2025-12-06 אות גשושית 101: עו"ד רחל בן-ארי - יועצת משפטית למוסדות אוניברסיטאיים ציבוריים, מתבקשת להסביר או להפריך אותות מרמה במעשיה כמנהלת עיזבון

2025-12-06 

אות גשושית 101: עו"ד רחל בן-ארי - יועצת משפטית למוסדות אוניברסיטאיים ציבוריים, מתבקשת להסביר או להפריך אותות מרמה במעשיה כמנהלת עיזבון

מהיום, הדיווחים יתפרסמו תחת שמה של "הגשושית". אנחנו, צוות הגשושית, מבצעים את מה שטובי הפיזקאים לא יוכלו לעשות לעולם: אנחנו משדרים ברציפות, אותות בשפה אנושית מ"החור השחור של מערכת המשפט" - דהיינו בתי המשפט לענייני משפחה. מכיוון שבעבר עסקנו לא מעט בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי, כמו גם בפרשת השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה, נתחיל את מונה האותות ב-101.

והפעם:

אות גשושית 101

1) איך זה ייתכן??? 

עו"ד רחל בן-ארי מתהדרת ב"90 שנים של מצוינות משפטית". עו"ד רחל בן-ארי מתוארת בתקשורת כ"מקורבת לביניש". עו"ד רחל בן-ארי מפרסמת שהיא עמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, ושהיא ממייסדי וחברי מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות חוקתיות. עו"ד רחל בן-ארי כיהנה כיו"ר ועדת ביקורת של הדירקטוריון של חברת החדשות של ערוץ 2. עו"ד רחל בן-ארי היא בשר מבשרו של הממסד המשפטי בישראל זה הדור השלישי. עו"ד רחל בן-ארי ינקה שירות לציבור עם חלב אמה. עו"ד רחל בן-ארי למדה זהירות בשימוש בכוח המשרה עוד כילדה. עו"ד רחל בן-ארי מסמלת את הוועדה לבחירת שופטים הטובה, שהייתה לנו פעם...

ובינתיים, בחור השחור, עו"ד רחל בן-ארי היא הדמות המובילה במה שצוות הגשושית מכנה "ניהול הליכי משפט למראית עין". בעברית פשוטה - הליך משפטי פיקטיבי בתיק בית משפט פיקטיבי, והחלטות פיקטיביות גם כן. 

בתיק פיקטיבי כזה, התמנתה עו"ד רחל בן-ארי למנהלת עיזבון ב"פסיקתה" פיקטיבית. לא סתם, אלא לאחר שהכריזה שהיא תומכת בעמדת שולחה, שהכריז חד צדדית על בטלות הסכם בין יורשים, אותו ניסחה עו"ד רחל בן-ארי, ושבו היא מונתה לנאמנה וממונה בשכר על ביצוע ההסכם. בבקשה שהגישה עו"ד רחל בן-ארי לבית המשפט נכתב שהיא תפעל לקיים ולבצע את הסכם החלוקה בין היורשים, אבל מספר ימים אח"כ כבר הפכה את עמדתה.

וחוץ מזה, כיוון שזה שסומן כמטרת ההונאה התחכם ופיטר את עו"ד יאיר שיבר, היה צורך להשתיק אותו, ולכן עו"ד רחל בן-ארי פועלת לפי החלטת השופטת הילה גורביץ' ששללה את ההכרה בבעל דין, כל עוד אינו מיוצג על ידי עורך דין.

במקומות אחרים, התופעה הנ"ל מוכרת כעבירה בפני עצמה בפרק ההונאות שבקוד העונשין. בישראל, עבירה זו מורכבת מעבירות שונות כגון מרמה והפרת אמונים (לשופט השותף למעשים), קבלת דבר במרמה (באשר לשופט וגם למזכיר ולבא כוח בעל דין, שהם השותפים בהרכב מינימלי), זיוף כתבי בית דין (אשר גרוניס שכח את זה לגמרי בפרשת השופטת ורדה אלשייך: 414. "'זיוף' -- אחת מאלה: (1) עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות"...).

