השב"כ מפליל את ועדת הבחירות המרכזית בהונאת מחשבים חמורה... ואיפה היו שופטי בית המשפט העליון???
לנוכח פרסומים הטוענים הונאת מחשבים מהותית בבחירות הכלליות של 2015, הוגשה על ועדת הבחירות המכרזית בקשה על פי חוק חופש המידע (כנראה הראשונה אי פעם), שביקשה תיעוד של אפיונן, פיתוחן, בדיקתן, הפעלתן ואבטחתן של מערכות המידע כדין ועל פי תקנים מחייבים. תשובת הוועדה, על דעתם של שלושה עורכי דין בכירים, נחזתה כהונאה. במיוחד - חלקה של התשובה האומר שהמערכות נבדקו ואושרו על ידי השב"כ (רא"מ). לפיכך, הוגשה פנייה רשמית לראש השב"כ נדב ארגמן, לאשר או להכחיש את אחריות השב"כ למערכות. התשובה התקבלה ממשרד ראש הממשלה והכחישה שהשב"כ (רא"מ) בדקו או אישרו את המערכות. קשה למצוא הסבר הגיוני, פרט להונאה, להתנהלותם של שלושה עורכי דין בעלי תפקידים בוועדת הבחירות המרכזית - אורלי עדס -מנכ"לית, אלעד נוה - ממונה על פי חופש המידע, ודין ליבנה - יועץ משפטי. עובד מדינה נוסף - לזר דודוביץ - המנהל את המערכות, חשוד כדמות מרכזית בהונאה במחשוב הוועדה. את סדרת שופטי בית המשפט העליון שכיהנו בשנים המתאימות כיושבי ראש הוועדה יש לראות כבלתי כשירים, מושחתים ו/או מי שעסקו בהפרת אמונים חמורה. יחד עם זאת שופטי בית המשפט העליון עוסקים בשגרה בהתנהלות דומה במערכות המידע של בית המשפט העליון עצמו, ושופטים בכירים ניהלו את פיתוחה והפעלתה של מערכת נט-המשפט - מערכת הונאתית בבתי המשפט המחוזיים והשלום. השב"כ עצמו בתשובה על פנייה ליורם כהן, הודיע בעבר שגם אינו אחראי על אבטחת מערכות מידע של בתי המשפט... יחד עם זאת, האירוע שלפנינו מעניין במיוחד, כיוון שהוא מייצג היפוך תפקידים - השב"כ שומר על החוק ומתריע את הציבור על הפרה חמורה של החוק על ידי שופטים ועורכי דין... מצב זה יכול להיות קשור להקמת "מטה הסייבר הלאומי" והתנהלות רה"מ נתניהו בעניין. ברור גם שמערכת אכיפת החוק לא תחקור את המצב בוועדת הבחירות כראוי, ואיש לא יעמוד לדין - שכן היועמ"ש אביחי מנדלבליט מחפה בשגרה על עבריינות של פקידי ממשל בכירים... בקיצור: משבר חוקתי באומה ללא חוקה... לאור מצב זה, על הציבור לדרוש הפעלת צעדים מתקנים זמניים ונקודתיים - להתכונן מיד לניהול בנייר, בלתי ממוחשב של הבחירות הכלליות הבאות, והזמנת משקיפים בינלאומיים מקצועיים.
