[עברית להלן]
Judge Michael Spitzer, Director of the Courts, is asked to clarify letters from the Administration of Courts, suspected fraud.
The Regulations of the Courts provide that "Every person is permitted to inspect decisions whose publication is not lawfully prohibited." Judgment of the Hight Court of Justice declares that the right to inspect court records is "a constitutional, supra-statutory right", and "a fundamental principle in a democratic regime". But Attorney Heli Bracha, who refused to state her position and authority, sent letters of her own initiative, or of the initiative of others, whom she wouldn't idenify, claiming that inspection of "post-it decisions" is impossible "from computational perspective"...
Judge Michael Spitzer, Director of the Courts. The implementation of fraudulent new IT systems in the courts, under the authority of the Administration of Courts, is central factor in corruption of government in Isrsael over the past decade.
LETTER TO JUDGE MICHAEL SPITZER
______
August 4, 2015
Judge
Michael Spitzer
Director,
Administration of Courts
By
email:
RE:
Request for clarifications regarding letters from your office,
pertaining to IT systems of the courts, suspected as fraud.
Your response
within 14 days is kindly requested.
Dear Judge
Spitzer:
I herein request
your clarification regarding the questions below, pertaining to the
attached July 26 and August 3, 2015 letters by Attorney Heli Bracha
from the Administration of Courts, which are suspected fraud:
- What are the position title and authority of Attorney Heli Bracha in the Administration of Courts? Who was she appointed by?Bracha failed to indicate her position in her signatures on the letters, and also failed to provide such data, even after the explicit request in my July 26, 2015 response.
- What are the captions and file numbers of the court cases that Attorney Bracha refers to?Bracha failed to provide such data even after my explicit request (apparently cases both in the Jerusalem and Tel-Aviv courts).
- What is the foundation in the law for Attorney Bracha's authority to respond on requests, which were lawfully filed in court cases for decisions by the corresponding judges?In her first letter, Bracha falsely presents her letter to me as a response on my “inquiry” - which never existed. In her second letter, it appears that she retracts such false claim, and instead refers as “inquiry” to my requests, which were lawfully filed in various court cases.
- What is the meaning of Attorney Bracha's statement in her second letter:”My response still stands”? What is the “response”? On what question? Under what authority and for what purpose does it “stand”?
- What are the names and authorities of those who transferred for Attorney Bracha's handling requests, which were lawfully filed in various court cases?In her second letter, Bracha states, that a request, which was lawfully filed in court “was transferred … for my handling” - in the passive voice, concealing the name and authority of those who “transferred”.
- What is the meaning of Attorney Bracha's statement in her first letter: “Your request to see post-it decisions”?I have never asked to “see decisions”. I duly filed requests to inspect and to copy court records (see below).
- What are the names and positions, and by whom were the appointments of “the relevant authorities in the Administration of Courts”, with whom the matter was purportedly reviewed, according to Bracha's first letter, and who purportedly determined, regarding “seeing”... “post-it decisions” - “the matter is impossible from computational perspective”?
It should be noted
that this year, as part of an academic study, I have filed a series
of requests to inspect court records in various criminal court files,
most of them related in various ways to corruption of government. The
study aims to examine the exercise in practice of the right to
inspect court records in the State of Israel today. The requests to
inspect, which Bracha refers to in her letters, are most likely part
of such series.
The law of the
State of Israel regarding inspection of court decisions is clear:
- Regulations of the Courts – Inspection of Court Files (2003), Article 2(b) states: “Every person is permitted to inspect decisions, which are not prohibited for publication by law”.
- Judgment in petition The Association for Civil Rights in Israel v Minister of Justice (High Court of Justice 5917/97) declares that public access to court records is “a fundamental principle in a democratic regime” and “a constitutional, supra-statutory right”. The same Judgment also clarified the expectation, that with implementation of Net-HaMishpat (IT system of the courts), decisions and judgments would be “open for inspection by every person on an ongoing basis, pursuant to the limits in the law”. [underline added -jz]
- The right to inspect court decisions is also founded in the Universal Declaration of Human Rights, Article 10, which establishes the right for “fair, public hearing”.
Therefore,
it appears that Attorney Heli Bracha, a person, whose position and
authority are so far a mystery, attempts in her letters to establish
a new law in the State of Israel, and to unlawfully deprive a right,
which is a fundamental Human Right, and a “constitutional,
supra-statutory right” pursuant to the law of the State of Israel.
Needless
to say, the opinion, which Attorney Heli Bracha is trying to convey,
that inspection of “post-it decisions” is impossible “from
computational perspective”, is ludicrous “from computational
perspective”.
