2025-03-16 בקשה בהולה בעניין פעילויות לצדדים 56#

 בקשה בהולה בעניין פעילויות לצדדים

הבקשה הוגשה ביום 16.3.2025 בסביבות 08:00. בסוף היום הבקשה לא טופלה עדיין. זמן טיפול רגיל הוא עד 3 שעות.

בקשה בהולה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, לרישום ראוי בתיקיית "פעילויות לצדדים" של התאריך 

האחרון להגשת תגובות הצדדים בתהליך 56# לפי החלטה מיום 23.2.2025 בעניין בקשת "מנהלי עיזבון" 

כביכול למתן הוראות, שנרשמה ברישום כוזב כבקשת המבקש מר אורי צרניק

הבקשה דנן היא בו זמנית גם תגובתו של המשיב 1 לבקשה למראית עין של מנהלי עיזבון למראית עין – עו"ד 

רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון – למתן הוראות

תמצית

בית המשפט מתבקש לרשום עד השעה 15:00 ביום א’ 16.3.2025 רישום ראוי של התאריך האחרון להגשת 

תגובתו של המשיב 1 בתהליך 56# בתיקיית "פעילויות לצדדים" לפי החלטה מיום 23.2.2025. הגשה 

 של תגובת המשיב 1 אמורה להתבצע באמצעות "פעילות לצדדים", כפי שמורה מערכת נט המשפט 

עצמה. ככל שלא יתבצע הרישום הראוי ב"פעילויות לצדדים" עד ליום ולשעה האמורים לעיל, יש לראות 

הבקשה דנן גם כתגובתו של המשיב 1 לבקשתם של "מנהלי העיזבון" למראית עין מיום 18.2.2024 

למתן הוראות: 

המשיב 1 דורש כי עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון יחדלו ויימנעו מביצוע כל פעולה 

בעיזבון, כספיו ונכסיו ללא הסכמתו בכתב של המשיב 1, כל עוד לא הושלם מינוים ורישומו בתיק דנן, 

וכי השופטת הילה גורביץ תציג אסמכתא חוקית לסמכותה כשופטת בתיק דנן.    

תמונה 1 | החלטה של הילה גורביץ בבקשת המשיב 1, 38#, למתן הסבר לנתונים חסרי התוקף בתיקיית "פעילויות לצדדים". נתונים אלה מספקים ראיות מן המעלה הראשונה לכך שבתיק דנן מתנהלים הליכי משפט למראית עין. "מדובר בתיקייה שמשמשת את מזכירות בית המשפט למעקב מקום תחת משימות עתידיות…". אין בתיקיה בתיק דנן רישום של משימות עתידיות. "בקשות הנוגעות למזכירות אין להגיש באמצעות נט המשפט… תוגש בקשה נוספת דומה, אחייב המבקש בהוצאות...". הילה גורביץ מנסה מאז אמצע אוקטובר למנוע את גישת המשיב 1 לבית המשפט. לשם כך, בדתה מלבה תקנות בתי המשפט (מזכירות) ותקנות האגרות. התקנה שהכריזה ביום 3.11.2024 - איסור השימוש בנט המשפט להגשות הנוגעות למזכירות - היא חסרת סמכות, חסרת שחר, עוולתי-חוקתית, ויש לראות בה גם הטעיה/תרמית/מרמה – כלומר גם מעשה עברייני.

תמונה 1

סעיפ אמת ואמונה

תמונה 2

תמונה 2 | בעת ניסיון להגיש תגובה לבקשה 56#, המערכת מראה התראה: 

"יש לבדוק האם קיימת פעילות לצדדים להגשת 

תגובה/תשובה זו".

ההחלטה למראית עין מיום 23.2.2025 בבקשה 56#, מספקת דוגמה של "משימה עתידית" בהוראת בית המשפט. לכן היא הייתה 

אמורה להופיע בתיקיית "פעילויות לצדדים". והדרך הנכונה להגיש את התגובה הייתה אמורה להיות דרך "פעילויות לצדדים".

כאמור, אין כל רישום של פעולות עתידיות ב"פעילויות לצדדים" בתיק דנן.

