רפורמה בבתי המשפט: סוגיית חוקיות מערכת ממוחשבת
סוגיה משפטית נוספת - מה מהות היחסים המרובעים בין החיקוק לבין הכללים הסודיים המוטמעים בנט המשפט, לבין המסמכים שהשופטים מזינים לתיק נט המשפט, ולבין הרישומים במערכת?
בפרט אם יש סתירות בנתונים, מי גובר? מהי הגרסה הקובעת?
השאלה הזאת עומדת ברקע כל הזמן.
לדוגמה: מהו המצב החוקי אם תיק נתון מתנהל כך שבעלי הדין מסתמכים על הכתבים והם משוכנעים שהם משתתפים בהליך חוקי של בית משפט של מדינת ישראל, אבל מבחינת השופטים ועל פי הרישומים בנט המשפט, הם משתתפים בתיק פיקטיבי?
"תיק פיקטיבי" - על פי הגדרתו במאמרם של ד"ר קרן ויינשל ואח' "מהימנות נתוני פתיחת וסגירת תיקים במערכת נט-המשפט", מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט (01.06.2011). במאמר מציינת ד"ר ויינשל את תל"פ כדוגמה של תיק פיקטיבי. אבל פרופ' למשפטים (כתוארה היום, מנהלת מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט אז) קרן ויינשל מרגול ענתה לי לאחרונה שאינה זוכרת דבר ממחקריה אודות נט המשפט...
דוגמה 1. ניצחונו האדיר של כותב שורות אלה, שהוכתר על ידי עו"ד אביגדור פלדמן "אירוע היסטורי בעולם המשפט שלנו" ["ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים", הארץ (27.8.2020) ] התנהל בחלקו כהליך בתיק מסוג תל"פ...
באוגוסט 2020 - כחלק מניהול ענייניה המשפטיים של העמותה, ד"ר צרניק זכה בערעור על החלטת מותב שלושת השופטים המחוזיים בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ’ נתניהו, בה מנעו את גישת הציבור להחלטותיהם "הטכניות" בנט המשפט. פסק דינו של כב' השו' ע' גרוסקופף ברע"א 4421/20 ד"ר יוסף צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ (20.8.2020) הוכתר במאמר של עו"ד אביגדור פלדמן - "אירוע היסטורי בעולם המשפט שלנו" [אביגדור פלדמן "ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים" הארץ (27.8.2020)]. בהליכים אלה התברר לד"ר צרניק ששופטי המותב בבית המשפט המחוזי בירושלים לא רשמו בקשות שלו בתיק הראשי, אלא בתיק נט המשפט שסיווגו - תל"פ. מאמר שכתבה פרופ’ קרן וינשל (כתוארה היום) כשניהלה את מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט מסביר, שבנט המשפט - תל"פ הוא "תיק פיקטיבי".
אם כך, מהי המסגרת החוקית להפעלת מערכת נט המשפט
המצב הכללי
הנהלת חשבונות בתאגיד כמשל
קשה למצוא מידע על המסגרת החוקית להפעלת מערכות מידע בבתי המשפט. אני מכיר מידע מוגבל מבתי המשפט הפדרליים בארה"ב ומידע מבתי המשפט של קליפורניה.
לכן, אני משתמש לעתים באנלוגיה לתאגיד (בית המשפט), מחלקת הנהלת חשבונות (המזכירות) ומערכת ממוחשבת להנהלת חשבונות בתאגיד. האנלוגיה תמיד חלקית.
הדרישות החוקיות ביחס למערכת הממוחשבת להנהלת חשבונות בתאגיד די ברורות:
1. המערכת חייבת לפעול בהתאמה מלאה לסטנדרטים המקובלים של חשבונאות [generally accepted accounting principles (GAAP) or international financial reporting standards (IFRS)].
2. המערכת חייבת לפעול בהתאמה מלאה לחוק המקומי - בפרט חוקי המס ודרישות הדיווח של רשויות הפיקוח.
תאגיד שישתמש במערכת שאינה מאושרת באשר לעמידה בדרישות החוקיות כנ"ל, עלול להיכשל בטעויות בהנהלת חשבונות, בהצהרות כספים כוזבות, ובפעילות הונאתית.
לא ברור לי שקיים חיקוק מפורש המורה שתאגיד חייב להשתמש במערכת הנהלת החשבונות שלו על פי כללי המערכת. יחד עם זאת, התאגיד יפתח במקרים רבים נהלי עבודה ומסמכי מדיניות פנימית וביקורת פנימית, המחייבים את כל יחידות התאגיד להשתמש במערכת על פי כללים ברורים ואחידים. הסיבות לכך ברורות:
1. ציות לכללי מערכת הנהלת החשבונות מבטיח ציות לסטנדרטים החשבונאיים המקובלים.
2. ציות לכללי מערכת הנהלת החשבונות מבטיח ציות לחוק המקומי - בפרט חוקי המס ודרישות הדיווח של רשויות הפיקוח.
3. כשל בציות לכללי מערכת הנהלת החשבונות באופן עקבי ואחיד לכל רוחב התאגיד עלול להכשיל את הביקורת הפנימית והממשל התאגידי.
4. כשל בציות לכללי מערכת הנהלת החשבונות באופן עקבי ואחיד לכל רוחב התאגיד עלול לגרום לטעויות בהנהלת חשבונות, להצהרות כספים כוזבות ולפעילות הונאתית.
סמכות קובעת - ככל שנמצא שהתאגיד מפעיל מערכת העומדת בדרישות החוקיות, באופן התואם ומציית לכללי המערכת, דוחות מהמערכת ישמשו כמסמכים קובעים לצורך הכנת דוחות וביקורת.
ניהול התיקים בבית משפט
הדרישות החוקיות ביחס למערכת הממוחשבת לניהול תיקים בבית משפט די ברורות:
1. המערכת חייבת לפעול בהתאמה מלאה לחוק המקומי - הן ביחס לניהול בית המשפט והן ביחס לתקנות סדרי הדין בהליכים.
2. המערכת חייבת לפעול בהתאמה מלאה לסטנדרטים המקובלים בחוק הבינלאומי באשר לבתי משפט כשירים. לדוגמה - לפי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות. אין באמנה פירוט של כללים כאלה, אך יש לראות כללים בסיסיים כגון הליך ראוי ותום לב כמחייבים.
3. בית המשפט או הנהלת בתי המשפט יפתחו במקרים רבים נהלי עבודה ומסמכי מדיניות פנימית וביקורת פנימית, המחייבים את כל המשתמשים במערכת לפעול על פי כללים ברורים ואחידים.
