2026-07-05
נשיא הטכניון ויו"ר ור"ה מתבקשים לנקוט פעולה מידית בעניין תרמית הנטענת באשר לעו"ד רחל בן-ארי ולשופטת הילה גורביץ, ובאשר לנט המשפט
מספיק ודי!
הכותב טוען כי המצב שהתפתח במערכת המשפט במדינת ישראל מטיל צל כבד על הקהילה המשפטית כולה, וכי יש לראות את השופטים כמי שהנהיגו קשר שתיקה מהסוג העברייני.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/07/2026-07-05.html
/
שלום רב,
מצ"ב מכתב מאת יוסף צרניק, PhD, LLB, המוכר בזירה הבינלאומית בדוחות ביקורת על מערכות מידע של בתי המשפט. דו"ח שחיבר והוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018 תיעד את נט המשפט כמכשיר מאיים על זכויות האדם ומצב בו ישרתן ותקפותם של הכתבים השיפוטיים בישראל מפוקפקות. המכתב מופנה לנשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, וליו"ר ור"ה, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ’ דניאל חיימוביץ. הכותב מבקש לפתוח מיד בהליך לבדיקת כשירותה של עו"ד רחל בן-ארי להמשיך בתפקידה כיועמ"שית לטכניון ולור"ה. המכתב הועתק לקבוצה של משפטנים ידועים באירופה ובארה"ב, וכן לראשי האוניברסיטאות החברות בור"ה.
לפי הנטען במכתב, עו"ד רחל בן-ארי עוסקת כבר מעל לשנתיים בתרמית בהליכי משפט בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בשיתוף פעולה עם השופטת הילה גורביץ. לטענת הכותב, הפעולות הן לפחות בחלקן פעולות נקמה על דוחות ביקורתיים שפרסם על בתי המשפט בישראל, ובפרט על בית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
הכותב טוען שאין בדבריו כל האשמה של עו"ד רחל בן-ארי או של השופטת הילה גורביץ במעשים עברייניים וחזקת החפות עומדת לשתיהן. הכותב טוען כי השתיים עוסקות בתרמית – עוולה אזרחית. לעניין זה יפה הלכת הקאדי מלוד, בה פסק נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט: "מעשה השפיטה, שהיה נגוע בתרמית מצד השופט... יש בו כדי לשלול את הסמכות השיפוטית מעיקרא ולפיכך אין הפטור [מאחריות פלילית] תופס במעשה שפיטה כנ"ל" - ע"פ 26/66 טאהר אבן מחמד חמאד נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ(3) 057 (1966). בדומה, יש לראות תרמית של עו"ד רחל בן-ארי כמבטלת כל פטור שהיה לה מאחריות פלילית כמי שפעלה לפי הוראות בית המשפט...
יחד עם זאת, הכותב טוען שגישתו לבית המשפט נחסמה כליל, ואין לו כל דרך לקבל סעד או תרופה למצב. זאת, תוך הפרה של סעיפים בולטים של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1966) ושל החוק בישראל. הכותב מספק מספר דוגמאות למעשיה של עו"ד רחל בן-ארי. בדוגמה אחת, ימים ספורים לאחר תחילת ההליכים, ביום 24.6.2024, הגישה עו"ד רחל בן-ארי בקשה לשלילת ההכרה בכותב כאישיות משפטית אוטונומית בפני בית המשפט, ולפיכך, לשלול ממנו את הזכות להביע את עמדתו בעניינים שלפני בית המשפט בהליכים שפתחה נגדו. בקשה חריגה זו הועלתה כטיעון לפי דוקטרינת "ביצוע בקירוב" בדיני היושר. לטענת הכותב יש לראות פעולה משפטית כזו של משפטנית ותיקה ומנוסה כתרמית בנסיבות מחמירות. השופטת הילה גורביץ רשמה למחרת בבוקר את הבקשה "התקבל". השתיים חזרו על הפעולה באופן דומה ביום 9.10.2024. וביום 1.12.2024 חתמה כביכול השופטת הילה גורביץ על "פסיקתה" שניסחה עו"ד רחל בן-ארי, בה נוסחה אותה החלטה מופרכת שוב, הפעם תוך קביעה שקרית כי הכותב נתן את הסכמתו לה.
