2016-03-13 Roman Zadorov affair – Complaint against District Attorney Mirit Stern provides evidence of fraud, obstruction of justice in collusion with Judge Esther Hellman//
פרשת רומן זדורוב – תלונה נגד פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן מעלה ראיות לשותפות עם השופטת אסתר הלמן בהונאה ושיבוש הליכים
ראו בבלוג:
[עברית להלן]
English abstract
The incredible lightness, with which North District Attorney Mirit Stern colludes with Nazareth District Judge Esther Hellman in fraud and obstruction of justice in response to attempt to inspect the judgment records in the Roman Zadorov court file begs for an explanation... The complaint, which was filed with Judge (ret) Hila Gersterl, Commissioner of Prosecutorial Oversight, claims that North District Attorney Mirit Stern is engaged in violating the fundamentals of Due Process and Fair Public Hearing. The matter originated in a “pro forma request” to inspect the Roman Zadorov judgment records, which was filed in the Nazareth District Court. According to Israeli law, inspection of these records is permitted to “every person”... In response, Judge Esther Hellman issued a fraudulent, fabricated, invalid decision record, which solicited the District Attorney's opinion in the matter. The District Attorney's office indeed filed its opinion, but refused to provide a copy to the requester. In her response to the requester, District Attorney Stern falsely claimed that attempt was made to inspect “investigation materials”.
Conduct of Judge Esther Hellman and District Attorney Mirit Stern also stands contrary to previous statements by the Administration of Courts, relative to manner in which access to court records is administered in the Israeli courts. The complaint notes that conduct of District Attorney Mirit Stern was not unusual, and reflected the routine conduct of the District Attorneys' offices in such matters.
There is no reasonable explanation to denial of access to inspect decision and judgment records, which is consistent with judicial integrity... The right to inspect is also considered essential for the safeguard of integrity of the courts and public trust in the justice system. The Zadorov case indeed represents a landmark in loss of trust in the justice system in Israel.
LINKS:
[1] Roman Zadorov, Wikipedia
Additional links below.
הקלות הבלתי נתפשת שבה משתפים פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן והשופטת אסתר הלמן בהונאה ושיבוש הליכים בעניין העיון בפסקי הדין של רומן זדורוב בנצרת אומר דרשני... התלונה, שהוגשה לנציבת ביקורת הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, טוענת שפרקליטת מחוז צפון מירית שטרן עוסקת בהפרת יסודות ההליך הראוי והזכות לשימוע הוגן ופומבי. העניין נובע מ"בקשה למען הסדר הטוב", שהוגשה בבית המשפט המחוזי נצרת, לעיון בפסקי הדין לגבי רומן זדורוב, שהעיון בהם מותר ל"כל אדם"... בתגובה הנפיקה השופטת אסתר הלמן כתב החלטה למראית עין/ישראבלופי וחסר כל תוקף, המבקש את עמדת הפרקליטות, בעניין בו אין לפרקליטות כל זכות להתנגדות ואין לשופטת כל סמכות למנוע את העיון. הפרקליטות מצידה הגישה את עמדתה, אך מסרבת לספק העתק שלה למבקש העיון... פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן עוסקת במרמה נוספת, כשהיא טוענת שהבקשה נגעה לעיון ב"חומרי חקירה"...
התנהלות השופטת אסתר הלמן ופרקליטת מחוז צפון מירית שטרן גם עומדת בניגוד גמור להצהרות קודמות של הנהלת בתי המשפט לגבי אופן ניהול בקשות לעיון בתיקים בבתי המשפט של מדינת ישראל. יתרה מזאת, התלונה מציינת שהתנהלותה של מירית שטרן אינה יוצאת דופן. הפרקליטות מסרבת להמציא את תגובותיה על בקשות לעיון באופן שגרתי.
אין הסבר הגיוני למניעת העיון בפסקי דין, העומד בקנה אחד עם ישרת השופטים... זכות העיון גם נחשבת חיונית לקיום אמון הציבור בשופטים, ואכן, תיק רומן זדורוב הוא אבן דרך חשובה באבדן אמון הציבור במערכת המשפט וההליך השיפוטי במדינת ישראל.
