Saturday, March 23, 2019

2019-03-22 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט ■ הצוללות: יש לנו "שלטון מאפיוזי" ■ והסנדקים? בג"ץ והיועמ"ש!


2019-03-22 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט הצוללות: יש לנו "שלטון מאפיוזי" והסנדקים? בג"ץ והיועמ"ש!
  
 ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הכריז השבוע, שפרשת הצוללות משקפת "שלטון מאפיוזי”. האם המשטר בישראל אכן מושחת ברמה שאפשר להתייחס אליו כארגון פשע? סקירה של סדרת פרשות, החל מקו 300, דרך בר-און חברון, רות דוד ורשות המסים, רומן זדורוב ורצח תאיר ראדה ז”ל, ורדה אלשייך והפרוטוקולים המפוברקים, וכלה בפרשות אפי נוה – מראה סממנים מובהקים של פשע מאורגן בתוך רשויות השלטון בישראל - “פשע מאורגן מדינתי". יתרה מזאת, פרשות אלה כולן קשורות לבכירים במערכת החוק המשפט ו/או במערכת הביטחון. סדרת פרשות אלה מובילה למסקנה חמורה עוד יותר: מערכת החוק והמשפט בישראל אינה מסוגלת להתמודד עם פרשות שחיתות בצמרת מערכת הביטחון ובצמרת מערכת החוק והמשפט. לכן, כל אחת מהפרשות כוללת שני רבדים, שלכל אחד מהם מאפיינים של פשע מאורגן: הפרשה המקורית, ופרשת שיבוש מהלכי המשפט בפרשה המקורית.
תופעות אלה אינן מפתיעות. פשיעה מאורגנת במערכת החוק והמשפט היא מצב טיפוסי למשטרים מושחתים. מצב כזה מסמן את כשל שיטת המשטר, והוא קשה במיוחד לתיקון.
זהו בדיוק גם המצב היום בפרשת הצוללות על כל סעיפיה. הפרשה המקורית מראה ללא כל ספק סממנים מובהקים של פשע מאורגן על ידי קבוצת מקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אולם לפרשה המקורית נוסף בשנתיים האחרונות הרובד השני: פרשה נוספת, שגם היא טיפוסית לפשע מאורגן - שיבוש מהלכי משפט על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט ואחרים בסביבתו.
שיבוש מהלכי המשפט, הן בפרשות החמורות הקודמות שמנינו, והן בפרשת הצוללות, מתנהל בסופו של דבר בציר שבין היועמ"ש לבג"ץ/ בית המשפט העליון. לכן, הסנדקים של "השלטון המאפיוזי"/"הפשע המאורגן המדינתי" הם בג"ץ והיועמ"ש.
הסיבה היחידה לאופטימיות זהירה בפרשת הצוללות היא המחאה הציבורית חסרת התקדים,הנחושה והעקשנית.
צפו בפייסבוק: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218531869829377/?t=0
צפו ביוטיוב: https://youtu.be/ygKidjJ17y0
קראו את הפוסט השלםhttps://inproperinla.blogspot.com/2019/03/2019-03-22.html
■ ■ ■
השבוע החולף עמד ללא ספק בסימן הצוללות. ואחד החידושים המרעננים בפרשה בשבוע החולף היה כשראש הממשלה לשעבר, שר הביטחון לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר, “הגאון האסטרטגי" אהוד ברק, הכריז בעניין פרשת הצוללות: "לחקור מיד!” יש לנו התנהלות "גובלת בבגידה”, ו"שלטון מאפיוזי”. [i]
אני רוצה להתרכז השבוע בדיון אקדמי אך ורק בנושא צמד המלים האחרון בהכרזה של אהוד ברק - "שלטון מאפיוזי".
האם ההכרזה הזאת היא סתם אמירה חסרת בסיס ושערורייתית? או שמא המשטר בישראל אכן פועל כמאפיה, או כארגון פשע?ואם כן, מיהם החברים בארגון הפשע הזה? ומהו המבנה הארגוני?
הבהרה:
העניינים בהם אנחנו מדברים קשורים לבחירות, אבל הדיון פה הוא בשאלה העקרונית לגבי התנהלות המשטר בישראל. שאלה זאת חורגת בהרבה מעבר לענייני הבחירות שפתח.
I. מהו פשע מאורגן?
למונח פשע מאורגן קיימות הגדרות רבות, כולל הגדרות חוקיות באזורי שפיטה שונים.