2) היה או לא היה, קיים או לא קיים

הקהילה המשפטית בישראל נוטה להכחיש את קיומה של התופעה של הליכים פיקטיביים בבתי המשפט. אולם במקרה שלפנינו, זה שסומן להיות מטרת ההונאה, נתן להרכב הפותח בהונאה [עו"ד רחל בן-ארי, השופטת הילה גורביץ, ועו"ד יואב סלומון] הודעה כבר בתחילת ההליכים. ההודעה הסבירה שמסמך הפתיחה, שהגישו יחד עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לפתוח בהליכי משפט למראית עין". שני עורכי הדין זוקפים לזכותם כמעט 90 שנים של ניסיון בעריכת הדין. אולם הם הגישו מסמך פגום ומשובש במידה שלא תתקבל על הדעת כטעות או שגגה, גם אם הייתה מוגשת על ידי מתמחה.

3. הונאה שהייתה אמורה להיות חלקה כקטיפה, השתבשה

ההמשך לא היה ברור... או בעצם היה ברור לכל הצדדים לאורך כל הדרך: השופטת הילה גורביץ עוסקת במרמה לכאורה, בצוותא חדא עם עו"ד רחל בן-ארי, וגם השופטת רויטל באום והשופט טל פפרני מופיעים בתפקידי סיוע... שתי  השופטות והשופט קודמו למינוייהם כשופטים על ידי עו"ד רחל בן-ארי.

הפרשה היא שילוב של פרשת אפי נוה על כסף קטן (אי אפשר להשוות עיזבון של כ-5 מיליון ש"ח, וחלקי בו כשליש, עם אימפריית הנדל"ן של ענבל אור), עם פרשת ורדה אלשייך גדולה בשני סדרי גודל במספר הזיופים.

פרשת ורדה אלשייך לא רק נתנה הדגמה יפה של שיטות המרמה החדשות, היא גם הבהירה, שהשופטים קבעו נורמה משפטית וחברתית חדשה: מעשי מרמה וזיוף של שופטים בכתבי בית דין אלקטרוניים בנט המשפט אינם עוד עבירות על חוק העונשין. 

נט המשפט הפכה את ביצוע מעשי מרמה וזיוף כאלה פשוט במיוחד.  ממש עניין שגרתי. כאילו המערכת נועדה להונאות. ובשילוב עם הנורמה החברתית והמשפטית המקלה החדשה, המצב הציע שלל הזדמנויות. 

ובבתי המשפט לענייני משפחה הקצינו את המצב, כמובן.

4. במעמקי החור השחור

וכך אנו מוצאים את עו"ד רחל בן-ארי שותפה ויואב סלומון עמוק בתוך מעשי מרמה לכאורה כלפי בית המשפט ואחרים, אך כנראה בלי דרך לחזור.

5. האם לא היה מישהו צריך לעצור אותם?

נהפוך הוא, בחור השחור הנוכלים זוכים להאצה, וסכנות אורבות לגשושית. מצד אחד עו"ד מוריה גרין והחרב המתהפכת של שקר ואמת, בכל שילוב אפשרי, שיחסום את כניסת הפולשים.

מהצד השני עומד עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, ושר את שירת הסירנות.

במעמקי החור השחור גם מרחפת הסכנה התמידית של נפילה לגניזה. כל מי וכל מה שנופל לגניזה הופך להיה ולא היה. כמו רוצח שממיס את הגופה בחומצה.

6. כיצד יתמודדו ראשי האוניברסיטאות עם המצב?

הפנייה לעו"ד רחל בן-ארי נשלחה גם לראשי האוניברסיטאות החברות בור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) ובכללם גם לנשיא הטכניון. הפנייה נשלחה לאלה, כנספח מקדים לבקשה רשמית להשעות את עו"ד רחל בן-ארי מתפקידה כיועצת משפטית לטכניון לוור"ה.