לנוכח פרסומים הטוענים הונאת מחשבים מהותית בבחירות הכלליות של 2015, הוגשה על ועדת הבחירות המכרזית בקשה על פי חוק חופש המידע (כנראה הראשונה אי פעם), שביקשה תיעוד של אפיונן, פיתוחן, בדיקתן, הפעלתן ואבטחתן של מערכות המידע כדין ועל פי תקנים מחייבים. תשובת הוועדה, על דעתם של שלושה עורכי דין בכירים, נחזתה כהונאה. במיוחד - חלקה של התשובה האומר שהמערכות נבדקו ואושרו על ידי השב"כ (רא"מ). לפיכך, הוגשה פנייה רשמית לראש השב"כ נדב ארגמן, לאשר או להכחיש את אחריות השב"כ למערכות. התשובה התקבלה ממשרד ראש הממשלה והכחישה שהשב"כ (רא"מ) בדקו או אישרו את המערכות. קשה למצוא הסבר הגיוני, פרט להונאה, להתנהלותם של שלושה עורכי דין בעלי תפקידים בוועדת הבחירות המרכזית - אורלי עדס -מנכ"לית, אלעד נוה - ממונה על פי חופש המידע, ודין ליבנה - יועץ משפטי. עובד מדינה נוסף - לזר דודוביץ - המנהל את המערכות, חשוד כדמות מרכזית בהונאה במחשוב הוועדה. את סדרת שופטי בית המשפט העליון שכיהנו בשנים המתאימות כיושבי ראש הוועדה יש לראות כבלתי כשירים, מושחתים ו/או מי שעסקו בהפרת אמונים חמורה. יחד עם זאת שופטי בית המשפט העליון עוסקים בשגרה בהתנהלות דומה במערכות המידע של בית המשפט העליון עצמו, ושופטים בכירים ניהלו את פיתוחה והפעלתה של מערכת נט-המשפט - מערכת הונאתית בבתי המשפט המחוזיים והשלום. השב"כ עצמו בתשובה על פנייה ליורם כהן, הודיע בעבר שגם אינו אחראי על אבטחת מערכות מידע של בתי המשפט... יחד עם זאת, האירוע שלפנינו מעניין במיוחד, כיוון שהוא מייצג היפוך תפקידים - השב"כ שומר על החוק ומתריע את הציבור על הפרה חמורה של החוק על ידי שופטים ועורכי דין... מצב זה יכול להיות קשור להקמת "מטה הסייבר הלאומי" והתנהלות רה"מ נתניהו בעניין. ברור גם שמערכת אכיפת החוק לא תחקור את המצב בוועדת הבחירות כראוי, ואיש לא יעמוד לדין - שכן היועמ"ש אביחי מנדלבליט מחפה בשגרה על עבריינות של פקידי ממשל בכירים... בקיצור: משבר חוקתי באומה ללא חוקה... לאור מצב זה, על הציבור לדרוש הפעלת צעדים מתקנים זמניים ונקודתיים - להתכונן מיד לניהול בנייר, בלתי ממוחשב של הבחירות הכלליות הבאות, והזמנת משקיפים בינלאומיים מקצועיים.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/02/2017-02-06.html
תמונה: עו"ד אורלי אדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית.
תמונה: נתניהו עם יורם כהן ונדב ארגמן בטקס חילופי ראש השב"כ, מאי 2016.
____
מאהל המחאה ת"א, 06 לפברואר - מכתב תשובה התקבל אתמול ממשרד ראש הממשלה [1] על פנייה לראש השב"כ נדב ארגמן. [2] הפנייה ביקשה שיאשר או יכחיש תשובה על פי חופש המידע של ועדת הבחירות המרכזית, שאמרה שהשב"כ (רא"מ) בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה. [3]
השב"כ מפריך את טענות ועדת הבחירות המרכזית שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה
מכתב התשובה מאתמול מכחיש למעשה את קביעת ועדת הבחירות המרכזית מכל וכל.
תמונות: תשובת ועדת הבחירות המרכזית על פי חופש המידע אומרת, "המערכת נבדקה על ידי הרשות [הממלכתית לאבטחת מידע (רא"מ)/שב"כ - יצ] ואושרה על ידה." התשובה על הפניה לשב"כ אומרת: "השב"כ אינו גורם מנחה של הועדה ולפיכך גם אינו גורם מאשר למערכותיה".
____
אין ספק שתשובות שתי רשויות ממלכתיות אלה אינן עולות בקנה אחד...