1. נתחיל בהגדרה ישראלית, מההיבט אקדמי. הגדרה זאת מופיעה בעבודה של אבי דוידוביץ מי שהיה אז סטודנט לתואר שני בקרימינולוגיה:
"פשע מאורגן הוא תופעת פשיעה המציינת צורה ייחודית של עבריינות מאורגנת ומקצועית, העוסקת בעיקר במתן שירותים בלתי חוקיים, על-פי רוב מונופוליסטיים, במטרה להשיג רווחים חומריים קבועים, תוך כדי הסתייעות בבעלי תפקידים מרשויות השלטון.” [ii]
שימו לב במיוחד לשני אלמנטים בהגדרה הזאת:
א) עוסק בעיקר במתן שירותים בלתי חוקיים, על-פי רוב מונופוליסטיים,
ב) תוך כדי הסתייעות בבעלי תפקידים מרשויות השלטון.
כבר מההגדרה הפשוטה הזאת, עולה שפשע מאורגן כמעט תמיד קשור לשחיתות רשויות המשטר, שבפועל משתפות אתו פעולה בצורה זאת או אחרת.
2. נמשיך בהגדרה אמריקאית, מההיבט החוקי. הגדרה זאת היא ליבתו של החוק הפדרלי של ארה"ב למאבק בפשע המאורגן.החוק מוכר בקיצור כ-RICO, והוא נחקק בשנת 1970 [18 U.S.C. § 1961 et seq]. RICO היה מהפכה באכיפת החוק על פשיעה חמורה בארה"ב. ספרים נכתבו עליו. היום גם אי אפשר לדון בRICO ללא דיון מקיף בפסיקה שפירשה אותו לאורך השנים. לכן, מה שאומר כאן שטחי בהכרח.
א) RICO מדבר על פשע מאורגן כ"ENTERPRISE” - סוג של עסק, או יזמה, או פרויקט. באנטרפרייז הזה משתתפים אנשים. האנשים יכולים להיות מאורגנים במסגרות שונות, בין אם ברורות ומוגדרות היטב, ובין אם רופפותמאד.
ב) האנשים המעורבים באנטרפרייז עוסקים לאורך זמן, פעמים רבות, בפשיעה מסוגים טיפוסיים. החוק בארה"ב מונה35 סוגים של עבירות טיפוסיות ל"פשע מאורגן”, ביניהן: סחר בלתי חוקי בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, רצח, חטיפה,סחר בבני אדם, הימורים בלתי חוקיים, ועוד... חשוב לשים לב שהעבירות הטיפוסיות המנויות בחוק כוללות גם עבירותהקשורות ישירות לרשויות המשטר – כגון שוחד. כמו כן - עבירות הקשורות ישירות לרשויות החוק והמשפט - כגוןשיבוש מהלכי משפט ( כולל שיבוש חקירות, שיבוש הליכי תביעה, וגם שיבוש הליכים ומסמכים בבתי המשפט, איום או הטרדה של עדים, מודיעים, או קרבנות הפשיעה, המשתפים פעולה עם שלטונות החוק והמשפט).
ג)האנטרפרייז פועל לעתים קרובות תחת חזות כוזבת שמסתירה את אופיו האמתי. לדוגמה: בדון קורלאונה – המאפיה האיטלקית פועלת תחת חזות כוזבת של עסקי יצוא ויבוא שמן זית.
II. האם רשויות המשטר יכולות להיחשב לארגוני פשע במקרים מסוימים?
הרעיון, שרשויות המשטר יכולות להפוך בפועל לארגוני פשע, אינו מקובלת במערכת החוק והמשפט בישראל. בהתאם, גם התקשורת נמנעת מלדון במצבים כאלה, והציבור ברובו אינו מכיר את מושגי היסוד בתחום.
לעומת זאת, המצב, בו רשויות המשטר פועלות למעשה כארגוני פשע, מוכר היטב על ידי קרימינולוגים. זהו מצב טיפוסי במשטר מושחת. המונח האקדמי המתאר מצב כזה הוא: “פשע מאורגן מדינתי" ORGANIZED STATE CRIME. כלומר, זהו מצב, בו החזות הכוזבת, שמשמשת מסווה לפשע המאורגן – היא רשות שלטונית.