אפילוג: איך זה ייתכן???

מה עבר לעו"ד רחל בן-ארי בראש כשהיא נכנסה לדבר כזה?

האם זה היה עוד תיק שגרתי? או שמא ידעה במה מדובר?

תמונה | עו"ד רחל בן-ארי בהפגנת מחאה, כפי שדווחה בתקשורת: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן"... "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...". השלט ברקע: "מאבק הגלימות [כלומר, עורכי הדין  - י' צ'] להגנת ישראל וחוקיה".

דבריה של עו"ד בן ארי, כפי שצוטטו בתקשורת כחלק מהפגנת מחאה, מקבלים צביון ציני, אבסורדי לאור הפרשה שלפנינו. מעשיה מציגים את השיח הציבורי כהסחת הדעת, שכן שני הצדדים כאחד נמנעים מלהזכיר את השחיתות במערכת המשפט, ושני הצדדים כאחד נמנעים מלהציע דרכים להתמודד עם השחיתות במערכת המשפט. 

הפוסט והנוסח המלא של הפנייה לעו"ד רחל בן-ארי, בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/12/2025-12-06-25.html

--------

6 בדצמבר, 2025

 

לכב' 

עו"ד רחל בן-ארי 

כנאמנה ו/או ממונה, 

לביצוע "הסכם חלוקה בין יורשים לפי סעיף 110 לחוק הירושה התשכ"ה-1965", מיום 28.8.2023, 

שאושר על ידי בית המשפט ביום 13.12.2023 בת"ע 23208-09-23 ו/או

כמנהלת עיזבון כביכול, 

שמונתה כביכול על ידי השופטת הילה גורביץ ב"פסיקתה-מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024 בת"ע 1165-06-24 ו/או

כבאת כוחו של יורש,

לפי ייפוי כוח שנרשם כדין בת"ע 1165-06-24

 

העתקים

עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה,

דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות,

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, 

פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,

פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, 

פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, 

פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, 

פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, 

פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,

פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,

כולם בדוא"ל

 

הנידון: ת"ע 11650-06-24: בקשה להסבר ו/או הפרכה של אות מרמה 25# (לכאורה) - אי-מענה על דרישה חוזרת מיום 12.11.2025 לקבלת מידע אודות ציותך להוראות ‫חוק‬ ‫הירושה‬‬ ותקנותיו

                                               אבקש את תשובתך עד ליום 11.12.2025.

 

עו"ד בן-ארי שלום רב,

 

1. פנייה זו מופנית אלייך הן בהיותי בעל דין ובעל עניין בעיזבון עצמו, והן בהיותי חוקר בעל עניין בהתנהלות מערכת המשפט בכלל, ובתי המשפט לענייני משפחה בפרט

מלבד היותי בעל דין הנפגע ממעשיך, פנייה זו היא גם חלק מתיעוד הדרך בה מתנהלים הליכים בבית משפט לענייני משפחה. שכן, כבר למעלה מ-15 שנים אני עוסק בלימוד ביקורתי של מערכות משפט בישראל ומחוצה לה, ובפרט מערכות ניהול תיקים בבתי המשפט (כגון נט המשפט בישראל). בתחום זה זכיתי להכרה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, מחלקת המדינה של ארה"ב, האיחוד האירופי, ובית המשפט העליון של מדינת ישראל. כמו כן זכיתי להבעות הערכה: עו"ד אביגדור פלדמן: "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד... תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית"; פרופ’ אמנון שעשוע: "עבודה חשובה מאד"; פרופ’ עוזי אורנן ז"ל: "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!"; מומחים בינלאומיים כחלק מהערות בדיקת עמיתים אנונימית: "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום".