In
a separate letter, I forward for your response the record of a
“post-it decision” by Judge David Rosen in State
of Israel v Zerni et al
(10291-01-12)
- the
Holyland corruption scandal. [1]
Such
“post-it decision” appears in both the public access docket and
the court docket, and it demonstrates that “from computational
perspective” it
is possible
to inspect “post-it decisions”. However, such court record is
also suspected fraud in its own sake.
Moreover,
the existence, format, and use of “post-it decisions” were part
of the evidence of fraud in the design, implementation and operation
of Net-HaMishpat (IT system of the district and magistrate courts),
in:
- Submission to the UN Human Rights Council, which became part of the Council's UPR report on Human Rights in Israel (2013), and
- Academic paper, which was published, pursuant to international peer-review, by the European Conference on E-government (2015).
The
latter two reports were separately forwarded for your response. [2]
There
is no doubt that Attorney Bracha's letters and your response on this
matter would be an important part of my academic study regarding
public access to court records in Israel today.
Truly,
Joseph Zernik, PhD
Human Rights Alert
(NGO)
OccupyTLV
Attached: (with
English translations)
- July 26, 2015 Attorney Heli Bracha letter
- July 26, 2015 Dr Zernik's response to Attorney Heli Bracha
- August 3, 2015 Attorney Heli Bracha letter
CC:
Activists, Israeli
civil society organizations, scholars in Israel and abroad, Israeli
elected and government officials.
LINKS:
[1]
2015-08-03 Court records in State of Israel v Zerni et al
(10291-01-12) –
suspected fraud – forwarded for opinion of Director of the Courts
Judge Spitzer //
כתבי
בית דין בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח'
(10291-01-12)
– חשודים
כהונאה – הועברו לתגובתו של מנהל בתי
המשפט השופט מיכאל שפיצר
[2]
2015-07-28 Request for response by Director of the Israeli courts,
Judge Spitzer, on lack of integrity, fraud in IT systems //
בקשה
לתגובת מנהל בתי המשפט השופט שפיצר על
חוסר ישרה,
הונאה
במחשוב בתי המשפט
השופט מיכאל שפיצר מתבקש להבהיר מכתבים מהנהלת בתי המשפט החשודים כהונאה
תקנות בתי המשפט קובעות ש"כל אדם
ראשי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.” פסק דין של בג"ץ
קובע שזכות העיון היא "זכות חוקתית -על חוקית" ו"עקרון יסוד במשטר
דמוקרטי". אולם עו"ד חלי ברכה, המסרבת לציין מה תפקידה ומה סמכותה, שלחה
מכתבים מיוזמתה או מיוזמתם של אחרים, שאינה מזהה, הטוענים שהעיון ב"החלטות
בפתקית" אינו אפשרי "מבחינה מחשובית".
תמונה: השופט מיכאל שפיצר, מנהל
בתי המשפט. התקנת מערכות מידע הונאתיות חדשוות בבתי המשפט, תחת סמכותה של
הנהלת בתי המשפט, היא גורם מרכזי בהשחתת השלטון בישראל בעשור האחרון.
_______
מאהל המחאה ת"א, 4 לאוגוסט - דר' יוסף צרניק - Human Rights
Alert - NGO הגיש לשופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט, בקשה להבהיר מכתבים
תמוהים ששלחה עו"ד חלי ברכה מהנהלת בתי המשפט, החשודים כהונאה. המכתבים,
נשלחו כתגובה על "פנייה" שלא הייתה מעולם, והם מנסים לבסס חוק חדש במדינת
ישראל - השולל את הזכות לעיין בהחלטות בתי המשפט, שנתנו כ"החלטות בפתקית".
תמונה: מכתב של עו"ד חלי ברכה מהנהלת בתי המשפט, בתשובה על
"פנייה" שלא הייתה מעולם, שאינו מציין את תפקידה, וטוען שאין אפשרות לעיין
ב"החלטות בפתקית" "מבחינה מחשובית"...
_____
החוק בישראל בעניין זכות העיון בהחלטות בתי המשפט ברור:
* תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), סעיף 2 (ב) אומר: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.”
* פסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97) הכריז שגישת הציבור לעיון בכתבי בתי המשפט היא "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי" ו"זכות חוקתית על-חוקית". אותו פסק דין גם מבהיר שהציפייה הייתה שעם התקנת נט המשפט, יהיו פסקי הדין והחלטות בתי המשפט "פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף בכפוף למגבלות הדין". [קו תחתון הוסף - יצ]
* זכות העיון בהחלטות בתי המשפט גם נובעת מההצהרה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיף 10, הקובעת את הזכות ל”שימוע הוגן ופומבי”.
* תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), סעיף 2 (ב) אומר: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.”
* פסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97) הכריז שגישת הציבור לעיון בכתבי בתי המשפט היא "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי" ו"זכות חוקתית על-חוקית". אותו פסק דין גם מבהיר שהציפייה הייתה שעם התקנת נט המשפט, יהיו פסקי הדין והחלטות בתי המשפט "פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף בכפוף למגבלות הדין". [קו תחתון הוסף - יצ]
* זכות העיון בהחלטות בתי המשפט גם נובעת מההצהרה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיף 10, הקובעת את הזכות ל”שימוע הוגן ופומבי”.
לעומת זאת, עו"ד חלי ברכה, שסירבה לזהות את תפקידה וסמכותה,
כותבת, שבדקה את העניין מול "הגורמים הרלוונטיים בהנהלת בתי המשפט" (אותם
אינה מזהה) שמצאו כביכול לעניין הזכות "לראות" "החלטות הניתנות בפתקית" -
“הדבר אינו מתאפשר מבחינה מחשובית".
"ההחלטות בפתקית", מעצם קיומן, תבניתן, והשימוש בהן, היו
חלק מן הראיות להונאה בתכנונה, הטמעתה, והפעלתה של מערכת "נט המשפט" (
מערכת המידע של בתי המשפט המחוזיים והשלום):
- בהגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם שהפכה לחלק מדו”ח המועצה על זכויות האדם בישראל (2013), וכן,
- במאמר אקדמי שפורסם בכפוף לבדיקת עמיתים בינלאומית על ידי הכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015).
במכתבו לשופט שפיצר, מציין דר' צרניק, שבשנה האחרונה הגיש
סדרת בקשות לעיון בתיקים הקשורים להליכים פליליים הנובעים מפרשיות שחיתות
שונות. בקשות אלה הן חלק ממחקר אקדמי על המימוש בפועל של זכות העיון
בתיקים במדינת ישראל היום. תוצאות סקר זה עד עתה מראות שבתי המשפט - החל
בבתי המשפט השלום וכלה בבית המשפט העליון - מונעים בפועל את גישת הציבור
לכתבים באופן גורף.
ממצאי הסקר גם מדגישים את ההונאה הבסיסית בתכנונה, הטמעתה
והפעלתה של מערכת "נט המשפט" - מערכת המידע החדשה של בתי המשפט - שהתקנתה
עלתה מאות מליוני ש"ח. המערכת מאפשרת לשופטים לשבש הליכי משפט באופן
שגרתי. בין השאר - המערכת מאפשרת לנהל ספרים כפולים לגבי רשימות ההחלטות
בתיק. רשימה אחת מופיעה במערכת גישת הציבור, ורשימה שנייה, שונה, מופיעה
במערכת גישת בית המשפט עצמו. ההבדלים בין הרשימות שבספרים הכפולים בולטים
במיוחד בתיקים הנובעים משחיתות רשיויות השלטון. אין ספק שניהול ספרים
כפולים לגבי רשימות ההחלטות בתיקים נחשב על ידי מומחים להונאה, וסימן מובהק
לשחיתות בתי המשפט. הסתרת כתבי החלטות ופסקי דין שלא כחוק, גם היא נחשבת
לסימן היכר מובהק של בתי משפט מושחתים זה מאות שנים.
יחד עם זאת, אפילו הגישה המוגבלת הניתנת לתיקים היום,
מאפשרת לזהות שיבושים חמורים בהליכי משפט והונאות על ידי השופטים, הבולטות
במיוחד בתיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון.