להבהרת נקודה חשובה זאת, אתן שתי דוגמאות מארה"ב:
1. בשנת 2000, בפרשת RAMPART SCANDAL, ניתנה פסיקה תקדימית בבית המשפט הפדרלי בלוס אנג’לס, שזכתה לתהודה רחבה. בית המשפט הפדרלי פסק, שבאופן עקרוני, מותר לאזרחים, שהם קרבנות של עבריינות של משטרת לוס אנג’לס, לתבוע פיצויים תחת החוק למאבק בפשע המאורגן – RICO. כלומר, אין לפסול על הסף תביעה, הטוענת שמשטרת לוס אנג’לס היא ארגון פשע. [iii] האפשרות לתבוע פיצויים תחת RICO הייתה חשובה לקרבנות, כיוון שבתביעה תחת RICO, הקרבנות רשאים לתבוע פיצויים משולשים לעומת הפיצויים בתביעת נזיקין רגילה. [iv] אולם בכדי להגיש תביעה כזאת, התובעים חייבים להוכיח שהנתבעים פעלו כארגון פשע, על פי ההגדרה של "פשע מאורגן" ב- RICO.
הפסיקה הזאת הייתה חלק מהאירועים בפרשת RAMPART SCANDAL, שהייתה פרשת שחיתות ענקית במערכת החוק והמשפט של לוס אנג’לס. מומחים רואים בפרשה זו את המקרה החמור ביותר בתולדות ארה"ב של שחיתות מערכת החוק והמשפט. המעוניינים יכולים לצפות בסדרת טלוויזיה תיעודית של הטלוויזיה הציבורית. [v]
צריך לזכור, שבפרשת RAMPART SCANDAL, החזות הכוזבת, ששימשה את הפשע המאורגן הייתה רשויות החוק והמשפט עצמן: המשטרה, הפרקליטות, והשופטים.
2. בשנת 2011, בפרשה המוכרת בשם "ילדים תמורת מזומנים" [KIDS FOR CASH], הורשעו שופטים ואחרים במדינת פנסילבניה על פי החוק למאבק בפשע המאורגן - RICO. בפרשה זאת, שופטים קיבלו שוחד במיליוני דולרים מבעלי בתי כלא מופרטים לקטינים. בתמורה – השופטים דאגו שבתי הכלא יהיו תמיד מלאים. הקרבנות, כמו בלוס אנג’לס עשור קודם לכן, היו בעיקר בני מיעוטים. למעוניינים במידע נוסף, קיים סרט תיעודי גם על פרשה זאת. [vi]
גם במקרה זה, החזות הכוזבת, ששימשה מסווה לפשע המאורגן, הייתה מערכת החוק והמשפט עצמה: בתי כלא ושופטים.
אם כך התשובה על השאלה השנייה ברורה: הן בתורת הקרימינולוגיה והן בתורת המשפט קיימת הסכמה רחבה, שרשויות המשטר יכולות במקרים מסוימים להיחשב לארגוני פשע. יתרה מכך, במקרים של שחיתות שלטונית קיצונית, רשויות החוק והמשפט הן שהופכות לארגוני פשע.
III. האם קיים פשע מאורגן ברשויות המשטר בישראל?
במטרה לענות על שאלה זאת, נסקור סדרת פרשות מעשרות השנים האחרונות:
  1. פרשת קו 300 (1984) – קבוצת אנשי שב"כ, כולל בכירים, ניסו וכמעט הצליחו לתפור תיק רצח לקצין בכיר ומוערך.מערכת החוק והמשפט נכשלה בטיפולה בפרשה זו: הליכי ועדת החקירה (ועדת זורע) שובשו מתוך כוונת זדון על ידי בעלי עניין. חקירה על ידי צוות בראשות פרקליט המדינה יונה בלטמן שובשה גם היא מתוך כוונת זדון. חמור עוד יותר, היועמ"שיצחק זמיר, שהתעקש על חקירת אמת של הפרשה, פוטר למעשה. לעומת זאת, אנשי השב"כ, שהיו מעורבים בפרשה, זכו לחנינה מפוברקת מהנשיא חיים הרצוג – לפני הגשת כתב אישום ולפני הרשעה – תחת חותם כשרות מבג”ץ.
    ליבה של הפשיעה המאורגנת התרחשה במקרה זה במערכת הביטחון, כלומר החזות הכוזבת של ארגון הפשע במקרה זההייתה זרוע ביטחון של המדינה. טיוח הפרשה נעשה תחת דגל כוזב של בטחון המדינה. [vii] הפרשה הדגימה את חוסר היכולת של מערכת החוק והמשפט להתמודד עם פשיעה מאורגנת בצמרת הממסד הביטחוני.
  2. פרשת בר-און חברון (1997) - בפרשה זאת נמכר משרד היועמ"ש בעסקה שכללה הבטחה לשיבוש מהלכי משפט בעניינו של אריה דרעי. המכירה השתבשה עקב חשיפה תקשורתית, שהובילה להתפטרותו של היועמ"ש רוני בראון תוך 24-48שעות ממועד מינויו. בתום החקירה, המשטרה המליצה להעמיד לדין את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את שר המשפטים, צחי הנגבי, את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן, ואת ראש תנועת ש"ס אריה דרעי בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
    היועמ"ש אליקים רובינשטיין, שמונה על ידי אותם חשודים עצמם להחליף את היועמ"ש רוני בר-און, החליט על סגירת התיקים, ואיש לא עמד לדין.