סמכות קובעת - ככל שהמערכת נמצאה תקינה ומופעלת כדין, בתי משפט אחרים יקבלו תדפיסים מאושרים של דוחות מהמערכת כראיה להליכים שהתנהלו בתיק בית המשפט. לדוגמה, בית משפט פדרלי של ארה"ב יקבל תדפיס מאושר של "מונה התהליכים" (Register of Actions) ממערכת ניהול התיקים של בית משפט של קליפורניה כראיה להליכים שהתנהלו בתיק בית המשפט של קליפורניה. "מונה התהליכים" החליף על פי החוק בקליפורניה את "רשימת הכתבים" [Docket] ששימשה בעבר כמשקפת את ההליכים בתיק.
ניהול התיקים בנט המשפט
הדרישות החוקיות ביחס לנט המשפט ברורות:
1. המערכת חייבת לפעול בהתאמה מלאה לחוק המקומי - הן ביחס לניהול בית המשפט והן ביחס לתקנות סדרי הדין בהליכים.
דא עקא, במקביל לפיתוחה של נט המשפט, בוטלו תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, שקבעו את המבנה של בית משפט ממקור החוק האנגלי המקובל, עם זרוע מזכירותית ומזכיר ראשי בעל סמכות ואחריות ל"שמירה המצוינת של התיקים והפנקסים" (הפנקסים הם הרישומים, שהם הפעולות הרישומיות המתבצעות בנט המשפט היום). התקנות החדשות תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004 אינן אומרות כמעט דבר אודות תפעול המזכירויות, בניגוד לתקנות הישנות, המפורטות.
הפעולות המתבצעות בנט המשפט מבוססות על כללים סודיים שהוטמעו במערכת ואינם בהכרח בהתאמה לחוקי מדינת ישראל, ולפעמים הם נוגדים את חוקי מדינת ישראל.
2. המערכת חייבת לפעול בהתאמה מלאה לסטנדרטים המקובלים בחוק הבינלאומי באשר לבתי משפט כשירים. לדוגמה - לפי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות. אין באמנה פירוט של כללים כאלה, אך יש לראות כללים בסיסיים כגון הליך ראוי ותום לב כמחייבים.
דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם והתקבלו לאחר ביקורת הצוות המקצועי הציגו את הכשלים במערכת נט המשפט. הדו"ח הסופי של המועצה על ישראל לשנת 2018 כלל פסקה המאזכרת את הגשתו של כותב שורות אלה, ומסתיימת בקביעה כי "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
3. בית המשפט או הנהלת בתי המשפט יפתחו במקרים רבים נהלי עבודה ומסמכי מדיניות פנימית וביקורת פנימית, המחייבים את כל המשתמשים במערכת לפעול על פי כללים ברורים ואחידים.
הנהלת בתי המשפט אכן פיתחה נהלי עבודה בקשר עם תפעול נט המשפט. הנהלת בתי המשפט פעילה מאד בהפעלת הביקורת הפנימית בקשר עם תפעול נט המשפט, אולם דו"ח ביקורת על הביקורת הפנימית יגיע כנראה למסקנה שהביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט לוקה ב"שחיתות מוסדית" [Institutional Corruption]. במונח זה אין כל כוונה לציין הפרה של החוק חו"ח. כוונת המונח, כפי שימושו בקרימינולוגיה, היא לארגון או יחידת ממשל שהמירו את תפקידם המקורי, לתועלת החברה או הציבור בתוכו הם פועלים, בתפקיד חדש, שתכליתו הפוכה לתועלת החברה או הציבור בתוכו הם פועלים.
סמכות קובעת
אין בנמצא דוחות או רשימות המופקים ע"י המשתמש מתיק נט המשפט ומוגשים כמסמכים קבילים לבתי משפט אחרים (לדוגמה - ערכאת הערעור).
הכשל בנט המשפט והשחיתות בבתי המשפט רשומים על שם שרי המשפטים
כזכור אחד הכשלים הבולטים בפיתוחה והכנסתה לשימוש של נט המשפט, לפי דו"ח מבקר המדינה 60ב (2010) הוא שלא נערכה הבדיקה העצמאית על ידי עובד מדינה המחוייבת לפני הכנסת מערכת מסוג זה לשירות.
יש לזכור שמבקר המדינה רשם את הדו"ח כדו"ח על משרד המשפטים, עליו מוטלת האחריות המיניסטריאלית והתקציבית לפיתוחה והחזקתה של המערכת. הגשתי בקשות חופש המידע בעניין, והתשובה עדיין לא התקבלה, אבל קרוב לוודאי שהמערכת לא עברה בדיקה כזאת לפי סמכותו של שר משפטים כלשהו מאז 2010 ועד היום. בעניין זה יש לראות לדעתי את שרי המשפטים האמורים כמעוולים, כולל שר המשפטים הנוכחי.
הבסיס למצב זה, שניתן לראות בו מחטף של מערכת המשפט בישראל על ידי השופטים, הוא בהוראת תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004:
מערכת ממוכנת
5. כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט.
כזכור, תקנות אלה החליפו את תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, שקבעו את המבנה של בית משפט ממקור החוק האנגלי המקובל, עם זרוע מזכירותית ומזכיר ראשי בעל סמכות ואחריות ל"שמירה המצוינת של התיקים והפנקסים" (הפנקסים הם הרישומים, שהם הפעולות הרישומיות המתבצעות בנט המשפט היום). התקנות החדשות (2004) אינן אומרות כמעט דבר אודות תפעול המזכירויות, בניגוד לתקנות הישנות, המפורטות. וההסבר לכך לדעתי הוא בתקנה 5, לעיל. פיתוחה של נט המשפט על ידי הנהלת בתי המשפט התחיל בשנת 2003. בשנת 2004 שונו התקנות (טומי לפיד שר המשפטים, אהרן ברק נשיא, בעז אוקון מנהל בתי המשפט) כך שכל פעולה שיתכנת בעז אוקון בנט המשפט, תקבל גושפנקא של חוקיות כביכול.
אולם הנהלת בתי המשפט מאז ועד היום מסרבת לגלות מהם הכללים שנקבעו בנט המשפט, ושומרת בסודיות קפדנית את "ההוראות המקוימות באמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, לפי הוראת מנהל בתי המשפט".
כפי שהדגמתי בעע"מ 3763/22 מותב של שלושה שופטים של בית המשפט העליון נתן את חסותו להסתרת הכללים הנ"ל על ידי הנהלת בתי המשפט:
בפברואר 2023 – פסק דינם של השופטים ע' ברון , ע' גרוסקופף , ע' פוגלמן בעע"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' מנהל בתי המשפט השופט י' מרזל (8.2.2023), דחה את הערעור בו ביקשה המערערת מידע אודות האופן בו חותמים 3 שופטים על פסק דין פלילי, פשע חמור, במותב תלתא בנט המשפט. בדיון, השופטים נימקו: ’הסוגיה האם כללים המוטמעים במערכת מידע הם מידע כפי הגדרתו בחוק חופש המידע, אינה בשלה לדיון והכרעה‘… הן מייצג המערערת והן השופטים ידעו שאין בנט המשפט אפשרות חתימה ל-3 שופטים על פסקי הדין הפליליים בפשעים חמורים. רק לאחד, בניגוד להוראות חוק סדר הדין הפלילי.