 

2. בקשה להפרכה ו/או הסבר אות מרמה 25# (לכאורה): אי-המענה על דרישתי החוזרת מיום 12.11.2025 לקבלת מידע אודות ציות

אני פונה אליך בזאת בבקשה להסביר ו/או להפריך, כמפורט להלן, כאות מרמה 25# (לכאורה), את אי-המענה על דרישתי החוזרת מיום 12.11.2025 לקבלת מידע אודות ציותך להוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965 [להלן - "החוק"], ותקנות הירושה, התשנ"ח-1998 [להלן - "התקנות"], באשר למנהל עיזבון, וכתוספת להודעה מיום 17.11.2025 בדבר אותות המרמה שדבקו בך לכאורה. פנייה זו מתייחסת לדוקטרינת אותות המרמה [Badges of Fraud] כשיטה ראייתית ודיונית, שמקורה במשפט האנגלי, ושנקלטה והורחבה במשפט הישראלי. ראו, פסק דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן בע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003), "כאשר מתגלים מספר אותות מרמה... ניתן להסיק מהם על כוונת מרמה, והנטל עובר לנתבע להסביר את ההתנהלות".

 

3. תשובתך מיום 17.11.2025 על פנייה קודמת אינה יכולה להתקבל כתשובה הולמת, בתום לב

(א) בפנייה קודמת, מיום 17.11.2025, ביקשתי ממך להסביר ו/או להפריך 23 אותות מרמה. את השבת בו ביום: 

"‫אם ‬‫יש‬ ‫לך‬ ‫בקשה‬ ‫עניינית‬ ‫–‬ ‫אתה‬ ‫מוזמן‬ ‫לפנות‬ ‫לבית‬ ‫המשפט‬ ‫ואפעל‬ ‫בהתאם‬ ‫להחלטות‪.‬‬ ‫לא‬‫ אשתף‬ ‫פעולה‬ ‫ולא‬ ‫אתייחס‬ ‫להודעות‬ ‫ותכתובות‬ ‫משמיצות‬ ‫ופוגעניות‬"‫‪.‬‬

(ב) תשובה מעין זו היא אולי צפויה, אבל אי אפשר לראות בה תשובה הולמת, בתום לב. שכן השופטת הילה גורביץ, שאת מינויה קידמת בוועדת לבחירת שופטים, הייתה והינה שותפה מלאה למרמה הנטענת: 

(1) 23 אותות המרמה הנ"ל כללו, לדוגמה, סדרת אירועים תמוהים סביב הגשת כתב הטענות הראשון נגדי בת"ע 11650-06-24 ביום 5.6.2024, שאיני מוצא להם הסבר העולה בקנה אחד עם השכל הישר מבלי להניח שההגשה תואמה מראש בינך לבין השופטת הילה גורביץ, ישירות או בעקיפין, 

(2) תקפות הניתוב בת"ע 11650-06-24 לשופטת הילה גורביץ וסמכותה בתיק נותרו בלתי פתורים, שכן היא מסרבת להסביר את נתוני הניתוב המשובשים, 

(3) תקפות הניתוב בת"ע 23208-09-23 לשופטת הילה גורביץ מוקשה גם היא, כמו גם סוגיית מעורבותך בניתוב חריג זה, שכן הוא נוגד את הכלל "משפחה אחת - שופט אחד",   

(4) בתיק הקשור, א"פ 1829-06-10, השופטת הילה גורביץ עצמה הודתה (בהחלטה מיום 1.12.2024, 30#, בת"ע 11650-06-24), שהופיעה בלא ניתוב כדין ובהיעדר סמכות כמעט שנתיים (בין 11.1.2023 לבין 30.9.2024). במהלך תקופה זו הנפיקה והפיצה כתריסר מסמכים כמיצגי שווא של החלטות תקפות בשם השופטת הילה גורביץ כשופטת בבית משפט של מדינת ישראל, 

