ת"ע 11650-06-24 ועיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק, או עו"ד רחל בן-ארי והדגל השחור‎

2026-02-18

ת"ע 11650-06-24 ועיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק, או עו"ד רחל בן-ארי והדגל השחור

ח"כ רוטמן קרא להם "הבור השחור", ‎פרופ' הקר אמרה שהם סובלים מ"ירידת הפורמליזם ועליית הברדק", או מ"אקטיביזם קיצוני". בואו נדבר ישר ולעניין - מדובר בשחיתות כללית של בתי המשפט לענייני משפחה.

דפנה הקר גם כתבה שהגיע הזמן לחקור את זה

 

---------- Forwarded message ---------
From: JZ <123456xyz@gmail.com>
Date: Wed, Feb 18, 2026 at 4:10 PM
‪Subject: ת"ע 11650-06-24 ועיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק, או עו"ד רחל בן-ארי והדגל השחור‬
To: Rachel Ben-Ari <rachelb@bf-law.co.il>
Cc: yoav <yoav@asc.co.il>, uri zernik <uri.zernik@gmail.com>, Dror Zernik <dror@empower-team.ai>, <apac-haifa@justice.gov.il>

18 בפברואר, 2026

לכב'

עו"ד רחל בן-ארי

עו"ד יואב סלומון

מר דרור צרניק

מר אורי צרניק

שלום רב,

ההודעה שלהלן מופנית לעו"ד רחל בן-ארי. אנא קבלו אותה כהודעה המופנית לארבעתכם כיחידים וכקבוצה.

תשובותיכם נדרשות עד יום ה' 19.2.2017, בשעה 20:00.

כמו כן, בקשה זו מוגשת לשם מיצוי הליכים.

בברכה,

יוסף צרניק

18 בפברואר, 2026

לכב' 

עו"ד רחל בן-ארי

בן-ארי פיש משרד עורכי דין   

בדוא"ל

העתקים:

פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות,

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון,

פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,

פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, 

פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, 

פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, 

פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, 

פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,

פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,

השופטות בדימוס דורית ביניש - נגידה, עדנה ארבל ונילי ארד - חברות מועצה, האוניברסיטה הפתוחה,

פרופ' אליעזר שלו, נשיא מכללת תל-חי,

פרופ' אילנה לבנברג, המכללה האקדמית גורדון, 

מר עידו מזורסקי, המנהל הכללי, בית הספר הריאלי העברי בחיפה,

מר יונה יהב, ראש העיר וחברי מועצת עיריית חיפה

חיים א. גרשון, יו"ר הדירקטוריון, וחברי דירקטוריון תיאטרון חיפה,

מר יוסי שלום, סגן ראש העיר ויו"ר מועצת המנהלים, אתו"ס (חברה עירונית),

עו"ד ארנה לין, מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות חוקתיות,

עו"ד עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח,

עו"ד תומר נאור, התנועה לאיכות השלטון,

עו"ד שאדי סרוג'י, יו"ר ועד מחוז חיפה, לשכת עורכי הדין,

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין,

הוועד המרכזי, לשכת עורכי הדין, 

עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי,

ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט,

עו"ד יריב לוין, שר המשפטים,

מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים,

בדוא"ל

העתקים נשלחים לנמענים לעיל, שהם מוסדות חינוך ו/או מוסדות ציבוריים,

כנספח מקדים לבקשה פורמלית להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מתפקיד

היועצת המשפטית במוסדות אלה.

מכתב פתוח לעו"ד רחל בן-ארי

הנידון: ת"ע 11650-06-24 ועיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק, או עו"ד רחל בן-ארי והדגל השחור

בקשה זו מוגשת גם לשם מיצוי הליכים.

עו"ד רחל בן-ארי שלום רב, 

תשובתך נדרשת עד יום ה' 19.2.2017, בשעה 20:00.