"קשר השתיקה" של השופטים
התוצאה הסופית של המצב המתואר לעיל הוא מערכת אלקטרונית שמאפשרת לשופטים לבצע מרמה כלפי בית המשפט בקלות יתירה ולהסתיר את המרמה מבעלי הדין, באי כוחם והציבור.
תיאור זה של התוצאה הסופית יכול להישמע מוגזם, אך לדעתי הוא תואם את המציאות החוקית האמתית.
בישראל יש כ-700 שופטים ורשמים. ורבים מהם פרשו לגמלאות במהלך 15 השנים האחרונות. כמה מן הפורשים לגמלאות נתמלאו אומץ לב לאחר פרישתם, והכריזו הכרזות מפתיעות, כגון "המשטרה משקרת יום יום בבתי המשפט [השלום בבקשות מעצרים]", או שופטת משפחה שהכריזה כי עובדות סוציאליות פיתחו "מפעל אימוץ בצפון", וטענו בבית המשפט צורך לקחת ילדים לאימוץ לצורך קיום מפעל זה.
אבל למיטב זיכרוני, אף אחד מהם, לפני או אחרי פרישה לגמלאות, לא יצא באמירה פומבית בעניין נט המשפט.
לא ייתכן מצב ששופט כשיר, שבמילוי תפקידו מפעיל את מערכת נט המשפט יום יום במשך שעות, אינו יודע ואינו מכיר את הדרכים המובנות בנט המשפט לבצע מרמה כלפי בית המשפט (הדוגמה הבולטת - עניין החתימות האלקטרוניות הנסתרות). לכן, יש לראות את המצב כ"קשר השתיקה" של השופטים. ויש לראות אותו כקשר שתיקה עברייני בטבעו.
לכן, קשה להפריז בהשפעה המשחיתה של נט המשפט על מערכת המשפט בישראל.
דוגמה 2 רשימת הצדדים וכינוייהם, באי כוחם, גורמים נושאי תפקידים במינוי בית המשפט, והשופטים המוסמכים לדון בתיק
ניתן היה לצפות שלפחות רישומים בסיסיים בנט המשפט ייחשבו לבעלי סמכות קובעת, לדוגמה - רשימת הצדדים והגורמים בתיק. שכן, קשה למצוא בית משפט שאין לו אפילו רישום מהימן של הצדדים והגורמים בתיק כבית משפט כשיר.
כאן באה פרשת השופט יצחק עמית והדגימה לנו שנט המשפט אינה מערכת מהימנה אפילו לעניין רישום הנאשמים בהליך פלילי - "יד נעלמה" משבשת את הרישומים... ואם נלך לפי שיטת הנשיא שמעון אגרנט, מעשי היד "המסתורית" הם סממן מובהק של "המחלה הכרונית של בתי המשפט - השחיתות".
דוגמה 3 מהם המסמכים שרשאי המערער להגיש כנספחים לכתב הערעור?
התקנות הישנות, תקסד"א 1984, קבעו:
419. אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור:
תק' (מס' 2) תשס"ה-2004 תק' תש"ע-2009
(1) העתקים או תצלומי העתקים של החלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין, כשהם מאושרים בידי הרשם או המזכיר הראשי של אחת מאותן הערכאות או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
(2) הצעת ערובה במקום ערבון, אם רצה בכך המערער;
(3) טופס של הודעה על הפקדת הערבון או על מתן הערובה; תורפה של ההודעה, המפרשת את סכום הערבון או הערובה, ימולא בידי מזכירות בית המשפט.
התקנות החדשות, תקסד"א 2018, שנכנסו לתוקף בשנת 2021, קובעות:
134. ...
(ב)המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:
(1)העתק ההחלטה שעליה מערערים;
(2)העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.
יש כאן בעיה כפולה:
1. התקנות החדשות ביטלו את הדרישה לאישור אמיתות ההחלטות. כלומר, עכשיו בתי המשפט לערעורים מקבלים לרישום גם הגשות של ערעורים על החלטות פיקטיביות, "טיוטה", חסרות תוקף... זוהי פגיעה חמורה בישרת בתי המשפט לערעורים, ובישרת מערכת המשפט כולה.
2. מהם בדיוק מסמכים "שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת"? בנט המשפט קיימות רשימות מסמכים שונות: "תיק הנייר", "מסמכים נכנסים", "בקשות והוראות", וכו'.
לפיכך, ביקשתי את חוות דעתו של היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר. התשובה המפתיעה שקיבלתי ממשרדו: הסוגיה ביחס לכתבים שהמערער רשאי להסתמך עליהם היא שאלה משפטית, ורק בית המשפט יכול לפסוק בעניין. כלומר, נט המשפט יצרה עכשיו מציאות משפטית חדשה בתיקי בית המשפט, ונחוצות החלטות שיפוטיות בכל תיק ותיק בכדי לפרש מהו תיק בית המשפט...
במקביל ביקשתי גם את החלטתו של בית המשפט לערעורים באותה סוגיה. השופט חנניה שרעבי החליט שהמסמכים שהמערער רשאי להסתמך עליהם הם אלה "שהיו לעיני בית המשפט קמא".
בתשובתו של המערער לשופט חנניה שרעבי ציין המערער כי החלטתו של השופט לא פתרה את הבעיה, שכן, ברור שלעיני בית המשפט קמא עמדו מסמכים שאינם נגישים למערער, שכן בית המשפט קמא מונע את גישתו אליהם, והשופט חנניה שרעבי סירב לספק סעד בעניין גישת המערער לכתבים.
דוגמה 4 רשימת הכתבים, רשימת תהליכים
אין בנט המשפט רשימת כתבים ברורה [Docket]. הרשימה הקרובה ביותר לדו"ח "מונה תהליכים" בנט המשפט היא רשימת הבקשות והוראות, בה מקובצים המסמכים לפי תהליכים ממוספרים. אולם ספק אם אדם בר דעת יקבל את דו"ח רשימת התהליכים מנט המשפט כרישום מוסמך, קובע. לדוגמה, להלן תדפיס רשימת מונה התהליכים בת"ע 11650-06-24 נכון ליום 19.1.2025 - גישת הנתבע לנט המשפט. ברשימה זו חסרים כשליש מהתהליכים. מספרי התהליכים הם בין 1 ל-51. אולם בגישת המשיב 1 לתיק מופיעים רק 37 תהליכים. המספרים הנעדרים מגישת מבקש העיון הם: 3, 4, 5, 6, 12, 17, 22, 23, 29, 35, 39, 40, 41, 42.
.
..
תמונה 1 | מספרי הבקשות הרשומות בת"ע 11650-06-24 נכון ליום 19.1.2025 - גישת הנתבע לנט המשפט.