תמונות: שלט תמיכה ברומן זדורוב במאהל המחאה ת”א. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת השופט יצחק כהן, נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר פרסומים על תלונות על עבירות מין חמורות שהוגשו נגדו. השופט כהן ניהל את רובו של משפט זדורוב בשעה שהיה חשוף לסחטנות מצד התביעה... השופטת אסתר הלמן הנפיקה כתבי החלטות למראית עין/ישראבלופיים לגבי הבקשה לעיון בפסקי הדין שאינם קיימים בתיק רומן זדורוב. ופרקליטת המחוז מירית שטרן מסרבת לספק העתקים של תגובתה לבקשה, וטוענת במרמה שהבקשה נגעה לעיון ב”חומרי חקירה”. הליך הבקשה לעיון העלה שוב ראיות לשיתוף פעולה בהונאה ושיבוש הליכים בין השופטים לפרקליטות בתיק רומן זדורוב בנצרת...
____
מאהל המחאה ת"א, 13 למרץ – תלונה, הוגשה נגד פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן לנציבת הביקורת על הפרקליטות השופטת (בדימוס) הילה גרסטל בפרשת רומן זדורוב.[1] התלונה מעלה ראיות חדשות לשיתוף פעולה בהונאה ושיבוש הליכים בין פרקליטת המחוז מירית שטרן לבין השופטת אסתר הלמן. [התלונה במלואה מועתקת להלן]
בקשה פשוטה לעיון בפסקי הדין של רומן זדורוב בנצרת הסתבכה משום מה...
התלונה נגד פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן נובעת ממכתב מיום 21 לפברואר, 2016 - תשובתה של פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן על בקשה לקבלת העתק של תגובתה על "בקשה למען הסדר הטוב" לעיון בפסקי דין ופקודת מאסר של רומן זדורוב בתיק בית המשפט המחוזי נצרת. [2]
תמונה: תשובתה של פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן מיום 21 לפברואר, 2016, על בקשה להעתקי תגובות הפרקליטות על "בקשה למען הסדר הטוב" לעיון בפסקי הדין בתיק זדורוב בנצרת. התשובה טוענת "בקשותיך השונות לעיון בחומרי חקירה אשר הוגשו בתיק שבנידון...". התנהלותם של השופטת אסתר הלמן,נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם ופרקליטת המחוז מירית שטרן בעניין הבקשה לעיון בפסקי הדין מראה שוב על שיתוף הפעולה בין התביעה והשופטים בנצרת במרמה ושיבוש ההליכים בתיק רומן זדורוב...
_____
בניגוד מוחלטת לטענת המרמה של פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן, לגבי "בקשות לעיון בחומרי חקירה" הבקשה מיום 27 לדצמבר, 2015, [3] שעליה הוגשה תגובת הפרקליטות נגעה ל:
א. “הכרעת דין" ו"גזר דין" עשויים כדין מיום 14 לספטמבר, 2010.
ב. רשימת "פסקי דין" עשויה כדין.
ג. “פקודת מאסר" או "צו מאסר" עשוי כדין.
הבקשה שהופנתה לפרקליטת מחוז צפון מירית שטרן ביום 3 לפברואר, 2016, גם היא הייתה ברורה לחלוטין, והתייחסה לתגובות הפרקליטות על בקשות לעיון שהוגשו בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב. [4]
השופטת אסתר הלמן ונשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם עסקו בהונאה - הנפיקו החלטות למראית עין/ישראבלופיות בעניין הבקשות לעיון בתיק זדורוב.
החוק בעניין זה ברור ופשוט, העיון בפסקי דין שאינם חסויים מותר ל"כל אדם". בית המשפט העליון גם הצהיר שזכות זאת היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי",וזכות "חוקתית, על חוקית"... אולם הניסיון מראה שהשופטים עוסקים באופן קבוע בהפרות בוטות של החוק בעניין זכות העיון. בתיק זדורוב בנצרת, התאפיינההתנהלותם של שופטת בית המשפט המחוזי אסתר הלמן ונשיא בית המשפט אברהם אברהם בהונאה שעיקרה הנפקת החלטות למראית עין/ישראבלופיות.