(ג) לטעמי, המעשים הנ"ל בתיק הקשור, א"פ 1829-06-10 בצירוף ההודיה ושאר דבריה של השופטת הילה גורביץ בהחלטה מיום 1.12.2024, 30#, בת"ע 11650-06-24, מספקים ראיות והוכחות למעשים ולכוונות, שיש בהם די והותר לקבוע כי דינה של השופטת הילה גורביץ הוא לפי הלכת הקאדי מלוד של הנשיא שמעון אגרנט: "מעשה השפיטה, שהיה נגוע בתרמית מצד השופט... יש בו כדי לשלול את הסמכות השיפוטית מעיקרא ולפיכך אין הפטור [מאחריות פלילית] תופס במעשה שפיטה כנ"ל" - ע"פ 26/66 טאהר אבן מחמד חמאד נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ(3) 057 (1966)‏‏. 

(ד) מאותם טעמים, מן הראוי לקבוע כי דינם של כל מעשיה של השופטת הילה גורביץ בעניין החסויה המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל ומשפחתה בטלים לפי הכלל המקובל "מרמה מבטלת הכל".

 

4. הפרטים שדרשתי בדרישה החוזרת מיום 12.11.2025 לקבלת מידע אודות ציותך

בפנייתי מיום 12.11.2025 דרשתי חמישה פריטים, אותם היית חייבת למסור לי ו/או לאפוטרופוס הכללי [להלן -  "האפ"כ"] על פי החוק והתקנות. כמו כן נעשתה פנייתי על פי הנחיות האפ"כ ‫לאחר‬ ‫כניסת‬ ‫תיקון‬ ‫‪18‬‬ ‫לחוק‬ ‫הירושה‬ ‫לתוקף, שכן‪‬‬ נטל‬ ‫הפיקוח‬ ‫על‬ ‫מנהלי‬ ‫העיזבון‬ הועבר ‫ליורשים‬ ‫ברובם‬ ‫המכריע‬ ‫של‬ ‫המקרים, כולל בפרט העיזבון שלפנינו.

המסמכים שביקשתי הם:

(א) תיעוד של המצאת ה"פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024, שאתם נוהגים בה כצו מינוי מנהלי עיזבון כביכול, על ידי מזכירות בית המשפט לאפ"כ לפי ‫תקנה‬ 37(ה) ‫לתקנות‬‬, ורישום המינוי ברישומי האפ"כ,

(ב) ‫פרטה‬ מאומתת בתצהיר בצירוף אישור מסירתה למשרדי האפ"כ תוך 60 יום מיום מינויך, ‫כמחויב‬ בסעיף 84.(א) לחוק ובתקנה 38 לתקנות,  

(ג) העתק ‫דינים‬ ‫וחשבונות‬ ‫של‬ ‫מנהל‬ ‫עזבון‬ מאומתים בתצהירים, ‫‫לפי‬ סעיף 86 לחוק, ותקנה 41.(א) וטופס 12 לתקנות,‬‬

(ד) תיעוד של ‫רישום‬ ‫הערה‬ ‫בדבר‬ ‫מינוי‬ ‫מנהל‬ ‫עיזבון‬ ‫במרשם‬ ‫המקרקעין‬ ‫באשר‬ ‫לדירה‬ ‫ברח'‬‫ קדרון‬ ‫‪,2‬‬ ‫חיפה‬, לפי תקנה 39.(ב) לתקנות, 

(ה) ‫אישור על פתיחת חשבון בנק על שם העיזבון לפי תקנה‬ ‫‪39‬‬ ‫(ג)‬‬ לתקנות, ו‫דפי‬ ‫החשבון‬ ‫של‬ ‫חודש‬ ‫אוגוסט‪,‬‬ ‫הכוללים‬ ‫את‬ ‫היתרה‬ ‫ואת‬ ‫פירוט ‬‫הפעולות‬ ‫בחשבון‬ ‫באותו‬ ‫חודש‪.‬‬

הפנייה כללה גם בקשה לקבלת תיעוד תשלום אגרת בקשה למינוי מנהלי עיזבון, אולם העניין התייתר, שכן התברר שהאגרה בוטלה.

