אחרים בתיק זה גם שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין:
"244. העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת – דינו מאסר שלוש שנים. לעניין זה, ‘הליך שיפוטי’ – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט."
לטענת היורש, השימוש במסמכים שיפוטיים הנחזים להיות תקפים – שעה שאין להם תוקף משפטי – מהווה דרך אחרת של עיוות דין כמשמעותו בסעיף.
היורש מוסיף כי לפי ההלכה הפסוקה, חשד סביר לשיבוש מהלכי משפט עשוי להצדיק מעצר עד תום ההליכים. משכך, לשיטתו, קיים אינטרס ציבורי מובהק בבירור יסודי של הנסיבות שבהן הופקו כתבים אלה במסגרת מערכת נט־המשפט.
10. לעו"ד רחל בן-ארי לא תעמוד טענת תום לב
לטענת היורש יוסף צרניק, PhD, LLB, עו"ד רחל בן־ארי פעלה ופועלת כשהיא מחזיקה, בו בזמן, במקביל, בשתי עמדות משפטיות הפוכות, שאינן מתיישבות זו עם זו, באופן המעורר חשד לפעולה בחוסר תום לב:
מחד גיסא, עו"ד רחל בן־ארי הציגה ומציגה את עצמה בפני גב' חגית שוורץ־צדוק, מנהלת סניף הכרמל של הבנק הבינלאומי, כמנהלת העיזבון של המנוחה ז"ל לפי חוקי מדינת ישראל, בהסתמך על ה"פסיקתה". בעקבות כך, עו"ד רחל בן-ארי פעלה ופועלת בשם העיזבון באופן שאיפשר את שליטתה הלכה למעשה בחשבון הבנק של המנוחה, שבו למעלה מ־2,000,000 ש"ח.
מאידך גיסא, עו"ד רחל בן־ארי נמנעת בעקביות ממילוי חובותיה המהותיות והדיוניות כמנהלת עיזבון, לפי חוק הירושה, התשכ"ה–1965, ותקנות הירושה, התשנ"ח–1998. שכן, היא רואה את עצמה פטורה מחובותיה כמנהלת עיזבון לפי חוקי מדינת ישראל, -- בהסתמך על ה"פסיקתה":
-
עו"ד רחל בן-ארי נמנעה ונמנעת עד היום מהגשת תצהיר חתום כדין כמנהלת עיזבון בבקשות למתן הוראות שהגישה לבית המשפט, כולל בקשה למתן הוראות התלויה ועומדת היום (80#) - בקשה לאישור תשלום לשמאי מקרקעין;
עו"ד רחל בן-ארי מסרבת ועומדת בסירובה להגיש ליורש יוסף צרניק פרטה, כמתחייב בחוק. עו"ד רחל בן-ארי הייתה חייבת להגיש ליורש יוסף צרניק את הפרטה תוך 60 יום מיום מינויה, כשהיא מאומתת בתצהיר;
עו"ד רחל בן-ארי מסרבת ועומדת בסירובה להגיש ליורש יוסף צרניק דין וחשבון כספי של העיזבון מאומת בתצהיר, למרות החובה המפורשת לכך לפי החוק והתקנות.
לטענת היורש, השופטת הילה גורביץ פועלת בעצה אחת עם עו"ד רחל בן־ארי בהפרת הוראות החוק והתקנות באופן שיטתי, תוך מתן גיבוי דיוני להימנעותה מהגשת בקשות למתן הוראות כדין, מהגשת פרטה ודוחות כספיים כדין. התנהלות זו יוצרת מיצג שווא של ניהול עיזבון בפיקוח בית המשפט, בלא אחריות פורמלית או דיווח נאות, בניגוד לעקרונות היסוד של שלטון החוק והאמון הציבורי בבתי המשפט.
11. מדיניות אי-הענישה [impunity] כלפי שופטים
הדיון לעיל בסעיפים שונים של חוק העונשין באשר למעשיה של השופטת הילה גורביץ מניח מצב בו קיימת אכיפת החוק על השופטים, ואין מופעלת מדיניות של אי-ענישה [impunity] כלפי שופטים.