1. סירובך לקיים את חובת המצאת פרטה ודוח כספי ליורש

באשר לעיזבון שבנידון, בו את טוענת שמונית למנהלת העיזבון ביום 1.12.2024 -- אני שב ודורש את המצאת פרטת הנכסים והדוח הכספי המאומתים בתצהירים, שהיא חובה חקוקה של מנהל עיזבון. כמו כן אני שב ודורש שתמסרי ידיעות מלאות בכל ענייני העיזבון שהעליתי בעבר, לפי חובתך החקוקה בסעיף 86(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. 

2. שיבוש סיווג התיקים 

עתה מתברר, כי בנוסף לשיבושים עליהם הצבעתי בעבר, גם לא ביצעתם את רישום התיקים לפי תקנה 11 לתקנות הירושה. עם פתיחתו ביום 5.6.2024, ת"ע 11650-06-24 (הבקשה למינוי מנהל עיזבון) לא נרשם כראוי כתיק משנה לתיק העיזבון העיקרי. הותרתם אותו כתיק עצמאי, ללא הקישור המחויב בתקנות לת"ע 23208-09-23 (הבקשה לאישור הסכם החלוקה בין היורשים) - התיק העיקרי. הקשר ההיררכי שנקבע בתקנות לעניין תיקי עיזבון אינו מנהלי בלבד. הוא קשור ישירות ליישום הסכם החלוקה בניהול העיזבון.

ראי, פסק הדין בג"ץ 6072/21 סיגלית שלו נ' מנהל בתי המשפט (09.09.2021) - העותרת באה לבקש סעד נגד מנהלי העיזבון ששיבשו את סיווג התיקים על ידי אי קיום הוראות תקנה 11, אך נדחתה, בין השאר מהטעם שלא הראתה כיצד אי-קיום תקנה 11 פגע בזכויותיה. שלוש וחצי שנים אח"כ, בהחלטה בבקשה אחרי סגירה בבגץ 6072/21 סיגלית שלו נ' מנהל בתי המשפט  (‏9.3.2025) -  שבה העותרת, הפעם בטענת תרמית בחלוקת העיזבון כתוצאה משיבוש סיווג התיקים ואי-קיום תקנה 11.

ת"ע 11650-06-24 (בקשה למינוי מנהל עיזבון) חייב להירשם כתיק משנה, בעוד ת"ע 23208-09-23 (בקשה לאישור הסכם בין יורשים) חייב להירשם כתיק העיקרי.

לרישום זה חשיבות קריטית בענייננו. שכן, כזכור, גררתם את העיזבון לבית המשפט במטרה המוצהרת לסכל את הסכם החלוקה בין היורשים, שאת עצמך ערכת, ושאת מונית לבקשתך כנאמנה וממונה בשכר לביצועו. 

החשש העולה הוא כי שיבוש סיווג התיקים, כמו אי-רישומך כמנהלת העיזבון ושיבוש רישומי הפעולות בעיזבון אינם שגגה כלל, אלא חלק משרשרת פעולות, שכוונתן להשיג בדרך של "תקלה מינהלית" כביכול את סיכול הסכם החלוקה, המטרה ששמת לעצמך, ושאת מתקשה להשיג בדרכים משפטיות כשרות. זאת, למרות הכרזותייך, כי את, ולכן גם שולחך, כבר משוחררים מחובותיכם בהסכם החלוקה בין היורשים (לדוגמה - הודעה מיום 4.11.2024).

3. האם גם מזכירות בית המשפט אינה מכירה בך כמנהלת העיזבון? 

אני מתקשה למצוא הסבר אחר למכלול העובדות.

.

. 

תמונות | מימין: "צו למינוי מנהל עיזבון" לפי טופס 10 בתקנות הירושה. לפי החוק והתקנות הצו הוא המסמך המכונן למינוי חוקי של מנהל עיזבון. הצו מזכיר את חובותיו הבסיסיות של מנהל עיזבון - להמציא ליורשים... פרטה... ודוחות על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1955, והתקנות שהותקנו על פיו.

