On June 30, 2015, the investigators reached a breakthrough, which affirmed the worst suspicions against Efraim Bracha - "Investigator No 1" - head of the National Fraud Investigations Unit of the Israel Police (roughly equivalent to FBI Assistant Director for Criminal Investigations). A senior figure provided detailed testimony regarding inside information leaks by Bracha to suspects in major corruption investigation in the Ashdod city hall. Following directives by Attorney General Yehuda Weinstein, a polygraph test was conducted, in which the testimony passed. Consequently, a detailed affidavit was personally drafted by Attorney General Weinstein and Raz Nizri (senior investigator) for that senior figure. A second polygraph test was conducted, which the senior figure again passed. The outcome was stunning...
| News1.co.il | תגובות | הצטרפות ל- VIP |
 |
 |
|
| וינשטיין. דרש פוליגרף וניסח ההצהרה [צילום: פלאש 90] | ברכה. התאבד בעקבות המידע החמור [צילום: מן הטלוויזיה] |
|
|
| העדות הדרמטית והפוליגרף שאימתו
החשדות המפלילים נגד אפרים ברכה |
ביום 30.06.15 הגיעו חוקרי מח"ש לפריצת דרך שאימתה את החשדות החמורים נגד תנ"צ ברכה
 עדות מפורטת מפיה של דמות בכירה, בדבר הדלפת מידע מפיו של ברכה לחשודים בפרשת עיריית אשדוד
לפי הנחייתו של וינשטיין בוצעה לאותה דמות בכירה בדיקת פוליגרף - שבה
נמצאה דוברת אמת; ולאחריה היא זומנה למסור הצהרה שאותה ניסחו אישית
וינשטיין ורז נזרי, ולבדיקת פוליגרף נוספת, שגם בה יצאה דוברת אמת תוצאות הפוליגרף הדהימו את היועמ"ש
▪ ▪ ▪
חשיפה: ימים ספורים לפני התאבדותו הטרגית של תנ"צ אפרים ברכה (ז"ל) הובאו בפני חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים לפחות שתי עדויות דרמטיות - במסגרת חקירה סמויה שהתקיימה במשך מספר שבועות,
שחיזקו את החשדות החמורים נגד הקצין הבכיר. כך נודע ל-News1. המידע הקפיץ
את בכירי התביעה והאיץ את ההליכים ואת ההחלטות לדרישה: לעבור מחקירה סמויה,
שהתקיימה כאמור באופן מואץ, לחקירה גלויה.
המידע הרגיש שלהלן טופל אישית על-ידי בכירי התביעה בישראל, ובראשם: היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, ופרקליט המדינה שי ניצן. וינשטיין ונזרי הם שהובילו את החקירה הסמויה במח"ש - יחד עם ראשי מח"ש עו"ד אורי כרמל וסגנו עו"ד משה סעדה - שגבתה בשבוע שעבר עדויות מטרידות שחייבו חקירת ברכה. העדויות (ו/או השיחות בפרשה השנייה) התקיימו בנוגע לשתי פרשות חמורות. ל-News1 נודע, כי במסגרת החקירה הסמויה תושאלו באחרונה גם כמה מפקודיו לשעבר של ברכה. יאמר כאן: על-אף התאבדותו של ברכה (ז"ל), ומחמת הטענות