ראש FBI הישראלי, אוכל השוחד מנשה ארביב - השופטת עינת רון שוב עוסקת בפיברוקים (מרמה והפרת אמונים)
על פי דיווחי התקשורת, מנשה ארביב כאילו הורשע, וכאילו נגזר דינו אתמול ל-200 שעות שירות לציבור. אולם הכתבים בתיק מעלים חשש ברור שהשופטת עינת רון שוב עוסקת בפיברוקים. בקשת עיון, שהוגשה היום, אומרת בחלקה: "ביום 19 לדצמבר, 2018, דווח בתקשורת: “ניצב בדימוס מנשה ארביב... יבצע 200 שעות שירות לתועלת הציבור. כך קבעה (יום ד', 19.11.18) נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, עינת רון. הוא גם נדון לארבעה חודשי מאסר על תנאי.” אולם דיווח זה אינו עומד בקנה אחד עם הרישומים והכתבים בתיק זה. יתרה מכך, הנתונים שנמצאו בתיק זה במערכת נט-המשפט אינם ניתנים להסבר באופן העומד בקנה אחד עם התנהלותו של בית משפט כשיר וישר. הממצאים בתיק זה, כמו בתיקים אחרים (לדוגמה, מדינת ישראל נ יצחק כהן 42649-11-16 בבית המשפט השלום ראשון לציון, גם בו ישבה בדין השופטת עינת רון) מעלים חשש ברור של "פיברוק" הליכי משפט... המצב המתגלה בנתוני נט-המשפט בתיק זה, מערער את אמון הציבור בבית המשפט השלום ראשון לציון מיסודו. ועל כך אמר נשיא המדינה בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: "הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות… בתי משפט שאיבדו את אמון הציבור, אין להם זכות קיום.”... דוח מועצת זכויות האדם של האו"ם משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך: "דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב." בנובמבר 2018, הוזמן מבקש העיון לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”. בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"..."
תל-אביב, 20 לדצמבר - להלן בקשת עיון שהוגשה היום לשופטת עינת רון, נשיאת בתי המשפט השלום מרכז, בתיק מדינת ישראל נ מנשה ארביב (14715-03-17).
Human Rights Alert – NGO AR 80654598
PO Box 33407, Tel Aviv, Israel Fax: 077-3179186 Email: joseph.zernik
[Bilingual record – English below]
Filed by fax on December 20, 2018 to 03-9425604
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
14715-03-17 בבית המשפט השלום ראשון לציון
ב) הצדדים בתיק:
מדינת ישראל נ מנשה ארביב
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
(1) כל מסמך אמתי (אותנטי), שהוא הכרעת דין ו/או גזר דין, שנעשו ונרשמו כראוי בתיק זה;
(2) כל מסמכי ההחלטות האמתיות (אותנטיות) בתיק זה, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, וכן - כל מסמך החלטה אמתי (אותנטי) בתיק זה, אם הוא קיים בכלל, שהוא צו איסור פרסום;
(3) רשימת "החלטות בתיק", רשימת "פסקי דין", ורשימת "מועדי דיון" עשויות כדין בתיק זה.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) תיק זה מוגדר במערכת נט-המשפט - "פתוח לציבור" – אינו חסוי. בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של המבקש, שכן על פי תקנות העיון, לא היה כלל צורך להגיש בקשה לעיון בכתבים וברישומים המנויים לעיל.
ב) ביום 19 לדצמבר, 2018, דווח בתקשורת: “ניצב בדימוס מנשה ארביב... יבצע 200 שעות שירות לתועלת הציבור. כך קבעה (יום ד', 19.11.18) נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, עינת רון. הוא גם נדון לארבעה חודשי מאסר על תנאי.” אולם דיווח זה אינו עומד בקנה אחד עם הרישומים והכתבים בתיק זה. יתרה מכך, הנתונים שנמצאו בתיק זה במערכת נט-המשפט אינם ניתנים להסבר באופן העומד בקנה אחד עם התנהלותו של בית משפט כשיר וישר. הממצאים בתיק זה, כמו בתיקים אחרים (לדוגמה, מדינת ישראל נ יצחק כהן 42649-11-16 בבית המשפט השלום ראשון לציון, גם בו ישבה בדין השופטת עינת רון) מעלים חשש ברור של "פיברוק" הליכי משפט.
ג) חששות אלה, לגבי "פיברוק" ההליכים בתיק זה, מועצמים לאור "החלטה בפתקית" של השופטת עינת רון מיום 28 לספטמבר, 2017, בתיק זה (תמונה 1) על בקשת עיון קודמת של המבקש, שכללה בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
תמונה 1. “החלטה בפתקית" של השופטת עינת רון מיום 28 לספטמבר, 2017.
---
החלטה תמוהה זאת של השופטת עינת רון אינה עומדת בקנה אחד עם עצם הגדרת "עיון בתיק", וכן אינה עומדת בקנה אחד עם החיקוק, תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים, תקנה 2(ב), האומרת “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין”. כמו כן אינה עומדת בקנה אחד עם פס"ד בית המשפט העליון משנת 2009 לגבי זכות העיון (בג"ץ 5917/97), האומר שאין כלל צורך להגיש בקשת עיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. יתרה מזאת, אינה עומדת בקנה אחד עם ההכרזות הנמלצות בפסק הדין הנ”ל, ביניהן - “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על חוקי".
ד) הרשימות המבוקשות - “החלטות בתיק”, “פסקי דין", ו"מועדי דיון" - כולן מסמכי יסוד לגבי ישרת התיק בבית משפט כשיר וישר, המתנהל כבית משפט שבכתובים (COURT OF RECORD). לפיכך, המצב המתגלה בנתוני נט-המשפט בתיק זה, מערער את אמון הציבור בבית המשפט השלום ראשון לציון מיסודו. ועל כך אמר נשיא המדינה בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: "הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות… בתי משפט שאיבדו את אמון הציבור, אין להם זכות קיום.”
(1) רשימת "מועדי דיון" בתיק זה (תמונה 2) מראה:
תמונה 2. רשימת "מועדי דיון" (הורדה מיום 20 לדצמבר, 2018)
---
רשימת "מועדי דיון" מראה שהדיון ל"השמעת פסק דין" מיום 10 לדצמבר, 2018 - “לא התקיים" – ומתוך כך גם אין לו פרוטוקול.
(2) רשימת “החלטות בתיק” (תמונה 3) מראה:
תמונה 3. רשימת "החלטות בתיק" (הורדה מיום 20 לדצמבר, 2018)
---
רשימת "החלטות בתיק" מראה רק שלוש (3) החלטות. רובן ככולן של ההחלטות בתיק זה לא נרשמו כלל. אין ברשימה כל החלטה שהיא "הכרעת דין" או "גזר דין".
(3) רשימת “פסקי דין” (תמונה 4) מראה:
תמונה 4. רשימת "פסקי דין" (הורדה מיום 20 לדצמבר, 2018)
---
רשימת "פסקי דין" מראה: “לא נמצאו פרטים".
ה) המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
בנובמבר 2018, הוזמן מבקש העיון לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”. בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.
ו) הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, והגן כיוון שהבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט. כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש קשר ישיר או עקיף לתיק זה. המבקש הגיש בעבר בקשת עיון בתיק זה (ראו לעיל).
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש. בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 20 לדצמבר, 2018
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
