Joseph Zernik
רפי רותם והשוטרים האלימים: השופט מריו קליין - בלתי כשיר בעליל...
כבר כמעט 20 שנה שמערכת החוק והמשפט עוסקת בקבורת פרשת רשות המסים, רות דוד ונספחיה. רשות המסים הוקמה ביזמת נתניהו בתפקידו כשר האוצר, והשחיתות ברשות המסים קשורה ישירות לנתניהו וחבר מרעיו. לכן, יש לראות בהתנהלות מערכת החוק והמשפט בפרשת רשות המסים (כמו בפרשת בר-און חברון) דוגמה מובהקת לתפקידה של מערכת החוק והמשפט בטיפוחה של השחיתות השלטונית בכלל, ושל נתניהו בפרט. אפיזודה אחרונה בפרשה, קרקסית במיוחד, התנהלה הבוקר באולם הדיונים של השופט מריו קליין, בתביעת נזיקין של רפי רותם - חושף השחיתויות ברשות המסים. התביעה נובעת מאלימות שוטרי משטרת ת"א - ג'קי גולן, משה כץ, איתי לאור ואנדריי פלנוב - שהתעללו ברפי רותם כחלק מהפרשה... השופט מריו קליין הפעיל על התיק כולו חיסיון מפוברק כבר מזמן. הדיון היום עסק בבקשת עיון, שניסתה לברר את הבסיס החוקי לחיסיון המפוברק. התוצאות היו עגומות. השופט מריו קליין התגלה כבלתי כשיר בעליל...
קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/12/2019-12-04.html
תמונה. כחלק מפרשת רשות המסים, שוטרי משטרת ת"א, אז בראשות ניצב צ'יקו אדרי, התעללו ברפי רותם, חושף השחיתויות ברשות המסים.
---
תמונה. השופט מריו קליין והקלדנית (שמשמשת גם כיועצת משפטית) - צמד בלתי כשיר בעליל.
---
תמונה. כשהשופט מריו קליין מוציא החלטה, "האמת? לא הבנתי עד הסוף את העניין", הוא לא מתחכם... באמת יש לו בעיות הבנה.
---
תמונות. רפי רותם הגיש תביעת נזיקין, הנובעת מאלימות השוטרים ג'קי גולן, משה כץ, איתי לאור ואנדריי פלנוב נגדו. השופט מריו קליין הפעיל על התיק פלוני (רפי רותם) נ אלמוני (מדינת ישראל) (59471-01-17) חיסיון מנהלי (חסר בסיס בחוק) בנט-המשפט כבר מזמן. בדיון היום השופט מריו קליין הדגים שיפוט לקוי במיוחד, בסיוע משפטי מהקלדנית, והמציא הצדקה כביכול בדיעבד לחיסיון המנהלי.
---
תמונות. פרוטוקול הדיון היום, אם הוא ניתן להבנה בכלל, אינו משקף אפילו מקצת מהדיון הקרקסי.
---
תל אביב, 4 לדצמבר - השופט מריו קליין, בית המשפט השלום ת"א, דן הבוקר בבקשת עיון שהוגשה בתיק פלוני (רפי רותם) נ אלמוני (מדינת ישראל). התביעה האזרחית בתיק זה נובעת מהתנכלות ואלימות חמורה נגד רפי רותם ע"י שוטרי משטרת ת"א - ג'קי גולן, משה כץ, איתי לאור ואנדריי פלנוב - תחת פיקודו של מפקד מחוז ת"א אז - צ'יקו אדרי - כחלק מפרשת רשות המסים.
הבקשה, שהוגשה ע"י עמותת Human Rights Alert NGO, ביקשה "כל מסמך החלטה, שהוא הבסיס בדין למניעת גישת הציבור לתיק בנט-המשפט" - מערכת גישת הציבור. הבקשה הוגשה כחלק מפעולות שגרתיות של העמותה לניטור מערכת החוק והמשפט, ובפרט - לניטור מערכות המידע הממשלתיות. העמותה פועלת בעניין זה למען האינטרס הציבורי - שקיפות מערכת המשפט.
הבקשה, שהוגשה ע"י עמותת Human Rights Alert NGO, ביקשה "כל מסמך החלטה, שהוא הבסיס בדין למניעת גישת הציבור לתיק בנט-המשפט" - מערכת גישת הציבור. הבקשה הוגשה כחלק מפעולות שגרתיות של העמותה לניטור מערכת החוק והמשפט, ובפרט - לניטור מערכות המידע הממשלתיות. העמותה פועלת בעניין זה למען האינטרס הציבורי - שקיפות מערכת המשפט.
התיק אינו חסוי על פי דין, אולם התיק נרשם במערכת נט-המשפט כ"פלוני נ אלמוני", וגישת הציבור לתיק חסומה בנט-המשפט כבר זמן רב.
חיסיון מפוברק, הנקרא בלשון סגי נהור "חיסיון מנהלי" , הפך למכת מדינה. לא ברור מהיכן השופטים נטלו את החוצפה לעסוק בפברוקים מסוג זה - מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון... יש לראות בהתנהלות זאת הפרה חמורה של זכויות האדם הבסיסיות - הזכות להליך ראוי והזכות למשפט הוגן ופומבי.