 

5. לא ענית עד היום לדרישתי החוזרת מיום 12.11.2025 לקבלת מידע אודות ציותך

(א) עד היום לא מסרת את המידע שנדרש,  

(ב) בפניותיי לאפ"כ התברר שה"פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024, שאתם נוהגים בה כצו מינוי מנהלי עיזבון כביכול, לא הומצאה על ידי מזכירות בית המשפט לאפ"כ, עצם רישום המינוי ברישומי האפ"כ נותר בטעון בירור, 

(ג) בפניותיי לאפ"כ התברר שהגשת לאפ"כ את הפרטה ביום 28.1.2025, כלומר, כבר לפני כ-10 חודשים, אך נמנעת מלמסור לי את המידע שהיה ברשותך. יחד עם זאת, עניין הנפקת האישור בדבר מסירת הפרטה לאפ"כ, נותר בטעון בירור, 

(ד) קיבלתי ממך (עו"ד רחל בן-ארי) בדוא"ל הודעה מיום 24.11.2025, "תמונת מצב חשבון בנק רבקה צרניק ז"ל 24112025". בהודעה זו שוב נמנעת מלהזדהות באחד מכובעיך, המנויים לעיל, בניגוד לתקנות. בהודעתך גם לא נזכר עיזבון או תיק בית משפט. להודעה צורף דף‬ ‫אחד‬ ‫שכותרתו‬ ‫"שערוך‬ ‫כללי"‬ ‫ומקורו‬ ‫כנראה‬ ‫בבנק‬ ‫הבינלאומי‬. שמו של בעל החשבון אינו נזכר על הדף. אינני מוצא הסבר, העולה בקנה אחד עם תום לב, למשלוח הודעת הדוא"ל הנ"ל מיום 24.11.2025. לפיכך, ביום 2.12.2025, שלחתי לך בחזרה את הודעתך מיום 24.11.2025, כאות מרמה 24#, להסבר ו/או הפרכה מידך.

 

6. היבטים משפטיים

(א) את (עו"ד רחל בן-ארי) ושותפך עו"ד יואב סלומון מסרבים בעקשנות לקיים את החובות החקוקות באשר לניהול עיזבון, ובפרט - אתם מקפידים שלא להגיש לי, כיורש, שעליו נטל הפיקוח לאחר תיקון 18 לחוק הירושה, את המידע אודות ניהול העיזבון. חובת הנאמן או מנהל העיזבון למסור חשבונות ודיווחים לנהנים היא חובה יסודית ומהותית, הנחשבת ללב ליבו של מוסד הנאמנות. הפרתה מהווה פגיעה חמורה ביכולת הפיקוח על הנאמן ועשויה להקים אחריות אישית, ואף לעורר חשד לפעולות שלא כהלכה, אשר במקרים חמורים יכולות לגבול בפלילים, גם אם לא הוכחה מעילה בפועל. ראי לדוגמה, ת"א (מחוזי ת"א) 42966-09-20 עמותת בית הכנסת שונה הלכות פ"ת נ' יצחק אינדיג (15.6.2022): החלטה זו קובעת כי סירוב להעביר מידע ודין וחשבון על ניהול נכסי עיזבון, גם כאשר מדובר במוסדות שאמונים על טובת הכלל, משולל כל אחיזה בדין ומפר את חובת הנאמנות. ההחלטה מדגישה כי חובת הגילוי המלאה היא רגל מרכזית בחובת האמון, ומספקת לנהנה אמצעים משופרים לפיקוח על האמונאי. וכן, ת"צ (כלכלית ) 61115-01-12 מיבל השקעות בע"מ נ' אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ (27.10.2013): החלטה זו מפרטת את הרציונלים שביסוד דרישת הדיווח מהנאמן, ומדגישה כי הדיווח משמש אמצעי בקרה וגורם מרתיע מפני שימוש לרעה בנכסי הנאמנות, שכן באמצעותו עשויות להיחשף פעולות שנעשו שלא כהלכה. ההחלטה מצטטת את ע"א 9225/01 (זיימן נ' קומרן) המדגיש את "המשמעות כבדת המשקל" של הפרת חובת הדיווח.