---
החשד הברור הוא שהשופטת הילה גורביץ עובדיה מנהלת הליכים תוך הסתרת כתבים מבעל דין.
כיצד מסבירה השופטת הילה גורביץ עובדיה את תופעת מספרי הבקשות הנעדרים?
הסבר אחד נמצא בהחלטה מיום 30.10.2024, 14#, בבקשת עיון שהוגשה כמעט 3 חודשים קודם לכן, ביום 6.8.2024:
תמונה | החלטה מיום 30.10.2024 בבקשה 14#
----
בהחלטה מיום 30.10.2024 בבקשה 14# השופטת הילה גורביץ עובדיה כותבת:
"המבקש הוא בעל דין בהליך, המקושר למערכת נט המשפט..."
השופטת מנסה להתעלם מהעובדה, שתועדה בבקשה האחרונה - מערכת נט המשפט מאפשרת לשופטים ליצור גישה דיפרנציאלית לגורמים השונים ביחס לכתבים בתיק. השופטת מתייחסת לנט המשפט כאילו היא מערכת אחת קבועה - אם יש לך גישה אתה רואה הכל. לא זה המצב במציאות.
"לא קיימים כתבים/רישומים שמיועדים לבעלי דין שאינם ניתנים לצפייה".
האדם הסביר יסיק מתוך לשון החלטה זו, שקרוב לוודאי שתחת מספרי הבקשות הנעדרים מגישת המשיב 1 נרשמו כתבים שאינם מיועדים לצפייה על ידיו… אך הם מצויים לעיני בית המשפט.
השאלות המתבקשות הן: מי קבע שכתבים/רישומים כלשהם אינם מיועדים לצפייה על ידיו? האם קביעה זו נעשתה כדין?
התקנות קובעות כללים ברורים באשר לניהול הליכים במעמד צד אחד. ניהול הליכים מסוג זה מוגבל ביותר. הצד שכנגד אמור לקבל הודעה ללא שיהוי לאחר קבלת החלטה, ובד"כ נקבע מיד גם דיון במעמד שני הצדדים.
הסבר שני לתופעת מספרי הבקשות הנעדרים מופיע בהחלטה מיום 1.12.2024, 30#, שדחתה את בקשת הפסלות. השופטת ענתה בעניין זה כך:
"בהקשר לטענות המבקש הנוגעות לעבודת המזכירות ומספור הבקשות/תגובות/הודעות במערכת נט המשפט; ואם ירדתי לסוף דעתו, העדר רצף מספרי; הרי שכמצוין בתגובה: מספר הבקשות/תגובות/ /הודעות אינו תלוי במותב ,זהו נושא למזכירות בית המשפט. המזכירות קולטת מסמכים באמצעות מערכת נט המשפט שהיא מערכת ממוחשבת ועל-פי נהלי המזכירות; מדובר בפן טכני. בית המשפט אמון על הפן המשפטי ולא על הפן הטכני .יוער כי מעיון בתיק אכן אין רצף מספרי ובפניית המותב למזכירות, נמסר כי " לפעמים זה קורה" והדבר קשור למערכת נט המשפט ואינו בשליטת המזכירות. ודאי אין מדובר בשיבוש על-ידי המותב, הנחיות שניתנו על-ידי המותב או מעורבות של המותב בעבודת המזכירות. אשר לטענת המבקש כי במזכירות קיימים שיבושים בקבלת הגשות מטעמו – הטענה לא ברורה וממילא אין להפנותה למותב, המותב אינו מעורב בעבודת המזכירות והמזכירות פועלת על־פי נהליה. אשר לעיון בהליך א"פ שנדון בפני השופטת באום ,הרי שמדובר בהליך א"פ שקשור להליכי א"פ שהתנהלו בפני השופטת באום ,מאז פברואר 2021(לפי מערכת נט המשפט) ,משכך ההליך קשור במערכת להליכי א"פ הנ"ל בפני המותב שם".
מילא הניסיון לטעון שאין לשופטת כל קשר לתופעת המספרים הנעדרים. מילא ציטוט עדות מפי מומחית אלמונית "לפעמים זה קורה".
אבל מדוע היא חשה צורך להשתמש בשקרים בוטים??? התנהלות השופטת נחזית כהטעיה ו/או תרמית ו/או מרמה.
1) "המותב אינו מעורב בעבודת המזכירות והמזכירות פועלת על־פי נהליה".
אחת התופעות הפסולות הבולטות בהתנהלות השופטת הילה גורביץ הייתה המעורבות הבלתי פוסקת בעבודת המזכירות, כולל קביעת הכללים הבדויים באשר לאיסור הגשת פניות למזכירות ובקשות עיון בנט המשפט, ניסיון לכפות תשלום אגרות במקום שאינן נדרשות, וסילוק הגשות שהוגשו כדין בתואנות שווא.
לדוגמה החלטה מיום 3.11.2024, 28#:
החלטה זו משלבת התערבות בוטה בעבודת המזכירות, בידוי כללים שקריים להתנהלות המזכירות ולשימוש בעל דין במערכת נט המשפט. במיוחד יש לשים לב, שהחלטה זו נוצרה בכדי להצדיק מחיקה שלא כדין של פנייה למזכירות מיום 2.11.2024 שהוגשה כדין. הפנייה עצמה היא בקשה לתקן שיבושים ברישום הגשות מבקש העיון, שיש לראות בהן פגיעה בזכות להליך ראוי. השופטת יצאה מגדרה למנוע את תיקון השיבושים באמצעות החלטה שבדתה כללים שקריים לעבודת המזכירות...התופעה הזו חזרה על עצמה מספר פעמים - שימוש בתואנות שווא למחוק או לסלק הגשות שלא לטעמה של השופטת.
זכות העיון היא כמובן זכות חוקתית, על חוקית בשיטתנו המשפטית, וכו'... אך כשהגיש הנתבע בקשת עיון שכוונתה לגלות את המסמכים האבודים שבתהליכים הנעדרים, ספג 700 ש"ח הוצאות לטובת אוצר המדינה...
החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה על בקשת בעל דין לעיין בתיקו - סנקציה 700 ש"ח לטובת אוצר המדינה
לשון ההחלטה:
"זו בקשה לצלם את אופן השתקפות תיקיות ספציפיות במערכת - על גבי מסכי המזכירות. זו אינה בקשה לבית המשפט שיש להגיש באמצעות מערכת נט המשפט. כפי שצוין בעבר, על המבקש לפנות למזכירות בית המשפט ולפעול לפי נהליה. בהמשך להחלטה מיום 2.12.2024, מיום 4.12.2024, 15.1.2025 - אני מחייבת את המבקש סך 700 ש"ח לטובת אוצר המדינה....".