תמונה: "החלטה בפתקית" של השופט דוד רוזן בתיק פרשת
הולילנד, שיש לראות בה הונאה בפני עצמה. השופט דוד רוזן אומר שלא ניתן
לעיון בהכרעת הדין וגזר הדין של אהוד אולמרט, כיוון שהתיק הועבר "פיזית"
לבית המשפט העליון. זאת - בבית משפט המנהל תיקים אלקטרוניים כבר יותר מחמש
שנים... הכרעת הדין וגזר הדין של אהוד אולמרט אכן לא נרשמו כדין בתיק בית
המשפט במערכת נט המשפט. אולם הנהלת בית המשפט פרסמה לעיתונות העתק של כתב
גזר הדין כביכול באתר אחר:
___
בין התיקים בהם מדובר:
א. מדינת ישראל נ צרני - פרשת הולילנד - אהוד אולמרט, שולה זקן וכו
ב. מדינת ישראל נ פינטו - שחיתות במערכת אכיפת החוק
ג. מדינת ישראל נ רפי רותם - שחיתות בהוצאה לפועל ומערכת אכיפת החוק
ד. מדינת ישראל נ דוד לוי - שחיתות ברשות המסים וההוצאה לפועל
ה. מדינת ישראל נ ערן מלכה - שחיתות במערכת אככיפת החוק, רות דוד, רונאל פישר וכו
ו. רומן זדורוב נ מדינת ישראל - שחיתות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט
ז. עמוס ברנס נ מדינת ישראל - חיתות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט
בהקשר זה, מכתביה השל עו"ד חלי ברכה נראים כנסיון תמוה
לחפות על מאמציהם של השופטים למנוע גישה להחלטותיהם בתיקים אלה, ולתת צביון
של חוקיות כביכול להתנהלות בלתי חוקית בעליל.
להלן המכתב לשופט שפיצר במלואו.
קישורים
[1] 2015-08-04 Request for response by Director of the
Courts Judge Michael Spitzer on letters by Attorney Bracha of his office
– suspected fraud //
בקשה לתגובת השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט, על מכתביה של עו"ד ברכה ממשרדו - החשודים כהונאה
https://www.scribd.com/doc/
בקשה לתגובת השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט, על מכתביה של עו"ד ברכה ממשרדו - החשודים כהונאה
https://www.scribd.com/doc/
מכתב לשופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט
4 לאוגוסט, 2015
השופט מיכאל שפיצר
מנהל בתי המשפט
בדוא"ל:
הנידון: בקשה להבהרות בעניין מכתבים ממשרדך בנוגע למערכות המידע של בתי המשפט בישראל החשודים כהונאה.
הריני מבקש את תגובתך בתוך 14 יום.
לכבוד השופט מיכאל שפיצר,
הריני מבקש בזאת את הבהרותיך על השאלות להלן לגבי המכתבים המצורפים מיום 26 ליולי, ומיום 3 לאוגוסט, 2015, מאת עו"ד חלי ברכה מהנהלת בתי המשפט, החשודים כהונאה:
-
מה תפקידה וסמכותה בהנהלת בתי המשפט של עו”ד חלי ברכה? על ידי מי מונתה?עו”ד ברכה לא ציינה את תפקידה בחתימותיה על המכתבים, ולא ספקה נתונים אלה למרות בקשתי המפורשת.
-
מה שמות התיקים בבתי המשפט אליהם מתייחסת עו”ד ברכה?עו”ד ברכה לא סיפקה את שמות התיקים למרות בקשתי המפורשת (ככל הנראה תיקים בבתי המשפט בירושלים ובת”א).
-
מהו הבסיס בחוק לסמכותה של עו"ד ברכה לענות על בקשות שהוגשו כדין בתיקי בתי המשפט? במכתבה הראשון מציגה עו"ד ברכה את הסיבה למכתבה כ"פנייתך בנידון" – שמעולם לא הייתה ולא נבראה. במכתבה השני נראה שהיא חוזרת בה מטענת שווא זאת, ומתייחסת במקום זאת כ"פנייה" אל בקשה או בקשות לעיון, שהגשתי כדין בבתי המשפט השונים להחלטתם של הגורמים השיפוטיים המתאימים בתיקים השונים.
-
מה פירוש האמירה של עו"ד חלי ברכה במכתבה השני: "תשובתי בעינה עומדת"? מהי התשובה? על איזו שאלה? ובאיזו סמכות ומאיזו בחינה היא "עומדת”?
-
מהו שמם ומה סמכויותיהם של אלה שהעבירו לטיפולה של עו"ד ברכה בקשה או בקשות שהוגשו כדין בתיקי בתי המשפט?במכתבה השני אומרת עו"ד ברכה, שבקשה, שהוגשה כדין לבית המשפט "הועברה... לטיפולי" - בלשון סביל, תוך העלמת שמם וסמכותם של אל שהעבירו.
-
מה פשר האמירה של עו"ד חלי ברכה במכתבה הראשון: "בקשתך לראות החלטות הניתנות בפתקית"? מעולם לא ביקשתי "לראות החלטות”. היגשתי בקשות לעיון בתיקים על פי דין (ראה להלן).