תמונות: א. כתב החלטה למראית עין/ישראבלופית של השופטת אסתר הלמן מיום 27 לדצמבר, 2015, על בקשה לעיון בפסקי דין בתיק זדורוב בנצרת. ההחלטה היא כתב "סרוק" במערכת הכתבים האלקטרוניים נט-המשפט, ולכן חסרת כל תוקף. הכתב גם הונפק על נייר מכתבים של "בתי המשפט", ואינו כתב החלטה תקין של בית המשפט המחוזי נצרת כלל. ההחלטה למראית עין הונפקה בתגובה על "בקשה למען הסדר הטוב" לעיון בהחלטות ופסקי דין שאינם חתומים. הבקשהעצמה נרשמה בנט-המשפט כבקשה מספר 111. אולם על כתב ההחלטה הישראבלופית נרשם שהיא נוגעת לבקשה מס' 11. בנוסף, במערכת נט-המשפט נרשם כתב ההחלטה הישראבלופית ככתב "בקשה מס' 112”. ותגובת הפרקליטות נרשמה גם היא תחת "בקשה מס' 112”, באופן שהמבקש לא היה יכול לדעת על קיומה כלל... מעבר לכך, השופטת הלמן, בקשה כביכול "למען הזהירות, מתבקשת עמדת המאשימה"... אבל משום מה לא בקשה את עמדת הנאשם... על"בקשה לתיקון כתב בית דין משובש", שהוגשה בעקבות כתב ההחלטה הישראבלופית שבתמונה, הגיבה השופטת אסתר הלמן בטענה מופרכת של "בעיות טכניות". ב. "החלטה בפתקית" למראית עין/ישראבלופית של השופט אברהם אברהם מיום 3 לפברואר, 2016, המאיימת ב"השתת הוצאות... לטובת אוצר המדינה" על הגשת בקשות לעיון...
הן השופטת אסתר הלמן והן נשיא בית המשפט המחוזי נצרת סירבו לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של החלטותיהם למראית עין/ישראבלופיות.
___
בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב אין בנמצא כתבי "הכרעת דין" או "גזר דין" אמתיים כלל.
למרות הנכלולים של השופטים ופרקליטת המחוז, מומשה בסופו של דבר זכות העיון בפסקי הדין בתיק רומן זדורוב בנצרת ובתיק הערעור בבית המשפט העליון.העיון בתיק האלקטרוני בנצרת ובתיק הנייר בבית המשפט העליון, העלה שאין בנמצא כלל כתבי "הכרעת דין" ו"גזר דין" אמתיים של מותב בית המשפט המחוזי נצרת. "פסקי הדין" למראית עין/ישראבלופיים, שהתפרסמו בתקשורת, גם לא נרשמו בכרטיסיית "פסקי דין" במערכת נט המשפט בתיק זדורוב בנצרת.
תמונה: כרטיסיית "פסקי דין" מנט-המשפט בתיק זדורוב בנצרת אינה מראה את "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010. בית המשפט העליון ניהל הליך ערעור למראית עין/ישראבלופי במשך 5 שנים ללא פסקי דין של בית המשפט המחוזי, בניגוד להוראות החוק. מכוחם של פסקי דין שאינם קיימים כלל, יושב רומן זדורוב במאסר עולם...
_____
במקביל, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם, המזכירה הראשית אשרת אביכזר והנהלת בתי המשפט מסרבים לענות:
א. מי מחזיק כדין בסמכות ועל מי מוטלת כדין החובה לרשום את פסקי הדין תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" בבית המשפט המחוזי נצרת?
ב. האם רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שהוא אכן פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
ג. האם אי רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שאינו פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
בית משפט שאין בו רישום תקין ואמין של פסקי הדין נחשב ללא כל ספק לבית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת!
תמונות: תיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) במחוזי נצרת: א. "הכרעת דין"; ב. "גזר דין"; ג. "פסק דין משלים". הכתבים שהתגלו בשעת עיון במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בינואר 2016. אין אדם בר דעת שיוכל לראות בהם כתבי תקינים ותקפים. על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010 (שאינם מופיעים כלל בכרטיסיית "פסקי דין"), חסרה לחלוטין חתימתו של השופט חיים גלפז. "חתימות גראפיות" (חסרות תוקף על פי החלטת נציב תלונות השופטים בפרשת אלשייך)של השופט יצחק כהן והשופטת אסתר הלמן מופיעות על כתבים אלה בתשליל (תופעה שלא נצפתה עד היום על אף כתב בית דין אחר באף בית משפט אחר).
____
לגבי כתבי החלטות, שאינם חתומים על ידי הגורמים השיפוטיים, הבהירה החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך, שיש לראותם כ"טיוטות" בלבד, והם חסרי כל תוקף. בעניין זה היו הנציב והשופטת ורדה אלשייך בהסכמה גמורה (זאת הייתה טענת ההגנה של אלשייך נגד טענת “השיפוץ” - הכתבים לא היו חתומים, הצדדים רק חשבו שהם היו חתומים, לכן היה מותר לה “לשפץ”...)