משמאל: "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" שיצרו עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון עם השופטת הילה גורביץ. אחד המאפיינים הבולטים במסמכים בהליכים שמנהלים שלושת אלה, הוא היעדר כל אזכור של חוק הירושה. ואכן, עו"ד רחל בן-אריט מסרבת לקיים את הוראות החוק. במשך שנה וחצי היא לא המציאה ליורש פרטה  או דוח כספי.

כשהיא מצוידת ב"פסיקתה" המפוקפקת מיום 1.12.2024, יוצרת עו"ד רחל בן-ארי מצג לצדדי ג', ובכללם הבנקים, לשכת מרשם המקרקעין והאפוטרופוס הכללי [להלן - "האפ"כ"] כי היא מנהלת עיזבונה של המנוחה על פי מינוי כדין. מתוך כך הצליחה עו"ד רחל בן-ארי להשתלט על נכסי העיזבון, דהיינו חשבונות הבנק ומקרקעין, בשווי כולל של כ-6 מיליון ש"ח.

אולם המזכירות לא הייתה כנראה שבעת רצון מהליך המינוי ב"פסיקתה":

(א) תקנה 37(ה) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, מחייבת את המזכירות להמציא לאפ"כ כל מינוי חדש של מנהל עיזבון, או הארכת מינוי שניתנו בבית המשפט. בעיזבון שבנידון המזכירות לא המציאה דבר לאפ"כ, גם לאחר שהגשתי תזכורת למזכירות. בעוד את טוענת שמונית ביום 1.12.2024.

(ב) תקנה 40(א1) לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, קובעת כי לאחר מינוי מנהל עיזבון הוא יצרף לבקשתו הראשונה את כתב המינוי והמזכירות תפתח תיק חדש, ייעודי, לפעולות מנהל העיזבון בעיזבון. את לא פעלת בהתאם לתקנה זו, והמזכירות לא פתחה את התיק החדש, הייעודי לניהול העיזבון. החשש העולה הוא כי לא היה ביכולתך לקיים את הוראות תקנה זו, בהיעדר כתב מינוי תקף למנהלי העיזבון, כזה המוכר על ידי המזכירות.

תוצאות שיבוש זה חמורות במיוחד. ראי להלן.

4. עו"ד רחל בן-ארי נחזית כמי שפועלת בנחישות מחוץ לגדרי החוק. ללא קבלת הסכמה מודעת מוקדמת מיורש זה

לטעמי, כבעל דין שאינו עורך דין, היית חייבת להודיע מראש ולקבל את הסכמתי להתנהלות זו, המתנהלת תחת קורת גגו של בניין בית משפט של מדינת ישראל, אך מחוץ לחוק.

מן העיון ברישומי התיק עולה כי ההליך אינו מתנהל כתיק ניהול עיזבון מוסדי לפי חוק הירושה, אלא כהליך בלתי פורמלי, החורג מן המסגרת הדיונית המחייבת.

ראשית, המנוח רשום כ“משיב”, אף שאין לו אישיות משפטית לאחר פטירתו. בתיק ניהול עיזבון תקין אמורה הכותרת להיות “בעניין עיזבון המנוח פלוני”, והצדדים הם היורשים ובעלי העניין. רישום המנוח כבעל דין מלמד כי התיק לא נפתח כתיק שנועד להפעלת סמכות פיקוח שיפוטית על עיזבון.

שנית, מנהל העיזבון אינו רשום במערכת כ“בעל תפקיד”, אף שלפי הדין מנהל עיזבון הוא זרועו הארוכה של בית המשפט ופועל מכוח מינוי שיפוטי. בהיעדר רישום כזה, פעולותיו אינן מזוהות כפעולות של בעל תפקיד סטטוטורי, אלא כהגשות של צד רגיל.

שלישית, בקשות המוגשות על ידי מי שמכנים עצמם “מנהלי עיזבון” נרשמות לסירוגין תחת שמות היורשים עצמם. בכך מיטשטשת זהות הגורם הפועל ונמחקת ההבחנה המהותית בין אינטרס אישי של יורש לבין סמכות סטטוטורית של מנהל עיזבון. ניהול כזה אינו מתיישב עם סעיפים 78 ואילך לחוק הירושה ואינו מקיים את מבנה הפיקוח הקבוע בדין.