-
מה שמם, תפקידם, ועל ידי מי מונו "הגורמים הרלוונטיים בהנהלת בתי המשפט", שמולם נבדק כביכול העניין על פי עו"ד ברכה במכתבה הראשון, ושקבעו כביכול לעניין "ראייתן" של "החלטות הניתנות בפתקית"... “הדבר אינו מתאפשר מבחינה מחשובית"?
אציין שהשנה היגשתי, כחלק ממחקר אקדמי בנושא, סדרת בקשות לעיון בתיקים פליליים בבתי המשפט השונים, רובם תיקים הקשורים לשחיתות רשויות השלטון בצורה זאת או אחרת, על מנת לבחון את מימוש זכות העיון בתיקים במדינת ישראל היום. הבקשות לעיון אליהם מתייחסת עו"ד ברכה במכתביה, הם קרוב לוודאי חלק מסדרה זאת.
החוק בישראל בעניין זכות העיון בהחלטות בתי המשפט ברור:
-
תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), סעיף 2 (ב) אומר: "כל אדם ראשי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.”
-
פסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97) הכריז שגישת הציבור לעיון בכתבי בתי המשפט היא "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי" ו"זכות חוקתית על-חוקית". אותו פסק דין גם מבהיר שהציפייה הייתה שעם התקנת נט המשפט, יהיו פסקי הדין והחלטות בתי המשפט "פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף בכפוף למגבלות הדין". [קו תחתון הוסף - יצ]
-
זכות העיון בהחלטות בתי המשפט גם נובעת מההצהרה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיף 10, הקובעת את הזכות ל”שימוע הוגן ופומבי”.
לפיכך, נראה שעו"ד חלי ברכה, שתפקידה וסמכותה נותרו בגדר תעלומה, מנסה במכתביה לבסס חוק חדש במדינת ישראל, ולשלול שלא כחוק זכות שהיא מזכויות האדם הבסיסיות וזכות "חוקתית, על-חוקית" על פי החוק במדינת ישראל.
למותר לציין שהעמדה שמנסה עו"ד חלי ברכה לקדם, שהעיון ב"החלטות שניתנו בפתקית" אינו אפשרי "מבחינה מחשובית", מופרכת מיסודה "מבחינה מחשובית".
במכתב נפרד, אני מעביר לתגובתך כתב "החלטה שניתנה בפתקית" על ידי השופט דוד רוזן בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) - פרשת השחיתות במתחם הולילנד. [1] החלטה בפתקית זאת, המופיעה הן ברשימת "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור, והן במערכת בית המשפט עצמו, מראה, ש"מבחינה מחשובית" ניתן לעיין בהחלטות בפתקית. אולם כתב בית דין זה גם חשוד כהונאה בפני עצמו.
יתרה מזאת, "ההחלטות בפתקית", מעצם קיומן, תבניתן, והשימוש בהן, היו חלק מן הראיות להונאה בתכנונה, הטמעתה, והפעלתה של מערכת המידע - "נט המשפט" – בבתי המשפט המחוזיים והשלום:
-
בהגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם שהפכה לחלק מדו”ח המועצה על זכויות האדם בישראל (2013), וכן,
-
במאמר אקדמי שפורסם בכפוף לבדיקת עמיתים בינלאומית על ידי הכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015).
דוחות אלה הועברו בנפרד לתגובתך. [2]
אין ספק שמכתביה של עו"ד חלי ברכה ותגובתך בנידון יהיו חלק חשוב מהמחקר האקדמי בעניין מימוש הגישה לתיקים במדינת ישראל היום.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
מאהל המחאה ת"א
מצורפים:
-
מכתבה של עו"ד חלי ברכה מיום 26 ליולי, 2015.
-
תגובתי לעו"ד ברכה מיום 26 ליולי, 2015.
-
מכתבה של עו"ד חלי ברכה מיום 3 לאוגוסט, 2015,
העתקים:
פעילים, עמותות, מומחים אקדמאים, נבחרי ציבור ופקידי ממשלה.
קישורים:
[1] 2015-08-03 Court records in State of Israel v Zerni et al (10291-01-12) – suspected fraud – forwarded for opinion of Director of the Courts Judge Spitzer //
כתבי בית דין בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) – חשודים כהונאה – הועברו לתגובתו של מנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר
[2]
2015-07-28 Request for response by Director of the Israeli courts,
Judge Spitzer, on lack of integrity, fraud in IT systems //
בקשה לתגובת מנהל בתי המשפט השופט שפיצר על חוסר ישרה, הונאה במחשוב בתי המשפט
No comments:
Post a Comment