תמונות: עו"ד פלדמן, שייצג אז את רומן זדורוב בסוף הליך הערעור בבית המשפט העליון, פרסם טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורוב:גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין". עורך דין פלדמן הסביר שאינו יכול למצוא את פסק הדין של זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "
______
ברור שהעובדה שבית המשפט העליון ניהל הליך ערעור למראית עין/ישראבלופי בתיק רומן זדורוב, לא נעלמה גם מעינו של עו"ד אביגדור פלדמן. יחד עם זאת,אפילו עו"ד אביגדור פלדמן לא העיז לקום לפני בית המשפט העליון ולומר בפרהסיה את הברור מאליו: התביעה הפלילית נגד רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל היא הונאה מחפירה של מערכת המשפט, ובראשה - השופטים!
המצב, בו רומן זדורוב מוחזק במאסר עולם על סמך משפט, בו אין קיימים כתבי "הכרעת דין" ו"גזר דין" חתומים, הוא ללא כל ספק הפרה חמורה של הזכות ל"שימוע הוגן ופומבי".
הזכות להליך ראוי – זכות "חוקתית" והבסיס המתאים לבקשת משפט חוזר לרומן זדורוב
סנגוריו של זדורוב עסקו עד עכשיו בעיקר תקיפת הראיות הבלתי קיימות לאשמתו של זדורוב. כזכור, בפרשה זאת כתב פרופסור בעז סנג'רו "הרשעה ללא ראיות של ממש". ופרופ ' מוטה קרמניצר כתב "התנהלות התביעה מפחידה".
אולם בפרשה הדומה להפליא של עמוס ברנס – הזיכוי הגיע לבסוף לאחר הגשת בקשה למשפט חוזר, שהתבססה לא על הפרכת הראיות המופרכות, אלא על הטענה של הפרות חמורות של הזכות להליך ראוי. עו"ד דיוויד וינר תיאר אוסף של אנשי משטרה ותביעה, זוטרים ובכירים, ש"עמדו כחומה בצורה להסתיר את האמת" במשך יותר מעשרים שנה. ההבדל הוא, שבפרשת רומן זדורוב, האוסף הוא לא רק של אנשי משטרה ותביעה, אלא של אנשי משטרה, תביעה ושופטים,העומדים כ"חומה בצורה להסתיר את האמת".
הפרקליטות התנגדה גם לעיון בתיק עמוס ברנס נ מדינת ישראל (3032/99) – בטענה של זכות לפרטיות לאנשי הפרקליטות ש”עמדו כחומה בצורה להסתיר את האמת”...
תמונה: לאחר יותר מעשרים שנה, בהן עמדה קבוצה של שוטרים ואנשי תביעה "כחומה בצורה להסתיר את האמת", זוכה לבסוף עמוס ברנס מאשמת רצח.הפרקליטות התנגדה לעיון בתיק עמוס ברנס, וטענה שיש לשמור על הזכות לפרטיות של אנשי הפרקליטות...
____
בבקשה לעיון בתיק עמוס ברנס – בקשה למשפט חוזר, הגישה פרקליטות המדינה התנגדות לעיון גם כן. וגם שם, סירבה להמציא למבקש העיון העתק של תגובתה על הבקשה לעיון.
בדיעבד, התברר שפרקליטות המדינה טענה שיש להגן על הזכות לפרטיות של אנשי הפרקליטות שפעלו בתיק עמוס ברנס.
הרעיון שלעובדי מדינה שהם משפטנים, ש"עמדו כחומה בצורה להסתיר את האמת", יש זכות לפרטיות לגבי התנהלותם זאת, משקף את רמת העיוות בתפישת העולם של אנשי פרקליטות המדינה בדרגים הגבוהים ביותר...
החשיבות ההיסטורית של תיק רומן זדורוב – אבדן האמון במערכת המשפט והשופטים.
הבקשה לעיון בפסקי הדין, ההחלטה המפוברקת שהונפקה על ידי השופטת אסתר הלמן במטרה לתת לפרקליטות זכות להתנגדות לעיון, תגובת הפרקליטות המוסתרת עד היום, ותגובת פרקליטת המחוז מירית שטרן על הבקשה להעתק תגובתה מציגים ראיות חדשות לשיתוף פעולה בהונאה ושיבוש הליכים בתיק רומן זדורוב בנצרת בין שופטי בית המשפט המחוזי נצרת אסתר הלמן ואברהם אברהם לבין פרקליטת המחוז מירית שטרן.
בעתירתה בעניין העיון בתיקים, טענה האגודה לזכויות האזרח (טיעון שגם צוטט בפסק הדין) שזכות העיון חיונית לקיום אמון הציבור בשופטים ובהליך השיפוטי.אין כל הסבר הגיוני להסתרת הכתבים על ידי שופטים ישרים... הסתרת הכתבים, וסירוב לתקן כתבים משובשים והונאתיים הם סימנים מובהקים של שופטים מושחתים.