תמונה 3

ואלה טיעוני הבקשה/תגובה

1. בסקירה שלהלן מציין המשיב 1 רק קומץ מן המעשים והמחדלים של הילה גורביץ שיש לראותם כמעשי הטעיה/תרמית/מרמה. לפיכך יש לראות את הילה גורביץ כמקרה הראוי ליישום ההלכה שקבע הנשיא ש’ אגרנט, למצער לקבוע כי נשללה סמכותה השיפוטית ביום בו החלה בניהול ההליכים למראית עין בתיק דנן:

"מעשה השפיטה, שהיה נגוע בתרמית מצד השופט...יש בו כדי לשלול את הסמכות 

השיפוטית מעיקרה ולפיכך אין הפטור[מאחריות פלילית] תופס במעשה שפיטה 

כנ"ל" - ע"פ 26/66 טאהר אבן מחמד חמאד נ' היועץ המשפטי לממשלה, כ(3) 057 (1966)‏‏ . 

2. פרופ’ מ’ מאוטנר כתב בסביבות1990 אודות "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים", פרופ’ ד’ הקר תיקנה אותו ב-2016 ביחס לבתי המשפט לענייני משפחה – "ג’ונגל טוטלי", ו"מה זה הדבר הזה שקורא לעצמו משפט?". נכון לשנת 2025, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מציג מאפיינים ברורים של כנופיית פשע מאורגן (בירושלים תיעדנו מצב דומה כבר בשנת 2016 בפרשת ג’ואל בן סימון).

3. הכנופיה החיפאית פועלת בחסות בית המשפט המחוזי בחיפה, בית המשפט העליון, הנהלת בתי המשפט, ומשרד היועמ”ש (לפחות תחתמנדלבליט. המצב תחת היועמ”שית גלי בהרב מיארה עדיין לא ברור, אך יתברר לאשורו בשבועות הקרובים).

4. בימים אלה משלים משרד היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כחודשיים של חיפושים אחר כתב ההחלטה שלא לאשר חקירה של תלונה פלילית שהגיש המשיב 1 נגד אספרנצה אלון בפרשת הפרוטוקול "טרם נחתם" מיום 4.4.2013 (!), מסמך ייחודי בתולדות שחיתות בתי המשפט בישראל – משובש למשעי בתוכנו, הוא נושא חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם", והופק במיוחד עבור המשיב 1…

5. וביום 4.9.2024 (!) 11 שנים לאחר מעשה,"ביקורת פנימית" של הנהלת בתי המשפט הנפיקה פייק מכתב בירור תלונה, שהמשיב 1 מעולם לא הגיש. במכתב נקבע שחותמת המים האלקטרונית "טרם נחתם" אינה מאפיין "מובנה" (???) של נט המשפט, ו"‫יתכן‬ ‫כי‬ ‫חותמת‬ ‫המים נוספה באופן ידני (???) או עקב תקלה (???)". מה חסר במכתב? אזכור השם "אספרנצה אלון", ומה ענתה כששאלו אותה מדוע ואיך הפיקה את הפרוטוקול "טרם נחתם".

6. בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט חננאל שרעבי, דחה את ערעורו של המשיב 1 על החלטתה של הילה גורביץ, שמנעה את זכות העיון בחתימות על החלטותיה מתוך הטעיה/תרמית/מרמה. וכשהתבקש השופט חננאל שרעבי לאפשר עיון בחתימות על החלטותיו בערעור למראית עין, החליט כך:

תמונה 5 | החלטת השופט חננאל שרעבי, בית המשפט המחוזי חיפה, בבקשת המבקש 10# בעמ”ש 39986-01-25, לאפשר את העיון

 בחתימות האלקטרוניות של החלטותיו, כולל בפרט החלטה שדחתה ערעור מהחלטת הילה גורביץ שמנעה עיון בחתימות מתוך הטעיה/תרמית/מרמה.

חננאל שרעבי פסק: “תיק זה פתוח לעיון המבקש במערכת נט המשפט, בהיותו צד לתיק דנן. ממילא כל מסמך שקיים ב"מסך 

המזכירות" נמצא גם בתיק דנן ופתוח לעיון המבקש כאמור לעיל".

מן הראוי לראות בהחלטה זו מעשה הטעיה/תרמית/מרמה. אולם כיוון שהשופט חננאל שרעבי הוא בוגר ישיבה וגם שופט (שניים 

במחיר של אחד), המבקש 1 טוען כי בהחלטתו זו עסק חננאל שרעבי בגניבת דעת המבקש כמו גם בגנבת דעת הציבור – עבירות על 

אחת מעשרת הדברות.

