לורי שם-טוב: חושפת שחיתויות או טרוריסטית? מאויבינו, או טרור יהודי?
■■■
בעקבות הדיון היום אצל בני שגיא - האם לורי היא "טרוריסטית"? "מאויבינו"? או שמא אשת "טרור יהודי"? והאם חשיפת שחיתות שלטונית על ידי עיתונאי היא עבירה פלילית מסוג "הפרת הזכות לפרטיות"?
■■■
בעקבות הדיון היום אצל בני שגיא - האם לורי היא "טרוריסטית"? "מאויבינו"? או שמא אשת "טרור יהודי"? והאם חשיפת שחיתות שלטונית על ידי עיתונאי היא עבירה פלילית מסוג "הפרת הזכות לפרטיות"?
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/06/2019-06-03.html
לאחרונה התנהלו דיונים ברשת בנושא: האם מותר להשתמש בבית משפט בראיות בלתי קבילות, או ראיות שלנאשמים אין גישה אליהן, או שאינן קיימות כלל? הדיון התפתח בקשר לשאלות החוזרות בפרשת סמוטריץ' והדלק (בעניין אפשרות מינויו לשר המשפטים), ובקשר לפרשת כפר דומא, וכו'...
ואז חכמי המשפט הישראלי כותבים: שמותר להסתיר את הראיות מהנאשמים (אם הן קיימות בכלל), אבל שיטת משפט זאת שמורה ל"טרוריסטים מאויבינו". יחד עם זאת, שיטת משפט זאת אינה ראויה במשפט שבו הנאשמים חשודים כאנשי "הטרור היהודי".
■ לכן, השאלות שעולות בפרשת לורי שם-טוב, הן:
א) האם לורי שם-טוב עדין מוחזקת על ידי השופטים כ"טרוריסטית"? הרי בהתחלה הפרקליטות והתביעה הגדירו את הפרשה כ"פרשת כנופיית הטרור הרשתי". אבל אח"כ עו"ד נוגה וייל ירדה עליהם בבית המשפט - שאין מונח משפטי כזה בכלל - "טרור רשתי", וגם אם היה, זה לא רלוונטי למקרה זה. ואז הם ירדו מזה, והפסיקו את השימוש הנלוז במונח "הטרור הרשתי" בקשר ללורי...
ב) אם לורי עדיין מוגדרת "טרוריסטית": האם היא "טרוריסטית מאויבינו"? או שהיא מסווגת - כאשת "טרור יהודי"? לעניין זה צריך כמובן לציין שגם שופט בית המשפט העליון נועם סולברג וגם השופט מחוזי ת"א אברהם היימן פסקו שלורי היא זונה זרה, או נכרייה (רש"י על הפסוקים שלהלן).
לכן, יש מקום סביר להניח שהשופטים הנוכלים מתייחסים ללורי, שחשפה את שחיתות השופטים ובכירי מערכת המשפט , כ"טרוריסטית מאויבינו" - כלומר אחת שמותר לנהל עליה משפט תוך הסתרת הראיות - אם הן קיימות בכלל...
העניין של השחיתות שלורי חשפה הוא העניין האסור בפרסום מהדיון היום - אסור לפרסם מה שמות המתלוננים/מתלוננות בעניין, מהי הפרשה החמורה והעסיסית - שנחשפה לציבור חודשים רבים לאחר הגשת כתבי האישום בפרשת השופטים הנוקמים, ושהיום ידועה היטב בציבור, וכאילו נמצאת עדיין תחת חקירה. אסור בפרסום גם מהם סעיפי כתב האישום הקשורים לפרשה זאת.
■ לדוגמה, האם זה ראוי, שיעמידו לדין את רביב דרוקר על אישום ב"טרור רשתי", כ"טרוריסט יהודי" או לחלופין כ"טרוריסט מאויבינו" - בגין חשיפת פרשת הצוללות?
להזכירכם, לורי גם החזיקה תעודת עיתונאית באותו זמן...
■ ועוד מנפלאות המשפט הישראלי: האם חשיפת שחיתויות היא עבירה פלילית מסוג "הפרת הזכות לפרטיות"?
גם שאלה זאת גם עלתה בפרשה אחרת, שאותה חשפה לורי שם-טוב בקשר למי שהיה מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן. ליוסי סילמן היה הסדר מושחת, שפטר אותו מתשלומים המחויבים על פי דין. גם בפרשה זאת, הם כמובן אוסרים בפרסום מה הייתה השחיתות שלורי חשפה. אבל גם בשלום, וגם בערעור במחוזי - הם הרשיעו את לורי וגזרו עליה מאסר על תנאי על חשיפת השחיתות השלטונית בפשרת יוסי סילמן. העבירה הפלילית הייתה "הפרת הזכות לפרטיות"!