לטענת מבקש העיון, ד"ר יוסף צרניק, ההחלטה נגועה בחוסר תום לב כמו התנהגותה של השופטת הילה גורביץ בהליכים מתחילתם. הסנקציה חסרת היגיון וחסרת בסיס חוקי. השופטת נמנעה מדיון בבקשה לגופה, היא נתנה החלטה הדוחה את הבקשה הלכה למעשה, מבלי לומר זאת במפורש. ההחלטה הזו משקפת התנהגות שרירותית וגחמנית, שנועדה לכסות על התנהלות חמורה עוד יותר בתיק בית המשפט.
יש לראות בפעולות השופטת למניעת מימוש זכות העיון הטעיה ו/או תרמית ו/או מרמה.
דוגמה 5 כתבים שיפוטיים: החלטות, פסקי דין, פרוטוקולים
כבר בפרשת השופטת ורדה אלשיך קבע נציב תלונות הציבור על השופטים כי מערכת נט המשפט מאפשרת לשופטים להציג מסמכים חסרי תוקף לבעלי הדין, ומסמכים אלה נחזים על ידי בעלי הדין ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה. למעשה הנציבת תיעד מקרה לדוגמה של "ניהול הליכים למראית עין" [מונח זה מציין כאן עבירה על חוק העונשין, בין אם מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה או סעיפים דומים אחרים, בהתייחסות לביצוע העבירה בבית המשפט כהגדרתה, לדוגמה, בחוק העונשין של טקסס - Texas Penal Code § 32.48 - Simulating Legal Process].
הבסיס לתופעה זו, שהיא אולי הכשל המרכזי בנט המשפט, הוא יישום של חתימות אלקטרוניות נסתרות לשופטים. בעלי הדין, באי כוחם והציבור אינם יכולים להבחין בין כתב בית דין לבין "טיוטה". זהו שלב מתקדם ב"משבר האותנטיקציה".
יש להכיר בחובתה של המדינה לנהל מערכת אותנטיקציה של כתבי בית דין, שכלליה נקבעו על פי חוק, ומאפשרת לזהות בקלות את סמלי האותנטיקציה ולוודא את אמיתותם. צעד ראשון לקראת קביעת עניין זה כעיקרון חוקתי נעשה כבר בחוקה של ארה"ב (1789) (סעיף IV י(1) – "אמונה ואשראי מלאים". לעומת זאת, בישראל בשנת 2025 שופטים מנהלים בנט המשפט מערכת אותנטיקציה נסתרת שיש לראותה כ"מרמת משחק הצדפות" [shell game fraud] או "תעלול ביטחון" ["confidence trick"], והיא לא תוקנה ב-13 השנים האחרונות, גם לאחר שנחשפה בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בפרשת הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשיך.
במצב בו מערכת האותנטיקציה של הכתבים השיפוטיים היא נסתרת, ואין לציבור דרך לזהות ולוודא את האותנטיות של כתבים שיפוטיים, אפשר לומר שאין דרך לדעת אם מתקיים שלטון החוק. ונכון לומר שבפיתוחה של נט המשפט המתאפיינת באותנטיקציה נסתרת, השופטים ביצעו שינויים שהם טיפוסיים למשטר דיקטטורי: שכן האותנטיקציה הנסתרת מאפשרת להם להציג החלטות שרירותיות וגחמניות, או פשוט מושחתות, ככתבים שיפוטיים מחייבים, בעודם יודעים שאלה "טיוטות" בלבד.
כשניסה הנתבע לממש את זכות העיון לבדוק את מצב החתימות האלקטרוניות על החלטות השופטת, הנחזות כמשובשות וחסרות תוקף בעליל, מנעה השופטת את העיון.
20. ביום 13.1.2025 הגיש המשיב 1 בקשה דומה (51#) – בקשה למתן החלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין בנתוני החתימות של החלטות מרכזיות בתיק דנן. ביום 15.1.2025 ניתנה החלטה האומרת: "בקשה זו יש להפנות למזכירות שתפעל על פי נהליה".
נהלי המזכירות מורים על סודיות חסרת פשר ביחס למסכי נט המשפט ואיסור מוחלט של צפיית בעל דין במסכים, כל שכן צילום המסכים. לא למותר לציין שסודיות זו אינה עולה בקנה אחד עם "שקיפות ההליך השיפוטי" והתנהלות בית משפט כשיר והליך ראוי והוגן. לפיכך יש לראות החלטה מעין זו שבבקשה 51#, כדחיית הבקשה, אך ללא דיון בבקשה לגופה וללא הנמקה.
מה ההסבר לאיסור שמפעילה השופטת הילה גורביץ עובדיה על הגשת בקשות עיון?
ההסבר המתקבל על הדעת להתנהגות הביזרית של השופטת הילה גורביץ עובדיה הוא במסגרת "על ראש הגנב בוער הכובע"... הטעיה/תרמית/מרמה...
דוגמה 6 בפרשת גו'אל בן סימון (2016) התברר שקבוצה של שופטים (כחמישה) בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ניהלו במשך כ-5 שנים 22 תיקים פיקטיביים והתעללו בבעלת הדין. ולאחר שפתחה בשביתת שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד, בדרישה לפגישה של 10 דקות עם השרה (נשמע כמו ימי הביניים, מיכאל קולהאס וכו'), היא הגיעה לאשפוז כפוי לצורך בדיקה פסיכיאטרית. על מכתב העובדת הסוציאלית לפסיכיאטר המחוזי, ועל הצו של הפיכיאטר המחוזי נכתב בכתב יד: "בתיאום עם עו"ד יעל קוטיק, משרד המשפטים, נייד <>".
פרשת גו'אל בן סימון יצרה את התמונה האולטימטיבית של מערכת המשפט היום, השופטים, נט המשפט ושר המשפטים: השופט מנחם הכהן הנפיק מסמך "טיוטה" לעורכת הדין ענבל וייל, שנשלחה מטעם שרת המשפטים איילת שקד או מאן דהוא (אמי פלמור, המנכ"לית, לדוגמה) מטעמה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים לברר מה התרחש בתיקים של ג'ואל בן סימון. בתיק התנהל כביכול דיון במקביל לאשפוזה בכפייה. ג'ואל קיבלה המצאה בדואר רשום של ה"החלטה" שלהלן לאחר שחרורה מהאשפוז הכפוי. אין ספק שגם עורכת הדין ענבל וייל, שהופיעה מטעם השרה איילת שקד קיבלה מסירה של ההחלטה, ייתכן שבו במקום, בסיום הדיון.
בקיצור: השופט מנחם הכהן הפגין את יחסו לשרת המשפטים מהמקפצה.