וההאשמות המופנות כלפי הח"מ מצד עיתונאים יריבים ו/או גורמים בעלי עניין, כולל האשמת הח"מ בהריגה, ונוכח זאת שעסקינן בארגונים חשובים במשטרת ישראל ובאופן תפקודם הלקוי של גורמי החקירה והאכיפה, בפרשה זו, אנו מוצאים לנכון להביא בפני הקוראים את העובדות, כהוויתן, כדי שיובן: תנ"צ ברכה התאבד, ככל הנראה, בגלל חומר הראיות שהצטבר נגדו במח"ש. חומר הראיות הצביע על חשדות חמורים לעבירות פליליות. בכל הכבוד, ועל-אף צערנו בשל התאבדותו של ברכה, לדידנו, "אחרי מות קדושים אמור" אינו יכול לדרוש מאתנו שתיקה ואי-דיווח על העובדות האמיתיות שהתגלו. קל וחומר כאשר נעשה מאמץ מיוחד, מצד גורמים רבים ובהם כלי תקשורת, להציג את תנ"צ ברכה כקדוש מעונה ואת הח"מ ו-News1 כמי ששפכו את דמו. נודע, כי ברכה, שידע היטב על החשדות נגדו, חשש מאוד מחקירתו תוך זמן קצר מאוד. את חששו הביעה היטב הרבנית דבורה עשור, מקורבת למשפחת ברכה, שאמרה בראיון לידיעות אחרונות (06.07.15): "ברכה תמיד אמר לבני משפחתו שהפחד הכי גדול שלו זה להיות חלילה יום אחד באזיקים במח"ש. כל הזמן הוא חשב על ילדיו ואשתו". לצערנו, ברכה שלח יד בנפשו. התאבדותו מקשה עתה על חקר האמת. |
|||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||
| תאריך: | 07/07/2015 | | | עודכן: |
התאבדותו של אפרים ברכה משמשת חברי כנסת לניסיון לפגוע בחופש הביטוי. אלא שלעובדי ציבור יש הרבה יותר כלים מאשר לאזרח מן השורה להגן על עצמם. חובה להיזהר ממדרון חלקלק שיגרום לפגיעה אנושה בדמוקרטיה
▪ ▪ ▪
זו הייתה רק שאלה של זמן, עד שמישהו ינסה למנף את התאבדותו של תת-ניצב אפרים ברכה ז"ל לניסיון לפגוע בחופש הביטוי. יו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי, נזקק לקצת יותר מ-24 שעות מאז האירוע הטרגי כדי לעשות זאת.
"ידענו שיריות הורגות, אח"כ למדנו שגם אבנים הורגות, וכעת הוכחו דברי חכמינו ז"ל שגם מילים הורגות", אמר (יום ב', 6.7.15) סלומינסקי בפתח ישיבת הוועדה. "אנו יודעים להגן מפני יריות או מפני אבנים, אבל לא מפני מילים. המערכת לא יכולה לעבור כך לסדר היום. המערכת צריכה לעשות משהו בנדון ולא לאפשר לומר כל דבר בשם חופש הביטוי. אני מקווה שהמערכת תעשה משהו בנדון, אחרת אנו נרים את הכפפה". עמיתו, אורי מקלב, הזכיר את התאבדותו של איש מינהל האוכלוסין בעקבות שיימינג ברשת. "האם אנו נותנים מספיק תמיכה והגנה לאנשי הציבור? כנראה שלא! צריך לתת את הדעת ולדון איך ניתן חומות הגנה לאנשי ציבור", אמר מקלב. סוד ידוע הוא, שנבחרי ציבור לא ממש אוהבים את חופש הביטוי. כלומר, הם אוהבים אותו מאוד - בתנאי שזה החופש שלהם. הם מסוגלים לשסות בצעקות ובקריאות ביניים את יריביהם, ומדי פעם הם יוזמים איזשהו רעיון שיגביל את חופש הביטוי של התקשורת. ככלות הכל, למה שלא תהיה תקשורת