  3. רשות המסים ופרקליטות מחוז ת”א תחת רות דוד (2002-עד היום) – אין צורך להרחיב בעניין פרשת רות דוד ורשות המסים. עיקרי הדברים ידועים לכל…
    על פרשת השחיתות ברשות המסים אמר בשנת 2013, מי שהיה אז היועמ”ש לשעבר, מני מזוז, שהיא “הדבר הקרוב ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים”. באותו ראיון הוא גם הביע את אכזבתו מהאופן בו טיפלו בתי המשפט בפרשה. [viii]
    אולם השבוע התבשרנו שנוסף עוד נדבך לשיבוש מהלכי המשפט בפרשה זו: בג”ץ דחה עתירה נגד החלטתה של שרת המשפטים איילת שקד שלא להקים ועדת חקירה בעניין התנהלותה של רות דוד בתפקידה כפרקליטת מחוז ת”א, כולל פרשת השחיתות ברשות המסים: [ix]
12. בענייננו, כעולה מתגובתם של המשיבים 1-2, החליטה שרת המשפטים לעת הזו שלא להקים ועדת בדיקה או ועדת בדיקה ממשלתית בעניין התנהלותה של המשיבה 3. החלטה זו התקבלה בשים לב לבדיקות הרבות והמקיפות שנערכו על ידי רשויות התביעה במסגרת תיקי החקירה בעניינה של המשיבה 3.
בנסיבות אלו, איננו סבורים כי החלטת שרת המשפטים הניצבת בליבת העתירה מהווה מקרה כה חריג ונדיר המצדיק התערבותו של בית משפט זה.
13. העתירה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ומי ישב בראש המותב בבג"ץ? מני מזוז – זה שאמר שפרשת השחיתות ברשות המסים היא הדבר הקרוב ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים, וזה שהביע את אכזבתו מהאופן בו בתי המשפט טיפלו בפרשה.
בסופו של דבר, לאחר כ-15 שנים, ואין ספור הליכים בבתי המשפט בערכאות השונות, אפשר לסכם את דגם הפעולה הכללי בפרשה: מערכת החוק והמשפט כולה הצליחה למנוע חקירת אמת והעמדה לדין של המושחתים. בו בזמן,מערכת החוק והמשפט נקמה בחושפי השחיתויות – בראש ובראשונה בשוקי משעול וברפי רותם.
הפרשה מדגימה את חוסר היכולת של מערכת החוק והמשפט להתמודד עם פשיעה מאורגנת במערכת החוק והמשפט.
  1. פרשת רומן זדורוב ורצח תאיר ראדה ז"ל (2006-עד היום) – בפרשת רצח תאיר ראדה, הראיות היו צריכות להוביל לחשודים שהם בני נוער בבית הספר נופי גולן, ביניהם בני משפחה של אנשי משטרה. נכון להיום רומן זדורוב הורשע וריצה כבר כ-12 שנות מאסר. עיקרי הדברים ידועים לכל – בפרט ביחס להתנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה. הציבורמודע פחות לחלקם של השופטים בשיבוש הליכי משפט בפרשה זו. פרופ’ בועז סנג’רו כתב: "הרשעה ללא ראיות של ממש.” החוקר בדימוס אלכס פלג ז"ל כתב: “אין דבר שקושר את רומן זדורוב לזירת הפשע". חמור מכל מה שכתב פרופ מוטה קרמניצר: “ההתנהלות של הפרקליטות מפחידה… לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת.כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה.” [x]
    אפשר לומר, שקרמניצר בעצם הכריז על הפרקליטות, היועמ"ש, ובית המשפט העליון ארגון פשע. כי קרמניצר אומר,שהמערכת, שפועלת תחת החזות הכוזבת של מערכת חוק ומשפט, עוסקת בשיבוש מהלכי משפט (פשיעה טיפוסית של פשע מאורגן), במטרה להגן על המערכת עצמה.
  2. פרשת מסמך הרפז (2010-2018) – הפרשה הסעירה את המדינה, ועיקרה היה ניסיון לשבש את הליך מינוי הרמטכ"ל תוך שימוש במסמך מזויף. הפרשה תוארה כ"ניסיון פוטש". בכירים במערכת הביטחון נחקרו כחשודים בפרשה, כולל הפצ”ר אז – אביחי מנדלבליט. כשהפרשה הגיעה לסיומה לאחר 8 שנים, נסגרו התיקים לכל המעורבים בפרשה, פרט לבועז הרפז,שהורשע בזיוף ונגזר עליו עונש של 220 שעות עבודה לתועלת הציבור… הפרשה מדגימה שוב את חוסר היכולת של מערכת החוק והמשפט להתמודד עם עבריינות בצמרת מערכת הביטחון.