ברור שלתיק רומן זדורוב יש חשיבות היסטורית בתולדות מערכת המשפט במדינת ישראל, החורגת מהפסקת ההתעללות בפרט רומן זדורוב. תיק זה יצר תיעוד חסר תקדים לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק – המשטרה, התביעה, והשופטים. זאת גם הסיבה שפרשת רומן זדורוב זוכה לתמיכה ציבורית חסרת תקדים – אבדן האמון במערכת המשפט והשופטים.
קישורים
[1] 2016-03-12 Complaint against North District Attorney Mirit Stern, filed with Commissioner of Prosecutorial Oversight, in re: State of Israel v Zadorov (502/07) in the Nazareth District Court //
תלונה נגד פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן, שהוגשה לנציבת ביקורת הפרקליטות בעניין מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) בבית המשפט המחוזי נצרת
[2] 2016-02-21 State of Israel v Roman Zadorov (000502-07) – North District Attorney Mirit Stern's response on request for copies of responses on requests to inspect judgments//
מדינת ישראל נ רומן זדורוב (000502-07) – פשע חמור – בבית המשפט המחוזי נצרת: תשובת פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן על בקשה לקבלת העתקים של תגובות הפרקליטות על בקשה לעיון בפסקי דין
[3] 2015-12-27 State of Israel v Roman Zadorov (000502-07) – Serious Crime in the
Nazareth District Court: Request (#111) to inspect judgments, judgment index, arrest warrant //
מדינת ישראל נ רומן זדורוב (000502-07) – פשע חמור – בבית המשפט המחוזי נצרת: בקשה (מס' 111) "למען הסדר הטוב" לעיון בפסקי דין, רשימת פסקי דין,ופקודת מאסר.
[4] 2016-02-03 State of Israel v Roman Zadorov (000502-07) – Request, forwarded to North District Attorney Mirit Stern for copies of her responseson requests to inspect judgments//
מדינת ישראל נ רומן זדורוב (000502-07) – פשע חמור – בבית המשפט המחוזי נצרת: בקשה שהוגשה לפרקליטת מחוז צפון מירית שטרן לקבלת תגובותיה על בקשה לעיון בפסקי דין
נוסח התלונה, שהוגשה לנציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל
12 למרץ, 2016
השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, נציבת הביקורת על מערך התביעה
נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם)
ת.ד. 29216, תל-אביב 6129102 - בדואר רשום
בפקס: 02-6467928
לכבוד הנציבה גרסטל,
הנידון: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (פ"ח 502/07) בבית המשפט המחוזי נצרת – תלונה נגד עו"ד מירית שטרן, פרקליטת מחוז צפון
אבקש אישור קבלה בכתב עם מספר תיק התלונה בתוך 14 יום.
הריני מגיש בזאת תלונה לנבת"ם נגד פרקליטת מחוז צפון עו"ד מירית שטרן, בנוגע להתנהלותה בעניין העיון בפסקי דין והחלטות בתיק הנ"ל, שיש לראותה כהפרה של הזכות להליך ראוי, וכן הפרת הזכות לשימוע הוגן ופומבי.
בעשור האחרון רכשתי מוניטין בינלאומי במחקרים ודוחות לגבי מערכות מידע וניהול תיקים בבתי המשפט בישראל ומחוצה לה. דוחות שחיברתי נכללו בדוחות האו"ם על זכויות האדם בארה"ב (2010, 2015) ובישראל (2013). מאמרים אקדמיים שכתבתי בנושא הוצגו והתפרסמו בכנסים בינלאומיים למחשוב ממשלתי, לכריית נתונים, ולקרימינולוגיה. בדיקת מימוש זכות העיון בדרכים השונות המוקנות בחוק, היא חלק בלתי נפרד ממחקרים אלה.
בתיק שבנידון הגשתי סדרת בקשות "למען הסדר הטוב" לעיון בהחלטות ובפסקי דין של בית המשפט, שאינם אסורים בפרסום. כפי שהוסבר היטב בכתבי הבקשות "למען הסדר הטוב", הזכות לעיון בכתבים אלה מוקנית בחוק הישראלי ל"כל אדם", ועל נשיא בית המשפט להסדיר את העיון בבית המשפט בו הוא מכהן. הצורך להגיש "בקשה למען הסדר הטוב" נבע מאי פרסום סדרי העיון, גם לאחר בקשות מפורשות שהוגשו לנשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם.