7. בית המשפט העליון – את עמדתו של בית המשפט העליון בנושא גנבת דעת הציבור הכיר המשיב1 עוד טרם פגש את הילה גורביץ. בפברואר 2023 – פסק דינם של השופטים ע' ברון , ע' גרוסקופף , ע' פוגלמן בעע"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' מנהל בתי המשפט השופט י' מרזל (8.2.2023), דחה את הערעור בו ביקשה המערערת (אותה ייצג המשיב 1) מידע אודות האופן בו חותמים 3 שופטים על פסק דין פלילי, פשע חמור, במותב תלתא בנט המשפט. בדיון, השופטים נימקו: ’הסוגיה האם כללים המוטמעים במערכת מידע הם מידע לפי הגדרתו בחוק חופש המידע, אינה בשלה לדיון והכרעה‘… הן מייצג המערערת והן השופטים ידעו שאין בנט המשפט אפשרות חתימה ל-3 שופטים על פסקי הדין הפליליים בפשעים חמורים. רק אחד. בניגוד להוראות חוק סדר הדין הפלילי.

8. נט המשפט – יציר כפיו של בעז אוקון, בן טיפוחיו של אהרן ברק – היא הרעיון המארגן/ הרעיון המכונן של הכנופיה. בתיק דנן נוצר תיעוד יוצא דופן של הדרכים השונות שנט המשפט מאפשר לשבש מהלכי משפט:

(א) ניהול מהלכי משפט למראית עין/חתימות נסתרות – מאפיין זה התפרסם בפרשת השופטת ורדה אלשיך, 

שהחלה בשנת 2011, כשנה לאחר כניסת נט המשפט לשירות. השופטת ניהלה דיון למראית עין (ללא בקשת 

רשות הצדדים) ואח"כ הנפיקה שני פרוטוקולים שונים לאותו דיון. החלטת הנציב 88/12/מחוזי תל אביב, 

מצאה ששתי הגרסאות של הפרוטוקול לא נחתמו. לכן, לא היה למעשה פרוטוקול לדיון (שככל גם החלטות 

ופסק דין) – כולם חסרי תוקף. לכן, אחת האפשרויות לניהול ההליכים למראית עין בתיק דנן, הוא להותיר 

את הכתבים השיפוטיים בלתי חתומים. כפי שהסביר הנציב בפרשת ורדה אלשיך, אין כל דרך לבעלי דין, 

באי כוחם, או הציבור לדעת מהם הכתבים "הפורמליים" ומהם הכתבים "טיוטה".

(ב) הנציב ציין מקרים בהם ניתן לדעת כי מדובר ב"טיוטה" – כשעל ההחלטה מופיעה חותמת מים 

"טיוטה". ואכן, בשנת 2016, המשיב 1 תיעד מקרה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בו קבוצת 

שופטים התעללו באם גרושה, והנפיקו בעניינה "טיוטות" במשך שנים ב-22 תיקים, ובכללן גזרות חמורות.

(ג) חתימות השופטים על החלטותיהם היו גלויות לציבור בכתבי המקור בתיק הנייר. כך שהייתה דרך 

ידועה ומקובלת לאמת את תוקף ההחלטות. מן הראוי שחקירה תברר עם בעז אוקון ואהרן ברק מי ומדוע 

קבע את המאפיין המרמתי הזה בנט המשפט. לחוד נשאלת השאלה: כיצד לא קמה מחאה ב-15 השנים

האחרונות – שופטים, עורכי דין, חברי כנסת.. אף אחד לא שם לב שבתי המשפט הפכו למרמת משחק הצדפות?

תמונה 7 | מרמת משחק הצדפות.

(ד) ואיך נסביר את העובדה ששופטי בית המשפט העליון החליטו לאמץ את נט המשפט החל מ

יום4.8.2024. הם לא הבינו את המרמה? או שהחליטו שהיא מתאימה להם? על רקע שיבוש שם הנאשם 

יצחק עמית /גולדפריינד, אולי זה מובן.

(ה) בהחלטה מיום 15.1.2025 דחתה הילה גורביץ הודעת עיון

/בקשת עיון של המשיב 1 בנתוני החתימות האלקטרוניות על החלטותיה. היות ורבות מהחלטותיה הן 

בתחום העוולתי/מרמתי קיים חשד ברור שהן החלטות בלתי חתומות, חסרות תוקף. כי לפי השקפת העולם 

השיפוטית, במצב כזה, השופט אינו עבריין.