בעקבות קבלת התשובה על הפנייה לראש השב"כ נדב ארגמן, נשלחה אמש פניה חוזרת, לקבלת התשובה כמכתב נייר בחתימת יד - זאת לנוכח הבעיות הקבועות באימות (אותנטיקציה) של מסמכים אלקטרוניים של מדינת ישראל. [4]
כבר בעקבות קבלת תשובת הוועדה על פי חופש המידע, נחזתה התשובה כשקרית ומטעה, ולפיכך הוגשה בקשה לתיקון התשובה כבר אז. עתה, עם קבלת התשובה על הפנייה לשב"כ, התבקשה הוועדה שוב, לתקן את התשובה על פי חופש המידע ללא שיהוי נוסף. [5]
פרסומים בארה"ב ובישראל טוענים הונאת מחשבים רחבת ממדים בבחירות הכלליות בשנת 2015
הבקשה על פי חופש המידע הוגשה על ועדת הבחירות המרכזית לנוכח פירסומים שטענו שבבחירות הכלליות של 2015 בוצעה הונאת מחשבים חמורה:
* הראשון שפירסם את החשדות להונאת בחירות בשנת 2015, היה הבלוג DAILY KOS בלוס אנג'לס, מספר ימים לאחר הבחירות. בלוג זה הוא מהמשפיעים בארה"ב, והיה מקורב מאד לבית הלבן של אובמה. המידע התפרסם כביכול בשם דיפלומט אמריקאי בדימוס. אבל הוא נקרא כצינור בלבד - אדם שלא סביר שהייתה לו הבנה וגישה ישירה לנתונים...
תמונה: הפרסום בארה"ב בבלוג DAILY KOS מיד לאחר הבחירות בשנת 2015. [6]
______
* מספר שבועות אח"כ, התחיל גם עו"ד דוד לוי בישראל לפרסם נתונים דומים מאד. כמו כן הגיש עתירה לבג"ץ, שנדחתה על הסף מחוסר מעמד.
תמונה: אחד מהפרסומים בישראל על ידי עו"ד דוד לוי, הטוענים הונאת מחשבים בבחירות 2015. [7]
____
הדמיון בין הפרסומים בארה"ב ובישראל מעלה את ההשערה ששניהם נבעו מאותו מקור. ומכיוון שעו"ד דוד לוי אינו מסתיר את קשריו עם השב"כ, היה מקום להשערה שגורמים בשב"כ, הם שהדליפו את הנתונים הן לאלה שפירסמו אותם בארה"ב, והן לעו"ד דוד לוי בישראל.
עוד לפני קבלת תשובת השב"כ נחזתה תשובת הוועדה כהונאה
הבקשה על פי חופש המידע על ועדת הבחירות המרכזית ביקשה תיעוד לכך שמערכות המידע של הוועדה פותחו, נבדקו, מופעלות ומאובטחות כנדרש בדין ועל פי תקנים מחייבים. תשובת ועדת הבחירות המרכזית על הבקשה על פי חופש המידע כללה כמעט 200 עמודים. [3] יתרה מזאת, מתוך התשובה ברור ששלושה עורכי דין היו מעורבים בעריכתה של התשובה:
א) עו"ד אלעד נוה - הממונה על פי חוק חופש המידע.
ב) עו"ד אורלי עדס - מנכלית הוועדה.
ג) עו"ד דין ליבנה - היועץ המשפטי.
מיד עם קבלתה ובדיקתה של התשובה, נחזתה כשיקרית ומטעה - הונאה חמורה של משפטנים בכירים בשירות המדינה. ולכן, נשלחה לוועדה תגובה בסמוך לאחר קבלת התשובה. התגובה פירטה את ההשגות על התשובה, וכללה בקשה לתיקון התגובה בתוך 14 יום. [3] הוועדה לא ענתה על התגובה עד היום.
שופטי בית המשפט העליון ששירתו כיושבי ראש הוועדה - בלתי כשירים, מושחתים ו/או מפירי אמונים
על פי החוק, שופט בית המשפט העליון משמש כיושב ראש הוועדה. להלן רשימת השופטים שכיהנו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית משנת 2004 ועד היום:
• יעקב טירקל
מאהל המחאה ת"א, 06 לפברואר - מכתב תשובה התקבל אתמול ממשרד ראש הממשלה [1] על פנייה לראש השב"כ נדב ארגמן. [2] הפנייה ביקשה שיאשר או יכחיש תשובה על פי חופש המידע של ועדת הבחירות המרכזית, שאמרה שהשב"כ (רא"מ) בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה. [3]
השב"כ מפריך את טענות ועדת הבחירות המרכזית שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה
מכתב התשובה מאתמול מכחיש למעשה את קביעת ועדת הבחירות המרכזית מכל וכל.