  3. פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של ורדה אלשייך (2011 – 2013) – בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים, שופטת בכירה עסקה בשיבוש כתבי בית דין ושיבשה מהלכי משפט במטרה לנקום בעו"ד, רפאל ארגז, באמצעות אישומים כוזבים. אין דרך לתאר התנהלות זאת פרט למרמה והפרת אמונים על כס המשפט. בסופה של הפרשה השופטת ורדה אלשייך לא הועמדה לדין פלילי על פעולותיה, ולא נענשה בכל צורה משמעותית. גם בפרשה זאת, הציבור אינו מודע להיקף השחיתות. פרשת הפרוטוקולים המפוברקים היא רק קצה הקרחון של התנהלותה של השופטת ורדה אלשייך במשך שנים בתיקי פירוקים, תספורות, כינוסים מהגדולים בתולדות המדינה. הפרשה גם חשפה שפברוקים הם עניין שגרתי בבתי המשפט לאחר המעבר לניהול תיקים אלקטרוניים. פרשת ורדה אלשייך מדגימה שוב את חוסר היכולת של מערכת החוק והמשפט להתמודד עם עבריינות בצמרת מערכת החוק והמשפט.
  4. אפי נוה ולשכת עורכי הדין (2015 – עד היום) - באוסף פרשות אלה הראיות מצביעות בין השאר על השחתת הליכי מינוי השופטים. כלומר – השחתת מערכת המשפט מיסודה. גם בפרשה זאת, שהיא רק בראשיתה, קשה להאמין שמערכת החוק והמשפט תהיה מסוגלת להתמודד עם שחיתות במערכת החוק והמשפט עצמה.
לסיכום – סדרת הפרשות שמניתי מצביעה על התנהלות אופיינית לפשע מאורגן, בפרט בצמרת מערכת החוק והמשפט ובצמרת מערכת הביטחון.
IV. האם יש לראות בפרשת הצוללות “שלטון מאפיוזי”כלומר "פשע מאורגן מדינתי”?
פרשת הצוללות מורכבת משתי פרשות הכרוכות זו בזו:
א) פרשת הצוללות וכלי השיט – קבוצה של אנשים, רובם ככולם קשורים לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך זו או אחרת, ערכו סדרה ארוכה של מהלכים בענייני רכש הנוגע לליבת ביטחון המדינה, בסכומים ניכרים, וכן הרשאת מכר הצוללות למצרים.ההתנהלות כולה נחזית כאנטרפרייז, תחת חזות כוזבת של ניהול ביטחון המדינה, שבפועל נועד להעשיר את המעורבים בעניין על חשבון משלם המסים וביטחון המדינה. העבירות בהן מדובר – כגון שוחד – הן עבירות טיפוסיות של פשע מאורגן.
ב) פרשת החשדות בדבר שיבוש מהלכי משפט בפרשת הצוללות על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט במטרה להעלים את חלקו שלראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה. [xi]
עם חלוף הזמן מאז החשיפה הראשונה של פרשת הצוללות, מצטברות ראיות להתנהלות חריגה של היועמ"ש אביחי מנדלבליט,הנחזית כשיבוש שיטתי של החקירות ומהלכי המשפט: (קרדיט לאור-לי ברלב על רוב הרשימה)
  1. ניגודי עניינים וסירוב לפסול את עצמו: למרות טענות חוזרות על ניגודי עניינים חמורים של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בענייןחקירות השחיתות הקשורות לראש הממשלה בנימין נתניהו בכלל, ובפרשת הצוללות בפרט – מנדלבליט מסרב לפסול אתעצמו ממעורבות ישירה בחקירות ובהחלטות הפרקליטות בפרשה. [xii]
  2. ניסיון למנוע חקירת משטרה בפרשה: בנובמבר 2016, לאחר שהעיתונאי רביב דרוקר חשף את הפרשה, הכריז היועמ"שאביחי מנדלבליט, מראש, ש"אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות". [xiii]
  3. מניעת חקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כחשוד בפרשה: [xiv,xv] לאחרונה אמר פרקליט המדינה לשעבר משהלדור, ש”ייתכן שההודעה מראש שנתניהו לא חשוד בפרשת הצוללות שיבשה את החקירה”. [xvi]
  4. היועמ"ש אביחי מנדלבליט השהה את פתיחת "הבדיקה" בפרשה.