המכתב מציין את המעורבות הבולטת של ור"ה ונשיאי האוניברסיטאות בשיח הציבורי בעניין "רפורמה משפטית"/"הפיכה משטרית", ובפרט את ההודעה מיום 9.3.2025, בעניין האיום בפיטורים אפשריים של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. בהודעה זו תיארו נשיאי האוניברסיטאות את היועמ"שית והשופטים כמי שמגנים על זכויות הפרט בישראל, ועל המשטר מפני גלישה מ"דמוקרטיה" ל"דיקטטורה".
המכתב מציע מבט שונה על מערכת המשפט:
מצד אחד, בתי המשפט לענייני משפחה ידועים כבר לפחות 10 שנים כ"ג’ונגל טוטלי" בו השופטים פוסקים שלא לפי החוק ולא לפי ההלכה המחייבת, בתי משפט הגורמים "נזקים מפחידים ואיומים", בתי משפט שהם "החור השחור של מערכת המשפט". היועמ"שית מחזיקה בסמכות בלעדית לאישור חקירות נגד שופטים והעמדתם לדין. כמו קודמיה, לא נראה שעשתה עד היום דבר בעניין המצב בבתי המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא – נראה שהיועמ"שים לדורותיהם הקימו מדיניות בלתי רשמית של אי-ענישה [impunity] כלפי השופטים. מדיניות כזו נחשבת למשחיתה, והיא עומדת בניגוד לאמנה הבינלאומית הנ"ל.
מצד שני, הכותב מציע מבט המבוסס על ניתוח מערכות ניהול התיקים. לטענת הכותב פיתוחה של נט המשפט על ידי השופטים והתקנתה "ללא ייצוג של האינטרס הציבורי" (לפי דו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, משנת 2010) היו דוגמה קיצונית של התאוריה: "הקוד הוא החוק" [Code is Law]. כמו כן פעולות אלה עומדות בסתירה לקביעה בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948 (דבר החקיקה הראשון של מדינת ישראל): "חוק נסתר אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף". בו בזמן יש לראות פעולות אלה כמעשה תרמית חסר תקדים בחומרתו של השופטים על הציבור. הכותב מספק מספר דוגמאות. דוגמה אחת עוסקת ב"חתימות האלקטרוניות" הבלתי ניתנות לזיהוי, ובלתי ניתנות לאימות, שאינן קיימות, אך משמשות לאימות ההחלטות השיפוטיות בנט המשפט. לטענת הכותב מדובר בתרמית מסוג "בגדי המלך החדשים".
המכתב מציין כי השופטים מחזיקים את נט המשפט תחת מעטה סודיות כבדה, הנוגדת את עיקרון שקיפות ההליך המשפטי. כמו כן, הם מתנגדים לבדיקה עצמאית של המערכת על ידי עובדי מדינה, המחויבת עוד משנת 2010 לפי דו"ח המבקר משנת 2010.
המכתב מציין את חשיבותן של האוניברסיטאות לחברה אזרחית מתוקנת [civil society] ומצבים בהם מספר קטן יחסית של פרופסורים יזם פעולות בעלות חשיבות היסטורית.
המכתב מבקש כי נשיא הטכניון ויו"ר ור"ה:
1. יקימו ועדה בת שלושה (3) פרופסורים בעלי שם למדעי המחשב, שתיתן חוות דעת מידית בדבר הצורך לבצע בדיקה עצמאית של נט המשפט על סמך מידע שיגישו לה הכותב ואחרים. אותה ועדה תיתן גם חוות דעת מידית באשר לכשירותה של עו"ד רחל בן-ארי להמשך כהונתה כיועמ"שית לטכניון וור"ה על פי מידע שיגישו לה הכותב ואחרים – רישומים מנט המשפט.
2. ככל שוועדת השלושה תמליץ על בדיקה, הכותב מציע כי נשיא הטכניון ויו"ר ור"ה יעודדו פרופסורים בעלי שם מסגל המחלקות למדעי המחשב להתנדב להקמת צוות בדיקה חיצונית של נט המשפט. הצוות יפעל על סמך מידע שיוגש לו על ידי גורמים מחוץ למערכת המשפט. בדיקה כזאת תעסוק אך ורק בסוגיית תקינותה של נט המשפט כמערכת ניהול תיקים בבתי המשפט מבחינה מחשובית. מצופה כי צוות הבדיקה החיצונית ימליץ על דרכי הפעולה הבאות.
לסיכום, הכותב טוען כי המצב שהתפתח במערכת המשפט במדינת ישראל מטיל צל כבד על הקהילה המשפטית כולה, וכי יש לראות את השופטים כמי שהנהיגו קשר שתיקה מהסוג העברייני.
No comments:
Post a Comment