שתפרסם רק את מה שהם רוצים? מי צריך תקשורת חוקרת, שעלולה להצביע על מחדליהם ואולי אפילו על מעשיהם הפסולים? כדאי שנזכיר לסלומינסקי, מקלב וחבריהם את עקרון היסוד: אין דמוקרטיה בלי חופש ביטוי, ואין חופש ביטוי בלי חופש עיתונות. אדם אינו יכול לבחור אם אין לו מידע, ובלי התקשורת הוא לא יקבל את המידע הזה. לא במפתיע, חופש עיתונות הוא אחד המדדים החשובים ביותר לקביעה האם בדמוקרטיה עסקינן. מובן, שהן חופש הביטוי והן חופש העיתונות אינם מוחלטים. כמו כל זכות יסוד בחברה דמוקרטית, הם מוגבלים על-ידי זכויות אחרות: שם טוב, פרטיות, ביטחון המדינה, ביטחון אישי, טובתם של ילדים ועוד. שם המשחק הוא האיזון בין הזכויות הללו, ובעידן האינטרנט והתקשורת המיידית משימת האיזון קשה מאי-פעם. אבל, וזהו אבל גדול בהקשר שלנו, לעובדי ציבור יש הרבה יותר אמצעי הגנה על שמם הטוב מאשר לאזרח מן השורה. אם ניקח ספציפית את ברכה המנוח, הרי שכשוטר בכיר עמדו לרשותו 90 אנשי חטיבת הדוברות של המשטרה. הוא יכול היה לבקש מבכירי משרד המשפטים שימסרו תגובות מפורטות בעניינו. הוא עמד בקשר קרוב עם עיתונאים ויכול היה להשתמש גם במסלול הזה להעברת עמדתו. איננו יודעים וכנראה גם לא נדע מדוע לא עשה זאת, אך אין להתעלם מכך שכל האמצעים הללו עמדו לרשותו. כל אלו באו, כאמור, בנוסף לאמצעים הרגילים שבידי כל אזרח. ברכה יכול היה להגיש תביעות לשון הרע; ואל תגידו שזה כלי חסר ערך, משום שבתי המשפט מוצפים בתביעות כאלו וחלק לא מבוטל מהן גם מתקבלות. הוא יכול היה לבקש צווים זמניים נגד פרסומים בעניינו. נכון, לא בטוח שבתי המשפט היו נענים לו - אך חזקה עליהם שהיו מאזנים בין זכותו של ברכה לשם טוב וחזקת החפות העומדת לו, לבין חופש הביטוי וחופש העיתונות. בישראל יש פסיקה ענפה בתחום לשון הרע, ובתי המשפט לא היו חורשים בקרקע בתולה על גבו של ברכה. מעבר לכך, אם תינתן הגנת-יתר לעובדי ציבור - השלב המתבקש הבא יהיה הגנת-יתר לנבחרי ציבור. הללו יוכלו לטעון: בחרתם בנו - תנו לנו לעשות את עבודתנו. זו כבר תהיה פגיעה אנושה בדמוקרטיה. את הסכנה הזאת חייבים למנוע בעודה באיבה. האמצעים הקיימים כיום להתמודדות מול הוצאת לשון הרע מספיקים בהחלט. מקרה אחד, כואב וקיצוני ככל שיהיה, אינו מצדיק לשבור את הכלים ולפגוע בזכויות יסוד חוקתיות, המעניקות לכולנו הגנה - במיוחד מפני ניצול לרעה של הכוח המצוי בידי עובדי ציבור ונבחרי ציבור. |
|
| News1.co.il | תגובות | הצטרפות ל- VIP |
| מח"ש מבהירה: לא ניקינו את ברכה |
המחלקה מכחישה את הפרסומים בחלק מאמצעי התקשורת לפיהם הוציאה הודעה בה נמסר שלא נמצאו חשדות לפלילים במעשיו של ברכה
▪ ▪ ▪
המחלקה לחקירות שוטרים לא הוציאה הודעה המנקה את תת-ניצב אפרים ברכה ז"ל. כך הבהירה (יום ב', 6.7.15) דוברת המחלקה בתשובה לפניית News1.