תמונה 8 | בקשת המשיב 1, 51#, “להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות העיון בחתימות 

האלקטרוניות של החלטות מרכזיות בתיק.

החלטת הילה גורביץ’: "בקשתו של המבקש היא לצלם את מסך תיקיית ההחלטות כפי שהוא נצפה במזכירות; בקשה זו יש 

להפנות למזכירות שתפעל על פי נהליה".

יש לראות את החלטת הילה גורביץ בבקשה זו כמעשה הטעיה/תרמית/מרמה – כלומר מעשה עברייני.

הנשיא אשר גרוניס הכריז בפרשת השופטת ורדה אלשיך: "אין מה לדבר פה על זיוף!". המשיב 1, לעומת 

זאת, מוצא שפרסום, מסירת, המצאת החלטות בלתי חתומות, כשמקבלן אינו יכול לוודא אם הן חתומות, 

אם לאו, עולה לגדר 

סעיף 414(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 - "זיוף" - אחת מאלה: 

(1) עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות.

9. התיק דנן מספק הדגמה מעולה: בימים אלה מסתובבים עו"ד רחל בן-ארי (לשעבר חברת הוועדה לבחירת שופטים, לשעבר ראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, “מקורבת לביניש") ועו"ד יואב סלומון בין הבנקים בחיפה, מציגים להם "פסיקתה-מינוי מנהלי עיזבון" משובשת, חסרת תוקף, שהפיקה עבורם הילה גורביץ – שופטת כביכול. מינוים של השניים כמנהלי עיזבון לא הושלם מעולם… כי אי אפשר לרשום מינוי מסוג זה בהליך למראית עין. השופטת כביכול מאפשרת להם להגיש בקשות בהן הם רושמים את עצמם כ"מנהלי עיזבון", אך מגישים אותם תחת שמו של המבקש בתיק – מר אורי צרניק…

10. הילה גורביץ הופיעה בכחש כשופטת בתיק הקשור א”פ1829-06-10 מיולי עד ספטמבר 2024, ככל הנראה הסכם עברייני בינה לבין רויטל באום. בתיק דנן, ת"ע 11650-06-24, הילה גורביץ מופיעה כשופטת, אך מסרבת להציג כל אסמכתא חוקית לסמכותה, ומשיבה בתשובות מתחכמות (אני שופטת בית משפט השלום בחיפה, שיש לו סמכות עניינית ומקומית בתיק…). יש לראות בתשובה מסוג זה הטעיה/תרמית/מרמה בפני עצמה.

1. התיק עצמו מתנהל מיומו הראשון כהליכי משפט למראית עין, כפי שזיהה והודיע המשיב 1 מיד בתחילת ההליכים. אין דרך להסביר את האירועים סביב קבלתו של כתב הטענות הראשון לרישום ופתיחת התיק, כולל קנוניה עבריינית בין עו"ד יאיר שיבר ליואב סלומון, ללא תיאום מוקדם בין הילה גורביץ, רחל בן-ארי ויואב סלומון. להערכתו של המשיב 1, שזכה להכיר היטב את יואב סלומון ורחל בן ארי מאז תחילת 2023, הם לא אלה שכתבו את כתב הטענות הראשון, נדרשה מומחיות בעבריינות שיפוטית שלא נראה שיש להם. ייתכן שהילה גורביץ כתבה או הכתיבה בעצמה את כתב הטענות הראשון.

2. הפרשה בה עסקינן היא מסכת הונאות רבת שנים ורבת רבדים. בשלב הנוכחי – התובענה בת"ע 11650-06-24 – השיבוש השיטתי של הכתבים וההליכים, ובכללם השיבוש השיטתי של רישומי "פעילויות לצדדים", הוא מאפיין מרכזי ברובד המרמה הדיונית בפרשה זו. כבר בבקשה מיום 28.11.2024, 38#, התבקשה השופטת הילה גורביץ להסביר את שיבוש רישומי "פעילויות לצדדים". בהחלטתה מיום 1.12.202, 38#, השופטת הילה גורביץ טענה כהרגלה כי מדובר בעניין מזכירותי שאין לה עמו ולא כלום ואיימה בהוצאות…