____
אין ספק שתשובות שתי רשויות ממלכתיות אלה אינן עולות בקנה אחד...
בעקבות קבלת התשובה על הפנייה לראש השב"כ נדב ארגמן, נשלחה אמש פניה חוזרת, לקבלת התשובה כמכתב נייר בחתימת יד - זאת לנוכח הבעיות הקבועות באימות (אותנטיקציה) של מסמכים אלקטרוניים של מדינת ישראל. [4]
כבר בעקבות קבלת תשובת הוועדה על פי חופש המידע, נחזתה התשובה כשקרית ומטעה, ולפיכך הוגשה בקשה לתיקון התשובה כבר אז. עתה, עם קבלת התשובה על הפנייה לשב"כ, התבקשה הוועדה שוב, לתקן את התשובה על פי חופש המידע ללא שיהוי נוסף. [5]
פרסומים בארה"ב ובישראל טוענים הונאת מחשבים רחבת ממדים בבחירות הכלליות בשנת 2015
הבקשה על פי חופש המידע הוגשה על ועדת הבחירות המרכזית לנוכח פירסומים שטענו שבבחירות הכלליות של 2015 בוצעה הונאת מחשבים חמורה:
* הראשון שפירסם את החשדות להונאת בחירות בשנת 2015, היה הבלוג DAILY KOS בלוס אנג'לס, מספר ימים לאחר הבחירות. בלוג זה הוא מהמשפיעים בארה"ב, והיה מקורב מאד לבית הלבן של אובמה. המידע התפרסם כביכול בשם דיפלומט אמריקאי בדימוס. אבל הוא נקרא כצינור בלבד - אדם שלא סביר שהייתה לו הבנה וגישה ישירה לנתונים...
תמונה: הפרסום בארה"ב בבלוג DAILY KOS מיד לאחר הבחירות בשנת 2015. [6]
______
* מספר שבועות אח"כ, התחיל גם עו"ד דוד לוי בישראל לפרסם נתונים דומים מאד. כמו כן הגיש עתירה לבג"ץ, שנדחתה על הסף מחוסר מעמד.
____
הדמיון בין הפרסומים בארה"ב ובישראל מעלה את ההשערה ששניהם נבעו מאותו מקור. ומכיוון שעו"ד דוד לוי אינו מסתיר את קשריו עם השב"כ, היה מקום להשערה שגורמים בשב"כ, הם שהדליפו את הנתונים הן לאלה שפירסמו אותם בארה"ב, והן לעו"ד דוד לוי בישראל.
עוד לפני קבלת תשובת השב"כ נחזתה תשובת הוועדה כהונאה
הבקשה על פי חופש המידע על ועדת הבחירות המרכזית ביקשה תיעוד לכך שמערכות המידע של הוועדה פותחו, נבדקו, מופעלות ומאובטחות כנדרש בדין ועל פי תקנים מחייבים. תשובת ועדת הבחירות המרכזית על הבקשה על פי חופש המידע כללה כמעט 200 עמודים. [3] יתרה מזאת, מתוך התשובה ברור ששלושה עורכי דין היו מעורבים בעריכתה של התשובה:
א) עו"ד אלעד נוה - הממונה על פי חוק חופש המידע.
ב) עו"ד אורלי עדס - מנכלית הוועדה.
ג) עו"ד דין ליבנה - היועץ המשפטי.
מיד עם קבלתה ובדיקתה של התשובה, נחזתה כשיקרית ומטעה - הונאה חמורה של משפטנים בכירים בשירות המדינה. ולכן, נשלחה לוועדה תגובה בסמוך לאחר קבלת התשובה. התגובה פירטה את ההשגות על התשובה, וכללה בקשה לתיקון התגובה בתוך 14 יום. [3] הוועדה לא ענתה על התגובה עד היום.
יחד עם זאת, התשובה סיפקה מידע מעניין:
א) כביכול, ישרת המערכות (ומתוך כך, גם ישרת הבחירות הכלליות בשנים 2013, ו- 2015) תלויה בעובד מדינה בלתי ידוע אחד - לזר דודוביץ. אבל למרות הבקשה המפורשת, לא סיפקה התשובה כל מסמך בחתימתו המאשש את ישרת המערכת (מאפיינים, בדיקה, קבלה, וכו') כנדרש בתקנים מחייבים.