יש לציין שהשופטים עצמם אוהבים להתפאר בשמירת זכות העיון, שהיא חלק ממימושה, הלכה למעשה, של פומביות הדיון - עקרון יסוד בזכויות האדם. פסק הדין של הנשיאה דורית בייניש משנת 2009, [בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] עוסק כולו בזכות העיון. פסק הדין כולל פרק שלם המפאר את השקיפות:
* "עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי על-חוקי…"
* "עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית... תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה...”
התופעה של חיסיון בפועל על התיקים ללא בסיס חוקי נפוצה היום בבתי המשפט, כיוון שמערכות המידע מקלות על הפעלת חיסיון כזה.
---
---
הדיון הבוקר התחיל בכך שהשופט מריו קליין לא הבין כלל מה מטרת בקשת העיון.
אח"כ הוא סוף סוף הבין שמטרת בקשת העיון היא לוודא האם קיימת בכלל החלטה שיפוטית שהיא הבסיס לחיסיון בנט-המשפט, או שזהו חיסיון שרירותי וגחמני.
בשלב זה התברר שהשופט מריו קליין לא יודע אם יש או אין החלטה בעניין איסור פרסום או חיסיון...
מבקש העיון שואל: אתה יושב מול המערכת, אתה לא יכול לבדוק אם יש או אין החלטה על איסור פרסום?
השופט מריו קליין משיב: אני לא עומד פה לחקירה נגדית...
באת כוחו של רפי רותם, גם בתגובה בכתב לבקשת העיון, וגם בע"פ היום בבית המשפט, מסבירה שהתובע מבקש איסור פרסום רק על מסמך חוות דעת רפואית ושני פרוטוקולים הקשורים אליה, ואין לו כל התנגדות להסרת החיסיון המופעל עתה על התיק כולו.
השופט מריו קליין מתקשה... לא ברור לו, 10 שנים לאחר הפעלת מערכת נט-המשפט, כיצד ניתן להחליט ולבצע בפועל איסור פרסום על מסמך אחד או שניים בתיק אלקטרוני בנט-המשפט. המצב ביחס לחוסר התקינות של מערכת נט המשפט, וחוסר הכשירות של השופטים בתפעולה הוא בלתי נתפס לחלוטין...
השופט מריו קליין מנסה למצוא הנמקה לחיסיון הכללי המופעל על התיק... "תיק של תקיפה"...
ואז הפרקליטות מסייעת לו: זהו תיק העוסק בנזקי גוף...
הקלדנית גם היא מסייעת: זה כמו תיק משפחה - יש חיסיון אוטומטי.
השופט מריו קליין מודה לקלדנית, ומוציא החלטה חסרת כל בסיס בחוק...
"תיק זה הוא תיק נזיקין בעוולת תקיפה לפי פקודת הנזיקין, וכתיק נזקי גוף באופן אוטומטי קיים חיסיון כפי שקיים בביהמ"ש לענייני משפחה. משכך, אין צורך בהחלטה שיפוטית מסוימת ומוגדרת לצורך חיסיון, וגם לא מדובר בחיסיון מנהלתי..."
----
העליון: זכותו של אדם לאיסור פרסום שמו בתביעות נזקי גוף
השופט אליקים רובינשטיין ברמז לחברות הביטוח: "איני מבקש לתלות בחברות הביטוח ללחוץ על התובעים להתפשר, כדי שלא לראות את שמם מתנוסס בראש חוצות בעיתון או באתרי האינטרנט"
שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, מחזק ומרחיב את הזכות לפרטיות תובעים בנזקי גוף בעידן האינטרנט, וקובע כי בקשה לחיסיון שמם גוברת על עיקרון פומביות הדיון.
בהחלטתו ציין השופט רובינשטיין, כי די בפרסום הפרשה עצמה בלא השם המלא (כפלוני או בראשי-תיבות), כדי להבטיח את זכות הציבור לדעת ואת עיקרון פומביות הדיון, וזאת כדי לא לפגוע בעיקרון החוקתי ובזכות היסוד לפרטיות אדם ושמירה על צנעת הפרט שלו. מידע אודות מצבו הבריאותי של אדם, קובע רובינשטיין, הוא היבט מובהק ומרכזי של צנעת חייו.
החוק המלא
חוק בתי המשפט (תיקון מס' 77), התשע"ד–2014
התקבל בכנסת ביום א' באב התשע"ד (28 ביולי 2014); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת – 554, מיום כ"ה בסיוון התשע"ד (23 ביוני 2014), עמ' 110.
התקבל בכנסת ביום א' באב התשע"ד (28 ביולי 2014); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת – 554, מיום כ"ה בסיוון התשע"ד (23 ביוני 2014), עמ' 110.
תיקון סעיף 701.בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; התשע"ד, עמ' 594. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 70 –(1) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:"(ג1) לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.";(2) בסעיף קטן (ד), במקום "אחד מהם או" יבוא "אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או".תחילה ותחולה2.(א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (ב) הוראות סעיף 70(ג1) ו-(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו על הליכים משפטיים שהחלו ביום התחילה ואילך.
No comments:
Post a Comment