במדינת ישראל נוהגת כבר שנים רבות מדיניות של אי-ענישה כלפי שופטים. מדיניות אי הענישה כלפי שופטים נעדרת בסיס חוקי, וגם לא יכול להיות לה בסיס חוקי, שכן היא נוגדת עקרונות יסוד של שלטון החוק ושוויון בפני החוק.
מדיניות אי-ענישה (לאו דווקא כלפי שופטים) מוכרת בעולם כמדיניות מושחתת ומשחיתה. יתר על כן, היא נחשבת למכשול קבוע לקיום שלטון החוק, להגנה שווה בפני החוק, ולשמירה על זכויות האדם.
הוראות מיוחדות לעניין זה נקבעו בחלק 2, סעיף 2(3)(א)-(ג) לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (נעשתה בניו יורק ביום 16.12.1966, נחתמה על ידי מדינת ישראל ביום 19.12.1966, נכנסה לתוקף במדינת ישראל ביום 3.1.1992):
3. מדינה שהיא צד באמנה זו מתחייבת:
(א) נפגעו זכויותיו וחירויותיו של אדם, כפי שהוכרו בזה, תעמוד לו תרופה יעילה, אף־על־פי שאותה פגיעה בוצעה בידי אישים הפועלים בסמכות רשמית;
(ב) להבטיח, כי אדם התובע תרופה כזו תיקבע זכותו לכך בידי הרשויות השיפוטיות, המינהליות
או המחוקקות המוסמכות, או בידי כל רשות מוסמכת אחרת, שהוקמה לשם כך על־ידי מערכת
המשפט של המדינה, ולפתח את האפשרויות של תרופה שיפוטית;
(ג) להבטיח, כי הרשויות המוסמכות יכפו תרופות כאמור לכשיוענקו.
מדיניות אי-הענישה כלפי שופטים היא גורם משחית מרכזי במערכת המשפט בישראל. יש להיצר כי סוגיית מדיניות אי הענישה כלפי שופטים אינה מוזכרת כלל בשיח הציבורי בנושא רפורמה במערכת המשפט.
12. ניגוד העניינים: הקשר בין הממנה לממונה
מינויה של הילה גורביץ לשופטת קודם על ידי עו"ד רחל בן-ארי, בעת כהונתה כחברה בוועדה לבחירת שופטים. גם עובדה זו אינה שנויה במחלוקת. עו"ד בן-ארי טוענת ובצדק, שלפי הדרישות הפורמליות בדין לא היית מנועה מהופעה כבאת כוח לפני השופטת הילה גורביץ, עקב מספר השנים שעברו מאז תום כהונתה כחברה בוועדה. ועדיין, מצב כזה מחייב הקפדה יתרה על שקיפות ותקינות — אך בפועל מתרחש ההפך.
13. שילוב של סממני שתי פרשיות מוכרות
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי משלבת סממנים של:
-
פרשת אפי נוה - שותפות לדבר עבירה לכאורה בין חבר הוועדה לבחירת שופטים לשעבר לבין שופט שאת מינויו קידם במהלך כהונתו,
-
פרשת ורדה אלשייך - זיוף לכאורה של כתבי בית דין בנט המשפט ועבירות אחרות כמפורט לעיל.
14. מסירת המידע למוסדות ציבוריים ולמוסדות האקדמיים
העתק פנייה זו מועבר לנושאי תפקידים במוסדות שלהלן, כנספח מקדים לבקשה רשמית להשעייתך, עו"ד בן-ארי מכל תפקיד וכל מעמד במוסדות אלה:
פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון,
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות,
נשיאי האוניברסיטאות החברות בוועד,
מר עידו מזורסקי, מנהל בית הספר הריאלי,
פרופ' אליעזר שלו, נשיא המכללה האקדמית תל חי,
פרופ' אילנה לבנברג, נשיאת האקדמית גורדון (מכללת גורדון לחינוך),
עו"ד ארנה לין, חברה מייסדת, מרכז השופט חיים כהן לזכויות אדם,
ועדת ביקורת במועצה הארצית לצרכנות (חברה ממשלתית),
אתוס (חברה עירונית),
תיאטרון חיפה,
מר אבי וייס, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 12,
מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין,
עו"ד עמית בכר, שותף במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות', מומחה בעבירות צווארון לבן, יו"ר לשכת עורכי הדין.