ב) ללא כל תיעוד, כמבוקש, התשובה כללה את האמירה: "המערכת נבדקה על ידי הרשות [הממלכתית לאבטחת מידע (רא"מ)/שב"כ - יצ] ואושרה על ידה." אמירה זאת נחזתה מיד כחשודה.
א) כביכול, ישרת המערכות (ומתוך כך, גם ישרת הבחירות הכלליות בשנים 2013, ו- 2015) תלויה בעובד מדינה בלתי ידוע אחד - לזר דודוביץ. אבל למרות הבקשה המפורשת, לא סיפקה התשובה כל מסמך בחתימתו המאשש את ישרת המערכת (מאפיינים, בדיקה, קבלה, וכו') כנדרש בתקנים מחייבים.
ב) ללא כל תיעוד, כמבוקש, התשובה כללה את האמירה: "המערכת נבדקה על ידי הרשות [הממלכתית לאבטחת מידע (רא"מ)/שב"כ - יצ] ואושרה על ידה." אמירה זאת נחזתה מיד כחשודה.
שופטי בית המשפט העליון ששירתו כיושבי ראש הוועדה - בלתי כשירים, מושחתים ו/או מפירי אמונים
על פי החוק, שופט בית המשפט העליון משמש כיושב ראש הוועדה. להלן רשימת השופטים שכיהנו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית משנת 2004 ועד היום:
• יעקב טירקל
• אסתר חיות
השאלה המתבקשת מאליה היא מהי מהות התנהלותם של שופטים אלה בתפקידם כיושבי ראש הוועדה. והתשובה הברורה היא - שיש לראות שופטים אלה כבלתי כשירים, מושחתים, ו/או מי שהפרו אמונים.
יחד עם זאת יש לזכור, ששופטי בית המשפט העליון עוסקים בשגרה בהונאות ופברוקים במערכת המידע של בית המשפט העליון (מאז 2002). יתרה מזאת, נשיאי בית המשפט העליון ומנהלי בתי המשפט החל באהרן ברק ובועז אוקון ניהלו את פיתוחה של מערכת נט-המשפט - מערכת הונאתית למהדרין בבתי המשפט המחוזיים והשלום.
לכן, העלמת עין, או שותפות לדבר עבירה של שופטי בית המשפט העליון בהונאות במחשוב ועדת הבחירות המרכזית אינם דבר שאינו מתקבל על הדעת.
יתרה מזאת, לקודמו של נדב ארגמן, יורם כהן, נשלחה פנייה דומה: הודעה על פריצה מבפנים של מערכת המידע של בית המשפט העליון בשנת 2002, ושיבוש/פברוק נרחב של הכתבים לאחר מכן. תשובת השב"כ תחת יורם כהן לגבי מערכות המידע של בית המשפט העליון הייתה דומה להפליא לתשובת השב"כ עתה תחת נדב ארגמן לגבי מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית - השב"כ אינו אחראי על אבטחת המערכות...
בנוסף ,יש לציין שבשני המקרים - ועדת הבחירות המרכזית, ובית המשפט העליון, סירבו הגורמים המתאימים (הוועדה והנהלת בתי המשפט) לענות: מי אחראי על אבטחת המערכות?
הונאות במחשוב הממשלתי - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז
כבר דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2013 מציין "חוסר ישרה במערכות המידע של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
מאמר שפורסם בשנת 2015 בכנס האירופי למחשוב ממשלתי, בכפוף לבדיקת עמיתים כפולה (מחמת כותרתו יוצאת הדופן) אמר: "מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט במדינת ישראל - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?"
מאמר שהוגש לכנס האירופי למחשוב ממשלתי לשנת 2017 אומר: "מחשוב ממשלתי בישראל - שדרוג לעידן הפוסט-אמת". המאמר סוקר את ההונאות במחשוב הממשלתי בישראל בזרועות המשטר השונות.
לציבור הרחב קשה להבין את החשיבות הקריטית של שמירת ישרת מערכות המידע הממשלתיות. אולם ההונאה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית משרתת היטב עניין זה - הוא מובן לכל.