  5. היועמ"ש אביחי מנדלבליט השהה את פתיחת חקירת המשטרה בפרשה.
  6. היועמ"ש אביחי מנדלבליט השהה חקירת דמויות מפתח בחקירת הפרשה. [xvii]
  7. היועמ"ש אביחי מנדלבליט חסם את צה"ל ומשרד הביטחון מחקירת הפרשה.
  8. היועמ"ש אביחי מנדלבליט חסם את משרד מבקר המדינה מחקירת הפרשה. [xviii]
  9. היועמ"ש אביחי מנדלבליט חסם חקירה של משטרת ישראל בחברת טיסנקרופ. [xix]
  10. היועמ"ש אביחי מנדלבליט חסם את משטרת גרמניה מחקירת הפרשה.
  11. למרות שקשריו העסקיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם איש העסקים, בן דודו, נתן מיליקובסקי היו ידועיםלפרקליטות זמן רב – לא נחקרו.
  12. המניות בחברה ו/או חברות הקשורות ישירות לעסקי הפלדה ולחברת טיסנקרופ הגרמנית: גם לאחר גילוי קבלת המניות,החזקת המניות, ומכירתן על ידי מר בנימין נתניהו, וגם לאחר שנתפס בשקרים ובהחלפת גרסאות - לא נחקר באזהרהבעניין זה. [xx]
  13. ביום 20 למרץ, 2019, התפרסם שראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, אמר בגל"צ שחוקר בתיק 3,000 אמרלו כשסיים לתת עדות במשטרה: "מר ברק, לפי השאלות שלך נדמה שאתה חושב שאנחנו חוקרים כל מה שעולהבדעתנו... אתה טועה, אנחנו חוקרים את מה שמתירים לנו לחקור". מתוך כך עולה החשד, שהיועמ"ש אביחי מנדלבליטחסם את חקר כל האמת בפרשה. [xxi]
  14. שר הביטחון לשעבר משה יעלון פנה לרשויות אכיפת החוק בעניין חשדותיו ביחס להתנהלותו של ראש הממשלה בנימיןנתניהו בפרשה. יעלון אמר בין השאר: "למרות שמדובר בעסקת רכש ביטחונית, אין ולו חשוד אחד מאנשי משרד הביטחון.כל מעגלי השחיתות משיקים לנתניהו ולשכתו, לאנשיו שהעדיפו בצע כסף על פני ביטחון המדינה. עדיין לא מאוחר מדילחקור את נתניהו באזהרה בפרשה, אם כל כך הרבה ממקורביו, הסמוכים לאזניו, הצמודים לשולחנו. נאמני נאמניו,נחקרו כחשודים וכעת המשטרה ממליצה להגיש נגדם כתבי אישום חמורים, איך יתכן שהוא לא ידע?" [xxii] לטענתו שליעלון, תלונתו לא נחקרה כראוי, והוא חזר והאשים את היועמ"ש אביחי מנדלבליט בהסתרת האמת בפרשה זו. [xxiii]
  15. אישור מכירת צוללות מתקדמות למצרים, מעשה הנחזה כפגיעה חמורה בביטחון המדינה: חשדות שראש הממשלה בנימיןנתניהו הוא שאישר את מכירת הצוללות למצרים, תוך עקיפת שר הביטחון, הועלו כבר בשנת 2017. [xxiv] ראש הממשלהבנימין נתניהו הכחיש בעבר שהיה מעורב במתן אישור למכירת הצוללות המתקדמות למצרים. [xxv] ראש האגףהמדיני-ביטחוני במשרד הביטחון לשעבר עמוס גלעד העיד במשטרה בפרשת זו כבר ביולי 2017. [xxvi] יחד עם זאת, רקלאחרונה נודע שעמוס גלעד העיד במשטרה, שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שאישר את מכירת הצוללות המתקדמותעל ידי גרמניה למצרים. [xxvii] אולם אין בסיכום חקירת המשטרה בפרשה כל התייחסות לעסקת הצוללות בין גרמניהלמצרים.