בחלק מאמצעי התקשורת נכתב, כאילו מח"ש הבהירה לאחר התאבדותו של ברכה, כי לא נמצאו חשדות לפלילים במעשיו. כמה עיתונאים אף הגדילו לעשות, והביאו "תגובות" של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ושל קציני משטרה אנונימיים לאותה הודעה. כאמור, הודעה כזאת לא הייתה ולא נבראה. ההודעה היחידה היא של דובר משרד המשפטים בשמם של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה, שי ניצן. בהודעה זו נאמר, כי בניגוד למה שפורסם ב-News1 - לא הוחלט לפתוח בחקירה נגד ברכה. אולם כפי שכבר הובהר כאן, וינשטיין וניצן מכחישים ידיעה שלא פורסמה. להפך: News1 מסר פעמים רבות על היסוסיהם של וינשטיין וניצן להורות על חקירה גלויה נגד ברכה. עוד נמסר, כי בסוף השבוע שעבר הסכימו השניים עקרונית לאפשר לחוקרי מח"ש לזמן את ברכה לחקירה, אך וינשטיין הודיע שימסור את החלטתו רק בתחילת השבוע הנוכחי. לפיכך, ב-News1 מעולם לא נכתב מה שמשרד המשפטים מייחס לאתר ומה שהוא מכחיש במילים בוטות. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, אישר בראיון לקול ישראל, כי במח"ש התנהלה בדיקה של המידע שנמסר למחלקה בעניינו של ברכה. יצוין, כי "בדיקה" היא למעשה חקירה לכל דבר (כפי שאישר אשתקד המפכ"ל דאז, יוחנן דנינו), והשימוש במונח זה מתייחס לחקירה סמויה שלפני המעבר לחקירה גלויה במהלכה גם נחקר החשוד באזהרה. החקירה בעניינו של ברכה לא הגיעה לשלב זה, בשל הנסיבות הטרגיות. |
| תאריך: | 06/07/2015 | | | עודכן: |
| עורך דין | תגובות | הצטרפות ל- VIP |
| האחריות של סגלוביץ' |
יואב סגלוביץ' הפך את עמיתו ופקודו, אפרים ברכה, לסוכן הפללה - משל היה ברכה סוחר סמים שהחליף צד
▪ ▪ ▪
מפקדו של אפרים ברכה, ניצב יואב סגלוביץ', לא הבחין במדרון החלקלק שאליו הוא דירדר את ברכה, ובכך הוא כשל קשות בתפקידו - הן כחבר והן כמפקד.
יואב סגלוביץ' ידע היטב, שאפרים ברכה נקלע למצוקה אישית קשה כתוצאה מהצעת השוחד שהופנתה אליו מצידו של יאשיהו פינטו, שהיה רבו במלוא מובנה העמוק של המילה. אבל יואב סגלוביץ' ראה לנגד עיניו הזדמנות פז להפליל את פינטו, ולעזאזל המעיים המתהפכים של אפרים ברכה. וכך, יואב סגלוביץ' הפך את עמיתו ופקודו לסוכן הפללה - משל היה ברכה סוחר סמים שהחליף צד. וכדי להבטיח את ההפללה גויסה גם אשתו של ברכה כסוכנת לרגע. יואב סגלוביץ' ידע היטב שאין לברכה אפשרות אמיתית להחליט אם למלא או שלא למלא את המשימה שהוא ייעד לו, שהרי ברור היה שאמינותו של ברכה היא זו שהונחה כאן על הכף. כי האמינות של ברכה היא זו שעמדה כמו פיל ענק במרכז החדר - גם אם איש לא דיבר על הפיל הזה. וכך הוכרח - כן, הוכרח - הקצין הבכיר אפרים ברכה לקיים עימות אישי מול פינטו כדי להדוף האשמות מצד פינטו ולטעון כאחרון החשודים, שאם הוא קיבל ממנו, מפינטו, שוחד של שקל אחד - הוא מוכן להתאבד. לא פחות. ואוי לאוזניים ששמעו את הדברים הכואבים הללו של הקצין הבכיר. האם הסיטואציה המשפילה הזו, שדירדרה את ברכה ואת תדמיתו וכבודו לשאול תחתיות - הייתה מחויבת המציאות? כן כן, חשוב מאוד להפליל עברייני צווארון לבן ושחור ואפור - אבל לא במחיר השלכת חבר מדמם אל תוך לועו של השטן. |
|||||||||||||||||
| תאריך: | 07/07/2015 |
| פובליציסט | תגובות | הצטרפות ל- VIP |
| התאבדות ברכה - כישלון משטרתי |
האם הצעתו המרושעת של הרב פינטו לברכה שילך להתאבד היא שהובילה לטרגדיה?
האם בכלל אחראים לכך צמרת המשטרה והמפכ"ל? והאם הפרקליטות יכולה הייתה למנוע חלק משמעותי מסבלו?
