Defendant
– Attorney David Levy, Judge Ruth Lorch - Lydia-Center District
Court
Attorney
David Levy was engaged by the Israel Tax Authority as an outside
counsel for collection of tax liabilities through the Israeli
Debtors' Courts. Levy is now prosecuted for embezzling in the process
over NIS 16 millions of state funds, collected from the debtors.
Levy claims that the dispute originated from the assignment to him of
a case with large liability by a crime figure. After he invested
substantial work in the case, he was instructed to drop the case with
no legal foundation, and was not compensated for his work. Levy's
claims of unlawful waivers of NIS hundreds of millions in tax
liabilities to crime figures are consistent with the evidence
provided by Rafi Rotem – the Tax Authority whistle-blower. And the
Tax Authority evidence provided by debtors of routine embezzlement by
attorneys of debtors' funds in the Debtors' Courts. The case stands
in the junction of two notoriously corrupt law enforcement agencies:
The Tax Authority and the Debtors' Courts. Therefore, there is
substantial public interest in the case. Regardless of the law, the
evidence shows that Judge Ruth Lorch, the State Prosecution, and
Defendant Levy are united in their common interest to hide all court
records in this case from the public's eye.
עו"ד
דוד לוי הועסק על ידי רשות המסים בגביית
חבויות מס דרך ההוצאה לפועל.
לוי
נאשם עתה בגניבת יותר מ-16
מליון
ש"ח
מתוך כספים שגבה מחייבים.
לוי
טוען שחילוקי הדעות נובעים מהפניית תיק
גדול של דמות פשע לטיפולו.
לאחר
שהשקיע בתיק עבודה רבה,
קיבל
הוראה ללא כל בסיס חוקי להפסיק את מאמצי
הגבייה בתיק,
ולא
קיבל כל תמורה לעבודתו.
טענותיו
של לוי על ויתור על חבויות מסים בשווי
מאות מיליוני ש"ח
ברשות המסים מסיבות פסולות תואמות את
הראיות שמציג רפי רותם – חושף השחיתויות
ברשות המסים.
טענותיה
של רשות המסים נגד לוי תואמות את הראיות
שמציגים החייבים בהוצאה לפועל – הונאות
וגנבות של כספי החייבים על ידי עורכי דין
כעניין שבשגרה.
תיק
זה עוסק בשתי רשויות אכיפת החוק הידועות
בשחיתותן:
רשות
המסים וההוצאה לפועל.
לכן
יש עניין ציבורי רב בכתבים בתיק זה.
הראיות
מצביעות על כך שתוך התעלמות מהוראות החוק,
השופטת
רות לורך,
התביעה,
והנאשם
בתיק זה מאוחדים בעניין אחד – הסתרת
הכתבים בתיק זה מעיני הציבור.
[עברית להלן]
Center-Lydia District Court
State of Israel v David Levy 42814-10-14
Requester: Joseph Zernik, PhD
Human Rights Alert - NGO
PO Box 33407, Tel-Aviv
Email: joseph.zernik@hra-ngo.org
Fax: 077-3179186
Third Request to Inspect Court File
The undersigned, Joseph Zernik, PhD, files herein his third request to inspect instant court file:
1. My name is Joseph Zernik; ID number as provided in the original February 28, 2015 Request to Inspect.
2. Instant court file is listed in Net-HaMishpat under “General Details” as “Open to the Public” - unsealed.
3. On February 28, 2015, I filed with the Office of the Clerk my first Request to Inspect in instant court file. [1]
4. On April 26, 2015, I received by fax Judge Ruth Lorch's “Decision” record, saying in part: “... the Requester shall be able to inspect the indictment for the purpose stated in the Request”. [2]
5. The original February 28, 2015 Request to Inspect instant court file pertained to: “All paper and electronic records”. It never mentioned the indictment record.
6. In light of the first Request to Insepct and its justification, Judge Lorch's April 26, 2015 Decision is inexplicable, and does not address the Request.
7. On April 28, 2015 I filed my second Request to Inspect in instant court file. [3]
8. The justification of my first two Requests to Inspect in instant court file stated in part: “The Requester has been engaged for years in academic research of IT systems of the courts in the State of Israel and the United States, and administration of public access to court records.”