3. שיבושים אלה יובילו את האדם הסביר למסקנה שהתיק דנן הוא"תיק פיקטיבי" [כפי הגדרתו במאמרם של ‫קרן ‬‫וינשל‬‫‪-‬‬‫מרגל‬‫‪ ,‬‬‫טליה ‬‫יהודה‬ ‫ואבי‬ב ‬‫שירץ‬ ‫"מהימנות‬ נתוני פתיחת ‫וסגירת תיקים במערכת נט המשפט"‬‫ מחלקת‬ ‫מחקר‬ ‫של‬ ‫הרשות‬ ‫השופטת‬ (2011)],¹ טענה זו זהה במהותה לטענתו של המשיב 1 כי ההליכים בתובענה דנן תואמו עוד טרם הולדתם להתנהל כהליכי משפט למראית עין,² כלומר מעשי הטעיה/תרמית/מרמה סדרתיים. ‬‬

4. ההישג והתוצר המרכזי של המרמה הדיונית הוא מסמך ה"פסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024. באמצעות מסמך מרמתי זה הצליחו עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון להשיג גישה לחשבונות הבנק כ”מנהלי עיזבון” כביכול, בעוד מינוים לא הושלם ולא נרשם בתיק. עתה הם מבקשים אישור למכירת הדירה. בכך מתקדמת הפרשה לקראת השלמת המרמה המהותית.

5. אין כאן דבר חדש או מקורי. הונאות במינויים לתפקידים מיוחדים(כונסי נכסים, מנהלי עיזבונות, אפוטרופוסים, מפרקי תאגידים, וכו’) מוכרות מזה מאות שנים. אך גם בשנים 2010-2009 מצא המשיב 1 את עצמו מסביר את יסודות תורת ההונאות השיפוטיות למשפטן אמריקני בכיר, עו"ד ריצ’רד פיין, מייסד ומנהל המחלקה הפדרלית להגבלים עסקיים בקליפורניה בדימוס, כשהלה הוחזק שלא כדין כשנה וחצי בבידוד, לאחר שחשף שכל השופטים במחוז לוס אנג’לס (כ-700 במספר) קיבלו שוחד – כ-45,000 דולר לשופט לשנה במשך כ-10 שנים.

6. העילה הנומינלית להחזקתו של פיין הייתה סירובו של פיין לקבל את סמכותו של "בוחן" [Examiner] לביצוע"בדיקות כלכליות" שמינויו לא נרשם כדין. שם - השופט דייוויד יפה [David P. Yaffe] לא היה יכול לרשום את מינוי "הבוחן" כדין, וכך גם כאן - השופטת הילה גורביץ אינה יכולה לרשום את מינוי "מנהלי עיזבון" כדין (ללא הבדל מה האמתלה שתמציא), שכן, גם שם וגם כאן, ההליכים כולם היו הליכים למראית עין.

7. הפרשה בה עסקינן היא מסכת הונאות רבת שנים ורבת רבדים. בשלב הנוכחי – התובענה בת"ע 11650-06-24 – השיבוש השיטתי של הכתבים וההליכים, הוא מאפיין מרכזי ברובד המרמה הדיונית בפרשה זו.

8. ביום 18.2.2025 הגישו "מנהלי העיזבון" כביכול, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון "בקשה למתן הוראות" "‫לפעול‬ ‫בעניין‬ ‫דירת‬ ‫המנוחה‬ ‫ברחוב‬ ‫קדרון‬ ‫‪2‬‬ ‫בחיפה", 56#. כותרת הבקשה שקרית ומטעה – שכן עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון רשמו את עצמם בכותרת הבקשה כצדדים חדשים בתיק – “מנהלי עיזבון המנוחה" – וככאלה נטלו לעצמם במרמה את הזכות להגיש בקשות בהליך דנן במעמדם הכוזב – "המבקשים". בדומה, חתמו עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון על הבקשה בכזב כ"מנהלי עיזבון רבקה שמי צרניק ז"ל" [תמונה 1]. כמו כן, נספח א לבקשה, שהוא מכתבם מיום 5.2.2025 של עורכי הדין הנ"ל לזוכים בעיזבון, פותח בהכרזה שקרית ומטעה – "בתפקידנו כמנהלים משותפים של עיזבון המנוחה רבקה צרניק ז"ל…" - ומסיים בחתימה שקרית ומטעה בה הם מזדהים כ"מנהל/ת עיזבון המנוחה רבקה צרניק ז”ל".