השופט מנחם הכהן ערך דיון פיקטיבי ביום 26.7.2016, למען נציגת שרת המשפטים איילת שקד, עו"ד ענבל וייל, ובסופו הפיק כתב "החלטה" פיקטיבי, שקרי ומטעה בתוכנו (ביחס לעובדות באשר למצב ההליכים בתיק ג'ואל בן סימון), הנושא על פניו חותמת מים אלקטרונית "טיוטה". מסמך כזה כבר הוכרז מסמך חסר תוקף בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12 מחוזי תל אביב בעניין השופטת ורדה אלשיך (31.5.2012). הנציב התייחס במפורש למסמכים הנושאים חותמת מים "טיוטה", וקבע כי הם מסמכים חסרי כל תוקף וכל סמכות מיסודם, שאסור להדפיסם, אסור למסרם, אסור להמציאם, אסור לאשרם "העתק מתאים למקור". המרמה כלפי בית המשפט שביצע (לכאורה!) השופט מנחם הכהן, התבצעה במערכת נט המשפט, כשנט המשפט והנהלת בתי המשפט שייכות למשרד המשפטים, ומשרד המשפטים שילם עבור פיתוח מכונת המרמה, וגם משרד נציב תלונות הציבור על השופטים שייך למשרד המשפטים.
מעשה שהיה כך היה:
ב. בלתי אפשרי שההונאה הבוטה של נילי מיימון התבצעה ללא ידיעת נשיאות בית המשפט
ג'ואל בן סימון אינה משפטנית כלל. יחד עם זאת, זיהתה מיד את ההונאה בהתנהלותה של נילי מיימון, כפי שעולה מ"פרוטוקול" מפוברק שרשמה נילי מיימון עצמה. מיד בתחילת הפרוטוקול מזהירה בן סימון את נילי מיימון שלא לעסוק בפשיעה... זיהוי ההונאה היה פשוט לדברי בן סימון: נילי מיימון הופיעה ללא גלימת שופטת, ללא קלדנית וכתבה בכתב יד מסמך בלתי תקין (אפילו מספר התיק משובש), חסר תוקף בעליל, שהוא כביכול "פרוטוקול" ו"החלטה" - צו הרחקה על ג'ואל בן סימון. סמכותה של נילי מימון כשופטת שהתיק הנתון נדון בפניה באותו יום, כמו גם סמכותה כשופטת עמיתה בכלל נזקקות לאימות.
תמונה 5: עמוד מס' 1 של "פרוטוקול" כביכול בכתב ידה של המתחזה ל"שופטת עמיתה" נילי מיימון מיום 06 ליוני, 2016 - מספר התיק שגוי, אינו אומר בראשו "פרוטוקול", ואינו מציין את תאריך הדיון כביכול, ללא סמל המדינה, ללא שמות מלאים של הצדדים או הנוכחים. פרוטוקול זה אומר בראשו:
המשיבה...: "אני מבקשת מכב' השופטת לפסול את עצמה על אתר. אני רוצה להזהיר אותך נילי מיימון, אני רוצה למנוע מהשופטת ליפול בפשעים ששופטים אחרים עשו. פרוטוקול בלי ה"ט, המספר לא נכון...
תמונה 6: עמוד מס' 2 של "פרוטוקול" כביכול בכתב ידה של "שופטת עמיתה" נילי מיימון מיום 06 ליוני, 2016. מעשיה נילי מיימון כללו בידוי של "צו הרחקה" נגד ג'ואל.
"המשיבה איננה מגיבה לגוף הבקשה למרות בקשות מבית המשפט שתעשה כן. המשיבה מתבטאת בזלזול ובצורה בוטה כלפי שופטים...".
תמונה 7: תיבת חתימה של "שופטת עמיתה" נילי מיימון, על "החלטה" מיום 06 ליוני, 2016, שהיא "צו הרחקה" כביכול - ללא חותמת אישית של השופטת... על פי ז'ואל, נילי מיימון הופיעה ללא גלימת שופטת וללא קלדנית. סמכותה בתיק וסמכותה בכלל כ"שופטת עמיתה" זקוקות לאימות.
____
ג. נילי מיימון לא פעלה לבדה - אוסף שופטים ובכירים במזכירות, היו מודעים למעשים ונטלו בה חלק.
תמונה 8: רשימת 22 התיקים ה"סגורים", שבהם מופיעה ז'ואל בן סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כפי שהתגלתה בעת עיון במזכירות בית המשפט.____
22 תיקים, הנוגעים לבן סימון, כולם רשומים כ"סגורים", התגלו בעת עיון במזכירות בית המשפט לענייני משפחה י-ם. אולם השופטים ממשיכים לבצע הליכים בדויים/למראית עין בתיקים אלה, ומבלבלים את הרישומים בין התיקים. אין ספק שחקירת התיקים הנוגעים לז'ואל בן סימון תראה את היקף המעורבות של שופטים ועובדי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים .
בעת העיון בתיקים במזכירות בית המשפט, בחודש ספטמבר, ביקש סגן המזכיר הראשי רפי ברוך מעובדת בכירה במזכירות בשם מאיה לסייע לג'ואל בעניין העיון בתיקים. אולם מאיה סירבה להדפיס אפילו את רשימות ה"החלטות בתיק". הסיבה כפי שהסבירה מאיה: הרשימות כוללת "טיוטות", שאינן החלטות. לכן, הרשימות כוזבות. מאיה סירבה להדפיס רשימות כוזבות ממערכת נט-המשפט. כמו כן סירבה להדפיס אפילו החלטה אחת מהתיקים. את העתק ההחלטה של השופט מנחם הכהן מיום 26.7.2016, שהייתה בידי ג'ואל בן סימון, מאיה לקחה, קרעה והשליכה לפח.
אין ספק, שאם עובדת מזכירות, שהביטה בפעם הראשונה בתיקים אלה, הבינה מיד שהתיקים בדויים ושקריים, כל שופט שפעל בתיקים אלה ידע גם הוא שהתיקים בדויים ושקריים.
ד. בכירי משרד המשפטים שיתפו פעולה גם הם עם השופטים, והתנכלו לחושפת השחיתות ג'ואל בן סימון
תמונה 9: עו"ד ענבל וייל ממשרד המשפטים הופיעה ביום 26.7.2016 בשמה של ג'ואל כביכול בבית המשפט שלא כדין. ג'ואל לא הכירה את עו"ד וייל ולא ייפתה את כוחה. רשימת "ייפויי כוח" - מראה רק ייפוי כוח אחד בתיק - של עו"ד אפרים גביש.