בנסיבות אלה, נפתח הליך בקשה כביכול, שבינתיים כבר הסתיים ונסגר: עיינתי בפסקי הדין כפי שהם מופיעים בתיק האלקטרוני בבית המשפט המחוזי נצרת. לגבי ההחלטות בתיק הנייר, נמסר לי על ידי המזכירה הראשית של בית המשפט המחוזי נצרת אשרת אביכזר, שתיק הנייר הועבר לבית המשפט העליון. לכן פניתי לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור להסדיר את העיון בהחלטות שאינן חסויות, על פי סעיף 2 ועל פי סעיף 6א' לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003). פנייה זאת אינה הליך שיפוטי כלל.
במסגרת הליך הבקשה "למען הסדר הטוב" בבית המשפט המחוזי נצרת, הגישה למיטב ידיעתי פרקליטות המדינה, מחוז צפון, תגובות בעניין העיון.אולם תגובות אלה לא הומצאו לי כלל.
לפיכך, פניתי ביום 3 לפברואר, 2016 לפרקליטת מחוז צפון מירית שטרן, בבקשה לקבלת העתקים של תגובות אלה. בקשתי הייתה פשוטה וברורה: “הריני מבקש בזאת העתקים של כל תגובות הפרקליטות על בקשותי לעיון בתיק מדינת ישראל נ זדורוב (502/07) ובכללן תגובת הפרקליטות מיום26 לינואר, 2016, שנרשמה תחת בקשה מס' 112.”
בתשובתה מיום 21 לפברואר, 2016, סירבה עו"ד מירית שטרן לספק לי את תגובות פרקליטות המדינה בעניין העיון. ההנמקה לסירוב זה חסרת כל הגיון, וכוללת:
א. טענת שווא, כאילו ביקשתי לעיין ב"חומרי חקירה אשר הוגשו בתיק שבנידון" – טענה מפוברקת לחלוטין, וכן
ב. טענה בלתי מובנת לחלוטין, “כיוון שמדובר בבקשות שהגשת לגורמים שונים מלבד פרקליטות מחוז צפון, לא נוכל לסייע לך בבקשה זו ויהא עליך לפנות לגורם הרלוונטי...”.
כפי שציינתי בגוף הבקשה לפרקליטת המחוז, אי המצאת תגובות הפרקליטות על הבקשות לעיון היא הפרה בוטה של יסודות ההליך הראוי, וכן מנוגדת להצהרות של הנהלת בתי המשפט לגבי אופן התנהלות בקשות לעיון בבתי המשפט של מדינת ישראל.
יש לציין שהתנהלותה של עו"ד מירית שטרן אינה חריגה. נהפוך הוא, על פי ניסיוני פרקליטות המדינה מסרבת לספק העתקים של תגובותיה על בקשות לעיון כעניין שגרתי.
לפיכך, בדיקת העניין והחלטת הנציבה בנושא זה חשובות לא רק לעניין הבקשה "למען הסדר הטוב" בתיק שבנידון, אלא לגבי התנהלות פרקליטותהמדינה בנושא בקשות לעיון בתיקים בכלל.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
ת"ז 053625596
מאהל המחאה ת"א
Human Rights Alert – NGO
(מספר הפקס לעיל, אין ברשותי טלפון כלשהו).
מצורפים:
א. בקשתי מיום 3 לפברואר, 2016 לפרקליטת מחוז צפון.
ב. תשובה מיום 21 לפברואר, 2016 של פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן.
העתקים:
פרופ עוזי אורנן, מדעי המחשב, הטכניון
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי, האגודה לזכויות האזרח
פרופ אסא כשר, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת ת"א וביה"ס למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית
עו"ד אביגדור פלדמן, ת"א
תמונות: שלט תמיכה ברומן זדורוב במאהל המחאה ת”א. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת השופט יצחק כהן, נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר פרסומים על תלונות על עבירות מין חמורות שהוגשו נגדו. השופט כהן ניהל את רובו של משפט זדורוב בשעה שהיה חשוף לסחטנות מצד התביעה... השופטת אסתר הלמן הנפיקה כתבי החלטות למראית עין/ישראבלופיים לגבי הבקשה לעיון בפסקי הדין שאינם קיימים בתיק רומן זדורוב. ופרקליטת המחוז מירית שטרן מסרבת לספק העתקים של תגובתה לבקשה, וטוענת במרמה שהבקשה נגעה לעיון ב”חומרי חקירה”. הליך הבקשה לעיון העלה שוב ראיות לשיתוף פעולה בהונאה ושיבוש הליכים בין השופטים לפרקליטות בתיק רומן זדורוב בנצרת...