שב"כ ומערכת המשפט: האירוע שלפנינו חריג, ונחזה כהיפוך תפקידים...
התופעה הנחזית כאן היא יוצאת דופן. השב"כ נראה כמי ששומר על אמונים לחוקי מדינת ישראל. יתרה מזאת, השב"כ נחזה כמי שמתריע את אזרחי המדינה נגד הונאה חמורה והפרת אמונים של עורכי דין ושופטים.
השאלה המתבקשת מאליה היא מהי מהות התנהלותם של שופטים אלה בתפקידם כיושבי ראש הוועדה. והתשובה הברורה היא - שיש לראות שופטים אלה כבלתי כשירים, מושחתים, ו/או מי שהפרו אמונים.
יחד עם זאת יש לזכור, ששופטי בית המשפט העליון עוסקים בשגרה בהונאות ופברוקים במערכת המידע של בית המשפט העליון (מאז 2002). יתרה מזאת, נשיאי בית המשפט העליון ומנהלי בתי המשפט החל באהרן ברק ובועז אוקון ניהלו את פיתוחה של מערכת נט-המשפט - מערכת הונאתית למהדרין בבתי המשפט המחוזיים והשלום.
לכן, העלמת עין, או שותפות לדבר עבירה של שופטי בית המשפט העליון בהונאות במחשוב ועדת הבחירות המרכזית אינם דבר שאינו מתקבל על הדעת.
יתרה מזאת, לקודמו של נדב ארגמן, יורם כהן, נשלחה פנייה דומה: הודעה על פריצה מבפנים של מערכת המידע של בית המשפט העליון בשנת 2002, ושיבוש/פברוק נרחב של הכתבים לאחר מכן. תשובת השב"כ תחת יורם כהן לגבי מערכות המידע של בית המשפט העליון הייתה דומה להפליא לתשובת השב"כ עתה תחת נדב ארגמן לגבי מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית - השב"כ אינו אחראי על אבטחת המערכות...
בנוסף ,יש לציין שבשני המקרים - ועדת הבחירות המרכזית, ובית המשפט העליון, סירבו הגורמים המתאימים (הוועדה והנהלת בתי המשפט) לענות: מי אחראי על אבטחת המערכות?
הונאות במחשוב הממשלתי - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז
כבר דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2013 מציין "חוסר ישרה במערכות המידע של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
מאמר שפורסם בשנת 2015 בכנס האירופי למחשוב ממשלתי, בכפוף לבדיקת עמיתים כפולה (מחמת כותרתו יוצאת הדופן) אמר: "מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט במדינת ישראל - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?"
מאמר שהוגש לכנס האירופי למחשוב ממשלתי לשנת 2017 אומר: "מחשוב ממשלתי בישראל - שדרוג לעידן הפוסט-אמת". המאמר סוקר את ההונאות במחשוב הממשלתי בישראל בזרועות המשטר השונות.
לציבור הרחב קשה להבין את החשיבות הקריטית של שמירת ישרת מערכות המידע הממשלתיות. אולם ההונאה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית משרתת היטב עניין זה - הוא מובן לכל.
שב"כ ומערכת המשפט: האירוע שלפנינו חריג, ונחזה כהיפוך תפקידים...
התופעה הנחזית כאן היא יוצאת דופן. השב"כ נראה כמי ששומר על אמונים לחוקי מדינת ישראל. יתרה מזאת, השב"כ נחזה כמי שמתריע את אזרחי המדינה נגד הונאה חמורה והפרת אמונים של עורכי דין ושופטים.
אין זה מצב רגיל כלל וכלל. פרשת קו 300 ורצח רבין הצביעו על השב"כ כגוף הפועל מחוץ לחוקי מדינת ישראל ומעל לסמכותה של מערכת המשפט.
אולם ייתכן שהתנהלות השב"כ בעניין שלפנינו, וכן בעניין התשובה לגבי מערכות המידע של בתי המשפט העליון מייצגת חוסר נחת בשב"כ מהקמת "מטה הסייבר הלאומי". הקמת "מטה הסייבר הלאומי" על ידי רה"מ נתניהו תוארה כהתנהלות ללא בסיס בחוק בעניינים הקשורים לשליטה במערכות מידע חיוניות למהות המשטר. לחלופין - ייתכן שהשב"כ ראה את המצב שנוצר, מצב בו עליו להבהיר לציבור שאין לו עוד אחריות לאבטחה והנחיה בהפעלת מערכות מידע חיוניות.