  16. ניקוי ראש הממשלה בנימין נתניהו מכל חשד: כבר באוקטובר 2017 העביר היועמ"ש אביחי מנדלבליט מכתב רשמי לממשלת גרמניה, האומר ש"החשדות בתיק 3000 אינם נוגעים למקבלי ההחלטות”. ללא מכתב זה, הייתה נמנעת החתימה על מזכר ההבנות. [xxviii] בהמשך, במרץ 2018 התפרסם, שמומחים בהנהגת היועמ"ש אביחי מנדלבליט עסקובהגבלת החקירה כך שלא תפגע במזכר ההבנות מחודש אוקטובר, 2017, בין מדינת ישראל לבין גרמניה. כלומר, מניעת ביטול מזכר ההבנות הפכה להצדקה לשיבוש החקירות. אולם צה"ל ומשרד הביטחון הרי התנגדו לרכש הזה מלכתחילה. [xxix] מתוך כך עולה החשד, שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט יצר בכזב מראית עין של מעשים ופעולות למען האינטרס הציבורי– בטחון המדינה - בשעה שבפועל עשה ופעל בניגוד גמור לאינטרס הציבורי ולמען האינטרס האישי של ראש הממשלהבנימין נתניהו, ואולי גם אינטרסים אישיים של היועמ"ש אביחי מנדלבליט עצמו. [xxx]
לסיכום: התנהלותם של מנדלבליט ואחרים המשתפים אתו פעולה בחקירות פרשת הצוללות הפכה לפרשה בפני עצמה – שיבוש מהלכי משפט – תופעה טיפוסית לפשע מאורגן.
VIII. האם אפשר לצפות לאכיפת החוק בפרשת הצוללותרק לחץ ציבורי נחוש ועקשני יוכל להפסקת שיבוש מהלכי החקירות ולהביא לעשיית צדק
כל תחזית בפרשת הצוללות צריכה לכלול בבסיסה את הידוע לנו על התנהלות מערכת החוק והמשפט בפרשות, שציינתי קודם:
א) פרשת קו 300
ב) פרשת בר-און חברון
ג) פרשת רשות המסים ורות דוד
ד) רומן זדורוב ורצח תאיר ראדה ז"ל
ה) פרשת מסמך הרפז
ו) פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של ורדה אלשייך
ז) פרשות אפי נוה.
המסקנה מתקדימים אלה אינה מעודדת. הקו הברור בכל הפרשות הוא חוסר יכולת להתמודד עם פרשות של פשע מאורגן מדינתי, בפרט כשמעורבים בו בכירים במערכת הביטחון או בכירים במערכת החוק והמשפט. בפרשת הצוללות – מעורבות היום גם צמרת מערכת הביטחון, וגם צמרת מערכת החוק והמשפט.
בפרט, צריך לשים לב לפרשת קו 300, פרשת רות דוד ורשות המסים, ופרשת רומן זדורוב. המהלכים בפרשות אלה נמשכו שנים.אולם בדיעבד, אפשר לומר, שכבר בתחילתן של פרשות אלה החלו פעולות שיבוש מהלכי המשפט. בהמשך, גם כאשר המשך השיבוש חייב צעדים שערורייתיים – בכירים במערכת, כולל בפרט היועמ"ש ושופטי בג"ץ, לא היססו להמשיך בשיבושים.
הסיבה היחידה לאופטימיות זהירה היא ההתעוררות הציבורית: רק מחאה ציבורית נחושה ועקשנית תוכל אולי להביא לשינוי בהתנהלות מערכת החוק והמשפט.
IXמשרד היועמ"ש מייצג את אחד הכשלים המרכזיים בשיטת המשטר בישראל – אפילו OECD זיהה את הבעיה
התנהלותו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפרשת הצוללות, משקפת ניגודי עניינים חמורים. ניגודי העניינים האינהרנטיים במשרד היועמ"ש זוהו כבר לפני שנים. בשנת 2007 התנה ארגון OECD את קבלת ישראל לארגון ברפורמה מבנית במשרד היועמ"ש. [xxxi]בהמשך נסוג OECD מדרישה זאת תחת לחץ כבד. עם מינויה לשרת המשפטים, איילת שקד הכריזה על כוונתה לממש את פיצולמשרד היועמ”ש. [xxxii] מימוש השינוי במבנה משרד היועמ"ש היה יכול למנוע את השיבושים שאנו רואים עכשיו. אולם היועמ"ש אביחי מנדלבליט בשיתוף עם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, פעלו לסיכול כוונתה של השרה איילת שקד. [xxxiii] החשד העולהמהמעשים הנ"ל הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו, והיועמ"ש אביחי מנדלבליט התנגדו לכוונתה של שרת המשפטים לפצל אתמשרד היועמ"ש בכדי לאפשר את שיבוש מהלכי המשפט בפרשות הקשורות לראש הממשלה בנימין נתניהו.