______בתגובה על שביתת השבת של ג'ואל בן סימון, נשלחה עו"ד ענבל וייל (אחראית תחום מעמד אישי, הלשכה לסיוע משפטי למחוזות ירושלים והדרום, משרד המשפטים.) בשמה של ז'ואל כביכול לבית המשפט, ללא ידיעתה של ז'ואל (שאינה מכירה אותה כלל), ללא הסכמתה, ללא ייפוי כוח, ובניגוד גמור לחוק.הופעתה של עו"ד וייל, בשמה של ג'ואל כביכול, תועדה בהונאה נוספת, הפעם של השופט מנחם הכהן. מנחם הכהן הנפיק "טיוטה" שתוכנה משובש ושקרי, אך מתעדת את הופעתה של עו"ד ענבל וייל לפניו ביום 26 ליולי, 2016, בעוד ג'ואל שובתת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד.החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מציינת בפירוש, שכתבים שעליהם מופיע חותם המים "טיוטה" הם חסרי כל תוקף, אסור לאשרם "העתק מתאים למקור", אסור להמציאם לצדדים, ואסור להדפיסם לצדדים במזכירות.אולם גם 4 שנים לאחר פרסום החלטת הנציב ו-5 שנים לאחר התפוצצות פרשת ורדה אלשייך, שופטי בית השפט לענייני משפחה ירושלים הנפיקו "טיוטות" בסיטונות, אחת מהן - בהקדשה לשרת המשפטים איילת שקד...
תמונה 10: כתב החלטה בדוי/למראית עין/ "טיוטא" של השופט מנחם הכהן (26 ליולי, 2016), שהומצא לז'ואל בדואר והתקבל לאחר תום האשפוז הכפוי. האמירות העובדתיות של השופט מנחם הכהן בדבר הרישומים ומצב ההליכים בתיק היו שקריות ומטעות.
תמונה 11: רשימת "מועדי דיון" - מראה שלא התקיים כלל דיון ביום 26 ליולי, 2016, או בסמוך לו. רק שני דיונים התקיימו בתיק, שניהם בשנת 2014. הדיון שתיעד השופט מנחם הכהן בהחלטה הבדויה/למראית עין היה דיון בדוי/למראית עין גם הוא._____אין ספק, שאם עו"ד וייל, אחראית תחום מעמד אישי, הלשכה לסיוע משפטי למחוזות ירושלים והדרום במשרד המשפטים, כשירה אף למחצה, הייתה צריכה להבין מתוך הופעתה בבית המשפט והגישה שניתנה לה, את הפגיעה הקשה שהתנהלה בעניינה של ג'ואל בן סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
לכן, חמורה מכל היא תגובת בכירי משרד המשפטים, שהיו מעורבים ישירות בעניינה של ג'ואל בן סימון - השרה איילת שקד, המנכל"ית אמי פלמר, ועו"ד יעל קוטיק.
התגובה לחשיפת השחיתות על ידי בן סימון, וההפגנה נגד השחיתות הייתה אשפוז כפוי ב"תיאום" משרד המשפטים, כפי שתועד במסמכים הפסיכיאטרים שהונפקו בעניינה של ג'ואל בן סימון.
ה. "ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים"? בפועל - פשיעה מאורגנת במערכת המשפט ואכיפת החוק
מאמר בגלובס, גם הוא משנת 2016, ציטט "משפטנים בכירים" המתארים את המצב בבתי המשפט כתוצאה של תהליך שתואר על פרופ' מני מאוטנר במאמרו המכונן: "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים" []. פרופ' דפנה הקר מגיעה למסקנה שהמצב הוא "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט... אין שם משפט" [חן מענית "בתי המשפט למשפחה: "יש גו'נגל טוטלי בבתי המשפט. תעשו הכל כדי לא להגיע אליהם" גלובס ()].
תיאור המצב כ"ג'ונגל טוטלי" גם הוא חוטא לאמת. המצב המתועד בפרשת ג'ואל בן סימון ובתיקים רבים אחרים הוא פשיעה מאורגנת (לכאורה!) של השופטים ואחרים בבתי המשפט, תוך העלמת עין ו/או שיתוף פעולה של עורכי הדין ומשרד המשפטים.
דוגמה 7 עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון - מנהלי עיזבון? או מנהלי עיזבון למראית עין?
עורכת הדין רחל בן ארי איבדה את הכובע? או שמא השופטת הילה גורביץ עובדיה מעולם לא נתנה לה את הכובע? פרק ב
עו"ד רחל בן ארי (שכיהנה שנים כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, כיהנה כראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, כיהנה בתפקידים בכירים בלשכת עורכי הדין, "מקורבת לביניש") ועו"ד יואב סלומון טוענים כי מונו על ידי השופטת הילה גורביץ עובדיה כמנהלי עיזבון (בין אם ביום 9.10.2024 או ביום 1.12.2024). אך מספר חודשים לאחר מינוים כביכול, אין בנט המשפט כל רישום של גורם שהוא מנהל עיזבון בתיק זה. מעניין מדוע.
מאז נכנסה נט המשפט לשירות לא תועדה בפירוט כמו בתיק האמור מרמה כלפי בית המשפט (לכאורה), והדרך שבה נט המשפט משמשת כמכשיר למרמה. בפרשת הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשיך היה מדובר בפרוטוקול אחד. כאן מדובר בהליך הנמשך חודשים - מתחילתו ועד סופו. בפרשת יצחק עמית - "היד הנעלמה" הסתפקה בשינוי שם הנאשם...
בת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק יצרו השופטת הילה גורביץ ועורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הדגמה מושלמת של התיקונים הבסיסיים הנדרשים ברפורמה בבתי המשפט:
(1) תיקון נט המשפט, (2) תיקון המזכירויות ו-(3) הפסקת מדיניות אי האכיפה ואי-הענישה [impunity] שהנהיגו היועצים המשפטיים לממשלה בטיפול בחשדות לעבריינות שופטים.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-23.html
עו"ד רחל בן-ארי השופטת הילה גורביץ עובדיה עו"ד יואב סלומון
פירמת עורכי דין בן-ארי פיש אבניאל, סלומון ושות'
"90 שנות מצוינות משפטית" "רב מוניטין"
מה חדש בפרק ב'?
ביום 18.2.2025 - הגישו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון "בקשה למתן הוראות", הפותחת "בית המשפט הנכבד מתבקש להורות למנהלי העיזבון לפעול...". הבקשה חתומה על ידי "רחל בן ארי (בר רב האי), עו"ד, יואב סלומון, עו"ד, מנהלי עיזבון רבקה שמי צרניק ז"ל". חידוש יפה! עורכי הדין הזדהו בכובעם הרלוונטי.
דא עקא, מנהלי העיזבון אינם מוזכרים בכותרת הבקשה בין הצדדים/הגורמים בתיק... ועו"ד יואב סלומון הגיש את הבקשה תחת מספר הזהות של המבקש.
וכך נרשמה בקשתם של מנהל העיזבון כביכול בנט המשפט: "בקשה של מבקש 1: בקשה למתן הוראות".
ביום 20.2.2025 הגיש ד"ר יוסף צרניק "הודעה למזכירות מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק בדבר טעות ברישום בקשה 56# בחוסר התאמה".
ההודעה הקצרה הסתיימה כך:
"אין בנט המשפט כל רישום של גורם שהוא מנהל עיזבון בתיק זה, מעניין מדוע".