▪ ▪ ▪
ההתאבדות של תנ"צ אפרים ברכה,
הייתה מעשה אישי-פרטי ולא לנו, החיים, לשפוט מי אשם במוות הזה. אבל דבר
אחד צריך להיות ברור: מותו הטראגי של ברכה הוא כישלון של צמרת המשטרה
והמפכ"ל בטיפול בבעיות הקיומיות החמורות שנוצרו בעולמו האישי של החוקר
הבכיר. שהרי אחת משתיים: אם היה יסוד כלשהו להאשמות שנתלו בברכה, הייתה
צמרת המשטרה חייבת להשעות אותו עד שתצא האמת לאור ולתבוע מפרקליטות המדינה
לרדת לשורש הסיפור, כדי למנוע מברכה עינוי מיותר. ואילו אם הייתה המשטרה
משוכנעת שאין יסוד לפרסומים השליליים, היא הייתה חייבת לספק לברכה הגנה
בשני תחומים: פסיכולוגי ותקשורתי.
למרבה הצער, שני הדברים האלה לא נעשו. למפכ"ל יוחנן דנינו לא היה זמן לעסוק בבעיות אישיות מהותיות של אחד מקציניו הבכירים. הוא היה עסוק עד מעל הראש בארגון מסיבת פאר לכבוד עצמו, בעלות של מאות אלפי שקלים מכספי הציבור, כולל בהפקת ספר מגוחך בשם "אבא שלי מפכ"ל", שיש בו אלמנטים של עבודת אלילים. גם הפרקליטות יכולה הייתה למנוע חלק משמעותי מסבלו של ברכה אילו טיפלה במהירות בבירור האשמות שתלו בו. אבל גם לפרקליטות לא היה זמן למצוקתו של ברכה כיוון שהייתה מוטרדת בשאלה איך לנהוג בכל קציני המשטרה הבכירים שהואשמו בהטרדה מינית, במכירת מידע לעבריינים והעיקר - מה לעשות עם החוטא והמחטיא רונאל פישר שזרע פורענות פלילית בקרב בכירי המשטרה. דבר נוסף שתהיה הפרקליטות חייבת לעשות בעקבות ההתאבדות, הוא להפסיק להתייחס אל הרב יאשיהו פינטו בכפפות של משי ולמצות עימו את הדין על כל מעלליו, ולא להציע לו נתיב הימלטות בכותרת "עד מדינה", לבל ייצא החוטא נשכר. במקביל חייבת הפרקליטות לברר עד תום מי היו כל אלה שסייעו בידי הרב פינטו להוציא לשוק התקשורת סיפורים על ברכה - כוזבים, דיבתיים או אמיתיים - והאם ומה היה היקף התשלומים שהעמיד הרב לטובת הפצתם. בגלל המשבר עם הרב פינטו? קיימות סיבות שונות ומשונות שבגללן מגיע אדם למסקנה שטוב מותו מחייו והוא נשבר נפשית ומחליט להתאבד, מתוך תקווה שלאחר שישים קץ לקיומו הפיזי שוב לא תייסר את חייו עד בלי די הסיבה שבגללה החליט להציב סוף פסוק על קיומו. לפעמים יכולה ההחלטה להיות החשש הכבד והבושה הנוראה שאם ייחשפו מעשיו הנלוזים, אם היו כאלה, יתגלו פניו האמיתיות ותתרסק לרסיסים התדמית החיובית שטיפח לעצמו כל חייו; לעתים הגורם יכול להיות הכורח לעמוד בפני חקירה משטרתית והליכים משפטיים שיגלו לציבור את האמת על מעלליו הפליליים והוא