9. On May 21, 2015, I received by fax Judge Lorch's “Decision” record, stating in part: “The Request fails to justify the requested inspection specifically in instant court file.” [4]
10. Therefore, I herein file my third Request to Inspect in instant court file:
Instant Request to Inspect pertains to the following records:
a) All paper and electronic records, and
b) All registrations in Net-HaMishpat in instant court file, e.g., List of Parties, List of Counsel, List of Hearings, List of Requests, List of Decisions, List of Judgments, List of Records in Paper Court File, List of Clerk's Notices, List of Executed Service, etc.
The Justification for the Request to Inspect:
a) The Requester has been engaged for years in academic research of IT systems of the courts in the State of Israel and in the United States, and administration of public access to court records under electronic administration of the courts. The Requester's reports on such matters have been published in academic journals, subject to international, anonymous peer-review and presented in international academic conferences. The Requester's reports on such matters have also been included in Universal Periodic Review Reports of the UN Human Rights Council on the United States (2010) and on the State of Israel (2013), subject to review by the Professional Staff of the Council.
b) In part, the purpose of my study is to test the limits of the public's right to access court records and the requirement for justification of requests to inspect court records in the State of Israel in the wake of the Supreme Court's 2009 Judgment in Association for Civil Rights in Israel et al v Minister of Justice et al (5917/97). The Judgment says in part:
The principle of public hearing is a fundamental principle of any democratic regime. It holds a constitutional status, super-statutory in our legal system, and there is no dispute regarding its importance and centrality...
“The right to access court records to inspect and to copy and to publish their content is derived from Basic Law: The Judicature, Article 3, which provides the principle of public hearing, and from the rule, applicable to any public authority, which holds authority by law, according to which, in the absence of statutory provisions to the contrary, its records shall be open and visible...”. Judgment of the Israeli Supreme Court 4825/97 Gahel v Tax Assessment Officer (2001).”
c) Regarding the requirement for justification by the Filer of Request to Inspect versus the burden of convincing on a party opposing the inspection, the Judgment in the Association's petition says:
The opening position is that the inspection should be granted, and given such opening position, the party, who opposes the inspection, carries the burden of convincing that it should not be permitted...
The Filer of Request to Inspect needs to disclose the essence of his objective in the inspection... The burden is not on the Filer of the Request to Inspect, but on the party opposing the inspection. Under such circumstances, the requirement for justification in the Regulations – which, as stated, is minute, and unlimited in its causes – creates no burden of convincing on the Filer of the Request to Inspect... The infringement on the public's right to access court records to inspect and to copy – if any – resulting from the requirement for justification, is marginal and small, and in no case amounts to infringement, which requires examination of the Regulations under Constitutional standards...
The weight of the public's right to access court records to inspect and to copy by a person, who is driven by mere prurience, is inferior to the weight of the right of a person, who requests to inspect and to copy for the purpose of study or research.
d) The right for fair, public hearing is one of the fundamental Human Rights, particularly in a criminal prosecution. Any reasonable person would most likely find the denial of the right to inspect in a criminal court file voiding the principle of public hearing from its foundation. Therefore, I have recently filed as part of my research a series of Requests to Inspect in criminal court files. Instant Request to Inspect is part of this series.
e) The recent series of my Requests to Inspect further focused on court files, where the underlying matter pertains to corruption of government authorities:
The Judgment in the Association's petition also repeats the petitioners' arguments regarding the importance of the right to access court records relative to public trust in government authorities:
The importance of this principle is in generating public trust in the public authorities in general, and in the courts in particular, since it contributes to generating the appearance of the process of justice in a manner that promotes such trust.
A similar statement appears in the landmark ruling of the US Supreme Court, pertaining to the public's right to access court records to inspect and to copy, as one of the foundations of such right: to fulfill the citizen's desire 'to keep a watchful eye on the workings of public agencies'. [i]
f) According to media reports, Attorney David Levy was employed by the Israel Tax Authority as an outside counsel for collection of tax liabilities through the Israeli Debtors' Courts. Levy is now prosecuted for embezzling in the process over NIS 16 millions of state funds, collected from the debtors. Levy claims that the dispute originated from the assignment to him of a case with large liability by a crime figure. After he invested substantial work in the case, he was instructed to drop the case with no legal foundation, and was not compensated for his work.