(ב) אתם (עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון והשופטת הילה גורביץ) מקפידים לעוות את המסמכים וההליכים בת"ע 11650-06-4 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, ובתוך כך אתם יוצרים מסמכים והליכים פגומים, שיושרתם ותקפותם מפוקפקות, עמומות ודו-משמעיות במקרה הטוב. תופעות אלה הן סממנים טיפוסיים לעבירות צווארון לבן מתוחכמות, המתוכננות מראש להיראות כטעויות או שגגה בשעת הצורך. 

(ג) דוגמאות בולטות לעיוותים ופגמים כנ"ל בפרשה שלפנינו הן:

(1) "בקשה למינוי מנהלי עיזבון" מיום 5.6.2024, כתב הטענות הראשון, שהוגש על ידי שני עורכי דין (עוה"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון), הזוקפים לזכותם כמעט 90 שנות ניסיון בעריכת הדין, ללא תצהיר, ללא ייפוי כוח תקין, ללא מסכת עובדתית המגלה עילת תביעה, ללא הזמנה לדין, וללא אזכור כלשהו של חוק הירושה, התשכ"ה-1965,

(2) "תמליל" מיום 9.10.2024, משובש ובלתי חתום, שאתם (עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון והשופטת הילה גורביץ) מתייחסים אליו כ"פרוטוקול", הגם שפרוטוקול כזה אינו קיים. זאת, בעוד תמליל, גם כשאיננו משובש, אינו קביל כראיה, או במילים אחרות, משקלו אפס, שכן הוא נוגד את כלל הראיה הטובה ביותר. הדין קובע כי הדרך לתיעוד דיונים בבית המשפט היא באמצעות ניהול פרוטוקול, המוסדר בסעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הפרוטוקול הכתוב, בין אם הוקלד ישירות ובין אם תומלל מהקלטה, הוא הפרוטוקול הרשמי המעיד על שהתרחש בדיון. תיעודים נוספים, כגון הקלטות וידאו או שמע, או תמלילים, אינם מהווים תחליף לפרוטוקול הדיון, ומשמשים לכל היותר ככלי עזר בלבד.  ראי ע"א 7300/21 משה מישל אסרף נ' כפיר בובליל (12.3.2024). יתר על כן, השופטת הילה גורביץ סירבה לערוך פרוטוקול כדין מתוך התמליל לפי נוהל 03-14 המחייב של הנהלת בתי המשפט.

(3) "פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024, שאינה פסיקתה משקפת ואינה פסיקתה מבארת, אלא החלטה כביכול של השופטת הילה גורביץ, העומדת בפני עצמה כביכול, והמבוססת כביכול על פרוטוקול שאינו קיים (ה"תמליל" ב-(2), לעיל), ועל "הסכמות" שאינן קיימות. 

(ג) אתם (עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון) מקפידים שלא להגיש אף תצהיר אחד בהליכים בתיק שבנידון. בפרט - גם לאחר דרישותיי החוזרות אתם מגישים "בקשות להוראות" כ"מנהלי העיזבון" ללא תצהירים, בניגוד להוראות תקנה 40.(א) לתקנות. כמו כן, תצהירים נדרשים לאימות פרטה ודוחות כספיים ערוכים כדין, ואתם מסרבים למסור לי פרטה ודוחות כספיים כדין. השופטת הילה גורביץ תומכת בפרקטיקה זו, והלכה למעשה פתחה בפעולות תגמול ו/או נקמה כלפיי בגין דרישתי להגשת תצהירים כדין. 