אין סיכוי לחקירת אמת ואכיפת החוק בעניין שלפנינו תחת היועמ"ש אביחי מנדלבליט
כבר המידע שהתגלה עד עתה מעלה חשדות חמורים להתנהלות פלילית של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס, הממונה על פי חופש המידע אלעד נוה, היועץ המשפטי דין ליבנה, והאחראי על תפעול המערכות לזר דודוביץ. יחד עם זאת, ברור, שאין סיכוי ממשי לחקירת אמת ואכיפת החוק במקרה זה. הניסיון מראה שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט מונע בשיטתיות את אכיפת החוק על פקידי ממשל בכירים בכל זרועות המשטר.
____
משבר חוקתי באומה ללא חוקה
ההונאה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית, והראיות להונאה בבחירות הכלליות של 2015, מערערות מיסודן את חוקיותן של הכנסת והממשלה הנוכחית.
יחד עם תופעות כגון השחיתות במערכת המשפט ואכיפת החוק, מצב הוא למעשה "משבר חוקתי". אלא מאי - בישראל אין חוקה...
פתרונות זמניים לניהול הבחירות הכלליות הבאות: ניהול בנייר, משקיפים בינלאומיים
באין פתרון ממשי לבעיה, על הציבור לדרוש פתרונות זמניים לפחות לבחירות הכלליות הבאות, שעלולות להתרחש מוקדם מן הצפוי.
פתרון נקודתי לבעיית ההונאה בתפקודה של ועדת הבחירות המרכזית יכול להיות עריכת בחירות בנייר. הולנד מתכננת לחזור לבחירות על נייר בחודש מרץ 2017, מתוך חששות להפרעות וחוסר אמינות בבחירות ממוחשבות.
בנוסף, יש לשקול הזמנת משקיפים בינלאומיים. למשל, הארגון האירופי לביטחון ושיתוף פעולה (Organization for Security and Co-operation in Europe | OSCE) מקיים משרד למוסדות דמוקרטיים וזכויות האדם (Office for Democratic Institutions and Human Rights). גוף זה מתמחה בהצבת משקיפים על הבחירות הכלליות באומות שונות.
קישורים
[1] 2017-02-05 Shin-Bet response in re: IT systems of the Central Election Committee //
תשובת השב"כ בנידון: מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית
[2] 2017-01-16 Allegation of computer fraud in the 2015 general election – Request for clarification of Shin-Bet standing relative to the Central Election Committee’s IT systems filed with Shin-Bet Head Nadav Argaman//
טענות לגבי הונאת מחשבים בבחירות הכלליות 2015 – בקשה להבהרת מעמד השב"כ לגבי מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית
[3] 2017-01-12 Reply on FOIA Response (1/1214/16) by the Central Election Committee, in re: IT systems //
תגובה על תשובת ועדת הבחירות המרכזית על בקשה על פי חוק חופש המידע (1/1214/16) בנידון מערכות מידע
[4] 2017-02-05 Reply on Shin-Bet response in re: IT systems of the Central Election Committee - request for a paper, hand-signed response//
תגובה על תשובת השב"כ בנידון: מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית – בקשה לתשובה על נייר, בחתימת-יד
[5] 2017-02-06 Repeat urgent request for corrections Central Election Committee’s FOIA Response (1/1214/16), in re: Committee’s IT systems – development, validation, operation, security //
בקשה חוזרת דחופה לתיקון תשובת ועדת הבחירות המרכזית על בקשה (1/1214/16) על פי חוק חופש המידע לגבי מערכות המידע של הוועדה – פיתוח, וולידציה, הפעלה, אבטחה
[6] 2015-03-22 Israel: "massive late-evening jumps in voter turnout as evidence of fraud"
[7] הונאת הבחירות (2015)- תוספת בוחרי הליכוד לא תואמת את אחוז המצביעים שפורסם ע"י וועדת הבחירות
No comments:
Post a Comment