רביעית, האפוטרופוס הכללי אמנם צורף כמשיב פורמלי, אך הודיע על אי־התייצבות לפי סעיף 18 לחוק הירושה. בהיעדר רישום תקין של בעל תפקיד ובהיעדר פיקוח מוסדי פעיל, מתקבל בפועל ניהול עיזבון מחוץ למסגרת הסטטוטורית המחייבת.

השילוב בין רכיבים אלה אינו פגם טכני אלא פגם מבני היורד לשורש הסמכות. סמכות בית המשפט למנות מנהל עיזבון ולהפעיל פיקוח עליו היא סמכות סטטוטורית קונקרטית, אשר קיומה מותנה בקיומו של הליך רשום ומובנה לפי חוק הירושה והתקנות. בהיעדר רישום כדין של הליך ניהול עיזבון, ובהיעדר מעמד מערכתִי של בעל תפקיד, לא קמה המסגרת הנורמטיבית שבתוכה ניתן להפעיל סמכויות אלה.

ככל שהכוונה הייתה לנהל את ענייני העיזבון במתכונת בלתי פורמלית, מחוץ לרישום כהליך ניהול עיזבון לפי הדין, היה צורך בהודעה מוקדמת, ברורה ומפורשת לכל היורשים, ובקבלת הסכמתם מדעת, במפורש, בכתב. המשיב 1 לא קיבל כל הודעה כאמור ומעולם לא נתן את הסכמתו לניהול העיזבון מחוץ למסגרת הסטטוטורית. בהיעדר הסכמה ובהיעדר רישום כדין, לא ניתן להחיל כלפיו סמכויות של “מנהל עיזבון” או להגביל את זכויותיו.

לפיכך, ההליך במתכונתו הנוכחית מתקיים בלא עיגון סמכותי כדין, והפעולות שננקטו מכוחו לוקות בבטלות מעיקרה (void), בהיותן נעדרות תשתית דיונית וסמכות סטטוטורית. לכל הפחות, דינן להתבטל מחמת חוסר סמכות מהותי שאינו ניתן לריפוי בדיעבד.

י.

5. איך זה ייתכן??? 

עו"ד רחל בן-ארי אינה אלמונית הפועלת במחשכים. היא עומדת בראש משרד עורכי דין ובו כ-35 עורכי דין. עו"ד רחל בן-ארי החזיקה במשרות בכירות בלשכת עורכי הדין. רחל בן-ארי כיהנה שתי קדנציות כחברת הוועדה לבחירת שופטים. עו"ד רחל בן-ארי כיהנה כיו"ר ועדת ביקורת של הדירקטוריון של חברת החדשות של ערוץ 2. בתפקידה זה רחל בן-ארי הייתה חייבת לעבוד בהתייעצות עם המבקר הפנימי ורואה החשבון של החברה, ולזהות ליקויים בניהול החברה, בפרט בתחום ניהול הכספים. 

עו"ד רחל בן-ארי מכהנת כיועמ"שית הטכניון, יועמ"שית ועד ראשי האוניברסיטאות ושורת מוסדות חינוך אחרים. בתפקידה כיועמ"שית הטכניון, היא משמשת כ"שומרת סף" אקטיבית, שחובתה למנוע קבלת החלטות בניגוד לחוק, וחוות דעתה המשפטית מחייבת את המוסד.

הגמישות האישיותית והמחשבתית מרשימה. אותה אישה עוסקת בשעות מסוימות של היום, או ימים מסוימים בשבוע, בנחישות וללא לאות בהפרת החוק. בשעות ובימים אחרים היא ממלאה תפקידים בהם היא מתחזה לשומרת חוק, ומעבר לכך - "שומרת הסף".