15. הצהרותיה של עו"ד בן-ארי אודות עצמה ואודות משרדה
"מקצועיות, מסירות, אמינות" - הן החוזקות המשמעותיות של משרדה, מעידה עו"ד רחל בן-ארי [Dun's 100, 2025].
"ירושות, עזבונות וכשרות משפטית", "תחום מקצועיות ומומחיות חדש במשרד" - ו'המהלך המשמעותי שהובילה לאחרונה'... [Dun's 100, 2025].
"הגברת אמון בין אנשים, הקשבה, סבלנות וסובלנות לאחר, עידוד מעורבות חברתית ועזרה הדדית" - "על מה אני רוצה להשפיע" [באתר Supersonas].
"'כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו רוח עז' (שאול טשרניחובסקי). אני מאמינה באנשים, בחברות, בעזרה
הדדית ובשיתוף פעולה. מאמינה שחברה חופשית יונקת את כוחה מהכרה בחירויות הפרט של תושביה
ובהכרה וכבוד לחירויות של עמים אחרים" [באתר Supersonas].
השילוב שבין ההתנהגות המשתקפת בסדרת אותות המרמה שעו"ד רחל בן־ארי מסרבת להשיב עליהם באופן ענייני — לבין ההצהרות הפומביות של עו"ד רחל בן-ארי בדבר ערכים של אמון, יושרה, הקשבה ומוסר ציבורי שהיא מחויבת להם כביכול — יוצר ניגוד חריף וחסר תקדים בזירה הציבורית והמקצועית בישראל.16. הצהרותיה של עו"ד רחל בן-ארי בענייני הציבור
עו"ד רחל בן-ארי, כאישיות ציבורית, השתתפה בתקופה האחרונה בפעולות מחאה, ואף וצוטטה בתקשורת כמי שמובילה מאבק למען "הגנת הדמוקרטיה" ו"עצמאות שיפוטית".
אולם התנהלותה המתועדת בפרשה שלפנינו עומדת בניגוד חריף לערכים שעליהם היא מצהירה בפומבי, והופכת אותה, הלכה למעשה, לדוברת שהיא מוקש נסתר לכל מאבק ציבורי מסוג זה ולמטרותיו המוצהרות.
17. מסקנות
במישור האישי — הפרשה אינה אירוע נקודתי, חד-פעמי או "מעידה" של עו"ד רחל בן-ארי. דפוס ההתנהלות המתועד כאן במשך לפחות שנתיים, מחייב בחינה עצמית עמוקה ומסקנה ברורה: הגיעה השעה שפירמת עורכי הדין בן-ארי־פיש תיפרד מסיסמת הפרסומת "90 שנים של מצוינות משפטית", שאינה עומדת עוד במבחן המציאות הציבורית והמקצועית.
במישור המקצועי — הפרשה מציגה כשל מערכתי מתמשך במקצוע עריכת הדין, ובתוכו גם במערכת השיפוטית. היא מצטרפת לשורת אירועים מתוקשרים אחרים, המצביעים על פגיעה גוברת באמון הציבור בעורכי הדין, בשופטים וברשויות החוק והמשפט. במצב זה נדרש בירור אמיץ — פנימי ומוסדי — של גבולות האחריות, השקיפות והאתיקה המקצועית.
במישור הלאומי — בשנים האחרונות ראשי מוסדות להשכלה גבוהה ואנשי ציבור בכירים פרסמו עמדותיהם באשר למצב במדינת ישראל. יש שתיארו אותו כמשבר חוקתי, אחרים עמדו על עומק הפילוג החברתי. המידע הכלול באות מרמה 27# אינו מתיימר להציג תיאור מלא של כלל ההיבטים המשפטיים והציבוריים של פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי, אך גם כך מתברר כי פרשה זו מצטרפת לאירועים כמו פרשת הפצ"רית והיועמ"שית — ומצביעה על עומקם של הכשלים.
המשבר החוקתי עשוי להיות רק סימפטום; בלבו של המצב עומדים כשל שיטת הממשל, אובדן האמנה החברתית, והתפוררות מתמשכת של יסודות האמון ההדדי שעליהם נשענת חברה חופשית ודמוקרטית.
עו"ד רחל בן-ארי, תשובתך בעניין אות המרמה 27# מתבקשת עד ליום 18.12.2025.
בברכה,
יוסף צרניק, PhD, LLB
..