(ד) יתר על כן, וחמור מכל לטעמי, הסבר התואם היטב את כלל העובדות בפרשה שלפנינו הוא, שאת רואה את עצמך מקיימת החלטה חוקית כביכול של השופטת הילה גורביץ, שאת היית שותפה פעמיים להליך קבלתה כביכול - לשלול את ההכרה בי כאישיות משפטית אוטונומית כל עוד אינני מיוצג על ידי עורך דין. החלטה כזו משוללת כל יסוד בדין, והיא עומדת בניגוד לעקרונות יסוד של השיטה המשפטית הנהוגה בישראל ובכל משטר דמוקרטי.

(ה) לטעמי, כלל מעשיכם (עו"ד רחל בן-ארי, עו"ד יואב סלומון והשופטת הילה גורביץ) בפרשה זו עולה לגדר עבירות שונות על סעיפי חוק העונשין, התשל"ז-1977. תלונה הוגשה ונרשמה במחלקת הונאות במשטרת ישראל. עדכון לתלונה ו/או תלונה נוספת יוגשו בימים הקרובים.

 

7. כיצד היית מייעצת לראשי האוניברסיטאות לפעול בעניין נאמן כמוך?

(א) פנייה זו מועתקת לפרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, כנספח מוקדם לבקשה רשמית לשקול את השעייתה של עו"ד רחל בן-ארי מתפקידה כיועצת משפטית לטכניון, שתישלח בהמשך. בדומה, פנייה זו מועתקת לפרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות [להלן - ור"ה], כמו גם לראשי האוניברסיטאות החברות בור"ה, כנספח מוקדם לבקשה רשמית לשקול את השעייתה של עו"ד רחל בן-ארי מתפקידה כיועצת משפטית לור"ה, שתישלח בהמשך. 

(ב) בקיצור ובפשטות, ניתן לנסח את הסוגיה שהתשובה לה מתבקשת מתוך "אותות המרמה" כך: כיצד היית מייעצת לראש מוסד אוניברסיטאי ציבורי לפעול במצב בו נאמן אינו מקיים את חובותיו על פי הסכם ו/או על פי דין ומסרב בעקשנות למסור דוחות כספיים?

 

8. עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, מתבקש לקיים חובת דיווח וחובת מניעת פשע

פנייה זו מועתקת לעו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, כנספח מוקדם לדרישה רשמית לקיום חובת דיווח, במקרה זה -- באמצעות דיווח ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ולדרישה רשמית לקיום חובת מניעת פשע, שתישלח בהמשך.

 

9. החשיבות הציבורית של הפרשה שלפנינו

מעמדך כיועצת משפטית למוסדות אוניברסיטאיים ציבוריים הופך את הפרשה לעניין ציבורי. אולם יותר מכך, קשה ליישב את מעמדך כאישיות ציבורית -- נושאת משרות בכירות שונות בלשכת עורכי הדין במהלך השנים, חברת הוועדה לבחירת שופטים לשעבר, "מקורבת לביניש" על פי התקשורת, ובמיוחד -- פעילה נגד "הרפורמה המשפטית"/"ההפיכה המשטרית" -- עם מעשייך בפרשה שלפנינו. בפרט, מעשייך בצוותא חדא עם השופטת הילה גורביץ, השופטת רויטל באום והשופט טל פפרני -- שאת מינויהם למשרות שיפוטיות קידמת בוועדה לבחירת שופטים.

תמונה | עו"ד רחל בן-ארי בהפגנת מחאה, כפי שדווחה בתקשורת: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן"... "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...".

דבריך, כפי שצוטטו בתקשורת כחלק מהפגנת מחאה, מקבלים צביון ציני, אבסורדי לאור הפרשה שלפנינו. מעשיך מציגים את השיח הציבורי כהסחת הדעת, שכן שני הצדדים כאחד נמנעים מלהזכיר תופעות של שחיתות במערכת המשפט, ושני הצדדים כאחד נמנעים מלהציע דרכים להתמודד עם השחיתות במערכת המשפט. 

 

אבקש את תשובתך עד ליום 11.12.2025.

-

בברכה,

 

יוסף צרניק, Joseph Zernik, PhD, LLB  

    Human Rights Alert NGO