6. עו"ד רחל בן-ארי והדגל השחור

חוק הירושה מחייב את עו"ד רחל בן-ארי בתפקידה כמנהלת עיזבון למסור ישירות ליורש פרטה ודוחות כספיים, וכן גם ידיעות מלאות לפי דרישת היורשים. רחל בן-ארי מסרבת במשך שנה וחצי למסור פרטה ודוחות כספיים. 

בתשובה לרשימה של 23 "אותות המרמה" עו"ד רחל בן-ארי ענתה: "‫אם ‬‫יש‬ ‫לך‬ ‫בקשה‬ ‫עניינית‬ ‫–‬ ‫אתה‬ ‫מוזמן‬ ‫לפנות‬ ‫לבית‬ ‫המשפט‬ ‫ואפעל‬ ‫בהתאם‬ ‫להחלטות"‪.‬‬ תשובה זו משקפת את תשובותיה בהזדמנויות אחרות - עו"ד רחל בן-ארי רואה את עצמה כמי שמצייתת להוראות שיפוטיות ותו לאו.

אם כך, האם השופטת הילה גורביץ נתנה הוראה מפורשת לעו"ד רחל בן-ארי להתנהל בפרשה זו מחוץ לגדרי החוק??? ואם ניתנה הוראה כזו, האם עו"ד רחל בן-ארי הגיבה ב"נעשה ונשמע" ותו לאו???

אולם בניגוד לרושם אותו מנסה עו"ד רחל בן-ארי ליצור, שהיא בסה"כ עורכת דין צייתנית, הממלאת הוראות שיפוטיות, הרישומים שיצרה השופטת הילה גורביץ מצביעים על מצב הפוך. ההחלטה הראשונה בתיק הרשומה על שמה של עו"ד רחל בן-ארי, שהיא גם ההחלטה המהותית הראשונה בתיק, היא קבלת טענתה של עו"ד רחל בן-ארי, כי ככל שהנתבע, היורש י"צ, אינו מיוצג, תישלל זכותו לעמדה אוטונומית משל עצמו, כלומר, תישלל ההכרה באוטונומיה של האישיות המשפטית. עו"ד רחל בן-ארי ביססה טענה משפטית זו על דוקטרינת "הביצוע בקירוב" בחוקי היושר, על פי עיקרון תום הלב.

מעבר לכך שהטענות המשפטיות הן חסרות שחר, הטעיה ומרמה בעליל, קבלתן כהחלטה שיפוטית שללה את יכולתו של היורש י"צ לפעול כפי עצתה המושכלת של עו"ד בן-ארי - ההזמנה ליורש להפנות לשופטת את השאלות שעליהן היא חבה תשובה ישירה ליורש.

במילים פשוטות: עורך דין בן-ארי היא זו שעל שמה רשומה מרמה לכאורה של מניעת הגישה לבית המשפט ושלילת ההכרה בנתבע כאישיות משפטית אוטונומית - הפרות חמורות של זכויות האדם. שוב - אותה גמישות מופלאה. אותה עו"ד רחל בן-ארי מפרסמת שהיא "ממייסדי וחברי מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות האדם", וכי היא עמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח.

7. רשימת הפעולות המתקנות הנדרשות

עו"ד רחל בן-ארי, את יצרת את השיבוש הכללי בניהול העיזבון בתיק דנן. את היא גם זו שעל שמה נרשמה מניעת גישתי לבית המשפט. לכן, טבעי הדבר שאני רואה בך את האחראית להחזרת ההליכים לגדרי חוקי מדינת ישראל ללא שיהוי. אין לי ניסיון בתחום, אך רשמתי את הפעולות הנדרשות לדעתי. ככל שאת סבורה שרשימה זו אינה מדויקת, אשמח לשמוע את עמדתך בנושא, מתוך חזקה שכוונתך לתקן בתום לב.

לדעתי, יש לקבוע עיכוב של כל הפעולות בנושא העיזבון למשך 10 ימים, ולהשלים במהלך ימים אלה את פעולות התיקון שלהלן.