■ לדוגמה, האם זה ראוי, שיעמידו לדין את רביב דרוקר על אישום ב"הפרת הזכות לפרטיות" - בגין חשיפת פרשת הצוללות?
לאחרונה התנהלו דיונים ברשת בנושא: האם מותר להשתמש בבית משפט בראיות בלתי קבילות, או ראיות שלנאשמים אין גישה אליהן, או שאינן קיימות כלל? הדיון התפתח בקשר לשאלות החוזרות בפרשת סמוטריץ' והדלק (בעניין אפשרות מינויו לשר המשפטים), ובקשר לפרשת כפר דומא, וכו'...
ואז חכמי המשפט הישראלי כותבים: שמותר להסתיר את הראיות מהנאשמים (אם הן קיימות בכלל), אבל שיטת משפט זאת שמורה ל"טרוריסטים מאויבינו". יחד עם זאת, שיטת משפט זאת אינה ראויה במשפט שבו הנאשמים חשודים כאנשי "הטרור היהודי".
■ לכן, השאלות שעולות בפרשת לורי שם-טוב, הן:
א) האם לורי שם-טוב עדין מוחזקת על ידי השופטים כ"טרוריסטית"? הרי בהתחלה הפרקליטות והתביעה הגדירו את הפרשה כ"פרשת כנופיית הטרור הרשתי". אבל אח"כ עו"ד נוגה וייל ירדה עליהם בבית המשפט - שאין מונח משפטי כזה בכלל - "טרור רשתי", וגם אם היה, זה לא רלוונטי למקרה זה. ואז הם ירדו מזה, והפסיקו את השימוש הנלוז במונח "הטרור הרשתי" בקשר ללורי...
ב) אם לורי עדיין מוגדרת "טרוריסטית": האם היא "טרוריסטית מאויבינו"? או שהיא מסווגת - כאשת "טרור יהודי"? לעניין זה צריך כמובן לציין שגם שופט בית המשפט העליון נועם סולברג וגם השופט מחוזי ת"א אברהם היימן פסקו שלורי היא זונה זרה, או נכרייה (רש"י על הפסוקים שלהלן).
כי נופת תיטופנה, שפתי זרה; וחלק משמן חיכה.ואחריתה, מרה כלענה; חדה, כחרב פיפיות.הפסוק הבא אחרי אלה במשלי גם מבהיר מה דינה:
רגליה, יורדות מוות; שאול, צעדיה יתמוכו.העניין גם עלה בפני נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בערעור על בקשת פסלות, והיא לא מצאה כל פסול בפסיקה זאת.
לכן, יש מקום סביר להניח שהשופטים הנוכלים מתייחסים ללורי, שחשפה את שחיתות השופטים ובכירי מערכת המשפט , כ"טרוריסטית מאויבינו" - כלומר אחת שמותר לנהל עליה משפט תוך הסתרת הראיות - אם הן קיימות בכלל...
העניין של השחיתות שלורי חשפה הוא העניין האסור בפרסום מהדיון היום - אסור לפרסם מה שמות המתלוננים/מתלוננות בעניין, מהי הפרשה החמורה והעסיסית - שנחשפה לציבור חודשים רבים לאחר הגשת כתבי האישום בפרשת השופטים הנוקמים, ושהיום ידועה היטב בציבור, וכאילו נמצאת עדיין תחת חקירה. אסור בפרסום גם מהם סעיפי כתב האישום הקשורים לפרשה זאת.
■ לדוגמה, האם זה ראוי, שיעמידו לדין את רביב דרוקר על אישום ב"טרור רשתי", כ"טרוריסט יהודי" או לחלופין כ"טרוריסט מאויבינו" - בגין חשיפת פרשת הצוללות?
להזכירכם, לורי גם החזיקה תעודת עיתונאית באותו זמן...
■ ועוד מנפלאות המשפט הישראלי: האם חשיפת שחיתויות היא עבירה פלילית מסוג "הפרת הזכות לפרטיות"?
גם שאלה זאת גם עלתה בפרשה אחרת, שאותה חשפה לורי שם-טוב בקשר למי שהיה מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן. ליוסי סילמן היה הסדר מושחת, שפטר אותו מתשלומים המחויבים על פי דין. גם בפרשה זאת, הם כמובן אוסרים בפרסום מה הייתה השחיתות שלורי חשפה. אבל גם בשלום, וגם בערעור במחוזי - הם הרשיעו את לורי וגזרו עליה מאסר על תנאי על חשיפת השחיתות השלטונית בפשרת יוסי סילמן. העבירה הפלילית הייתה "הפרת הזכות לפרטיות"!
■ לדוגמה, האם זה ראוי, שיעמידו לדין את רביב דרוקר על אישום ב"הפרת הזכות לפרטיות" - בגין חשיפת פרשת הצוללות?
No comments:
Post a Comment