1https://www.gov.il/he/pages/research_01062011

2 Simulating Legal Process: Texas Penal Code §32.48; Oregon - ORS 162.355; Arizona 13-2814, etc.

תמונה 9 | כותרת הבקשה מיום 18.2.2025, 56#, ותיבת החתימה בסופה.

19. דא עקא, ברשימת הצדדים והגורמים בתיק נט המשפט אין זכר ל"מנהלי עיזבון" [תמונה 2].

20. בכך פתחו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון, בעלי הדין דרור צרניק ואורי צרניק, והשופטת הילה גורביץ סבב נוסף של הטעיה/ת רמית/מרמה לכאורה ברישומי הצדדים וכינוייהם [באשר לסבבים קודמים של שיבוש 

כינויי הצדדים – ראה נספח].

21. זאת ועוד – כיוון שמינוים של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון כמנהלי עיזבון לא הושלם ולא נרשם בתיק נט המשפט, לא היה ניתן לרשום את הבקשה על שמם בתיק. לכן הגיש עו"ד יואב סלומון את הבקשה תחת שמו של המבקש בתיק, מר אורי צרניק, והמזכירות קיבלה ורשמה את הבקשה כך, בחוסר התאמה - אירוע נוסף של הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה [תמונה 11].

ת
מונה 11 | תיקיית "בקשות אחרי סגירה", תמונת מסך מיום 20.2.2025, מראה כי "בקשה למתן הוראות", נרשמה ביום 18.2.2025, 

56#, והיא בקשה מטעם מבקש 1 – מר אורי צרניק. רישום זה הוא רישום כוזב ומטעה, שכן הבקשה היא מטעם "מנהלי העיזבון" 

למראית עין, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון. אולם מכיוון שמינוים לא נרשם כדין, הגיש עו"ד סלומון את הבקשה תחת 

שמו של מרשו, המבקש בתיק – מר אורי צרניק.

22. ביום 20.2.2025 הגיש המשיב 1 הודעה למזכירות "בדברטעות ברישום בקשה 56# בחוסר התאמה" [תמונה 12]. מאז המחצית השנייה של חודש אוקטובר 2024, הפכו הגשות לבית המשפט למעין משחק הימורים. מהמשיב 1 נשללה הזכות לשירות הוגן על ידי רשות ממשלתית, במקרה זה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. בכך אף נשללה הזכות לוודאות בעניין קליטת הגשותיו, וגם נשללה ממנו הזכות להליך ראוי והוגן, לוודאות דיונית מזערית. הסיכוי לקליטה נכונה ותקינה היה להערכתו פחות מ-50%. משמעות המצב הייתה (א) חוסר ודאות לגבי המצב בתיק, בדרך כלל למשך יום או יומיים, (ב) החובה להכפיל את השקעת הזמן בהגשות לבית המשפט, (ג) הוצאות מיותרות של כ-270 ש"ח להגשה, עקב החלטה שקרית בכוונת מכוון, שהורתה למזכירות לחייב את המשיב 1 באגרת בקשה, גם כשאינה נדרשת בתקנות.

ת
מונה 12 | הודעת המשיב1 למזכירות מיום 20.2.2025 ,56#,"בדבר טעות ברישום בקשה 56# בחוסר התאמה…. 3. המזכירות הייתה אמורה לדחות את הבקשה מרישום בשל חוסר התאמה. 4. גם לאחר שנרשמה יש למחוק את הבקשה מרישום בשל חוסר התאמה".

23. מצב זה נוצר מתוך החלטה של השופטת הילה גורביץ מיום 3.11.2024, 28#, בה בדתה מליבה תקנות בתי המשפט (מזכירות) ותקנות האגרות, הכל במטרה לשבש את גישתו של המשיב 1 לבית המשפט.

24. ביום 20.2.2025 שלח המשיב 1 גם הודעה לעורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון בשלל כובעיהם. בהודעתו בהודעתו ציין המשיב 1:"… אני סמוך ובטוח שאתם תקיימו בזריזות ובתום לב את חובותיכם בכובעיכם השונים, ותדאגו שהרישום השגוי יתוקן" [תמונה 13].