(1) תיקון סיווג התיקים ואיחודם בדרך הראויה: 

(א) ת"ע 23208-09-23 (בקשה לאישור הסכם בין יורשים) יירשם כתיק העיקרי. ת"ע 11650-06-24 (בקשה למינוי מנהל עיזבון) יירשם כתיק משנה. תיק נוסף ייפתח, שהוא תיק ניהול העיזבון, כתיק משנה. בתיק ניהול העיזבון, המנוחה תירשם כ"המנוחה", ומנהלי העיזבון יירשמו כנושאי תפקידים שמונו על ידי בית המשפט ל"מנהלי עיזבון".

 (ב)  בתיק המשנה ת"ע 11650-06-24: קבלה ורישום של צו קיום צוואת המנוחה, כפי שהוגש ביום 12.12.2023 ע"י עו"ד רחל בן-ארי, באת כוחם של שלושת היורשים, בהודעה בתיק העיקרי, ת"ע 23208-09-23, יחד עם הפסיקתא לאישור הסכם החלוקה, שהוא חלק בלתי נפרד מהצו;

(2) בתיק העיקרי תוגש בקשה בהסכמה, בחתימת שלושת הצדדים (ולא על ידי מיופה כוח אחד עבור שלושת הצדדים), למתן החלטה הצהרתית כי ההסכם מיום 28.8.2023, אשר אושר על-ידי בית המשפט ביום 13.12.2023, מהווה מעשה בית דין;

(3) בתיק העיקרי תוגש בקשה בהסכמה, בחתימת שלושת הצדדים (ולא על ידי מיופה כוח אחד עבור שלושת הצדדים), למתן החלטה המורה על אכיפת פסק דין/ההסכם;

(4) בתיק העיקרי תוגש בקשה בהסכמה, בחתימת שלושת הצדדים (ולא על ידי מיופה כוח אחד עבור שלושת הצדדים),  למתן החלטה הצהרתית כי כל החלטה השוללת הכרה באוטונומיה של בעל דין בפני בית המשפט בשל היותו בלתי מיוצג, ככל שניתנה, בטלה מעיקרה, בטלה ולא נפסדת;

(5) בתיק העיקרי תוגש בקשה בהסכמה, בחתימת שלושת הצדדים (ולא על ידי מיופה כוח אחד עבור שלושת הצדדים), סבלמתן החלטה המורה על עיכוב זמני של כל פעולה בעיזבון, עד להסדרת סיווג תיקי העיזבון ואיחודם, פתיחת תיק חדש מהסוג המתאים לניהול העיזבון, הסדרת מינוים ורישומם כדין של מנהלי העיזבון וכל פעולותיהם בתיק החדש,

(6) כמו כן, במהלך העיכוב הזמני ימציאו עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון את המסמכים שלהלן בדוא"ל ליורש יוסף צרניק, ככל שהם רשומים בתיק נט המשפט. ככל שמסמכים אלה אינם רשומים בתיק, ישלחו ליורש יוסף צרניק הודעה בהתאם: 

(א) פרטה מאומתת בתצהיר, 

(ב) דוחות כספיים מאומתים בתצהיר, 

(ג) פרוטוקול הדיון מיום 9.10.2024, 

(ד) ייפוי כוחו של עו"ד יואב סלומון מטעם היורש אורי צרניק, 

(ה) כל החלטה שניתנה בעניין בקשת עו"ד רחל בן-ארי מיום 24.6.2024 לשלול את מעמדו האוטונומי של יורש יוסף צרניק בפני בית המשפט לפי "ביצוע בקירוב" בדיני היושר, 

(ו) כל החלטה שנרשמה בתיק בית המשפט בתקופה 1-19.10.2024 (כל אלה - להסיר חשש כי מסמכים מהותיים נרשמו בתיק, אך הם מוסתרים מהמשיב 1) 

— הכול בתוך 10 ימים.

בברכה,

יוסף צרניק, PhD, LLB

---

עו"ד רחל בן-ארי: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן"... "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...".