תמונה: תשובתה של פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן מיום 21 לפברואר, 2016, על בקשה להעתקי תגובות הפרקליטות על "בקשה למען הסדר הטוב" לעיון בפסקי הדין בתיק זדורוב בנצרת. התשובה טוענת "בקשותיך השונות לעיון בחומרי חקירה אשר הוגשו בתיק שבנידון...". התנהלותם של השופטת אסתר הלמן,נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם ופרקליטת המחוז מירית שטרן בעניין הבקשה לעיון בפסקי הדין מראה שוב על שיתוף הפעולה בין התביעה והשופטים בנצרת במרמה ושיבוש ההליכים בתיק רומן זדורוב...
תמונה: כרטיסיית "פסקי דין" מנט-המשפט בתיק זדורוב בנצרת אינה מראה את "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010. בית המשפט העליון ניהל הליך ערעור למראית עין/ישראבלופי במשך 5 שנים ללא פסקי דין של בית המשפט המחוזי, בניגוד להוראות החוק. מכוחם של פסקי דין שאינם קיימים כלל, יושב רומן זדורוב במאסר עולם...
_____
במקביל, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם, המזכירה הראשית אשרת אביכזר והנהלת בתי המשפט מסרבים לענות:
א. מי מחזיק כדין בסמכות ועל מי מוטלת כדין החובה לרשום את פסקי הדין תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" בבית המשפט המחוזי נצרת?
ב. האם רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שהוא אכן פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
ג. האם אי רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שאינו פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
בית משפט שאין בו רישום תקין ואמין של פסקי הדין נחשב ללא כל ספק לבית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת!
תמונות: תיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) במחוזי נצרת: א. "הכרעת דין"; ב. "גזר דין"; ג. "פסק דין משלים". הכתבים שהתגלו בשעת עיון במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בינואר 2016. אין אדם בר דעת שיוכל לראות בהם כתבי תקינים ותקפים. על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010 (שאינם מופיעים כלל בכרטיסיית "פסקי דין"), חסרה לחלוטין חתימתו של השופט חיים גלפז. "חתימות גראפיות" (חסרות תוקף על פי החלטת נציב תלונות השופטים בפרשת אלשייך)של השופט יצחק כהן והשופטת אסתר הלמן מופיעות על כתבים אלה בתשליל (תופעה שלא נצפתה עד היום על אף כתב בית דין אחר באף בית משפט אחר).
תמונות: עו"ד פלדמן, שייצג אז את רומן זדורוב בסוף הליך הערעור בבית המשפט העליון, פרסם טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורוב:גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין". עורך דין פלדמן הסביר שאינו יכול למצוא את פסק הדין של זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "
______
תמונה: לאחר יותר מעשרים שנה, בהן עמדה קבוצה של שוטרים ואנשי תביעה "כחומה בצורה להסתיר את האמת", זוכה לבסוף עמוס ברנס מאשמת רצח.הפרקליטות התנגדה לעיון בתיק עמוס ברנס, וטענה שיש לשמור על הזכות לפרטיות של אנשי הפרקליטות...
נוסח התלונה, שהוגשה לנציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל
12 למרץ, 2016
השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, נציבת הביקורת על מערך התביעה
נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם)
ת.ד. 29216, תל-אביב 6129102 - בדואר רשום
בפקס: 02-6467928
לכבוד הנציבה גרסטל,
הנידון: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (פ"ח 502/07) בבית המשפט המחוזי נצרת – תלונה נגד עו"ד מירית שטרן, פרקליטת מחוז צפון
אבקש אישור קבלה בכתב עם מספר תיק התלונה בתוך 14 יום.
הריני מגיש בזאת תלונה לנבת"ם נגד פרקליטת מחוז צפון עו"ד מירית שטרן, בנוגע להתנהלותה בעניין העיון בפסקי דין והחלטות בתיק הנ"ל, שיש לראותה כהפרה של הזכות להליך ראוי, וכן הפרת הזכות לשימוע הוגן ופומבי.
בעשור האחרון רכשתי מוניטין בינלאומי במחקרים ודוחות לגבי מערכות מידע וניהול תיקים בבתי המשפט בישראל ומחוצה לה. דוחות שחיברתי נכללו בדוחות האו"ם על זכויות האדם בארה"ב (2010, 2015) ובישראל (2013). מאמרים אקדמיים שכתבתי בנושא הוצגו והתפרסמו בכנסים בינלאומיים למחשוב ממשלתי, לכריית נתונים, ולקרימינולוגיה. בדיקת מימוש זכות העיון בדרכים השונות המוקנות בחוק, היא חלק בלתי נפרד ממחקרים אלה.