יוקע אל עמוד הקלון הציבורי ואולי ייאלץ לבלות בכלא את יתרת חייו. במקרה הטראגי של ברכה, יכול להיות שהגורם האמיתי הוא המשבר האישי שחווה במערכת יחסיו עם העבריין המורשע יאשיהו פינטו. אסור לשכוח כי במשך שנים היה ברכה, אדם דתי בעצמו, מחסידיו הבולטים של הרב פינטו, אבל כשנדרש להכריע בין נאמנותו האישית לרב לבין השמירה על החוק, בחר ברכה באופציה השנייה - החלטה שהייתה כרוכה באומץ לב. על עוצמת האמוציות השליליות שהייתה קיימת בין ברכה לפינטו אחרי שברכה דיווח לממונים עליו שהרב פינטו הציע לו שוחד, מעיד התמליל המשטרתי הבא:
בסופו של דבר הורשע פינטו על-פי הודאתו במתן שוחד ונגזרו עליו שנת מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקלים. כנראה שבעקבות הרשעתו החליט פינטו שכל הרע קרה לו בגלל ברכה ולכן צריך להעניש אותו. פינטו השכיח מעצמו עובדה פשוטה: הוא - ולא ברכה - היה זה שהורשע במתן שוחד. זו אף זו: ברכה לא הואשם בעבירה כלשהי ולא הורשע בדבר. תעלומה בלא פתרון?! כך או כך, כיוון שרק תנ"צ אפרים ברכה ידע מה באמת הסיבה שהובילה אותו אל קיצו הטראגי, יכול להיות שניאלץ להיוותר עם תעלומה ללא פתרון. כיום, אחרי ההתאבדות, קשה לדעת אם להצעתו המרושעת של הרב פינטו לברכה שילך להתאבד, הייתה השפעה כלשהי על מעשיו. רק חקירה משטרתית מקיפה של כל המעורבים בפרשה העגומה הזו, על כל היבטיה, יכולה לחשוף בפני הציבור את הרשימה המלאה של כל אלה ששיתפו פעולה עם הרב ושבחשו בקלחת לטובתם האישית. יהיו אשר יהיו תוצאות החקירה הנדרשת, טוב נעשה כולנו אם נפסיק לסמוך כעיוורים על אלה שהרבנות היא פרנסתם, אשר סוגדים לכסף, להרבה כסף, ומוכנים לעשות כל דבר כדי להרוויח עוד ועוד כסף, ובאותה הזדמנות מנסים לנצל כל פרצה כדי להפיל בפח את המאמינים ביכולותיהם המיוחדות, אם ייצא להם מכך רווח כספי. |
||||||||||||||||||||||
| תאריך: | 06/07/2015 | | | עודכן: |
| News1.co.il | תגובות | הצטרפות ל- VIP |
| מ"מ המפכ"ל: לא שמענו את מצוקתו של ברכה |
בנצי סאו: ברכה היה אות ומופת לדורות של שוטרים וחוקרים
ראש להב 433: בני בליעל ניסו להכתים את שמך, אך לא תצלח דרכם
▪ ▪ ▪
"לא
שמענו את הירייה אבל היא מהדהדת באזני כולנו, כשם שלא שמענו את המצוקה
הקשה בה היית נתון והיא זועקת ממעשיך". כך אמר (יום ב', 6.7.15) ממלא-מקום
מפכ"ל המשטרה, ניצב בני סאו, בהלוויתו של תת-ניצב אפרים ברכה בחלקה הצבאית בבית הקברות במודיעין, בה השתתפו 2,000 איש.