אמנם התעוררה אי בהירות ביחס ליום מינוים של מנהלי העיזבון: האם מונו ב-9.10.2025, או שמא ה-1.12.2025, ואולי לא מונו כלל? השופטת הילה גורביץ עובדיה יצרה כתבים משובשים בכוונת מכוון עד כי אפילו עובדות יסוד כאלה אינן ברורות.
ביום 20.2.2025 במקביל להגשת ההודעה למזכירות, שלח ד"ר יוסף צרניק הודעה גם לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון:
מצ"ב הודעה למזכירות בדבר טעות ברישום בקשה 56# - למתן הוראות. הבקשה נרשמה בחוסר התאמה.
בין אם ההודעה שלי תירשם אם לאו, אני סמוך ובטוח שאתם תקיימו בזריזות ובתום לב את חובותיכם בכובעיכם השונים, ותדאגו שהרישום השגוי יתוקן...
ביום 23.2.2025 - קיבל ד"ר יוסף צרניק הודעה מהמזכירות, כי ההודעה למזכירות נדחתה מרישום.
על מה ולמה נדחתה ההודעה מרישום?
"מוחזר בזאת כתב בי-דין שהוגש על ידך ביום 20/02/2025 מספר אסמכתא 24827685, בתיק מספר 11650-06-24 מהסיבה:
מסמך פגום / לא תואם / לא נכון, אין להגיש הודעות למזכירות באמצעות הנט".
כי בין שאר מעשי המרמה כלפי בית המשפט (לכאורה!) בתיק זה, בדתה מלבה השופטת הילה גורביץ עובדיה תקנת בתי המשפט (מזכירות) - Rule of Court - חדשה וחדישה: "אין להגיש הודעות למזכירות באמצעות הנט". זאת, בניגוד לכללים המובנים בתוך נט המשפט, בניגוד לעמדת הנהלת בתי המשפט, ובניגוד לדו"ח מבקר המדינה על נט המשפט (2022), המבהיר שתכליתה היא בין השאר תקשורת בין בעלי דין, באי כוחם והמזכירות.
תחילה לא הבין ד"ר יוסף צרניק למה כיוונה השופטת הילה גורביץ עובדיה בהחלטתה בדבר איסור כללי על תקשורת עם המזכירות בנט המשפט... בסופו של דבר התברר כי כוונתה היא שהדרך היחידה המותרת לתקשר עם המזכירות היא בהתייצבות פיזית במזכירות בחיפה ותקשורת בעל פה עם סגל המזכירות...
יש לראות במעשיה של השופטת הילה גורביץ עובדיה בענין זה הטעיה/תרמית/מרמה.
מרמה במינוי בעלי תפקידים, כגון אפוטרופוס, כונס נכסים, מנהל עיזבון, וכו' היא מרמה מוכרת מימים ימימה.
לכן, בבתי משפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל נבנו אמצעי אותנטיקציה שונים למנוע את המרמה. לדוגמה, בתקנה 12 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, נקבע כי המזכיר הראשי ינהל "פנקס מינויים" בין ספרי היסוד של בית המשפט:
12. (א) בכל בית משפט מחוזי ובכל בית משפט שלום ינוהל פנקס מינויים שבו יירשמו המינויים הקבועים והזמניים, לסוגיהם, שנעשו בידי בית המשפט או הרשם לתפקידים המפורטים להלן: (1) מפרק; (2)כונס נכסים; (3)נאמן; (4)אפוטרופוס; (5)מנהל עזבון או מבצע צוואה; (6)מומחה; (7)בורר.
התקנות המנדטוריות בוטלו במקביל לתחילת פיתוח נט המשפט ובקשר לפיתוחה. התקנות החדשות - תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004, אינן אומרות מילה וחצי מילה בעניין מינוי בעלי תפקידים ורישומם.
מן הסתם נקבעו כללים לעניין בעת פיתוח נט המשפט, אולם כללים אלה, כמו שאר הכללים בניהול התיקים בנט המשפט נשמרים על ידי הנהלת בתי המשפט בסוד כמוס. מדיניות הסודיות באשר לנט המשפט היא חסרת פשר במקרה הטוב. היא נוגדת את עיקרון "שקיפות ההליך המשפטי", כמו גם את עיקרון "פומביות החוק (והתקנות)" וסדרת עקרונות יסוד אחרים "בכל משטר דמוקרטי"...
בת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק נוצר תיעוד חסר תקדים במדינת ישראל של מרמה כלפי בית המשפט (לכאורה!) בשותפות של שופטת ועורכי דין. יתר על כן, במרמה כלפי בית המשפט מעורבת דמות ציבורית - עורכת הדין רחל בן ארי...
יתר על כן, מעולם לא תועדה בפירוט כזה הדרך שבה נט המשפט משמשת כמכשיר למרמה.
- בפרשת הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשיך היה מדובר בפרוטוקול אחד. כאן מדובר בהליך הנמשך חודשים - מתחילתו ועד סופו.
- בפרשת יצחק עמית - "היד הנעלמה" הסתפקה בשינוי שם הנאשם...
בת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק יצרו השופטת הילה גורביץ ועורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הדגמה מושלמת לתיקון הבסיסי הנדרש מכל רפורמה בבתי המשפט:
יש לתקן בדחיפות ראשונה את הכשלים שהם גורמי שחיתות מובהקים בבתי המשפט:
(1) תיקון נט המשפט, מערכת ניהול התיקים המופעלת על ידי הנהלת בתי המשפט (יחידה קריטית של משרד המשפטים) משמשת היום כמכשיר לביצוע מעשים לא ראויים והסתרתם. על שר המשפטים לקיים את סמכותו מכוח החוק ואחריותו המוגברת בדין, לקבל שליטה בנט המשפט, ולערוך לה בדיקה מערכתית על ידי מומחים חיצונים להנהלת בתי המשפט;
(2) תיקון סמכות המזכיר הראשי ואחריותו למשמורת הכתבים כמו גם תיקון האוטונומיה של המזכירויות - השינויים במבנה בתי המשפט בתחילת שנות ה-2000, במקביל לפיתוחה של נט המשפט, בוצעו ללא דיון ציבורי הולם וסיכלו את התנאים ההכרחיים לניהול בתי משפט כשירים. יש לתקן את תקנות בתי המשפט (מזכירות) [Rules of Court] כך שיקיימו את סמכויותיה וחובותיה של המזכירות לפי המודל הבסיסי שנקבע בתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, תוך התאמתו לעידן התיקים האלקטרוניים. התקנות והכללים שהוטמעו במערכת נט המשפט חייבים בהתאמה אלה לאלה; ו-
(3) הפסקת מדיניות אי האכיפה ואי-הענישה [impunity] שהנהיגו היועצים המשפטיים לממשלה בטיפול בחשדות לעבריינות שופטים. מדיניות כזו נחשבת בקרימינולוגיה לסממן של שחיתות במערכת החוק והמשפט ובו בזמן שיטה בדוקה להעמקת השחיתות והרחבתה.