Levy's claims of are similar to the evidence provided by Rafi Rotem – the Tax Authority whistle-blower – of unlawful waivers of NIS hundreds of millions in tax liabilities to tycoons, to major crime figures, and to those related to the ruling party.
Moreover, in an interview with media, Menahem Mazuz, then former Attorney General, today Supreme Court Justice said that the Tax Authority corruption affair was the closest to organized crime in high government offices.
The Tax Authority claims against Levy are similar to the evidence provided by debtors - of routine fraud and theft of the debtors moneys by the debt-holders' counsel in collusion with magistrates of the debtors' courts and under patronage of the courts. A small fraction of the cases led to prosecutions and convictions, but the vast majority of case were never prosecuted. Regardless, given the number of cases in the debtors' courts and the scope of the frauds, perpetrated there, the debtors' courts should be deemed a material cause of growing poverty in Israel today.
Therefore, instant court file pertains to two government authorities, which are renowned for their corruption: The Tax Authority and the Debtors' Courts, and there is substantial public interest in instant court file, and in particular for the research I am conducting, and its part constituting the last series of Requests to Inspect.
g) My latest series of Requests to Inspect further focused on criminal court files, where there is concern of lack of integrity and/or perversion of justice in the court file itself:
In instant court file, the “Decisions Docket” in Net-HaMishpat (IT system of the court)-public access system as of today shows only two (2) decisions. None of the records of “Decisions” on my requests to inspect appear in the public docket, and none of the court's decision, pertaining to conduct of the case itself.
Figure: State of Israel v David Levy (4284-10-14) in the Center-Lydia District Court, “Decisions Docket” in an unsealed court file - “open to the public” - public access system – on May 24, 2015, the “Decisions Docket” lists only two (2) decisions.
_____
In contrast, the “Decisions Docket” in Net-HaMishpat – Clerk's access – showed on March 22, 2015 twenty-one (21) decisions.
Figure: State of Israel v David Levy (4284-10-14) in the Center-Lydia District Court, “Decisions Docket” in an unsealed court file - “open to the public” - clerk's access - on March 22, 2015, the “Decisions Docket” listed twenty-one (21) decisions.
______
Therefore, a reasonable person would most likely conclude that Judge Ruth Lorch wrongfully maintains double books in instant court file with no foundation in the law.
h) To the Requester's best knowledge, Judge Lorch has never instructed the parties in instant court file to file their responses on the Requests to Inspect, and such responses have never filed either. Denial of the right to inspect court file by the Court, sua sponte, in an unsealed court file, based on the judicial reasoning, cited in 9), above, would raise further concerns among observers, regarding conduct of the court. Alternatively, if responses by the parties have been filed, such responses have never been duly served on the Requester, the Requester has no way to view them in Net-HaMishpat public access system, and they were never referenced in the May 21, 2015 “Decision” record, cited in 9), above. Such conduct would also raise concerns among observers, regarding upholding the fundamentals of due process in the Requests to Inspect.
Requester's relationship to the court file:
Neither direct nor indirect relationship, except for the academic interest.
_____
In view of all the additional justifications for the Request to Inspect specifically in instant court file, provided above, the Court should grant instant Request in accordance with the fundamentals of justice and the law.
Today, May 24, 2015
______________
Joseph Zernik, PhD - Requester
______________
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
מדינת ישראל נ דוד לוי 42814-10-14
המבקש: דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
ת"ד 33407, ת"א
דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org
פקס: 077-3179186
בקשה שלישית לעיון בתיק בית המשפט
החתום מטה, דר' יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה שלישית לעיון בתיק זה:
1. שמי יוסף צרניק; ת”ז כמפורט בכתב הבקשה המקורית מיום 28 לפברואר, 2015 .
2. התיק שבנידון רשום במערכת נט המשפט תחת "פרטים כלליים" כ"פתוח לציבור" – אינו חסוי.
3. ביום 28 לפברואר, 2015 היגשתי למזכירות בית המשפט את הבקשה לעיון המקורית בתיק זה. [1]
4. ביום 26 לאפריל, 2015, קיבלתי בפקס את כתב "החלטה" מאת השופט רות לורך, האומר בחלקו:”...יוכל המבקש לעיין בכתב האישום לצורך המפורט בבקשה.” [2]
5. הבקשה לעיון המקורית מיום 28 לפברואר, 2015, מבקשת לעיין ב: “כלל הכתבים בתיק הנייר ובתיק האלקטרוני", ולא הזכירה כלל את כתב האישום.
6. לאור הבקשה המקורית והצדקתה, כתב "ההחלטה" של השופטת לורך מיום 26 לאפריל, 2015, אינו מובן, ואינו מתייחס לבקשה עצמה.
7. ביום 28 לאפריל, 2015, היגשתי בקשה שנייה לעיון בתיק זה. [3]
8. ההצדקה לבקשות העיון הראשונה והשנייה אומרת בחלקה: “המבקש עוסק מזה שנים במחקר אקדמי בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל ובארה"ב וניהול גישת הציבור לכתבים.”
9. ביום 21 למאי, 2015, קיבלתי בפקס את כתב "החלטה" מאת השופט רות לורך, האומר: ”אין בבקשה להצדיק עיון המבוקש דווקא בתיק זה.” [4]
10. לפיכך, הריני מגיש בזאת בקשה שלישית לעיון בתיק שבנידון:
הכתבים אליהם מתייחסת בקשה זאת:
א) כלל הכתבים האלקטרוניים וכתבי הנייר בתיק זה, וכן
ב) כלל הרישומים בנט המשפט בתיק זה, לדוגמה, רשימת הצדדים, רשימת באי הכוח, מועדי הדיונים, רשימת הבקשות, רשימת ההחלטות, רשימת פסקי הדין, רשימת הכתבים בתיק הנייר, רשימת הודעות המזכירות, רשימת ההמצאות, וכו'
ההצדקה לבקשה זאת:
א) המבקש עוסק מזה שנים במחקר אקדמי של מערכות מידע של בתי המשפט במדינת ישראל ובארה"ב, וניהול זכות גישת הציבור לכתבי בתי המשפט במסגרת ניהול אלקטרוני של בתי המשפט. מאמרים של המבקש בנושאים אלה התפרסמו בכתבי עת אקדמים בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית בינלאומית והוצגו בכנסים אקדמים בינלאומיים. דוחות של המבקש בנושאים אלה נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם במסגרת הבדיקה התקופתית העולמית של ארה"ב (2010) ושל מדינת ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה.
ב) בחלקה, מטרת מחקרי לבדוק את גדרי זכות העיון ואת גדרי חובת ההנמקה של המבקש לעיין בכתבי בתי המשפט בישראל בעקבות פסק הדין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח ואח' נ שר המשפטים ואח' (5917/97). פסק דין זה אומר בין השאר:
עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק...
הזכות לעיין במסמכי בית המשפט ואף הזכות לפרסם את תוכנם נגזרות מסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, הקובע את עקרון פומביות הדיון, ומן הכלל החל על כל רשות ציבורית הממלאת תפקיד על-פי דין, ולפיו, בהעדר הוראה חקוקה הקובעת אחרת, מסמכים שברשותה צריכים להיות גלויים ופתוחים...". פסק הדין בע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2001)
ג) וכך אומר פסק הדין בעתירת האגודה לגבי חובת ההנמקה של מבקש העיון לעומת נטל השכנוע על המתנגד לעיון:
נקודת המוצא הינה כי יש להתיר את העיון, ובהתחשב בנקודת מוצא זו, על בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי אין להתירו...
על מבקש העיון לגלות בתמצית את מטרת העיון... הנטל הוא לא על מבקש העיון כי אם על המתנגד לו. במצב דברים זה, אין בדרישת ההנמקה הקבועה בתקנות - שהינה כאמור דרישה מזערית אשר אינה מוגבלת בעילותיה - משום הטלת נטל השכנוע להתרת העיון בתיק על מבקש העיון... הפגיעה בזכות העיון - אם נגרמת - כתוצאה מדרישת ההנמקה הינה פגיעה שולית וקטנה ביותר, אשר בכל מקרה אינה עולה כדי הפגיעה המחייבת את בחינת התקנות במשקפי הבחינה החוקתית...
משקלה של זכות העיון של מי שמבקש לעיין בתיק מתוך סקרנות גרידא פחוּת ממשקל זכותו של מי שמבקש לעיין בתיק לצורך לימוד או מחקר.
ד) הזכות לשימוע הוגן ופומבי היא מזכויות האדם הבסיסיות, בפרט בהליכים פליליים. כל אדם בר דעת קרוב לוודאי ימצא את דחיית זכות העיון בתיק פלילי כמעקרת את עקרון פומביות השימוע מיסודו. לפיכך, היגשתי לאחרונה במסגרת מחקרי סדרת בקשות לעיון בתיקים פליליים. הבקשה לעיון בתיק זה היא חלק מסדרת בקשות זאת.
ה) סדרת הבקשות האחרונה התמקדה עוד יותר בתיקים פליליים בהם העניין הנדון בתיק עצמו קשור לשחיתות רשויות השלטון:
פסק הדין בעתירת האגודה חוזר על טיעוני העותרים לגבי חשיבות זכות העיון לגבי אמון הציבור ברשויות השלטון ובבתי המשפט:
חשיבותו של עקרון זה ביצירת אמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרט, שכן הוא תורם ליצירתה של מראית פני הליך עשיית הצדק באופן המקדם אמון זה.
בדומה, מוצאת פסיקה בעלת חשיבות היסטורית של בית המשפט העליון של ארה"ב את הבסיס לזכות העיון, בין השאר, בצורך לספק את רצונו של אדם "להחזיק עין מפקחת על פעולותיהן של הרשויות הציבוריות.” [1]
ו) על פי דיווחי התקשורת, עו"ד דוד לוי הועסק על ידי רשות המסים בגביית חבויות מס דרך ההוצאה לפועל והיה "מקורב” לבכירים ברשות המסים. לוי נאשם עתה בגניבת יותר מ-16 מליון ש"ח מתוך כספים שגבה מחייבים. לוי טוען שחילוקי הדעות נובעים מהפניית תיק גדול של דמות פשע לטיפולו. לאחר שהשקיע בתיק עבודה רבה, קיבל הוראה ללא כל בסיס חוקי להפסיק את מאמצי הגבייה בתיק, ולא קיבל כל תמורה לעבודתו.
טענותיו של לוי תואמות את הראיות שמציג רפי רותם – חושף השחיתויות ברשות המסים - על ויתור על חבויות מסים בשווי מאות מיליוני ש"ח ברשות המסים מסיבות פסולות לטייקונים, לדמויות בכירות בארגוני פשיעה, ולמקורבים למפלגת השלטון. יתרה מזאת, בראיון עיתונאי אמר מנחם מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה לשעבר והיום שופט בית המשפט העליון שפרשת השחיתות ברשות המסים היא הקרובה ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים של רשויות השלטון.
טענותיה של רשות המסים נגד לוי תואמות את הראיות שמציגים החייבים בהוצאה לפועל – הונאות וגנבות של כספי החייבים על ידי עורכי דין הפועלים בשם בעלי החוב בשיתוף פעולה עם רשמים ובחסות בתי המשפט כעניין שבשגרה. חלקן הקטן של פעולות אלה גררו אישומים והרשעות, אך רובן הגדול מעולם לא גרר תביעות פליליות. יחד עם זאת, לאור מספר התיקים בהוצאה לפועל וממדי ההונאות, יש לראות בהוצאה לפועל גורם מהותי בהעמקת העוני בישראל היום.
לפיכך, תיק זה עוסק בשתי רשויות אכיפת החוק הידועות בשחיתותן: רשות המסים וההוצאה לפועל, ולכן יש עניין ציבורי רב בכתבים בתיק זה, ויש בו עניין מיוחד למחקר אותו אני מנהל, בפרט כחלק מהסדרה האחרונה של בקשות לעיון בתיקים, שהיא חלק ממחקר זה.
ז) סדרת הבקשות האחרונה התמקדה עוד יותר בתיקים פליליים בהם קייים חשש לחוסר ישרה ו/או שיבוש הליכים בתיק עצמו:
בתיק זה מופיעות ברשימת "החלטות בתיק" במערכת נט המשפט–גישת הציבור נכון להיום רק שתי החלטות. שתיהן החלטות הדוחות בקשות לעיון בתיק. אין כתבי ה"החלטה" על בקשותי לעיון מופיעים ברשימה זאת, וכן אין מופיעה בה כל החלטה הנוגעת להליכים בתיק עצמו.
לעומת זאת, בתיק זה הופיעו ברשימת "החלטות בתיק" במערכת נט המשפט–גישת מזכירות ביום 22 למרץ, 2015, עשרים ואחת (21) החלטות.
תמונה: מדינת ישראל נ דוד לוי (4284-10-14) בבית המשפט המחוזי מרכז, לוד, רשימת "החלטות בתיק" בתיק שאינו חסוי - “פתוח לציבור” - מערכת גישת המזכירות - הרשימה ביום ה-22 למרץ, 2015, כוללת עשרים ואחת (21) החלטות.
______
לפיכך, אדם בר דעת יסיק קרוב לוודאי שהשופטת רות לורך עוסקת שלא כראוי בניהול ספרים כפולים בתיק זה ללא כל בסיס בדין.
ח) למיטב ידיעתו של המבקש, לא הורתה השופטת רות לורך לצדדים בתיק זה להגיש את תשובותיהם על הבקשה לעיון, ותשובות כאלה לא הוגשו כלל. לפיכך, מניעת זכות העיון על ידי בית המשפט, מתוך עצמו, בתיק שאינו חסוי, ועל פי הטיעונים המשפטיים שצוטטו ב- 9), לעיל, תעורר תמיהה בקרב משקיפים לגבי התנהלות בית המשפט. לחלופין, אם הוגשו תשובות הצדדים, לא הומצאו כלל למבקש כדין, למבקש אין כל אפשרות לראותם במערכת נט המשפט-גישת הציבור, ולא נזכרו בכתב ההחלטה מיום 21 למאי, 2015, שצוטט ב-9) לעיל. התנהלות זאת גם היא תעורר תמיהה בקרב משקיפים לגבי קיום יסודות ההליך ההוגן בעניין הבקשות לעיון.
הקשר של המבקש לתיק:
אין כל קשר ישיר או עקיף, פרט לעניין האקדמי.
____
לאור כלל ההצדקות הנוספות לבקשת העיון דווקא בתיק זה, שהובאו לעיל, מן הדין והצדק שבית המשפט ייענה בחיוב לבקשה זאת.
היום, 24 למאי, 2015,
_______________
דר' יוסף צרניק, המבקש
קישורים:
[1] 2015-02-28 State of Israel v David Levy (42814-10-14) - Dr Zernik's Request to Inspect //
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – בקשתו של דר' יוסף צרניק לעיין בתיק
https://www.scribd.com/doc/
[2] 2015-04-26 State of Israel v David Levy (42814-10-14) – Judge Lorch's purported “Decision”, permitting inspection of indictment only //
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) –“ החלטה" כביכול של השופטת לורך, המתירה עיון בכתב האישום בלבד.
https://www.scribd.com/doc/
[3] 2015-04-28 State of Israel v David Levy (42814-10-14) – Dr Zernik's Repeat Request (#23) to Inspect court file //
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – בקשה (מס' 23) חוזרת של דר' צרניק לעיין בתיק
https://www.scribd.com/doc/
[4] 2015-05-21 State of Israel v David Levy (42814-10-14) Purported “Decision” by Judge Ruth Lorch, denying the right to inspect court file//
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) כתב "החלטה" כביכול של השופטת רות לורך, הדוחה בקשה לעיון בתיק
https://www.scribd.com/doc/
No comments:
Post a Comment