בתיק שבנידון הגשתי סדרת בקשות "למען הסדר הטוב" לעיון בהחלטות ובפסקי דין של בית המשפט, שאינם אסורים בפרסום. כפי שהוסבר היטב בכתבי הבקשות "למען הסדר הטוב", הזכות לעיון בכתבים אלה מוקנית בחוק הישראלי ל"כל אדם", ועל נשיא בית המשפט להסדיר את העיון בבית המשפט בו הוא מכהן. הצורך להגיש "בקשה למען הסדר הטוב" נבע מאי פרסום סדרי העיון, גם לאחר בקשות מפורשות שהוגשו לנשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם.
בנסיבות אלה, נפתח הליך בקשה כביכול, שבינתיים כבר הסתיים ונסגר: עיינתי בפסקי הדין כפי שהם מופיעים בתיק האלקטרוני בבית המשפט המחוזי נצרת. לגבי ההחלטות בתיק הנייר, נמסר לי על ידי המזכירה הראשית של בית המשפט המחוזי נצרת אשרת אביכזר, שתיק הנייר הועבר לבית המשפט העליון. לכן פניתי לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור להסדיר את העיון בהחלטות שאינן חסויות, על פי סעיף 2 ועל פי סעיף 6א' לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003). פנייה זאת אינה הליך שיפוטי כלל.
במסגרת הליך הבקשה "למען הסדר הטוב" בבית המשפט המחוזי נצרת, הגישה למיטב ידיעתי פרקליטות המדינה, מחוז צפון, תגובות בעניין העיון.אולם תגובות אלה לא הומצאו לי כלל.
לפיכך, פניתי ביום 3 לפברואר, 2016 לפרקליטת מחוז צפון מירית שטרן, בבקשה לקבלת העתקים של תגובות אלה. בקשתי הייתה פשוטה וברורה: “הריני מבקש בזאת העתקים של כל תגובות הפרקליטות על בקשותי לעיון בתיק מדינת ישראל נ זדורוב (502/07) ובכללן תגובת הפרקליטות מיום26 לינואר, 2016, שנרשמה תחת בקשה מס' 112.”
בתשובתה מיום 21 לפברואר, 2016, סירבה עו"ד מירית שטרן לספק לי את תגובות פרקליטות המדינה בעניין העיון. ההנמקה לסירוב זה חסרת כל הגיון, וכוללת:
א. טענת שווא, כאילו ביקשתי לעיין ב"חומרי חקירה אשר הוגשו בתיק שבנידון" – טענה מפוברקת לחלוטין, וכן
ב. טענה בלתי מובנת לחלוטין, “כיוון שמדובר בבקשות שהגשת לגורמים שונים מלבד פרקליטות מחוז צפון, לא נוכל לסייע לך בבקשה זו ויהא עליך לפנות לגורם הרלוונטי...”.
כפי שציינתי בגוף הבקשה לפרקליטת המחוז, אי המצאת תגובות הפרקליטות על הבקשות לעיון היא הפרה בוטה של יסודות ההליך הראוי, וכן מנוגדת להצהרות של הנהלת בתי המשפט לגבי אופן התנהלות בקשות לעיון בבתי המשפט של מדינת ישראל.
יש לציין שהתנהלותה של עו"ד מירית שטרן אינה חריגה. נהפוך הוא, על פי ניסיוני פרקליטות המדינה מסרבת לספק העתקים של תגובותיה על בקשות לעיון כעניין שגרתי.
לפיכך, בדיקת העניין והחלטת הנציבה בנושא זה חשובות לא רק לעניין הבקשה "למען הסדר הטוב" בתיק שבנידון, אלא לגבי התנהלות פרקליטותהמדינה בנושא בקשות לעיון בתיקים בכלל.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
ת"ז 053625596
מאהל המחאה ת"א
Human Rights Alert – NGO
(מספר הפקס לעיל, אין ברשותי טלפון כלשהו).
מצורפים:
א. בקשתי מיום 3 לפברואר, 2016 לפרקליטת מחוז צפון.
ב. תשובה מיום 21 לפברואר, 2016 של פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן.
העתקים:
פרופ עוזי אורנן, מדעי המחשב, הטכניון
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי, האגודה לזכויות האזרח
פרופ אסא כשר, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת ת"א וביה"ס למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית
עו"ד אביגדור פלדמן, ת"א
No comments:
Post a Comment