"שר ההיסטוריה ישפוט ברבות הימים את המהלכים והמניעים שהביאו אדם ערכי ורגיש כמוך אל הנקודה שאין ממנה חזור ואנחנו, שנותרנו המומים, ניצבים מול קברך ואין לנו תשובות", הוסיף סאו. "יקירכם היה אות ומופת לדורות של שוטרים וחוקרים, מחנך ומורה לרבים מאיתנו ודוגמה לרגישות, צניעות וענווה", אמר סאו לבני משפחת ברכה. ראש להב 433, ניצב רוני ריטמן, תיאר את ברכה: "עלית בסולם הדרגות, אך נותרת כפי שתמיד היית: צנוע, שקט, אנושי, חבר. ולצד אלה - מקצוען אמיתי, אולי המקצוען מכולם. איש חקירות מהמעלה הראשונה, ללא ספק מהטובים ביותר במשטרת ישראל, אולי הטוב שבהם... גם ממפקדיך זכית להערכה אין קץ. היית סמכות מקצועית עליונה ובלתי מעורערת בכל סוגיה הקשורה לחקירות, לחוק ולמשפט. כל זאת - בשקט ובצניעות שאפיינו אותך, עם הקריצה הקטנה שלך ועם החיוך המבויש". ריטמן הוסיף: "בכל התקופה האחרונה היית חזק ואיתן. עמדת בפרץ הפרסומים, המשכת לפקד על היחידה בראש מורם, לנהל אינסוף חקירות תוך שליטה בכל הפרטים הקטנים שלהן. היית חזק - עד שנשברת. כי אין לו לאדם נכס חשוב יותר משמו הטוב, ובני בליעל ניסו להכתים את שמך. אך לא תצלח דרכם!". דנינו: מול הרוע בהתגלמותו ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי, אמר בהספדו: "נלחמת בדרכך המיוחדת, ביושרה, בצניעות ובמקצועיות, מול הפשיעה החמורה. בשליחותך למגר את הפשיעה נגעת בעצבים הרגשים של עבריינים רבים, והם שיגרו חזרה חיצים". המפכ"ל לשעבר, יוחנן דנינו, אמר: "אפילו אתה לא יכולת אל מול הרוע בהתגלמותו, אל מול הסתה רצפות שקרים שהגיעה לשיא השפלות אפילו אחרי מותך, בניסיון להכפיש כדי לרמוס את כבודך ומורשתך. כולי תקווה שבימים הקשים האלה ילמדו כולם מי היית ומה היה פועלך המרשים. האירוע פגע ופצע את כולם, הותיר אותנו המומים, כואבים, מדממים ונסערים. עם ישראל כולו חייב לראות באירוע הזה זעקת אמת המתריעה על הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובשלטון החוק. אם לא נתעורר לאחר האירוע הזה, איש איש באחריותו, ההתדרדרות לא תאחר לבוא". ראש אגף החקירות לשעבר, יואב סגלוביץ, אמר: "בשלהי 2012 ניגשת אליי באחד הבקרים, סיפרת על אירוע ועשית בחירה מתבקשת אך קשה מנשוא. בחירה בין הרב שלך לבין המדינה שלך. הלכת עם האמונה שלך ועם צדק ויושר והמדינה הייתה לפניך. את חובתך ביצעת ולא ביקשת הנחה. היית מפקד בכיר ובאחת הפכת לעד ומתלונן, אך בפועל היית נפגע עבירה מתמשכת. לא רק בניסיון העברייני של מי שמכנים אותו רב, אלא נפגע עבירה מהדף של עבריינים מחוברים ומקושרים. אט אט בדיה הופכת לרכילות, ואז לתחקיר ואז לאמת צרופה". הבן: ישר דרך ומודל לחיקוי פרקליט המדינה, שי ניצן, אמר: "אזכור אדם ענו וצנוע שהקדיש את חייו למען עמו ומדינתו, אזכרו כמי שרדפוהו בדין, רדפהו עבריינים ועושי דברם. כמי שהוא ומשפחתו שילמו לאורך השנים מחיר אישי כבד בשל שליחותו ומסירותו למשטרה ולמדינה. כמי שהיה נתון לשיסוי, עד שכוחו לא עמד לו עוד. מורן, בתו של ברכה, ספדה: "אבא, הימים האחרונים היו סיוט. אמרת שאתה לא מרגיש טוב והלב שלך חלש. כנראה שלא הבנתי את תחושת חוסר האונים האמיתית שלך. לא ידעתי מה לעשות כדי לעזור לך. אם רק הייתי יכולה לקחת ממך את הכאב. אמרתי לך שתהיה חזק כי יש לך עוד ארבע חתונות ללוות אותנו ועוד מיליון נכדים להכיר". בנו אדיר ספד: "ביום שישי האחרון חששת לליבך ודאגת שהוא לא יעמוד לך. אמרת לנו - תהיו מאוחדים בחתונה של אחי. תרקדו, תשמחו ותעשו שמח כאילו אני הייתי שם. יותר מכל היית ישר דרך ודמות לחיקוי, עם שקט ונשמה שכל כך אפיינו אותך". |
||||||||||||||||||
| תאריך: | 06/07/2015 | | | עודכן: |
No comments:
Post a Comment