X. שיבוש מהלכי משפט בפרשות השחיתות החמורות מתנהל תחת שרביטם של היועמ"ש ובג"ץ.
בפרשות הקודמות שתיארתי, וגם בפרשות הקשורות לראש הממשלה נתניהו, שיבוש מהלכי המשפט מתנהל בסופו של דבר תחת שרביטם של היועמ"ש ובג"ץ. בג"ץ דוחה שוב ושוב עתירות שמאתגרות את התנהלות היועמ"ש. אולי הבוטה שבהן הייתה החלטת בג"ץ המתירה את המשך הפגישות בארבע עיניים בין היועמ"ש לראש הממשלה.
לכן, הסנדקים של "השלטון המאפיוזי"/"הפשע המאורגן המדינתי" הם בג"ץ והיועמ"ש.

קישורים
 
i נתניהו חייב להיחקר ומיד! | אהוד ברק
ivTreble damages – Wikipedia
vRampart Scandal: LAPD Blues | PBS
vi Kids For Cash (2014) by Robert May
vii1986-05-28 זמיר: בפרשה זו יש אישים הנושאים שם הביטחון לשווא, מעריב
viii2013-06-05 מני מזוז תוקף את המערכת המשפטית על הפסיקות בעניין אולמרט, הנגבי ורשות המסים. ראיון | הארץ
ixפס"ד בעתירת התנועה לאיכות השלטון נ שרת המשפטים, היועמ"ש ורות דוד (בג"ץ 6874/18)
x2014-10-16 פרופ' מרדכי קרמניצר: "ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה" | הארץ
xi2018-11-14 האם פרשת הצוללות תוליד פרשה נוספת הנוגעת לאופן שבו התנהלה החקירה? | גלובס
xii2017-01-19 מאמר מערכת: מנדלבליט, משוך את ידיך | הארץ
xiii 2016-11-20 היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות | ישראל היום
2016-11-20 בכירי משרד המשפטים נועדו אצל היועמ"ש: אין חשד לפלילים בפרשת הצוללות | הארץ
xiv פרשת הצוללות: מנדלבליט צריך להתפטר - ובהמשך אולי להיחקר | הארץ
xv2017-08-10 דווקא בצוללות הוא לא חשוד? | הארץ
xvi 2018-11-30 משה לדור: ייתכן שההודעה מראש שנתניהו לא חשוד בפרשת הצוללות שיבשה את החקירה | הארץ
xvii 2017-07-10 פרשת הצוללות-ספינות: גם שומרי הסף יידרשו להסברים | הארץ
xviii2019-03-05 מבקר המדינה לא יבדוק את נסיבות רכישת הצוללות והספינות מתאגיד טיסנקרופ
xix2018-11-13 מדוע חקירת פרשת הצוללות נעצרה בפתח משרדי טיסנקרופ?
xx2019-02-20 נתניהו, בן הדוד והגרסאות הסותרות: כל מה שצריך לדעת על פרשת מניות הפלדה | דה מרקר
xxi אור-לי ברלב | טוויטר
xxii 2018-11-08 בכיר גרמני על "פרשת הצוללות": עניין ישראלי פנימי, מחויבים לביטחון ישראל | ישראל
xxiii 2018-11-11 יעלון למנדלבליט: "שאלות קשות עולות מאופן התנהלותך בפרשת הצוללות" | מעריב
xxiv 2017-07-17 לפיד: נתניהו אישר מכירת צוללות מגרמניה למצרים בלי לעדכן את שר הביטחון | Ynet
xxv 2017-07-17 נתניהו על מכירת הצוללות למצרים: "החלטה גרמנית" | Ynet
xxvi 2017-07-17 פרשת הצוללות: עמוס גלעד מסר עדות; המספנה בגרמניה: אין לנו כלים לחקור | Ynet
xxvii 2019-03-17 עמוס גלעד העיד במשטרה: נתניהו אישר לגרמניה למכור צוללות למצרים | הארץ
xxviii 2017-11-02 פרשת הצוללות: מנדלבליט אישר לגרמניה שדרג קבלת ההחלטות לא מעורב | מעריב
xxix 2019-03-20 יעלון: "רכש הצוללות? נתניהו חתם, אבל אף אחד לא ביקש זאת"
xxx פרשת הצוללות: "חקירת נתניהו לא תפגע בעסקת הרכישה" | Ynet
xxxi 2009-10-08 רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?| באתר Nrg‏
xxxii 2015-10-09 איילת שקד: ''רציתי לפצל את תפקיד היועמ''ש, אבל אין לי יכולת להעביר את זה.'' (רוטר על פי ידיעות אחרונות)
xxxiii 2015-08-06 נתניהו מתנגד ליוזמת איילת שקד לבחון פיצול תפקיד היועמ"ש

 

No comments: